מפר ע"יחיים
)8ס8.ח600שא06ןק%ש"1
תששס"י
1ש
4שש**41844שש
"
4
ש
י
שש4י4ש4י
4
קניצת מאטרים ,פניניםיקרים ,סיפורים נורא'ם ,ורנרים
נפלאים ,גם יכלל נתוכו היר 1שים וניאוריפי טאירים
בספירים ,להרנה טקראי קורש ,טלא וגרוש ,אמרי נועם,
אשר שטענו ונדעמ ,הנונעים טטקור נאטן ,רגנים גאונים,
קרושיעליונים ,ישמח הקורא,כי יטצא רי טהסור ,1להלהינ
הלננות ,להשינ לנ ננים על אנות.
הובא לבית הרפום ע"יהרבני הטופלג
מו"היפנדן
מצינגעךנ"י
נעהט"ה ספר והרי חטה ו,כרון צדיקים
מעיר רא11א-רוסקא.
,רןש~י-מאדגורזע
פוט של הנגיר טוהר"ר שא1ל
י
'ר
י משער
חנני
שנת רזר"ט לפ"ק.
האתקוהשנסלאינסרנס
10)8ח600שפ)06א.שאה4
ע"יחייםתשס"ד
מהה"ק רןאהרן משהמבראירל
ב
הה"מ רא"ם תלמיד להק' מלובלין נמע פ"א לדרנוויה'כי בא אלהטלון
'ויעמוד על מפתן הנית ונמוג אחור ולא רצה לכנום וינא בעה"ב
וישאלהו מה זה ויענהו ה
היר,ב מפני שנסצא ע"ז בבי
תותסך"יויוביהכלנםמאהורי
ויחפש וימצא על התקרה סטון ע"ז אחת וניערה
ב
אל הבית .אח"נ נאתה אשה אחת סאנשי הניתוננה הולך על ידה כמו
בן י"נ שנים ותנקש מהרנ לנרנו וכאשר רצה הרב לממוךידיו עליו
לברכהו תומ"י השטימ ידיו ממנו נאמרו איננו חפץ לברך אה הערל
ותאמר לו האשה הן אמת שלא ניסול אולם לא בזדון רק מחמת שמתו
אחיו מחמת מילה ועל פי הרין אין למולו וכאשר ראו האנשים השנ.
מופתים האלו והחויקו אותו לחוזה ונביא ונתוך כך נא להעיר הה"ק
מאפמא ונננם ג"נ לאנמניא זן וימפרולו אתנלהנ"לויאמר הרנ מאפטא
להרנ ר' אהרן טשה (מערצי) אתם החילותם להיות חוזה ויענהו הרב
רא"ט ומה אעשה אם אני רואה ממש נמו נעין הגשמי ואיך אפשר
ליננס בנית שיש בועיי
,או לנרך את ערל ויענהו האב מאפמא בוה"ל
ר' אהרן משה (מערצי) כשהייתי נילדותי ראיתיןא ,יותר מנם וכשבא
לפני איש ראיתי ננמה גילגולים הי' מקודם וסה תיקן בו ונאשר ראינו
שלא נשר הדבר לראות על היהודים דברים לא מובים העתרתי לפני
הקנ"ה שיקח זאת ממני ויעתרלי הש"י וטאז והלאה כאשר נומע איש
טרחוק לבא אלי עיננו רואים כל הנ"ל אנל כשבא לפנינו אין אנו רואין
נלל שום דבר רע'עליו רק נלהתיקוניםונל הסע"מ שעשה ננלהגלגולים
ועתה העתירו ג"כ אל ד' שיקח סכם החזיון הזה וכן עשהן:
הצדיק ה,ה מנ"כ נעה"ק ל,כר עולםיהי' צדיק:
מהגה"קריאר"ליבושוצל אבד"קלאנצופוקעשינוב.
מהרא"ל בתחילת צסיחת אורו עלפני תנל גסע להמתופף נצל
ן שום
' המגיד הגה"ק סקאוניץ ו"ל והרנ הטגיד הקפיד שלאיעיי
אדם בספריו ונבא האנרך הקדוש מהרא"ל לבית ההט"ג לא היה או
נניתו ופתח את המפרעץחיים אשר למד נו הרה"מ נאי,ה מאמר ומצא
כתוב בגליון ני"ק בזה"ל נכאן יש מוד גדול עמוקמי ימצאנוועיין
האנרך ב,ה המאמר ונאשר נא הרנ ו"ל פתאום לביתווהרגישבובאי,ה
מקום עיי
ן האברך וישאלהו ההמ"ג אתה השגת זה המאמר ויאטר הן
ואטר המוד נטושכל ראשון ותמה המגיד ע"ז אז פתח המגיד ואסר
טבמחניבושיגדל בתורהויפיץ ענןאורו ע"פתנל .ואח"כ נתמנה לראנ"ד
בק' לאנצומ ואח"כבקש
.קהל עדת קעשינוב מהה"ק סאפמאז"לשיבחר
להם רב גדול ל.שב נראש א ,בחר הה"ק בענורם את הה"ק סהרא"ל
אבד"ק לאנצנמ ושלח מכתנ לקעשינונ נ,ה"להנני שולח לכם גברא
רכוותי
הדוי"
4
סהה"ק מהרא"למלאנצופ
יכוותי ואנשיקעשינוב קבלו אותו לר"מ בכבור ושמהה רבהויהי' לתשובת
הימים והה"ק טאפמא בא לקעשינוכ כטנהנו טרי שנה בשנה ויתאכסן
בבית הה"ק טהרא"ל וביום ש"ק כשהי' מסובין יחר אטר הה"ק טאפמא
בפני כל העם הראיתם את הרב אשר בחרתי בעבורכם-תאטינו אשר
חררי תורה טארבע מאות שנההי' גנו 1ונעלם ער שבא הה"ק מלאנצום
בעולםונמסרו לו ר1י התורה ושוב בפעם אתר אטר הה"ק טאפמאעליו
הירעתם מקור מחצבתו של הה"צ טהרא"ל הקכ"ח לקח רנבי ארמת הר
סיני וברא את הה"ק טהרא"ל 1י"ע:
מהה"קריאהרןמקארליןיל.
