סמר
א*אחח יאאאוהש
שהן גנוע3
זה םפר תולדות אדם נדול בענקים ,אור בהיר בשחקים,רבן
של כל ישראל בדורו ,אלפים ורבבות הלכו לאורו ,מרא
דרזין שר התורה ,צדיק כביר קדוש ונורא ,נודע לנאון
ותפארת בכל קצוי ארץ
כ"ק מרן ר8בננריצחקא'יזיקוצנ"ל
מזידיפשוב
בעהמח"ם לקופי תורה וש"ם מהריאא עה"ת ,פירוש מהרי"א
ן על כל המדרש רבא ,ולקופי מהרי"א על הילקופשמעוני.
- -נאטף ונלקפ והובא לאור בפעם הא' ע"י איש חמיד וכו'
מוהו"ר מיכאל בראווער איש ירושלים עאה.
ובפעם השני עשי א*'
נכד הרהנוה"צ מהרישא אבדקקק
5וואליאווא וראבדקאק מונקחפש זצללהשה
ורייס
האתקוהוננס~אינטרנט
9שס*%8סם%שםש-%8%ששש
ע"יחייםתשס"ד
יץ14
אקרמותמילין
לד ~דא חביב זה מפר תולדות אדם הנדול בענקים איש אלקים קדוש.
רנול מדבבות קדושי עליון* ביונדפיא שלימה ,מכל קורותיו ומאורעותיו
כ"ק הנוה4צ וכו' מוהר"ר יצחק אייזיק זצללה*ה מזידיפשוב אשר הדעיש תבל
ומלואה באותותיו ומופתיו כמו ר*ח בן דוסיא בימיו ההל משלשלת יחוסו ופקור
מחצבתו מכמה רודות שלפניו ,לירתו וילרותו ימי עלופיו ושחרותו ,נדוריו
ונם'ונותיו בכור העוני וסוף הכבורבי בא ונתפדמם בכל קצוי תבל בהנלות
ננלות שמו וזכרו האות נפש בל יהודי המאמין בה' ובעבריו* התנהנותו
ותהלוכוהי :מלא תהלות בדרך הקודש שסלל לו ולכל הבאים בבדית אהבה
וייאת ה' בשיטה שלימה שהכל דוצים ומדוצים בה*
רב2מסשר ההביב היה המכילל"ה פיקימ יבכל פיקיפיק
חשובים בודדים ומרגליוה טובות ממעשיו המיושרים
נמצאים עניניפ
ונמלאים הפלא
ומלא וכמה הלכתית גבו:רתניות בדרך עבודת ה' ושיחות יקדות של
וטמודשים פה מאמרים נחמדים מרבותיו וחביריו ותלמיריו ואיך התנהנ בלימוד
תוה"ק ובמדר עבודה זו הפלה וקיום המצות ,אכילה ושינה ביטי החו 5וש*ק
ויויט מה שליקט וקיבין במשך כמה שנים אחד משרידי תלמידיו ממקורות
נאמנים ומוסמנים וטה שעיניו ראו בהפתוכפו בצל קורתו וחזיתיו איש מהקי
במלאכהו כבוד הרה"ה וכו' מוהר"ר מיכאל בראווער ע*ה וכתב את הרברים בלשק
צה ונק' :טחטה חבת ההודש וטה -גבדא רבא ,נאון עצום בנגלה ובנסתר מופאז
הדור וכאי :סכו המ ,כל הדובר:ת שעדבסו ונמכרו בזטן קצר וקמתי אני בע"ה
להדביס אה הרברים טהד'ט ולקלקם ביעקנ ולהפיצם בישדאל דברים כהוייתן
בצורתן הראשונה ולא שיניתי מ"שונו ומעעוני בטאומה כי ראיתי שהחוברת מעשי
ירי אומן מובלא הוא ואם כי איני 'כול להעיר בהור עד ראי' על כל הדברימ
הטובאים בזה ,אב" כטעט כל הדברים הנאטרים בזה זכקזי לשמוע מככוד אכותי
היקיים והחם'רים ז"ל שונו הם ואבוהיהם ואבות אבותיהם בין מצד אבי ובין
מצד אמ' ג"ע להתאבק בעפר רע"י הכ' ה-ביים מזידיטשוב ה"ה רבנו הק'
בעהמ"ה עטרה צבי ואחריו ר' יורא צבי בעהט"ה ערה קדושים מראזריל ואחריו
כ' רבנו מהרי"א זצללה"ה והרבה זניהי לקבל מרבותי הק' זצ"ל וירעתי כי
כנים הדברים וידועים ביותר במקום מילרתי אצל דוב המונים כקטנים כגרויים
שנהרו ונאספו "ז'דימשוב להנוה מאור זיו קדיטם ומברכות'הם ובטוח אני
שרבים טבני עטנו שיקראו מעל םבר הזה יהענגו על הדברים הנאטרים באמת
ובצדק ייקהו מוסר ו"קח טוב לרעת פרק בדרך ההם'רות באופן הישר ובלי
עקלקלות ויוסיכו אהבת רעים ודבוק חבירים וירבו בשלומ איש אל אחיו כאשר
הזהיר על ?ה הרבה פעמים היב' מז'ד'טש:ב זצללה"ה את אנ"ש ויתרחקו מן
קמהלוקת והקטטות בכל מקוטית מושבותיהם כאיטר השפיע מרוהו הכביר על
ת"מידיו עוד בה'.ם חייתו לחיות בחיי חברותא באהבה ואחוה ורעות עם בל
