פשפ"%ספש"את%ש.%ששש
ע"יחייפפשש"ד
מפר
פאר מקדושים
טעזיצא סתוק*מנישפתיישניםיצא עתק .צנף ונופת
תמופנה לכלאוזן שומערכריםעתיקיםמעולפיםמיפורים
יקרים קרשקדשיםרמיםירברונשגבותימפרוומלין לצר
עילאהימללוכולו טלא אותותונפלאותודעתקדושים
טלא יראת ד' ומופר השכל משוכצים בתהלות נוראות
ומצדיקייסודי עולם ובדאשם תפארת המקובלים והררם
חמדתישראלוצביעריםאישאלקים קדוש
ר' ישראל בעש"מזי"ע
נחוםפתשתימעשיות :טרבינו הקדוש המהרש"א זצ"ל
ומרבינו הקדוש ר'לוייצחק זצוק"ל בעל ,קרושתלוי'
טעשיות אלהמיומדיםעלארני האמונה וטפתחגדול המת
לכלחובות הנפשוהגוף
פאר מקדושימ
מעשהמהבעש"טהקדושזי"ע אשרסיפר
הגאוןר' שלםמקאמיבקאזצאל.
ע.
כד אתכנשו כל צדיקי הדור על היא*צ בראפשיץ* נאה אשה אחת
לפניהם ובתוכםהי' הגאון מקאמינקא זי"ע וצעקה האשה בבכי
תטרורים כי נתנה סך שמנה מאות ריינש כסף יאיש אחד ממכירי'
כי יסע על הכפרים לקחת פשתים על שותפות ועברו ימים שלשה ולא
טדע עקבות האיש הלוהובימי טספר נודע לה עלפי אנשים נאמנים
כי מת האיש הזה בדרך ותרב האשה לשפוך מר שיחה לפני הצדיקים
וכל הצדיקים אשר ישבו שמה הרבו כולם לתת בטחה ועוז ללבבה
י
כ
לא יצמח לה היזק ועד מהרה תמצא את הכסף .ועמד הצדיק מקאמינקא
על רגליו ואמר כל אלה ההבטחות תהו המה וכל פתחי תקוה נסכרו
כימי יודע איזה גלגול הי' אשר הציעלאיש הזה לקחת המעות אשר
נתנה לו האשה בתורת חוב :והטו רבותים אוזן קושבת ידברי ואספר
לכם מעשה נורא מהבש"ט הקדוש זי"ע ועל כל ישראל אמן:
בעיר רישא הי' שמה איש אחד למדן גדול וגבור מופלג נאדר ביחס
באושר בעושר ובכל תהלה .והנה כל ימיו הקשיב תהלות
ותשבחות הבששט יצ"ל ומעולם לא דרכו רגליו על מפתן החסידות
וצללו אזניו מאוד לקול הסיפורים מהמופתים אותותיו ונפלאותיו
שעשה מארבע כנפות הארץ וגמר בדעתו לנסוע אל נוה קודש של אותו
קדוש למען יכיר עצם מראהו ולשבוע בנעימות זהרי זוהר פנע
הקדושים .וירתום את מרכבתו ויסע בעגלת צב כדרך הגבירים עד
בואו לשלוםעירה מעזיבוז כי שם בית הצדיק הקדוש הבעש"ם .ועד
מהרה דרך על מפתן הקודש* וישאלהו הבעש*ט לשלום ובדברו אתו
רגעים אהדים פתח הגביר מרישא אתיד נדיבתו לתת איזה רובל
טפדיון .ויואלהו הבעש"ט מה תבקש מעמדי ומה תסרהלך .וישיב
הגביר
4
פאר מקדושים
הגבלר בחדוה .תודות 5אל מרוםכי הנני גביר עצום ותועפות והבלי.
ומ5בד זה חנני ד' בבנים לומדי תורת ד' בנין רבנן וחתני רבנן וכל
מרבית ביתי מאושרים ומבורכים וכו5נו שרוים אנהמ לשלום בגופימ
ובמאודינו והזמן מפז? ומכרכר לפני בהצלחה משחקת ומה לבקש עוד
ולועוק אל המ5ך:
(ופדיון כזה הלא יערב מאוד לכ 5צדיק 5קחת תשורהמידי המביאד
כי איננו מהול בתוגה ענביריש ואשכלות מרורות כאשר
יובא מעם הקדוש לאיש אלקים תמיד) .ויוסף הבעש"ט לשאול אותו
וע 5מה באת הלום ויענהו הגביר אר לראות עצם טובו של קדוש
אלקים מכובד ולחדות בשמחה אתפניו .ויאמר הבעש"ט א"כ איפוא
כי 5א באת הנה אך להכיר אותי .ואךיען זאת נסעת הנסיעה הגדולה
הלא לכן תןעיניך והבט בפני היטב ואנכי אטפר לך מעשה אחת.
