dlerd zxez z`fe
מהדורה לא מוגהת
סדור-התפלה "עולת ראיה" היוצא לאור בזה מתוך כתבי קדשו של אאמו"ר הרב זצ"ל – ,אותו כתב מלכתחילה
בקביעות המשכו בעיקר צורתו זאת ,לשם עשית ספר :סדר-תפלה .ובפתיחת המסר עתה סדר תפלתו של מארא
דארעא דישראל זצ"ל ,לבית ישראל כולו ,בשעה גדולה זו שהננו עסוקים בה כ"כ בהתאמצות של תפלה,
כהוראת חז"ל מארי דארעא דישראל )סנהדרין מ"ד ,(:למען ישראל וארץ חיי קדשו ,איחד שבח והודאה לאלהי
ישענו ,שהגיענו עד כה להתקימות צוואת הקודש ע"ד ההוצאה של "הכתבים " ,ואשא תפלה וצפיה כי כן יוסיף
לאזרנו חיל ויגדיל חסד הזכות ,להופעת כל אלה אוצרות האורה ,אשר הותיר לנו לפלטה ביד אבינו רוענו כוהנו
הגדול ,שעם גלותו את החותם האלהי של מהלך גאולת ישראל ,המשתלשל בגודל מעשי ד' בכל ארחות קבוץ
גלויותינו ובנין בית חיינו ,עלה לגנזי המרומים .תחלת העלאתו ה"עולה" הזאת היתה בשבתו באותה בירת מדינת
הים ,בפרק התפרסם דבר מלך מלכי המלכים הקב"ה ,אשר שלח בכל עמו ,בהמוט ממלכות והמות גוים במלחמת
התרע"ד ,לתקומתו בארץ חמדת ירושתו – ,והמשך רובה ככולה היה עד אחרית שנותיו כאן במרום הר הקודש,
כאשר פסקה ידו לכתוב בזה בגמרו הפסוק "הודו לאלהי האלהים כי לעולם חסדו" ,בתחלת הלל הגדול שבמזמורים
של תפלת שבת .מאז ועד הנה הלכה ועלתה עולת הראיה ,הולכת ומתגלית תפלתו ,ממקור חיות יחידתו ,מכוונת ג"כ
אל הצבור הישראלי בנצח קיומו ובכל צדדי מערכותיו; יתרומם ,ישתגב בה ישראל ,בהסתכלותו כלפי מעלה,
בשעבוד לבו למקור החרות האמתית ,לאביו שבשמים ,ונשא כל איש את לבו אל נכח פני ד' – ,וגבר ,וחי ,ורבה,
והתברך מאת ד' בארץ שהוא שב לרשתה .בהתאם למחשבתו הראשונה של עשית סדור-תפלה ,השלמתי את
שאר נוסח סדור התפלה ,סדרתי לפני כל פרק של תפלה וברכה את הדינים השייכים לו ,ולקטתי וצרפתי "לקוטים"
ממקומות מפוזרים שבכתי"ק ,ואחדים מהם מדברים שכבר נתפרסמו בדפוס ,מקבילים לכמה מקומות של נוסחי
התפלות והברכות ודיניהן .ולפי שכל החומר הזה הצטרף לכמות מרובה מכדי כרך אחד ,חולק הסדור לשני כרכים,
האחד לתפלת ימי החול ,ואתה ברכות-מצוות-והנאה ,ראש-חדש ,חנוכה ופורים ,והשני לתפלות שבת ומועדים ,ולכן
הענינים של כתי"ק בעיקר "עולת הראיה" אשר לתפלת שבת נשארו לכרך השני ,ובזה נתן הכרך הראשון ובו
עיקר "עולת הראיה" עד "יהי כבוד" ,ומשם ולהלן צירופי ה"לקוטים" כאמור .עם זה הקדמתי בראשית הסדור
ארבעה פרקים של "עניני תפלה" ,שלקטתי ממקומות מפוזרים שבכתי"ק ,וסדרתים כמבוא מסייע לכוון דרך קודש
העולה הזאת והוראת מהות התפלה והדרכתה בה .נוסח מטבען של הברכות והתפלות הנתון בזה הנהו ,בעיקרו ,עד
"יהי כבוד" ,הנוסח הכתוב בהתחלות-הדבורים בכתי"ק זה של אאמו"ר הרב זצ"ל בעצמו ,ומשם ולהלן הוא הקבוע
בשולחן -ערוך ,בהגהות הרמ"א ,בהוראות המשנה-ברורה ,בהוראות והנהגות אאמו"ר הרב זצ"ל בעצמו ,שבכתב
ושבע"פ) ,דברים שאינם מוחלטים הכנסתי בחצאי עיגול( ,או -במה שאין במקומות אלה -בסדור השל"ה,
אשר אאמו"ר הרב זצ"ל היה משתמש בו והוגה בו הרבה ,ביחוד באותו פרק שבו כתב את רובם של ה"לקוטים",
האלה ,וגם הגיהו ורשם על גליוני דפיו כמה דברים ,שהוכנסו כאן למקומותיהם – ,וכולו כללו של הנוסח מכוון הוא
