~~
~~~
~~~~
~~~~~עיוני ב~הראיתי לחדש
~~ושתי
~~~~בזה ואמרתילגלותלבני'מד
ובן גרני ,הנה רש"י בד"ל כתב
רבא הלכ~א
פה
דש
ממ
בזמנוביןבמינו ובון ~לא במינו אסור ב
םו~ ,ש"מ דפםק
~~ז~~ו
ו~~~ו י~~~י
מא
חב
ר
~ הלכתא דכל אי~ורין שבתורה במינן במשהוולא שני לן בין
~ג~ון ~'
ל~אריאיסוריאלא בהא מילתא דגזרשלא במינןא~ו
~י~י'י
~~~ו~~~י~~~
~~~~
'
וחהמת~ום' השיגו ע~~ וכתבו חומרד~ינןאינואלא משום חי~ר
~~~~
דג~
~~"~ ~~"~ ~~ס~~~~
ין
~
אנ
וי
הוא' ולכאורהמנלי'לרש"י באמת ד~האינו משוםחומר,במ
א
ב
ד
ח
ו
ו
מ
ס
ו
ש
מ
ר
מ
א
ק
~
ר
מ
~
ל
ב
ת
כ
מ
ב
ב
ר
לטעמיה הל"קשנצרך לכך משום לאחר
שהשבתי עלשאילתשלוסבכפילא,הנני
חמ~
ו
נ
י
מ
ב
ד
ו
ה
ש
מ
ב
ו
נ
מ
ז
ד
ע
מ
י
א
ל
ו
ה
ל
ו
ל
ס
ל
א
ו
מ
ש
ל
ו
ם
ו
ש
מ
ך
~ ~ ~לתשובתשאלה ,והמקוסית"ש יורנו דר
ו
נ
מ
ז
ב
,
ך
י
ר
ט
צ
א
שהרילא
לכך
~שורינו ס~ה:
החמירבשלא במינו ,אבל לרבא אפ~ר דהכל משום חימר'ילפי
גט שכ"מ שניתן לפטור מ~יקת יבוס ולחלצה מעיגון ,דברינו דבמ~וםשיש האיםורבעיןאלא שנתב~למגזה"כאממרינן מה
לי איםור מה לי איםור כרת כדאי' ביבמות
א"כ
ונסדר אחדשאינו
~
ד
)
י משוםדלאבדילי מיניההחמירו
ר
ו
ס
י
א
ב
ת ה"נ
~~~~ישראל'ע"ויכבוא הגט לעיבנקייבבניסדרההג"י~גיןש'י'והלשעכמ"ומד ~עבל~ בממינואיןנל"מ~א
חיים לכל
ר~
כח
פ"
הכשרו ולתת פ~ורלהאשה אקהי ביה קיוהא ויבואר לפנינו אחת היה לנו להחמיר באיםורלאו וא"כאמאי מיבעיליה להגמ' ליממ~
לאחתאך קודם כ"דראיתי ל~דים שראינו שהחמירו חז"ל בגט בטעממא דרב דא~רבמינובמשהוא~ילו שלב~ז משום דלטעמיה~אי
הרבה משוס חומר דאייא ו~ר~ת ~'שו הרחקה יתירה שלא יבא לימא משום חומר דלא בדילי מיניה אםור ב~שהיאפילו
'
י
~
ל
ב
אי
~נו בעין ואינו אםוראלא משום גזירה יש
שמ
לידי מכשול ,וכפרש"יבקידושין)ד"ו( בהא ~מרוכלשא בטיב משא"כ~לא במינוח
"יוהתוס' נ~מבין איסור כרת ללאו ,אלאו~אי ~שיט להגמ' דמשים ~י~ר
גו"ק לאיהאלו עםקעמהן,שמא יתיראיסור ערוה כו',
כרתא"א למיסר במינו במ~הו אם לא ~אםור עפ"י דין ,וזהו
א
ל
דקדקו הכי מסוגיא דיייג דרק משום חומר דא"א ו
ל דעת
ענממו שכתב הטעסדאסיר במשהו משום דהוי דבר
לשא~
~
ו
ש
מ
ו ד~ושהלכהן ,ואע"גדאיתאביבמות)ד פ~ח
כ
(
~
"
י
ק
ר~
י"
ב
ין דכיון
מת
ףת מכ"מ הרירש"י שישלוהרמ
ליה כ~ש"י דרבא אוסר במשהי בכל
א
ת
י
י
ר
ו
א
בד
ה
מ
ו
א
ל
ר
ו
ס
י
א
~הל אי~ור כר
לי
דל
ילאו הרחקה'דרבנןודב~דברהמו~ר האיסורים ע"כ
מיש~ום דברשיל"מ ,ורש"י ס"ל להיפך דדבר
'
י
פ
ו
א
~
י
פ
ם
ד
ל
'
'
ה
~
ב
~ט~ אםור לאחר ה~סח כידוע מש"כ הר''ן בזה
אין~אן שהרי
לכרב
תדקיעיביי~ד הרחקה ללאו לא עביד הרח~ה כו' ,מבואר
ל"י~
ים
שג
רחקהודאייש חילוקבין איםור כרתללאו וכד~יתא בסנהדרין ו
ה~
בד
דק
שר~יהלשיטת רש"י ~דר' יוחנן דס"לשאינו אםוראלאבנ"ט
ד
דר"י והיונו דדייק רש"י