אך הסכת ושמע אמרי ותן עיניך היטב לראות אותי ולבך
להבין דברי:
בעיר אחת היו שני גבירים אשר היה לכל אחד בן עלם שוים
בשנותיהם שוים במעלותיהם ואהבה עזה נשרשה בקרבם בהיותם
שכנים זה אל זה קרובים ובכל מבחר עלומי שנותיהם למדו בחדר
אחד אצ 5רב אחד ואהבה בלתי סרה אהב האחד את משנהו* אולס
כאשר נתגדלו יחד עד שנת הי"ג או יותר נתקשרו בלולואות החיתון
ונשא האחד מעבר מזה הלאה כמאה פרסאות והשני מעבר מזה כמאה
פרסאות .ו5אשר קשתה עליהם יד הפרידה .לא נשבת מרוז אגרותיהם
מעת לעת עד משך שנה או שבתיים ימים .ואחר כל זה נאחז בסבך
המטרדה ולאכתבו מכתבים כפעם בפעם .אך לפרקים החליפו מכתבים
זה עם זה והי' פעם בחודש ואח"כ פעם בשני חדשים .ואח'כ פעם
בחצי שנה .ו5אט לאט נשכח אהבתם והדלו לכתוב זה אלזה .אולם
גם שניהם היוגבירים מפורסמים .כאשר הקשיב האחד מרעהו מרחוק.
לימים נתק פתי 5הצלחת אהד משני אלה הזמן הפך עליו בלהותוכל
הונו רכושו ויתרונו ופקודתו הי' לברוח לחצי פגעיו וידל ויירש עד
מאוד ונזכרכי יש לו אוהב דבק מאח והוא גביר עצום אשר בטח לבו
כי ישמח לקראתו ותושע 5וימינו .וכן היתהכי חשב מההחבותלקיים
עצתו וישאול לו מלבושים נאים וילוה לו על הוצאות הדרך וברוב
תלאה ועמל בא אל מחו? חפצו .וכאשר בא אל חבירו ידידו מנוער
ויחרד לקראתו בחרדת ששון ויביאהו הביתהויעשהעליו מותה הלולימ
כסעודת שלמה וישתעשעעמו בלי ישוער (בתוך כך אמר הבעש"ט אל
הגביר אך הבט בפני היטב)ומידי אכלם ושתם במטבת כלבני בימ
הגביו
פארמקדושים
ג
6
הגביר התפלאו על אהבתם הישנה וישאלהו על מעמדו ומצבו .ויחריש
אליו בלאס גם בגדי אלה לאלי המה מכף רגלי ועד כתנתי הסדי
אוהבים בהלוואה יאזרוני .ולא אחר הגביר לצוות על הקאסירער
שלו פקיד ונאמן ביתוכי יחשוב כמה עולה על רכושו וכאשר נודע
לו על החשבוןביור נכון נתן המחצה לחבירו העני ויענק לו מגורן
טובו ומיקב אהבתו וילווהו בלוית חן כחקידידים אהובים כאלה
ויברכהו בהצלחה והרווחה בעושר ורוב ברכה עבתוך כך העיר
הבעש,ט אזני הגביר כי יקשיבהיטב ויאמר הבט בפני) וישב חבירו
העני צלח מדרכו אל ביתו ורוח הצלחתו החלה לפעטוובימי מספר
צבר לו הון רב ורכוש גדול ויגרל עודיותר כמלפנים והיה ראשיתו
מצער ואחריתו גדל מאד .וכמעט שעברהעני הלזה מבית חבירו והנה
נסע כל מותרי הצלחת חבירו הגבירועליד הלךמטה מטהויהי כאשר
ו כח חסבל וינסה גם הואינסוע אל חבירוהשני אשר העשיר
כבדעיי
בנדבת ידו מחצית הונו ורכושו .וביסורים קשים הגיע לעיר אשר
ו לאמראני חבירך פב'פ באאליך .וכאשר
חבירו דר בהויפקודאיי
שמע את שמעו נעוה משמוע ויאמר האביון האומלל ומדוכה הלזההוה
א חדריו ויבך העני הלזה זעקה גדולה
יבא אלבית 1ולא נתנו יב
י מר שיחולפני אדון עולם .הבורא ומנהיג לכל הברואים.
