המצווה על-פי ספרות חז"ל
חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה"
מאת:
אוריאל נויבירט
המחלקה לפילוסופיה יהודית
הוגש לסנט של אוניברסיטת בר-אילן
רמת גן
טבת ,תשע"ב
עבודה זו נעשתה בהדרכתו של
פרופ' נעם זהר
מן המחלקה לפילוסופיה יהודית של אוניברסיטת בר-אילן
בס"ד
תודות
תודה רבה למנחה פרופ' נעם זהר שסייע לי רבות בעבודה זו .הצעותיו המחכימות ,הערותיו החשובות
והאמון שנתן בי לאורך כל הדרך סייעו בידי לסיים את הדוקטורט בתוצאה שאליה ייחלתי והתפללתי.
תודה רבה לפרופ' אהרן שאר-ישוב אשר הנחה אותי בעבודת שוות הערך לתזה" :כוונה ומעשה
בהשקפתם של רבי שמעון בן יוחאי ורבי יהודה בן אילעאי" .אלמלא תמיכתו ,עידודו ועזרתו של פרופ'
שאר-ישוב )בעת כתיבת עבודת שוות הערך ולאחר מכן( לא הייתי מגיע לשלב של כתיבת הדוקטורט.
תודה רבה לפרופ' חנה כשר על כך שסייעה לי במספר שאלות הנוגעות לפירושי הרמב"ם ועל נכונותה
לעזור בכל עת ובכל נושא תוך מתן הרגשה טובה.
תודה רבה לפרופ' מאיר בר-אילן אשר הערותיו – לעבודת שוות הערך – הועילו לי רבות בדוקטורט.
תודה רבה לד"ר עמירה ליוור על הערותיה והפניותיה בעקבות קריאת הצעת המחקר של הדוקטורט.
תודה רבה לגב' עינת צוקרמן )מזכירת המחלקה לפילוסופיה יהודית( על עזרתה בכל שאלה ובקשה.
תודה רבה להוריי היקרים ,יעקב ויעל נויבירט ,ולחמי ולחמותי ,שמעי ואורה קרני ,על תמיכה אין
סופית ,בכל דרך אפשרית ,ועל כך שעודדו אותי ללכת אחר נטיית לבי ,ולהקדיש מספר שנים מחיי
לכתיבת דוקטורט ,חרף "הסיכון הכלכלי" )מקווה שאוכל לאפשר גם לילדיי ללכת אחר נטיית לבם.(…
תודה רבה לאשתי היקרה ,נעה ,אשר נתנה לי גיבוי מלא לכתיבת הדוקטורט ,ואף ברגעים הקשים
עודדה אותי בציינה את חשיבות העבודה בעיניה ואת שמחתה על כך שזה עיסוקי .שלי – שלה הוא.
אני חב תודה גם לקרן מלגות הנשיא ,של אוני' בר-אילן ,אשר אפשרה לי להקדיש את זמני למחקר.
לבסוף ,אני מודה לבורא עולם על שזיכני לעסוק בחקר מחשבת חז"ל בכלל ,ובנושא של כוונה ומעשה
בתפיסת המצווה בפרט ,ועל שסייע בידי להיכנס בשלום ,לצאת בשלום ולראות ברכה רבה בעבודה זו.
כולי תקווה כי התחום החשוב של מחשבת חז"ל יקבל את ההכרה הראויה לו בקרב הציבור הרחב;
ולוואי שכשם שלומדים )בישיבות ,באקדמיה ועוד( באופן שיטתי את השקפת עולמם של הוגים חשובים,
כדוגמת הרמב"ם והרב קוק ,כך ילמדו גם את השקפתם של ר' עקיבא ,ר' מאיר ויתר החכמים הגדולים.
עבודה זו מוקדשת באהבה רבה לאשתי נעה ולילדיי היקרים :ענבר ,אליה ,מאיר-מנחם ורעיה
תוכן העניינים:
תקציר …………………………………………………………………………………..א
מבוא 1 ……………………………………………………………………………………..
פרק ראשון :כוונה במצוות 51 ………………………………………………………..
פרק שני :כוונה בתפילה 130 …………………………………………………………..
פרק שלישי :כוונה לשמה ושלא לשמה בלימוד תורה ובקיום מצוות 220 …….
