בשנים 1944-1943
עבודה שקולה לעבודת גמר למ.א.
מאת :אילה נדיבי
בהדרכת :פרופסור יואב גלבר
בהדרכת :ד"ר יהודית )ג'ודי( באומל
אוניברסיטת חיפה
הפקולטה למדעי הרוח
החוג לתולדות עם ישראל
אפריל 1998
1
התוכן
תקציר 4 …………………………………………………………………………………………………………..
מבוא 7 ……………………………………………………………………………………………………………
א .בראשית 10 ……………………………………………………………………………………………….
יהדות הונגריה :סקירת קורותיה עד שנת 10 …………………………………………………………… 1938
התנועה הציונית בהונגריה )עד 12 …………………………………………………………………… (1938
ייסוד "המשרד הארץ ישראלי" ותפקידיו 14 ……………………………………………………………….
המשרד נחלק ל 4 -מחלקות14 …………………………………………………………………………… :
ארגון ובצוע העליה14 …………………………………………………………………………………….. .
הכשרת העולים בחוץ לארץ15 ……………………………………………………………………………. .
תהליך קבלת רשיונות העליה של הסוכנות היהודית16 …………………………………………………… .
הרשיונות נחלקו לשלושה סוגים16 ………………………………………………………………………. :
הרכב הועדות במשרדים הארצישראלים 17 ……………………………………………………………… :
המשרד הארצישראלי בבודאפשט בשנים 18 ……………………………………………………..1938 – 1920
תקופתו של ברגי ארמין -יסוד המשרד הארצישראלי18 …………………………………………………. .
שאלת עצמאות המשרד הארצישראלי19 …………………………………………………………………. .
בלה פניאש – המנהל ,קצר הימים ,של המשרד הארצישראלי21 …………………………………………. .
לסיכום24 ………………………………………………………………………………………………… :
ב .הציפיה לעליה בשנים 27 ………………………………………………………………………… 1943 – 1939
רקע כללי 27 ………………………………………………………………………………………………..
ביקור קראוס בארץ ישראל28 ……………………………………………………………………………. .
הקמת משרדים ארצישראלים במונקץ' ובקולוז'וואר30 …………………………………………………. .
ראשית עלית הנוער והפסקתה32 …………………………………………………………………………. .
לסיכום34 ………………………………………………………………………………………………… :
ג – 1943 .שנת המפנה 36 ………………………………………………………………………………………….
עם בא הפליטים 36 …………………………………………………………………………………………
ארגון הפליטים וה"מקומיים" במסגרת הציונית ההונגרית41 ……………………………………………. .
ניסיונות ה"איחוד" לשינוי מבנה המשרד הארצישראלי44 ……………………………………………….. .
המשולש קושטא ז'נבה בודאפשט 47 ………………………………………………………………………….
המשלחת בקושטא 47 ………………………………………………………………………………………
ועדת העזרה וההצלה בהונגריה49 ………………………………………………………………………… .
לשכת החלוץ בג'נבה51 …………………………………………………………………………………… .
נציג ה”מזרחי” איננו 54 …………………………………………………………………………………….
הזמן חלף ונציג אָין 55 ……………………………………………………………………………………..
"יחסי ולא שווה" 57 ………………………………………………………………………………………..
מפקד הפליטים 58 ………………………………………………………………………………………….
הוראה לשנוי מבנה ועדת ההצלה60 ………………………………………………………………………. .
2
הקמת הועדה החלוצית ליד ועדת העזרה וההצלה62 …………………………………………………….. .
ההוראה לשינוי הרכב הועדה ונשיאות המשרד הארצישראלי71 …………………………………………. .
תוצאות מיפקד הפליטים75 ………………………………………………………………………………..
כניסת יוסף באומר למשרד הארצישראלי80 ……………………………………………………………… .
ד .חידוש העליה -עליית שתי קבוצות נוער83 ………………………………………………………………….. .
עדותו של משה שטרנברג מעולי הקבוצה הראשונה 83 ……………………………………………………..
ילדי קרפטורוס וטרנסילבניה ,ברטיסלבה וזאגרב85 …………………………………………………….. .