אדם והיא שעמדה להם'ד זידיטשיב יצהי :עוחים ז 1"5ולכל
מפלנות
וכתות היהודים והחסידים השוניםבדעיהיהםזמ"ז שהוא כלל
בתורה ובמעש"מ
"
ו
ר
ג
ויעסור
ת*ה
אקרשהטולין
*
לינית מ נשיצאי סישרי מעשיותיו בשלסי"טרשלינבותט ושיתעוהץ
י את הדנרש ליראת ה' ועבורתו ושא31ה נםאני נם יוצ'ח יח" למית
ים
שא
יר
וק
נ
8
ה
י
אהבת ישהאל בלב ונפש חפיצה ווטת הרבים
תלוי נם בכ 5שנשי אסד
וטאי*לי לעזרה במתן רפש פכופיםנדולים בצוק העתים הללו שאוכל לנאות
של ה8לאבה יהן
4או
הפוב יחהה"דפבסעוהזרביכי שפאובוכאלכי*רל.בצע וממי הפובולנמוי
איא
חשים 2פישכי יקחי לכם "חיבי
ת "יאת בבסף
ווסתעננו על רב פוב הצפון בה ולכם תהי' צדקה גם נמת
אשהחויקו בטחמהנ*ם מש6חת ישראל בת י"ד נפשות בלי עיה*ר וצדקתכם תעפור
לעדואוכו להון ועה8ר בביתכם ולכלפיני ברכות וישועות כתקות נפהש העלובה
המצפח לרהמי שפים
ד14ליכנם
858
אלף
ם
י
י
ר
טתרייח
נכד
הרהטה*צ
שבדק*ק טאששהא
ותנדק*ק פונקאםהש וצללאץה
נ*ה
תולרותמרן הגה"קמהרי"אמויריפשוב
פרק ראשון.
,מו לירוע של רבינו .עדות רודו רבינו מהרצ-ה זצ*ל על
קדושת נשמתו .תולדה קצרה של אבותיו הקדושים1
א)רביבר הקרוש ר' יצחק אייזיקיצ*ל הארמו*ר מזידיטשוב (בגליציא
המזרחית) נולר בשנת תקס*הןבן יחירלהוריו הרה*ק רן ישכר בעריוו
זצ*לן אחיו של רבנו הקרוש מוה"ר צבי הירש האדמו"ר הזקן מהריסשובןוחשתו
"רבנית הצדיקת מרת עטיא זן"ל .אחריו שהיו חשוכי בנים לגמרי ער אפצע
שנותיהם.
קבלה ביד החסירים משמו של רבנו מהרצ'ה שאמר שבאחד הימים של חג
הסוכותן שלחו לו מן השמים אל תוך סוכתו ,נשמה עליונה גרולהוקרושא
סארן שלא היתר בזה העולם זה מאות בשנימן ואת הנשמה ההיא שלח אל אחיו
הרה*ק ר' בערישן ובאותו פרק נפקדה אשתו ותהר ותלד את רבינומהרי*אזצ*לי
עד כמה היתה קבלה זו מקובלת אצל כל בני משפחת רבינו תעיר העובדא*
שכאשר נתגרל רבנו ואלפי חסידים התחילו לשקוד על דלתותיו ,היה בעירו
ת*ה וחסיד זקן אחד ושמו ר' מיכל ז'לבן דודו הרהוק ר' משה מסאמבור זצ*ל
שלא נכנפ מפניון מפני שהיה גדול ממנובשנימן ובכל זאת בהניע ימי חנהסוכות
אוהו אחר מצעירי החסידים:אי מלכא הוא
היה בא לקכל פני רבנון פ*א
י1
עד האידנא אמאי לא אתית לגבי' ?ן השיבו ר' מיכל בתמימות ואמר לו:ב:
מה זה יפלא בעיניךן הלא אנכי יודע ועד מה שאמר דודי רבנו מהרצ*ה זצ'ל
ושנשמת מהרי*א באה אליו מן השמים באחד מימי חג הסוכותן אל הוך סוכתה
ובכן אני בא אליו ביחור אך בימי חג הסוכותכרי לראות איזהפניםישלוכשהוא
יושב בסוכהן ובאמת ספרו חסידי רבינו ,שאע"פ שכל ימות השנה היה רבינו אש
לוהט הנה בחג הסוכות כשישב בתוך הסוכה היה אש אוכלה אש ממש ,כאשר
יסופר מזה להלן כשנגיע לימי גדולתו של רבינה
ב)אביך של רכנו הרה"ק ר'בערישזצ*להיהאדםגדול וקרושןמגדוליהתלמידים
של מרן הקרוש ר' יעקב יצחק מלובלין זצ*לן והיה מפורסם לרבים
בצדקתו וקרושתו ,הוא לא התנהנ אמנם ביבנותבחיי אחיו הגרוליבנו מהרצ*ה
זצ*ל והיה כפוף לו כל ימיו .אבל אחיו 1ה נהג בו ככור גדול והיה קם לפניו
טלא קומתון ואמר שביראת שמים אינו מגיע לקרסוליון פ*א נקרא רבנו מהרצ*ה
לעמוד לפני הרשות בסטריא בשביל איזה מלשינות שהלשינועליון וכשרצה אח*כ
לחזור לביתו באו בני העיר לבקשושישבות אצלם בשבת הבאןסירברבנומהרצ*ה
ואמרכיאין עמו בגדי שבתשלו* אמרוחחסידים.כיישלחו בשביל כךשליח
יר להביאם לון העיר אותם רבנוןכי *בגרי שבת* שלו הוא אחיו רן בעריש.
