~
לאחריםלאפוקי מד~ת התוס ,מס~ביצה ~ד"ב~"ב( ב~הוהיו
קיי"ל~רבה'בהאדא~רינן הואיל
כו~אפילו לד~ןכו' דכתבו רי~
ד~תר ~"ת הוא משום דצרכי שבת
דאי מקל~י אורחים ו~יקר הי
משום
נ~שים
המת~נה
מצו~,
ו"~ב~"ת ל~צמו
מותר לב~ל
רשאי לבבשיל
מ~~ ולצו~שבת משוםוא~~ אפיש~
רחיצתפ~יויו"ר
יצ~ותר~הרמב"ם מתהונ~אותהווין~לל
,,וכשל
לצור~
~שר יאכל לכ"נ
~ינוכןאלא ~יקר
ו
"
י
ר
ה
מ
ד
ב
ת
~
ד~~
י"~
~ש
ימתלמ
א
ו
ה
איתר
ה
ם
י
~
ר
ו
א
ם
ו
ש
מ
א
~ור~ ו~ברי
~רביאמרימילתאלא דברריק~ו'או,א"ו~נראההמתד~סנ~~ל דכמודאיתא
רב
אליבא דהא
בהמה ~כללמשום דממונותן
ר"~
לאכול ד
~רו
ר
ת
י
ה
כר
~בסדו
~דם
~
פ
נ
ד
~כ
,
א
ו
ה
ה
ל
שמ~י
ם
י
ח
ר
ו
א
נ
"
~
"א~
)
~
י
ל
~
דידיה
~מו וא~"ג דבאמת
משום
א
ו
ה
ל
י
כ
א
ה
ל
~~
מותרדלצבו
א~ האור~
אוכל כ~לל היונו משום
ל לאחרים אפילו בש~ה
הואיל דשרי לפני סעודה דידיה ה"שנאי~~ כל היום'וכדאיתא שם
~רי
)בדף ב'( דהואיל דקודם טיבול ש~לאחר ~י
בול נמי '
יי
אבל~
ו
~קר היתר הוא ~ום דאורחיםשמ
~~ונותן ~לי ~י~ר
~
רד
י'אח~
ים
דלמאי ~מר בגמ'איממחל~יליה אור~יםנימאאי מ~ל~י
,ומ~ילא
דלאאכלו היום אלא ~~ר ההיתר הוא משום
'אורחיה להאכיל לאו~חים באמא
תור~~ לב~ל
המ~~נה
דל~ לא~~ם~,הו ד~תרבותי~ו~"ל ~~י~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~ל השו"~ בתרימילי והנה בדבר תו~י
אצ~
דדברי מ~כ"הנ"י אשר נ~א הואשיבא
דקומא
~
~"~קוק
~~ו~
~~
פרויבר
מי ל~
לכה פסוקה בכל הר~ונים אשר מפיהם אנו~יים,
ומבואר
פ~שמיניד~ירשו איתםר
כל
ל~תיו~~
בממ~שווב~רד
שו
~לאפיר
יו
תל
א~י
ב'שאד
ר המ~א משמ~ו
לרבותפי
~
~
א
ב
לו~ש וכשפירשו ,אה~~שרר
ו
ל
י
פ
א
ל
כ
גדליבתל
אבלמדכתיב מרבינן
ןי~מדרשא
להתירמכללאד
כללל ~ה מן ה~הור טהור ,א~ר דמרבויהנא
לא נשנה אלא בנולד מן ה~הור ,וכ"כ
~רא' ו~יקר כ היו~
התוס'~נדה~ד~נ( בד"ה תרנגולתא,ולאשרי מ~~ם כלהיוצא מן
ה~הור ~הור ~הרי האםלא ילדה האפרוח אלאביציםה~ילה,
מ~פר~א~א~דילפי'מן הביצה שנ~שה ~~א וכדאיתא
ו
אימת גדלה כימ~ר~אי וכי
באתפמרוור~ה)דל~א ~( אבל גבי
~
צ
י
ב
ב~י' התו~',
אסר~א ~רא ב~למא הוא ולא כמושהבין
ב~
האמיהא מבואר דלשון מה הכללאינו אלאמ
נו~ל~ד ,ומה שהביא
נ"י ~תוספתא תו~ת שב~יקריאילנות וקפא שבירק~ייב
~ומדים ,דשם מיירי שהתלי~ו במחובר,
מ~"~~נין ~~ירה
אנ'~ומה
~ו
א~לו ~ר~
מר בה~"ש פ'שמיני שהגהתי
רו~
~א ~מר ~ינו~
י~לרי~וש ו~~בוארבלשון ה~י~ור
~ור בלל
רא
ן ~מ דל~י ה~מ~ש ~ייב
~באתהייי,נ~ואי
י
ר
י
י
מ
~
יםאפילולא נשגנ
,
ג,
ר~
וו
סנ
א~שיש~וסקים שאה
מר
ל
א
ד
~
כ
ל~נ
כי
ה~
ו~
ו
ר~שם בה~ש,וכ~מ מיירי בגדלי במחוברולא פירשו
ל~מב
~ויא~
א
ל
