מדריך למורה להוראת הספר "פרקי משנה – ראש השנה"

פברואר 17, 2010 · מאת דוד בן דהן · בית


מדריך למורה להוראת החוברת

מאת: דוד בן דהן

:תאצוהב
משרד החינוך והתרבות, המינהל הפדגוגי, האגף לתוכניות לימודים
אוניברסיטת בר אילן, פרויקט תושבע"פ מ"ד


"תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו"

המדקה


ה"תפוח בדבש" מהווה לעיתים את הסיטואציה הראשונה של ראש השנה אצל ילדינו. מתיקותו
של זיכרון זה, וחוויית התקיעה בשופר, משמשים לנו בסיס חיובי ונוח ללימוד המסכת מחד,
ומאידך, מציבים בפנינו אתגר ללמד את תכני המסכת תוך שמירת היחס החם של הילדים אל
החג, ואף תוך פיתוח גישה בוגרת יותר אל מהותו.

שני עניינים מרכזיים בפנינו:
א. קידוש חודש בפרקים א-ג, א.
ב. מצוות השופר בראש השנה מפרק ג', ב ואילך.

העניין הראשון עיוני, שהרי כיום אנו פועלים עפ"י חשבון קבוע, והעניין השני מעשי: לימוד
הלכות שופר ותפילת מוסף של ר"ה. ראוי לשקול אפשרות של הוראת העניין השני בתחילה,
מן הטעמים הבאים:

א. היותו שייך יותר לזמננו.
.דליה תויווחל בורק ותויה .ב
ג. אם המסכת נלמדת בחדש אלול כדאי להספיק את הלכות החג לפני החג.

חשוב, שהלכות העניין השני: שופר ותפילת מוסף ילוו באמצעי המחשה ממשיים: שופר, מחזור
החג ועזרים נוספים.

גם אם בוחרים להתחיל את לימוד המסכת בעניין השני, כדאי לפתוח בלימוד שתי המשניות של
.תכסמה

חיבורנו מכוון להעשרת החומר ולקידום מטרות בתחום היידע, הכשרים והמיומנויות, האמונה
והרגש באמצעים כדלהלן:

א. מקבילות והשלמות למשנה מן הברייתא, התוספתא והמדרשים.
ב. קישור בין התושב"כ לבין התושבע"פ.
.השעמל הכלהה רוריב .ג
.ארמגה דומילל הנכה .ד
ה. התוודעות אל התנאים ואל תקופתם.
.ימצעה יוליגה תטישב דומיל .ו

מן הראוי, שיהיו דרך קבע בכיתה ספרי המקורות היסודיים, כגון: תורה, ש"ס, הרמב"ם ושו"ע.

א,ג-א םיקרפה


על מנת לקרב ללב תלמידינו את נושא "קידוש החודש" שבחלק זה של המסכת, מומלץ לאמץ
את דרכו של ר"ג (ראה משנה ח שבפרק ב') ולשלב את החומר העיוני בפעילות מגוונת, כגון:
ניהול פנקס תצפיות ירח ליליות (כדאי לעיין בחוברת "ראש חודש" שבהוצאת הפרוייקט, ובמד"ל
שלה), קיום פינה מיוחדת בכיתה לנושא, קיום "ברכת לבנה" משותפת ומרשימה (בזמנה
.ב"ויכו (!שממ

חשיבות מצוות "קידוש החודש" היא בהבטחת האחדות הלאומית. יש לתת את הדעת לכך
בתחילת לימוד החומר, ולתרום בכך להגברת המוטיבאציה.

אמצעים מסייעים לכך אפשר למצוא במשניות ח-ט שבפרק ב', בהרמב"ם הלכות קידוש החודש
פרקים א-ג (וכן במשניות ד-ו + ט שבפרק א', שבהן נלמד על היתר חילול השבת כדי לקיים את
.(שדוחה שודיק

במשניותינו הוקדם לעיתים המאוחר למוקדם מטעמים שונים. חלק מהם, כגון זה שבעמוד 42
ידועים לנו.

והרי הצעה לארגון המשניות על פי הסדר ע"מ להקל בקליטת החומר על ידי התלמידים:

א. העדים: פרק ב' משניות ה-ו. ח-ט. פרק א משניות ט. ד-ו. פרק ב' משנה א. פרק א
.ז ,ח תוינשמ
.ד הנשמ ד קרפ ,א הנשמ ג קרפ ,ז הנשמ ב קרפ :שדוחה שודיק .ב
.ד-'ב תוינשמ ב קרפ :תואושמה .ג
ד. השליחים: פרק ב משנה ב. פרק א משניות ג-ד.