"תלונות קורעות לב מזאגרב וסלובקיה על המשרד הא"י שלכם" 92 ……………………………………….
המשך המאבק לעליה 94 ……………………………………………………………………………………
ה .עלית ותיקים 101………………………………………………………………………………………………
רשימות המלווים והותיקים בבודאפשט 101……………………………………………………………….
חידושה של העליה -יציאת תשע משפחות לשבוע103…………………………………………………….. .
העוקפים והמקשים על המשרד הארצישראלי108………………………………………………………… .
קשריו של משה קראוס עם השלטונות115………………………………………………………………… .
קראוס בעיני סנגורים וקטגורים118……………………………………………………………………… .
על פשר החיבור בין ה"מזרחי" -וה"שומר הצעיר" 122…………………………………………………….
ו .סיכום 127………………………………………………………………………………………………………
ז .רשימת מקורות ובבליוגרפיה135…………………………………………………………………………….. :
א .מקורות 135……………………………………………………………………………………………..
ב .ביבליוגרפיה 136…………………………………………………………………………………………
3
תקציר
בעבודתי בקשתי לחקור את עבודת המשרד הארצישראלי בבודאפשט בשנים 1943
,1944על רקע הסכסוך הפנים ציוני ,בואם של הפליטים להונגריה והקמת ועדות
ההצלה בקושטא ובבודאפשט .עקבתי אחר פועלו של מנהל המשרד הארצישראלי,
משה קראוס ,אשר בפעולותיו חרג הרבה מעבר להגדרת תפקידיו .בזכות קשריו עם
אנשי שלטון הונגרי היה שותף בעצוב המדיניות החיובית ,יחסית ,כלפי הפליטים
היהודים באותה תקופה .בכל אותה עת התנהל מאבק פוליטי קשה על שני מוקדי הכח
החשובים בבודאפשט :ועדת ההצלה והמשרד האצישראלי .בחנתי את מאבקי הכח
שהתנהלו בשני הגופים הללו ובתוכם ,תוך שהם שלובים ואחוזים זה בזה .בין השאר
עמדתי על הנסיונות לעקוף את המשרד הארצישראלי ולפגוע במעמדו של מנהלה משה
קראוס ,באמצעות ועדת ההצלה בקושטא ,כדי להבטיח שליטה פוליטית של השמאל
על שני מוקדי הכח אלו בבודאפשט באותה עת.
–
בראשית מלחמת עולם השניה הפך המשרד הארצישראלי בבודאפשט להיות משרד
מרכזי לעליה עבור יהודים מצ'כסלובקיה ,אוסטריה ,גרמניה ,פולין ויוגוסלביה ,אשר
כארצות הכבושות בידי הגרמנים -נחשבו לשטח אוייב ועל כן הוצאו מכלל אפשרות
לחלוקת רשיונות עליה.
המנהל בפועל של המשרד ,מאז 1935היה משה קראוס ,איש ה"מזרחי" ,ולידו פעלה
ועדה ונשיאות .תפקידה המרכזי של הועדה ,במשרד הארצישראלי ,היה לחלק את
רשיונות העליה שהגיעו מן הארץ על פי כוחה הפוליטי של כל תנועה ותנועה .יחסי
הכוחות בין ארבע המפלגות ,החברות בהסתדרות הציונית ,נקבעו ערב הקונגרס הציוני
ב ,1939 -ולפיו זכתה ה"מזרחי" ב ,42% -ה"שומר הצעיר" ב ,27% -ה"ציונים הכללים"
ב ,19% -וה"איחוד" ב .12% -הרכב הועדה הארצישראלית נקבע גם הוא ,בהתאם לכח
הפוליטי היחסי .הועדה מנתה בדרך כלל אחד -עשר חברים.
מוקד הכח האחר ,ועדת העזרה וההצלה ,הוקם בראשית ,1943עם יצירת הקשר עם
לשכת הקשר בקושטא .חברי ועדת ההצלה בבודאפשט היו :שמואל שפרינגמן ,ישראל
קסטנר ויואל בראנד ,כולם חברי ה"איחוד" .תפקיד הועדה היה ,בין השאר ,לחלק את
האמצעים שהגיעו אליה מקושטא לתנועות הציוניות של הפליטים והמקומיים
בהונגריה.