אל הנהוג והנקבע ,ע"פ דעת הגר"א ,אצלנו בארצנו הקדושה בארץ ישראל .את ההתכונות הזאת ,לפי ההוי הזה של
התפלות והברכות שבסדר חיינו כאן בארץ ,שהיא מקבילה גם לכל כוונו הרוחני של אאמו"ר הרב זצ"ל בעצמו וגם
לכל מהלך תפלתם של ישראל בכלל ,המתפללים "דרך ארצם" ,בפרט בעת ובעונה הזאת – ,הבלטתי ביחוד בשני
דברים אלה :א .בתפלת שחרית של חול -סדר ברכת כהנים ,עם תפלותיה ודיניה ,המצוה המשולשת הזאת לברך
באהבה את עם -ד' ,ואת כל בניו ,אשר למקובצי ארצות הגולה ,שבהן איננה מתקיימת ,מתוך טרדת "הרהורים על
מחיתם ועל בטול מלאכתם" )לשון הרמ"א( ,אלא בתפלת מוסף של יום -טוב ,הנה כאן ,בארץ חמדת החיים ,קבועה
וקימת היא בפעל ,גם להם ,כמו בעיקר דינה ,בתפלת כל יום ויום; ב .בראש ברכות המצוות וההנאות ,המסודרות
אחרי תפלת שחרית – ,סדר הפרשת תרומות ומעשרות ,ברכותיה ודיניה ,המסודר מאת אאמו"ר מרא
דארעא דישראל זצ"ל ,שהיא גם צריכה לגופה כאן ,בהיות עיקר חיובה וקיומה קודם במציאותו לרובן ככולן של
אותן הברכות ,וגם צריכה חזוק ובסוס רב לדור ולדורות של חזרה ישראל לארץ ירושתו ,והמצוות התלויות בה
"נראות כחדשות" לו ,ומצות תרו"מ יתרה בזה על כולן ,בחומר חיובה ומסירותו לכל יחיד ויחיד )וע' שבת ל"ב( .וכפי
ערך ההתאחזות בקדושת הקרקע ,שלעולם עומדת ,עם גילוייה שבפעל מצוותיה ,כה יוסיף ויגדל כחה להתגלות בכל
חיי התורה והמצוה כולם .כי גם לפי הגירסה המצויה בדברי רבותינו הראשונים – ,עם מאמר חז"ל בספרי פ' עקב
הנוטה לזה – ,על יסוד הכתוב "הציבי לך ציונים" ,ש"אף לאחר שתגלו היו מצוינים במצות ,הניחו תפלין ומזוזות,
כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו" ,שלפיה קשר התורה והארץ מתגלה הוא בשייכות הנפלאה של כל המצוות
כולן לארץ ,אף אותן שאינן תלויות בה בעצמן ,וגם לפי הגירסה המוצעת שם – ,עם מאמר חז"ל במדרש איכה ,פ'
"קראתי למאהבי" ,הנוטה לזה" – ,הוו מצוינים במצות ,הפרישו תרומות ומעשרות" ,שלפיה הקשר ההוא מתגלה
הוא לעומת זה בהמשכן הממשי של המצות -התלויות-בארץ מעל לגבול חיובן העצמי) ,והעיר בזה הכתב-והקבלה
דברים י"א י"ח( – ,אבל עכ"פ נתינת-הענף ונשיאת-הפרי של הארץ הטובה לישראל ,הקרבים לבא ,שזכינו לה בישע
ד' בדורותינו ,עם השיבה מתוך כך אל התקימותן של המצות התלויות בה בפרט ,ואל התורה והיהדות בכלל ,וכל
מעשה ד' הנורא הזה ,המופיע דרך כל מעקשי ונפתולי כל אלה מבית ומחוץ ,הלא הוא חוזר וקובע את הלמוד
ואת העובדה ,שכשם ש"כיון שגלו ישראל ממקומם אין לך בטול תורה גדול מזה" )חגיגה ה' (:כן כיון שחזרו ישראל
למקומם אין לך קיום תורה גדול מזה" ,הביאו את כל המעשר -כי תהיו אתם ארץ חפץ ,אמר ד' צבאות" .את
ההלכות המסודרות בזה לפני הברכות והתפלות ,סדרתי לא בתור סדר הלכות כשהן לעצמן אלא כפי שייכותן אל
אותן הברכות והתפלות ,והצטרכותן כדי לברר את אפני חיובי אמירתן של אלה ותנאיהן .לכן ,כפי המסגרת של סדר
תפלות וברכות ,לקטתין מתוך פזורי מקומותיהן שבדברי רבותינו הפוסקים ,שבהן הן מסודרות ונמשכות לפי עניני
המעשים השונים ,שבחיי יום יום ,המצריכים אותן ,וסדרתין כאן למקומותיהם של צוויי האמירות הזקוקים להן.
