שיחותיו והנהגותיו של אדמו"ר הנה"ח
מרןנתןצביפינקליי*י'
יוצא מזמן לזמן בסלב~דקה
עלידי הרבי ,א* שער
הרב א* גרודזינסקי*
ב"ס שבט תרפ"ח.
קובנה
ע" ,רחוב המכבים ,נר,
בדפיט "לאי מ
,1
דעת -אתרילימודי ?הדות'ורוח
)na.daat.ac.il
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תוכן
הענ'נימי
הצנע לכת . . . .
מזה זהת ממזותת . . ..
. . , .
חסד התורה
אהבת הסד - . . . .
ושכרו . . .
מקורו של הסי
מדה אחת ממדותיו . . . .
ערכו של חסד. . . . .
.
עונוש. . . a"on ,
חסד ישראל . . . .
עומק הדין
.
.
-
'
*
חיים . . , .
חסד בטוי אמונה . . .
הסד ביחס לרעים . . .
הרצאות והצעות . . .
*
. . . .
א
.
ה
3
ו
. .
. .
. .
. .
י .
.
*
,
.
.
יב
. .סו
.י כ
. .כג
. . .
. . . . .
. . . . .
.י . . .
י . . . .
. .
- . .
'
*
"
'
,
ל
!
'
ין
. . . .
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
-
ק
(.
ן
ל
לג
מ
ן
מג
נ
נה
ן
הצנעלכת
,
משחט.
' גאמיכהוהעמידן על שלש וכו' עשות
זההדין ,ואהבה חסד זה גמ"ח ,והצנע לכה.
זה הוצאת המת והגנסת גלה'
(מכות
כד"
היסור השלישי שהעמיד מיכה לאהד מיסודי התורה -
הצנע לכת -ג אינו מעורר בנו שום ספק מה הוא' הלא הוא!
שלא יפרסט האדם את מעשיו הטובים(:לבני אדם' איש כזה
שאינו מפרסמם אלא מצניעם' עושה מה -שעושה מן הטוב
בהסתר.ובחשאי' זהוצנוע.
אםנניח שבך הואהריזה סותר אתשנ*יסודותהקידמים
לו; עשות משפט.ואהבת חסד'כי עשות משפט זההדין' דבר
'
[
המסור למ"ר הוא-ענין שלפרסים'ואינו עולה על הדעת לואר
שיעשה בהסאר ובצנעה' ומא גם את זה שחשב מיכה הנביא
לעמור השני -חסד ,-אשר כפי רוב המעשים שנעשים-וכפי
רוב מקבלי השובבן תגדל riinHהחסד'וכל מה שיגדלהיסד
ויתפשט'יותרכןיורעויאפרסמ'למשל'חסדו של אברהם
י
נ
י
ב
א
עה*ששביתוהייפתיח לרוחה לארבע רוחותיו לכל עובר ושב
האכיל השקה והיטיב עמו"לאלפי אנשיםהיאה חסדווהיטיב
עמהם האפשר-להצניע מעשיו4.להיות צנוע' לבד זאת מצינו
לחכז"ל חוב המיטיבשיגלהויודיע-לחצרו החסד שעשה
עמו 5אמר 6ז"להניתן מתנה .לעבדוצריך לחודיע (שבתיא
וביצהסי
) מפני שזה חלקגדול ) -slwnבמעשה החסד' שמתוך
.
ם
ב
ה
ו
א
.
כך ידעו אביו ואמו שהוא
ויתרבה חבה וריעות
פת לחנוק)( אם 'שאין
בישראלגגיש"י שם בביצהגבי.
"ת
עי
הנותי
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ב
אור הצפן
לגלות כמובןלמי שאין לו שום שייכית ישרה לוה' בכלאופן
לא שיסתר הדבר מבני אדם לשאל נעלם' ואט כן מהו המובן
של
לכת שנוכל לנמר על זהכי נסתר ונעלם מאחרים
י
ג
צ
ה
והק העושה הוא לבדויודע מזה?
אמנם מתוך דברי הכז"ל הנזכרים מתבאר לנו ובר
חדש'כי לא רקבדבריםמכוסיםונסתריםמעינינויהיו העושה
לצנוע'כי הלא האגע לכת וה הוצאת המת והגנחת כלה לחופה
מעשים כאלו אינם נעשים בהסתר ובהצנע ,שמבטלין ת"ת
עליהם בנדי להשתתף בהם להרבות בבבודם'_ ואת זה דוקא
חשבולעיקר גדרו של הצנע לכת' דברים הנעשים בקולי
קולותיהיו-בהצגע' ודברים הנעשים בצנעא למדו שם בק"ו'
והלא דברים ק"ו ומה דברים שאין דרכן לעשותן בצנעא
אמרה תורה והצנע לכת' דברים שדרכן לעשתן בצנעא על
אחת כמה וכמה (שם מכות וסוכה).
