הישיבות בארצות הברית

.ינחור בצמ ,תובישי ,תירבה תוצרא :חתפמ תולימ

מאז, ועד שהיהודים רדופי-הגורל מצאו את מנוחתם ב"העולם החדש", עברו מאות בשנים.
ההגירה הגדולה של המוני היהודים ליבשת אמריקה, התחילה רק לפני פחות ממאה שנה.
דאגתם של המהגרים במשך עשרות השנים הראשונות הייתה, קודם כל, להסתדר במובן
החומרי. את מטענם הרוחני עזבו, רובם ככולם, במקומות מוצאם, או שהשליכו אותו
באוקיינוס, בדרכם ל"עולם החדש". העזובה הרוחנית, הבורות וההפקרות במובן הדתי, וכן
המצב הירוד של חינוך בניהם, היו לחם חוקם של הציבור היהודי הצעיר בארצות הברית,
באותם הימים.

הרבנים הבודדים שבאו מליטא, מקום בו לימוד .יש מאין תניחבב הריצי תאז התייה

התורה היה בעצם פריחתו, מסרו את נפשם לאסוף את חרפת הישוב היהודי החדש שהיה ריק
.תווצממו הרותמ

מובן, שבתחילה, לא רבים היו הלומדים בישיבה זו, אך לאט לאט נאספו אליה רבים הצמאים
ללמוד תורה לשמה, ואחרי פטירתו של רבם של בני הגולה, ר' יצחק אלחנן ז"ל מקובנה, הסבו
את שם הישיבה ל"ישיבת ר' יצחק אלחנן" שיצאו לה מוניטין בתור מקום תורה מובהק. בין
שתי מלחמות העולם נתווסף לישיבה זו דבר חדש, שלא היה כמוהו בתולדות ישראל: נוסד על
יד הישיבה קולג' למדעים כלליים, ובמשך הזמן גם אוניברסיטה מלאה עם כל המחלקות
הגבוהות, המחלקות תואר" דוקטור", וכן בי"ס לרפואה.

אחרי המלחמה העולמית הראשונה, התחיל המפנה החדש בעולם הישיבות בארצות הברית,
אמנם גם לפניה נוסדו בניו-יורק כמה ישיבות חשובות, מלבד ישיבת ר' יצחק אלחנן, כמו:
ישיבת רב הכולל ר' יעקב יוסף, ישיבת "תפארת ירושלים" וישיבת ר' שלמה קלוגר, אך בזמן
טישוהל קר אל הילעש ,הרכהה הקירמא תודהיב רודחל הליחתה הירחאלו תימלועה המחלמה
עזרה חומרית לנפגעי המלחמה, אלא שנועדה גם להיות ממנהיגי ומורי דרכה של היהדות
.תימלועה

מנהיגי היהדות בארצות הברית התחילו להבין שהגיעה העת שחינוך בניהם צריך לבא בראש
כל משימותיהם. הגיעו גם אז לארצות הברית כמה מחשובי הרבנים, ראשי ישיבות ומנהיגי
קהילת מפולין ומליטא, והתחילה תסיסה בחוגי היהדות הנאמנה לייסוד ישיבות כמתכונת
.הפוריאב תובישיה

יתשש דואמ ינייפוא ברלין שרישומם ניכר עד עכשיו בשדה הרבצת התורה בארצות הברית.

הישיבות הללו נוסדו על ידי חוגים דתיים מתונים מאנשי המזרחי ולבסוף נעשו מבצרם של
הימין הקיצוני. ישיבת "תורה ודעת" נוסדה בשכונת ווילימסבורג שבברוקלין ששימש אז כרב
בשכונה זו והוא נתן לה את השם של הישיבה המפורסמת בלידא, מיסודו של הרב ר' יצחק
.יחרזמה דסיימ ,ל"ז סנייר

הרב גולד סיפר שהיה מסתובב עם בנו הצעיר מבית לבית ודפק על דלתות אחינו בני ישראל
לבקש אותם שישלחו את בניהם לישיבה שייסד בשכונתם. הוא הראה להם את בנו לאות
ולראיה שגם הוא מסר את בנו לישיבה ואין חלילה שום דבר רע בישיבה, כפי שהתרגלו
לחשוב… שתלמידי ישיבה מוכרחים להיות בטלנים… הוא השקיע עבודה ועמל רב במשך
חודשים, עד שזכה לראות את המניין הראשון של נערים בישיבה זו, שמספר תלמידיה הגיע
עכשיו קרוב לאלפיים.