"ח
צו
זי
מ
נזררזו החסידים ושכרו עגלה ושלחו והביאו גם אותו לסטריאי בהזדמנות אחרת
אמר עליו שהוא *קרני הוד* שלו:
שאי
פיא
6
תו~ותפרן הגה'ק מהרהאמזידיטשוב
ג) פ*א היה הגהשק ר' נפתליצבי מרופשיץ זצ"ל אצל דבנו מהרצ"הבזידיטשוב
שהיה חברו ואוהבו הנאמן .וביום השבת לעת המנחה כשהיהדבנומהרצ"ה
בסעודה שלישיתן והצדיט מרופשיץ שהיה עיףמעבודתהיום שכב עלמטתובחדרו
ואין איש *מו התגנב רבנו מהרי*אן שהיה אז עדיין אברך צעיר לימים .אל תוך
חדרו בחשאה לראית את דרכו והלוכובקודשן שמע שהוא מרבר אלעצמוכדברים
האלה :דבותינו ז*ל אמרו שבשעה שהחכמ יושב ודורש הקביה מכפני עונותיהם
של ישראל .עכשיו בשעה זו יושבהרבי מזידיטשובודורש ברבים ואתה שוכב פה
על מטתךון וברברו קם מעל מטתה לבש את בגדיו והלך לבית מדרשו של רבינו
פהרצשהן ורבינו מהרי*א הלך אחריובחשאי' היום רד ובבהמ*ד שררה אפלהולא
ראו איש את אתיון נכנס הצדיק מרופשיץ וישב לו בקרן זוית ואיש לא הכירון
וטר או הרה*ק ר' בעריש את המזמור ברכו נפשי שבתהלים בנעימה קדושה
ובהתעוררות גדולה וכשגמר התחיל רבנו מהרצ*ה לדרוש בפרשת השבוע רזין
דרזין כדדכו בקודשן וכשסיים והדליקו את הנרן הכירומיד את הרה"ק מרופשיץ
והושבוהו בראש אצל רבנו מהרצ"ה ,פתח גם הוא את פיהו בחכמה ואמריעכשיו
נתגלה לי הסוד מדוע הרבי מזידיטשובהוא כל כך נאה דורשן באמת אחרי שיר
טזסור ברכי נפשי כזה ששר ר' בעריש אין רבוחא כלל וכלל לאמר חחריודברי
תורה נפלאים כאלה ,כאומר ה' אלקים דבר מי לא ינבא:
ד) פ*א באו שני האחים הקדושים ההם כאחד לפני רבם הקדוש מלובלין זצ*לן
אמר להם רבם .שניכם יחדו הנכם מרומזים בפסוק אחד שבתהל.ם (ע,ב
י') *יפרח בימיו צדיק" זהו ר"ת *צבי" ,וסיפא דקרא"ורוב שלום עד בלי ירחי
ר*ת *בעריש" (כשנקרא מלת ורוב בלי וא"ו השמוש)ן ובאמת היו שניהם כשתי
שדיות מחוברות שבתורה ,אחים נאהבים ונעימים אשר גם בחייהם גם בפותם לא
נפרדה כי כששקעה שמשו של רבנו מהרצ"הביום י"א תמוז שנת תקצ"א ואהיו
ר' בעריש ישב על כסאו ומלא את מקומו ברבנותן וכל חסידי אחיו נהרו אחריון
ויהי לשם ולתהלה גם הואן ופתאום שקעה שמשו שלא בעונתהן חלה ונסע לכפר
פידראריז שבמחוז העיר סקאלע לשאוף רוה צחן ובחג השבועות שנת תקצ"בנפטר
2ם הוא והובל יקברות לעיר סקאלע ושם מנוחתו כבודן ויהי האבל כבד לכל
חסידיון שזכו להתחמם לאורו רק כעשתי עשר חודש אחרי פטירת אחיו*
ה)צדיק זה חי כל ימיוחיי עוני ודוהק' ולפד תורה יומם ולילה מתוך עניות
מופלגתן כה ספר רבנו שפ"א אמר לו אביו .חז"ל אמרו כל העוסק
בתורה בלילה הקב*ה מושך עליו חוט של חסד ביומ (ע"ז ג' ע"ב) והנה אנחנו
מנדדים שנה מעיננו בכל לילה ולילה ועוסקים בתורה' ובבוקר אחר התפלד אין
לנו במה לסעוד את 4בבנו ,היכן הוא החוט של חסד המשוך עלינו .9השיבו גנו
רבנו זה עצמו הוא החוט של חסד שאעופ שאנו רעבים ללחם אנו מקבליםבאהבה ועומרים לפני ה' בלילות כתמול שלשום ואין נגרעמעבודתינו דבר(ראה
בהקדמהלספרו שלרבנועה-תסדרדבריסמתלמידוהגה-צר'יוסףמאירזצ4-מספינקא)
' בעריש לא הניח אמנם אחריו שוםחדועי תורה בכתב כשאראחיו
י) הרה"קי
הקדושיטן אבל מהדברי תורההמעטים שבנו-רבנו מביא געמו בספריו
אנו רואים גדלותו בתורה וכי את ישרים סודו ככל אחיו הצדיקים ,ראה לדוגמח
בפי' סהרי"א על המדדש רבא (וישלח פע*ח אות י"א) מה שמביא רבינו מגליח
הזהר
תולדותמרן הגה*ק מהרי*אמזידיטשוב
7
הזהר של אביו ,ובספרו עה"ת '8במדבר ובפ'כי תבואוביתוד בפ' בלק מביא
דבר תורה משמי שאמו לפני אחיו רבנו מהרצ*ה וקלסיה,אילו האריך ימים היה
העולם מתבסם מאור תורהה אבל נצתו אראליםאת מצוקים.
