מדריך למורה להוראת הספר "פרקי משנה – ברכות"

פברואר 17, 2010 · מאת דוד בן דהן · בית


מדריך למורה להוראת החוברת

מאת: דוד בן דהן

:תאצוהב
משרד החינוך והתרבות, המינהל הפדגוגי, האגף לתוכניות לימודים
אוניברסיטת בר אילן, פרויקט תושבע"פ מ"ד



האי מאן דעי למהוי חסידא,
לקיים מילי דנזיקין (בב""ק ל)

המדקה


דברים רבים נאמרו בשבח המסכת שלנו, מסכת ברכות, הפותחת את סדר "זרעים" (ואת כלל
הש"ס), כגון דברי "המאירי", המציין, שיש בה "מפינות האמונה בייחוד ה'", וכן "עניינים תמידיים-
לא יסור חיובם מן האדם רק שעות מספר במספר, לא יום שלם בשום פנים".

ואכן, עקב זאת, אף כאשר בבתי המדרשות התמעט מספר הלומדים את סדר "זרעים" (כמו גם
את הסדרים "קדשים" ו"טהרות"), צורפה "ברכות" לראש סדר "מועד" (בימי הגאונים) ורבו
.הידמול

תוכן המסכת: "ארבעה עניינים נכבדים" (המאירי):

א. מצוות ייחוד ה', ק"ש וברכותיה בפרקים א-ג.
ב. התפילות, שמו"ע ואחרות, בפרקים ד-ה.
ג. הברכות על מזון ועל הנאות אחרות בפרקים ו-ח.
.ט קרפב תועימשו תויאר ,בטומ ,בוט לע תונוש תוכרב .ד

יתר פירוט תוכלו למצוא בהקדמתו של הר"ח אלבק למסכת שלנו. טעמים להקדמת הלכות ק"ש
ותפילה להלכות ברכות תוכלו למצוא בהקדמת הרמב"ם לסדר "זרעים", ובהגה"ה שם.

חיבורנו מכוון להעשרת החומר ולקידום מטרות בתחום היידע, הכשרים והמיומנויות, האמונה
והרגש באמצעים כדלהלן:

א. מקבילות והשלמות למשנה מן הברייתא, התוספתא והמדרשים.
ב. קישור בין התושב"כ ולתושבע"פ.
.השעמל הכלהה רוריב .ג
.ארמגה דומילל הנכה .ד
ה. התוודעות אל התנאים ואל תקופתם.
.ימצעה יוליגה תטישב דומיל .ו

מן הראוי, שיהיו דרך קבע בכיתה ספרי המקורות היסודיים, כגון: תורה, ש"ס, הרמ' ושו"ע.

פרק א': מאימתי קורין


ההתייחסות אל "ק"ש של ערבית" כיחידה הלכתית נפרדת מן ה"תפילה" (העמידה), אינה מוכרת
כל כך בזמננו. כאשר המתפלל בא לביה"כ ל"ערבית", הוא כולל במילה זו את שניהם כמקשה
.תחא

לכן ראוי שנעמיד את תלמידינו על ההבחנות שביניהם מבחינת ההגדרות (זו "קריאה" וזו
"תפילה"), מבחינת מקור החיוב (זו מדאוריתא וזו מדרבנן), מבחינת הלכותיהם (כגון גבולות
הזמן של כל אחת) ואף מן הבחינה ההסטורית. רבים "קראו את שמע" של ערבית, אך לא
"התפללו" ערבית, בהיותה רשות (דבר ה""ממתן" מעט את פליאתנו משכחת בני ר"ג שבמשנה
.(ןלהלש 'א

הפרדה כזו תיעשה גם לגבי "שחרית" (וראה א, ב מול ד, א).

חשוב, שליד כל תלמיד יהיה סידור התפילה, להמחשת כל הקשור בו לחיזוק הקשר עם תכניו,
דבר שגם יגרום, קרוב לודאי, לשיפור היחס לתפילה.

'א הנשמ


מושגים במשנתנו: א. עמוד השחר ב. הנץ החמה ג. שקיעת החמה ד. צאת הכוכבים ה. תרומה
ו. טומאה וטהרה ז. סייג לתורה ח. הלכה כרבים.



,רחאה קלחב ,(המדקהב האר) "עמש תאירק"ב ,"תיברע"ה ללכמ דחא קלחב הנד ונתנשמ
ב"תפילה", נדון בפרק ד' משנה א'.

הטבע ותנאיו שימשו לרבותינו כלים להגדרות הלכתיות, וגם כיום, כשאנו נעזרים בשעון, המצוות
השונות הקשורות בזמן ממשיכות להתייחס אל המצב בטבע, והשעה הנקבעת להן בשעוננו
.וב היולת

לדוגמא: תפילת ערבית תהיה ביום מסויים בשעה מסויימת, כי זו שעת צאת הכוכבים.