מסגרת זו עצמה כמו שהיא מחיבת כוון הסדר הזה כן היא מחיבת צמצום וקצור בסגנון הלשון .בכלל השתדלתי
בזה לאמר כלשונם של רבותינו הפוסקים ,ורק באיזה מקומות גרם לי ההכרח הזה של הצמצום והקצור לקצת
שינויים בסגנון הלשון במדה שאינה נוגעת לגוף הענין ,ועוד במקומות בודדים תרגמתי מלים ומונחים ,שהיו מצויים
בשמוש לשוננו בזמנים קודמים ואינם כן עכשו – ,כשזכינו לתחית דבורה ,ב"ה ,עם התקרבות השתלשלות קץ
ישועתו המגולה לעמו – ,אל מלים פשוטות ומובנות בשמושה הממשי בלשוננו עכשו ,למען היות הלכות אלו מוכנות
לקיומן הממשי .ההתכונות הזאת ,של צמצום המסגרת בסדור הלכות אלו ושל קירוב הכנתן לקיומן הממשי ,קבעה
לי את שני היסודות הללו בעיקר כנוסן :ההלכות המצויות ,ולא אותן שהן בלתי מצויות ,והברורות ,ולא אותן
שנשארו בספיקות ,בגוף מקורותיהן .מקורותיהן של ההלכות הסדורות בזה -אלה הם :שולחן -ערוך
והכרעת הגהות הרמ"א ,ובמקומות חלוקי דעות רבותינו הפוסקים -הכרעת המשנה-ברורה ,שהוא נתקבל
ונתפרסם ,בהסכמת גאוני הדור הקודם ,כפוסק אחרון בתפוצות ישראל ,וגם אאמו"ר הרב זצ"ל קבע כמה דברים
ממנו בהלכה-ברורה ,ובענינים שאינם שייכים לשולחן -ערוך ארח-חיים – ,ולכן אינם גם במשנה-ברורה- ,
כפי הוראת החכמת-אדם ,שבענינים אלה הרי הוא הפוסק האחרון .ולכל זה -הכרעה אחרונה של אאמו"ר הרב
זצ"ל ,במקום שנודעה מהנהגותיו ודבריו שבכתב ושבע"פ ,מלבד הכרעת-הלכות מחודשות אחדות שלו ,מהן שנזכר
שמו עליהן ומהן שלא נזכר .מתחלה חשבתי לצרף לסוף הספר רשימה מפורטת של מקורות ההלכות האלה שבדברי
הפוסקים ,לפרטי סימניהם וסעיפיהם ,ובתוכם של אותן ההלכות המחודשות ,אך כיון שנתברר שהוא מוכרח
להתחלק לשני חלקים ,ובהתאטות ההדפסה ,בעיקר מתוך מסבות המצב החיצוני ,נדחקה השעה עכשו לגמר החלק
הראשון הזה ,הרי מוכרחת להדחות רשימת-מקורות זו ,וכן מפתחות הענינים המבוארים בספר ,והערות ומראי-
מקומות להשלמת הדברים – ,לסוף החלק השני ברצות ד' לזכותנו לברך על גמרו – .ההלכות של תרומות ומעשרות
הן כנ"ל מועתקות מתוך "סדר הפרשת תרומות ומעשרות" שכתב אאמו"ר הרב זצ"ל ,ונדפס בשעתו בגליון מיוחד
לפרסום והפצה לזכות הרבים והרגילם במצוות הארץ וקדושתה – .במקומות אחדים צירפתי כאן לסדר-תפלתו של
אאמו"ר הרב זצ"ל איזו הערות של דו"ז הגה"צ האדר"ת ז"ל – ,מתוך קונטרסו "תפלה לדוד" ,ומאלה שנכתבו בצד
סידור-תפלה "בית יעקב" )חסר כאן עמוד י(
dltz ipipr
dnypd ly zcnznd dltzd
` התפלה המתמדת של הנשמה מתאמצת היא תמיד לצאת מן ההעלם אל הגילוי ,להתפשט על כל כחות
החיים של כל הרוח והנפש וכל כחות חיי הגויה כולה ,והיא משתוקקת ג"כ לגלות את מהותה וכח פעולתה
על כל הסביבה ,על כל העולם והחיים ,ולשם כך צריכים אנו לחשבונו-של-עולם שבא ע"י תורה וחכמה.
ונמצא מתוך כך ,שעבודת התורה כולה וכל חכמתה היא התגלותה המתמידה של תפלתה הכמוסה של
הנשמה .נשמת כל חי תברך את שמך ד' אלהינו.
aאין התפלה באה כתקונה כי-אם מתוך המחשבה שבאמת הנשמה היא תמיד מתפללת .הלא היא עפה
ומתרפקת על דודה בלא שום הפסק כלל ,אלא שבשעת התפלה המעשית הרי התפלה הנשמתית התדירית
היא מתגלה בפעל .וזהו עידונה ועינוגה ,הדרה ותפארתה ,של התפלה ,שהיא מתדמה לשושנה הפותחת את
עליה הנאים לקראת הטל או נכח קרני השמש המופיעים עליה באורה ,ולכן "הלואי שיתפלל אדם כל היום
כולו".