4
הפליטים שהגיעו מסלובקיה ומפולין השתלבו בתנועות האם המקומיות והשתלבו
בפוליטיקה הציונית המקומית שעיקרה :קואליציה בין ה"מזרחי" וה"שומר הצעיר",
ומנגד אופוזיציה שכללה את ה"איחוד" וה"כלל ציוניים".
חברי ה"אחוד" ההונגרי ומי שהיו חברי ועדת ההצלה ,ביקשו לשנות את הרכב המשרד
הארצישראלי .הם פנו לאנשיהם בקושטא ,זאב הדרי )וניה פומרנץ( ומנחם באדר,
לשנות את הרכב
המשרד ,בטענה שההרכב אינו משקף את יחסי הכוחות הפוליטיים הציוניים ,עם ספוח
השטחים להונגריה .אליעזר קפלן ואליהו דובקין הורו ,מן הארץ ,לשנות את ההרכב
החוקי של המשרד .אנשי ה"מזרחי " וה"שומר הצעיר" נאבקו וסרבו לבצע את השנוי.
במקביל למערכה לשנוי הרכב המשרד הארצישראלי ,התנהל מאבק לשנוי ההרכב
המונוליטי של "ועדת העזרה וההצלה" ,מצד מנהיגי הפליטים וה"מקומיים" בתנועה
החלוצית ההונגרית .וניה הדרי ומנחם באדר כתבו בו זמנית שני סוגי מכתבים .מכתב
גלוי להנהגה החלוצית לשתף פעולה בין כל הכוחות הפוליטים ולחלק את כספי הישוב
בארץ לפי הצרכים ולא לפי הכח הפוליטי .מכתב אחר שלחו לחבריהם שפרינמן,
קסטנר ובראנד להמנע מהכנסת כוחות נוספים לגרעין ועדת ההצלה וזאת על ידי יצירת
ועדה חדשה -הועדה המרכזית ,בתוך ועדת ההצלה .בכך קיוו לנטרל את לחצי
התנועות הפוליטיות בארץ ישראל ,קושטא והונגריה ,שלא חדלו לבקר את אי שיתופם
המלא בועדה .ראשי תנועות הפליטים והחלוצים ,כולל ה"כלל ציונים" שהיו בעבר בני
בריתם של ה"איחוד" ,סרבו לקבל סידור זה .קסטנר הודיע לקושטא על שינוי הרכב
ועדת העזרה וההצלה פעמים מספר ,אך ההודעות היו שקריות .הרכבה לא שונה לכל
אורך התקופה ,עד ההכנות ליציאת רכבת ברגן בלזן ,בשל סרובם של קסטנר ,שפרינגמן
ובראנד לשתף את מנהיגי התנועות במידע ובזכות לחלק את הכסף .עם עלית שפרינגמן
בינואר ,1944מנתה ועדת ההצלה ההונגרית רק את שני החברים הנותרים.
מאבק נוסף שנהלו חברי ועדת העזרה וההצלה היה להגדיל את מספר רשיונות העליה
של תנועתם ,ה"אחוד" ,בשל הטענה כי תנועתם היא הגדולה בתנועות .משום כך סרב
שפרינגמן לחלק את הכסף שהגיע מקושטא ואשר נועד לתנועות הפליטים .מנהיגי
הפליטים דרשו לחלק את הכסף שווה בשווה ,שכן לא ידעו למי תנועת פליטים גדולה
יותר ,ומפני שכל תנועה טענה כי צרכיה הם המרובים ביותר .שפריגמן קשר את חלוקת
הכסף ,שהגיע לידו מקושטא ,בשנוי אחוז רשיונות העליה שנועדו לאנשי תנועתו על ידי
ועדת המשרד הארצישראלי ,ואשר נקבע על פי המפקד האחרון ערב מלחמת העולם
השניה .בתגובה נערך מפקד פליטים אשר תוצאותיו שבו והוכיחו כי ה"מזרחי" היתה
5
הגדולה בתנועות וה"אחוד" היתה הקטנה בתנועות .תנועת ה"איחוד" סרבה לקבל את
תוצאות המפקד.