פרק רביעי :כוונה לשם שמים במעשי עבירה ובמעשי חולין 300 ……………….
סיכום ומסקנות 359 …………………………………………………………………….
נספחים 376 ……………………………………………………………………………….
ביבליוגרפיה 411 …………………………………………………………………………
תקציר באנגלית i ………………………………………………………………………..
תוכן עניינים מפורט:
תקציר …………………………………………………………………………..א
מבוא 1 …………………………………………………………………………….
הקדמה והגדרת מושגים 1 ……………………………………………………………..
א .תורת הכוונה 2 ………………………………………………………………………………
.1כוונה לבצע מעשה – תכנון )4 ………………………………………………………………… (plan
.2הכוונה בביצוע המעשה – מטרה )7 …………………………………………………….. (purpose
.3ביצוע מעשה בכוונה )12 …………………………………………………………… (intentionally
ב .המושג רצון – בין חפץ לבחירה 20 ………………………………………………………
.1רצון – חפץ )20 …………………………………………………………………….. (desire or want
.2רצון )רצייה( – בחירה )21 ………………………………………………………. (volition or will
ג .תורת הפעולה 24 …………………………………………………………………………….
.1השקפת התנועה הרצונית 24 ……………………………………………………………………………
.2השקפת התנועה הנמנעת 25 …………………………………………………………………………….
.3הקשיים המרכזיים בהשקפת התנועה – הרצונית או הנמנעת 26 ……………………………….
.4בין מעשה לתוצאה 28 ……………………………………………………………………………………
ד .כוונה מעשה ותוצאה בפילוסופיה של המוסר 31 ……………………………………..
רקע תיאורטי 35 …………………………………………………………………………
א .כוונה ומעשה בפרספקטיבה היסטורית 35 …………………………………………….
ב .כוונה ומעשה בהשקפתם של החכמים 36 ………………………………………………
ג .כוונה ומעשה כביטוי לשתי גישות קוטביות 43 ………………………………………..
ד .כוונה ומעשה בתפיסת המצווה 45 ………………………………………………………
מטרת המחקר 47 ………………………………………………………………………..
שיטת המחקר 49 ………………………………………………………………………..
א .מושגי מפתח 49 …………………………………………………………………………….
ב .דרך בניית הפרקים 50 ……………………………………………………………………..
פרק ראשון :כוונה במצוות 51 …………………………………………………..
א .משמעות המושג 'כוונה לצאת' 51 ……………………………………………………….
.1כוונה לצאת כמודעות )52 …………………………………………………………….. (awareness
.2כוונה לצאת כמטרה )53 ………………………………………………………………….. (purpose
.3כוונה לצאת כהתכוונות )54 ……………………………………………………… (intentionality
ב .כוונה במצוות בספרות התנאית 56 ……………………………………………………..
.1סוג הכוונה 58 …………………………………………………………………………………………….
.2סוג המקרים 59 ………………………………………………………………………………………….
.3סוג הפעולות 63 ………………………………………………………………………………………….
.4הכוונה והפעולה כמרכיבים הכרחיים בקיום המצווה 65 ………………………………………..
.3הפעולה כאמצעי לכוונה 66 …………………………………………………………………………….
ג .כוונה במצוות בתלמוד הירושלמי 74 ……………………………………………………
.1מצוות צריכות כוונה 74 ………………………………………………………………………………..
.2חזקת כוונה 75 …………………………………………………………………………………………..
ד .כוונה במצוות בתלמוד הבבלי 77 ………………………………………………………..
.1מטרה ,פעולה מכוונת ופעולה שאינה מכוונת 77 …………………………………………………..
.2כוונה למצווה וכוונה לפעולה 79 ………………………………………………………………………
.3הכוונה כאמצעי לפעולה 85 …………………………………………………………………………….
.4למהותה של הכוונה לפעולה 86 ……………………………………………………………………….
.5דין המתעסק 89 ………………………………………………………………………………………….
.6האנוס לקיים מצווה 98 ………………………………………………………………………………..
.7הכוונה והפעולה בהגדרת המצווה 99 ………………………………………………………………..
ה .כוונה במצוות בספרות הבתר תלמודית 106 …………………………………………..
.1כוונה מפורשת לצאת )הכוונה לצאת בתפיסה המאוחרת( 106 …………………………………
.2כוונה מפורשת שלא לצאת 110 ……………………………………………………………………….