נףימ~פ"ד ב'(דלמא והויליה שגגת איסור א~ה אחרנמי ,ואי מיחשב לדבר שיל"מ
דף
ד
)
ב'( בד"ה כר"ש דלאח
והא
אםםיר
~ליה
מ""מ~שריכו' ולקמן
ב~כו'
'
מ
ר
ח
~
ו
א
ל
'
י
א
ה
י
ל
ת
ג
ג
ש
ת
ו
כ
ר
ב
ה
י
י
ש
מ
ד
י
ו
ה
ש
י
ר
ח
י
מ
ל
ש
ו
ר
י
ב
ו
ב
)
ל~
פרי
~משום~נםא ,ולכאורהאינומובן ,דהג~א
"ש
כ"
ג~רו יותר באכילת ~דשים אחר חצות משום שיש בהן כרת ,וע"ע ר
א פריךאלאעל
פרש"י חולין)דף קל"ד א'( בהא דספקאיסורא לחומרא איסורא רבא ,ומנלןדר"י ס"ל דר"שקניסדלי~שי הכי אבל לדבריני ניחא
דע''כ הכי ס"ללר"י דאלת"ה~~אי לחהוי דבר שיל"מאלאודאי
שיש בהעון מיתהס"ללרשייידלא דמילהא דיבמות )דפ"ח(דמיירי
א משום דלאחר הפ~ח אסו~ כ"זדעת רש"י ,והרמב"ס ~"ל ~עמא
לענין תערובותדישכאן איסורמיהא אלא שנתב~ל~מד"ת ברוב
דילדן זכרים אלא דרבא מ~וםדבר שיל"מ ור'יוחנןליתליהכללדברשיל"מ ויש ראיה
קמן ,וכן ~י"~(דאיכא
יי~' מה"ת ברוב)אבדדףעלמאדילדן נקימביועתו~ומפילות וכיון שאנו לזה בע"ז)דףע"ג( דמפרש הגמ'לר"י מ"ט דטבל במשהו~שים
טל
דדבא
חוששין למיעוט משוםאיסור מה"ת ה"הבאיסורלאו אבל בחולין דכהיתרו כך איסורוולא משום דברשיל"מ,אבל שי~תרש~י
דאיכא ח~קה דלמפרע שהיהשלעו"ג ואנו חוששיםלהחמיר להוציא ורמב"ם ד~ל דחומר
~כיאין לו~ר
הוא משום דבכרת וכל"ה
מחזקהשפירי"ל דדוקא בחומר מיתהולאבלאו ,הא חדא :דבמינו ג~כמשום חומרחהמו~א,דבמינוליכא שום נ"מ כלל ,אבל
התוס' ס~ל דחומר
משום דקאי עליה בב"י כמש"כ בריש
יש ~עם שהחמירו בכמה דברים
"ל
י
מ~ דדוקא בזמנו דקאי עליה בב"י החמירו
מ~ משוםל~ז מממרות ,הממסכת א~כ שפיר ח
~~~ כמו שפרש~י גי~ין )דף פ"ה ב'(בג
יומא דנן לאפוקי מר' במינואבלשלא ב~מנילא מש"ה הוצרך הגמ' לומר ב~עמא דרב
יוסי כו' ואע~גדקיי~ל כר'יוסימכ"מבעינןלאפוקינ~שי'מפלוגתא אסוראפילוב~מנובמינו במשהו ל~עמיה אבל בדרבאי~ל
משי~
:
שיצאהדברבהיתרולאיצאשםפסולאמשפחותשבישראל,ובירו~למי
בא בר~ןקידושין
ישלנו לעמוד עלכלחומר~שהעיר
איתא דאמרר"י לבנתי' דיהון עבדין
בנישי',א( מה
'ל שמא יעמוד ב"ד
מ"
ר שם גטמ~
ג~
די
~~שסידר בעיר שלא נפסרד~
~בורכר"לונמ~אבניובאיןלידיממ~רות,
עו
~לם ,והגאון נו"ב
וכןכל דקדוקי הש"ס)רשפל"הי גי~ין
לכתוב ודיןאלאודן ועוד החמיר בזה ,הנה ~עיקר הענין ע' מש"כהגאון ח"ס אה"ע )סי'
א משום לעז ה~על כמבואר ל~ד וסי'ל~ו( ,וברור דגס הגאון נוב"יל
ל~
אל
~ובא דעת הרבה פוסקים שאינן ד
א אסר ב~ההאופן ומי
בר~ן ,ולהרמב"ם שכתב דאם לא דקדק בהכי
פסוליאם שיו~א למדה"יוהוא במקום שלא סדרו מעולם,לאיהא תקנה
ןג~
נ~אתלאתצא,אינואלא משום חומר עריותבעינה
ל~
שיהא מבורר לאשתוח"ו וטוב עשה המסדר בעמיו ~
סדר כפי יכלתוו~~ינו
ו
מ
ש
,נאג~
יו
שו
הלשוןשלאיהא ~ראה ל~ריאנפי ,וכן בהא דשינה ושמה לתקן המעוות בשגגה ,והנה שם העירלי
והנהרליווינקאוהוא