קראוס הגיע להסכם עם מינסטריון הפנים שלא להחזיר את הפליטים מסלובקיה אלא
להשאירם בהונגריה ,במחנות עצורים תוך התחייבות לתת לפליטים אלו זכות בכורה
לעליה לארץ ישראל .ההסכם הביא להגברת בריחת יהודי פולין וסלובקיה להונגריה .כן
הגיע להסכם עם הרשויות שלא להסגיר את הפליטים במעבר הגבולות לפולנים או
לגרמנים.
בינתיים ניטלה מן המשרד הארצישראלי הזכות החוקית לחלק את רשיונות העליה.
אלו הגיעו מן הארץ ומקושטא ברשימה שמית מוכנה .הרשימות הללו גרמו כעס
ותסכול רב ,אשר הופנו בעיקר כלפי משה קראוס ,על ידי אנשים שלא ידעו ולא הבינו
כיצד פעלה המערכת .רבים מן השמות שזכאים היו לקבל רישיון היו שמות של אנשים
מתים ,אנטי ציונים ושל אנשים שלא חפצו לעלות ,ואילו אנשים וחלוצים שחיכו שנים
רבות לעליה לא זכו ברשיונות.
וניה הדרי ובאדר שלחו לאנשיהם בהונגריה הוראות כיצד לעקוף את המשרד
הארצישראלי ומשה קראוס ,לאחר שהתברר כי יארך זמן רב עד שאנשיהם יקבלו
רישיונות עליה.
בידי המשרד הארצישראלי נותר מרווח צר לפעולה .כאשר שמות מקבלי הרשיונות
הגיעו מן הארץ לבודאפשט ,והאנשים מתוכם לא היו כבר בחיים או לא ניתן היה
לאתרם ,העלה קראוס תחתם פליטים חלוצים ,אשר לא היתה להם קטגוריה של עליה,
מסיבות מורכבות .הם עלו בשמות בדויים על פי השמות שהגיעו מן הארץ .את הסידור
לעליתם באופן בדוי סידר קראוס בידיעת השלטונות ההונגרים ובסיועם.
המשרד הארצישראלי היה המקום היחיד בבודאפשט שהיה מקום רשמי שאליו יכלו
להגיע פליטים מבלי להתפס על ידי משטרת הזרים .היה לקראוס הסכם עם השלטונות
להעלים עין ולא לחפש במשרדו פליטים שחיו תחת שמות בדויים ומועמדים לעליה.
השלטונות סייעו בידו לשחרר אנשים ממחנות עבודה ,פליטים שנעצרו ,חברים שחיו
במחתרת ,אם הוכיח שהם בעלי רשיונות עליה .על פי בקשתו הורו השלטונות לא
לאסור מעברם של פליטים סלובקים ופולנים להונגריה ולא להסגירם ,בתנאי שהם
יהיו הראשונים לעליה .הם סייעו בידו לזייף דרכונים של פליטים .באופן זה הניח את
הבסיס למפעל ההצלה הגדול שהחל ביולי .1944קראוס היה האדם שידע לעבוד
בהרמוניה עם אותם יסודות בממשל ההונגרי שביקשו להכין את האליבי להיות ארצם
6
ארץ שקלטה פליטים יהודים ואפשרה את עליתם ,וזאת בשעה שארצם שיתפה פעולה
עם השלטון הנאצי ,חלקם מתוך הכרח חלקם מתוך רצון.
הפגיעה בועדה הארצישראלית ובמשה קראוס התאפשרה כתוצאה משתי סיבות
עיקריות:
א .מנחם באדר ,איש ה"שומר הצעיר" ,והאחד משני חברי ועדת ההצלה בפועל
בקושטא ,בחר שלא להענות למחאות אנשי תנועתו ,ה"שומר הצעיר" ,בבודאפשט ,כנגד
אנשי ה"איחוד" שביקשו להשתלט על מרכזי הכח החשובים באותה עת .אפשר שלוא
היה קשוב לאנשיו היה הסכסוך הקשה מתגמד .איש ה"שומר הצעיר" מארץ ישראל
לא היה יכול לשאת קואליציה של ה"שומר הצעיר" עם ה"מזרחי" וזו היתה המכריעה
לדידו ביחסיו עם חבריו בהונגריה .באדר כפה את המציאות הפוליטית של ארץ ישראל
על התנועה הציונית בהונגריה .למעשה בקשו ,אנשי ה"איחוד" ההונגרי ,להגביר את
שליטתם במוקד כח זה באמצעות העורף הפוליטי החזק שהיה להם בארץ ישראל
ובקושטא.