bהתפלה מבקשת מהנשמה את תפקידה .כשעברו ימים ושנים בלא תפלה בכונה ,מתקבצים בלב אבני-נגף
רבים ,שמרגישים על ידם כבדות-רוח פנימית .וכשרוח הטוב חוזר ,ומתנת התפלה נתנת ממרומים ,הולכים
בכל תפלה ומתפנים אותם המכשולים ,והסיכורים הרבים ,אשר נקבצו בנחל הנובע של נשמת החיים
העליונה ,הולכים וסרים .ועם אותה העליה הנשמתית ,שהיא עולה בכל תפלה ביחש לערך זמנה ,אחוזים
ידועים באים בתור מרפא את חסרון העבר; אמנם לא בבת אחת נמנה החסרון ,אבל הולך הוא ומתמלא,
והצוהר של התפלה הולך ומגלה את אורותיו.
cהתפלה היא מוציאה אל הפעל והאור ,אל החיים הגמורים ,את הנכמס בתהומות הנשמה .וכפי מדת
טהרתו הפנימית של האדם ,כה גדולה היא פעולת ההופעה של התפלה בהיות יוצא ממעמקיו הרצון
הפנימי שלו ,בהיותו פונה אל מקור חיי כל הנשמות וכל העולמים .גדולה ונפלאה היא פעולת בטויו
על החיים .המלה הנגזרת ,אור גדול שופע עמה .מאוצרות גנוזים של חיים עשירים ומשופעים בעשרם היא
לקוחה .וכפי אותה המדה של החדירה הפנימית שלה ,ככה גדולה היא התעופה האורית שהיא מגלה ,מהוה
ומולידה .בירור הביטוי מברר פרטי האורה ,מגשם את המציאות בחפץ ברור ומסומן ,והדברים הולכים
ונעשים ,ואי-אפשר לתפלה שלא תעשה את רישומה .אם היא פועלת את פעולתה ע"פ המטרה הפרטית
המסוימה שלה ,או מסבבת דרכים רבים ומסובכים – ,אלה הם מפלאות תמים דעים; אבל בכל אפן בנין
עולם מלא מתגלה בתפלה ,בין באותה הקבועה ומסודרת ושוה לכל נפש ,בין באותה הפרטית הנובעת
ממעמקי לבב כל יחיד וכל ציבור ,לפי מצביו וצרכיו .יחד עם כל התכונות העולמיות ,העליונות והתחתונות,
עם כל ההשתלמות המעשית והחברתית ,השכלית והמלאכותית ,שהאדם הולך ומשתלם בהם ,ומגיע באפן
משופר להרחבת חייו והנעמתם ,והעולם מסתדר בחצוניותו ,ובאפנים ידועים גם בפנימיותו ,תבא בראש
כולם אותה ההסדרה הפנימית ,ראש כל הגורמים לכל המאויים – ,התפלה שתוסיף לתן כח ועצמה לכל
הסתעפות החיים ,לכל התכסיסים התרבותיים ושכלוליהם ,ובבהירות ידע האדם לכוון את המניות של
התפלה ושל המעשה ,ושל התכללותם זה בזה" .כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים".
d
התפלה היא מעמקת בנואת ההרגשה העליונה הקדושה ,שהיא התמצית של ספיגת אור חי העולמים
שבנשמתנו ,והיא זורעת בנו אורות קדושים מצמיחים פרי ישועה .ולא לנו האישים הבודדים ,בתור
פרטיותנו ,לבד ,אלא כל מה שהתפלה עושה היא עושה בעדנו ועמנו ביחושנו לכל היש כולו ,לכל החיים
והמציאות ,לכל ערכיהם ,העבר ,העתיד ,וההוה .ומה נפלאו ההופעות ,מה נשגבו ההתנוצצויות ,ההולכות
ומתגברות מכל תפלה ,אפילו כשהיא עראית פרטית ומבודדה ,וק"ו כשהיא קבועה ,כללית וחברתית .היא
נובעת מהמעין האלהי העליון שכל המרום והקדוש ,כל הנשא והנשגב ,בו כלולים וממנו נובעים ,ואליו היא
שבה באדירות כח ,בחיל ובחוסן מלא קודש קדשים ,ומוסיפה היא ברכה במעין החיים ,מסרעפת היא את
עץ החיים כולו ומפארת את ענפיו .פלגיו אשר ישקוהו מתחברים אלו באלו ,ולשדים רבים ושונים ,שכל
אחד מלא זיו ונהרה ,ממלא נחלי עדנים ,המספיקים אושר ותענוגי אצילות עולמים ,מתאגדים יחד ,והיו
למקור ברכה לנהרי אהבת עולם ואהבה רבה וברכה ושלום לכל היקום .ותפלת ישראל בהנשאה למרום
הקודש ,בהרכזה בארץ חמדת עולמים ,ובמרום מכון מקדש אלהי עולם ,אדון כל המעשים ,ב"ה ,שטפי
נהורים עוברים בכל עולמים ,נשמות מרובבות מתחדשות בזיו של מעלה ,והאידיאלים העליונים מתנשאים
בגיאות קדושה ,והכבוד העליון מתברך עדי עד .ברוך כבוד ד' ממקומו.