ומרה.וישפוך
ויעתר לו ד' ועד מהרה שלח עזרו מקודש ומציון סעדהו ויגדל יותר
פניו לבלי לתת אף שלום לחבירו נפל
כמקדם' וחבירו אשר
י
ע
ה
ימצא בכל ביתו אף שוה פרוטה לפרוס לחם
משמים היללבן שחר ולא
רעבון סעודה אחת ,ובעזותפניו מהרגם שנית לנסוע אל חבירו לבקש
עזר מאתו .וכבואו אליו תיכף כאשר דפק על שערי נדיבתו לא הפיל
דבר מכל אשר עשה בראשונה ויחצה את רכושו לשתי מחלקות
כמלפנים ויחלק עמדו חלקכחיק לא העדיף ולא החסיר .אולם טרם
י
נתן וקם לו הכסף אמר אליו הפעם אינני ~תן במתנה יולת
בהלואה.והיינו שתתן לי שטר חוב בערכאותיהם בכל תובף ועוו 4אשר
לבי יהגה אימה לבל תהף ח*ו
תשלםלי כשיעזור ד' אותך .כי
לך מחצית הוני אנכי עזרתיך אף תמכתיך .ול8
כמיפנים אשר נתתי
לצבא להלחם מול תלאות הזמן וקורותיו,
ארכו הימים נקראתי בעצ
מהיליך,ויתן לו שטר חוב בכלתוקף ועוז על
וכבואי אליך הרחקתני מא
מחצית הונו אשר מסר לו .ובכן עלה מרום ההצלחה כבראשונה וכשל
העוזר ונפל ממדריגתו וירד פלאים .עד כי גאו עליר מי המבוכת
ויאמר הפעם אחישה מפלט 9י בהוב חבירי המניעלי
.וימהר לנסוע
אליו ובידו כל תקיפות כתבי עצם ידו אשר אסר על נפשו והוא לא
שנה
יך
6
פארמקדושים
,םנה רוחי בקרבו וכמשפטו או כן עתה וירחיקהו מבא בגבילו ויבקש
האביון האומ5ל לבקר בהיכלי חמשפט שמה בעירו בשטרי החוב אשר
היו לו ,והנה כל השופטים יפחדו לנפשם ויגורו מפני הגביר הלזה כי
הוא גבר אי
ם אחד מראשיתנטילי כסף אשר בעירו ובממלכתו .ונסע
גם שנית בפחי נפש מאתו ולא עלתה לו ארוכה .ולימים נעדר האחד
העני וגם השני העשיר ונחרץ משפט העשיר כי יקלע גפשו בכף הקלע
ש,ל עמקי שחת שאל ותפתה .ומשפטהעני אור יצא להאיר בג'עהעליון
ולהיות נפשו צרורה בצרור החיים עם נשמת כל הצדיקים .וימאן זה
יקב 5רונבענשטובה ,באבמגריוהנםאיכה יערב 5י שכרי בג"ע בידיעתיכי
אשר ע,כ לבדו חרץ לו משפט בביתדין
בסיבתי
חבירי
שלמעלה אשר יבואו גם שניהם שנית בגלגו 5לעולם הזה והוא יהיה
עני וחבירו עשיר ויקח מאתו אתחובוע"יפרוטות אשריבאלקבץמאתו
פעם בפעם .ומשפט הזה הרעיםוהרעיש במתיבתא דרקיע וילכו שניהם
יעוה'ז בגלגול ונולד זה בן לעני ואביון וזה אצ 5גביר נגיד ועשיר
מועכיאףשר נתגדלו זה בעיר אחרת וזה במדינה אחרת ולימים הלך העני
לעיר ומכפר לכפר לקבץ עד כי בא אל העיר אשר היה שם
"בירו העשירבגיגול שני והי' גביר נודע ומפורסם ואך קפץידיו
מתת צדקה לאחיו האביונים והיוידוע בכל העירכי הגביר הזה אינע
נותן פרוטהלעני ויהדל אביוןמבאא5הדריווכאשר באהעני הנ*לוהיה
חסר לודי מחיר ככר לחם אחתויעיז פניו ללכת אל הגביר הזה
ייאמר אנכי פרצתל חוקכי רעב אנכי עד מאוד ליחם עוד מעט ותצא
נפשי אם 5א תחי
היגנביירלההנש"לליםופהרתוחטזהק או שתינגדופרוטות למען אקחלי
לחמ .ויגער בו
בדברים ויגש אליו
העני
הגביר בעצמו ויתקע לו בכפו אחת הנה וחחת הנה ונפל העני מת ע9
סף בית הגביר הנ"ל ,ובתוך כך העיר הבעש"ט את הגביר מרישא
5אמר תןעיניך בי והסכת ושמע לדברי) 1והנה כדרך הגבירים לא
עלל עליו שום איש .והעניהיהממדינה אחרת גר מתגורר ו5אהיה אף
שום קרוב וגואל כי ידרוש את דמו מידו ועד מהרה נלקח העני המת
אל בית החפשית ויכרכו אותו בתכריכין ונקבר בהשתדלותהגביר .ועתה
השמעת את דברי היטב ולא חסר 5ך מאומה .ויהי כהתם הבעש*ט
את דבריו הקדושים ויפול הגביר מרישא לפמו ויע
ן בקו 5גדולהוי
ואבוי אנכי האיש הזה כי טרם בואי הנה א 5הצדיק הקדוש בא
איש עני ודפק ע 5פתחי וזרקתי אותי מביתי ונפל מת על סף הבית
ועתה גם כל יתר דברי קדשו יחדרו בברק תוך סתריבבי בידיעתש
כ 9גרמתילי רעה
הקודם ובגלגול זה :ויצעק צעקה גדולה
ומרה
איי
בגיבי
פארמקיושים
ר
9
ימרה וישא 5את פי הבעשים האם נסברו כל פתחי תשובתו היש עוד