היוצא לנו מזהכיאין הצניעות רק במה שיכסהויעלם
.את המעשה עצמה של הטוב,איא במה שמכסה החלקים
המצטרפים אל כל מעשה מסבת כחות הנפש של העושה'
חלקים אלה נמצאים למרבה במעשיםהיותרגלוים ומפורסמים'
כי כל מעשי האדם הנראים לנו' ואשר אנו מעריכים אותת
ומחליטים עליהם הרצוים הם או אינם רצוים .עשה מצוה או
עברעבירה' בטל,מצוה או נזהר מעבירה' השקפתנו בזה רקעל
דבר מסוים .כשאומרים מעשה זה רצוי כונתנו על כל המעשה
כמו שהוא עתה גמור ומסויםלפנינו' אבל האמתכי כל מעשה
שיא צרוף מהרבה חלקים דקים' כל תנועה של אבר מאברי
האדם חלק היא מהמעשה ומביעה את הפץ לב עושי" בה
ועלידה משתקפים הניטים היותר דקים שבנשיותו ומגלה לקו
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
-
אור הצפן
ג
אתעומק לבוי ושונים הם חלקי מעשה אלה אצל כל איש
ואישכפי מעלת נפשם וגודל רותם -ותכונותיהם' יש ששני
אנשים עושים דבר טוב אחד' אבל זה שואף לפרסום וזה
לא' זה שואף לגמול תה לא' תוצאת מעשיהם אהת' נעשה
מעשה הטוב' אבל אופני העשי' שונים הס' וחוסר ההבעה
של פרסום העושה אינה חסרון כלל במעשה הטוב' מעשה
המשפט והחסד נעשה בשלמות גמורה כל אחד כראוי לו .אף
אם הוא מדברים הנעשים בפרהסיא גם מבלי חלקיכ אלה'
ולא לבד שאינו מחסר במעשה ההסד מאומה אלא אדרבה
מיסיף שכלול והשלמה' כי בהתערב רגש של אהבת עצלו
או בקשת הועלת לעצמו במעשה חסד לחברו' הרי זה פוגם
באהבת חברו וממעט את ההסד' וכל מה שיטהר האדם את
לבו מאהבת עצמו שכל מה שיעשה לטובת הברו יהי' נקי
מאיזה פניי עצמית אזייגיע למדת החסד בשלמותה' ואהבת
הברו תהי' בלי פגימה כל שהיא' וכן בדברים הנעשים
בפרהסיא כמו הכנסת כלה צריך לההעמק ולבקש את הטוב
והנאה שברבר' לא למעט בשמחה ולא להסתיר מעשיו' אלא
ההצנע לכת.אף גם .שם צריך הצנע לסעוד בכדה נאה
מהי
ולשטוח במדה נאה ולא להנהיג קלות ראש בעצמי" (לשון
רש"י סוכה מ"ט) לכון את המדה שהיא נאה ביותר' ותנועה
הכי קלה במעשיו תהא לשמח רק את חברו ולא את עצמו
וזה אינו נראה .מוצנע ומכוסה מבני אדם'
.
השקפה כזאת על הצנע לכת מביאה שנוי ערכין בדבר
הוא במחשבה
ומרימה למדרגה עליונה' הצנע בתוך
.פרסום
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ד
אור הצפן
ובמעשהל מחשבת הארת הרגשותיו הפורמטת שומם הם אצל
בני אדם' ושינוי זה מתבלט בכל מעשה ופעולה ,וכפי ערך
י כונת
הרגשותיהם'כן יתרבה או יתמעט ערך ההצנע לכת'כ
והרגשת הלב נעלם מאחרים' זהו רק חלק המחשבה שבמעשה
זכותה -גדלוהה -וטוהר ההרגשה ,המובא בחוה"ל שעריחוד'
המעשה מה שהוא ז"ל קורא לו "חלק המצפון" מלה היותר
מכונה להעני;' וההצנע שבמעשה' להסתיר ולהצניע כפי
האפשר חלקים ממנה אף בדברים שחובה היא לעשותם
בפרסום' שלא (יעשהויראה שום תנועה קלה מכל רט"ח אבריו
שאינה חלק ממעשה הטוב עצמו' וע"ז נאמר -הצנע לכת -
הצנע את עצמך אף במעשיךהייתר מפורסמים.
מדהזו של הצנע לכת' לבד מה שיש בה בריחה מן
הכבוד' וענוה שגדולה ככל המדותי יסוד מדה זו הוא טהרת
הלבויהוד המעשים לשמו ית" ומדה 1,אינה מעלה פרטית
אלא תכלית השלמת האדם' עבודת ה' בלב שלם וטהור.
ומפני זה חשבה מיכה הנביא לאחד משלשהיסירי התורה.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מדה אחת.ממדותיו*
(
השיחה הנדפסה היא אחת משיחות אדמו"ר זצ"ל' וגם
אחת ממדותיה כלמי שזכה להיות קרוב לרבנו הגדול אף זמן
קצר' ולהתבונן במעשיו'היי רואה שמדה זו-הצנע לכת-היא
יסוד כל המעשים שלו' בגאונות נפלאה התנהג בה'היי רואה
ואינו נראה' וצניעותו היתה הצנע בתוך פרסום.