.3חלוקה בין סוגי מצוות 114 …………………………………………………………………………….
ו .כוונה במצוות ו'דבר שאין מתכוין' 116 …………………………………………………
ז .כוונה במצוות שבין אדם לחברו 119 …………………………………………………….
ח .סיכום 121 ……………………………………………………………………………………
פרק שני :כוונה בתפילה 130 ……………………………………………………
א .למשמעותה של הכוונה בתפילה 130 ……………………………………………………
.1הכוונות בקריאת שמע 131 …………………………………………………………………………….
.2הכוונות בתפילת העמידה 134 …………………………………………………………………………
ב .יישוב הדעת כתנאי להשגת הכוונה 138 ………………………………………………..
ג .למעמדה של הכוונה בתפילה 143 ………………………………………………………..
ד .שיעור חובת הכוונה 152 …………………………………………………………………..
.1שיעור חובת הכוונה בקריאת שמע 152 ……………………………………………………………..
.2שיעור חובת הכוונה בתפילת העמידה 161 ………………………………………………………….
ה .כוונה ומעשה בתפילה ובקריאת שמע 163 …………………………………………….
.1תפילה בהרהור הלב ותפילה בכוונת הלב 164 ……………………………………………………..
.2קריאה בהרהור הלב וקריאה בכוונת הלב 166 …………………………………………………….
.3היחס בין השמעת קול לכוונת הלב 169 ……………………………………………………………..
ו .כוונה וטקסיות בקריאת שמע 172 ……………………………………………………….
ז .הסימן לקבלת התפילה 177 ……………………………………………………………….
.1כוונת הלב כסימן לקבלת התפילה 177 ………………………………………………………………
.2הדיבור השוטף כסימן לקבל התפילה 183 ………………………………………………………….
.3היחס בין שני הסימנים לקבלת התפילה 186 ………………………………………………………
ח .כוונת הלב כנגד השכינה 191 ……………………………………………………………..
.1כיוון הפנים וכיוון הלב במשנה 192 ………………………………………………………………….
.2כיוון הפנים וכיוון הלב בתוספתא ,בספרי ובתלמודים 197 ……………………………………..
.3התמורות בכוונת הלב 203 ……………………………………………………………………………..
ט .כוונת החסידים 206 ……………………………………………………………………….
י .תכלית התפילה 213 …………………………………………………………………………
יא .סיכום 216 ………………………………………………………………………………….
פרק שלישי :כוונה לשמה ושלא לשמה בלימוד תורה ובקיום מצוות 220 ….
א .כוונה ,מטרה ומניע 220 ……………………………………………………………………
ב .משמעות המושג 'לשמה' 233 ……………………………………………………………..
ג .תורה לשמה 237 …………………………………………………………………………….
.1ההגדרה הרגשית – לימוד מתוך אהבת ה' 239 …………………………………………………….
.2ההגדרה השכלית – לימוד לשם ידיעת התורה 241 ……………………………………………….
.3ההגדרה המעשית – לימוד לשם קיום התורה 244 ………………………………………………..
.4ההגדרה הציוויית – לימוד לשם המצווה 250 ……………………………………………………..
.5פירוש המושג תורה לשמה לאור ההגדרות השונות 256 ………………………………………….
ד .מצווה לשמה 258 …………………………………………………………………………..
ה .בין כוונה לצאת לכוונה לשמה 260 ……………………………………………………..
.1מטרה כאמצעי )גם כוונה לצאת( ומטרה כתכלית )כוונה לשמה( 261 …………………………
.2מטרת הפעולה )כוונה לצאת( ומטרת המצווה )כוונה לשמה( 263 ……………………………..
.3מטרה )כוונה לצאת( ומטרה ראויה )כוונה לשמה( 264 …………………………………………..
.4מטרה כתנאי הגדרה )כוונה לצאת( ומטרה כתנאי ערך )כוונה לשמה( 264 …………………..
ו .לשמה ומלאכה שאינה צריכה לגופה 267 ……………………………………………….
ז .מעלתה של העשייה לשמה 268 …………………………………………………………..
ח .לימוד תורה וקיום מצוות שלא לשמה 271 ……………………………………………
ט .היחס האמביוולנטי כלפי עשייה שלא לשמה 273 ……………………………………
.1אפשרות א – המישור האידיאי והמישור הנורמטיבי )על-פי הרמב"ם( 275 ………………….