' אצלועל ש"קשני ת"תמתלמיריהגאוןרש"1בעלהתניאובסעורת
פ"א"י
שבת הושיבם קרוב אליו וחלק להם כבור כראוי לאנשים טכובדים
והנה ררכו בקורש היה להיות הצנע לכת והכל בהסתר גרול והת"ת
הנ"ל היו רגיליס אצל רכס הק' לשמוע הרבה ר"ת במורות נוראים
ויחורים כררך החב"ר ופה לא ראו מאוטה בכל טשך הסעורותלכןעלה
ברעהם שכלעניניו ותהלוכותיו הם רברים פשומים ילא היח להם שוס
הכנעה לפניו בעת ישבם בממובה וכשהרגיש הרב 1את חרה לו מאור
ואמר להם אתם נקראים בפי כל חברניקי"ש ת"ח ולוטרי תורה אתם
השיבו הן ויאמר הרב אנו מתפללים להש"י שהתורה תלמור אותנו אח"כ
אמר להם אתם לומרים הנה איתא במררש שהסעורה שעשהיוסףהצריק
בשעה שהכיר את עצמו לאחיו הי' בשבת בכן הראוני אנה מגואר 1את
במררש ולא ירעו וצוה תיכף להביא לפניו מררש והראה להם את"כ
אמר להם חברניקי"ש אני יורע בכם בשתבואו לטרינתכם תספרו
שראיחם בכאן איש א' שאימריםעליו שהוא צריק ואוכל הרבה ושותה
הרבה 1ולל וסובא אלא אך מאטע וואשע(פי' בלשון הגוים אטר להם
אוי לאם שלכם) גם יורע אני שתאטרו שהוא מרבר גם כן בלשון חול
ובלשונות הגוים בש"ק אלא אך מאמע וואשע הנה רש"י "1ל פירש על
הפסוקכיפי המרבר אליכם בלשון הקורשוצריך להבין אנה נרט 1בקרא
שרבר אתס בלה"ק ועורכי הטרבר משטע בלשון עבר וטקורם רבר
עמהם בלשון העמים כטבואר בהריא בקרא כי המליץ בינותם שדבר
בלשון מצרי אך האטתכן הואכי יוסף אטר לאחיו הלא ראיתם בחוש
שפי המדבר [לשון עברפי' כבר] אליכם בלשוןמצרי בש"קכטושהראיתי
לכם המררש שהיה בשבת מ"מ היה בלה"ק היייו שרברתי בקרושה
כ1את ו1ה שפירש"י בל~'ק והאטת
ובטהרה אשר מצרי לא יוכל
כן הוא שהאיש שיש לו לשוןלרקבריוש מותר לרבר אף בלשונות רתסים
בשבת והאיש שפגם לשונו אף שישתוק כל השבת מ"מ בטח נחשבהוא:
כשנסתלק
מהה"ק ר אהקמקארליוי"ל
ג
כשנטתלק הה"ק הנ"ל ועלה לסרום הספידו תלמירו הקרושר' שלטה
'מקארלין ואמר הנה רש"י "1ל כתב על הפסוק ויתהלך
י וקל בדעתו
חנוך את האלקים ואיננוכי לקח אותו האלקים צדיק ה
לשוג ולהרשיע לפיכך טיהר הקב"ה וסילקו והמיתו קודם 1מנוע"כ וקשה
אי ס"ד שקל בדעתו לח1ור להיות רשע אלא שהקב"ה חסעליו וסילקו
קודם ומנו א"כ לא ה" צריך להעלותו לבחי' גדולה כ 11ולעשותו ממ"פ
שר הפנים לקשור בתרים לק1ג 1אך האסת הוא שא"א לומר ח"ו שהיה
קל בדעתו להרשיע חלילהיק הפירש הוא בך שהיה לו לחנוך עבודה
ובחי' רטה כזו שאם היה מרבר עם אי1ה איש אפילו דברים פשומים
אע"8כ התחיל האיש להרהר בתשובה ולצעוק אל הטלך וכאשר ראה
הקב"ה שעי"כיהיה הבירור קודם 1טנו והקב"ה רצה לעשות הבירור
לאמ לאמ ע"כ סלקו קודם וסנו 11ה שכתוב רש"י "1ל צדיק היה וק"ל
שיפעול לרוץ ולשוב לאחרים בתשוכה בדעת" 1היי 1טחטת דעת"ו
הרחבה אפי' בדיבודי חול בעלמא שלא יעשו עוד סעשים רעים להרשיע
עוד ובעבוד 1אתהי' מוכרח להיות קץ הבידוד קודם וטגו ע"ב סילקוסן
העולם ק" 1ואדמו"ר הי' ג"כ בבחי' 1את לכן סילקו הקב"ה קודם 1מגו.