מטרתחייו מיום שעמד על דעתו' היתה הרבצת תורה
ומוסר' עבודה ענקית עבד על שדה מטרתו זו בלי הרף' כל
הגהפיו כל מעשה הי' מוביל למטרה הנזכרת' יותר מיובל
שנים עמד על משמרתו משמרת הקודש' העמיר תלמידים
לאלפים' יסד ישיבות חדשות' חדש את אלה שהיו מכבר'
ונתן להם צורה הדשה עליונה ונשגבה' ישיבות פולין ליטה
וזמוט המה פרי יצירתו' והשפעתו .דברים כאלו אינם_נעשים
בחשאי ובהסתר' מפעליםכבירים ועבודה ענקית אינם דברים
של צנעא' ובכל זאת הנכרמי פעל ועשהכל אלה' הידע איש.
כי הוא הואהמחוללהיוצר והמחדשז הוא נשאר מן הצד ואיש
כמעט לא ידע אותה
הנה ישיבת מלבודקה יצירתו היותר גדולה' יסדה
טפחה.אף גדלה' אתנפשו מסרעלי" הי' מורה ורבה ומנהיגה
קרובליובל שניס' הרימה למרום גבהה' היו זמנים שקרוב
לחמש מאות תלמידים מכלקצוי ארץ למדו בה' ובכל זה כלפי
חוץ -כלפי העולם הגדול לא הי' כמעט ידוע.
מדה זו שהיתה ליסוד מעשיו ופעולותיו -הצנע בתוך
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
'ו
אור tesn
פרסום-נראתהגםבחייוהפרטיים'רבנוזצ"לשחיחייפרישות
עשיריות שניםפרישותמחיי משפתה' פרישות מעניני ממון'
י כבוד' לחץ ודחק במדה מרובה' ובכל' זה לא
פרישותמינינ
.
היי נכר עליו כל אלה גם לתלמידיו היותר קרובים בחכמתו
הגדולההיו מסתיר דחקו ופרישותו'עלידי עשירות מחשבותיו
ושפעת רגשותיו' אור פניו המזהיר לכל איש' אהבת אדם
שהתבטאה אצלו בכל תנועה ודבור' שמחת הנפש ועונג
הרוחני שהי' ממלא את לב כל אלה שבאו בקרבתה
ולא לבדשהצניעאףמתלמידיו אתפרישותו וחסידותו'
אלא גם את הנגלה והמפורסם שהוא מורם ורבם הסתיר מהם'
כאב עם בנים התנהג עמהם ,ולא למד אותם כרב לתלמידים'
זו הדרך לכו בה' אלא הטעים את כל דבר' בשכלו הגאוני.
במתק שפתיו ונועם אמרותיו' עד אשר נתמזגו בשכלם' ותהי
אסלם להכרה עצמ*ת' ומעולם לא נשמע ממנו' אני גוזר כך'
אני מצוה כך' אלא הי' מרגלא בפוטי" כך נוהגים פה' כך
מדברים בסלבודקה' מנהג הישיבה הוא' כאלו כל זה נעשה
עלידי אחרים' ולא ה" נכר שהוא הוא המציה והמנהים
אהבתו הגדולה והנפלאה לתלמידיו' הבליעה את כל
הדבריםהכי קשים' גם התוכחותהיותרחריפות' והיו מרגישים
בהם' אך ורק דאגת אב ומסירותו לבניו היקרים והחביבים
לו כבבת*ינו' גםהיום שאנחנו מצטערים על שנלקח מאתנו
עטרת ראשנו מורנו ורבנו הגדולי מרגישים אנו שנשארנו
יתומם באין אב' יותר ממה שראוי לנו להרגיש שאין
לנו רבי
בגאון חכמתו עלה בידו להצניע את גדלות אישיותו
מכל העולם' וג 6מתלמידיו הקרובים שעמדו במהיצתו' ורק
יחידי סגולה מתלמידיו הגדולים' שהלכו בעקבותיו והשתדלו
לעמוד על דעת רבם' השיגו אחד מני אלף מהנהגותיו
הנפלאות וממעשיו הצנועים' והרבה הרבה נשאר נסתר ונעלם
'
יכל.
אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
דעתנ-
.מעי
הסדהתורה
מוה זו של חסד ,השכל מחייבה גם,בלא צת* התורה' ולמה
צותה התורה עליי אלא שהחסד של תורה שונה לגמרי מאותו
חסד שהשכלמחייבו' שכל האנושי מהזיב להרגיש את צער חברו'
עניו' חלישותו' ולהשתדל להטיב עמו' לספג צערו' להעשירו'
ולהיקו' אבל התורה דורשת מהאדם לא להפתפק בחיוב וה' אלא
להרגיש גם בצער חברו' מה שחברו בעצמו איננו מרגיש' מפני
סבת מצבו הפרטי שנתחנך בו' או מהשפעת מצב הכללי של
סביבתה להטיב עמו אף-בזה' כי מתוך תוכו' בעומק עמקו של
לבה יש יסוד להרגשת חסרון .זה' כשישתחרר מטבע חנוכו' או
מהטבע אשרירושה היא אצלו מדור דור' מהשפעת הצרות והסבל
שכל עמו חי בהם זה מאות שנים .הרגשה עמוקה כזו מחייבת
התורה' כל איש ישראל חיב -להרגיש אותה' ולהשתדל להטיב
לחברו לפי המדה שהיא מחייבת' כי גם הרגשות אלה חלק מהחייב
המה .ובעומק פנימיותו האדם מרגישם ודורש מלואמי
איתא בב"מ פ"ג מעשה ברפי יוחנן בן מתיא שאמר לבנו
צא ושכור לנו פועלים הלך ופסק להם מזונות וכשבא אצל אביו
אמר לו בני אפי' אם אתה עושה להם כסעורת שלמה בשעתו
י חובתך עמהן שהן בני אברהם יצחק ויעקב אלא
לא יצאתיד
וכו' צא ואמר להם ע"מ שאין לכם עלי אלא פת וקטנית בלבד.
פועלים אלו שלא טעמף טעם עושר מימיהם .ורבם עניים
בני עניים הם' אם יש להם לחם צר ומים לחץ בכל יום שמחה
גדולה היא אצלם' לאנשים אלו אם אתה נותן להם בסעודת
שלמה בשעתוגלא יצאת ידי חובתך' דרישה יותר גדולה יש להם
בענין מזונות' דרישה שגם שלחן מלכים אין בכחו למלאותה*
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ח
א ו ר ה צ פן
.ומפני שהן בני אברהם יצחק ויעקב; האט יודע הוא הפועלמדרישת
נפשו ואתז-לא ולאו מרחק גדולמבדיל בינו ובין ידיעת הרגשה
,ר אבל התורה מרגשת .אותה עד עמקה ואומרת עליו שסעודת
ותלמהאינה נקראת מזונות אצלה ואם צנו פסק עמהם .לתת להם
ופונות,מוכרה וא' להזור אצלם *לומר להם שאין להםעלי
ז אלא
פת וקסנית בלבדי
עמק הסתכלות.התורה בנפש האדם ובהרגשותיו נותן מקום
לחפר של תורה מה שאין צשכל האנושי שום מבוא בו' הסד כזה
סלינו אצל אבותינו הקדושים שקימו את כל התורה עד שלא
צתנה.
ביתא בגב (שם פשו) למימרא דסעודתא דאברהם אבינו
שריפא מדשלמה והכתיבויהי להם-שלמזי וגו' ומתרץ התם תלהא
תורי לתלתא גבר" הכא לכל ושראל וכו" ולמהלי תלתא תסגי
בהד אזר חנן בר רבה כדי להאכילן שלש לשונות בחרדל
שפראים אלו שכערביים נדמו לו שמשתחוים לאבק רגליהם-האם
לח יספיק להם סעודה של חמאה וחלב ובשר של בן בקר רך
יפותו-אבל אברהם אבינו פצא לנחוץ להמציא להם גם עונג
שסעודה מה שלא ה" בסעודת שלמה בשעתו להאכיל לכל אחד
לשון בחרדל .המצאת עונג כוה היא תוצאה ישרה מעומק הסתכלות
וכנפש האדם והרגשותיה נפש זו שנחצבה משמי מרום-חביב
שפדם שנברא בצלם (חבות פ-ס-אין קץ לעשירותה ועומק
.דרישות" ובכן אין האדם רשאי להגביל את רוחב לב זה' אלא
אדרבא חייב להעמיק לחפש את פצפוניו' ולגלותם' חובעל האדם
זה כמה ממצביו השונים
'לנער את אבק העב שנצבר
י
י
ל
ע
י הפשסות והגסות של הסביבה אשר הי בתולה'
ומהשפעתהי
עבודה רבה הין גלוי נסתרות אלו ,רק אמון פדגוג יכול לפענח
ונעלסות כאלה ,שהמה לפעמים גם ירושה של הרבה דורות ,אבל
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
(" ,י"ן:הנה=:א':
ט
א .1ר ה צ פן
אותו האדם המכיר את חברו כמו שהוא באמת ומודדו במדה של
שהוא.
גדלות הראוי לו .אין קץ וגבול למעשה החסד
מוצא חובה
בחפשו לעשות לה ואם אותו מקבל הטוב אינו מוצא את עצמו
.לראוי ומסוגל לטובה כוו' כי עוד לא המרועם ממצב פשטותו
והגשמתו' ראוי הוא לרחמים גם על חסרון הרגשה זו' כי העשיר
שאלנו יודע מעשרו הלאעני הוא' אבל האם בשביל זה יגרעחלקו?
