פרופ' אמריטוס עלי מרצבך
פרופ' למתמטיקה ולתורת ההסתברות במחלקה למתמטיקה
.על קידוש החודש :עיין רמב"ם ,משנה תורה ,היד החזקה ,הלכות קידוש החודש.
.1ראיית הירח החדש:
מקום:
תמיד בצד מערב
לא רחוק ממקום שקיעת השמש
בדרך כלל בצד שמאל של השמש
צפון-מערב בחורף ודרום-מערב בקיץ
זמן:
משקיעת השמש
בערב הראשון ,במשך לא יותר מ 45-דקות.
הופעת הירח 18 :שעות לפחות אחרי המולד האסטרונומי.
צורה:
גודל כ3%-2%-
חרמש הפונה נגד כיוון השמש
.2הגדרת המולד:
א .מולד אסטרונומי :התקבצות :הקיבוץ (בלשון הרמב"ם ,הלכות קידוש החודש פ"ו ,ה"א) :הזמן
שבו הירח עומד בין הארץ לשמש ,קרוב אל הקו הישר שבין הארץ להשמש (ובשעות ליקוי חמה –
על הקו) .משך הזמן בין שני מולדות אסטרונומיים משתנה – בין 29יום ל 30-יום.
ב .מולד ממוצע אסטרונומי (נקרא גם המולד האמצעי בלשון המעברים הקדמונים) :הזמן הממוצע
שסביבו נע המולד האמיתי .הזמן הממוצע בין שני מולדות אסטרונומיים היום הוא 29יום12 ,
שעות 44 ,דקות ו 2.9-שניות.
ג .מולד הלוח (נקרא גם מולד העיבור או סתם מולד) :הוא חל בכל 29יום 12 ,שעות 44 ,דקות
ושלוש שניות ושליש אחרי המולד הקודם .כאשר מניחים שהמולד הראשון של חודש תשרי לפני
בריאת העולם קרה בליל שני ,שעה 23:00ו 204-חלקים (יש 1080חלקים בשעה אחת) .מולד
ראשון זה נקרא מולד בהר"ד.
מולד הלוח חל היום כשעתיים אחרי המולד הממוצע האסטרונומי (בגלל ההצטברות של 0.4שניות
בכל חודש).
184
.3חשיבות ידיעת מולד הלוח:
קביעת תאריך ראש השנה ובניית הלוח העברי :בעיקרון היום הראשון של ראש השנה צריך
לחול ביום מולד (הלוח) תשרי ,אלא אם כן יש דחייה.
תחילת זמן אמירת ברכת לבנה (דעות שונות :מיד בראייה הראשונה ,אחרי שלושה ימים,
מעת לעת ,אחרי שבעה ימים) ,וסוף אמירת הברכה (אמצע החודש).
.4צורת הכרזת המולד בבית הכנסת:
לפי שעון ארץ ישראל:
1080חלקים
18חלקים
1חלק
ראשית היום בשעה .18:00
אומרים את החלקים (במקום דקות ושניות)
שעה אחת.
=
דקה אחת.
=
שלוש שניות ושליש.
=
זמן לפי אופק ירושלים
זמן רשמי של מדינת ישראל :לפי אופק קהיר :היות שיש מעט
יותר מחמש מעלות בין קהיר לירושלים ,יש להחסיר 21דקות לפי
שעון חורף או להוסיף 39דקות לפי שעון קיץ.
.5בניית לוח עברי:
א.
נוסחה יסודית 365 = S( 19.S=235.M :יום ,חמש שעות 997 ,חלקים 48 ,רגעים (יש 76
רגעים בחלק אחד) הוא אורך שנת השמש הנקרא שנת רב אדא ,ו 29 = M-יום 12 ,שעות ו-
793חלקים – אורך החודש).
ב.
כדי לדעת אם השנה המדוברת היא מעוברת אם לאו ,יש לחלק אותה ב.19-
אם השארית היא – 17 ,14, 11 ,8 ,6 ,3 ,0השנה מעוברת .ואם לא – אין היא מעוברת.
למשל ,אם נחלק 5765ב 19-נקבל 303ושארית ,8ולכן ( 5765ה'תשס"ה) היא שנה מעוברת.
ג.
יש לחשב את מולד חודש תשרי של אותה השנה הבאה ושל השנה שלאחריה :השארית לכל
חודש היא יום אחד 12 ,שעות ו 793-חלקים (= יתרת החודש) .השארית ל 12-חודשים היא
12פעמים השארית של חודש ,כלומר ארבעה ימים ,שמונה שעות ו 876-חלקים.
ד.
בהתאם לזמן המולד ולארבע הדחיות קובעים את היום שבו חל ראש השנה.
ה.
חודשים מרחשוון וכסלו נקבעים חסרים ( 29יום) או מלאים ( 30יום) ,או מרחשוון חסר
וכסלו מלא – על מנת להתאים את היום שנקבע לראש השנה.
.6סוגי שנה:
שבע שנים פשוטות :בש"ה ,בח"ג ,גכ"ה ,הש"א ,הכ"ז ,זש"ג ,זח"א.
שבע שנים מעוברות :בש"ז ,בח"ה ,גכ"ז ,הש"ג ,הח"א ,זש"ה ,זח"ג.
185
כאשר האות הראשונה מסמנת את היום הראשון של ראש השנה (בגה"ז) ,האות השנייה היא סוג
השנה – ח = חסרה (מרחשוון וכסלו חסרים ,אורך השנה 353או 383יום); כ = כסדרה (אורך השנה
354או 384יום); ש = שלמה (מרחשוון וכסלו מלאים ,אורך השנה 355או 385יום) ,והאות
השלישית היא יום הראשון של פסח.
.7הדחיות:
א.
לא אד"ו ראש (ביטוי מבוסס על עזרא ח יז) :ראש השנה לא יחול בימים א' ,ד' ,ו'.
ב.
מולד זקן בל תדרוש :אם מולד תשרי חל אחרי חצות היום 0כלומר אחרי 18שעות
מתחילת היום המתחיל ב 6-בערב) ,אז דוחים את ראש השנה.
ג.
דחיית גטר"ד בשנה פשוטה.
דחיית ב' ט"ו תקפ"ט בשנה פשוטה שלאחר מעוברת.
ד.
שתי הדחיות האחרונות נובעות משתי הדחיות הראשונות.
186