?) אחר פטירתו נתנו התסידים עיניהם באתיו הרה*ס ר' משה מסאמבור זצ*ל
(בעהמח"ס הפלה למשה) ובאו לחסות תתת כנפיו ,ומיראתם פן יקפיד
עליהם אותו צדיק על שלא באו לבקש תורה מפיו מיראתרפטירת רבם הראשון
רבנו מהרצ*ה אמרו לו מפני דרכי שלוםאיזה אמתלא להפיס את רעתון גער בהפ
הרה.ק ר' משה ואמר שוטימן אתם חוששים שמא אני מתרעם עליכם על שלא
באהם אלי תיכף אתרי פטירת אחי הקדוש:מהרצ"הןואני מחפלאעליכםעל שבאתם
אלי עכשיה ובביתי אין לחם ואין שמלהן הצדיק הרה*ק ר' משה עליו את הדין
שיפה עשו שנתנו משפט הקרימה לאחיו הצדיק ר' בעריש זצ'ל.
ה) אמו של יבינו הצרקית מרת עטיא זצ'לן היתה אשה יראת ה'ן להלן(בפרק
י*ז אות י') נספר איך הוכיתה את בנה רבנו והטיפה לו דברי מוסרן
בעת שכבר היה רבן של ישראל והארץ רעשהמגדולתו ,היא היתהבתו של הצדיק
ר' אליהו לאנגענויער זצ*ל מרידניק (כפר בגייל דרוהביטש בגליציא המזרתי)
שהתזיק את בית המויגה בכפר ההואן והיה יושב ועוסקבתורהיומםולילהומכניס
אורתים לתוך ביתו ומאכילםעל שלתנו לשובע* בעורשהוא בעצמו הסתפקבמועט
בפת לתם יבש ופים במשורהן הוא היה מגרוליתלמידיו הצה-ק ר' משהליב
מסאסוב זצ*לן כשהיו שכניו המוזנים מן הכפרים שבסביבהנתונים בצרהןכי קשתה
עליהם יד אדוני יכפרים ובקשולנשים מעסקיהטן היו מתכנסים אליון והואהיה
מובש את סוסו ונסע אל רבו הקרוש לסאסובן מרתק של שלשים פרסאות דרך
הרים וגבעותן כשהגיצ לבית רבו היה קושר את סוסו אצל התלון ונכנס והתבורר
עם רבו ז2עה או שתימן ושפך לפניו מרי שיתם של שכניון ואתרי כן היה רבו
פלוה אותו התוצה ומסייע לו לעלות על סוסו' ונותן על רגליו את שתיהטבעות
וצבשני צדי האוכף ,ולא זז ממקומו עד שרכב ונעלם מן העין כךהיהגדולכבורו
בעיני רבו יקרוש)* .
פ)אבי אביו של רבינו הוא הקדוש ר' יצתק אייזיק זצ"ל מכפר סאפרין (במתוו
סאמבור בגליציא המזרתית) מבני בניו של התוי"ט ,הוא אמנם לא התנהג
ברבנות (אע*פ שהיה ראוי לכך מפאת תורתווצרקתו) כי אם התפרנסמביתמזיגה
שהחזיק בכפר ההוא ,אבל בנו הגה*ק רבנו מהרצ*ה זצ*ל היה אומר עליו אנא
לנבי אבא כחלא לגבי תמרא וכשהיה בא אל מרן בלובלין הלבישו ביום השבת
בגד עליון לבן משלון מה שלא עשה רק ליתידי,סגולהשבתלמיריו והי' בקיבכל
ד' תלקי הש"ען ושתא סררי משנה היו שגורים עלישונ
ו על פה .והיהמפורסם
שי
בכל
*) אשת הצריק הנסתר ח אל" וקנתו של רבנו מצר אמו היתה בת הגאון רן שלמה זצ-ל מבפר
ביסטריו הסמוך לבאריסלב שהגאון בעל ישועת יעקב האבד"ק לבוב היה שולח אחריו
לשמוע חות דעתו בכל דבר הקשה שנזדמן לו ,והוא היה חתן הרב הקצין נדיב ושוע ר' מאיר
פכפר יאשינקא הסמוך לטירקא עה" חתן הצריק הקדוש ר' יצחק חיות מ*ל מרראהביטש שאמי
כי מקבל הוא על עצמו עשרה רורות שבכל עת צרה יבואו על קברו ויושעו מצרותמן וער
היום יש אהל וציון *ל קבורתו נביה-ח שבעיר דרוהביטש (מטכתנ הרב ד* ,שראל דוג
ראסהבערג נ"י שו-ב בקולומי)4
8
תו~ותמרן הגה*ק מהרי*אמזידיטשוב
בכל הסביבה בתור בעל חשבון פצוין ,עד שפנה אליו פ"ח אציל פולני אחד