לאו האדם שבא לכלל הכרה כזו צריך לתן לחברו לתה"פ כל מה
שבכוחו וביכלתר לתת' ואם ביכלתו של אברהם היתה לענג אנשים
בעונג יותר גדול מסעודת שלמה בשעתו'הלא חובה עליולמלא את.הדרושה העשירה של נפשות אלמ'
.
אהבת חסד של אברהם אבינו נפלאה .היא ביותר' כשאנו
מעיינים באיזה מצב ה" אז' חולה מסוכן' שלישי למילתו' עד
שהקב"ה הוציא חמה מנרתיקה בדי שלא להטריחו (שם פרו)
ולכאורה אדרבא יטריח עצמו ויטול שכר יותרן כי לפום צערא
אגרא' אלא שהת מסוכן.
כ"כ ששינה הקבוץ סדרי בראשית כדי
שלא להטריח אותו צדיק' אבל אהבת חסד של אברהם לא הניחה
לו להיות יום בלא אורחים' לא פטר עצמו בטענת אונס אפילו_
כגון זו' שדריי לאליעזר למיפק לברא נפק ולא אשכה אמר עבדא
לית ליה הימנותא (שם)-עבד זה שדולה ומשקה מתורת רגו
לאחריםן לית ליה הימנותא' אם איננו מוצא אורחים-נפק
איהו' לא המתין עד שהמורהים יבאו אצלו ואז יתן להם את
סעודתו היותר חשובה משלחן מלכים' אלא רדף אחריהם' המציא
להם פתחים בכל צד כדי שלא יצטרכו לפסוע גם פסיעה יתרה
סביב ביתה שלח שלוחים אליהם' הלך בעצמו לתפשם' ובאיזה
זמן ומצב בשעת סכנה כזו שפן השמים פטרוהו מעשית חסד'
ולא פטור בלבד יודע הי' הק'ב'ה שאברהם לא יחדל.מעשות חסד
בשביל הסור שלו' לכן -הוציא חמה מנרתיקה שאורחים החפצים
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
י
א 1ר ה צ פן
אברהם לא יוכלו לבא שמהי אבל אהבת חסד'
להנות מסעודתו של
שלו הציקתו כל כך עד שראה הקב"ה בצערו הגדול סמה שחסר
לו עם מי להטיב' ושינם עוד 9עם סדרי בראשית להמציא לו
מלאכים בדמות אנשים כדי שייטיב עמהם' זו מדרגת אהבת חסד-
של תורתי
ומח שמפליא ביותר הוא מה שאמרו ) (bwכל מה שעשה
אברהם למלאכי השרת בעצמו עשה הקב"ה לבניו בעצמו וכל מה.
שעשה אברהם ע"י שלית עשה הקב"ה ע"י שליח .נראה כאלו
היתה גם איזה תביעה על אברהם על שלא עשה הכל בעצמו בלי
שום שליח ,גם במצב סכנה כזה שהיי פטור וכמעט אסור אבל אם.
עשה בעצמו היי לו לעשות הכל .אף שלצורד האורחים יותר טוב
שיעשו רבים משיעשהיחידכי או נעשה הכל במהרה כמו דקמא.
קמא דמטיא איתי קמייהו (שם) ,אבל בשביל כבודם יותר טוב.
הי) שיעשה הכל בעצמו' ובאיזה אנשים הכתוב מדבר באותן
שכערביים נדמו לו ,שאבק רגליהם הוא סמל גדלות אלקות שלהם,
לאנשים כאלה דרוש מתן כבוד כזה שנשיא אלקים יטריח עצמו-
עבורם בכל 9רט ופרט גם בשעת סכנה גדולה.
על חסד של תורה כזה אמרו חז"ל חייב אדם לומר מתי
יגיעו מעשי למעשי אבותי חובת איש ישראלי להשלים מעשיו.כמו
שהשלימו אותם אבותינו הקדושים' חובה עליו להכיר את דרישת
יודע ממנה כלל ואין
לבחביו היותר עמוקה דרישה שאין
י
ר
ב
ח
לו הרגשה בחסרונה' דרישות כאלה צריך האדם להכיר אותם
ולמלא אותם בכל גודל יכלתו.
* *י
-
מדה זו של אהבת חסד' לבד מה שחדשהוהתורה בה דברים
שאין מקבל הטוב מרגיש בחסרונם' ישנם גם חדושים גדולים
אדם בעשית חסד.