דת~ן ר"גשאם ~שאתתצא ,ומ~"ת כשר והיינו משום דלא
ו
ל
י כתבליונא והנהרליוינקא,
שהיה לכתוב ב~ני
להמ
בפ,והרגישבני
ר,
יס
תיו
כתב שמו האמתכלל ,אלא דלא ביאר כל שמותיו
א
ל
ד
ה
~
ר
א
ט
י
~
פ
ה
ז
ב
ו
ן
י
ו
ו
כיהיכי ליחליף
שאיןבית מיחיש
לא
שד
כ
ב~ה מטעם אחר ,דכל ה~ות שהביאו
~יתלהו ולהרמב~ם כדאית ליה ואכ~מ ,מש"ה מה~ת כ~ר כמש"כ,אךאני
פקהפ
ו~
מל
ותקן ר~ג משום חומר ערוהאו משום שלאיוציאו דלא זהו האחרוניםבוא"והכ
~"ו בראש התיבה אואחרשואנח ,דניכר
~על
ובניו ממזרים ,ומעתהי
שלנו לומר לע~ כ~הבעל שהוא נרגש במבטא~ ,בל בנדון דידןיש מקום לטע~ת ול~ות
~
"
כ
ד
ז
ע
ל
~
ר
י
ג
ש
ם
ג
א
כ
י
א
~יו
ר
מ
ו
ח
ת
ו
ר
~
מ
מ
,
ו
~
א
ו
ה
ל
ע
ב
ה
כ
"
א
~
מ
,
ר
ת
ס
נ
ב
י
נ
א
ו
א
ר
ו
ק
ה
ל
י
ח
~
מ
ן
י
א
ו
ה~יר ליונא
בעצמיהיי~י
~
ש
ו
א
ל
~
ג
ה
כ
ל
ה
ו
א
ל
א
ה
מ
ב
י
ד
ר
ק
~
ו
ה
ש
ו
ע
כאן
ה
ק
ו
ס
פ
'
י
פ
א
א
ו
ה
~
מ
ש
כ
ו
ב
ן
י
א
ש
ן
י
ו
א
ו
ם
ו
ק
מ
ב
ן
י
ב
ת
ו
כ
~
ש
י
ג
ר
~
ל
ה~ני
שא"צ
~י
לשוק'
מר
~ז
המ
ן ל~ו אלא למ
וו
יד
~ כמו בראש
מ~ת ,איןלנו כלהני חומרות ו~~~ותואי
~כש~כ בא~ע התיבה ,מכ"מ נראה להכשיר,
~ל ד~ת~ ,םשיש מ~ום לומר
שם מהנילחומרדא"א חדא אחר שגירש
התי~באו~ו ~ום שנכתב ושםיבינו הוראת ה~ודות
~
"
כ
מ
ד
~
ג
ו
נ
י
א
ו
ת
נ
ו
ו
כ
ש
ו
ה
ל
,
א
ולא פלוגרבנן ~עולם חדדינ
א
ו
ה
ח
ר
כ
ו
מ
ה
ת
ו
א
ל
ב
א
ל
ע
א
ו
ה
ש
ר
י
ע
~
ם
~
דכן
ואין לנו לחוש מה שלא יכירו
ו
נ
מ
מ
ב
ו
ת
ו
ו
ל
י
פ
א
ד
ר
ו
ס
א
בפסח דהחמירו בו
א
"
ק
מ
~
ת
ר
כ
ו
ק
ל
ח
ו
,
,
ח
ל
ש
נ
ט
ג
ה
והרי
ן
י
ב
~אין~כירין
לו
מיש
דב~תחמ~~ןשלא ב~מנו ~לאו,אפ
~
~אלנקכ~
יה
אי
ו~למ"דדמה"תא~ורשלאב~מנו שם ~יר כשר ,דבש~מא בשמו ולשמהק~דבעינן ועי~ ,
תב
כ~טב (,ה~ני"לדבגי~יןשיש בהןמשוםכרת כדאיתא ב~ין )דכ~א(האבעי~ן שמו וש~הכו'מה~~פרש"י"~~,ה
נאו החמירו:
~מירו
דח
~דא~~~סחי~)~
אם
הכתיבה בא~א ~שהוא ב~~ת לא נכ~ב
ומשו~ נ~
מ~מ~י~
~~
ה~~
~
~
~
~
~
~
~
~
י ב'
~~ה יהודה א"י ל~~וב
ה~כונה ~בכ
דו
הרי~~
נקרא
אי~ןיכול לכתוב דאת~רי ליב מדש~ו~ם~~שנקרא
חה
יי
בשנ
ד~',הן אמת דכונת הב"ש הוא שא"י לכתוב ~~ה
ר~
קה
~י
מנ
דש
ב
משוס שנקרא ~שה והודה
י יהודא המכונה
,
א~'יגדלא ~קרא שס יהודהאלב
ומש"ה כתב הב"ש ב~ה"ללי~
איחל~יב
עולה לס"ת בשם משה יהודהכו'
~זהישלדוןדא"א
משה יהודה דמ~~רי ~ב,משכ~~ר~
ה
ש
מ
~~"~ב
לכתו
א
ר
ק
נ
ב
י
ל
י
'
~
"
ש
מ
כ
ע"כ לא אכחד דאם היה באלפני גט בשם ה~גרש ~שה יהודה
ד~ת~רי ליב,הייתי ~ג~גם הרבה בנ"ד יש להכשיר ~כמה
לכתוב ד~ת~רי בין
ה~ש~
~ע~יס חדא ~עי~ר ~ה ש~תב א
בד
~ ו~~שה על הר~"א,
ע"
שני שמות שנ~ראין יחד ,וגס ~ו~ל בדדיא
ה~תברדאפי'
חולק ע"מ ב~ו~ת ~ורהאבן שם
לבאר
,
דד~ש~עון
ל~תובוהארראיו~בן ד~תקרי
ראובן שמעון
~ ב~י
~~א הכשיר
לבדאו
הוקל~בד
קרריא
נ
לתורד