כי נסתלק כשהיהבן ל"ה שנים1י"ע:
מהגה"קרבי ר'.אביש מפפד"מוצ"ל.
הוא הגאוןהאמיתי"סידועניו נודעביהודא ובישראל גדול שמו אבד"ק
ליסא וק"ק פפד"מ והוא עמד לימין צדקו של הגאון ר"ר יונתן
1צ"ל ובסקום גדולתו שמה שכנה ענונותו ונפלאות טדובר בו מתמימות:1
בהיא הגאון "1ל אב"ד נפפד"ס בא אורה אחר להתאכסן אצלו וחשך
טשחור תארו יורר רירו אל,קנו ומפיו נומפות נסרחו ובכל
1את קבלוהו הגאון בספ"י על ש"ק ובליל ש"ק האכילו והשקהו והאורח
אכל כל אשר היה על השולחן ולא נודעכי בא אל קרבנה וכעס עוד
על הגאון באמרו כי וה זמן רג שלא אכל ועדיין לא השגיע
נפקני
והגאון "1ל פייסו והכמיחהו כי'ימלא שאלתו להשביעו והאורח לא
ח
מלקללו ולבוותו עד כי צוה על ב"ב להוציא החמין הטמונים לש"ק
והאורח אכל הכל לא השאיר מאוסה וכל הרואה משתומםכי לא היה
בגרר אנושיוהגאון "1ל לתומו האמיןכי רעב הואופייסו עוד שלמחרתו
ביום ש"ק ימלא שאלתו ביתר שאת כחפץ לבבוויהי מטחרת ויצוהגאון
ז"ל לאנשי העיר להביא לביתו תמחוי טסעודת שגת למלאות שכד
דעבונו ובכל ,את לא פעל מאומה והאורח צעק כי רעב הוא ופייסו
הגאון "1לוהבמיחהוכי למוצש"קיתןלודי מחסורו ובמוש"ק צוה לשחופ
עבודו בהמה ונטרפו עד י"ג בהמות והי"ג הוכשר או נתנלה אליו
האורח
מהגה"קרביר'אביש מפפד"מזצ"ל
6
""ורח והגיר לוכי לא רעב הוא רק לנסותו בא אםיגיע לכלל כעס
והגיר שהגאון "1ל חשוב מאור בשמים וכשמנע הק' מלובלין"1ל המעשה
,ו אמר שעיקר הנסיק הי' שהאמין במאמר א"1ל כפין עניא ולא ירע
והאמין בו שכל מאכלי העיר פפר"מ לא יספיק לו ויהי' כפין:
מהצה"קרביר'אלימלךמלטענססיצ"ל.
פשש ניקש אותו אחר לתת לו עצהשיהי' לו 1כרון והשיב לו עשה
תשונה וגרולה תשובה שמגעת ער כסא הנכוד וממילאאין שכחה
לפני נסא כנורך והגאון הרי"מ מווארשא השיבלשואלו אורות התנצלות
השכהה מרוע לא י1דמן לךשתגיע נכף המאכללהאווןהשיבוכי באכילת
י היוה גופו אז אמר לו א"כ איךחיכללשכיה ההורה שהיא'ג"כ
פייחלי
חיי
ת הארסיזש"ה לעולם לא אשבח דבריךבי בםחייתניהיעי אחרי
שהם התיוח שלו ע"כ לא אשכחיהנן:
ן 'ה'שמשין טהה"ק ר"מ מסאווראן ז"ל שפ"א ישב במסיבה ואמר
חבעי
מימרא מש"ם וישב אצלו הריץ המובהק שלו ר' פנתם ז"ליאסר
שלא נמצא מאמר וה בש"םישאל אוחו הה"ן מתי למרת מם' 11שירעת
שלא נמצא שם הנאמרא 11השיכו 1ה מקרוב כמו חצי שנה ויאמר הה"צ
הןאני לא לסדתי מם' 1 11ה כשבע עשרה שנה ובכל 1את אראה אותך
כי האמת אתי וכן ה" וחלש רעת" רהרב ר' פנחס ויאסר לו הה"צ
הנה מכואר בגמ' על 1כור ושמור בריבור אחד נאמרו כל שישנו בשמירה
ישנו ב1כירה היינו מי ששומר נפשו מכל סיג וחמא אוי ישנו בוכירה
ואין שכחה לפניו והבן.