תיקון לעוותתו .ויענהו אם תוב 5למצוא בני העני המת ותפייס אורם
כפי אשר תתפשר עמהם אז יש עוד תקוה ואם לאו השלכת מקברך
תרד בקבורהכי ארור אתה מכולפ
כנצר נתעב ועם רשעי ארץ
8ת נפשך שחת ואת הבירך הרגת אשר למענך קבל ע5יו להתגלגל
בעוה,ז שנית למען השיבך מדרכ'ך הרעים ולבלתי הפי5ך בעמקי
שחת זאת שמענה ואתה דע לךכי יש אלקים שופטים בארץ:
ועונה ייבותי ענה הגאון מקאמינקא .דעו וראוכי לא דברריק
הוא המקרה הנורא הזה .ומי יודע באיזה ג5גול היתה האשה
ה העולם אך לקחת את חובו ושבק לן
חייבת להאיש הזה ונשלח 5י
יא
מייי
חיים:
י להציגה ראשונהיען כי ממנה יוצא מוסר השכל
ומעקטה זויאית
והיאנוגעת לכ5מין האנושי כוללת יחוד מעשה להזהר מגאוה
ו כסילים להכנע מלפני אלקים
וגדלות קנאה ושנאה ונורנת שבטיג
קדושים ופותחת שער התשובה ושער חשבון הנפש:
בי דברנו עתה בעניני ג5גול אספר עוד מעשה אחת מענימ
גלגו 5אשר הקשבתי על חד מקמאי שהיה אז אב"ד בקראקא2
קראקא "יא העיר שחברו בה בל הדרי תפארת ואהבת התורה גם
עד היום בקרבה הומיה ומה גם בשנות קדםהיה נמצא שס
אברד אחד בן גביר וחתן לגביר וגם בעצמו היה נגידועשיר .והקדיש
כל עתותיואר לתורה ועבודה והיהבעץ שתו 5על פלגי החכמהוהתבונה
וישב תמיד בהתבודדות סגור ומסוגר כל היום לפני ה ,ו5א בא מפתח
ביתו החוצה .אך בתורת ד' חפצו.ויהי בהיות אדונינו הקיסר יר"ה
בקראקא ותהום קול הקר" בתרועת ששוןושמחה .וכל בני העיר רצו
5פני המלד לבבודו .והאברד לא אבה להתבטל מתורתו ללכת החוצ18
אד כאשר רכב המלד ברחוב הקרי' הציו מחרכיו לברד עליו ברוד
שחלק מכבודו לברואיו .ובפתחו חלוני ביתו ושחה להביט הוד תפארת
המלר והנהיפתע פתאם נפלה לבנה מן החומה אשר ממנה הביט
י רגלי הסוס אשר רכב עליו המ5ד .וימהרו
האברד ותפו 5יפנ
שר 9ממלכתויבקר בהיכלי האברד הזה ולחקור היטב אולי וימה
היתה זאת מאתו וחשב מחשבת פיגול חוו על אדונינו המ5ר ולא נמצא
בכל הבית מאומה כי האברד באמת היה נקי מכל אשמה ומעל .ובכל
יאת לא פטרהו המלד וחרצו משפט מות על האביד יושב אוהלים
הזה אשר היה תם וישר .וירדפו כל ראשי העיר וירעמווירעעי.
והעידו כולםעליו כ 9נקי הוא מכל הטא ופשש עיגיישורון לא.
ויען
כי
וכי
נתע
*
פאר מקדושים
טמ שנה 5עיניהם ותנומה לעפעפיהם .לא שקטו ולא נחו והריצו אד
מכתבי בקשה לכל ורי המלכות ונתכבדו לדבר עם המלד בעצמו
עבודו .ועד כה הגיעו בבקשתם כי השיב להם המלד אם כן איצא
*הי נא כדברי הרב דמתא .ואם ישפוס הרבכי לא בן מות הוא יתוח
עליותיו חיים.כי המלד בעצמו הבין הדבר לאשורו כי הכל באמת
יצדק,
ןהשיבזאתלפנישריממשיתוובטחבםלבהמלךאםככה
כ
י
ירעימו כל אנשי הקר" על איש ישר הלזה %ם הרב ישתד 5לחיותו
ה גם כי תלה הדבר במשפטו כאשר יהלוץ בעצמו .והנה בבוא
ימ
"משפטלפני הרב ענה את שואליו בלי ספק דימ כמורד במלכותותייב
.מיתה ויתמרמר כל העם על הרבכי איככה הרגבידיו את האברךהזה
זאך בהבל פיו בהרג האברךכפי משפטו .והרב צוה לקרא אותו אל
הלויה ללותו .ובכן סרו העם למשמעתו ויקראו את הרב בעת לויתו.
וכאשר הוליכו את המת לפני בית הכנסת צוה הרב 5עמוד ולהנפש
והוא יספיד אותו :וכאשר עמדו נושאי המטה לפני שער בהכ,נ .נגש
זערב אל מטת המת ויען בקול גדול .עתה אתה עמוד נא בגזירתעירע
פתגמין ומאמר קדישין והודיע את העם סיבת מיתתך לבל ירונו כל
העם אחרי והשיבותי מעלי תלונות בני ישראל .וישב המת במטתו
לעין כל רואים .ויאמר אנכי נשמת פ' שהפי 5ראשון אבן לירמף
"נביא .ולכן קעלחתי לעולם השפל זה חמשה עשר פעמים לתקן
עותתי ובגלגול הזה תקנתי הכל .ונשארה נקיה זכה וצלולה .לכן חשב
"רב מחשבות לבל תדחה שנית .כאשר אקלקל את מעשי ח"ו .ואת
זה צפה ברוח הקדש וצוה כל זאת למען הביאני אל מקומי בשלום.