תלות זו מזקיקה אותנו למושג "שעה זמנית", שאורכה מותנה באורכו של היום הנתון.

.(א"כ תומביב האר) "יתרמשמל תרמשמ" יפ לע ל"זח תלועפב בושח דוסי אוה "הרותל גייס"

חשוב, אפוא, להרחיב בו מעט בכיתה. (וראה "אבות" א', א', ולהלן בפרק ט' משנה ה').

באשר ל"כוונה" בק"ש: נושא זה יידון במשנה א' שבפרק ב' (ובגמ' יג, ב). אעפי"כ ראוי כבר
עתה, בפגישתם הראשונה של תלמידינו עם "שמע ישראל" (במישור הלימודי כמובן), לגעת
במטען האמוני-חווייתי העמוק, שפסוק זה נושא (וראה להלן בעמ' 90את סיפורו של רבי
.(אביקע

'ב הנשמ


מושגים במשנתנו: א. תכלת ב. ותיקין ג. ברכות ק"ש ד. תנא קמא



ה"תכלת" איננה כיום בטליתותינו, וכל הפתילים כיום לבנים.

זמן "משיראה את חברו…" (או"ח נח, א) הוא קצת אחרי עמוד השחר (מ"ב שם ס"ק יח).

במשנתנו שלושה תנאים: א. תנא קמא ב.רבי אליעזר ג. רבי יהושע.

המחלוקות ביניהם הן כך:
א. בעניין זמן ההתחלה חלוקים ת"ק ורבי אליעזר. דעת רבי יהושע אינה מצויינת.
ב. בעניין סוף הזמן חלוקים רבי אליעזר ורבי יהושע. דעת ת"ק אינה מצויינת.

'ג הנשמ


מושגים במשנתנו: בית שמאי ובית הלל.



מעשיו של רבי טרפון ותגובת החכמים מביאים אותנו ליסודות החשובים הבאים:

א. הנוהג כב"ש כאשר ב"ה מקילים-אין במנהגו המחמיר פוסל, אך כשהמחלוקת בין ב"ש לב"ה
.(והילא תונש) ש"בכ גוהנל רוסא-וזכ הניא

ב. עונשו של העובר על דברי חכמים חמור יותר מעונשו של מי שלא קרא כלל ק"ש (שאז הוא
עבר על "עשה", אך לא חייב את נפשו על כך).

* גם לדעת ב"ה במקילים ומתירים לקרוא "כדרכו", על המתפלל לעמוד מהליכתו לקריאת הפסוק
הראשון כדי לכוון בו כראוי (רש"י ד"ה "בעמידה" בדף יג, ב).

'ד הנשמ


מושגים במשנתנו: א. ברכה ארוכה ב. ברכה קצרה ג. חתימה



השם "ברכות קריאת שמע" טעון הבהרה: אין אלו ברכות, שנתקנו עבור קריאת "שמע", כדוגמת
הברכה שלפני מצווה זו או אחרת, ולכן:

א) אין הן פותחות בנוסח "אקב"ו לקרוא את שמע".

ב) גבולות זמן אמירתן שונים מאלו של ק"ש.

* האיסור לשנות את נוסחי הברכות שבמשנתנו נראה בזמננו כמיוחד וכמובן מאליו, כיוון שדפוסי
הברכות התייצבו במהלך הדורות.

'ה הנשמ


מושגים במשנתנו: א. הזכרת יצ"מ ב.ימות המשיח



יש להבחין בין נושא המחלוקת הזכרת יצ"מ בלילות לבין הדרך למימוש ההלכה על ידי קריאת
פרשת ציצית, שבתוכה נזכרת גם יצ"מ.

כמו-כן יש להסביר את הדעות לגבי הצורך להזכיר ב"ימות המשיח" תוך ציון הזיקה שבין שתי
הגאולות (ראה ירמי' כג, ז והגמרא בדף יב, ב).

* על "ימות המשיח" ראה בהרמב"ם מלכים יא-יב.

ארוק היה : 'ב קרפ



פרקנו ממשיך בהלכות ק"ש, והמשניות א-ד כוללות הלכות בנושאים האלה:
האירק .ו האירקב קודקד .ה שחלב האירק .ד תוישרפה רדס.ג הקספה תומוקמ .ב .הנווכ .א
למפרע ז. טעות בקריאה ח. ק"ש של האומנין.



"אשיר"ה :'א הנשמ


מושגים במשנתנו: ה"כוונה".



עלינו להבחין בין שני סוגים של "כוונה" בק"ש:
א. כוונה לצאת על ידי חובת המצוה (ראה בשעו"ש או"ח ס,ד;"…וכן הלכה").
ב. כוונה- התבוננות בתוכן המילים(ראה שם בסעיף ה').

* ראוי לעיין שם ב"משנה ברורה" ס"ק ז ו-יא.