הצה"מי"א במרם הסתפח לחברת החםידים היה דרכו בקודש ללמור
' תורה כררך הלומדים המובהקים ולא פנה לכת החסידים ואחיו
ם בהיכל המגיד הקדוש
הקדוש רבי ר' ,ושא כבר שמש לפני ויפני
ממעורימש והי' ררכו להיות נחבא במחבואות וביער בהתלהנות נורא
וה" משוקע ברעיונוה תמיר וישאלהו הה"ק ר' אלימלך למה תתנהג בכה
סשונה מכל ארם והשיבו אחיו הק' ר' 1ושא אחי אספר לך מעשהנפלא
למען תדע את בל .הן נמדינה אחת היה מלך גדול וחכם וכלכני
המרינה אהבוהו מאור ויה' שם בעל מלאבה אחר עשיר גרול שנת;שר
ממלאכתו לימים עלה
מה בצעכי אאסוף שד הון רב נפשי
חשקהלהיות מהקרובים.לבממלהבשונתתיולהתענג מאור פני מלךוימכור כלחפציו
ויסע לענר המלוכה וילך בין סגני העיר לתור ולררוש אולי יש אי1ה
התסנות שיוכללמפחהולבית המלך לשרתהו ויורעלוכי אם ישתרל יוכל
ויאמר הבע"מ בלבו מה
להשיג משרת שיהיה מסיק עצים בתנור
י
המל-
מהצה"טרביר'אלימלדמליאנ5סיצ"ל
ד
לי ההמנות וה או התטנות אחר הן אנכי פורתי כל הוני ורכושי
מאהבתי את המלךלחוותביופיו ועתההננילפורשארי'כספי לשחדהשרי'
למעןישימו המשרת הואתעלשכמיויעש כןוישימוהוהשרי'למסיקעצים
ויהי כאשרהסיק התנורונפשו חשקהלדע' אם הסלךישנערצוןמסנוויעש
בתחבולותיו שהמלךיהי' לו נחת רוח וישם בתנור עצים כמדה ובמשקל
למען יתענג המלך מחום הגית שיהי' במוג השוהויהי היום ויתפלא
המלך על מוג חום הבית וישאל את שריו על הדבר הוה ויספרו לו כל
הדנרים וכשמוע המלך את דכריהם צוה להביא לפניו את האיש ההוא
לראות פני אוהב.נאסן אף אם יהי' מפחותי ערך וכאשר גא לפני המלך
וישטח טאודוישאלהו מה יקר וגדולה אעשהלך אהוביויענהוהאיש יקר
וגדולה לא אחפוץכי אנכ' פורתי כל הוני ורכושי מאהבתי למלכי וכל
י המלך לתתלי רשות
מגסתי רק לשרתפני המלך רק אם בואת יאותל
לראותפני המלך בכל עת אשר תבער רוחי בקרבי ואשמח כעל כל הון
ויהי כשמוע המלך את רברווישמח מאוד על רוב אהבתו אטנם לאיכול
למלאות שאלתו כי חרפה היא למלך להראות בכל רגע לפני עבריו
ויאמר לו המלך הן הקשית לשאול ממני רק איעצך עשה לך הור קמן
בעליית הבית אשר ררך שם תוכל לראותי כי שם עומרכלי וכוכית
המגריל כל דבר לאלפים ורבבות ובכל עת אשר תכסוף לראותי תבימ
במקום הוה ותראה אותי ואיש ור לא יראה אותך וישמח האיש מאור
על מוכת המלך ויקוד וישתחוה לאפיו ארצה וילך לו והמלך שב למקומו
ויהי כפעם 3פעם כאשר תיקד כקרבו אהכת המלך ויפנה אל טקום ההוא
ויבס משם לראות פני טלכו.ויהי ליסים ויעש המלך משתה גרול לכל
שריו וגנו יחידו כראש הקרואים וכתוך המשתה כמוב לכ בן המלךביין
דבר דברים בל' רעת והשכל לפני המלך והשרים ויחר מאוד למלך
ויגרש אותו מביתו ויצו עליו אשר עד שנה תמימה לא יראהפניו .אמנם
בן המלך הי' לו געגועים לראות פני אכיו לפעמים ראה את המסיק
עצים מכניס ראשו בעליית בית אביו ומשם יבים על דבר מה וישאלהו
בן המלך מה ואת ויספר לו את כל אשר קרהו ויבקש מאור בן המלך
את האיש ההוא להניחו שמה למען יוכל לראותפני אביו ויעש כן וירא
משם אתפני אביו ויאמר האיש אל בן המלךאי לךבן המלךבינגרשת
מעל שלחן אביך אנכי איש םכל ולא בינת אדםלי וחרפה היא למלך
כי איש כסוני יבא לפניו ככל עת ותהי ואת נחמתי כי הרשה אותי
לשוםלי חור הוהלהגים משמפני המלך אתההנך חכם בכל חכסה ומדע
ואתה מן היושבים ראשונה בסלכות ולא יכולת להתאפק מלדבר הבלים
ולהשג'ח על דבריך כייהיה דבר דבור על אופניו אוי לאותו בושה
שסעני אדוני מה'ום והלאה תשגיח על אופני דיבורך שלאיוציאפיך
דבר
8
מהצה"קרביריאלימלךמליאנסקוצ"ל
רנר שלא כרצון אביך 1ח 1תשבלבמח בהיכל המלךועיניך תח1נה המלך
ביופיו:
הרנרים האלה ככלות מהר"ו המשל ה1ה לאחיו הקרוש להר"א
אחרי
י לא תורה
ויאמר לאחיו בענותנותו אהי אחי אתהיורעכיאיןב
לא רעת ולא תבונה לכן אני צריך לעבור עבורת עבר ערכי א,כה