א קרפ


שתי המשניות הראשונות מהוות מעין הקדמה לעניין "קידוש החודש", המתחיל במשנה ג'.

'א הנשמ

משנתנו עשירה במושגים, שלפחות חלק מהם חדשים לתלמידינו.

אין הכרח להעמיק בכל המושגים באופן שווה, ונראה, שכדאי להעדיף את אלה שיש להם
כגון: מעשר, שמיטה, ערלה ו"חדש". ,ונל תויתכלה תוכלשה

מניין החודשים מניסן, ולא מתשרי, טעון הבהרה (וראה בברייתא שבגמרא בדף י עמ' ב, וכן
.(תכסמל קבלא לש אובמב

'ב הנשמ

מן "הפרקים" הארציים שבמשנה, שלמדנו במשנה א', אנו עוברים ל"פרקים" השמימיים.

העובדה שמשנה זו-שאין בה הלכות, משולבת בין המשניות, מלמדת על תפיסת העולם שלנו,
הרואה את הרוחני מוחשי כגשמי, וראוי לחשוף את הילדים לכך.

לנושא משפט האדם בר"ה ראוי להקדיש זמן, ההולם את גודל חשיבותו.

המקורות יב-יד שבספר יכולים לשמש בסיס לטיפול מרחיב ומעמיק בנושא.

ראוי, כמו כן, לעיין בתוי"ט ובמל"ש לביאור משמעות הדין לתבואה, לפירות ולמים בנוסף
למשפט הכולל שיש לאדם.

'ג הנשמ


מושגים במשנתו: א. שלוחים ב. פסח קטן


לתקנת השימוש בשליחים קדם השימוש במשואות, כמפורט במשניות ב-ד שבפרק ב.

בעמ' 42מובא טעם לשינוי הסדר במשניות, ויעויין גם בהקדמתנו לפרקים א-ג.

וכרדל המיאתמ תוסחייתה סחיתהלו ,ונתנשמ ינפל תואושמה תוינשמ תא דמלל ,אופא ,עצומ
.תוינשמה תכירעב יבר לש

'ד הנשמ


מושגים במשנתנו: א. עדי ראייה ב. תקנת הקרבן.


המקור להיתר חילול השבת כדי להעיד על ראיית החודש מובא בסוף משנה ט.

נצרף אליו את המקורות כב ו-כה, ובעזרת מקור כו נעמוד על ההבחנה בין עדים לבין שליחים
בדין זה.

במשנה "תענית" א.ג. מובא הצורך ב- 15ימי הליכה ע"מ להגיע מירושלים לגבול סוריא.

ראוי לעיין שם ולחשב את החשבון המופיע ברש"י (-בר"ה כא. ב בד"ה "על ניסן") ע"מ להבין
את הצורך בחילול שבת בניסן ובתשרי גם אחרי החורבן.

ו-ה תוינשמ

המדקהב ונרעהש יפכ) "שדוחה שודיק" תווצמ לש תובישחה לדוג לע דומעל לכונ ונתנשמב
לפרקים א-ג), דרך ההיתר לחלל את השבת, אף בהעדר הכרח, כגון כשנראה בעליל או
כשידוע, שעדים אחרים יצאו לפני כן להעיד.

הנימוק "…נמצאת מכשילן לעתיד לבוא" יכול לסייע בידינו להראות את גדולת חכמינו, שמתוך
צפייתם למרחוק השכילו לתקן תקנות, שלא תמיד הובנו בשעת תיקונן, בבחינת "אזיהו חכם? –
הרואה את הנולד". ועיין ב"אבות" א,א ובגמ' ברכות ד',א: "חכמים עשו סייג לדבריהם…."

כן ראוי לעמוד על יחסם המחמיר של חז"ל כלפי מי ש"מעכב את הרבים מלעשות דבר מצווה".

ח-ז תוינשמ


מושגים במשנתנו: א. מיוחס ב. המושגים שבעמ' .32


משניותינו דנות בכשרים ובפסולים לעדות בכלל, וממילא גם לעדות החודש. טעמי הפסילה
אינם זהים בכל המקרים, ויש לקיים הבחנות אחדות בהם.

מומלץ לעמוד אם על גורליות כשרותם של העדים לקיום משפט צדק (וראה להלן במשנה א
שבפרק ב ובמזימת הבייתוסים שבמקור ג שם).