פירשנו את משנתנו כסוג א' (כפי ההלכה ש"מצוות צריכות כוונה"), אך ראוי שנעמוד גם על הסוג
השני, שגם הוא "לעיכובא", בפסוק הראשון (כדלעיל בסעיף ה'), ונשתדל, שהתלמידים יגשימו
.האבה ש"קב רבכ תוכלהה יתש תא

* יש נוהגים לשתוק מעט בין סוף ברכת "אהבת עולם" לבין פסוק "שמע" כדי לכוון כראוי.

"אשיר"ה :'ב הנשמו :אפיס"ה :'א הנשמ


מושגים במשנתנו: א.פרקים ב.יראה ג.כבוד



רצוי להקדים וללמוד את משנה ב' בצמוד לסידור התפילה, ורק אחר כך לדון בהלכות שבמשנה
.'א

דעת רבי יהודה נתקבלה להלכה, וראוי לעיין באו"ח סו, א, לפירוט סעיפים חשובים בהלכה, כגון:
סוגי ה"יראה", הדין בפסוק "שמע" (כאן כדאי להזכיר את המדרש על שתיקת יעקב אבינו
בפגישתו הדרמאטית עם יוסף, כיוון שהיה קורא את שמע"!).

* בזמננו אין אנו מפסיקים כלל מתחילת "פסוקי דזמרה" עד אחרי ה"עמידה", והזהירים מקפידים
שלא להפסיק במשך כל התפילה.

"אפיס"ה :'ב הנשמ


מושגים במשנתנו: א.עול מלכות שמים ב.עול מצוות ג. "וראיתם אותו".



* רבי יהושע בן קרחה, המעמידנו על קדימת "עול מלכות שמים", הוא בנו של רבי עקיבא, שהיה
למופת מופלא בהגשמת מצווה זו (ראה בעמוד ( )90מל"ש). ציון קירבה זו תוסיף נופך בלימוד
.הנשמה

טעם נוסף לסדר הפרשיות מובא בברייתא בדף טו, ב (מפי רשב"י, תלמידו של ר"ע), ומומלץ
להעלותו בכתה לשם העשרה. (עם הבהרת הגמרא שם לדברי רשב"י!).

פרשת "ויאמר"/"ציצית" נקראת גם ב"ק"ש של ערבית משום זכירת יצ"מ שבה, כפי שלמדנו לעיל
.ה,א-ב

ראוי לקשר את משנה ה' שבפרק ט' כדי להרחיב בענין טעמו של ר"י בן קרחה.

'ג הנשמ


מושגים במשנתנו: א. דקדוק אותיות ב. למפרע



מעמדה של ק"ש עולה בלב תלמידנו, ככל שהם מתוודעים אל פרטי ההלכות, בענין הגבלת זמן
.דועו "הקספ"ה ינידב ,"הנווכ"ב ,האירקה

חשיבות הנושא ותכיפות קיומו: פעמיים בכל יום (ומדרבנן עוד שתי פעמים), מעמידים בפנינו
אתגר, לחנכם ליחס הראוי למצוות, ולהקפדה על קיומן בהתמדה. גם כאן סידור התפילה יהיה
"שותף" נכבד בשיעור, וייעשו בו "אימונים" מחזקים מתאימים.

'ד הנשמ

רקע למשנתנו, העוסק ב"כוונה" בק"ש ובעמידה, ניתן למצוא במשנה א' שבפרקנו, במשנה א'
.ה קרפבש 'א הנשמבו ,ד קרפבש

כבדרך אגב, אנו יכולים להעמיד את תלמידינו על היחס, של העובד אל עבודתו, ע"פ התורה
מחד, ועל קיום המצוות בכל הנסיבות, מאידך.

* בזאת נסיים את נושא "ק"ש". בפרקים ד-ה נעסוק ב"תפילה." ראה את דברינו בהקדמה לפרק
.ולא תודיחי יתש יבגל ,'א


'ה-'ד םיקרפ


התפילה שבכל יום (שלדעת הרמב"ם היא מדאורייתא) ותפילות אחרות, הן נושא הפרקים
.ונינפלש

האתגר החינוכי בהוראת פרקים אלו: חיבוב הקשר של הילד אל ה',דרך תפילותיו ועידודו
להתפלל בכל עת הן בתפילות שבסידור והן באלה שהוא יחבר על פי צרכיו השונים.

חשיבותו של האתגר מחייבת אותנו להשתמש באמצעי עזר שונים, כגון "מילי דאגדתא", ביקור
משותף בבית הכנסת, ואף קיום שיעורי התפילה בו (בהכנה מדוקדקת, בבחינת "בבית אלו'
נהלך ברגש" (ראה משנה ה' שבפרק ט', בסיפא, עם המקורות הנלוים), זימון רב ביה"ס לשיחת
.ב"ויכו קוזיח

להלן מקורות אחדים למאמרי חז"ל על התפילה:
תענית ב,א . סנהדרין קו, ב, משנה ר"ה ג,ח. ברכות כח,ב. שיה"שר כא,ג. רה יח, א, ברכות ה,
.ג יתבר הכיא .ב

* מומלץ לעיין בספר "עבודה שבלב" שבהוצאת הפרוייקט לתושבע"פ.