ב .תנועת ה"מזרחי" בארץ ישראל אשר לא שלחה נציג לקושטא .בשל כך לא ידעה מה
שידעו נציגי "אגודת ישראל" והרביזיונסטים ששהו בה ,ולא נאבקה למען אנשי
תנועתה בבודאפשט.
מעבר לקשיים שנבעו מהתערבות הנציגים בקושטא והישוב בארץ לשינוי הרכב הועדה
הארצישראלית ,וצמצום סמכויותיו של משה קראוס ,פעל קראוס בתנאי לחץ קשים
של קבוצות רבות בהונגריה גופא ובארצות השכנות )סלובקיה ,זאגרב( שבקשו חיים
באמצעות עליה לארץ ישראל .קראוס גילה יוזמות רבות לפרוץ את המצור ,בשתוף
ובידיעת חיים ברלס ,אך לא צלח .בכל שנת 1943התקיימה עליה בחודשים ינואר
ופברואר בהם עלו 120איש ומאוקטובר 1943ועד מרס 1944עלו כ 50 -עד 60איש מידי
שבוע .רב העולים היו פליטים שהיו נתונים בסכנה בהונגריה.
מבוא
מראשית מלחמת העולם השניה הפך המשרד הארצישראלי בבודאפשט למשרד מרכזי
לעליה עבור יהדות מרכז אירופה :צ'כסלובקיה ,אוסטריה ,גרמניה ,קרואטיה ופולין.
כארצות כבושות בידי הגרמנים ,נחשבו לשטח אויב ועל כן הוצאו מכלל אפשרות
לחלוקת רישיונות עליה לארץ ישראל.
7
מטרת עבודתי לעמוד על התפקיד המרכזי שנפל בחלקו של המשרד ,בעיקר בשנים
1944-1943עד כניסת הגרמנים ,לבחון את הגורמים שהיו מעורבים בעבודת המשרד
ואת אופן השפעתם.
לאור זאת אבקש להעריך מחדש את חלקו של משה קראוס ,המנהל בפועל של המשרד
הארצישראלי ,בעבודת המשרד ובפעולות ההצלה באותה תקופה בהונגריה.
בפרק המוגש כאן ,אבחן את עבודת המשרד הארצישראלי משנת המפנה ,שנת ,1943
עם בא הפליטים להונגריה ,מסלובקיה ופולין ,הקמת ועדת העזרה וההצלה בהונגריה,
הקשר שהוקם עם לישכת הקשר בקושטא ,ועד פלישת הגרמנים להונגריה במרס .1944
אבקש לעמוד על מידת התערבותן של ועדות ההצלה בקושטא ובבודאפשט בעבודת
המשרד הארצישראלי ,להבין את הנסיבות להתערבותן ,על רקע הרצון לשלוט בשני
מוקדי הכח החשובים בהונגריה באותה עת )ועדת העזרה וההצלה והמשרד
הארצישראלי( ,וכן על רקע הסכסוך הפנים -ציוני -הונגרי.
אבחן את עבודת ההצלה בהונגריה לנוכח הקשיים הפנימיים והחיצוניים ,ואת חלקו
של משה קראוס בכך .אטען שיש לראותו בין הגורמים הבולטים בהצלת יהדות
הונגריה) ,וביתר שאת מן הכבוש והלאה ,נושא שאינו בהגדרת הפרק הנוכחי (.וכי היה
שותף פעיל בעצוב המדיניות ההונגרית ביחסה לפליטים היהודים באותה תקופה.
ועדות ההצלה בקושטא ובבודאפשט תבחנה רק בזיקתן למשרד הארצישראלי
בבודאפשט ,וביחסן לתנועות החלוציות ,וממילא לא אעמוד על פעולות ההצלה שנעשו
על ידן ,אלא בהקשר של פעולתן הכוללת.