יכל העומדים שמעו את הקול מדבר ויחד5ו להתרעם על הרבכי
.ומלתו על לשונון
ידעו מן היום והלאהכי רוח ד' דבר בו
ת מצב
י בשער הגלגוליםיזהיר עוד סיפור כזה לעיגיך
יוצח
נ
י
י
ג
י
ף
ע
ש
י
הקורא מאת הגאון הקדוש ר'
פינטו זצוק*ל:
בעיר שה" הגאון ר' ישעי' פינטוזי*ע שם לרבומורה.היה שם איש
עני ואביון מדוכא .ודרכו הי' לתור בעיירות ובכפרים לקעת
ברזלישן מיד כל הנמצא ובזה הביא טרףלביתו ומחיית פרנסתו .פעם
שחת דרך על מפתן האדון בכפר אחד אשר בא שמה וישאלהו
על סחורתו כדרכו .וימכור לו הרבה .ובתוכם מצא עגולה אחת ברזל
ישן גדולה מאוד וכאשר הביא העני את סחורתו אל ביתו ויניחהו
תחת מטתו כדרכו תמיד .ובלילה נדד שנתומעיניו וישכב ער כמו
רגעים אחדימ ויקש
שב קול קקוו5רא באהזונאיוו5סאורמהצאא.ליוישאבדווניישכובת.מצאבי
וישמע
אלף אדומים.ויבק לדעח מי
שנית
פארמקדושים
ה
%
שנית את קול הקורא .והנה הוא מתחת המטה .חפשולא מצא מאומה.
וישב וישכב.ויאזין גם בשלישית את קול הזה וילבש א"ע מהר
וברעיונות מבהילות הדליק לו נר וחפש בכל מחבואי הבית ומקרוב
קשבואזניוכי מתוך הברזל הקול יוצא ויפתח השק ותאזרהו שמחה
במצאו אלף אדומים .וגם בלילה השני האזין קול הזה ויריק משקו
השלישי בפתחו
שנית אלף ארומים .וכמו כן בלילה השלישית:
י
י
ל
ב
ו
השקויהי הוא מונה הארומים אשר מצא במספר האלף חרר להקשיב
בקו 5מן העגולה הגרולה לאמר אם תבנה למעני בית גרול ותדליק
נרותעבורי תמצא בכל לילה ולילה א5ף אדומים כלימיחייך .וימהר
העני ללכת אחרי הקול הזהולקיים כמצוה עליו ויבנה בית גדולבנוי
לתלפיות .ועשה חדר אחד לפנים מחדריו ותוכו דלק נרות רבות עבור
העגולה .ולהעגולה בעצמה שת מעון מיוחד בהדרת כבוד .וכאשר בצע
את כלבנייתו .עשה משתה גרול לחעכת ביתו:
י 5א
ואמנם כיבכיעיני אנשי העיר היתה עשרת הצלחתו לפ5אכ
ידעו מה הוא .או5ם זאתידע כל אחד כי לא במרד ובמע9
בא העושר אלירו .לא ארב לבצע מעשקות לא גז 5ולא חמס מיד
איש מאומה וצבר לו הון העתק הזה :ויתקבצו אליו כ 5אנשי העיר
למגדו 5ועדקטן .ובראשם הגאון האב"ד ר'ישעי פינטוזצוק'ל .וכאשף
הטיבו את לבבם במשתההיין קרב בעל הבית א 5הרב האב"ד
ויחריש אליו בלאט .כל יקרת הצלחתי היא נעלמה מעין כל .או5ם
המכסה אני גם מאדוני מ'ו .לכן ילך ארמו"ר אחרי ויבוא חדר
לפנים מחדר ואז ידע הכל .והלך אחריו הגאון ר'ישעי' פינטו עד
בואו פנימה א 5חרר משכיות העגולה אשר היא שוכבת שמה בעטרת
תפארת ונרות מבהיקים רולקים לכבודה .ויען בקול גרול הרף מממ
אך רגע ואשמיר את העגו5ה 5הפוך אותה מראשית שרשה ולכתת
אותה היטב הדק עד אשר דקכי היא עי 4וכן עשה ונכבו הנרות
וכל הבנין והעושר כולו היה לחלוםבעיני בעייוכי התעיף אוריו
חש
ולא נודע מקומו איה הוא ונעשה עני כמ5פנים .והגאון
י
'
נ
ה
מהר ללכת אל נוהו ויצו אל ביתו ויאסף א 5עמיו ואז אמרועליו כ9
צדיקי הדור כי העגולה הואת היתה עור פליטה מן התרפים אשר
הי' לירבעם בן נבט .והגאון הנ"ל היה לו גשמת ירבעם וכ 5תכלית
בואו אל זה העולםהי אך לשרש אחר עקו שלו .ובזה נשלם תיקון
נשמתו ויעל השמימה:
ט
ו
ל
ל
את
פני הלוס
וסדמ נפבה ללכת מש?ר הגלגולים נוסיפה עור
הלוט על בשמות מישראל והמסכה הנסוכה על תיקון מעשיהם
