-(,
,
,,,י"),,,,ן,.,,.,ץ,
,;..ץ4 ,
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
קון
היאבקות היהודים על חלקם במערכה האנמי-נאצית
כב
ביום 29באוגסט ,1939עם החרפת המשבר המדיני
באירופה ,הודיע נשיא הסוכנות היהודית לארץ-ישראל
ח .ווייצמן במכתב לראש הממשלה הבריטית נ .צ'מברלין
על נכונותו של העם היתורי להתגייס למערכה ועל רצונט
של היהודים להשתתף בה במיטב יכלתם:
בשעה זו ,שעת משבר חמור ביותר ,מתגברת ההכרה ,כי על היהודים
לתרום תרומתם להגנת הערכים המקודשים ,והיא מעוררת אותי לפנות אל ה .מ.
במכתב זה .ברצוני לאשר בצורה ברורה ביותר את ההצהרה שחברי ואני מסרנו
היהודים עומדים לימין בריטניה-הגדולה וייל,,מ',
באמצע החודש שעבר" ,כי
גצי
הדימוקרטיות" .ברצוננו לפעול מתוך התאמה גמורה לתכנית הכללית של הפעולות
הבריטיות .ולפיכך אנו מוכנים להעמיד את עצמנו ,בכל הענינים ,כגדולים כקטנים.
לרשותה של הממשלה הבריטית .הסוכנות היהודית מוכנה לגשת מידלסידורים לשם
שימוש בכוחות היהודים ובהכשרתם הטכנית.
בזמן האהרון נתגלעו חילוקי-דעות פוליטיים בין הסוכנות היהודית ובין
ממשלת המאנדאט .היינו רוצים שחילוקי-דעות הללו יידחו לנוכח צרכי השעה
הדחופים יותר .והריני מבקש לקבל את ההצהרה הזאת באותה הרוח שהיא נמסרת.
ה11 .ייצ מן
29באוגוסט 1939
נשיא הסוכנות היהודית לארץ-ישראל
לפי ההודעה של סוכנות "פאלקור" ,מיום
5
בספטמבר
.1939
כג
ביום 2בספטמבר ,1939למחרת היום שבו החלה
גרמניה הנאצית במלחמה ויום לפני הכרזת המלחמה מצד
בריטניה על גרמניה ,המציא ראש המיניסטרים הבריטי תשוגה
על מכתבו של ח .ווייצמן שנשלח בשם הסוכנות היהודית:
.הייתי רוצה להביע את הערכתי החמה לתוכן מכתבך ולרוח שעוררהאותי.
אמנם קיימים חילוקי-דעות בין ממשלת המאנדאט ובין הסוכנות היהודית בנוגע
למדיניות בארץ-ישראל .אך אני מקבל ברצון את ההבטחה הכלולה במכתבך .אני
יר
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
יל ק וט התעודות והמיס מכים
ש2
מציין בעונג,כי בשעת-חירום קשה זו ,כשקנינים היקרים לנו נתונים בסכנה ,יכולה
בריטניה לסמוך על -tl1~swפעולה בלב ?,לם מצד הסוכנותהיהודית .ודאי לא תוכל
לצפות,כי בשלב זה של העם אמד לך עתר מאשר זאת :הבטחתכם ,הטבעת מטך
חרדה לטובת הכלל נתקבלה ברצץ ותושם אל לב.
נוויל למברליין
ראש הממשלה הברשית
לפי
מ,ג/11
ל
9
ס1כנ1ת "פאלק1ר"2 ,
(5ן
g
בספטמבר
כד
.1939
o
-
בשלושה בספטמבר ,1939בו בירם שבריטניה-הגדולה
ביחד עם בת-בריתה צרפתהכריזו מלחמה על גרמניה הנאצית,
הוציאה הסוכנות היהודית לארץ-ישראל כרוז זה:
הגורל נפל.
ממשלת ה .מ .קראה היום למלחמה על גרמניה של היטלר.
ו נתבע הישוב היהודי להתייצב למשמרת משולשת :להגנת
בשעת-חירוםי
המולדת ,לשלום האומה העברית ולנצחונה של האימפריה הבריטית.
הספר-הלבן ממאי 1939פגע בנו קשה ,וכמקודם נעמוד במלוא יכלתנו על
זכות העם היהודי במולדתו .אולם התנגדותנו למדיניות הספר-הלבן לא היתה
מכוונת נגד אנגליה והאימפריה הבריטית.