'א הנשמ


מושגים במשנתנו: א.שעה זמנית ב.מנחה גדולה ג.מנחה קטנה ד.קבע.


כבר עמדנו, בהקדמה לפרק א', על ההבחנה הנדרשת בין "ק"ש" לבין "תפילה", וראוי להזכירה
שוב כעת. להלן, נמצא מבנה העמידה.

השעה ה"זמנית", משמשת אותנו לחישוב כל זמני התפילות. כיוון שהיא שונה מן השעה הקבועה
בשעונינו, אנו נדרשים לאורך רוח ולאמצעים חכמים וקלים ע"מ להבטיח, שהתלמידים יקלטו את
המושג וייעשו בו שימוש נכון.

לדוגמא: אפשר לשרטט את ציר המספרים שבעמוד 38בראש הלוח לרוחבו, ובמהלך היום לסמן
.תינמזה "העש"ה תא תע לכב

בספר "עבודה שבלב" מגוון דברים שכנגדם נתקנו התפילות.

בפירושי ה"תוי"ט" ו"תוספות אנשי שם" נמצא לקט טעמים יפים לשם "מנחה" שניתן לתפילת בין
.םייברעה

הביטויים "אין לה קבע" (במקום "כל הלילה") ו"של מוספין" (במקום "של מוסף"), הם הזדמנות
טובה לחידוד ההתבוננות בלשון חכמינו.

'ב הנשמ

תפילתו של רבי נחוניה "חוצצת" בין משנה א, העוסקת ב"עמידה", לבין המשניות ג' ואילך,
.הב תוכישממה

וראה ב"תוספות אנשי שם", שלפי תירוצם, מתיישבים עוד כמה דברים במשנתנו, כגון: א. סיבת
ניסוח השאלה במילים "מה מקום". ב. נוסח "תפילה זו" במקום "תפילות אלו", ועיין ב"תפארת
ישראל" המנמק זאת אחרת: להסמיך תפילה להליכה לביהמ"ד (כבאו"ח קנ"ה, א).

תפילותיו של רבי נחוניה, המפורטות בברייתא שהבאנו (כח, ב), מבטאות ערכים חשובים ביחס
למקום ולזולת.

אפשר במידת מה לדלות חלק מהם בעזרת השוואה בין שתי תפילותיו לבין שניים מדבריו בסוף
.(ה ,ג תובאמו חכ הליגממ) 45 דומע

מומלץ לכתוב את תפילות רבי נחוניה בשתי כרזות יפות, ולתלותן בפינת התפילה ע"מ לקראן
.וירחאלו רועישה ינפל שדוק רועיש לכב

'ג הנשמ

לתפילה "מעין שמו"ע" ניתן לצרף את המפורט בעמוד המושגים (ברכה מעין. שלוש/שבע).
."ונניבה" תליפת תספדומ ל"הצ לש הליפתה רודיסב

כדאי להציגה לפני התלמידים, כדוגמא מוחשית לקיום התפילה בשעת הדחק.

'ד הנשמ

את נושא ה"תחנונים" שבמשנתנו ניתן להעשיר על ידי המשנה ב"אבות" ב, יג: "וכשאתה
מתפלל…ותחנונים…". כמו כן אפשר להזכיר את דברי רבי אליעזר שב"ברכות" כה, ב, או דברי
רבי יהושע בן לוי שב"סנהדרין" מג,ב.

'ו-'ה םיקרפל


כדאי למקם את "פינת התפילה", שעליה המלצנו בהקדמה לפרקנו, בסמוך לכותל הפונה
לירושלים (ולמקדש).

כמו כן ראוי לראות יחד את מקומו של ארון הקודש בבית הכנסת (*לעיל הצענו לקיים את שיעורי
התפילה בביהכ"נ של ביה"ס) וללקט דיווחים מבתיהכנ"ס של משפחות הילדים בענין זה.

שימוש במפת הארץ (והעולם) יעניקו מימד נוסף ל"תלפיות" – "תל שכל פיות פונים אליו" (ברכות
.(א,ל

:הליפתה תניפל הזרכל העצה
"כמגדל דוד צווארך בנוי לתלפיות" (שיר השירים ד, ד):
תויפ – לת – תויפלת
תל שכל פיות פונים אליו" (ברכות ל, א)

במשנה ה' שבפרק ט נמצאת השלמה לרעיון שבמשנתנו בפיסקת "לא יקל…".

'ה קרפ



'א הנשמ

במשנה ד' שבפרק ב למדנו על חובת האומנים לרדת מן האילן או הנדבך ע"מ לכוון.

ההלכה הובאה שם אגב הדיון בק"ש, וכעת זהו הנושא המרכזי של משנתנו.