'ט הנשמ


מושגים במשנתנו: א. גזרה ב. הוצאה


.ה-ד תוינשמבש תוכלהה ונממש ,הרותב רוקמה אבומ ונתנשמב

גם במשנתנו ראוי לעמוד על גודל החשיבות של מצוות "קידוש החודש" דרך ההיתר, שניתן גם
למלווים את העדים, לחלל את השבת (ואף לאלה המצטרפים לעדים כדי להעיד על יושרם,
.(האבה הנשמבכ

'ב קרפ


'א הנשמ


מושגים במשנתנו: צדוקים ובייתוסים (ראה בעמ' )39


הסיפור הנלווה למשנתנו (מקור ג) ודף המושגים, מיועדים לסייע לתלמידינו להתוודע מעט אל
דרכה המרתקת של התורה שבעל פה מאז קבלתה מסיני (ראה אבות א,א) ולתרום לחיזוק
נאמנותם לה.

'ד-'ב תוינשמ

משנה ב', הסיפור שבמקור ז' ודף המושגים אמורים להצטרף למטרות, שצויינו בדברינו
.א הנשמל

…הנושארב" :תוינשמה יתשב הליבקמה תינושלה תינבתל בלה תמושת תא תונפהל יאדכ
.42 'מעבש הלבטב ונעצהש יפכ "…וניקתהו …ולקלקשמ

ילואו ,תומיאתמ תופמ תרזעב וביחרהל יאדכ .ביהלמ "שא תרודמכ…הלוגה לכ" לש רואיתה
אף בקיום קשר כלשהו (כצילומים, דו"ח ביקור או טיול) עם אחד מן ההרים כגון הר המשחה
(הזיתים) או הסרטבא.

ט-ח ,ו-ה תוינשמ

נושא משניותינו, עדות הראייה לפרטיה, עשיר בתיאורים צבעוניים ודרמאטיים. גישה אומנותית
הולמת ליחידה מענינת ומאלפת זו, תבטיח בע"ה הפנמה נאה של הערכים החשובים שבה,
.דליה לש תיתוברתה ותעדות לש דוסיה ינבאל וכפהייש

כדאי לעיין בחוברת "ראש חודש" של הפרוייקט בפרק "יוה"כ של רבי יהושע".

'ג קרפבש 'א הנשמו 'ז הנשמ

משניותינו עוסקות בשלב השני (ראה נא הקדמתנו לפרקים א-ג); קידוש החודש על ידי ביה"ד
.תודעה תלבק רחאל

רישי רבעמ"ל האנ הכרדה שי ל"דמבו "שדוחה תזרכה" קרפב ל"נה "שדוחה שאר" תרבוחב
מקידוש החודש בימי הסנהדרין ועד למעמד הכרזת החודש בבית הכנסת".

ד-ב 'ג םיקרפ


בפרקים אלו נעסוק בעניין המרכזי השני שבמסכת (ראה נא בהקדמה): השופר ותפילות החג.

בכך אנו מעתיקים את מרכז הכובד מן הפן ההסטורי אל הפן המעשי, ולכן נידרש יותר "לאסוקי
שמעתא אליבא דהלכתא", וזאת נעשה בעזרת המקורות הנלווים למשניות.

רצוי מאוד, כפי שהצענו בהקדמה, להשתמש בעזרים מגוונים להמחשת המצוות ופרטי
הלכותיהן, וכן להרחיב את השימוש במחזור החג.

'ב הנשמ

הברנ ,רפושה לש תוכלהה יטרפב ותוברועמ תאו דימלתה לש ותוניינעתה תא לידגהל תנמ לע
בהדגמות מתאימות כגון שופרות, תמונות בעלי קרניים שונים וכיו"ב.

.א ,ו"וקת ח"ואב תאצמנ ונלש אשונב הכלהה

אגב, נשים לב, שהילדים יידעו את פירושו הנכון של השם "איל" (=כבש) ויבדילוהו מ"אייל".

ה-ג תוינשמ


מושגים במשנתנו: א. תענית ב. יובל.


המחלוקת שבין חכמים לבין רבי יהודה מוליכה אותנו דרך נימוקיהם (ראה מקור טז), לדיון
בשאלה, האם ר"ה יאופיין ברגש החרדה מאימת הדין, או בבטחון במחילת הבורא, ואולי
בשניהם? (ראה בנחמיה ח, א-יב).

.א ,ו"פקת ח"ואב תאצמנ הכלהה

באשר להרגשה המבוקשת ביום הדין, כדאי להפנות את התלמידים אל קצוש"ע קכט,
ב,ט,יא,טו,כ,או אל מקו"ח ק"ב, ח, י. כב, וגם אל מקור ח שלהלן.