ר~
הר
יק
נ
יחדאםא~יצ
לולא כתה
עםול~אבל לכתחלה
~קרי בינתיי
בשני השמות
ו~
בברדי~
אזי לכתחלה
צריך ל~תוב דמת~רי אבל אם הכל
ש~
~~קריולאכהב'יי
המ
ו~ ב~ניד
ל~תיבבלא דמ~~י ובדי~בד כשרא~
,
ניקלר
הביאו בס"ק ל"ח אבלל~י הנראהכתל
הם~ר
~א ראה
עה~"~
ו
~הג
ונ
לא ~ביאו בבי~ורי~ה וגםשלא במקו~ו ,והנהבהגמ
~
"וכר האבן וגםהג~פ ובית ~יר ה~כימו כהב"ש יגם בקונא
~ט
נס
טיר
ב~וף הספר הובא ד~לקו עליו בדורובזה~',כ~ממכדאיהוא
הנד~~
ו~אר גאוניםלהכשיר במקום עיגון:
י
ב
א
ב
ד
כשרבלא נכ~ב כלל,
דע~~י
שש
הל~ותגבר
~ש"האפי
הש~
ינ
~ה ~קיי~"לדפ~
ולאינופםילו~לאבשינוי
~~~~
~משמ~
א~ככאןלאנ~תנהאלא שם הנקרא בפי הבריותאבל שס
שנקרא
נכ~ב י~ה ו~ברא~ו הביא בפ"ת סק"ה הגאון
בש~
ב~ור~ חמדתשל~ה ש~תב הב"ח:
~~~
ל וכמש"כ ולמ~תי כוון בזה
דב~וממרת יבם ישלבה
הגאון נוב''יקמא )~~י'
~כתבבשניישם אביו
~~~~~~
ובתניינא כ~ב שלא כ'
ד"'~~
דאם הבעל שבק חיים עוד חזון למו~~
אלא ~שום כבוד ה.מורה ובא~ת ודאי ~םול,ואני אומר ~לבא
ןאמאלא משום דבש"י יש ממ~ום
דגאון ז''ל אינשי~יניה ילא~יו
להקל' א~נם מ~"כ ד'~תקריאלאנראה לדעתי לחישכלל ~א
נראה ב~ום מ~ום לעיכיבא במה ,שנשאל ממ~רי"ואיךלכ~וב
~כתתלה ~נקבה' ו~שיבשנ~צא ר~וכזה בתרגום אםתר,
ב~
ו'
כד
יה
ן בזה ~ו
א
הכריע ~~צמו בין מכר לנקכבוה~ אבל ודאיאי
~נוסחיגיטיןלא'דקד~ולפרש ~לל,ד~"ל
לל
חכ
לב
והרי
לדקדקהרבאו~הו,ני~והרו לשון תרגום נכתב~ס ב~כר בא'או ~' שאי~
ך
כ~
אוםי
לה
אע"ג שהוא נוםף כמו ~~ר קדמי להחויה ,ולהחוי ~גי,אל
ה~שון,וא~ילו בא~ת עכובא אין חשש בא~ר אנו אין
דר~ ~שון ~ה הכי"~כ' והבנתנו שוה בין כתוב דמתקריאו
דק
ב
מיתאקיר
~יא ~ק לכת~להראוי לכ~וב לשון
וגס ל~ב~ל בין
זכר לנק~ה:
~גאיןנוב"י ~תח על ה~םדר שכת~ב~וקע~ל הנהר ד~ת~~א
לאבאאלא
דהמ~דרלאידעבטיב גיטין ולא
מכ
~על דע~ולפסיללהו
שיו~ם זהולאכהגאון ח~ס )סי'ל"ט( :על~
~(
היודי"ןאין
על ~ה שמבוארבש~תאחר~נוםשאין
א~ילו
~י~היכא ~הבעל חי וכדאי הוא
~"~גטלה
ט~
"~
י~
סר
להו יחד וכ~בואר כשו"ע)סי' ~~וה
חכ~~~בא'
שהכשיר ב
שנ
(
ו~"ע סמ"~~י"ןו~י"ן~ל~אהיוהיודי~ןנוגעין כו'יש
א~
כיש
ב~
ה,מהיר הג~' בד'
ו
פ"הולו~ילההל
במקום~יגון והרי אנו רואיסש
כו
דתרוכי
ו כי' ד~ש~ע תרוכין ~ ה~ילא חשו מ~םל~~~נוי
י
אותיו~
א
ל
א
שיש ~שמעות א~רת בשביל מהא~ל משום
ש~
חו
אמק
קל~ול האותלב
שו כללו~ל ה~~רותבמה~ינו~א ~שום~ומר
:
הע~ין נהגו סלסול
שכ
הטשטוש בשסאבי ה~ת~רב
ת~~~י
,
יוו~ אלא
תש
ול
~
נ
י
א
ו
~
ו
ל
~
ב~ם אבי ה~תג~~תשאין הכתיבה
דת
~~~~ ו~כש~כ~מש"כ לעיל'לא ~דיף~טו~ס~~ :י~
שאין ה~~דר ב~י בטיבגו~ין באמנהלא הזהירו~מ~ל
~ ~אלאשלאיהא ~~ק עמהן ולשון ע~~ ~~מ~ו
י~וו~~
בו
~גיל בזה ח~
ה
קב~
~~~"כ ה~"ז או"ח ב~י' ~ה"ת יע"ש
~
~
~
~
~
~
~
~