בפרק זה עמדו לרשותי ,בעיקר ,ארכיון קושטא -בלוחמי הגטאות ,תיקי מחלקת
העלייה וועדת ההצלה -בארכיון הציוני ,ארכיון מורשת -בגבעת חביבה ,ארכיון
הציונות הדתית -באונברסיטת בר אילן ,ארכיון משואה -בתל יצחק ,ארכיון קומוי-
ב"יד ושם" ,ארכיון מכון ז'בוטינסקי בתל אביב ,גנזך הציונות הדתית – במוסד הרב
קוק בירושלים ועוד ,וכן ראיונות אישיים עם אנשים בני התקופה.
חוקר השואה אשר כהן ז"ל ,כתב בספרו כי" :נושא ועדת העזרה וההצלה והמשרד
הארצישראלי בבודאפשט ופעולות שונות של המשלחת הארצישראלית בקושטא טרם
8
נבדקו באופן יסודי בכלים של המחקר ההיסטורי" .וכן" :המחלוקת החריפה סביב
המשרד הארצישראלי הטביעה את חותמה על הציונות בהונגריה בכל שנות המלחמה
ולכן היא ראויה לטיפול נפרד" .1פרופסור נתנאל קצבורג סבור כי המחקר לוקה בחסר
אם לא יפנה אל פעולות עזרה והצלה בהונגריה זולת "ועדת העזרה וההצלה"
בבודאפשט וקסטנר" ,מפליא שעד עכשיו איש לא התעורר על הנושא הזה".2
בעבודתי אבקש להתחיל בכך.
1כהן אשר ,המחתרת החלוצית בהונגריה .1945-1942הוצאת הקיבוץ המאוחד ,תשמ"ד ,עמ' ,11-10עמ' .51
)להלן :אשר כהן ,המחתרת החלוצית(.
2ז' בחשון ,תשנ"ז ,נתנאל קצבורג במכתב אלי
9
א .בראשית
בפרק זה אעמוד על:
התנאים ההיסטורים המיוחדים שעיצבו את היהדות והציונות ההונגרית.
המשרדים הארצישראלים -מטרתם ,המבנה ודרכי עבודתם.
המשרד הארצישראלי בבודאפשט בשנים .1938-1920
יהדות הונגריה :סקירת קורותיה עד שנת 1938
במשך המאה ה 18 -ובמחצית הראשונה של המאה 19 -היגרו להונגריה יהודים רבים.
מן המערב )מורביה ואוסטריה( ומן המזרח )גליציה( .המערביים נטו ברובם להתרחק
מן המסורת ,פנו לעבר ההשכלה ושאפו להשתלב בחברה הלא יהודית .לעומתם ,יוצאי
גליציה וחלקים מיוצאי ארצות המערב שמרו על זיקתם למסורת .על רקע זה התפתח,
החל מראשית המאה ,19 -מאבק רוחני בין המבקשים לשמר את המסורת לבין
3
הדוגלים בחידוש ,בפתיחות.
הואיל וההונגרים היו המסוכנים ביותר לשלטון ההבסבורגים ,השתדלו השליטים
בוינה להושיב בהונגריה כמה שיותר בני גזעים אחרים .למדיניות זו היתה שייכת
הכוונת ההגירה מגליציה וממורביה להונגריה.
שפת ההוראה והתרבות שלהם היתה בעיקר גרמנית ,באופן זה בקשו ההבסבורגים
4
לממש את מטרתם להפוך את דוברי ההונגרית בארץ זו למיעוט.
באמצע המאה ה 19 -פרץ אביב העמים ועמו התעוררות הרגש הלאומי ההונגרי ותחיית
השפה והתרבות ההונגרית .ההונגרים היו מוכנים לקלוט לתוך האומה כל מיעוט
שהסכים להגדיר את עצמו כדובר הונגרית ,דבר שהיה הקריטריון היחיד להגדרה
לאומית .השליטים ההונגרים כפו את שפתם ותרבותם על המיעוטים הלאומיים
5
במסגרת המדיאריזציה.