שהיה לו חשבת פסובדן וכל עורכי פנקסיו לא מצאו בו ידיהם ורגליהסן והוא
סידר לו את החשבון בלי כל יגיעהןויהי לשםבין כל אדוני המחוז
ר21נה הנם כי אלמלי לא היה לו אלא שבח זה שהיה אביהם של חמשה בניו
ארזי הלבנון אדירי התורה כרבנו מהרצ"ה מזידיטשובן ור' משהמסאמבור
ור' בעריש (חבי רבינו) ור' סענדר פקומרנא (אביו של הגה'ק מהרי*א זצ'ל
פקופרנא) ור' ליפא .זכר כולם לברכהן שנודע כי מרומזים בפסוק*במסלה נעלה*
שר"ת שמוהיהם הקדושים במסל"הן היה זה לבדופספיק להעמידו במקוםגדולים,
אבל העובדא שנספר בזה תגיד לנו
לחנם זכה שיצאו מחלציו אנשי קודש
הנ"לן ומעשה שהיה כך היה באחד השבתות של ימות החורף עמדה לפני בית
מזיגתו עגלה אחת שבתוכה ישבו שתי ילדות מבנותישראלן שאתד מאציליפולין
צוה לקחתן מבית אביהן בתור עבוט בעד שכר חכירה של כמה מאות זהובים
ק דנן ואשתו הצדיקת הינדא זצ'לן
שנשה באביהף כששמעו זאת ר' יצחק אייזי
שבתן
ולשם בסתון נתנו לו את
החליטו לפדוחף ובכן עכבו את העגלה עד חחר
פרתם החולבת שנלקחה תיכף לבית השופט של הכפרן ומתרת השבת מכרו
כל אשר היה להם בביתמן תבואה י*ש וגם את הפרה שממנה מצאו הציפרנסתפ
וסלקו את כל החוב ולקחו את השבויות לביתם והחזיקו אותם בכל הצטרכותם
והשיאו אותם בכבוד כמו צאצאיהם.
ו41בנר הקדוש אמר בזה"ל .מיר האבען גיהערט פין רבין (הוא דודו מהרצ*ה)
שסיפר בשבח אביושהיו לו ג' מדותטובותאלו .א) שלא אכל שוםסעודה
בלא אורח וכשלא הי' אצלו אורחהי' כתענה ולא אכל' ב) שלא היה אוכל בזום
פעם עד שהידש איזה תידוש דאורייתא .ג) שלא ד בר כל ימיו משום אדם הן
לשבח הן לגנאי' ורבינו (מהרצ'ה)סייםמיילאלגנאיקאנין מיר אוידן אבל לשבח
קאנין מיר נישט אויספיהרען עכ,לן ונסלק הצדיק ר'אייזיק אבי המשפחה הקדושה
ב,
ההיא בסטריא דר"ת אדר תק"סן והצדיקת היגדא אשתו בכעז טבת תקעוי
י
שיא
פרקשני.
ימי ילדית1
ובחרותה ערותם של הרה"ק מהרמ"מ מרימנוב
ורבגו מהרצ"ה זצ-ל עליו
א)אחרי שנולד רבינו ,שוב עמדה אמו מלדת ובקשף מאת גיסה רבני מהרצ"ה
שיתפלל בעדה כי יוסף ה'לה עוד בף אבל הוא אמר לה כי בןיתידה
זה יהיה טוב לה מעשרה בנים וונקס ותלך לדרוש את ה' בבית מדרשו של הצדיק
הקדוש רבנו מנחם מענדיל זצ"ל מרימינוב שהיה בעת ההיא זקן הצדיקים ותקח
גם את בנה-רבנו עמה .והוא אז כבן שלש שנימן ויהי בבואה אל בית איש
האלהי' התיצבה בפתת החדר ואת בנה הקטן שלחה לגשח אל שלחנו של הצדיק
לברכו לשלום כאשר ראה הצדיק את הילד השתומם וקרא :בן מי זה הילדז.
הל א הוא יהיה לא1ר ע1לם (לשונו ממש) ,ויקחהו על ברכיו ויברכהו.
לעת
תולדותמרן הגה"ק מהרי*אמזידיטשוב
9
ש) לעתיקנת רבינו בא אליו אחדמנכדיו של הרהוק רם'ם מרימנוב זצשלןחכו
אז אצל פתחו של רבנו מאות חסידיםורבנוהיה סגור בחדרון רצהבנן
של קדושים זה לכנוס שלא ברשות מיחה בו הנבאי שעמד אצל הפתהן חרהלו
ויך את המשמשן הלך המשמשזומסרדינה לרבינה כשנפתחה הדלתובתוךהנכנסים
חיה גם האיש המכהן גער בו רבנו ואסר לו :אלו היהזקנך קיים נ"כ היהעומד
באימה כי תעלא בעידני' סניד לי' אמרו חז"ל ואתה נועות להרים יד במשמש?