א
א
י
ב
ה
ש
ו
נ
ו
א
א
ו
ה
א
~
י
~
ה
מ
ב
מ~כ
א
ה
כ
~
~
מ
י
ו
א
ר
ו
י
פ
כ
~י,
ל~ס~ו,ו~ר ב~וב~מ~"כ ~וד ש~ולק ~ל ~רמ"א
א~ילו באו~
~ת~ו~
~סור
"
י~
בי
הר
בשםמה
~ובמי שמת~נה
א '
ל~
שי
הוי כמוהנ
ד~
םיו"
בוביוב
~~אחרים ~פילו
~
י~~מ~ה~
נא
הי
~וכ~ל הגהות רמ"א ,ובד"מ הב
"ל
שאי~~ מבשל לא~ריםלצ
הר~ אסור לבשל לא~ריםדכיוןשאינו
כתב מ~י"ומי ~מת~נ
י~
יו
~"ת דאסורלבשל
יכולל~צמו אסורלבשללא~בר
ם~כמושלא
י~
אלא
ולא
שאסור ~של לא~רהינם
"םא~
רי
ל
י
ה
~
כ
~
ו
נ
י
י
ה
~ נימא
ו
~
י
ר
ה
מ
ד
א
מ
~
~
~מ
שא~
כ
~
~
ד
לצור~ דאי
~
ק
ל
מ~ר ~של לא~רים א~כ מותר לבשל ל~צמו
דהמת~נה
~~תה,וסי~
אלו
מ~ם~ואילדאי מק~יאורחים כדאיתא
~יו~~
ב~ר
ל~רים
ין ,ו~תא דמהני ~~ת ל~מו ממילא מותר לבשל
ב
ו
~
ר~
אר
לו
אצ
ל
היום
למ~"ו דהמת~נה אסורלבשללא~רים
~~הואילואי~ל~י אור~ים,ולאמה~י ~ור~ל~צמו
~ןכאן
~י
ירומ~
כמו שלא
הו ד~ת
~ת
~ה~
ילא א~ור ~םלא~ים
ני~
תמוה ד~סור
מ~רי~ו'בא
~~מתהוא לכ~רהה
~מ"א
י~
ל~~יש~אל א~ג שהוא
,
ל
ו
כ
י
ל
~לב~
מ~ל~ ו~רי
~
~
י
א
~ם
ה
י
ל
~
~
נ
ל
י
א
ו
ה
ואי מק~י
לכאור~לצ~~
וא~צלבשל ~צמווכןלאכו~~ור~~
מ~~ ל~
~ל
~~
~~
ל ושב
~כ~
בנ~
מ~~ וא~ ל~
א ליה וכמו ש~~ למר~~~~כנ"י
~
~
~
~
ר
~
רונא)סי~פ~~~,
~
א
צ
מ
נ
~
ת
"
ו
~
ב
ל
י
מו~כ ~
~~~ ~~~
י
~
ר
ה
מ
כו,
~
מ
ב
ת
ו
כ
א
ל
מ
ר
א
~
~~ר
ג~כ
ו~
ש
ל
~ריאכ
~~תברמת~נ~ ל~~ת ~מב~ם שכל
ת
ו
א
נ
~
ל
ל
כ
ב
מ~~
~~
ןה~לי
איו
מ~כמי~
~~"כ ~~
המקום,
~~
ל~אכל
מ
ת
ו
~
ל
הרמב~~ל הנאההשוה
השי~~ בשביל
~~י התורה
~~~
להיפ
י~
בל
התיר~ אלא מאכי
ה~~ושתיהו~דייןיכול ל~של
,
מת~~ לכ"נ~ ,ו אינהאלא
~~ו יו"ר
~~ס~ ,ו~~י~
מים
~
ו~~
צ~~מו~רלר~יצ~
תופ
~ניוי~ר הוא
די
התו ~~
~ר
ית
שו
למ
ש
הא
~~
ילהמתאוס~ור
~ת~נהואון ,אכ
,
ל~לבכ~ד'
מ~~ ~ל דהמת~לה~ ~י~
מת ~~כ
~~ה א
נ~ש
~~~
~"נ
~ב~,
ששל~
~כ היתר דמת~ אסו~ ~ב
~ו~
~א פש~א ~~ר
~~ום
ו~ר,
~
ל
ש
~
~~~ת
י
~
~ל~
~
ל
י
~
בונ~~~
~ת~~ה לבשל לאחרים
~ד ~~
י~
ו
ני
~בס~
ל~י~ ~~~
לצ~~
~ ~~~~~ ~ ה~~ ~
מהרי"~ והרמ"~ ~~
~~~
~ ~~~ל~ מ~~ ~"~
~~ ~
~~ ~~
~
~'
~~~~~ ~~~~~~~~
~
~
~
~
הקשה ~ל הגרע"א שכתב ביו"ד)סי' דיש
~
פ~
ל ס~ה
כ
לב~ישול~,וה~ק~ ,י~למי )~ש
,
ר
,
ו
כ
ו
~לאכן אמר~ נ ~ ~הו
מ~ין אחר
שישבו
~ה
בשם רוב~כל~~יסורין שירמב
וד
יי
רמ
~ותרמ
~~ליהן שוגג מ
"~אסור'תמן
את מריבוה"~לבטל איםור תורה ברם הכא את ~רבה לב~ל מפני
ןמב~לין ~יסור,
~ין'הרי דגםל~נין זרי~ה אי
~
נ
קליקלי אי~ורא ורשה
ם
~
ב
רו
מק
מ
שמ
אריו~במרדכיביצה )~א(בםיגיא ד
יי~
'וכו' פי,
'
י
פ
ה
מ
ו
ר
ת
ה
ל
י
כ
א
ד
ן
י
ל
ט
ב
מ
ן
ו
ג
כ
ן
י
א
י
ד