.2אפשרות ב – שני סוגים של 'שלא לשמה' )על-פי רש"י ותוספות( 276 …………………………
.3אפשרות ג – שתי גישות מנוגדות )על-פי כלה רבתי( 278 …………………………………………
י .ניצחונה של הגישה הסובלנית 288 ……………………………………………………….
יא .שלא לשמה במעשי צדקה וחסד 290 …………………………………………………..
יב .סיכום 296 …………………………………………………………………………………..
פרק רביעי :כוונה לשם שמים במעשי עבירה ובמעשי חולין 300 ……………
א .משמעות המושג 'לשם שמים' 300 ………………………………………………………
' .1לשם שמים' – לשם מטרה נעלה 300 ………………………………………………………………..
' .2לשם שמים' – לשם ה' 301 ……………………………………………………………………………
ב .היחס בין המושגים 'לשם שמים'' ,לשמה' ו'לשם מצווה' 304 ……………………..
ג .כוונה לשם שמים – תנאי הגדרה או תנאי ערך 309 …………………………………..
ד .הגדרת המושג 'עבירה לשמה' 314 ……………………………………………………….
ה .כוונה לשם שמים במעשי עבירה 315 ……………………………………………………
ו .הנאה מן העבירה 319 ………………………………………………………………………
ז .היחס כלפי 'עבירה לשמה' 322 ……………………………………………………………
' .1עבירה לשמה' – הדיון ברמה התיאורטית 322 ……………………………………………………
' .2עבירה לשמה' – הדיון ברמה המעשית 324 ………………………………………………………..
ח .בכל דרכיך דעהו – אפילו לדבר עבירה 328 ……………………………………………
' .1דעהו' – התכוון לשם שמים 329 ……………………………………………………………………..
' .2דעהו' – זכור את ה' 331 ……………………………………………………………………………….
' .3דעהו' – דע שהכול מאת ה' 332 ………………………………………………………………………
ט .עשייה גשמית לשם שמים – הקדמה ודגמים מרכזיים 334 ………………………..
י .למהותה של הכוונה לשם שמים במעשי החולין 341 …………………………………
.1לכבודו של ה' 343 ………………………………………………………………………………………..
.2לגמול חסד עם הגוף 344 ……………………………………………………………………………….
.3לעשות רצון ה' 346 ………………………………………………………………………………………
יא .מידותיהם של הלל ושמאי 350 …………………………………………………………
יב .היחס כלפי מעשי חולין שנעשים לשם שמים 353 ……………………………………
יג .סיכום 356 …………………………………………………………………………………..
סיכום ומסקנות 359 ……………………………………………………………..
א .המובנים של הכוונה 359 ………………………………………………………………….
ב .תמורות בהדגשת הכוונה או המעשה 362 ………………………………………………
ג .שיקולים להדגשת הכוונה או המעשה 366 ……………………………………………..
ד .הדגשת הכוונה או המעשה אצל החכמים 369 ………………………………………..
ה .מגמות רלוונטיות בחקר מחשבת חז"ל 372 …………………………………………..
נספחים 376 ………………………………………………………………………
נספח א :מחשבה טובה ומחשבה רעה 376 …………………………………………………
נספח ב :תלמוד גדול או מעשה גדול 393 …………………………………………………..
ביבליוגרפיה 411 …………………………………………………………………
תקציר באנגלית i …………………………………………………………………
תקציר
אין עוררין על חשיבותם של הכוונה והמעשה כאחד ,רוצה לומר :מובן כי לכתחילה רצוי לעשות את
המעשה הראוי מתוך כוונה )למשל ,להתפלל בכוונה( או כוונה ראויה )למשל ,לעשות מצווה לשמה(.
אלא שלעתים נמצא רק אחד מן המרכיבים )כוונה או מעשה( ,או שנוצרת התנגשות בין המרכיבים
)כגון ,מעשה ראוי המונע מכוונה פסולה( ,ואז עשויה לעלות השאלה מה העיקר – הכוונה או המעשה;
או ביתר הרחבה :מהו הגורם העיקרי בהגדרת המצווה ,כמו גם בקביעת ערכה )הדתי או המוסרי(,
האם כוונתו של האדם או שמא ביצועו בפועל של המעשה )להלן שאלת הכוונה והמעשה(.