המלחמה שהוטלה עכשיו על בריטניה-הגדולה על-ידי גרמניה הנאצית היא
מלחמתנו ,וכל העזרה ,שיהא ביכולתנו וברשותנו להושיט לצבא הבריטי ולאומה
הבריטית -ניתן בנפש חפצה.
אין יודע ,מהו הגורל הצפוי לארצנו במלחמת-איתנים זו .חובתנו הראשונה
היא לשמור על שלום הישוב וקיומו ,להגבירן בחומר וברוח ולהכשירן לתפקיד
הקשה והגדול שיעדה לו ההיסטוריה היהודית.
,
ח
ו
כ
ה
ו
שהוקמו
ביתר שאת עלינו לקיים ולהאדיר עכשיו את עמדות היצירה
על-ידי שני דורות של חלוצי ישראל במולדתו.
.
ה
ר
י
צ
י
ב
ו
ו
נ
ח
ו
כ
ה
ל
ג
נ
ם
א
ש
ר
ד
י
י
במשך שני דורות גלינו כוחנו בבנין
גם במלחמה.
נלכד את השורות ,נחזק את האחריות והעזרה ההדדית ,נגביר את המשמעת
וההתנדבות הלאומית -ונהיה נכונים.
הנהלת הסוכנות היהודית
י
ירושלים,
3.9.1939
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
היא בקות היהודים
כה .
בסוף שני 4940עם הצטרפות איטליה למלחמה לצדה
של גרמניה הנאצית נגד הברית יטל בריטניה וצרפת ,ועם
שביתת-הנשק של הצבא הצרפתי-,מאורעות שעירערו את
כל עמדת-הבטחון של בנות-הברית במזרח הקרוב-,חריץ
2%
נשיא הסוכנות היהודית דרישה נמרצת אל הממשלה הבריטית
בדבר מתן אפשרות ליהודים להגן על ארץ-ישראל .הנה
קטעים אחדים מתוך המכתב שהועבר על פי הכתובת של
מיניסטר-המושבות הבריטי:
"הבית הלאומי היהודי הוא בסכנה דחופה .מוסיליני ,אשר הכניס לפתע
גם בארצו את התחוקה האנטישמית ,היה תומך למן שנת 1935בהתנגדות הערבים
ליהודים ,גם ליבה אותה .עכשיו עלול הוא לפהוח בהתקפה על ארץ-ישראלהיהודית.
הכוחות"בריטיים יהיו אולי דרושים במקום אחר .אנו מבקשים כי ליהודי ארץ-
ישראל תינתן האפשרות המלאה לארגן את הגנת מולדתם .הזמן דוחק .דברים
האפשריים היום יהיו בלתי-אפשריים מחר .כל דחיה היא בנפשם של מחצית
מיליון היהודים בארץ-ישראל ועלולה לגרום הרס כל עבודתנו".
בהמשך מכתבו של נשיא הסוכנות היהודית,ח.וייצמן ,אל הממשלה הבריטית
מובאות ארבע הצעות :א) ארגון יחידות לוהטות יהודיות ,ב) מתן נשק ליהודים
שיתוזמנו בו להגנתם; ג) גיוס עזרה כלכלית ,כספית וצבאית למען הישוב בארצות-
הברית ,בדומיניונים ובשאר ארצות הגולה ,ד) הוראות לאדמיניסטראציה הארץ-
ישראלית לראות את יהודי הארץ כבני-ברית של בריטניה ולשתפם בהגנת הארץ.
המכתב נסתיים בפסוקים נמרצים אלה" :הפעולה נדרשת תיכף ומיד,
המהירות במקרה זה תכריע בין חיים ומות .בטרם יבוא הנצחון עלולה ארץ-ישראל
היהודית להימצא בסכנה נוראה .אם נגזר עלינו לנפול ,יש לנו זכות לנפול בקרב,
ועל ממשלת-המנדט החובה לתת לנו זכות אנושית זאת".
לפי "היאבקות על צבא יהודי" ,הוצאת הועד האז-צי למטן החייל היהודי,
תל-אביב תש"ו.