אבל בשםהעיר דה~מת ה~וסקיםש~ינו ~ה~ת ,וה~איה~~י~ר
~ס העירהוא שם דירה והשתאלא נהגו לכתובכללושםהעמידה
אין לה עיקר בגמרא רק ~יקנו ~יהא הוכתה ~י הוא
,
א~
הי~גר
לא
~~תה א~ו' נכתבבאו~ן
לושני מ~~עות ~ינו שנו
~אינו
אחרות
ה
ח
כ
ו
ה
לגבי
כ"כ,והרי שיה~אהני
לכ
בו
~
רו~
( לעניןעי
דאס כתב
לי~ן בזה~ה~יבה ~"~ אי' יז
ין
זמ
שאינןנ
ב~
י
~
ב~וע דל
ה'ימולתד~רים ~לוא~ילו
יש
שבוע שנה כו'כשרדאה~יוכל
~
ב
)
בשנוי ~~ש ~בואר)בסי'~כ"ח ס"ב( דכ~ר בשעת הדחק
'
בשומרת וכ~~"כ:
וכ"~
~מ~דר והגאון נוב"י ~"ל
בה
ש~יה הםו~ר קרוביל
ה
ל
י
ל
ב
ל
ו
ס
~
בזה ~הגטהואדיןו
ק
ד
ק
ד
ו
ן
י
ר
ד
ה
נ
ם
י
"
ש
ר
פ
~
~
התאמ
ש~
~
כ~ב דת
~~קנומאון בשלשה כעין דאורייתא ,הנה ~ה ה~נהג פשוט
ד
"
~
ב
,
ר
ב
כ
ו
דרש"י
ביארתי
~גאוני קד~אי לםדר הגטביחידי
מ~ולםלאכווןאלאדו~יאדחליצה
דמאוןהוא ,וכ"כ
~
ית
י~
ןב~
הגאון ח"ס ~י' ~~~(ו~יד
אן בזה:
להאבר
ךי~
בשס אבי ה~גרש לי~~אן צבי הממכונה ~ירש,
~(
~כ~
~"~ והנה
הנו"ב ,דהמכונה קאי על האדם' ו~"ש
לוע~כותבין ה~כולנדה~'~הוהראוי לכתוב ה~~~ה ליט~אן הירש אך
באמתלפ"ד העיקרבזה ~הב"ש דהמכונה~אי ע"ש הקודש ,וכ"כ
)סי'י"ח(ואני הוכ~תי שכן דעת הרמ"אמממ"ש )ב~י'
הגאון
קכ"ט ח"~ ~י~ישלו עברי שעולהלקרואבתי~הוישלונ~י
~ב~רי עיקר וענהשני כו~בין דמ~קרי
בלסעטמ"ז~~ושין שם הע
'
לעיל שכו~ביןהמוכונה,ונראה
~תחבט נו"ב~"ל ~הא שכתב
~נ
ו
ברור דלעיל ~ירי ד~ם
רממ~~ הקודשאלא שנ~~נה בלשון
העו"ג ~מויהודאליב הלוע~או
משנ~תכנה בלשון שבדובני המדינה
~לבם כמו
געצויכלדומהו'כ~ו~ה ב~ה כיתביןהמכינה~ ,שא~כ
ו
ק
י
ל
א
~מו
כינוי ליהודה
ה
ד
ו
ה
~קוראין או~ו געציל וי~וע
,
~אלםא הואישס ב~ו~ע ~~הכיתבין דמתקרי~,דאק~אי~~~
ל ~אדסל~"ע
,וזה ה~י' ברוראצלי ~כ~ה ,וכעת מצא~י
כ~ש~כ
האבן )~י'
ר
ו
~
שינףי~לימר דלמה כוון
~~י' כן' והו~
בשו"ת בסמו~
שהביא בש~ו הב"שט"ז~~ם םק"ל' ~בואר דהמכונהקאי
ב"~
ע~ל
השס ,ו~כ"מיש לכתוב
~~ה ל
ה~יב כ~ש"כ הגאון ניב~י
~
ש
ב
לדברינוישלכתוב
ד~בואריותר,אבל
ד~תקרי
~
~כונהקאי על צג
"מ
נ~
~~ת~יליטמאן הירש'הד
ב~טמאן~ש~ליד
בי
יהודא צבי המכונה ~יבש~
,האי
ור~אס נ~תב
י~הש~ות יבחד
ה
ד.
~
"~אבל ה~כונה ליט~אן הירשהאי"רא
ל
ע
ק~אבי~~הומ~כ~נה שני
כתובאלא ד~תקרי' אבל לכתחלה ובזה יש דעות שונות
ב~
חכם הרמיםית~ש אבלכ"
דיעבד~שיטא~אן דעבוד כהב"ש
א ~שתבש:
וברי~
~ע"כבנישי' ב~הדשםלי~~אןלא נת~ר~עולם
הקודש ,ואנחנו לא ידענוהו
~~~ ע
שהסעיש~םצבי
ור~ יודעין גסש~
אביו ~ל~אותו האיש לאיד~ו
נ
א
ם
א
ד
ר
י או
א~
היר,ו~
~צ
מ ש~ו ~~יב
ולא עודאלא א~ולו אס היה ש~ו
א
ומסתמ
ל~
לו~~אן כ~ והיינו מסת~~ם בשס הקודש~ללי~~אןאס
~יינו כותבים בע"כ הכנוי לחוד לי~מאן ג"כאליעמ~
הי~
או ,ו
יו"~ ~כתובלי~מאןצבי ה~כונה הי~ ,באשר ל~"ד לדע~
~
דחש
י'