יש להדגיש ,כי אין הכרח להשליך משאלה זו על שאלת הגמול בעבור כוונות או מעשים ,כך למשל:
ייתכן כי גם הסובר שהמעשה הוא העיקר יסכים כי עשוי להינתן שכר על כוונה טובה ללא מעשה
)בבחינת 'מחשבה טובה המקום ברוך הוא מצרפה' ]תוספתא פאה א ,ד[( ,או במקביל – ייתכן כי גם
הסובר שהכוונה היא העיקר יסכים כי עשוי להינתן שכר על מעשה טוב ללא כוונה )ברוח המקרה של
ה'מאבד סלע ומצאה עני והלך ונתפרנס בה' – ש'מעלה עליו הכתוב כאילו זכה' ]ספרי דברים רפג[(.
פרשנים וחוקרים עסקו בסוגיות הנוגעות לשאלת הכוונה והמעשה ,ובפרט בסוגיית הכוונה במצוות
)דהיינו האם מצוות צריכות כוונה( ,אך רבים מהם לא נתנו דעתם לשאלת הפשר של הכוונה )למשל:
מהי 'כוונה לצאת' 1או מהי 'כוונה לשמה'( ,ובכלל זה מהו המצב המנטאלי שבאמצעותו ניתן לאפיין
את הכוונה )מודעות ,מטרה ,התכוונות ,ריכוז וכיו"ב(.
מטרתי בעבודה זו היא לבחון את שאלת הכוונה והמעשה במצוות ,תוך מתן דגש להבנת פשר הכוונה.
זאת הן משום שהמושג 'כוונה' בהקשרים השונים )כוונה לצאת ,כוונה בתפילה ,כוונה לשמה ,כוונה
לשם שמים ועוד( טרם נחקר באופן שיטתי ,והן משום שלדעתי יש טעם לפגם בכך שהאדם ידע את
השיטות השונות בסוגיה מסוימת העוסקת בכוונה ,אך הוא לא ידע מה המשמעות של אותה 'כוונה';
וממילא הוא לא בהכרח ידע האם הוא מתכוון כנדרש )אליבא דהסוברים כי נדרשת כוונה מסוימת(
או לשם איזו מטרה צריך להתכוון )למשל :אם נדרשים ללמוד תורה לשמה – לשם מה צריך להתכוון(.
על מנת לבחון באופן שיטתי ומקיף את שאלת הכוונה והמעשה אערוך מיפוי של הנושאים בהם אין
הלימה בין המעשה לכוונה )כאשר יש כוונה אך אין מעשה; כאשר יש מעשה אך אין כוונה; כאשר יש
מעשה ראוי אך הכוונה אינה ראויה; כאשר יש מעשה פסול או ניטראלי אך הכוונה ראויה(; בדרך זו
ניתן יהיה לבדוק האם ניתנת עדיפות לכוונה או למעשה – בהגדרת המצווה או בקביעת ערכה.
1הכוונה לצאת )=כוונה לצאת ידי חובה /כוונה לקיים את המצווה( נדרשת לפי הדעה שמצוות צריכות כוונה.
א
בנושא הכוונה במצוות )פרק א( אני מראה כי יש הבדל משמעותי בין האופן שבו נתפסת המחלוקת
בשאלה האם מצוות צריכות כוונה בספרות חז"ל לבין האופן שבו היא נתפסת בספרות המאוחרת:
המחלוקת לפי התפיסה המאוחרת עוסקת בשאלה האם מצוות צריכות התכוונות ,כאשר פירושה של
ה'כוונה לצאת' הוא התכוונות לקיים את המצווה .לאמור :לפי הדעה שמצוות צריכות כוונה האדם
נדרש להתכוון לפני קיום המצווה לצאת ידי חובתה )למשל ,שלפני תקיעות השופר יאמר לעצמו –
לכל הפחות בלב – הריני מתכוון לקיים את המצווה וכד'( ,ואם לא עשה זאת – הוא לא יצא או שיצא
רק בדיעבד; ואילו לפי הדעה שמצוות אינן צריכות כוונה ,דרישה זו של התכוונות אינה הכרחית
לצורך מילוי החובה הדתית ,ועל כן אף אם האדם לא התכוון במפורש לצאת – הוא יצא ידי חובתו.