י
מ
~
ויישב והאדאיתא ה"מ בדאורה
ייאתיאס~אבל בדרבנן מב~לי'ןלא
התו~' ד~י~רשו~דרבנן,ולא כישובהרא"ש וב~רדכישם
~
וו
~רי בדרבנן אלאכל דרבנןשרילב~ל מש
ק~
יו
מש
דו
כ
הא
ליקלי
'
אכילה ~'שא"כ
א
ה
מ
ו
ש
ק
ה
ש
~ומות'שאני התם דהוי
ר
ו
ס
י
א
איסור ~ל~ול'דו~הירינו הירושלמושהביא איסש~
א
~~' מ~א דרפ~
י,
מג~~מ~
ותר~מיד אםור,
ב~םריו"חכלהאי~ו~ין שרבה ~ליהן שוג
היא ס~~ה
שלא באיסוראכילה ,ד~איסור
משנה
~לרוש~
רי
וכ
ד~רו~ות,ומשני ת~ן איסור תא
הל ~,מש"ה אמפי
שלא ~אי~ור
אכילה אםור ברם ~כא כו' מפני מראית
וא"כהואמדרבנן
'
~ילה ,ה~י~שה~לההגאוןר~~א
מש"ה לב~ל~לא
~~
~צ"ל דא~ר
סו~איסורבישולא
יכ
מו~שישבו ששיםבאא"
ינו דרבנן'שהרי
ילו יש ~שים
דוקא בישולאי ,~.ולא דמילכל האיסו~ןאאל~~
רשותכןשיהאהאי~ור ב~ל בש~ים ,דהתםהאי~ור
ד~
א~ר ל
~
בא~""כ
מ~ש"האסור לב~לואפילואםלא~ה ~סוראכילה'מש
א~ור,
כלא~ד הוא הי~ר,ואין ה~סוראלא בת~רובות' מש~ה
"י~לה א~ור בכ~"ג ~ל בבישול מו~רד~י~י~ולאיסור
בכ
בא
א
~
ו
~
י
א
ג
"
~
א
ו
ה
מ
ו
ד
ל
ו
ש
י
ב
י
ר
וש
ר
ו
ס
י
א
ב
,
ן
י
י
ד
~
~
י
~
ל
ש
~
~
דרב~~
דמיירי שא~ילו באופן~אסור ג"כאינואלא א~ר דרבנן
כאןאלולא היו ס'נגד הב~ר
"מ
~
אסור מה~ת,מ~שכא
א
ר
כי~ל~ההי~ בי~ול
הרי יש
לחלק איסו וה
חילוק באימסקוור~דרבנן,ביו~~אר הגר~"א ~י~~ ~~ין~~~י~
~~
ל באיסורב~~ ~
ר
~~ר מב~א
~~הבאי
ברור ,ובא~ת ה~ירו ~~
ה,
איסוריכ
~רותוכן
ן"~,ו~~ש הר~~םסוף
)סי,
~
~
ו
ש
ב
מ~~~
ר
י
~
~
א~
ו
ל
ל~ן אפ~י
לה~ל
ש~ג(
,
ו
כ
~
מ~ס,
~ר~~ר שד~~וא
~~ ,ו
ב~ו
א~ור ל~רגיל
להר~לו ו~יי~
,
~"~
ןאיסורלק~ןב,
ב~~האי
י~
שבחו
~~
~ ,ב"א י~~ות ~ת~~אל~ ~~~ מ~ג~
יש
ואכ"מ~ ,ל~
מש~~לב~~ר~
ןל~~כילה
שבת
א
בי
להוצא~
~ ו~ ~ ~ ~~~
ש~~
~ילו~
ו~מילא
~
~
~(
מיושב מה שהקשה על
)סי' ס"ו( שכתב ממשוד~י~רי' מש~"כלישראל מ~חקו ,הנ"ל,מיהו שנח~ו
ם
ד
ב
ד
ר
ו
ס
י
א
ה
ת
י
א
ר
מ
ק
ר
'
ס
ו
ת
ה
מ
"
מ
ף
א
ד
ו
נ
י
ל
ע
'
י
ש
י"~ העין
ת~ כתב
וראייש
שנידיבורי
"ה
למצואפשר דבר ומעכב
מפהנש
~~~~~~
אםביטל בממיד אסור מ~ום קנסא ,והק' מע~כ מירושלמי הנ"ל מסברא לחלקבין ~סייע בשעת הע~ודה למ'~יוע ל~ני מעשה
דמוכח דאם האיסור רק מפני מראיתהעיןאי
יבואר
ן בו משום מב~ל הע~ירה ,ומהו אמת וברור בדעת התוס' ורא"שמ"ל
א
~
ד
א
ל
ש
ר
ו
ס
י
א
ב
איסור,ואין כאן
כ
"
כ
ו
ת
"
ו
ש
ב
~
א
כ
ו
"
ט
ם
נ
מ
א
י
א
ק
דהירושלמי מיירי
ר
ק
י
ע
ב
ן
י
נ
ב
ן
מ
י
~
ן
י
ד
ה
פ,
'
'
א
ת
ב
ר
ב
ר
ב
ר
ו
~
ה
ל
י
כ
א
ר
ו
ס
א
ו
ל
י
פ
א
ר
ו
ס
י
א
ל
ט
ב
ל
א
ו
ה
ש
דרבנן
~ין משאלת אשה לחברתה החשודה עה"ש נפה
אכילה~ אבלבא קושי~
יק
צמ
תכנון,בגיטין הני
ו
:
משום
ת
י
א
ר
מ
ט
ו
ש
פ
ו
א
~
ל
ב
א
ן
י
ע
ר
ו
ב
ת
תטחן עמה ,ופרש"י מפני שאסור לסייע
ד
"
ו
י
ב
ת
ע
ד
ס
"
ס
ר
ו
ס
א
ד
ת
ו
ר
~
ל
ם
י
ד
י
ב
הגאון
י
ב
~
י
~
ד
ב
רה בשעת הע~רה ,אשת חברכו' וכולןלא
יד
י עוברי ~~
~
ו
ו
ח
ב
ו
ח
א
י
ג
ו
ס
מ
ת
ר
ו
ת
ב
ד
מ
ל
ב
"
ב
ד
ק
פ
ס
מ
ו
ר
מ
א
(
ב
"
פ
)
~ ~ ~ש
א
ל
א
ם
ו
ל
ש
להשאילםכליםולםייעם
י
נ
פ
מ
י
כ
ר
ד
ופרש"י
'
לעניןקרי
~את~פרשהדביכורים משום
,וה"נ
א
ל
ב
ה
ר
י
ב
ע
ת
ע
~
ה
מ
צ
ע
א
ל
א
י
מ
ח
י
מ
ד
י
ת
ב
ת
כ
ר~שלוםעכ"ל,והנהמביאר
י
נ
פ
מ
כי
ר
ד
י
ת
ה
ש
~ג
א
ת
ל
י
א
ש
)
ר
מ
ו
ל
ר
ו
ס
א
ד
~כה
ת
ו
א
ק
פ
ס
(
'
ב
ת
ע
ד
ש
"
ע
בס~י ה
רש"י דרשאילהשאיל
על השביעית אפילו בברור
קורמ~
חמנא מלכא דעלמא ,אע"גלענין כשי
ד
ו
ש
ח
ל
ר
ר
ל
ם
נ
ח
ב
מ
"
מ
ק
ו
ס
ע
ת
ש
ת
ו
ר
י
~
ב
ת
י
ע
י
ב
ש
א
ל
ו
~רושלמי שהביאו התוס'דאיתא
י
א
ש
ר
ש
ר ' ,כהי
'
ר
ו
ס
א
ה
כ
ר
ב
ה
מ
כ
ת
ע
ד
בת~ת
,
ה
"
ש
מ
ו
,
י
א
ר
ת
ב
ם
ש
מ
"
ר
א
ע
ב
י
נ
ו
א
ג
י
ת
א
ב
ה
ו
א
נ
מ
א
ה
י
כ
ה
ד
א
ל
א
ש
ו
ר
י
פ
ב
ל
"
א
קומי
מתניתין
ברי~
~ ~פור בה מעו'ת כו,
אסור לענות אמן ~חר
,ירושא א"לאני אומרבסנת
לבטלה ,אע"ג שמותר לומראמן וסתמילא
ספ
בתוכ
פה
ה~
אחר ברכהברכ
וא בתורת חוב אסור משום דמיחמי כדאיתא
,והא
רש~י מדעת הירושלמי דעת לנבוןנחל
בחנם'
~
"
כ
מ
~
ט
נ
ד
'
י
~
)
מ
~
כ
ו
,
~
כשיקר
א
ל
ד
ה
א
ו
ב
ת
ל
~
ב
א
י
ב
ה
ש
ן
ו
א
ג
ה
כ
(
ו
"
ס
ל
"
ס
ד
א
י
ג
ו
ס
ד
'
ס
ו
ת
ה
פרי
דתלמודן דלא כהירושלמי ,חדא כקושיית
ד~י
מע~כ'אויש מקוםלחלק ,שהואדברי החו"ד ניחא :בברוראסורמאי מקשי מ~ש רישא מ"ש סיפא ,וישוב התוס'לא
ר'
~(
~שפט)סימן
כתבוכיון דבעכו"ס ~מיע ליה ,שנית דמקשה עלרבא והאמדקתניסיפאמשתטיל
אי~
~~~~~~~לאמהני שליחותמסמקיטל"או~אי
ן חצרו המשתמרת אה"מלא תגע עהמ~ה מ~ל דרישא לאו בטו"ט עסקינן ופרש"י
~ונהוכו'
מע"כ הא בר~ן שמביא שם הנה"מ מבואר דחצר דס"ד דרישאמייריבלא ~וכשרולק"ט וא"כמאירבותאדשרי משום
~
~
ת
ו
א
ל
ו
ם
ע
ט
מ
ם
ע
הוא מט
ד
י
ת
ו
~
ל
ש
ם
ש
ש
ט
ו
ש
פ
ד
"
ה
ט
מ
"
ה
נ
ב
,
א
ה
ה
ר
ו
א
כ
ל
ו
ו
נ
י
א
ו
ה
ד
ו
ש
ח
ד
שתטמא לאח"כ מותרלפני
רכי שלו '
י מהאלא מ
~שום ד"ש'וצ"ל דהיתר דלפני שעת עבירה ~בר למדנו
חוהצכרווונה פשוטהלשדהערתי בפתיח~ הביאאומחלוקת הראשונים מ"לא
הוי משוםי
המשתמר
דידו משוםשליחות ,ודע:ת הב"י מרישא בשביעית דחמור איםורא מטומאת פירותא"י ,וע"כיש
שהוא מטעםשליחות,וה"נב ממשבליכוונתקניה
בסיפא עוד רבותא אחרתוהיינולאביי ~מ"לדסמכינמעלרובעי.ה
~(
שכתב ~תובות)סי' רמ"א( דעבדא כמקרקעיאינו מעשרין ,ולרבא מקשה ומשני אע"ג שכבר נט~א טומאתחולין
'
ם
ע
~
מ