מאשר
כי
ש
פארמקדושים
מאשר שמעה אזני ותבן לה .והמעשה ידועה ליחידי סגולה והא לכם
לדעת גם אתם מאמינים בני מאמיניםכי גם מאתה יוצא מוסר השכל:
מוכסן אחד היה אשר כלימיו התאמץ לעקר ולשרש כל צלם ע"ז
אשר היה ובכל מקום אשר עמד צלמי ע"ז על פרשת הדרכים
עשה כל השתדלות וערמות לכתץ אותם עד אשר דק .והי' כאשר
ירא מעשות יומם נסע כל הלילות ועד נצח לא ידע שבעה וצמאה
נפשו אל זאת לעשות בלידרף והיה רשומ על אבני זכרונו מקום אחד
אשר עומד צלם ע"ז על אם הדרך* ויבקש לבערו .והנה בימי הסתיו
בענן וערפל ביום השלג הנורא אסר לו את העגלה ויסע ויבא עד
המקום אשך ישתחוו שם הנכרים לצלמאדי קם תמן.כי חשב אתהיום
היה לאין יוצא ואין בא ויאמץ בזרוע כחו לכרתו בקרדומו וישרש
אחריו .והחליץ מעטפותיו והשליך על השלג גם את הכובע (הספאדיק)
שלו והוא עיף ויגע ולא ידע .והנה פתאום תשמענה אזניו מאחוריו
צלצל פעמון (שליטין) אחד ונודעכי נוסע מי אחריו וימהר להטוף
ראשו ומגורת
המלבושים עליו ובהחפזו לנוס נפלההיארמעלקי
מה
לבבו מפני האיש הבא אחריו לא נתנוהו להרימ
עיולהצניף אותה.
וימהר לרוץ להמלט על נפשוכימיפנים היתה ואת למשפט מות ובתוך
השליטין הניל נסע כומר אחד עם משרתו ונבהל מראות את המעשה
העשוי ויחגור חימת אפוויגביה את היארמעלקי ויסע מהר אל האכסניא
הקרולבוה אליו ויבקר את המוכסן ארםאשהווא הולך בהיארמעלקי וימצאכי
אין וינסה להצניף אותה על
והנה הוא טובה עליו אז
ידע ברור אל נכוןכי ידיו עשו זאת לשבר את הצלם ההוא ויגישהו
אל המשפט ונהרץ משפטו להמית אותו כאשר היתה להם לחק .וכאשר
הומת המוכסן הוה באתה אשת המת לפנידייני דמתא לשלם לה
כתובתהכי תיקון ב"ד היתה בעיר ההוא על כל אשר מת ולא נשאר
מאתו לפרעון כתובת אשתו היתה בפרעת בב"ד ויקריבו הדיינים את
משפטה אל הרב דשם ולא צוהיתת לה כתובתה באמרו המת ההוא
יש לודין מאבד עצמו לדעתכי מצות ואשיריהם תגדעון לאנצטוים
כחוץ לארץ בהיותינו בגולה על אדמת נכר ונחמ תחתידם פזורים
ובצלם מסתופפים ולא נאמרה אך בארץ ישראל ולא נפרעה האשה את
כתובתה .ויחלום להרב דשםכי שגה ברואה ומשפט כזה לא ה" לו
לשפוטיחידי אך להקריבו אלד' לשאול כדת מה לעשות וכדברים אלה
חלם לו שלשה לילות רצופות ופשפשהיב במעשיו והרבה תשובה
מחילה ותחנונים ויצם וילבש שחורים ועשה שאלת חלום ונודע לו
י
כ
המוכסן הנ*ל הי' לו נשמת מנשה אשר העמידצים
ד' ובא
י
כ
י
א
ש
כמה
פארמקדושים
ו
11
כמה פעמים בגלגול לתקן מעשיו ולכן הי' לו כל ימיו התאמצות
במצוה וו וכאשר נהרג הפעם על ידה נתקנה נשמתו:
רכאשר יברנו פה במעשה התרפים מהגאוןפינטו זצוקשל נספר בזפ
מעשה נורא מהגאון הקדוש בעל גור ארי' על התורה איך
הוציא יקר מזולל טהור מטמא:
הגור ארי' בשבתו על מדין בפראג הבירה היה שם איש אחד
נגיד ומעשהו (קמיסיאהנען) ולו בן עילוי אשר הופיע בכ5
הקרף לנר ישראלועודנו במבחר עלומישנותיו כבן י*ב שנה השתדל
להיותתימיד מובהק להגאון הגור ארף זצ'ל .והף לו כבן .והנה בין
הסוחרים ממדי
נות שונות אשר התגוררו בובהישתפיהעקואמיסינער הנ*לאבי
העילוי הנעלה היו שמה שני גבירים
רוב הרווחה אל
הקאמיסינער הול בקנותם סחורות ימכביר על ידו והמה השתעשער