באותן דברים שאדם מרגיש בחסרונם' דעת בני
ה
ל
ו
ח
'
ו
י
ל
ח
מ
הוא באופנים כאלה להציל עשוק מיד עושקו'
עני
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
אוזר הצפן
יא
.מעניו' על אנשים אומללים האלה מרגיש האדם חובה להטיב
את מצבם' אבל לעשיר' ומה גם לעשיר מופלג' לא לבר שאין
האדם מרגיש המלה ורתמים עליו; על מה שחסר לו נגד עשירים
יותר מופלגים ממנו .אלא דרכו של גגי אדם עוד להתקנא בו על
אותו מעש שיש לו' אבל התורה אומרת גדולה גמילות חסדים
יותר מן הצדקה שצדקה לעניים' גמילות חסדים בין לעניים בין
לעשירים (סוכה מ"ט) אהבת חסד צריכה להיות גם לעשירים
היותר גדולים' להמציא להם אותו התענוג והעושר שיש לעשיר
יותר גדול ממנו' מפני שגם עשיר מרגיש א"ע עני לעומתעשירים
יותר מופלגים שישנם בעולם' ולא הטד בלבד אלא גם צדקה
שהיא רק לעניים ולא לעשירים' גם אותה מצוהאינה דוקא לעניים
מדוכאים שאץ להם אף מחן סעודה אחת וכדומה' אלא גם לענחם
כאלה שנחשבים אצלנו לעשירים' שיש להם בית וכלי בית הרבה
ועפיי הס של כסף וזהב אבל אין להם קרן כרי שיתפרנסו הם
ובגי ביתם מהריוני (יו"ד סי' רנ"ג) ומכיון שדעתם רחבה ביותר
חפצים הם גם סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו' דברים האאוים
לעשיר היותר מופלג בעולם' אם יחסר זאת לאדם חובה של
צדקה להמציא לו את אלה' יאשר יחסר לו" כתיב כדאיתא
בכתובות (פ"ז) והובא בהרמב"ם פ' ז' מהלכות מתנת עניים
כי
להלכה.
דבר גדול כזהאף אם דעת האדם הי' עומד על זההי' נקרא
מכבד את הבריות' לא בנקל הוא להבין במאמר חז"ל
*הזהרו בכבוד חבריכם" אופן כזה' להמציא לחברו עבר לרוץ
לפניו שהוא מעין כבוד של שרים גרולים' אבל בכל:אופן נתינה
של כבוד היא' והתורה אומרת אחרת' כל דבר שחסר לאדם והוא
כבר מרגיש בחסרונו יהי' איזה כבוד שיהי' ,אין זה נתינת כבוד
אלא נתינת צדקה שהרי עני הוא באותו דבר .זו היא צרקהשהיא
רק לעניים-ומזה נוכל להבין מהו החסד שעליו צותה התורה-
חף לעשירים'
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
'יב,
א 1ר ,ה צ פן
אהבת חסד
בי באור פניך .נתת לנו תורת חיים ואהבת חסד' האהבה
לחסד מתנה חשובה היא מאת השי"ת לעמו ישראל' נטע בלבבם
אלבה לחסד' הנאה מעשית חסד' והםמתאוים להנאהי
1תמיד.ווע'י
מדה טובה זו נצרים הם בין שאר האומות' ומובדלים מהם' "גומלי
חסדים" אוהבים לעשות חסד עם בני אדם' ולא גומלי חסדים רק
מתוך הכרה שהוא מקים מצוה מעשית כמו ציצת ותפילין' ולא רק
מפני שהוא אוהב את הבריות ,שמח בטובתם והוא נהנה ומתענג.
לראותם שמחים וטובי לב' נהנים מטוב העולם' ובשביל זה עושה
חסד עם אלה שאוהבם' כדי שיתענג לראותם בשלותם אחרישימלא
מחסורם .אלא גימליחסדים מתוך נטיי נפשית פנימית' אהבהלחסד'
הוא נהנה הנאה מרובה בעת שעושה חסד' מיצירת חסד בעולם'
מה שהוא מהפך את הרע לטוב' מעני לעשיר' מאומלל למאושר'
הוא אוהב את החסד כמו שהוא אוהב חכמה' והוא עושה חסד אף-
עם אלה שאינו מכירם ואינו אוהבם ואף עם הפחותים שבבני אדם.
מפני שמעשה החסד הוא העונג היותר גדול בשבילו' והוא מתאוה
ומשתוקק להנאה זו כמו להנאות אחרות' וכל מה שמרבה להטיב
ולעשות חסד הנאתו מתגדלת ותשוקתו מתחזקת להוסיף במעשה
החסד' להרחיב את פעולותיו ולשכללם עד שכל לבו ונפשו מסורים
לאהבה זו ולמעשים אלו' והוא מדקדק בפעולותיו שיהיו בתכלית.