'
ס
ו
~
ר
צ
ח
ה
נ
ק
נ
,
ה
ש
ק
ה
כ
~
י
ע
מ
ו
מ
~
כ
ק
"
ב
ת
ט
י
~
ן
ו
ש
ל
מ
א
ל
א
מ
י
נ
ל
ב
א
כהירושלמי ,לשיטת
רש"י באופן אי
~~~
)די"ב קו~א אלימתאהיא,אכןעדן לא מכיתי להבין דברי הירושלמי דאם ברור ~סור אפילו לפני מעשה עבירה ,והיתר
התוס'
שהרי בגיטין )דכ"בא'( מבואר דאם מכר הבעל מרעים ד~שאינואלא משוםתליאבדבר הרחוק,א~כ טעם דשריב~יפא
'
~
'
א
ה
נ
ק
א
ל
ד
ע
לבעל
ם
י
ע
ר
מ
ב
ק
י
מ
ח
י
ש
,
א
ה
א
ו
ה
כ
"
~
משום דתולין בדבר רחוק~לא
ואמאי הכלי
ותלוש בשארי משקין
ע
ק
ר
ק
'
י
ס
)
א
מ
ל
א
ה
נ
ק
נ
,
ר
צ
ח
ב
ע
"
מ
ס
ב
מ
~
ו
ח
ב
(
ב
"
ר
ה
מ
ו
ד
כ
ו
,
ן
כ
ו
ן
י
א
ד
כ
"
א
ל
כ
ן דבפיה
~יר
שפ
אי
,תלויות שוותת~ומ
לאשמוע~ן
ח)צ~ר"וקעצי~
'יג( בקנה
קנה הקרקעשעליו 'באגב,ואמאילא בסיפא בפ"ע ,ותו
רו,שלמידלא
רא
רטב
כ
י~אלאבאינו
י
מ
ק
ו
א
י
ב
צ
י
א
עבד לותת הא בל~ת אסור כמ"ש התוס
קנה מ~עם חצראלא
ר~קע לא נקנה בחצר וא"כ
ה~~קל
בד"ה רישא וס"ל לרש"י
ה
נ
ק
נ
ר
צ
ח
~
ר
מ
ת
ש
מ
ה
א
ל
ס
"
ש
ל
ד
א
ה
ת
ר
ר
ו
ב
ו
ל
.
פ
א
ן
ל
י
ד
ן
י
ת
י
נ
ת
מ
ב
ד
ן
נ
~
האי~
'
ית
ת
~
שת
קח
ובמס' ע"מתניא נ
נו
וי
~ום שהוא עושה בטומאה לא בוררין'בלה
משוםכאןהתירו בטומאתחולין משוםד"ש והתםלאמיירי בדרכי
שלום ,דהתםמיירי בנחתום ~שוכרפועלין,ולא ד"ש,ולא
~~י'~י'
י דמילהא דמקשה הגמ'בגיטין ורמינהוטוחנין ומפ~
יןאצלאוכלי
ד~
יי
שי
ת
י
ע
י
ב
ש
~~~~~ ~~~~ ~ ~ו~~~~~י~~
ל
צ
א
ו
ה
א
~
ו
~
ב
ל
ב
א
א
ל
א
ל
ו
ן
ה
י
ת
ו
ר
י
פ
י
ל
כ
ו
~
לאוכלי
~
~
~
~ר ~בח אשאר
ה
פ
י
ר
ט
ר
ש
ב
,מה דרכו למכור
ו
ד
י
ב
ש
,
א
ל
ו
ה
א
מ
ו
ט
ב
~תי פירו~הן
משניבדליכאדרכישלום
ל,
א~הא דאין
~רים ,והנה
ם
י
ר
ש
ה
מ
א
ו
ה
ם
א
ל
א
ר
ש
י
א
י
ב
ה
ל
ע
י
ר
א
ל
א
ל
צ
א
ו
ל
צ
א
ל
י
ג
ר
ה
ן
י
ד
,
י
א
ש
ר
ל~~לענין
ויש דרכי
'
ע
וש
פ
ה
פ
י
לביתו ג"כ בשר טר
ם
א
ש
,
א
ו
ה
א
י
ב
י
א
ל
~~
סו
מודןלא קשיא הא דע~מ,אבלהירושלמי~ל
א
י
ב
י
ל דנ
ח
ב
~
ן
פ
ו
א
ב
חסמו
אי
~ר ברור
על מש"כהתוס,והערוא~"ג'ש לא
ואינו ~~~ דנהרא,אםיש
משום ד"שאפילולפ~י שעת עבירה' ולא התירו ~שוס
לי
את
~ושיטלו דבר איסור אלא ד.שה
ב~מ )~וב(,
עב~דבמומר אינו א
ל~
א~האדתולין בדבר הרחוק' מ~"ה
~פיראי~ומאת
רמו
וס
םסל
ח
ק
י
ל
א
ל
כ
ו
י
בדקאי במ~ום
א
ל
~
ש
ק
מ
ה
מ
,
ה
א
ר
נ
ש
ר
ש
א
ב
ו
ל
ר
ו
ס
א
ט
י
ש
ו
י
ו
ל
י
פ
א
ם
ו
~
מ
ב
ן
י
ל
ו
ח
ר
ו
~
א
ד"ש
באינו לותת ,והא
'
~
ש
מ
ו
ם
י
ר
~
ו
ס
ת
ב
ש
ת
כ
ס
מ
כ
"
ש
מ
ל
ר
ו
ס
י
א
מ
~
מ
ד
ש
י
ר
ר
ת
י
ה
ו
~
י
ה
דב~הםכ~ן
ג
"
ע
א
ן
נ
ב
ר
ד
ש
~
ד
ד
ן
נ
י
ע
ב
ד
~
ל
ש
א
מ
ת
~
מ
ד
ו
פ
ו
ס
ד
א
מ
~
ל
מ"משרי
להפ~שו
מיהאאיכ
א,
ר
ו
ס
י