ראוי להביא לפני התלמידים את דברי השו"ע באו"ח צח, א ו-קא, א, ולהזכיר את הנאמר ב-ס,ה
על חובת הכוונה בפסוק הראשון של ק"ש, וב-סא, א על אופן קריאת כל הק"ש, ובכך להשלים
את נושא ה"כוונה" בשתי המצוות. כן אפשר לכוון את התלמידים לקיצוש"ע סימנים יז ו-יח או
מקור חיים יד ו-טו.

'ב הנשמ


מושגים במשנתנו: א.הזכרת גבורות גשמים ב.שאלת גשמים ג. ברכת השנים ד.הבדלה ה.חונן
.האדוה.ו תעדה



בצידם של התכנים החשובים שבמשנתנו ניתן להקדיש תשומת לב מיוחדת לעובדת קיומם של
מנהגים שונים בתפילות ובכלל המצוות ולצו "אל תיטוש…" המחייב להישאר נאמנים להם כגון:

א. נוסח "טל ומטר" זהה בקהילות השונות, אך לא כן ברכת "ברך עלינו/"ברכנו". ב. "מוריד הטל"
אינו נאמר כלל בחלק מן הקהילות.

* רצוי להמחיש זאת על ידי עיון בסידורי תפילה בעלי נוסח שונה.

'ח-'ו םיקרפ


השם "ברכות", שניתן למסכת שלנו, מתאים יותר לפרקים אלו ופחות מתאים לפרקים הקודמים.
לגבי סידור ענייני המסכת כך עיין בהקדמת הרמב"ם לסדר זרעים (ובהגהה שם).

כזכור, המלצנו ללמוד את משניות הפרקים הקודמים בבית הכנסת. את השיעורים הבאים מן
הראוי ללמוד בכתה (וכדאי בשיעורים שלפני "הפסקת .)"10

אנו עוברים עתה מ"פינות האמונה בייחוד ה'", כלשון המאירי, אל החינוך להכרת הטוב ולהודאה
לבורא על כך.

בידינו הזכות הגדולה להחדיר לחברת הילדים הנהגות יסוד לכל חייהם בעז"ה, תוך שימוש עקבי
ומתמיד בברכות "לפני ואחרי" ותוך ריסון היצר והתקדשות.

שיתוף הילדים ועידודם להביא לשיעור דברי מזון מתאימים (כגון פריטי מזון שברכתם זהה)
תגדיל את מעורבותם והנאתם.

במקרה זה חשוב להבטיח את כשרות דברי המזון (והיותם מעושרים).
"פינת הברכות" כמו "פינת התפילה" תקשט מעתה את הכיתה בחומר נאה ומתעדכן.

'ו קרפ


'ב-'א תוינשמ


מושגים במשנתנו: א. עץ ב. פרי אדמה ג. לכתחילה ד. בדיעבד



המושגים הפשוטים, לכאורה, טעונים התייחסות מדוקדקת לאור ההגדרות ההלכתיות לגבי
הצמח שממנו בא הפרי. ההגדרות שונות לעיתים מן המקובל בחברה הכללית.

היין והפת בברכותיהם המיוחדות,יסייעו בידינו להסביר את הקביעה, שככל שהברכה פרטית
יותר, הרי היא מביעה יתר חשיבות, ולכן גם קודמת היא בסדר הברכות. (אפשר להדגים זאת
בציון הנחת הנגרמת לתלמיד, כשפונים אליו בשמו הפרטי בהשוואה לפנייה אליו בשם
.(ותחפשמ

במשנתנו קיימת הזדמנות לעמוד על רבדים בלשון הקודש. "לשון חכמים" אינה זהה ל"לשון
התורה", לדוגמא "עץ" ו"אדמה" מכונים במשנה "אילן" ו"ארץ" (ראה דניאל ד,ז), וכדברי רבי
יוחנן ב-ע"ז נח, ב:"לשון תורה לעצמה ולשון חכמים לעצמה". דוגמאות נוספות תמצא ב"מבוא
למשנה" לר"ח אלבק בפרק "לשון המשנה".

'ג הנשמ


מושגים במשנתנו: א.נובלות. ב.גובאי ג. מן קללה



קיומם של פרטים לאחר הכלל שבראש משנתנו מעוררים שאלה לגבי צורך הבאתם. הינה
תירוצים אחדים:

א. פיסקת "על החלב…שהכל" איננה מן המשנה, ויש להשמיטה. ב. בחומץ, נובלות וגובאי יש
"חידוש", ככלל ובכל אחד, המצריך את ציונם במשנה (בחומץ – אף שמזיק, בנובלות – אף
שמחייבה (שלא כחומץ) הם דבר מזיק, ובגובאי – אף שמזיקים לאחרים, תוספות אנשי שם).
ניתוח טקסט המשנה בדרך כגון זו, יחדד את ההתבוננות של הילדים בלשון חז"ל, ויכשירם
לדרכי העיון של הגמרא.