עם העלם העילוי כל עת היותם שמה ופעם בפעם נתנו לו מתנות
גדולות למען השיבו אליהם בקירוב דעתו וכל המתנותהיו למראה
יאבי העלם אך לא שת לבו עליהם למאומה ויהי כאשר היה לבם
עינ
גם עם הקאמיסינער אבי העלם והרגילו עד מאודעםהעיםבעצמו אמר
אחד משני הגבירים הנזכרים אל אבי העלם אםיש את נפשך תן לבך
חל התקוה הנעימה והטה אזן קשבת לדברינו ולבבינו ירחש שידוך
יקר עבור בנך עם גביר עצום מופלג אשר אין לו אך עלמה אחת
יחידה ויפהפיה זולתה אין לו בן או בת .ולמי כל הונו ורכושו ולמי
כל חמדת סגולת אוצרותיו אם לא לבנךיחיו והנה הוא מעיר פלוני
ושמו פב.פ .ואחרי ההצעה הזאת בלכתו אל השוק חקר אבי העלם
על שם הגביר אשר הציעו לפניו וכולם פה אחד הגביר הזה מעיף
פלוני עפרות זהב לו ואמת הדברכייש לו בת יחידה ונפשו ערגה
להצליח איתה בגבר מאושר אשר בתורת ה' חפצו .ועוד לא שקט רוה3
וילך לדרוש עצת ד' אל הרב דשם הוא הגאון הקדוש בעל גור אר"
י מלבד אשר מהנכון היה לשאול אתפי קדשו להיותו מארא דאתרא
כ
וצדיקהעיר הלא כאב את בנו רצה גם הוא את טובהעלם הנבחר הזח
.ובפי הרב הקדוש מצא מענה נכונה לטוב
אשר יצק מים על ידו
באמרוכי השידוך הזה נכון הוא מעם ד' לעשותו .ובבואו הביתה
שאלוהו הסוחרים אשרהציעולפניו את השידוך האם חקרת ודרשת
עלהעניןוישיב אותם דבר כאשר עםיבבו .ויוסף האחד להגיד אם
י אנכי בעצמי הוא הגביר אשר צללו אזניך לקול
כן דע איפוא כ
תהלתו מכנף הארץ .וייך שנית אל הרב הגאון לשאול בעצתו ויסכים
על זה ,ולא אחרו הגבירים הנזכרים ללכתאהרי אבי העלם אל הרב
הגאון
בימי
שצ
פאר מקדושים
מאון בעל גור ארי' ושמההיהגםהעלם החתן ולפני הגאוןתקעו כף
ה בעצמו ויאמר
בקישוריחיתון כדת .וכתבי התנאים קרא הגור איי
יט ועשו משתה ושמחה .והחתן דרש בחריפותויואילוהגבירים
מז*טמ
לשבת עודימים אחדים והשתעשעו עם החתן וכהפנותמ ללכת לדרכם
בקשו מאבי החתןכי יש5ח את החתז עמהם בית המחותןימען
אי
תכיר אותו גם הכלה והמחותנת ,ולא נתבורצונולשלוחאתבנו
אהובו עלפני השדה מרחק רב כזה קודם החתונה והפציר4בוהאנשימ
עדכי 5א יכו 5לשאת פניו וילךידרוש עצת הגאון הגור ארי'
והסכים גם על זה לשלוח החתן עמהם לבית המחותןכי יתמהמה שמה
במוירהים שנים או שלשה ובתוך כךיגיע ישנת השלש עשר :והנה
"אנשים הנזכרים הביאו את העלם בארץ מרחק א 5מגדל גדול
חדריו על כולמו צ 5כבוד תתהופף וילך אנה ואנה ו5א
ויו5
ואהיכלועהיוניבוכ
ילא כלה ולא מחותנת או בני בית כאשר חשב בנפשו
וידמה ביבבו כי יבואו ראשי העיר לכבודו ויפלפ 5עם הרב דשם
בתורת ד' והנה הכל אך לשואוהדית סוגר על מסגר ואף האיש אשר
ו פעמים וש5ש בכליום לדבר אתו.
אמרכי הוא המחותן יצא ובאאיי
יכול הנער להתאפק וישא5הו מה זאתכי אינני רואה מאומהויהזק
גידו ויוליכהו עוד חדר לפנים מהדר ושמה חדר קטן מ5א ספרים
ראשונים קדמונים ואחרונים ויאמר מה לך יותר בני הא לך ספרים
יקרלם בהם תהגה לכ 5ישעך והפצך כאשר תאוה נפשך:
ונציגה עתה להנפש ממקרה הבןיקיר והאסון הנורא ונספר מפצעי
האיש הוא יהידו 15אהוב וחביב לכל ישרא .5בןפורת.
י
מחמד כל נפשואוש
י רוחו אשר לדאבון 5בוכייוןעינים עמדיך דרך
חי
מצפה להשיג מכתב מאתוואין:
אבי"חתז ז5ועיניו לסיום.כיישיג אך למצער מכתב מבנו האהובו.