א
מ
י
י
ס
י
כ
"
ש
כ
עלו,
כ
"
כ
ו
ש
~
ד
ן
י
ל
ו
ת
ש
ילא ת~מא אח..כ,מהו שיטתהירושלמיולא
ל
ו
א
,
י
פ
ב
ד
~
י
ח
ש
~
ש
מ
ה~מ
ה
מ
ב
ב~מ
ה
נ
ה
ו
,
(
א
"
פ
)
הלשו
הגאון
ש~טוריאבן באבני כתלמו
אדן ,תדעבסיפא המשניות להרמב"ם.אמיל בשיטת ~ירושלמי
,
ס
~
חןכ
~
מ
מ
ם
י
מלו~
י
ר
~
~
ה
ג
י
ג
ח
א
י
ג
ו
ס
מ
מ
"
ע
ד
מ
"
~
א
פ
ו
ג
(
ג
~
י
ד
)
ש
י
ר
ב
ש
"
א
ר
ו
א
מ
ט
נ
א
ל
ד
דלא כרבא ,הא פ~~י
י
א
מ
ל
ר
מ
~א
ת
י
א
ב
א
~
ל
ד
מ
"
נ
ם
ו
ש
מ
~ע,
ה
י
ד
י
ד
ל
ר
ו
ר
ב
ומפ~
ת
ע
ש
ה
ר
י
ב
~
ר
ו
ס
א
ם
ו
ש
מ
ו
י
א
ו
ר
~
ו
מ
דלפני
,יתי~ב
עדי~
לי~
א~אאי~ר
מאיהוי
שהקשו התוס ,רומיא ד
ב~~ ,ו~י ה~יחמסוגיא דח~יגה שיטת ~"י
ד~סוגיא בח~לבהמ~על הא
~כ
גאנו~ןא
הב
~ם,הותבומסח",כדר
ש עו"ג לישראל,
ל~לא ,דא~ה דוגמא~י
אסור גםמ~ מרוח דהתםלא
,ישלום מש"האסור
סכ
דר
ו
ת
ה
~
פ
ל
ו
ל
י
פ
א
ל
~
~ע~
א
ל
ש
ר
ו
ס
י
א
מ
ו
ש
י
~
ה
ל
כ
~
ש
כ
~~ן
ת
ע
ש
~י
לפני עבירהולא כמו שהבינו
שי~ טעם~ש~ידאסור
~
שד
~
נח
אש
יסויעו לו
א
ל
ויח
ייבים להפרישו מאיסור,
מ~וםדאפ~ו
ח
ו
ר
מ
ה
ר
י
ב
ע
ו
ל
י
פ
א
א
ל
א
,
ת
ע
~
י
נ
פ
ל
עבירה
י
ו
ה
י
נ
פ
ל
,
מ
ג
ה
בקטן ~
שהו~א בתוס,
~~ל~~~
~ו~רימצ~
~ל
ד~ ולאבעו"גאפילואוכלאמה"~,ו
ע"מ
הררי~ )אדסנו"רו,וכן מבואר דעת רש~י ~פירושו ~שני
~~,
ו
ב~~ כתבו
~מ
א(,
~"ו ~ה ל~"גלענין היתרל~ני
דטעםהאסור משום שסופולשתות
~מא'
ה
"
ש
מ
דלפ~י,ד
~מו~
ו
ל
י
פ
א
סד~
,
י
נ
פ
ל
ד
ת
ו
ר
ב
ס
ב ~,בלפני
מש~שתי
~~ דאסורלפנישעת התוס ,משוםדליכא במה היתר ב~כישלום
~
ו
ס
א
ו
נ
~דאכוד,א
~
י
ב
ע
א
ב
י
א
ל
ש
ל
א
ר
ש
י
ל~ה
,
מ
"
כ
ן
~
ה
~
מ
ת
ט
י
ש
,
ד
ח
ד
ד
ו
~
ו
ש
ק
~
ש
ל
ב
א
בישר~
~~י
רש~י
רומיאדסוגיין עלהאדע"מ
~
פ
ל
ג
~
ע
ו
נ
א
א
ל
ש
ה
ל
~
ל
ד
ו
~
ן
י
~
כ
"
ע
ן
י
ר
ה
מ
ו
מ
ל
"
ס
ש
י
ו
ת
ע
~
ה
ר
י
ב
ע
י~ ע"יי לי
דל~ני
~פילובלאדרכ
שרי
י
רהא
ם
~
ש
~
ו
שיט
פ
ב
ד
"
ו
י
ות ~
~
ו
ר
ו
ס
א
ד
כ
~
א
ו
ר
ו
צ
ק
ל
ם
ו
ש
מ
כ
"
ע
כאןאכן~יאורי
י
ו
~
,
י
,
מ
~
~
פ
י
~
ל
,
ו
כ
~
~
~
י
~
יא~ביר~'
,
א
ל
~
ם
ג
כ
~
כ
ג
~
ו
ע
ב
~
~~י~ ולב~
~מדו ~קושיית~ לרבא מכלל
~ור הגר"~
~ע~
'ומאי~וש
נ
ית~נ~ ~~,וה"
ג
~
~
~
ם
ו
ק
מ
ב
א
כ
י
~
י עור
ו~ ~ל
נ
פ
ל
~
י
~
י
~
פ
ל
ד
~
ש
~
~
מ~בנ~
~י~~~~ ~~י~~י~
~מ~ ~ו~ ד~~~י~ ~ ~ ~~~ ~~
ל~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
בראש ה~~ר' הנני
עבירה
שנראה בהם כ~ן
לית להו דתלמודן חולק עלהירושלממי ,א"כאילפני
~
ר
ו
מ
י~בפ~י~ות ,וברור~צע
יא
דשש
צר
ית
אםורקממ"ל דגםב~ה~לין'אלאפ~יטא דלפני ~עת עשבעי~רהאפילו "~לההבי
~ינו ~~ל'וגם משמשתי
י
ל