e
התפלה היא לנו ,ולעולם כולו ,הכרח גמור ,וגם תענוג היותר כשר שבתענוגים .גלי הנשמה שלנו הולכים
ושוטפים ,הננו חפצים מעצמנו ומהעולם שלמות כזאת שאין המציאות המוגבלת יכולה לתן לנו ,ומתוך כך
הננו מוצאים את עצמנו שרויים בצרה גדולה ,שדאבונה יכול להעביר אותנו על דעתנו ועל דעת קוננו .אבל
קודם שיעבור זמן גדול ,שיוכל שרטון זה להתגלם בקרבנו הננו באים ומתפללים .שופכים אנו את שיחנו
ומתנשאים אנחנו לעולם של מציאות שלם בתכלית השלמות ,ואז נעשה עולמנו הפנימי באמת שלם
בתכלית השלמות ,ודעתנו מתמלאת נחת ,ואותו המשקל שהכרעתנו הפנימית פועלת על המציאות ,שגם
פנימיותנו היא אחת מחלקיה ,מכריע גם את כל העולם כולו לכף זכות.
f
התפלה היא האידיאל של כל עולמים .כל ההויה כולה למקור חייה היא עורגת ,כל צמח וכל שיח ,כל גרגר
חול וכל רגב אדמה ,כל אשר בו חיים נגלים וכל אשר בו חיים כמוסים ,כל קטני היצירה וכל גדוליה ,שחקי
מעל ושרפי קודש ,כל הפרטיות שבכל יש ,וכל כללותו ,הכל הומה ,שואף ,עורג ושוקק לחמדת שלמות
מקורו העליון ,החי ,הקדוש ,הטהור והכביר .והאדם סופג את כל השקיקות הללו בכל עת.ובכל שעה ,והוא
מתרומם ומתעלה בתשוקות קדשו ,ובא תור הגילוי לתשוקות רוממות-אל אלה בתפלה ,המכה גלי אורה,
היוצאת המכה גלי אורה ,היוצאת בחופש עזה בהגיון שיח קדשה למרחבי אל .מרומם הוא האדם בתפלה
את כל היצור ,מאחד הוא עמו את כל היש ,מעלה את הכל ,מרומם את הכל למקור הברכה ומקור החיים.
diwlge dltzd zkxcd
` לפני התפלה צריך להרגיש את הצורך של התפלה ואת הענג של התפלה .אין התפלה חפצה לשנות שום
דבר באלהות שהיא מקור הנצחיות ואינה בגדר ההשתנות ,אלא להתעלות עם כל השנויים החלים על
הנפש ,ועל כל העולם כולו במדה שהנפש קשורה בו ,אל הרוממות האלהית .היא מדברת בענין האלהי,
שהיא כוספת אליו ,כפי מדותיה בחופש גדול ,ובחופש זה מתגלה לה אורה ואמתה .היא מדברת אל ד',
כאל מלך מושל העלול להשתנות ,כאל אב המוכן לשינויים ,כאל צדיק ונדיב המוסיף צדקה ונדיבות ע"י
התעוררות מרוח אחר ,מפני שכשהיא חפצה להתעלות אל האלהות הרי היא כבר מתעלה ברצונה ,ורצונה
הוא כל עצמות הויתה.
" aדרש רבי שמלאי לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואח"כ יתפלל ,מנא לן ממשה ,דכתיב ואתחנן אל
ד' בעת ההיא וכתיב ד' אלהים אתה החלות וגו' וכתיב בתריה אעברה נא ואראה את הארץ הטובה וגו'"
)ברכות ל"ב .(.צריך שהתפלה תהי' נקי' מכל רעיון של שנוי רצון והתפעלות בחק השי"ת ,מה שהוא דעה
כוזבת ביחס לאלהות ומביאה להשחתת סדרי השלמות האנושית .ולעומת זה עצם ערך התפלה ובטחון
פעולתה בקבוץ תנאיה ,גם מלבד פעולת השגת המבוקש והתרוממות הנפש וזכותה ע"י התפלה ,הוא פנה
גדולה בהשלמת האדם .על כן צריך שיבין כל מתפלל ,שהתפלה היא חק נפלא ,שחקק הקב"ה בעולמו,
להשלמת יצוריו בכל דרכי השלמות ,וביחוד לתכלית השלמתם המוסרית הנצמחת ממנה ,ואינה בגדר ענין
מוטבע בחוקו ית' ,חלילה .ועל-כן ראוי שקודם כל תפלה יוקדם ספור השבח ,להורות שראוי לשבח הרבה
על קביעת חק התפלה שלא כפי המושג בדרך -השאלה בשם טבע באלהותו ית' .והראי' ממשה
חשובה מאד ,שהוא ע"ה בהשגתו הגדולה הי' ודאי בטוח שלא יבא לחשוב צד שנוי-רצון והתפעלות בחק
השי"ת ע"י התפלה ,מ"מ הרבה להקדים שבחו ,לגלות מן הכח אל הפעל אמתת הדעה הראוי' להיות
רשומה בלב ע"י התפלה ,וק"ו כל האדם כוזב ,שאפשר לו להיות טועה בדעות כוזבות ,שראוי להקדים מה
שירומם נפשו ויעמידה על ציור האמתיות.