3ברהם ,קצבורג ,תולדות השואה .הונגריה ,יד ושם ,ירושלים ,תשנ"ב עמ') 1להלן :תולדות השואה .הונגריה(
4צבי זהבי ,מהתבוללות לציונות -מקור ציונותו של הרצל ,תולדות חיבת ציון והציונות בהונגריה משנת תר"ך
– 1860תש"ט ,1948הספריה הציונית ע"י ההסתדרות הציונית ,ירושלים ,תשל"ג,עמ') .204-203להלן :זהבי,
מהתבוללות לציונות(
5אשר כהן ,המחתרת החלוצית ,עמ' .15
10
רק היהודים הצטרפו במסירות נפש אל המאבק הזה ועזרו בכל כוחם להצלחת
המהפכה התרבותית -פוליטית ,לכן שאפו מדינאי הונגריה לבולל את היהודים בעם
ההונגרי במובן הלשוני והתרבותי ועד כמה שאפשר גם במובן הדתי 6.היהודים נענו
בהתלהבות לתהליך והפכו להיות חלק אינטגרלי מהעם והתרבות ההונגרית והחלו
לבלוט בה מעבר למשקלם היחסי בחיי התרבות והכלכלה .היהודים הפכו לציבור
פטריוטי הונגרי.
מצב זה היה מן הגורמים שאיפשרו את מתן האמנציפציה ליהודים ,לאחר מאבק
ממושך ,בשנת ,1867ומאז ראו את עצמם אזרחים שווי זכויות של המולדת ההונגרית,
הנכונים להשתתף בכל המאבקים להבטחת עתידה.
בשנים 1869 – 1867נערכו כינוסים ארציים של היהדות ההונגרית ובסיכומם התפלג
הציבור היהודי לשלושה זרמים:
א .ניאולוגים ,שנטו לתיקונים מסוימים בשטח הדת ,אך לא היו קיצוניים כמו הרפורמים
בגרמניה.
ב .האורתודוכסים שרצו לשמור בקפדנות על המסורת.
ג .קהילת ה"סטטוס קוו" ששללו את פירוד הקהילה היהודית במקום.
7
כל הזרמים קיימו רשתות חינוך משלהם שהוכרו על ידי השלטונות וכן מוסדות ייצוג
מרכזיים .בשנת 1897התקבלה הדת היהודית כאחת הדתות אשר זכאית היתה לשלוח
נציג לבית העליון .תהליך ההתבוללות צבר תאוצה וההונגרים כמעט שלא גילו
8
התנגדות.
מלחמת העולם הראשונה הביאה בעקבותיה את פירוק הקיסרות האוסטרו -הונגרית.
הונגריה היתה למדינה עצמאית ,לראשונה מזה 400שנה ,אך איבדה במלחמה כשני
שלישים משטחה ומאוכלוסיתה הקודמת .הונגריה שלאחר הסכמי השלום שנחתמו ב -
1920הפכה למדינה לאומית ,כמעט ללא מיעוטים.
6זהבי ,מהתבוללות לציונות ,עמ'.204
7חוה אייכלר ,יהודה תלמי ,חלום מאבק הצלה ,הוצאת משואה -הנוער הציוני ,1996עמ' ) .18 – 17להלן:
אייכלר ,חלום מאבק הצלה(
8אשר כהן ,מחתרת חלוצית עמ' 15
11
המאדיריזציה ,כמדיניות היתה ,על כן ,למיותרת ,ואילו ההתבוללות היהודית הועמדה
בסימן שאלה בעיני הלאומנות ההונגרית.9.
לאחר תקומתה של הונגריה כמדינה לאומית ,מצומצמת ,בשנת ,1918התעוררה בה
תסיסה מהפכנית .אחרי תקופה קצרה של שלטון דמוקרטי עלו הקומוניסטים לשלטון
למשך חדשים אחדים .מספר היהודים בין מנהיגי הקומוניסטים היה רב יחסית .לאחר
נפילת השלטון הקומוניסטי תפס את השלטון האדמירל הורטי ואז החלה התקופה של
"הטרור הלבן" ) כריאקציה לטרור האדום הקומוניסטי (.במהלכה נערכו פוגרומים
ביהודים ,באשמת השתיכות לקומוניסטים.