הירעת מה שאמר עלי זקנך עוד בהיותי ילד בן שלששנים וסיפר לפני כלהקהל
בכל הרברים שהבאנו למעלהן שנמסרולי מפי עד שמועה שהיה באותו מעמד:
ג) בעיך מולדתי היה בעל בית הגון אחד* שהיה יליד זידיטשוב ובילדותו היה
חבייו של רבינו בהחדרן ולפי דבריו היה גדול ממנובחכמהבעתההיאן
חבירו זה שהיה אח"כ מחסידירבנוןהיה רגיל לספר שבכל יום ויום היה משכים
ובא לבית רבנו באשמורות הבוקר להקיצו משנתו למען ילכו יתד ללמוו בבית
רבמן פוא תקפה על רבנו שנתה חס עליו חברו ולא הקיצי ובבוקר התרעםעליו
רבנו מאר על שהגיחו לישןן וצוה עליו כי מעתה אם שוב תתתקפהו תנומה עזה
לא יחוס עליו רק יאחזהו בבית צוארו ויעמדהו ביד חזקהן לימים עשה הכרו
כרצונו אח ,בו בצוארו ויעפדהון ראתה זאת חסו של רבינו וחרה לה עד מאד
וחגרשהו מביתה ומאז לא יוסף עוד לבוא אל רבנו להקיצו:
ד)מפי קישו של רבנו נשמע פעט אחתפרט אחדעלימיפעוטתו שספר למהותנו
הגה*ק רן יהושע מבעלז זצ"ל בשעה שבא בקשרהחיתון עםבנוהרה"צ
רן אליהו זצ'ל כשנתים לפני פטירתו כרברים האלה :כשהייתי נער קטן היהל'
חבר אחר מקרובי אמי שהיה גרול ממנו בחכמהן ויהי באחד ממוערי ה' עשתה
לי אמי כפה הדשה (יארמולקא בלע= )1שהיתה מצופה סביב סביב בפת~ 5זהב
(נלומר מע-ן זהב) ,והבשתי אותה לראשין ניקנא בי חברי ההואולמעןהרעימני
אמר לי כרברים האלה *למה זה חתהמתגאה בכפתך החדשה? הלא אתה גויקטש*
(לתינוק דלא חכים בתורה קראו הילדים בעת ההוא גוי-קטן) הדבריםהאיו-
סיים רבנו בהתרגשות גדולה -נכנסו עמוק עמוק חל תוך תוכו של לבי ופאז
התחלתי ללמור בהתמדה רבה ועריין לא הפסקתין בלשון קדשו של רבינו :מיו
האבן ראמאלס אנגעהויבען צו לערנין און מיר לערנען נאך ,באותו מעמד היה
בין מאות אנשים שעמדו מסכיב לשלחנו גם אותו חבר שנעשה בנתיים עשיר
בעל אחוזות והיה אחד מחסיריו ותומכיו של רבינון נשא רבנו עיניו והציץ בו
ואמר לו בתוכהה ואתה אברהס היכן אתה שקוע עכשיו?
ה) ןאהרי שיודעים אנחני כי כפות מוזהבות כאלוהיוצוהגיםילדיהם שלצדיקים
ללבוש רק בימי קטנותמ ,יש להגביל איפה כמעט בדיוק מאיוה זמן
התחילה התמדתו של רבינו בעסק התורה בלי הפסק עד יומו האחרוןעליאדמות.
כפי עמספרתימירו הגה"צ ר ,יוסף מאיר זצ"ל מספינקא (בהקרמתו לחבורו
רבינו עה*ת ס' ויקרא) נשמע כפיו קורם פטירתו ,שבמשך נ*ד שנה לא עברה
עליו מעולם חצות לילה בשינהן ואחרי שימי חיי רבינו היו ס*ח שנהאנולמדים
שכבר בשנת ה*"ר לימי חייו היה רבינו ממשכימי קום לתורה ולעבורה* וחצות
לילה של רבינו היתה פשוטה כמשמעה בשעה עשתי עשרה ומחצהבלייה בץ
שי
בחורף
תו~ותמרן הגה'ק מהרהחמזידיטשוב
10
בחורף בין בקיזן ובכן היה עובר ה' עור מימי נעוריו ממשז וכן העיד עליו
ן עוד מנעוריו:
הגה"ק מצאנז זצ'ל שהוא מכירו בתור קדושעייו
ו) עד כמה היה רבנו גדול וקרושבעיני דודוורבו רבינו מהרצ"ה עוד משחרות
ילדותו ,יש לראות מהמסופר בשמו (בההקרמה של ריו'מלס'רברים) שאמר
פ*א כרברים האלה :כל זמן שהיו רבותי בחיים לאהייתימתירא כלום כי הייתי
י האחת על כתף ע 1וירי השניה על כתףזו(ומדידברוהניח אתידו
סניח אתיד
האחת על כתפו של הרה"ק ר' בעריש זצ"ל אביו של רבנון ואתירו השניה על
כתפו של רבנו -מה שהיה חשוב מאדאצל רבנו שהניח רבו את ירו עליו) ופרהנו
בעולמות העליוניטן ועכשיו אנימתירא' כךמספר הרה'צריו'מ בשםרבנומה ששמע
מרבו רבנו מהרצ'ה והנה אנחנו יורעיםכי רבותיו של רבנו מהיצ*ה הגאונים
הקרושיםמלובלין ומקוזניץזצ"ל נפטרו בשנת תקעקה /וכבר בימיהםהיהרבנואחד
מן עמורי התוך של רבו שנשען עליהס לפרות בהשגותיו בעולמות עליונים *)
ח) כעשר שנים קורם פטירתו של רבינומהרצ"ה (בערך שנת תקפ"א חלה חולי
קשה וכמעט שאמרו נואש לחייון וכשחזר ונתרפא אמר ששלשהצריקים
נכנסו בעבורו בעוני הקורה וקרעו נזר דינון והם הצדיקים מאפטא מרופשיץ
ומאוהל זכרם לברכהן אבל ביחור אמר הועילה לו תפלת צעיר אחד שלא פסק
מלבכות ומלהתפלל בעבורו להש"י באמרו כי אם יסתלק ממנו רבו אנה ימצא רב
אחר כסוהו ,ותפלחו נתקבלה' ואותו צעיר היה רבנו שהיה באותו פרק כבן טוע
שנה ,ורבו מנאו לשבח בין שלשת "רועים צריקי הרור הנ*ל)** .