" bרבי אליעזר אומר העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים .מאי קבע אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי
אושעיא כל שתפלתו דומה עליו כמשאוי" )שם כ"ט .(:לפני התפלה צריך להיות ציור הנפש כאילו היא
נחלשת ממשא קדרות הרעיונות ,הרחוקים ממושגי השלמות ואור פני מלך חיים ,ורק בזאת תגול מעל לבה
המשא אשר יכבד עליה ,בשפכה שיחה לפני יוצרה ואביה שבשמים .ובזה תוסיף אמץ ותחת רוח כהה
תעטה מעטה ששון ,ורוח חדשה בעז וחדות ד' תהי' עמדה .אבל כשחסר הציור האמתי הזה ותחת אשר
מתכונת התפלה הראויה היא להוסיף אמץ ולהחליף כח בנפש ורגשותיה ,עוד תוסיף ליגעה ,אין זאת צורת
התפלה השלמה ,שהיא צריכה לבא מצד הרגש פנימי ולא מצד קביעות חובה חיצונית ,שאז בהכרח תהי'
דומה כמשאוי" .ורבנן אמרי כל שאינו אומרה בלשון תחנונים ") .שם .(.אפילו מצא לבבו מתרגש להיות
חפץ בתפלה מצד הרגש הפנימי ,מ"מ כל שלא ישים לבבו כי-אם למלאות הרגשו הפנימי לבדו ,אין זה עדיין
יסוד התפלה שצריך שתהי' עבודת ד' .וצריך שיכיר ,שההרגש הוא אמצעי נכון להעמיד מצב נפשו ורעיוניו
באפן נאה לתפלה ,אבל עיקרה הוא נעלה מכל רגשות נפש אדם ,כי היא תחנונים לפני ד' ית' להפיק רצונו.
על כן צריך לאמרה בלשון תחנונים ,ולצייר בזה את האמת כמה קטן הוא ערך רגשות לבב אנוש נגד
התכלית הנעלה של הפקת רצון ד' ,שהיא באה ע"י התפלה" .רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו כל שאינו יכול
לחדש בה דבר" )שם( .אין די במה שתלוה הארה של הכרה בגאון ד' ית' עם ההרגש הטבעי הפנימי
המעולה של הנפש .כי צריך שהשכל יתפשט בפעולותיו יותר מן ההרגש ,עד שיהי' יכול לחדש בה דבר מצד
השכל הברור ,מלבד ההרגשה הפנימית ,ואז יצרף עם המחודש השכלי את ההרגשה הטובה הפנימית
הטבעית ,להתפלל ברגשי קדש .ועל זה אמר ר' זירא יכילנא לחדושי בה מלתא )שם( ,כי גודל ההרגש לא
מנע אצלו את השכל מתת תנובתו לפי מצב היום והשעה .אמנם כיון שהשכל סוף כל -סוף איננו כ"כ טבעי
כמו ההרגש ,על כן אמר מסתפינא דילמא מיטרידנא ,ואמשך אל המושכלות יותר מכפי שאוכל להמשיך
את רגש הלב הפנימי עליהם ,ובזה אצא מתכונת התפלה .על כן הניח מקום להרגש הטוב לבדו ,בצירוף
השכל המתלוה עמו ,מבלי להרחיב יותר את השכליות בעת שליטת ההרגש הטוב .ושם "קבע" כולל כל
אלה השלשה .כי חסרון ההכרה הפנימית יוכלל בשם קבע ,מפני שאינו מקבל שינוי כפי חילוף רגשות
האדם .הרגש הטבעי לבדו יקרא קבע ,מפני שעכ"פ הוא קבוע בטבע הנפש ,משא"כ עבודת השכל שצריך
לקנותה בהשלמה בחירית .וצמצום השכל לצרפו ג"כ רק כפי ערך ההרגשה הטבעית יקרא ג"כ בשם קבע,
מפני שעכ"פ איננו מתפשט חוץ מגבול התכונה הטבעית של הנפש ,שהוא קבוע ועומד.
c
כשמכוונים לאיזה מבוקש בתפלה ,צריך לשים לב ,שכונתנו היא להסיר את הרעוהחשך מן העולם ולהגביר
את הטוב ואת האור ,של החיים האלהיים במילואם ,שבהופיעו הוא ממלא לא רק חסרון אחד בלבד ,אלא
הוא משלים את כל החסרונות וממלא את כל הפגמים כולם ,ובגודל נשמתנו הרינו חפצים דוקא בשלמות
הגמורה והמוחלטת.