השלמותי שהחסד יהא שלם ומשוכלל' שלא יהא בו פגם' ושיהא
נקי מכת '6כשעושה חסד עם חברו הוא נוהר שלא ירגיש תבהר
שהוא מקבל חסד מפנו "מתנת בשר ודם" כי הלא יצטער מזה
ויעלב' הצער יפגום את ההנאה שבהסד' ונמצא שלא עשה עמו
חסד שלט' ע"כ הוא נזהר שלא יפגום את החסד בהבלטה זו שהוא
שלא ירגיש חברו את היד הנותנת' שלא יתערב בהנא ת
נותן
חברו אף צער כל שהוא' וזהו העונג הכי גדולמשביל נותן ההסדן
יו'
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
א 1ר ה צ פן
'ע
חם חסדו הוא שלם בתכלית ההטבה' אם עלה ביש להנאהו באופך
זה שלא ידע מי הנאהו' ונדמה לו כי הוא נהנה משלו ולא גתנו
שאז הנאתו יותר גדולה' והחסד הוא לפי ההנאה,
לו כלל' מפני
ולא רק בזה הוא נזהר שלא יכניס ויערב צער בהגאה' אלא אף
אם בנוגע למקבל החסד יצאידי חונתועל צדהיותרטוב' כשיעשה
עמו חסד לא ירגיש' יעלים ממנו שהוא נותן לו' עדין הוא
נזהר שהחסד יהא שלם ונקי מסיגים ופסולת' שלאיכתים את החטד'
בכונה ומחשבה צדדית בנטיי לכבוד ופרסום' כי בהתערב מחשבה
זרה או רגש פסול הם מקטינים את החסד מגרעים ממגו' גוזלים
הודו ותפארתו' האוהב את החסד המתענג ממנו הנאה רבה משתדל
בכל כחו שיצא מתחת ידו חסד שלם ומשוכלל כאות נפשו' נקי
משפץ מחשבה שלא לשם חסד' מיום ליום' מפעולה לפעולה הוא
מתחכם במה לשכלל ולהדר את החסד' אדיר חפצו ותשוקתו לחסד
שלם ומשוכלל ,ותשוקה זו נובעת מעומק הנשמה הישראלית' על
כן אנו רואים גם אצל אלה מבני עמנו שנתרחקו מתורתנו
הקדושה' בכל זאת נדיבי לב המה גם בצנעא עושים חסד בהסתר
ובעצה-לבל יודע לאיש מעשיהם.
, ,אהבה כזו לחסד' שמקורה הנשמה הישראלית' איננה מסתפקת
בחסת טלחיישיה במה שימלא לחברו את מחסוריו החמריים' כל
צרכי החיים ותענוגיו' אלא כשמהנאהו הצאה חמרית תשוקתו
מתחזקת צמאונו לחסד מתגבר להטיב עמו לעד ולנצח' להחיות את
נפשו לעשוק עמו חסד רו;חני' להשכילו .ללמדו דעה ובינה'.להוסיף
לו הכרה והעת אלקים כי הלא זה כל האדם' דא חסר מה קנ"
עקר החבסתד .הוא רק ברוה ובנפש' ואמרו חז"ל משל למה"דלעירוני
שנשא
מלך אם יביא לה מה שבעולם אינם חשובים לה
כלום שהיא בת מלך' כן כ~
הנפש אלו הבאת לה כל מעדני
)
ה
ב
ר
ם
י
נ
ו
י
מלך אינם כליף לה שהיא מןהעל (,הלת כלמעדניהחיים
ותענוגיו אינם כלום אצלה' ומה היא הנאתה התעלות רוחנית
,
..
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
יד
א ו ר ה צ פן
התרוממות .ובשביל ש האדם האוהב חסד משתדללהשפיעדעתהראת
אלקים'-על כל שומעיו' שיפקחו את עיניהם' ?ראוויבינו את האמת'
,את חברו תורהכי אין רעב אלא הרעב
הורה מזכה
מלמי
את (חברו במצות כי אין ערום אלא מן להדמבצרוית ,-וזהו עקר
ההסד חסד רוחני שהוא לעד ולנצחי חסד כזה מצינו אצל אברהם
אבינו שהגיע לשלמות .המדה של אהבת חסד' נטע אשל בבאר
שבע' אכילה שתיה ולויי לכל .עובר אורח בלי שום הבדל כלל'
והספיק את כל צרכיהם' אורחים אלה שעזבו בתיהם והלכו בדרך'
הסר להם שלותם ותענוגיהם ,ובביתו של אברהם אבינו התענגו
על כל טוב יותר מאשר היי להם בבתיהם' לא הסתפק אברהם
אבינו בחסד זה שעשה עמהם שבני אדם נהנים ומתענגים מטובו
עדין חסר להם העקר' אינם יודעים את עצמם' רום ערכם' נהנים
מן העולם ואינם מכירים את בורא העולמ' וכי זו היא הנאה' אם
אדם ביקר לא 'בין נמשל כבהמות' הנאה של בעל חי אינה הנאה
.אצל אדם' ואם כן עדין לא עשה עמהם הסד אותו ההסד שהם
זקוקים לו' לכן התאמץ להשכילם ללמדם שהקב"ה ברא את העולם
והוא מנהיגו' רום מעלת ערך האדם שלא נברא אלא להתענג
ולהתעדן מזיו שכינתו' להזות בנועם ד" תורהזוהי' מלמדם ,עשה
נפשות ,אותם שמקודם כבהמות נדמו נעשו בגי אדם שחכמתם
מרובה' *את הנפש אשר עשה".