פרק שלישי*
"ימי אברכותו של רבינו ,סמיכתו מהרה-ק מאטטא ורוטשי?' לקיחתו
לעבודת הצבא ושחרורו ,ורוחתו בבית הג"ר עיזיל זצ-ל מסטריא
)8רבנר השתוקק מאר לקבל את פני זקן הצריקים שברורו הגהשק ר' אברהם
יהושע
*) אע,פ שאכ-מ לבאר רברי רגנו מהרצ"ה בכל זאת בכרי להראות במה גרולים רברי הכמיפ
כראי להעיר שרוגמא לרברים אלה אנו מוצאים בזוה-ק בפן ואחתגן (רס-ט א') וז"לי
ת*ח בל זמן ררוה יהושע לגבי רמשה הוה אוליף ואניק מתוך האוהל 1ל א ר חיל בתר ראתטרש
ממשה והוה בלחרוהי מה בתיב ויפול יהושע על טניו ארצה וישחחו רלא הוה יביל לאסתכלוהאי
יתר שליתח כ"ש מאתר אתרא ,לבר נש ראטקיר מלכא גביה מאני רתב ואבני כלזמן רמשתכת
גסיה שמשא רביתיה אחיר בהו ואסתבל בהון כיון רסליק ההיא בר נש מעלמא לא שכיק מלכ*
לגביה שמשא כלום ואתיר פקרוגא ריליה אומר האי שמשא וי ראברית ,ביומא דמארי בל אלין
הוו בירי וכו' ואנא בגין ראנא שבית בגווייבו אסתכל במליראורייתא ולא אהא רחיל וכו' עיי-ש
והן המה הרברים שאמר רבינו מהרצ"ה שבל זמן שהיו רבותינו בחיים לא היה מתירא לפרוח
בעולמות עליונים ,ואשר לסמיכתו על שני סמבי רקשוט שלו רבנו ואביו הקרוש זצ"לאנו מוצאים
לר ,פנחס
יאיר שאמר לנברו ר"א בר"ש ממש כרברים האלה ,הלא כה דברי הזוה-ק בפ"
במרבר (קי"ט ע-א) -11ל פתח ואמר ה' אורי וישעי ממי אירא וגו' כיון רג"נ אסתכיל בנהורא
רלעילא וקב"ה אנהיר עליה לא רחיל מעלאין ותמאין וכה כיון רקב-ה אחיר ניה בבר נש לא
*סתפי בההיא עלמא מכל מאריהון ורנין אף חנא כהאי גונא כיון ראחידנא באנוך ובך
לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא ועלך כתיב ישמח אביך כו ,עכלה"ק ,ממש אותס הרגריפ
שאמר רבינו מהרצ"ה על אבי רבינו ורבנו זצ-ל בהניחו יריו על כתשיהם
**) כומש מעין המבואר בזוה"ק פן בלק (ר-ה ע"א) מר ,יוסי רפקיעין שהזר להייפ בזכווש
יקי
בי
תולדותמרן הגה"ק מהרי*אמזידיטשוב
11
אבל ידו לא השיגה על הוצאות נסיעה
והושע העשיל זצ,ל מאפטאן
ל ז"ל חתן דודו רבנו מהרצ"ה זצ'ל
רחוק כזו לשמחתו נודע לו שהרב ר'הייצ
פתכונן גם הוא לקבל פני צדיק זה ומבקש לר איש שישמש אותו בדרכו ,נטפל
לו רבנו והציע לפניו שיקחנו עמו בתור משמש ,נתרצה לו ר,
אבל בתגאי
היירחצ
ד,
שישמשנו כראוין קבל רבנו עליו כל חומרי תנאי ויסעו שניהם
י בדרך שמש
רבנו אותו "אמונה פשט לו אנפלאותיו מעל רגליו והוליך אחריו כליו לבית
המרחץ .כשבאו לקבל פני הרה"ק מאפטא אמר למקורביו ראו זהפלא,זה המשמש
מוצא חן בעיני יותר מרבו ,אחר השבת כשבאו לקחת ממנו ברכת הפרידה ,אמר
הצדיק מאפטא אל רביגו כדברים האלה כתיב בתורה*ונתנך ה' לראשולאיזנבו
ויש לדקדק למה לא נאמר *ונתנך ה' ראש ולא זנב' אבל הנה אמרו רז"ל הוה
זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים .נמצא שלפע"ים לא טוב להיות ראש וזנב
פוב ממנו ,ועיכ דייקא תורה ואמרה ונתנךה' לראש שתהיה ראש לראשימןולא
לזנב להיות ראש לשועלים .גם אני-סיים הצדיק-הנני מבדך אותךשתהיה ראש
לראשימן ופטרו לביתו לשלום ,ובאותו פרק היה רבינו כבן י"ח שנהן כשנתים
לפני פטירתו של הקדוש מאפטא שנפטר בשנת תקפ-ה.