'ו הנשמ

סימן תקפ"ו שבאו"ח מפרט את ההלכות של כשרות השופרות השונים.

ראוי, שבעניין זה נעיר את לב התלמידים, שכאשר מדובר בשופר של ביהכ"נ, הנקנה מכספי
הציבור, ראוי שלא להזדקק להכשרים של שופרות מתוקנים, אלא יש לקנות שופר מהודר לכל
.(אי-י ,בק ח"וקמ הארו) ויטרפ

'ז הנשמ

בעניין הכוונה לצאת ידי חובה כמעכבת ראה גם במשנה ח שבפרק ד, בדין "מתעסק" ו"שומע
מן המתעסק" (ושם בתוי"ט בד"ה "והמתעסק" תמצא נימוק לכפילות הזו). כן כדאי לעיין באו"ח
ס,ד ובמ"ב שם ס"ק י, כדברי הח"א.

'ח הנשמ

כדאי להפנות את תשומת הלב של תלמידינו לתופעה הספרותית של סיום בדברי אגדתא כפי
שהיא לפנינו, וגם בסוף פרק ב (וראה הערת אלבק בהקדמתו למסכת, בד"כ "בתחילת הפרק
השלישי", לטעם מיקום משנה א שבפרק ג שם, ולא בסוף פרק ב).

היסוד האמוני שבמשנתנו יכול להצטרף ליסודות העולים ממשנה ב שבפרק א, ויחד להוסיף
.דליה לש ומלוע תסיפת שוביגל

ד קרפ


ד-א תוינשמ


מושגים במשנתנו: א. יבנה ב."מדינה" ג. רואה… ויכולה לבוא ד. יום הנף ה. חדש ו. מקום
.דעווה


לקובץ משניות זה מספר מאפיינים משותפים:

התקופה : בין ירושלים ליבנה, סוף בית שני ומעבר המרכז הרוחני ליבנה. ב. הדמות : רבן יוחנן
בן זכאי (-ראה בעמוד ,)90שבפעולותיו חילץ את העם מייאושו, וגיבשו מחדש.

המבנה הספרותי: "בראשונה … משחרב בימה"ק" ושמו של ריב"ז, יצרו את קיבוץ הנושאים
השונים (שופר, לולב, עומר וקבלת עדות החודש) יחדיו, ורבי בעורכו את המשניות שימר את
.(תופסונ תואמגוד ,ישימחה קרפב "הנשמל אובמ"ב אנ הארו) הנבמה

ט ,ז-ה תוינשמ


מושגים במשנתנו: א. 9הברכות של מוסף ב. הלל ג. זריזין מקדימין למצוות ד. תשר"ת תש"ת
.הנבי .ה ת"רת



תפילת המוסף של ר"ה זכורה בד"כ יפה לילדים בזכות תקיעות השופר שבה, ובמשניותינו הם
.הינכתו היביכרמ לע הריכהל וכזי

ראוי ללמד ביסודיות את שלוש הברכות האמצעיות, כיוון שהן מבטאות את מהותו של היום
(ראה מקור יח), ורצוי שליד כל תלמיד יהיו בנוסף למשנה תנ"ך ומחזור החג.

בתוי"ט מובא טעם להקדמת פסוקי ה"כתובים" לפסוקי ה"נביאים" (בפירושו למשנה ובד"ה
.("תויכלמ הרשעמ"

נראה, שכדאי להקדים את לימוד משנה ט לפני ח, ע"מ לשמור על רצף הלימוד בהלכות מוסף.

חשוב לתרגל עם הילדים את התקיעות מצד אורכיהם ושמותיהם, תוך ראיית מקומות השמעתן
במחזור החג, באופן שיעורר בהם ציפייה דרוכה לזמן, שבו יממשו את בקיאותם בפרטי
.רפושה תוכלהבו הליפתה

לפירוט ולהעשרה של המורה ראה באו"ח סימן תק"צ, ורצוי להפנות את התלמידים לקצוש"ע
.אכ-ח ,בק ח"וקמל וא ,טי ,זי-גי ,טכק

'ח הנשמ


מושגים במשנתנו: א. תחום שבת. ב. שבות. ג. מתעסק ד. כוונה


דין "מתעסק" שבמשנתנו נדון כבר לעיל במשנה ז שבפרק ג, וראה את הפניותינו שם לתוי"ט
ולשו"ע עם "המשנה ברורה".