זהו חסד אברהם לא רק להזמין להם תענוגים' עקר החסד
הוא במה שמעלהו למעלה באורחחייםומצילו מבאר שחת'(הו הסמל
לחסד 'אמתי שבן אברהם משתוקק לו' לעשות חסד מעין חסד
עםבני אדם שיהה
אברהם נהנה ממעשה החסד ומשתוקק להלהטי
מאושרים לעד לעולסי
אהבה כזו להמר מתנה היא מאת הק"בה לעמו ישראל-
.
=====ר
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
א1ר הצפ,ן
.
מקורו של חסד ושכרו
סו
רבז גמליאל בנו של ר' הנשיא כשנמול אבינו אברהםלייט השלישי
לו כאב הרבה מאד למכתו מה עשה הקב"ה לנסתו נקב חור אחד מהוך
גיהנם והרתיח את העולם כיומן של רשעים.
(פרקי ר-א)
הי,
אברהם אבינו הסתכל בבירה .חקר ודרש עד שנגלה לפניו
בעל הכירה' הכיר את בורא העולם ומנהיגו' למד ,את .דרכיו'
הנהגתו בעולמו' עד שהגיע לאותה הנקודה המרכזית הנראית!ביצירת
מעולם ,הויתו' סדורו והנהגתו' "עולם הסד יבנה"' כל מה שברא
הקב"ה תוכנו וצורתו חסדי כל פרט וחלק מהבריאה מלא חסד
מיוחד באפיו שאין בגולתו .והבריאה כולה היא' הרכבה נפלאה של
חסד בחסד' אחסד ד' מלאה הארץ".
ומכיון שנברא האדם בצלם אלקים חובתו ומטרתו ללכת
בדרכי ד' להדמות לקונו "מה הוא אה אתה"' כמו שהקב"ה בנה
עולמו בחסד אף האדם חיב לבנות את העולם בחסד ,מדהזו צריכה
להקיף את כל מעשיו ומפעליו' תקב-ה מטיב עם בריותיו' משביע
לכל חי רצון לכל אחד ואחדלפי טבעו' תלונתו ורצונו ,אף האדם
מחויב להטיב לכל היצורים לכל אחד באופן וסגנון המתאים לו'
ולא דבר קל הוא למלא חוב כזה ,נחוץ להתחכם ולהתעמק במהותו
של מקבל הטוב ,בכחות נפשו ,בקבעו וברג)5ותיו' ולעשות עמו
חסד הראוי לו' ואחרי שהתעמק אברהם אבינו במהותו של האדם
ן
הנברא בצלם אלקים הכיר' שנבור ותענוג מלכים הוא .החסדהראוי
לכל אדם ,היי גומל חסד לכל איש מכניס כל אורח בביתו' סאכילו'
משקהו ומכבדו בכבוד מלכים' אברהם אבינו אב העולם משמש את
הפחות שבפחותים המשתחוה לאבק רגליו.
מס עשה הקב"ה לנסתו נקב חור מתוך גיהנם והרתיח את
העולם' העולם נהפך לתנור לוהט' גיהנם .בני אדם לא יצאו
בדרך ואינם זקוקים לתמד של הבנסת אורחים' פטור הוא ממצוה
זו לפי השגתנו' חוב הוא להטיב למי שחסר לו הטוב' וביום זה
ותכל אחד ישב בביתו אין מקום לחמד של הכנסת אורחיך לכאורה.
(
.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
סו
-
אור הצפן
מה עשה אברהם אבינוישב בפתח האוהל' יושב ומצפה' מדת חסדו
לא הגיע לקצה' תורת חסדו ילא נסתימה' מפני שלמדה ממקור
החסד ותורה זו אומרת עשה חסד כחסדו של הקב"ה מה הוא 8ף
חחהי
לא נהו חסד שלם אם יש כגר מצפה לחסד' זקוק לו; חסד
הוא בחסדו של הק"בה' ברא את האדם בכדי להטיב עמו' יצר את
החסד עוד קודם בריאת האדם' מה הקבעה הזמין עולם נאה'
קודם שברא את האדם' הכין את החסר והטוב' 8ף אזה' גם האדם
מחויב להכין את החסד' לצפות לאפשרות עשות חסד' ואם איננו
יכול למלא תפקידו זה לא הגיע לשלמותו .אמר לו לאליעזר קוש
חזי בשוקא אי אתו אורחים קם חזא אחא לגביי אמר לא אתן
אמר אברהם עבדי לית בהן הימנותא קם נפק איהו לא חזא(ב"מ
ושב' נטלה ממנו
פ"ו) נשתנה הטבע' גיהנם בעולם' אין
י
ב
ו
ע
האפשרות להטיב' להדמות לקונו' מוכן ומנומן הוא לעשות חסד
אבל לברא מקבל חסד אין בכהו' את החלק הראשון של מעשה
החסד קים בשלמות' הכין את החסד' אבל את החלק השני איננו
יכול להשלים' ישב בפתח האהל והצטער' השתוקק לעשות חסד
שלם מעין חסד הקב'ה' ראה הקב"ה בצערו ושלח לו מלאכים'
בדמות בני אדם עזרוהו מן השמים לעשות הסד שהוא כחסד של
הקב"ה ,יצר