'ד הנשמ


מושגים במשנתנו: א. מין שבעה ב. חביב



המחלוקת שבמשנתנו מייצגת שני ערכים חשובים: הראשון, שבח א"י והשני, "חביב". העדפתו
של ה"חביב" על פני "שבח א"י" טעונה הנמקה, שתצדיק את "הזזת" הערך האחר החשוב כל
.ךכ

וילעש ,רבדה רשאכ ,רתוי ההובג תוכיאב הכרבב רמאנ 'ה לש וחבישש ,אוה עצומה רבסהה
מברכים, חביב יותר על המברך.

ולהלכה, ראוי לעיין באו"ח רי"א, ולכוון את התלמידים לקצוש"ע סימן נה או למקו"ח סימן מ"ה.
* מומלץ (כפי שכבר הצענו) לתרגל את סדר הברכות בכיתה בפועל,בפירות שהתלמידים יביאו
מבתיהם לצורך זה .

משנה ה' (למתקדמים)


מושגים במשנתנו: א.לפני המזון ב.אחר המזון ג.פרפרת ד.מעשה קדרה.



חלק ממשנתנו מתייחס למנהג קדום (ראה בעמ' 65למעלה), ולכן אין צורך להעמיק יתר על
.ותארוהב הדימה

משנה ו' (למתקדמים)


מושגים במשנתנו: א.ברכת הנהנין ב.היסבה ג.מוגמר.



כמו במשנה ה' (וראה הערתנו בשאלה )3נתמקד יותר בהלכות השייכות לזמננו. חשוב לשנן
את 4תנאי ה"יציאה ידי חובה", וכדאי אף להכינם בכרזה נאה לפינת הברכות (*הצעה לכותרת
"שמי"ם = שומע משמיע יחידו מכוונים).

ערכים נלווים למשנתנו:
א. הטעם לזכות הקדימה בברכת ה"מוגמר".
ב. "אין משיחין בשעת הסעודה" (או"ח ק"ע,א).

'ז הנשמ

.ללכה עיפומ כ"חאו התכלהו אמגוד העיפומ ונתנשמב

מבנה זה מעורר שאלה לגבי מטרת כתיבת הכלל במשנה, וכלשון חז"ל; "לאתויי מאי?" עיסוק
בכיתה בשאלה זו ובדומותיה יוסיף לחדד את ההתבוננות של תלמידנו בלשון חכמינו ויכשירם
לקראת דרך הלימוד של הגמרא.

ובאשר לעצם השאלה, ראה נא,למשל, את תשובותיהם של ה"מלאכת שלמה" (לפטור את
הספל, רק כשנאכל עם העיקר או אחריו, אך לא כשנאכל לפניו) ושל רע"ק (שאף כאשר ברכת
.(ש"ייע ,ורטופ רקיעה ,לפטל ללכ תכייש הניא רקיעה

ניתן לקשור את היסוד של "עיקר וטפל" עם משנה ה', עם הדברים הנפטרים בברכת המת.

'ח הנשמ

"ברכת המזון" היא מצווה מהתורה, ובכך שונה היא במעמדה משאר הברכות, לכן ראוי שנעניק
לה בכיתה יחס מיוחד. נלמד את תוכנה מן הברכון ונעיין במקורותיה ובפרטי הלכותיה.

להעשרה למורה – עיין באו"ח קפד-קפט לתלמידים נציע לעיין בקצוש"ע מד או מקו"ח לו. כמובן,
אפשר להיעזר בערך "ברכת המזון" שבאנציקלופדיה התלמודית (עמ' תעה-תקיא) וכן בהקדמתו
.ונתנשמל יתהק לש

השימוש בשם "שלוש ברכות" למרות שהברכה הרביעית "הטוב והמטיב" תוקנה ביבנה, והיתה
היהש רמוחה תא…הניש אל"ש תוינשמה תכירעב ותשיג לע דמלמ ,אישנה הדוהי יברל העודי
הנשמה תכירע" קרפב "הנשמל אובמ"ב קבלא) "ולביקש ומכ ותנשמב ותוא עבק אלא ,וינפל
שלנו", עיי"ש באורך).

דוגמא נוספת נוכל לקחת מן השם "שמונה עשרה", שרבי השאירו, למרות שבימיו כבר היו 19
.הדימעב תוכרב

דקדוקי נוסח נוספים שאפשר להעלות במשנתנו (ראה במלאכת שלמה):

א. לשון "אכל" (ולא "האוכל") שמשמעו לכאורה בדיעבד (השווה "מברך" -"בירך" שבמשניות
.(ונקרפבש ב-א
ב. בחירת דוגמאות של שלושה מינים מתוך השבעה, ולא כסדרם בתורה.
ג. העדפת הפירוט הנ"ל על פני הכלל במשפט כגון "פירות משבעת המינים".

ברכת "מעין שלוש" היא מדרבנן (ראה באו"ח רט, ג). קביעתה על הדברים שהם משבעת
המינים, אמורה להעמידנו על שבחה של א"י, כפי שראינו בדיני הקדימה שבמשנה ד'.