~י ~ל ו~י~~~ןהואהכנויל~ודוכ~ו שהעלה~נישי
יו
~ב"~כנ
צ~ כןאפי'שלא ב~~ום עוגון:
היר~
~שה~אב ד~תקרי~אלף,
בסו~ הו~
דא~
ר'~~
מיתג
~~
~~
שי
ש
ה"
ף~~על ~בשהיה לכתוב לדעת הב
בנ
~ ~וו~
אלמ
ף~"~~מ כשר
ד~ת~רי כ~ש"כ הב"ש סק"ל
~
~
~
א
ה
~רמ"א אינני מסכיס לזה ~סמוירי ב~םא' שהוה
~מ~כםונ~
יהודא צ"ל המכונה
דמ~קריליב וכשר דקאינ~~
י כו~
ליב~ד~ו~כ~~י וקאועל לכאורה ~~א
,והי~ ~~~דא
~
ד~
~~~ ~ שנויש~רי מ~~י ~~הוואה
א:
לף
י'
~ דלהב~ש גם דמת~רוקאי ~להש~,
שו
בניה
~~~~י
ה~~
שכתב בד~מ
~וב"י מדה~ה ~ל הב"ש
~יולנ~י~ה
~~~~
,אבלל~~הי~~~'ידאינוכן
~
~
~
א
~
~
י
~
דמ~ותקש
~~~יקא~ עלהאדס וכ
,
רהיו~כחתי ל~יל
~~ ד~ת~
א~
כ' ב~"ק כ"דדד
ת~
~~
ול
~רא
מ"~ני
ס~נה
ה ~ד
מ
ד~"~~~ה ~ותבין ~~ה
י~
ו~
~ה
~' ~ו
ארב~ כגון
~~ ~~
י~וד~
לי~
~~
~הא
' וא~
בהרגלו
~
~
~
~~רגלוואינו
בשי~ויסשנופליס ,ע~כהחמירו ~פו~קוסלפסול מהשהרבהמםדרשסבפיו אותוהוא מדבר ,וכמו
אינומ~נה
ד
ב
א~ולו בדיע
ו
ל
ו
ל
ה
~
ב
,
ל
ב
א
~
ג
ר
~
ק
ר
מי~אין
ואין
במקרה על מה התנאי ,כך הבעל אחריו~ ,י~י הגמרא
רה~יה
שהש
ו
"
~
בא
ה
~
ח
נ
,
ר
ב
ד
ה
ר
ש
כ
ו
~ווב
ס
ר
מ
א
מ
ס
י
י
ק
ל
ו
ה
~
ל
ת
ו
ב
ג
נ
~
ב
ו
ת
כ
ה
פ
"
ג
ה
שהיה בידה ,והיתה מראה ~"פ לכל אדסהיה
הר~
~
~
ש
~
י
ל
ס
ו
ק
מ
ב
ל
~~
ס
ש
'
מ
ת
ו
י
ה
ל
ל
ד
ת
~
ס
י
מ
ע
פ
ה
~
י
א
ש
י
א
ן
י
א
ש
ד
ו
ב
כ
ל
ש
י
ר
ב
ן
י
ט
י
ג
ה
י
ה
ו
ל
ע
ב
ה
ר
מ
ו
א
ל
ע
ב
ה
י
ר
ה
ו
ב
ר
ה
לפני המ~דר
יד
~
~"נ עסמ~שוסלה
איתא ~~ושיא~רוא
בפ
שא
ן~בקיאיןלש~הומפרש לעדיסשהביאנוהגו
~א ~תסכתבווחתמוב~פידא ,משא"כהשתאשהגט
ה~מרא דסתסספרי מגמר ג~מביפר"י~ורבנן ~וא
ן להבעלשוס קפידא :
משוסדאיכא נשארבידהרבוהוא קורעו,ואי
~
~
ב
ב
ו
ט
ב
א
ל
א
'
כ
ש
ט
ג
ב
ד
ו
ע
דאשכחכו' והריבל~מ~סולמשוסשמצאבליבקידאצרי~גי~ין
מע"כ מהשאמרה~פרשבאסלאיבאהעדהרא~ון
~נשלח ממדה"י שהוא חששעי~וןלא ~צ~כו ,וכל
ת
ו
ר
מ
ו
ח
ה
ם
ו
ת
ח
ל
ה
י
ה
י
א
צ
מ
נ
~מב"ס
ל
ו
ס
פ
ת
ט
י
ש
ל
דלהכיאסור
~~~
וג
התנאי~ודסשיצה
ב~גדוליהדור,אלא לומר
~העלוהפוסקיסב~ידורי~י~ןא~ומשוס~יאיו
ה~לכתובלשמה ,מ~סש~התלויאיישב~ירה
ו
ל
ה~לה הב"ש )בסי' קמ"~( שאס הבעל עסהשליח
בקי
משוס שמאיבא שעהשיהיה מוכרח לסדראפי מי
ו~"~
ו
ע
ד
י
א
ל
ש
ת
ש
א
ה
ז
מ
ימצא הכל כ~ולחן ,כ~~נצרכתיאפי' היה~שש
הסופר והע~ס ,ה"נ~יון שהסופ
גט
~
ארחשבאשליאהאצה~
~
י
א
ש
~
י
א
ק
ר
ד~מתי דפרש"י ותוס' במה הפרט
ל
ו
ס
פ
ב
ת
כ
כ
"
א
א
ל
ש
ו
נ
י
א
,
ה
מ
ש
ל
ק
ל
הר
מכ~כ בנ"ד כבר ע
בתנאי
~"
משו~ שהספק אם יקויס התנאי ווכ
וומר ערוהולאבש"י:
ח
לי
א~גטאוד~
ארי
~ח
~קויס~א
~"כ ,משא"כ
את המסדר
לדבר בעתו ,וברכת כשהסופר
~ני
בדיןאסהואכשרהריהוא כשרמעיקרא
~
פ
ת
~
מ
על
~יו תבא ,ובעלשה
ו
נ
י
א
,הורא~
נג~מדו~לית"ש ,יברכהוב~רו~י המסדר אלא בירור הספקשביד הסופרשלא הדיןו