ביד עדשה~ו ואינה אדומה כ"כ ~ראה דם ~,רבו~ייהו דה~י
תרנגונים
וכ~
~
שהרי אפשר לחוור ולי~ול ממממנה בשעה שעו~קת בפירות שביעית
ילו~לשי~~ת~ר"ת בשבת ר"פ שואל דשאלהל'יום וא"א לח~ור
דא~
כ"מ~ודא~
~ול ~תוךל' ממ~
~י~~~~אין לה~אילאלא
י נפה וכברה
ט
ולי
~~~'
ו~ו'
~יכה~,אמיהא
צרכ' 'עצמו'וא~כהואמצילו~ר שהוא
צר
עד
ג~יי
ר
ד
~~~~~~~~~
~~~~~~~~ ~~~~ ~ ~
שיטת~~ה~תו~' ד~תניתין כשעתעבירה דמי,אוי"לדמתניתין~ת~א
הוי תרי ~ברי~דנהרא
~תני אפילו א"א לה להשיג אחרת
אם מותר ל~ווגא~ה לאיש אשר ידו~ם המה ל~וברי
וא
עב
י"ר~ה ,וע"כ ל~רשהכי ~~~~ עבירה ויעברו על איסור נדה' ואפילו אין ~ה כתרי
וא~ור
ל'יע א~ילולפני
~
ע
ש
~
ו
~
מ
מ
במ~' ~ד"ו( ,מכ"מ
'
ס
ו
ת
ב
רי~פרהחורשת עברי דנהראדיש ב~ה משום ל'יע
א
ל
א
'
י
ש
ב
ו
כ
מ
י
א
ב
ו
ה
ו
ם
ש
ת
י
ע
י
ב
ש
ב
ן
נ
~
האד
~אין ב~ה משוס
בשביעי~' וב"ה מתיריןמ~ני שיכול לשחטה,ולאצרהתירו משום בי~ראל אסורלסייע לעוברי עבירכהדא~יפתי~לו באופןע"~
עבירה,אלא מיירי אפילו בתרי עברי דנהרא ,ל"ע כמ"ש התוס' ~ם )דט'יוב'( בד"ה לעולם ,ד~פילו בלפני
~הוא ל~ני
הא מיהא שש
א~ורשהרי אנו מו~הריןשלא
דלפנידלא מפקדינן מ"מ
~התוס'דלפני שעת ~בירהליכאאי~ורמשום
~ת
יט
נ~
תו
יי
למס
שלא בתרי עברי דנהרא ,וכ~כ
י"
וה
ב~קום דליכא ל"ע ,ומש"ה מק~ה
אממאי
שנרא~
י יבא לישראל ~קלה ע~י ,ב
כ~
וטו
ני
פיש
ובו~ת עמה פשיטאהרי ב~הודאיב
תריעברי
ו
ל
ס
ו
כ
ר
י
~
נ
א
ל
ש
א
י
ה
א
ם
~
א
~
,
ט
י
ש
ו
י
דקתנילענין
~' ש הר~ן
י
ר
ט
צ
י
א
'
ן
י
י
א
אלא להקדים~נהר
ינואלא ממ~ה ע~~
~~' דדוקא בתרי עברי דנהרא ~ני מילי לענין איד~דוירי~
וא
בעצמה ג"כ בוררתולאמהני
'
אפשי~
~אד~ש ,ויישב'רבא דקמ"ל דאורייתא אבל מדרבנמ מי~א אסור שהרי מחויב הוא להפרי~ו
סיועממלפני שעת עבירהשרי א
לוחבבל
דנח~ם ,מאיסור
יסייעלידי עוברי עבירה וכ"כ בתוס' שבת )ד"ג(
~וממאת חולין שרי ,והקשו התוס' לרבא ~משנה
"~
~ נמיהאאיכא,
אן
ינ
הב
ור
,וכל היתר דאי~ור ד
אסור ל~ווג כאלה שהרי
דה~ו~' ל~~~ייהו ~ש"סדילןאינו חולק עלהירושלדמעי
~ברי ע~ירה:
~~
"ו
מ~ייעידיואע
דד"שאינואלא דתלינן בהיתר ,הא איסור ברור לא מהני
חוליןשרילגמא~י
התו~'
שם כתבו בפי' דא~ור
י~א"כא~איאסור
' א"כ ע"כ
ש
~
~
א
ר
ה
ו
ד"ש
ל~ומריס ~~ילו בע~~
~
ו
ת
ח
נ
ב
א
ר
ה
נ
ד
ו
ל
י
פ
א
א
ו
ה
א
ה
ו
,
ת
א
מ
ו
ט
ר
ו
ס
א
ויי~ב'ר"ת
י
ר
ב
ע
ן
י
ל
ו
ח
טומ~
י
ר
ת
ב
ל~
'
~~~~~
ן~
מיקנו
ד"ש אינואלא בחשוד בעלמאוב
~ינןהכאדבאממ~
שא
א"~תט~א ,מבואר דבלא תרי עברי דנהר
א,
~ובאמתיש לדקדק
שלד
~רי
להש
תל
~נ~
ואדו~
ימ
ר~
שיו
מ
ר
ו
ד
נ
ר
מ
ו
א
ר
כ
כ
ה
כל
א
ת
~
ס
ו
~
~
ב
א
ל
ד
(
ב
'
.