dלפעמים אנו מתפללים שיעשה הקב"ה בקשתנו ע"י המלאכים ,ולפעמים מפרטים גם שמות של
המלאכים .שהרי עיקר המבוקש של ענין התפלות כולן באמת ראוי שיהי' לא להשיג מה שהוא חפץ כי-אם
לדבק עצמו לרצונו של מקום ב"ה .וכיון שתכלית הבקשה היא מילוא אמתת רצונו ית' החפץ חסד,
וכמו שהוא רצונו ית' להרבות חסדיו בעולם כן הוא רצונו שזה יתנהג דוקא באותם הדרכים ,שסדר בהם
את הנהגת העולם בחכמתו ורצונו כביכול ,א"כ כמו שראוי להתפלל על עצם המבוקש הפרטי כן ראוי
להתפלל שיתמלא ע"פ הסדרים השייכים לו .ואדרבה ,זוהי שלמותה של התפלה ,שהוא מגלה בה את רצונו
הוא ,שיעשה רצונו של מקום ב"ה בעולם ,והרבה יותר ממה שראוי לרצות במלוי הבקשה ראוי לרצות
שיתוקנו סדרי המאורות העליונים ,שדרך תקונם הוא במילוא עניני התפלה ,שזהו ענין התפלה ע"פ סדר
הספירות .וכיון שזכינו לענין התפלה שיעשה רצונו ,שהוא בשפעת החסד ע"פ הכנת התחתונים ,הרי עצם
התפלה היא הכנה רבה באפן המעולה לענין שפע הטוב והחסד ע"י גילוי המאורות הקדושים.
" eתניא כוותי' דר' יוסי ברבי חנינא אברהם תקן תפלת שחרית ,שנאמר וישכם אברהם בבקר אל המקום
אשר עמד שם את פני ד' ,ואין עמידה אלא תפלה שנא' ויעמד פנחס ויפלל .יצחק תקן תפלת המנחה,
שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה לפעת ערב ,ואין שיחה אלא תפלה ,שנא' תפלה לעני כי יעטף ולפני ד' ישפך
שיחו .יעקב תקן תפלת ערבית ,שנאמר ויפגע במקום וילן שם ,ואין פגיעה אלא תפלה ,שנא' ואל תשא
בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי") .ברכות כ"ו .(:שלש לשונות אלו ,עמידה ,שיחה ,פגיעה ,מכוונות הן כנגד
שלשה ענינים של תועלת התפלה בעבודת השי"ת .התחלת פעולת התפלה היא ,שכל הענינים הקדושים
והציורים הנעלים של יסודי היראה והמוסר ,שקנה האדם בנפשו ,התפלה תשריש אותם יפה בלב שלא
ימוטו מהסתערות רוחות של השחתת המוסר והעבודה ע"י יצר לב האדם ותאות הזמן .זמנה של פעולה זו
הוא ביותר בשחרית ,שקודם שיפנה האדם לעסקי החיים ורגשי תאות הגוף המוכרחים יכין לעצמו מעמד
מוסרי חזק ונכון ,שיתקים בנסיונות ההתנגדות של גלי הזמן ,ולכן התפלה המכוונת לפעולה זו נערכת בשם
עמידה .לזה הוכשר ביותר אברהם אבינו ע"ה ,שהי' ראש למאמינים ,ועמד בעשרה נסיונות נפלאים ,ועם
כל המון המתנגדים אל הדרך העולה באור ד' ,שהסתערו להפיצו ולהדיחו ,נלחם למצא מעמד נכון וקים
לעד .שיחה תקרא התפלה ,בשם משתתף עם צמחים ואילנות ,שנקראו שיחים ,על הפרחת הנפש בכחות
חדשים ,המסתעפים באפן טבעי ע"י רגשת הנפש בעבודה שבלב .זה ראוי ביותר לעת מנחת ערב ,שהאדם
קרוב להסיר מעליו את הטרדות ,ואז תוכל נפשו להתרומם בטבעה ,ורגשי הקדש הטבעיים ,האצורים
בתוכה ,לדבקה באלהים חיים ולהתגבר באהבתו ויראתו הטהורה ,יוסיפו פרי תנובה וישלחו בדים ופארות
להיות כדמות אילן רב ואחד השיחים .ההפרחה הטבעית הזאת מתוך יושר הנפש היא שרש להנהגת הדין,
אל הנוטה מנתיב יושר של ארחות חיים ,שמדת הדין ,בכל מה שיש לה חק טבעי ,מדוקדקת היא אל
המשנה דרכה ונוטה מנתיבה ,והיא מדתו של יצחק ,כדכתיב ופחד יצחק הי' לי ,וכדאמרי רבנן ברוב ביאור.
אמנם עוד רב יתרון לתפלה ,שהיא מוצאת תכליתה ברמי המעלה והערך ,קדושי עליון הנגשים אל ד' ,שע"י
התפלה ירומו וינשאו למעלת הנבואה או קרוב לה ,כד' טושו"ע או"ח סי' צ"ח ,שהם פוגעים מעמדים יותר
גדולים מהליכות הטבע ,כי יתרוממו הרבה על מצב-הטבע הרגיל וידבקו באלהים חיים בטהר לב ונפש.