לראות וכו' אמנם אתה ת"ח טופלג אינך צריך כ"א להשגיח על רכורך
ולימורך ותפלתך 1ח 1תהי' מהיושכים ראשונה במלכות ואו נטע הה"ק
מהר"א להמגיר הק' ממעורימשו"ל:
טימר הה"ק ר' אברהם מררכי מפינמשוב ו"ל ששטע מפי הק' רר"א
שאמר אלו ינוחו מלחלוק עלי שתי שנים אביא משיח וגאולה
שלימה ואמר שפלא בעיניו על אשר מבואר ברברי חו"למענין חבלי
משיח שיהי' קורם ביאת משיח ומרוע לא צפו ברוח קרשם שאלימלך
יהי' בעולם וימתיק כל הגוירות ויבמל אותם:
ר הה"צ ר' יחוקאל מקאומור ו"לכי הה"ק רר"א ו"ל בשעה שאמר
גמיפ
קרושת כתר בש"ק לקחהוייגעריל והבימעליו ואמר אח"כ שע"כ
הבימעליו שהרגיש מתיקותגרול בשעת קרושת כתר וה" ירא שלאיהי'
לו ח" 1כלות הנפש לכן הוכרח להבימ על חפץ לטעןייכ
ל לההויק את
הנפש בגוף שלא יבמל מטציאות:
איש כפרי אחר שהי' ררכו לנטוע להה"ק רר"א ה" לו התט מ91לג
גרול ולא רצה חתנוליסע עמו להה"קכי ירא לנפשו פן ישאל
אותו הרב מה בגפ"ת ולא ירע להשיבו ובמשךהיטיםכיהתמירבלימורו
וחשב ברעתוכי מלא כרטו בש"ם ופוטקים ולא יחת מפני איש אז
החלימ בדעתו לנמוע עם חותנו להה"ק וישמח חותנו על הרבר ויטע
ויבא עמו להה"קויתן שלום לחותנו הכפרי ולחתנו הת"ח לא נתן שלום
ופנח אליו עורף ושאל אותי אברך מה יאסר ר' ונורעוע האברך ולא
הביןהפי' וכןהי' כמה פעמים בש"ק שאל לו רק שאלה 11מה יאמר
ד' ער שבמוצש"ק מרם נטע משם והלך לימול רשות המטע מהה"ק או
אמר לו הה"קפי' הרבר הנה כתוב אם יטתר איש במסתרים פירש אף
י לא אראנוהיינו
אםיעשה מע"מ בהסתר ווה בוראי מוב בכל ואתיאנ"
אם חושב ברעתו ואנ"י שהנני למרן וצריק או לא אראנו אין אני יכול
לטובלו ולראותו נאו"םר' וה יאמר ר':
-אי*4-ח-**4
הרב הקדושרייעקביצחקמלובריןוצ"ל
בעת"ה" הה"ק רבי ר' וושא ו"ל נע ונד בנלעיר ועיר וטרם ירעו
מטנו בא פעם אחת אל העיר אשר גר שם אבי הה"ק ר' יעקכ
יצחק,צוק"ל.והה"ק ר'יעקב יצחק ו"לה" או נער כבן עשר שנה וכאשי
הה"ק ר"ז עמר להתפלל אחורי התנור כררבו וראשו מעומף במלית
או הביט הה"ק ר"ו בהה"ק ר' יעקכ יצחק וצוק"ל ולא אטר לו דבר
1החויר פניו להתנור והתפלל כמקורם ויפתחו טעינות תהום רמעות
של הנער הוה וולגו רטעות מאין הפוגות שעה ושתים והה"ק רכ'
וושא לא הביט בו כלל ער שפסקו הרמעות וירר רם או חור הה"ק
ר' וושא אליו 1יאטר נפש ויוח יש לך מעתהכי נתתי לך וכעת
לך לאחי אלימלךויהי' לך נשמה גם כן ומא ,נעשה תלמיר הקרוש רני
אלימלך ו"ל:
! חרפו סגר אתעיניו שבע שנים רצופות לבלתי יראה ערות רבי
וביכ
י אם לא בעת תפילתווליטורושחי'ןצריך לראות בהספר אשי קרא
בו והתפללבו1 .ע"כ היועיני 1כהות וקצר ראות (קורצויכמיג):
בחרותו כאשר הגיע וטן הנשואין והלך אל כבור ח!פהו
!בימ
י חור בו ולא רצה בהשירוך ה,ה וכל העומדים שם נכהלו
טוה כי לא נשמע עור כוה ויפצרו בו מאור ולא הועיל ונתן אטתלא
לרבריו כי ראה צורת שתי וערב עליה ונהרם השירוך ולאחר שנים
רבות הטירה א"ע הכלהה,ו או נתורעלעין כל כי רוח אלקים בקרבו
הכי קרא שמו בישראל החווהכי כן ה" ווכה להיות גם בהיכל הקרוש
רבי ר' בער מטעוריטש ו"ל וםיפר מה שאירע לו מס"נ שימצא טה
לאכ1ל לסעורת טלוה מלכה וממנו יראו וכן יעשו ומעשה שהיה כך
הי' וכן סיפר מריהיותי במע,ריטש כלימי השבוע לא הי'לי מהלאכיל
חשבתי ררכי אקה אקח לסעורת טלוה מלכה ועלה כרעיוני הן המנ'ר
הולך בעשיק להטרחץ ותלמירו הקרוש מהר"ש מלוצק ו"ל בעל רב-ת
לי
,
שלמה
2
הה"קמלובלייוצ"ל
שלמה הוא מסרר הי"נ הלות טרם בואו סהטרחץ והי' ררכו בקורש
לעיין בהם בשבא מהמרחץ אם יפה סררםע"כ .נעת אשר לאיה" איש
בבית אחתוך פרוסה אחתכי בביתהמגיר אםיחסר סה בטחיהיה אחרת
וכן עשיתי וחתכתי הפרוסה
חורו.בכל ואת לא הלכתי משם כגנב רקעסרתי
על עפרי בהיל ורערה א התמר וחשכתיכי אט ישאל המנירמי
חוא וה אשר עשה ואת אתן תורה ויהי כבא המגיר טהטרהץ וראה את