גל האלימות כלפי היהודים נרגע בשנות ה ,20 -אך הונגריה היתה המדינה הראשונה
במאה ה 20 -שחקקה חוק נגד היהודים .חוק ה"נומרוס קלאוזוס" שהגביל את מספר
היהודים שיכלו ללמוד באוניברסיטאות ,נחקק בספטמבר .1920
בשנות ה 30 -פנתה מדיניות החוץ של ממשלת הונגריה כלפי איטליה הפשיסטית
10
ולקראת סוף שנות ה 30 -התקרבה גם אל גרמניה.
השתלבות היהודים ופעילותם הבולטת בחיי הכלכלה נתפסו כמזיקים הואיל ובכך
הופקע המעמד הבינוני הנוצרי מעמדות ההנהגה בחיי הכלכלה .בייחוד נחשבה מזיקה
חדירת היהודים לחיי הרוח שגרמה לצמיחת אידאולוגיות מהפכניות ולעליתו של
הקומוניזם ולחורבן הממלכה ההיסטורית ,אך עדיין נשארה בתוקפה האמנציפציה .רק
בסוף שנות 30 -החל הסחף ההדרגתי בשויון הזכויות של היהודים עד שבוטל לגמרי
11
ערב השואה.
התנועה הציונית בהונגריה )עד (1938
בשנת 1868התכנס קונגרס נבחר של יהודי הונגריה כדי לקבוע את סדרי הארגון
הצבורי היהודי .האורתודוכסים סרבו לקבל על עצמם את התקנות שהוסכם עליהם
בקונגרס ,מחשש שאופיין הדתי של הקהלות יפגע ,ועל כן פרשו והקימו לעצמם ארגון
קהלתי נפרד ועצמאי ,באישור השלטונות ,ונאלצו להסכים לעקרון של "הונגרים בני דת
משה" .כדי להגן על עצמם ועל הדורות הבאים הסתגרו בתוך ד' אמות של ההלכה
9אשר כהן ,מחתרת חלוצית,עמ' 16
10אייכלר ,חלום ,מאבק,הצלה ,עמ' .18 – 17
11קצבורג ,ברהם ,תולדות השואה ,הונגריה ,עמ' .6
12
ופיתחו אידאולוגיה שלפיה אסור ליהודי אורתודכסי לשתף פעולה עם יהודי בלתי
אורתודוכסי בשום שטח רוחני או חברתי.
זו גרמה להתרחקותם מכל פעולה אקטיבית למען שיבת ציון בדורות האחרונים וממנה
צמחה האידאולוגיה של נטורי קרתא ,אשר אחת ממטרותיה היתה מלחמה בתנועה
הציונית בכל מקום.
הקונגרס היהודי בהונגריה הפסיק את התפתחותה של תנועת חיבת ציון והכביד על
האפשרות ליצור תנועה ציונית בהונגריה.
פעילי הציונות בקשו להשיג אישור לתקנון התנועה הציונית בהונגריה 25 12 .שנים
התנהל מאבק למען השגת רשיון ממשלתי לתקנון ההסתדרות הציונית .במשך כל אותן
שנים התנהלה פעילות ציונית מוסווית.
בשנת 1927היתה "התאחדות הנוער" לארגון חוקי עם קבלת הלגליזציה של התנועה
13
הציונית בהונגריה ושמה הוסב ל"התאחדות ציונית בהונגריה"
בדצמבר 1926הוכרזה הקמת אגודה ארצית "פרו פלסטינה" .באגודה זו באה לביטוי
שאיפת חלקים ביהדות הונגריה להשתתף במפעל בנינה של ארץ ישראל ,הנמצא מעל
לכל ענין פוליטי ,ולתמוך בתרבות העברית שקמה לתחיה .בארגון השתתפו מנהיגי
14
ציונות יחד עם אישים שהיו בעבר ממתנגדי התנועה הציונית.
בחוגי הניאולוגים נשברה במקצת ההתנגדות למפעל הציוני ,בעצם הצטרפותם לאגודה
"פרו – פלשתינה" ,אך בחוגים האורתודוכסים נמשכה ההתנג