לזה מוכשר הוא הלילה במנוחתו והתבודדותו ,וכמו שביאר החסיד בחוה"ל )שער אהבת ד' פ"ו( ביתרון
תפלת הלילה ,שהוא מאפשר להפקד גם במחזות נשאים וקדושים ותבואות שכליות נוראות ,אשר לא יושגו
בחברת חושי החומר .ולפי שהדברים המושגים למעלה מתהלוכות השכליות המוטבעות באים הם שלא
כסדר ההדרגה הטבעית מהקל אל הכבד ,וע"פ דרכי עיונים בודדים המתלקטים למערכה ,כי-אם בפתע
יגלה האור הגדול מנעם ד' ,אשרי כל זוכה לו ,תקרא התפלה ,מצד היותה כוללת זאת התכלית ,בשם
פגיעה ,כדרך ההולך ופוגע ,לא לפי ערך מדת מהלכו של ההולך לבדו כי-אם גם לפי ערך מדת קרבתו של
הנפגע המתאים לזה .וכן הי' באמת ביעקב אבינו ע"ה ,שודאי השלימתו ג"כ התפלה לאותו החזיון הנבואי
הנשגב של מראה הסולם וכל פרטיו ,שעל כן נתיחס לתפלתו שם פגיעה ,ויפגע במקום ,והיא מתאימה
לערבית.
" fאמר רבי חלבו אמר רב הונא לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה ,שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת
המנחה ,שנאמר ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר וגו' ענני ד' ענני וכו' .רבי יוחנן אמר אף
בתפלת ערבית ,שנאמר תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב .רב נחמן בר יצחק אמר אף
בתפלת שחרית ,שנאמר ד' בקר תשמע קולי" )שם ו .(:יש אברים כפולים שרבוים הוא רק ליתר שמירה,
שבהפקד אחד מהם הנשאר ימלא את מקומו ,ויש אברים כאלה שכל אחד מהם יש לו ערך עצמי ,ואם
יפקד אחד מהם אין השני ממלא את מקומו .כל אחת משלש התפלות ,הקבועות בזמניהן ,היא מכוונת
לענין מיוחד בעבודת התפלה ,באופן שאין לדון אותן בכלל האברים הכפולים ,שעכ"פ מתוך שלשתן תעלה
בידינו תפלה הוגנת אחת ,אלא שכל אחת צריכה זהירות מיוחדת לעצמה .היסוד האחד הוא נגד התגברות
יצר לבו של האדם בהוללות וסכלות שבתערובת עסקי העולם ,שהתפלה מחזירה את האבדה הרוחנית
ע"י שפכו שיח לד' ומדיחה ממנו כל טיח טפל ע"י רוממות המושגים הטהורים בדעת אלהים ועבודתו.
לזאת פועלת תפלת המנחה ,הבאה אחרי תקף העסקים הזמניים של היום ,וכמו שנענה בה אליהו
במלחמתו בעבודת הבעל .תפלת ערבית מרוממת את רוח האדם במשמרת כבוד נפשו בטהרת המחשבות
וההרהורים" ,תכון תפלתי קטרת לפניך " ,שהקטרת "דבר בחשאי" משפיעה לתקון דרכי האדם בחדרי
משכיתו ,ומכפרת על לשון -הרע שבצנעה )זבחים פ"ח ,(:שעיקרה הוא ע"י מחשבת הלב ,כמש"כ "ואיש את
רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם " .אמנם בבוקר ,שלא נדבקו השפעות רעות לכחות הנפש ,אבל הם נעדרי
שלמות חילם ע"י התגברות צד החומר בזמן השינה של הלילה ,אז תפלת שחרית מעירה ומסדרת אותם
במערכת הקודש ברוממות חשבונות הצדק והיושר ביראת ד' ואהבתו" ,ד' בקר תשמע קולי בוקר אערך לך
" מערכת לבבי וכחות נפשי" ,ואצפה" כי אתה תהי' עמדי לאמץ חילי ,כי הבא לטהר מסייעים אותו.
` dxeze dltzהתפלה משמשת להכניס את כל התורה וכל העבודה ,כל החכמה וכל ההופעה,
בתכונה טבעית ,ומעמד נפשי קבוע ,והיא חיי השעה ,כלומר ,שמחיה את השעה ,להיות עומדת ישר מול
יניקת שפע חיי עולם .אבל התורה חיי עולם היא ,למעלה מהטבע ,וכשיש טבע אז מעלת הנסים גדולה
ועליונה מאד ,אבל כשהטבע מתדלדלת נקראים הנסים טרחא כלפי שמיא וגרעון של שינוי סדרי בראשית,
"כמה גרוע אדם זה" )שבת נ"ג .(:והננו מתפללים להעמיד את הטבע ,למען יהיו כל חיי עולם מבוססים
אצלנו ומכוונים לקביעות תכונת חיי שעה ,המופיעה תמיד בקרבנו" ,כל הנשמה תהלל יה" ,על כל נשימה
ונשימה הילול מיוחד ,ומתכפל שעה ועולם והיה לשעשוע" .בחקותיך אשתעשע -ואשעה בחקיך תמיד".
aהתפלה היא מלמטה למעלה .כיצד ,מתוך אותו המעין ,המלא קדושה טבעית ,שבלבנו ,הרינו דולים,
מוצ