ל
ב
ק
ל
ל
"
ב) בשנת נת"רן כשכבר היה רבינו רב-רבנן .נסעו בניו הק' זצ
פני
הרה"ק ר' אליעזר מרזיקוב זצ"ל בנו של הגה-ק ר' נפתלי מרופשיץ
זצשל ,אמר להם אותו צדיק .תיתי לי שעוד בימי חורפי נבאתי עלאביכם הקדוש
שיהיה לגאון ולתפארת בישראל ,הדבר היה בעת שהייתייחד עם אבי זצ'ל אצל
רבנו מהרצ-ה זצ"ל (ראה לעיל פ-א אות ג') אז אמר לי אבין אמור נא בנין מה
דעתך מי ימלא את מקומו של הרבימזידיטשובאהרימאה ועשרים שנה ,הרימותי
ידי והראתי באצבע על אביכם' ואמרתי זה יירש את כסאו אחריו נענע לי אבי
בראשו ואמר לי הטבת לראות.
ג) ובעת ההוא היה רבינו רק כעשרים שנה או פחיתן ולפי עדותו של הגה-ק
ר' יוסף מאיר זצ*ל תלמידו
רבנו (בהקדמתולס' רברים) מסר הגהוק
סרופשיץ אז לרבנו כמה ענינים גבוהימ ורמיסן ומאז נעשה תלמידו במדהידועהן
וקבלה ביד החסידים שכשישבו שני החברים הקדושים רבנו מהרצ'ה והגה"ק
פרופשיץ בסעודת ליל שבת ,והזשיט המשמשמים לנטילת ידים בין אכילתדגים
לגשר ,נטל רבינו מהרצ"ה את ידיה והגה"ק מרופשיץ לא היה נוהג בנטילה
זו )* .עמד אז רבנו מאחוריו ונטל גם הוא את ידו ועוד טרם שהספיקליטול את
ידו השניה ,היסב הגה*ק את פניו אליו ואמר לו די לך בכך ,אין נטילה
מעככת' ומן המסיבה ההיא לא נטל רבנו בין דגים לבשר רק את ידו הימניתן
אע"פ שנהג בכל מעשיו כמנהג רבו רבנו מהרצ*ה ,בזה חש לדברי הגה*ק
מרופשיץ שהפסיקו באמצע נטילתו *')
שי
יו
כשעמר
ב ר א ז עי ר א שלוא (הינוקא הידוע) ובבכיתו נזדעזעו תלר מאה אלפי ספלי במתיבתא דרקיע
ו"
ם אפטרופסא חדא ואמר מרא דעלמא יהא רעוא קמך זבו דאוביהא 1זכו ד ה אי ר בי א ד ק א
מ ס ר נ פ שי ה על א ב 1ה דתיתס עליה וישתזיב עיי-ש
)4נד?ה הרמ *-ניו*ד ס" קט-ז סע' גן ועיין בסז אמרי קדוש השלם מהרה"ק מסטרעליסק
בלקוסים אות ב-ד מה עהובא בעגין זה משו-ת מהרש*מ ח"ד 0י קב"ז ג"1פ ספר הקגה.
**) רחה גגמרא סוכה ל-ב סע-ב ,רב אחא ברי,
דרבא מהדר אתרי וחד הואיל דנפק מפומ"
1%
תולדות מרן הגה*ק מהרי*א מזידיטשוב
א כשעמד רבנו לבחינה אם יכשר לעבודת הצבאן לעחוהו ורשמו אותו לעבוד
שלש שנים בצבאן כפי שאמר רבנו בימי גדולתו לא נהגו בו כדין,
יע"פ דינא דמלכותא לא היה.ראוי כלל לעבורה מפני חולשת גופו ,אבל בימים
ההם היו הצדיקים שבמלכות אוסטריא נרדפים מן המלכותן ועוד נמצא עוד היום
באדכיוון של הממלכה פקודה שבה נפרטו שמותיהם של *השווערמער* (כלומר
בעלי הזיה) אייכנשטיין ,האגער רוקח ,ועוד (והם משפחות רבנו מהרצ*הן רמ"ם
מקאסוב ,ר*ש מבעלזא זצ"ל) שיש לדכא אותם' הסיבהלפקידהזוהיתה מלשינותם
שלמשכייים ידועים מזמן ההוא שמסרו את הצדיקים למלכות ,ומפני שרבינו
היתה יראת ה' חופפת על פניו עוד משחריתילדותו ,כשנכנסלבחינה לפניפקידי
אכדין.
הצבא אמרו זה זה הנה לפנינו "שווערמער'אמתי וכתבוהולמלכותשי
דבנו אמנם לא עבד בצבאן כי אז היה החוק בסלכות אוסטריא שהרשות לפדות
עצמו מעבודת הצבא בכופר קצוב להעמיד אחר במקומו(סופלענט בלעוז) וגבירה
גדיבה אחת מרת חנה הורביץ ז*ל ססטניסלב ,נתנה בעדו את הכופר ההוא ,אבל
עד שנפדה היה רבנו בצרה גדולה' ופנה אל יגאון ד' ענזיל 1ויזמר זצ"לשהיה
אה'כ האבד'ק סטריא ,בעל השפעה גדולה מאוד בבית הפקידות ,שהוציא רבים
סצעירי ישראל מעבדות לחירות ,הג"ר