'ז הנשמ

מצוות "זימון", שחז"ל הסמיכוה למקרא אינה חלה על הסועד היחיד (ובזה היא שונה מן הברכות
הקודמות) אלא על קבוצת סועדים משלושה ומעלה.

* בשו"ע הוקדשו לה 9סימנים (הכוללים 36סעיפים!); קצב-ר. ראוי איפוא להתיחס התייחסות
הולמת למצווה זו, ואף לקיימה מדין חינוך בארוחת עשר וכדומה.

* להעשרה אפשר להתייחס למספר 3כמספר משמעותי בתחומים רבים ביהדות, כגון: האבות,
הדברים שעליהם העולם עומד, הדברים ש"למעלה ממך" ועוד. ולענייננו, ראה נא ב"אבות" ג,ד:
"…הרות ירבד…ולכאש השולש"

'ח קרפ


המשניות שלפנינו סדורות על פי קשר טכני: ע"פ שמות החכמים החולקים, וע"פ קשר של תוכן
ושל נושאי המחלוקות, והדבר צוין במילות הפתיחה של המשנה בפרקנו.

דרך סידור על פי מכנה משותף מכני מרמז על דרכו של רבי בהכנסת קבצי משניות קיימים אל
תוך יצירתו (ראה נא "מבוא למשנה" בפרק "משניות התנאים ודרך לימודם) וראוי להעיר על כך
בכיתה לתוספת חידוד בהתבוננות בלשון חכמינו ז"ל.

הערה: משנה ה', שנשמטה מן הספר, מובאת כאן במד"ל, אחרי דברינו למשניות א ו-ב.

'א הנשמ


מושגים במשנתנו: א.קידוש היום ב.תדיר ושאינו תדיר.


ראוי להפנות את תשומת הלב של תלמידינו לכך, שהשם "קידוש היום" הוא שם הברכה
.תבש ליל לש "עבשה תכרב"בש תיעיברה

כן ראוי להתייחס למקורות החיוב שבקידוש על היין;
הברכה, מדאורייתא, והשימוש ביין לקידוש, מדרבנן.

'ב הנשמ

טעם החולקים שבמשנתנו מובא בגמרא בדף נב עמוד א, וראה בפירוש הר"ב או קהתי בזה,
נעיין גם בפירוש ה"משנה ברורה" לאו"ח רעא, יב.

'ה הנשמ

בית שמאי אומרים: נר ומזון ובשמים והבדלה.
ובית הלל אומרים: נר ובשמים ומזון והבדלה.

בית שמאי אומרים: "שברא מאור האש".
ובית הלל אומרים: "בורא מאורי האש".


רואיב


בית שמאי אומרים וכו' – –


* עיין בהקדמה למשימות של משנתנו.

– – שאה רואמ ארבש


"שברא" – לשון עבר, ו"מאור" לשון יחיד.
בנוסח זה אנו מברכים את ה' על שברא (בעבר בראשית) את יסוד האש.

– – שאה ירואמ ארוב


"בורא" – לשון עבר והווה, ו"מאורי" לשון קיים. בנוסח זה אנו מברכים את ה', על שברא את יסוד
האש (בראשית) וגם בורא את האש שלנו, רבת הגוונים: אדום, לבן, וירקרק, לכן אומרים "מאורי"
(לשון רבים) ראה להלן כב, ור נ"ג.

'ח הנשמל תומישמ


במשנתנו שתי מחלוקות נוספות בין בית שמאי לבין בית הלל.

:הנושארה תקולחמה

סדר ברכות ההבדלה במוצאי שבת במקרה לא רגיל המתואר להלן:
.תבש יאצומ דע הכשמנ תבשה לש "תישילש הדועס" .א
ב. יש לו כוס יין אחת בלבד, והוא זקוק ל- 2כוסות: אחת לברכת המזון (ראה להלן במקור נ"ב)
.(תבש יאצומ לכב) הלדבהל .תחאו
ג. הפתרון: יברך ברכת המזון וגם יבדיל על אותה הכוס.
ד. התוצאה: ברכת המזון משתלבת בתוך ברכות ההבדלה.
ה. השאלה: באיזה מקום בסדר הברכות תשובץ ברכת המזון?
.ה"בו ש"ב תקולחמב ,ונתנשמב האר :הבושתה .ו

יש אומרים ש"ברכת המזון" מעונה כוס (משל יין), אפילו ביחיד (שכן הוא דרך
כבוד ושבח נאה להקב"ה לסדר שבחרו וברכתו יתברך על הכוס,
וכמו שכתוב: "כוס ישועות אשא, ובשם ה' אקרא")
…אחר שסים "ברכת המזון", מברך בורא פרי הגפן.
(א ,צ"ק-ו א ,ב"פק ח"וא ע"וש)