לשיא הפריחה והעלייה, הגיעו הישיבות בארצות הברית אחרי החורבן הנורא של המלחמה
תובישי לש הטילפה תיראש .לארשי תיב לע הדריש המויאה האושהו הינשה תימלועה

כל זה שינה לגמרי את הנוף של עולם הישיבות בארצות הברית. הרבצת התורה ולימוד
התורה, נעשה קרוב מאוד ללבם של אלפים ורבבות מיהודי אמריקה. ההסברה שהשאיר
אלקים לפליטה את הישוב היהודי באמריקה, ושעליו לקבל עול תורה ולחנך בניהם ברוח
התורה והיראה – הכתה שורשים עמוקים ביהדות ארה"ב.

ועוד סיבה חשובה לפריחתם של הישיבות אחרי החורבן הנורא: הישיבות הקטנות. נתונים
סטטיסטיים הראו שבשנת תרצ"ח היו בכל אמריקה 18ישיבות קטנות וגדולות, ורק ולאחר
עשר שנים, בשנת תש"ח, קפץ ועלה המספר עד קרוב למאתיים. איך קרה הפלא הגדול הזה?
!אוה רבד אלה

אחרי "ועד החינוך החרדי" בא ארגון "תורה ומסורה" מטעם ראשי הישיבות; אחריו בא
ארגון חסידי חב"ד ועוד ארגונים, שהסתערו על החוגים הדתיים בערים ועיירות ברחבי הארץ,
עד שעלה בידיהם לייסד במשך העשור הראשון (ת"ש-תש"י) יותר ממאה ישיבות קטנות.

אכן, ברוב ה"ישיבות" האלה רמת הלימודים לא היתה גבוהה, ורק בקושי קראו למוסדות
חינוך כאלה "ישיבות", אולם העיקר הגדול היה ללמוד לימודי קודש וחול ביחד על ידי מורים
דתיים ובאווירה דתית מובהקת. התוכנית כללה לרוב: תפילה, חומש ורש"י, קצת נביאים
.ארמג תלחתהו

היה להם למוסדות אלו, מאבק קשה מאוד על קיומם החומרי, כי בעלי ההשפעה מכל עיר
ועיר, אלי הכסף העומדים בראש מוסדות הצדקה והחינוך, החרימו את הישיבות הקטנות
הללו באומרם שחוטאים חטא בל יכופר שמתבדלים (סגרגיישן בלע"ז) מהאוכלוסייה הכללית
ויוצרים "גטו" כביכול, בעת ששאיפתם הייתה תמיד ליצור טיפוס אמריקני מאוחד, בעיקר על
ידי בתי-ספר הכלליים.

לאושרנו הכירו כמעט כולם, אחרי מאבק קשה וממושך, שהישיבות הקטנות או בתי ספר
הכל-יומיים הצילו חלק מהנוער היהודי בארה"ב מהתבוללות וכליון רוחני. במשך הזמן
נעשתה הישיבה הקטנה נכס יקר מאוד ליהדות אמריקה, ועכשיו אין כמעט עיר ועיירה
במרחבי הארץ שאין בה מוסדות כאלה, שהביאו למהפכה רוחנית בין האבות והבנים גם יחד.

כי מהמחנה הזה של תלמידי הישיבות הקטנות (ובמשך הזמן נוסדו גם ישיבות קטנות ראויות
לשמן) צץ ופרח נוער ישיבתי המשמש עתודה נאמנה לישיבות הגדולות. גם רכש לו הנוער הזה
עמדות חשובות לעצמו ובמקרים רבים כבש בסערה את בתי הוריו והכניס תוכן יהודי לבתים
.תווצממו הרותמ ונקורתנש הלא

ירחאל רפס-יתבב רתויה לכל וא יהודי קלוש, על קצה המזלג, בבתי-ספר ליום ראשון בלבד

הצהרים הנקראים בשמם "היברו סקולס", בהם מבלה הילד שעה או שעה וחצי ביום, אחרי
שכבר מילא כרסו במשך כל היום בלימודים שונים בבית-הספר הכללי. גם עכשיו סכנת
.תישממו הלודג דוע איה ,ידוהיה רעונב תבורעת יאושנו העימטהו תוללובתהה

אולם, המהפכה הגדולה, תוצאת המפנה החדש הזה, הדביקה כבר חלקים גדולים של הנוער.
יש ערים גדולות בארה"ב וקנדה שהאחוז של הילדים המקבלים חינוך יהודי מלא מגיע עד
לארבעים אחוז יותר והעיקר שנוצרה שכבה שלמה של נוער שלימוד התורה ושמירת המצוות
הם נר לרגלם ואור לנתיבתם והם כובשים לבבות וגם עמדות חשובות בציבור היהודי.