כל הנעשה שאל מי עשה ואת וכאשר שמעתי הרבריםיוצאיםטפיהסניר
הק'א,שיניי רא לרא נקשן וחיל ורערה אחותני ואמרתי אני עשיתי,את
יעןכי ירעתי נאסנה אשר כלום חסר מבית המלך ובטח יכימ חלה
אהרתלרבינו ואני אנה אני בא לסעורסלוה סלכה אם לאיהי'ביריעכ"פ
פרוסה אחת וקבל המגיך את דברו וסיים הביפו וראו את מם"נ שהי'לו
א .1ררכו של הממר טמעורימש בקורש להתפלל ביחירות רק בעת הגיע
לוטר אין כאלקינו צוה לאסוף ממן מצומצם פ"א נכנס נם הק' מלובלין
י אחר תחתיוכי הוא
בתוך הבאים להמנין או אמר המגיר הק' הביאול
במלן ויצאו לבקש איש אחר ולא מצאו ויאואר שמה מהטנין וכאשר פתח
המגיר לומר אין כאלקינו נתעלף הק' מלובלין ער שבקושי נרול הקיצו
אותו ואחרי התפלה אמר הטגיר הלא אטרתי לבם להביא אחר תחתיו
נ .הוא בפלןכי כאשר ראה הפסליא של מעלה נתעלף וע"כ צויתי
להביא אהר איש אשרעיני בשר לו ולא יראה מאוסהילא יפחר:
המ' מלובלין הי' תטיר מלמרוכות על קרח והי' מתרצו וקראוהו בשמ
וקני קרח ובכל שנה ושנה גהגיעו לפ' קרח אטר תורה עליו
ומפרש כ11נח 1לפובה; טיפר הרה"ג ר' ליבוש מטארגינראר אגי הגה"ק
טצאנ 1לילכי פיאהי' הק' מלובלין בעירו והרב ר' ליבושהי' א 1איש
אסור שר אלף ונשיא פנים ולמרן טובהק ויהי כבא הק' מלובלין
העירה יצאו כל אנשי העיר לקראתו וכברוהו כבור גרול כיאות ובעיני
הרב ר"להי' ואת כמצחק ורק לאשר לאהי' יכול להעיו פניו נגר אנשי
העיר הלך גם הוא אליו אחר שהלכו אנשי העיר ח1רה לבתיהם ורסה
בנפשוכי ירבר עמו ברברי תורה ולסוףאין קולואין קשב מר"תכילא
מחשבותיו מחשבות הק' "1ל ויהתל הרב ר"ל בלבו על הצריקים ועל
ן רבש ושעוה וצוהו הק' שהרבש
החסידים ושאלוהו הה"ק על מסחריוויע
ימכור והשעוהיסתין מלסכרו ער לעת סצוא ולא עור אלא יאמוף עור
שעוה הרבה וגם 1ההי' כסצחקבעיני הרב ר"לכי הרבשהי' א 1בוול
,11שרםיתיקר ושעיה בעת ה1את ביוקר ולימים הבאיסיהי' ב11ל ועורם
סרבריס והנה קול רופק מחוא על הפתח בנחת ובהשקפ ויראו העומרים
לשמור הפתח כ הה"ק מהרצ"ה מ,יריפשוב "1ל רופק ויספרו להקרוש
מלובלין ויען הה"ק ויאסרימתין מעם ויאסר הה"ק להרב ר"ל הלא וה
האיש
הה"ממלובליןיצ"ל
ב
י שאינם שוכח'ס
האיש הדופק בפתח הוא אחד מהג' הלמירים שיש ל
מפחר ד' אף מינוט אחד הלא המה הוא ור' קלמן מע"ח ~הוא הק' נעל
מאור ושמש] ור' מאיריל מסטאבניץ [הוא הק' בעל אור לשמיסן יכמו
רבע שעה עברה ח,ר הה"ק רצ"ה ורפק בקול דטמה דקה בהפחח ויספר
"משרת להרב ויאטר יכנוס ויבא חה"ק רצ"ה כפוף כאגמון ראשו ושינ'1
רא לדא נקשן וילך להרב באימה וביראה ויספר להרב הן קרה לו בית
לקנות לכן נפשי בשאלתי כדת מה לעשות וישאלוהו הק' על הואר הבית
באי1ה צרכיון פתיחןל" ואיה מקום הפתחים ויספר לו הרב מהיצ"ה
את כל תבונת הבית גרלו וקומתו ומקום החלונות והרלתות ויענהו הרב
"1ל לאכי אם בירושלים תקנה לךבית .ויצחק הרב ר"ל בקרבו 1יאמר
בלבו עתה הפעם מצא בע"ח לגבות את חוט ויתן את שלו ויאטר
הלא כבר פסק הרמב"ם ו"ל לא נתחלקה ירושלים לרורות כשמוע רבינו
את קושיתו השתומם כשעה חדא והתחיל לפלפל עם הרנ מריצ"ה
טטקום מוצא הרין מן הראשונים ער האחרונים ובתחלה השיג הרנ ר"ל
את הפלפול ואח"כ אפם כחו ולא השיג עוד את גודל פלפולםא ,ה-אה
לרעת כי ארוי הלבנון אדירי התורה המה ובכל ואת לא שמע לעצת
הק' מלובלין ומכר השעוה והדבש הטמין אולם כאשר אמר הק' מלוכלין
כןחי' ואו ירר הרנ ר"ל מנכסי1ל
נ"8א בא הפבח ושאל עצה כרת מה לעשוה בבהמות שיש לו אם
לשוחטם על החג או ימכרםכי לבו יפחר פן ימצא מריפות -צוהו
הק' מלובלין שיכתוב לו כל בהמה תוארה ויעש כן ולא שינה ויקח הרב
את כתבו מידו ויקרא בתוכו ויאמר על כל בהמה 11כשרה 111טרפה
11יטצא בה שאלה ואינו יורע אם יפסוק המורה כשרה או טרפה כי
תורה היא ולא בשמים היא:
רבר מהאר"י הקרושותלמירו הקרושמהרח"ו נגר הבעש"ט ותלמיר
הק' המגיד ממעריטש ואמרבין הרב להרבאין אנו יכוליטלחכריע
ואין אמ רוצים להכריע ובין התלמיד לתלמיד אנו יכולים להכריע רק
אין אנו רוצים להכריע:
א אדם א' לפני 1להתנצל שהוא כעסן אמר לו ב1ההלשון איךר
כ~צנ :מי1ט נישט ר"בערין קט פאקע ציבעך ווארין דאסרייכעריןאי,
מסוגל להסיד הכעס:
והה"ק מהר"נ מראפשיץ 1צ"ל אמר א 1איין לאנגער ציבעך נרשגפ
שמחה:
גם אטר הק' מלובלין כששותה אחר לחברו ואומר למ"ם שאין להשיב
טובים לברכי לחיים טובים לבד בגי' קללה רק לחיים פיבים
ולשלום:
פ"א
י"8א
הה"קמלובליןוצ"ל
4
פ"א הי' הה"ק מנאררימשוב אצל הה"ק מלונלין והביא הה"ק טלובלין
הקאווע עבור הה"ק טבארריטשוב ורצה לערות טקורם את הקאווע
להכלי ואח"כ החלנ ואמר הה"ק מנ"ר שיתן תהלה החלב ואח"כ הקאווע
מהטה שאנ ,טכוונים חלנ עם קוה הוא מקוהכי חלב עולה נגי' ט'
ואות מ' עם קוה הוא אותיות מקוה ,אח"כ שאל הה"ק מנארריפשוב
להה"ק מלובלין נוה"ל אינו אמער גיהערמ או איהר ואגמ רוח הקורש
האמ איר ראם צי גיועהן בייאאינז .השיבו או איהר הייסמ מיך גישמ
ואגין וועל איך נישמזאגין .והשינו הרב מב"ר איהר מעגמ ואגין רוח
הקורש .אח"כ שאל הה"ק ר' יוסף ו"ל את אניו הקרוש מלונלין טה
יאמר ארוגי אבי כרברים האלו או ער וועמ ריך נישמ ה"מי :וועסמריא
נישט ואגיןקיין רוח הקורש הלא וה כמה אשר אתה אומר רוה"ק ואיך
הפסוק על ירו השיבו אביו ירעתי ברוח הקורש שימכיםעלי שאגיר רוח
הקורש גס מכאן ולהלאה:
ך~4מ"ס ר' משה מיימעלבוים וצ"ל מאוהל התפאר א"ע לפני הק'מלובלין
שלמד מפר המורה להרמב"ם ולא נשאר לו נלנו שום ספיקות
ח" 1השיכו רבו זה גרם לו מחמת שלמר חוטשעםפירש"י אצלרורו הה"ק
ר' 'וסף ו"ל מקאלנמונ מרם הי' שם הקרוש מאפטא ו"ל:
מ ר' פנחם מקארעץ "1ל אמר טי שלומר חומש עם פירש"י ממוגל
ריקוק"
' לאטונה:
גם אטר הה"ק מהר"פ ו"ל ששקר צריך להיות חמור כמו עריות ואמר
כשיהי' שקר חמור כמו עריות יבא משיח:
שאל הה"ק מלונלין את הקרוש ר' יצחק מראריוויל על רביי רז"ל
שהחמירו כ"כ נעון הגאוה .והשינו שמובה גרולה עשו לנו
רו"ל נוה לררכי ענורהכיקיי"ל מצות צריכות כוונה ובמצותל"ת כשבא
לידו והוא מונע עצמו מחמה רצון הבורא ית"ש הוא טקיים הל"ת והנה
העריות אינם באים לבל ארםלירו .ואטנם כשטתע עצמו טן הגאוהכרי
שלא יענור על כל העריותכי הוא שקולה כעריות כרנרי רז"ל הוא
נחשב באלו קיים הל"ת של מ" 1עריוה והומבו חרבריםבעיני הה"ק
טלונלין ואמר שפתח לו נזה שער גרול לעבורת השם:
בהיכל המגיר הק' ר"ר בער מטעזרימש ז"ל שמע ספי הסגיר
הקרוש שפי' רברי הגמ' יש קונה עולטו בשעה אחתויש קפה
עולמו נכמה שנים ורקרק הלא אררכא ה" לו לשמוח שיכולים לקנות
עוה"נ בשעה אחת ותי' שהבכיההי' עלמי שקוגה עוה"ב נשעה אחת
כי במה נחשנ הוא עוה"ב כזה שקונים אותו רק בשעה מועמת בלתי
הטגלת מצות וטע"מ כל היטים:
ואסר
_ל
,בהיררוו
ן
ש
י
הה"קמלובליןוצ"ל
ג
ואמר תימיי
ו הקרושטלובלין אםיתןלי רבינו רשות אענהנםאני
חלקי ונתן לו רשות ופי' הוא ו"לבי באמת שמח רבי רקדירוע
טגמרא נררים (נ' ע"ב) '1מא דמחייך בי' רבי אתיא פורענותא לעלמא
ע"כ כשבא לו איוה שמחה בבה ובאמתהי' לו שמחה לרביגו הקרוש
על אשר באפשר' לקנוה עוה"ב בשעה אהת .ונענה לו רבו המגיר הק'
אשרפי' וה הוא טוב מאוד ובמעט יותר מפירושו:
אמר בשם הה"ק ר' וושא שהעיקר להיות שפלבעיניו ובאם שתחזיק
ע?טך יותר ויותר במרת קמנות אני ערב לו שלא יטעה ח":1
ןפי' הה"ק ר' מאיר מסטאבניץ ו?"ל הפסוק סומך ר' לבל הנופלים
דכ
וזוקף לבל הכ"ופים ורקרק רלכאורה הי' לו לכתוב לשון טטיבה
א?ל הכפופיםולשון וקיפה א?ל הנופלים ולמה כתב בהיפוך רק האמת
שהעיקר לה'ותשפלבעיניו ער ק?ההאחרוןוזה השמיענו הכתוב סומךר'
לכל הנופלים ר"ל מי שהוא בעיניו כאין ואפס ושחה לעפר נפשו א"?