לעומת זאת ,המחלוקת אצל חז"ל עוסקת בשאלה האם מצוות צריכות מטרה ,כאשר פירושה של
ה'כוונה לצאת' הוא מטרה לצאת )=מטרה לקיים את המצווה( .לאמור :לפי הדעה שמצוות צריכות
כוונה האדם נדרש לבצע את פעולת המצווה )למשל ,לתקוע בשופר( לשם קיום המצווה ,ואם הוא ביצע
את פעולת המצווה לשם מטרה אחרת )למשל ,אם הוא תקע בשופר בראש השנה כדי ללמד את בנו
כיצד תוקעים בשופר( – הוא לא יצא )=לא קיים את המצווה(; ואילו לפי הדעה שמצוות אינן צריכות
כוונה ,דרישה זו של מטרה אינה הכרחית לצורך מילוי החובה הדתית ,ועל כן אף אם האדם ביצע את
פעולת המצווה שלא לשם קיום המצווה )כדוגמת 'התוקע לשיר'( – הוא יצא ידי חובתו.
עוד נראה כי גם לפי דעה זו קיימת דרישה מסוימת של כוונה – כוונה לבצע את הפעולה )למשל ,כוונה
לתקוע בשופר( .עניינה של דרישה זו הוא שפעולת המצווה תתבצע בכוונה )ולא במקרה או בטעות(.
כך למשל ,אם האדם נפח אוויר לתוך השופר ובמקרה עלתה בידו תקיעה – הוא לא יצא ידי חובתו
לכל הדעות.
מקובל לחשוב כי הדרישה להתכוון לצאת היא דרישה תובענית מבחינה זו שלא בנקל ניתן לעמוד בה.
אך בכל הנוגע לספרות חז"ל אין הדבר כך; שכן הדרישה להתכוון לצאת מסתכמת בכך שהאדם יבצע
את פעולת המצווה לשם קיום המצווה ,ועל פי רוב האדם הדתי מבצע את פעולת המצווה )למשל,
קורא את שמע במהלך תפילת ערבית או שחרית( כדי לקיים את המצווה )ולא לשם מטרה אחרת(.
שורש המחלוקת בין שתי העמדות נעוץ כנראה בתפיסת מושג המצווה :לפי העמדה שמצוות צריכות
כוונה עניינה של המצווה הוא הציות לצו האלוהי; ממילא כאשר אין לאדם מטרה )או רצון( לקיים
את המצווה הוא אינו מציית לאל ,ולכן פעולתו אינה יכולה להיחשב למצווה .כנגד זה ,לפי העמדה
שמצוות אינן צריכות כוונה עניינה של המצווה הוא הקיום של חוקי התורה – שנאמרו לצורך תכלית
מסוימת; ממילא כאשר האדם מבצע את הפעולה שעליה נצטווה בתורה אזי פעולתו נחשבת מצווה.
ב
בנושא הכוונה בתפילה )פרק ב( נראה כי גם אלו הסוברים שמצוות אינן צריכות כוונה עשויים לדרוש
כוונה בתפילת העמידה )להלן תפילה( ובק"ש; זאת ,הן משום שתפילה וק"ש הנם מעמדים דתיים
מיוחדים ,באשר התפילה היא העמידה לפני האל )או המפגש עמו( והקריאה היא קבלת מלכותו ,והן
משום שהכוונה בתפילה ובק"ש שונה מזו הנדונה ביחס לכלל המצוות )בסוגיית מצוות צריכות כוונה(.
הכוונה השכיחה ביחס לתפילה ולק"ש היא הכוונה לתוכן המילים שניתן להגדירה כריכוז ,כלומר שעל
המתפלל להתרכז )להתאמץ להבין או להתבונן( בדברים שיוצאים מפיו ולא להרהר בדברים אחרים.
פרט לכוונה זו קיים סוג נוסף של כוונה אשר ייחודי לתפילה ולק"ש :בתפילה – התודעה של העמידה
לפני ה' ,ובק"ש – התודעה של קבלת מלכות שמים )דהיינו :שהמתפלל צריך להעלות בתודעתו את
המחשבה – והתחושה הנגזרת ממנה – שהוא עומד לפני ה' ]בתפילה[ או מקבל את מלכותו ]בק"ש[(.
הכוונה בתפילה )על כל מובניה( שונה מיתר הכו