~ ~ ~ אובדתלבר
מידיהסופרצריךלהראותי
גרמיהמ~ולה בב~ות~,ושלוס בני הה"גישגא לעד:
~
וד
~רב ,והס~
לה
שהריכל הגיטין
פר
פ~
רצאלי
שו
כו
אינו יודע אס יוש
ני הרב ולא ~צא בואימהפיסול~ ,ה
~~~~ ~~~
~
~~~~
פשוט ג"כ ש~םופר כשאמר שבודאייהא פסול,לא כווז לחשוב
~~~
באמת שהרב יפסול את הגט דא"כלמאי כתב עד ~ ,א
ב
ש
ח
ר
ש
פ
א
ש
ב
ר
ה
ש
ת
א
יפסול הגט ,ומ~מהיהבלבוג~מס
הוא ~ר
יר~
לכתוב לשמה:
הריכותבו לשמה עלדעת הראשונה ~אמרכן
~ ~' ~~~~,וו~~מיןי
~~~~' ~~~ו~~י~
שכתב
שס
טילא דמ~ראיעא
ש~~ולא,אין ~~ה
נש
~~"~ שוס חשבשג ~,דא~לוהא
ימ
~א~לא
לכתובכן משוס
~~ו~ ~~~ ו~~
~
י
~
דהכליודעיסשנוהגיס לקראטילאבמלא~וס ~ר~כמוהירששנוה~יס
ד~
הגיעני מכתבו ~ל דבר גט פטורין שסדר מסדר אחד ,במדונתפולין לקרא הערש ,וא"צ לכתובוה
מת~רי הערש ,מ"מ
~ולפי דעתו דמר הג"פ פסול,ולאנפניתי לעיין ולהשיב דבר אם כתב הירש דמתקרי הערשאין ב~ה שוס פסול ח"ו כמו שאס
כי הרי ידענו דמאן דמגרש ב~ה~ ,בי דינא דהרב מגרש והרב נקרא בשני שמות כמו משהצבי לכתוב דמתקרי משה
צק
הוא~מסדרולא ואכנוגע ה~ניןלכבודהרבהמסדר,ובעוה ר פסק הגאוןצ"צשצריך לכתוב יע
הע~
כ
,וא"
ב~אהרן דמת~רי
~
אאה
נעשה שאלת הור
~ בחו"ה
אה~א~לי,
וגו'לדבר הנוגעבין אדסלחבירו ,א~ר פילולא נקראכי אס אהרןשא"צ לכתוב אהרן דמתקרי
~תיבבי~ שמעביןאחיכס ואא להשיב עד ש~מעדבריהרב מ~מאס כתבלא ~סל בכך ,כךהי
א ב~שהצבידמתקרי ה~רש,
המסדר,ואנילא~עתי מנו ,ומהלי להכריחולהודיעני מ~ עמדו וכך הוא יבשס~ילא דאס היה שמהשני שמות רבקהטילאוצ~ל
בזהה~~ן ,או לנםותו בדיני גירושיןכהא דרו"ש עבדילר' שילא דמת~ריא,היההדיןנו~ןלכתובדמתקריאטולאכמו ~כלקוראיס,
ביבמית קכא(וכי רבושמואלאנא' ע"כנאלמתידומיה,
ה"נאס כתבטילא דמ~:קריא טולא חין להרהר
ח"ו,
~
"
~
א
מכתבוה~ניהגלוי ,אמרתי אראה מה הרעשה~ה
ר
ח
א
ו
,
ר
~
כ
:
ר
ו
~
א
ו
א
י
צ
ו
ה
ל
ו
י
ל
ע
ע
~
י
כ
,
והג~
חחר~בא~~
~האכ~
ל~~
ןב
אתיישבאסלהשיב לא .והנהאחריעיוני,ראיתיכי
י
א
דב~
א בה~ר:
ל~בטל ג פ שכבריצ
~~~~ ~~~ ~~~~ ~
ו
ל
ע
,במה ~~ו עדי חתימהלאשהעיד אמירתה~על
~~~י~
~ ~ ~ ~ לסופר לכתוב הן אמת שבשו"ע אה ע)~י' ק"ל
ל
סא( בהגהת רמא ~בוארשיהיה הכל נעשה בפני כתאחתש
' ~'
'~
' וו~~מיןי
ה
ע~ס ,והואמבוארבסמ"ג בסדרהגט,אבל~האינואלא לכתחל
~~~
~
~
~
~~~~~
~ל הםמ א~~פ ש~ס שלש כיתות עדיםשצוה
ו~ו'
הבעל לכתוב'
~~~~~י
~~~ו~ ~~~
ס
ו
ל
כ
א
ר
~
נ
ועי~ כתיב~הלשמהועידי חתימה לשמהאי
ן בכך
ואון
~~~ ~~~~
חצי דברמאחר שכל כת וכת מעידה עלכלמה לראות
הגיעני,ואניהייתיבווילנאובבואינפני~ילראות
ב~~
ית
רב
ראיהדומיא דג כיתותועידי ח~~ה בסוףח~~תשצה
ת
ח
א
ל
~יס שכ
כ
"
ע
מ
ו
ת
ע
ד
~
ב
ד
,
נ"י
וראיתי שכל יקר ראתה~יני
~~~~~
וו
אחוכ
ראתהבכל פעסכלמהשי~ולהלראות כו' עכל.