רק סמיבה ומי שהוא בעיניו על בל פנים רק כפוף ]ה ?ריך סער
'ותר ה"נו וקיפה טמש:
]של~]שדש מלובלין פירוש הפסוקמי בכם ירא ר' שומע בקול עברו אשר
הלך חשכים ואין נוגה לו יבטח בשם ה' וישעןבאלקיוהפירוש
שוטע שמתאסף מלשון וישטע שאול בקול עברו הכוונה אל ה?ריק שהוא
עבר ה' ולאיזה צריק אשר הלך חשכים ר"ל שהלך החשכות מא?לוהיינו
בל המירות רעות 1התא11ת רעות .ואין נוגה לו ר"ל והוא שפלבעיני
ע?טו שסובר ברעתו שאין לו עדיין .יבטח בשם ה' ר"ל בטחון ?ריך
הארם לכהוח בהשי"ת וישען באלקי 1ר"ל יהי' לו סמיכה על ה?ריק
י ה?ריק נקרא גם כן בשם אלקים כמ"ש בטשה ראה
שיתסלל בערו כ
נתתיך אלקים לפרעה:
דהא פירש מאמר ר]"ל יפה ת"ת עם ררך ארץ שיגיעת שגיהס משכחת
עון .משכחת הוא לשון מ?יאה בדמ?ינו ב"פ ראשכח מ?יאהוהיינו
י שעוסק בתורה עם ר"א הוא נבנע הרבה וסוצא בע?מו תמיר
על יר
עון וחטא:
דבר בקישו מלתא במעמא למנהגן של 'שראל בבוא איש ישראל
לה?ריק להתפלל בערונותן לו ממון פר'וןנפשו ואמררהענין הוא
שבאשר בא האיש להתפלל להש"י בעד חברו הנה יחשב לע,ות ח"ו
באמור לו למה חברך אינו מתפלל בע?סואין וה ב"א לקבל רוחיתירה
דאית בך שאתההגוןבעינךיותר סחברךלפעול בתפלתךע"כ ע?ההיעו?ה
לקחת מעות ואוישלו תשובה שליטה בפני הטקטרג בשביל ,ה אני
טתפלל יעןבי נהנולי משבורתי ואני בא בשברי ומרן הה"ק משינאווי
ו?לה"ה ו'"ע אמר רטוע"ו .הפסוקויתן לו טוהכ שבא '1ת*לל בערו:
"8א
6
ן
הה"קמלדבליזזצ"ל
ן כשהוא
פ"א הביאו לפניויין לקירוש וררכו בקורש לשוםעיניו עלהיי
בכלי הביטעלקי בעורו סתום והשגיח כמה פעסים ואמר כשר
ן אהר ואסר שלא ראה
ועכ"ו הניהה ולא רצה לקרשעליו וקירש עליי
ן ואחר הקירוש פתחו הכלי וראו שהיאסי רבש לבן מארץ
עליועניןיי
הגר:
סיפר הגאח הקדדשבעלחידדשיהרי"םזצדק"ל.
יהי'ק מלובלין ו"לענין שנסתרה א"א עם אחר ואמר
מעשה שבאיפנ
המבואר במי' קע"ח ס" 1שאינ
להם שירורו יחר כמקדם
1
כדין
אסורה בלאקינוי ושאלוהו מרכרי הר"ן בסוף נדרים שבתב דראויכיוצא
י שמים ואמר להם שבוה
בוה וכו' בעל נפש לחוש לעצמו כרי לצאתיר
שעפ"י הרין מותר לרור עמה .אבל משום חשש בעל נפש אובל למסוך
על רוה"ק שלי שאני רואה שלא נטמאה כלל אכל כשאסורה מצר הדין
ז לסמוך על הרוה"ק והפליג בספוריו שאינס מובנים לפי הפשט ואמר
אי
האות שמבין .שראל שיה רינר והב ע"כ