האם השתתפת פעם בסעודה שבה בירכו "ברכת המזון" על כוס יין? תאר את האירוע.
עיין בסידור התפילה, וכתוב את סדר הברכות שב"הבדלה" בטבלה הבאה:
כעת נשבץ בטבלה הבאה את מחלוקת ב"ש וב"ה העוסקת (כמפורט לעיל) במקרה מיוחד של
שילוב ברכת המזון (עם ברכת "הגפן" שבסופה) בין ברכות ה"הבדלה:"

:הלבט
:רמוא הדוהי יבר
לא נחלקו ב"ש וב"ה על ה"מזון" (ברכת המזון) שהוא בתחילה
ועל "הבדלה" שהיא בסוף
?וקלחנ המ לע
שבית שמאי אומרים – מאור , ואחר כך "בשמים"
ובית הלל אומרים – "בשמים" ואחר כך מאור
ואמר רבי יוחנן: נהגו העם כבית הלל, אליבא (לשיטה) דרבי יהודה (ברכות נב' ב').
נסכם: זהו סדר הברכות לפי ההלכה (ראה שו"ע למעלה) במקרה המיוחד שבמשנתנו:

".1מזון/הגפן" .2_____________ .3_____________ .4_____________

למה, לדעתך, ברכת ה"הבדלה" שובצה, לכל הדעות, במקום האחרון? (רמז: חיבת השבת).
.רנה לע הכרבה חסונ :הינשה תקולחמה
כיצד אנו מברכים במוצאי שבת על הנר?
יש חכמים, שהסבירו את הברכה על יסוד האש, שכידוע, נתגלה לאדם הראשון במוצאי שבת,
וב"ה מייחסים את הברכה לאותה אש, אך גם לכל אש, שאנו יוצרים כיום.
נסה לתמוך בהסבר זה בעזרת נוסחי הברכה של החולקים.

"אמרו להם בית הלל לבית שמאי:
."(שאב) רואב שי תורואמ הברה
(ב,ב"נ תוכרב)

הוכח את טענת בית הלל בניסוי פשוט: הדלק (בזהירות) גפרור, וציין, אילו גוונים משתקפים
.שאב

'ז הנשמ


מושגים במשנתנו: א.שוגג ומזיד ב."כדי שיתעכל…"


ראוי להתייחס להבדל שבין המחלוקת שבמשנתנו לבין זו שבפרק א' משנה ג' (ראה הערה שלנו
שם, מ"שנות אליהו") כאשר הנוהג כאן כב"ש, מברך, כפי שראינו אצל רבא בר חנא בקטע מן
.83 'מעב ונאבהש דומלתה

כן אפשר לדון בדין זה של ברכה במקומו לגבי שבעת המינים, ועיין באו"ח קעח, ה ו-קפד,ג
(ובמשנה ברורה שם).

'ט קרפ


פרקנו עוסק, לפי חלוקת המאירי שהבאנו בהקדמה, בעניין הרביעי, שמתחלק לנושאים הבאים:

א. ברכות הודייה על טוב, על ניסים ועל מוטב תוך הכרה שהכל בא מאיתו ית'.
ב. ברכות על דברים מחודשים או מופלגים.
ג. הוראות התנהגות הולמות במקומות קדושים.

בכך מקיפה המסכת את כלל ענייני הברכות (ראה בהרמב"ם ברכות א,ד) ומחזקת את הקשר בין
האדם לבוראו כל הזמן (וראה ב"שבת" לא, א ייחוס של סדר "זרעים" "אמונה" שבישעיה).

'ב-'א תוינשמ

רוב ההלכות שבמשניות א-ב שייכות לברכות הראייה, ברכה אחת על הנאה מוחשית, ושתיים על
.העימש

ראוי לעיין באו"ח רי"ח ו-רכא-רכט,ולכוון את התלמידים לקיצוש"ע נט-ס או למקו"ח מח-נב.

'ה הנשמ

ההלכה שברישא של משנתנו קשה לקיום, ואף על פי כן אין אנו פטורים מלעסוק בה ומלברר את
.(92 'מעבש אמגודכו ,93 'מעבש 'מרה שוריפכ) קומעה המעט

ההתבוננות במהות הרע בפרספקטיבה כזו מחשלת את האדם המאמין ומאפשרת לו להשקיף
הרחק אל מעבר להווה הקשה באמונה ובבטחון.

הכללת כל הקורה לאדם תחת ה"טוב" אמורה גם לסייע בגיוס כל הכוחות לעבודת ה', כולל היצר
.("לארשי תראפת"ב אנ הארו) ערה

התקנות שבמשנתנו, בחתימת הברכות ובשאלת שלום, פותחות לנו פתח לעיון בפעולת חז"ל
לאורך הדורות, בגדירת פרצות ובשמירת הרצף הנאמן של המסורת על ידי תקנות וגזרות (וראה
.("פ"עבשותב תוכלהה גוס" קרפב ,"יניסמ הרות"ב אנ