ו
~
~
ו
ו
נ
ד
מ
ל
ת
"
ו
ש
ב
ב
ס
א
ת
ו
א
ל
מ
ל
י
נ
י
א
י
נ
א
ו
ה
"
כ
ע
מ
דברי
נ~י
~
נ
ש
~
מ
ו
~
ו
דאפילושלשה אחיס ואחד מצטרף עמהסהריאל
,
א
ל
א
ג
ת
ו
י
ד
ע
שהיאעתיס ש~ה ,ו~טותההואכי יושבתגלמ~ה
שהסמג סייסב~ה"לאמנסמפני המחלוקת טוב הדברל~שותהכל ~~~~ א~
~כתאחת שיאמרהבעל בפנו עדוס כשריסלסופרלכתוב לאשתו
ואותסהעדיסו~יובשעהשכתבו ,ולאותס ה~~סיאמרהב~גל~לחתוס
,והוינומשוס דלשיטתהאלפסיהוא~י דבר:
הג~ ד
אחיו של הרא~ון שס ב~עה~צוה
~ל מש"כ ב~רק ~,
~
~
ש
,
ר
~
~~
~~~~~ ל
ב
ו
ת
כ
ל
א
ו
ה
,
ד
~
ל
~
~
~
ה
~
י
ג
ת
~
ר
ו
ג
מ
י
ר
~
~~~
,
י
~
)
,
י
פ
~~
~
~
נ
י
א
א
מ
י
נ
ס
מ א
,
ר
ב
ד
ת
ו
ד
~
י
ר
ק
מ
י
~
ו
ה
מ
ה
ל
~
~הק~~
~תל~ג
וסמ~
~"~ב~י,
~
נ
~~
~
~
~
~חס~~,ו~מצ~
ו
י
~
א
~ר
ד
ע
ס
~
~
ל
~
א
מ
י
נ
~
~
~
ל
כ
~
ש
מ
~
~
,
י
נ
ש
ה
ה
~
ק
ב
ר
~
ו
ב
מ
ר
ו
~
י
~
ה
~
~
ל
ש
~תב~
,
ה
~
ש
א
ר
ה
~
"
י
ק
~~
~~~
~
מ
ג
ל
~
מ
א
ל
,
ד
~
~סה~ח~ריס ~ל
~רי
כמ
י
~
הר~ון כ~~ ~~
ת~בקט~~
~~~קא~ ,לעונת ~~~ות,ה~~~
~
ב~~
~~
~
י
ק
~
י
ג
~
~
~~~כ
~~ג
ו
נ
ד
~
ה~
ס
~
ב
מ
ר
ה
~~~ ~י
~ירה ~~ט ~"ו(
ה~ו~
ב~ב
מ~
~מר ~ ס ~
ב~~
~~ה~ ~~~ ל
ומ~ן
מ~"~ מקחו וממכרו ממכר
י
~
~א
שיו
~כ ~ מהו
~
~ ~מ~
~~~
~נ~
לש~ור ~~~ה
~
~~ס ~~ס~ ,כתוב~ ת~ ~~
~~
~ד
ב~
~~א :
לטתלימ
~~
~
ו
י
~
ו
צ
ס
~
~~
א
ל
ש
ו
לכתוב~~א~~הי
~
ו
~
ל
~
~
בנ~דלאהוצרכ~ו ~'~הר~יהיא
~~~להתנאי
ומ~~ ,
~
ה
~~~
~
~כ
היאככל ,ולל
~
ה"ז ד~ת
את
ו~
~חווכתח~~שד
~כ
מ"
~~הבעל היהכן ,במח
~
~ימ~ ~ת~ ~א
"ן
ני
~מור
~~~~
גל~
~
"
כ
~
ד
א
ו
~
~
ל
~
~
~
ו
נ
~
ש
ש
~
ג~ה
~ו~נ~
ן
י
א
מי כו~ו~י
~ב~השמקבלתמ~~י~~~
~דב~ינ~
~
~
ת
ו
~
~~~ ~ ~ ~~~
יד~י~~
מ~
~~גלט
~~ורו
צ~~ס~יה~~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
,
~' ~~ו~~,
~''~ ~~~
~~~
~
בירישלמיפ' ,ומסתמא תקבלאת
שכי ~סברצונה ~פ"יהנ
~~רם רגמ"ה וא"כ
שהרי אסורלחגרר~
~לימה ומהלנו לת~ור ~יב העתיס ~היא שוטה תהי~
מדרבנן משוס~שאינה
קור אלא דאסור
לנו לח~
~~ההרחיב לדברבמש"כ
ר~
ג~
ה ,והנהלמ
~
צ
ע
ר
ו
מ
ש
יודעתל
בה~
~~~~ לענין עדותאא~
םכן הוא בכלהדבריס דשוטה פםול וגס
~י~
הב
~הרמ
ןהואאך למותר ,דבגט וד~יאינו דומה לחומר ד~דיס,
~
ענ
שהריהא דפ~ול לעדיסהוא מה"ת משוס דבעינןאו ,ידיעה
מה"ת לאב~ינןאלא~יודעלהב~ןביןידמ~ לד"א,
ברורה,
ל~
גן~ עדות שמתגרשת בע"כולא ב~ינן אג
א
~ב
ןו
אלאאי
י
נ
שתד~
שהוא ל'ג~וה"נשתהא~ומרתאת~~מה:
נ~אר ס~קגב~נ"ד,אלא אנויודעיסלהבחיןאסיודעת
~~~ לשמור ,וכמש"כרבינבומ~שמחהו~ובא באור )סי'
ו~
מ"
,ובאא
ר שלא
ת~לולא הוראת רבי~ו אור ~ייתי א~ורמ
ב~
דו
~עב''ח~רבינו שמחהאלא משוס שבאלדחות~ר
ריר'יצחקמהלכה,
כ
אלה~ין ,עוד
ת~שבל ל~י מה דקיי"ל כר'יצ~קאין לנו לומר~א~
י האשהשיב ראבי"ה והובא
הייתיכא~ומרלחלק בדבר משוס ל
ד~~~ל ו~ודאני אומרא~ילו~יא
ב~ו"תרש"ל )סי' ס"ה( ,כתב ב~ה
וכל ~וביה מסכימיס
חלימה ממש
לכ~ אפ"~
ומ
לגרשהבלי ר~ו
תתרבצ"~דלג~
~
י
א
כת
ינהגו בה מנהג ~פקרבאעמ
יס~ת~ של,
~~,רי~ ד~וב
"ל
~
~