והנה עבר ירחים ארבעה וממנו לא ידע מכתב אין גמ בשורה
לא נשמעה .ויבכה במר שיחו פעמים אין מספר כל יום לפני הגאון
הגור ארי' והגאון הוסיף אומץ רוחו והיבה לתת לו תקוה לאמרכי
לנעראין דבר.והוא ה5ך כמשתגע .גם כליודעיוומכיריואותוהרעימו
והרעישו ויתלוננו על הגאון הנ"ל כ 9הכל בהסכמתו היתה .ואין 5תאר
ר עצבון רוח ושבר לב אבי החתן ואמו כי חשך משחור תארם
ויציי
ו5א נתנו שנה לעיניהם ולעפעפם תנומה וישאבו בכי דמעתם כמעלין
טזלים .אולם גם הגאון ההוא לא שקט ולא נח מהרבות בתפלה
יתחנונים ותקצר נפשו בעמל הזה וע 5עצמו חרה 15עד מאוד
י
כ
לב
,חגה כל כך ברואה והבקיע חלוני רקיע בצום בכי ובמספדואי
ייא
אבי
פארמקדושים
י
א
חבי החתן הפיח תמיד רוהות בטחון ועוז כ 4יבא הנער שלם אל
ביתו בלי שום פגע רע:
ונשובה עתהלדבי בהעלם החתן .והאסון מה נורא בבואו חדר
האחרון הקטן הנז:רעוד לא עבר מהסף והלאה נטגר הדלת
בעדו ונעל .והנה קול קורא באזניו אוי ואבוי גם אתה חלית כמוני
אומל 5אתה בבואך ועודך חיים לא תצא מזה .ויחריש ה~ר משתאה
לדעת ברעיונות מבהילות מי זה הוא וישא עיניו וירא ראש אחד
זקן מאוד אך ראש בלי חומר וגוי' ראהיעיניו והוא המדבר אליו מי
יש פה כלה ,מחותנת ,או מחותן ,איהאימוא הם .אך ליללת דגרה
בצלה מקום טומאה הואזה .וכל אלה אשר אתה ראית בעיניך כומרים
צודדי נפשות יפורחות הנמו .ואין בזה אך אפוד ותרפים .ויקרב אצלו
ויוסף הראש הזה להודיעו גם אנכיהייתיעילוי ובמבהר עלומי שנותי
ישת הכינו לפעמי וילכדוני במכמרתם לעבוד פה להם יאלוה כי
שמות הטומאה להם מן התיפים אשר לירבעם ובכל שמונים שנה
י אחד אשר היא בכור בן בכור ביום הגיעו לשלשה
*כרתו ראש
ו
י
י
ע
עשר שנים ויומ אחד ויניחו השמות הטומאה תחת לשונו והוא יגיד
להם האותות לאחור ויחיש עתידות למו .ויעןכי עתה תמוימי שני
עבודתי לקחו אותך תחתי וראה גמ ראהכי מוסכימ לי נסך ונרות
הרבה הדולקים בהדר הזה אך למעני המה .ובתוך אשר נבהל העלם
מלשמוע שאל את הראש הזה אם כן איפוא הודיעני מה אעשה היש
תרופה למכתי ,ויאמר אין טוב כי המלט תמלט על נפשך דרך החלון
הזה ואם אינך טמלט נפשך הלילה מחר אתה מומת .אך איעצךויהי
ד' בעוזריך .בעת תברח מההלון הזה קח אותי על זרועותיך למען
ת לא תלך לבטח דרכך כי אם
אודיעך הדרך בה תלךכי לולי יא
יבא איש ושאל אותי הלא אודיע כרגע אנה ימצאך ואם לי אתה
שומע עשה זאת בהשכל והשבע נא לי כיוםכי תעשה אתי חסד
יקבור את ראשי בקבר ישראל ותאמר עבורי קדיש ותעשה אתהישר
עבור נשמתי* ובכן דרך בכחו ויברח מהחלון וראש הזה אתו ,וממש
יגביה עוף וימלט על נפשו ואולם פחדיםהבלי רעיונים בעתוהו רעה
והראש הזה צעק וזעק עתה פה ע 9מקום פלוני רגע זו באו הכומרים
לבקשך וכה וכה הבהיל אותו רגע כרגע:
לבעלד טרמ אכלה דברי לגלות כבודך ולחדות נפשך הקורא
לא הגיעה עוד השמחה לפרוש כנפים ונשובה להשתתף בצער
כל אנשי העיר ובראשם הגאון ד:גוך אך" זצ"ל:
הגאון הקדוש הלזה במסתרים בכתה נפשו לפבי מעונה שמים אדון
אי
יך
קוי
המושעות
פארמקדושים
14
המושעיתויום אחד לפניבוא העלם לשלום קרא צום ונקהלו כלאנשי
העיר אנשים ונשים וטף אל תוד ביהכ"נ הגדויה וצוהיומד ספר
ראשון שבהלים בציבור ואמרו כולם בכוונת הלב ואחר סיום הספר
חמר הגאון עוד לא בא העלם .לכן מורי ורבותי אומר לכם דברי
כבושין תוכחת מוסר באימא ובמורא שמים עדכי נפל פחד ד' על כל
אחד ואחד ואח,כ צוה לומר ספר השני שבתהלים ואחר הסיום
י
ט
י
ב
ה
כה וכה והעלם עוד איננו דרש שנית ברבים כבראשונה ויאמר ספר
השלישי בעצמו לפני התיבה בפסוק כמנהג ותקע בשופר ואחר הסיופ
הובא העלם בעד החלון אל הגאון הקדוש וכל העם רואים ויחרדו
לראותו ויספר העלם כל המעשה באזני כל הקהל והראש הנזכר הביא
אתו אל רבו הגאון הקדוש