פ
~
א
ה
ו
ה
י
ה
ת
"
ר
~שב
דמאי
מן
והתם
י ~עושה בטומ~ ודאי
תןנ
~י
תןליואש~~ולאיח
ממ~ני דב"עש"~תלינן בח~וד והתםל
א~~יירי'בהכי'היינו מ~ום דר~ ~בטיחלנקרוא"לתןלי ואוכלנויין
דבר ה
~ד~שלא בעינןאלא לתלות בדבר הר~וק' אבל בספק מ~שדסאבפי' לושאיןמאכילין את
ונ~ת~גולר~לוא~~",י~יבלאיו~ ~ראל
ן מאכילין את החדם
חשודשרי א~~ובלי דיש כ~"ש ~תו~' ~הא ד~יה
הא~יןלנ~יר~אי
ל~~ור אמה"ח לב~ינ ולא כוס י
~
אלאהאיד
~רה חורשת בשביעית ממשום שיכול ל~חטה ,וכתבו
בר
סו
ה~~' דתלי' האסור ,והרילא נ~כר
שנ
ן
א
כ
י
נ
פ
ל
ו
~
ר
י
ת
מ
וה
~המהני ~פילו בלא ד"ש ,וה"נ אפשר ~אינוט~אבאו~ה שעה :של הושטה ,וממכ~מ דוקא~אהאי~
שירט~היינו בתריעעוב~ר~י דנהרא,הא
~רי,
הדבר דה~לתליא בפי' ה~וגיאדגי~י אינימא
לס,עלינו ל~~ב רו~יא דשתי הוראותה~וס' והרא"ש
ב~
אב
תו
רן הואדתל~דן ב
~~
בלמ
~' שב
אינו חולק על הי~ושלמי ,וכל הית
ע"~' וגם הדעתנו~ןשלעולם א~ורלסייעידי
ד~~
,שאפילו חייב להפריש את ח~ירוישראל מאי~ור
~~~~~~מוכרחדל~ני שעת עבירהאין שום איסור
רחוקה,
דניכח עוברי
פת
ואי נימא דש"סדילןחולק ו~פרש א~בי~ל~וו~ב~
שהכלמצוויןעליו לבערוכדישלא יעבור
עבו~"ק
~ וכד~תא בב
יש
לו
יר
לפני
ש~
~~נמ~~'שרי וע"כ משום שהוא ~~ני שעת ~בירה'ובלי חבירובב"י' מ~~)"דכ~ח
לא י~שה סיועשי~שה עבירה ,ו~ר
כ~
יר
י
בי,עיו~א"כ במ~ירה דלי~א ד"ש כמ"ש התוס' בגיטין שם הגאון המחבר
שו~אסו~ר
בניןציוןליישברומיא דפ~קי התו~' והרא"ש
~י
ד
דבמכרלא ד"שא~ור ,מעתה לשי~ת התוס' )ד"ו(ד~רי דאםהוא מ~ייע~וב"ש~עה שעושה עבירה אסורבכלענין'ומ~ויב
י~
י"
תע
י לשיטב
הו ,ולשיטת להפרישו יכול,
דב
שלא בשעתוע
~ירה,אלאשא~"כ ~וד
להושיט למוש~ייר בלא תרי ~ברי דנהרא א~ל
~
~
א
ש
מ
~
א
ו
ל
י
~
א
ד
ו
נ
י
א
ר
ו
ס
א
ה
~
ב
ה
ר
י
ב
ע
ה
~
~
י
ש
ח
~
י
ש
ל
א
ל
א
ה
~
ו
~"כ בנ"ד ב~חלוקתשנויה ,מיהוי"ל
בתרי עברידנהרא' החילוק
רש"י אם~ר ,א
רש'יילא א~ור במ~ייעלפני שעת עבירה,אלא באו~ן דהמ~ייע אמת וברור לדעת התוס'
~אלא
~גאון שס בשס
הקדמה כ~ש כממו
מאכלא~ורלהמוממר ,ו~ה מיקרי הרא~ש דאפילו לפי' של המוומהרראל"א
~~קרי בשע
מ~ת מ~ה והביא
י~
בה
יע ~יןבו ממש בשל
י~
~ר
~ו
ג
עו~רו
~"~(דיכול ~צמואבל
תוש)
~רא"ש ~סור להושיט למומריםדבר אי~ורלפיהןשלהן
~
"
כ
~
'
ס
ו
נ
שכ
לי
בנ~ד שהעבד