ואף שישנם גם בין בחורי הישיבה באמריקה, אדוקים הנוטים לקצה השני ואלה ,םיכרד

שמסתגרים בדל"ת אמותיהם, אך בדרך כלל הוא מתון בדעותיו, מעורה בציבור היהודי
ובחיים הכלליים, מצטיין באהבת ישראל ורוצה באחדות העם. הוא גם אוהב את מדינת
ישראל, דואג לשלומה וטובתה ומצפה לראותה. אמנם הוא מתאונן כפעם בפעם על חוסר
הרצון והאחריות בין רבים ממנהיגיה השולטים, לשמור על פרצופה הדתי-רוחני של המדינה.

על חשבון המפנה החדש להרבצת התורה ולקרב נדחים בארה"ב, יש גם לזקוף את התופעה
החדשה, שאפשר לנסח אותה לפי המאמר הידוע של חז"ל, במובן ההפוך: "היזהרו בבני
שמהם תצא תורה…" עובדה היא שעשרות ומאות נערים מבני העשירים ובעונה םירישעה

אחת גם מבתי מתבוללים מובהקים, עזבו את חיי המותרות והריקנות ו"נתפסו" ללימוד
.תובישיב הרותה

חזון בלתי נפרץ הוא עתה בארה"ב, איך שבני העשירים האלה הממלאים כרסם בש"ס
ופוסקים, חודרים בסערה לבתי אבותיהם שנתרוקנו מכל תוכן יהודי ומכניסים לתוכם את
מאור היהדות, שבת וחג, כשרות ומנהגי ישראל. ידועות לכותב הטורים "טרגדיות
אמריקאיות" שזכו ל"סוף טוב" כמנהג אמריקה.

תחילה נפגשו הבנים ה"סוררים" שגמרו אומר להכניס תורה ומצוות בבית הוריהם, בהתנגדות
נמרצת ובתימהון לבב, והבתים האלה הוכו בתדהמה ממש על שבניהם "יצאו מדעתם"
ברצונם להפוך את הקערה על פיה ולהנהיג אצלם מנהגים חדשים "אשר לא שערו אבותיהם".
אכן, הבנים הזדיינו בסבלנות רבה ובכוח משכנע גדול עד שבמשך הזמן, לא רק שההורים נתנו
את הסכמתם לדרך החדשה של בניהם, – ומה לא יעשו הורים בשביל בניהם? – אלא הם גם
מצאו סיפוק נפשי ממאור היהדות הגדול הזה, שחדר לתוך ביתם.

היו גם מקרים שבחורים כאלה עזבו את ארצות הברית ובאו ללמוד תורה בישיבות הארץ או
להשתקע בקיבוץ דתי. ההורים שמעולם לא הכירו את הארץ ואולי גם לא חשבו עליה, באו
לארץ לבקר את בניהם ולהתחקות אחרי מעשיהם וכאן נתגלה לפניהם עולם חדש שהשאיר
בקרבם רושם בל ימחה, מזון למחשבה ומעשה לימים יבואו.

בעולם הישיבות בארה"ב נמצאו משפיעים רבים, הן בין מנהיגי הישיבות והן בין הבוגרים
שעזבו את כותלי הישיבות, שהשפעתם הולכת וגוברת על חלק ניכר מהנוער הדתי ועל חיי
היהודים והיהדות בארה"ב בכלל.

הישיבות הללו הפזורות ברחבי הארץ הן התריס בפני הפורענות הגדולה של יהדות ארה"ב,
בפני סכנת ההתבוללות והטמיעה ונשואי תערובת, ההולכים וצועדים בצעדי ענק. אמנם מספר
תלמידי הישיבות מהווה רק בקושי עשרה אחוזים של ילדי ישראל שם בגיל החינוך, אך יש
.המש תובישיה תרגסמ תא ביחרהלו לידגהל תלוכיו הווקת

עתיד הישיבות בארה"ב וקנדה, תלוי בשני דברים:
העמקת התודעה של החינוך העברי השלם והחדרתה בחוגים רחבים של המוני היהודים; (א

למצוא מוצא כספי לתשלום השכר-לימוד הגבוה בישיבות, העולה בכל פעם, עם עליית (ב

ההוצאות של החזקת הישיבות, מה שמונע הרבה מבני העניים להיכנס לישיבות.

רבות מהישיבות הנ"ל מהוות מרכזי תורה ויהדות, כמרכזי התורה בבל בשעתם ורק על ידי
השפעות גומלין בינם לבין ישיבות הארץ, נוכל לקוות שיחזיקו מעמד להגדיל תורה ולהאדירה
בתפוצת ארה"ב ושיכירו בכוחה הגדול של תורת ארץ ישראל, לקיים מה שנאמר: "כי מציון
תצא תורה ודבר ד' מירושלים."