כו
עם החמרת המצב בזירת
ביום 6באוגוסט
המלהמה במזרח-התיכון ,נתעוררו שאלות בבית-הנבחרים
הבריטי על הצורך בגיוס הכוח היהודי בארץ-ישראל להגנת
הארץ ,ואז הודיע מיניסטר-המלחמה הבריסי כי חל מפנה
לטובה ביחס הממשלה הבריטית לענין זה:
מיניסטר-המלחמה הבריטיאנתיני עידן הודיע אחר הצהרים בבית-הנבחרים,
כי הוחלט להקים פלוגות-צבא ארצישראליות כחטיבות של הצבאהבריטי .דבריו באו
כתשובה לשאלה שנשאלה ,כיצד אומרת הממשלה להשתמש בכוח-האדם שבארץ-
,1940
.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
294
ילקוט התעודות והמיסמכים
ישראל למען המלחמה .המיניסטר אמר,כי הארצישראליים רשאים להיכנס לחטיבות
השונות של הצבא הבריטי ,אולם כתוצאה מהחלטות שנתקבלו זה מקרוב ,נעשים
עכשיו גם סידורים להקמת מספר פלוגות ארצישראליות מיוהדות.
לפי סוכנות "רויטר" מיום
6באוגוסט .1940
כז
בימים 21ו 22-באוגוסט
הנבחרים הבריטי שאלת הג-ס היהודי למלחמה ,ואז באה
הודעת נציג הממשלה שאין אפשרות טכנית להקים צבא
יהודי:
בבית-הנבחרים נתחדש היום הויכוח על הקמת יחידה צבאית יהודית ועל
שיתוף העם היהודי כולו במאמץ-המלחמה הבריטי .צחרי תשובתו של המזכיר
הממשלתי המרלמנטרי מר גריג בישיבת בית-הנבחרים אתמול שאין עדיין החלטה
בענין זה ,ביקשו היום צירים שונים מכל המפלגות מאת הממשלה להחיש את
ההחלטה ברוח חיובית .הציר דינמאן דרש מאת הממשלה להשתמש בעזרה יהודית
צבאית יותר מאשר עד כה; הציר מאנדיר דרש לגייס צבא יהודי על דגלו לא
מארץ-ישראל בלבד; הציר ווג'כוד הדגיש שהחוק העימד היום להצבעה בדבר
תקציב המלחמה לא יהיה שלם אם לא יורשה גס ליהודים בכל העולם להשתתף
לצד הבריטים במערכות-המלחמה.
בשם הממשלה השיב המזכיר הממשלתי הפרלמנטרי מר גריג ואמר:
"אין ממשלה יהודית ואין חוקה צבאית של שלטון יהודי ,ולפיכך מוכרחים
היחידים להילחם כחלק מאיזה ארגון צבאי שהוא ,המצוי כבר".
1940
לפי ט1כנ1ת סט"א מיום
22
באוגוסט
שוב נתעוררה בבית-
.1940
כח
בראשית ספטמבר ,1941מקץ שנתיים להצעה הרא-
שונה של הסוכנות היהודית לא"י בדבר גיוסו של כוח לוחם
יהודי ,פנה שוב נשיא הסוכנות היהודית ח .ווייצמן אל ראש
הממשלה הבריטית וו .צ'רצ'יל במכתב זה:
אדוני ראש הממשלה!
הנני להודות לך על הדברים האדיבים שמסרת לי .אני מעריך אותם
לבי ,אך מצבנו נעשה חמור ,ואפילו קריטי ,במידה כזאת ,שמרגיש אני כי עלי
להביא לפניך את העובדות בכתב.
שנתיים עברו מאז הצעתי ,עם פרוץ המלחמה ,לממשלת הוד-מלכותו בשם
הסוכנות היהודית ובשם העם היהודי עזרה מלאה של היהודים בארץ-ישראל ובעולם
כולו .חלפה שנה שלמה מאז נתת את הסכמתך האישית להצעתנו,לגייס "מספר גדול
בניי
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
היאבקות היהודים
ככל האפשר של יהודים מארץ-ישראל לשירותים הלוחמים" ולהקים "יחידות צבאיות
יהודיות מיהודים שמחוץ-לארץ לשירות במזרח-התיכון ,או בכל מקום אחר" .אולם
נכונותנו לשירות נתקבלה במשך שנתיים אלה רק בדחיות ובהשפלות .אף בארץ-
ישראל ,מקום שהוכר הצורך בשירותנו ,לא זכו מאמצינו הנמרצים ביותר אף
למלה אחת של הכרה בפומבי .עשרת אלפים יהודים ארץ-ישראליים נלחמו בלוב,
בחבש ,ביוון ,בכרתים ובסוריה ,אך לעולם אין מזכירים את אנשינו ונמנעים
מלהעלות את שמנו .כל מגע או שיתוף-פעולה אתנו לוטים באפלה ,כאילו היה
בהם כדי לבייש.
295
בחודש מארס אשתקד ,לפני צאתי לארצות-הברית ,ניתנה לי ,במכתבו של
מזכיר-המושבות ,ההבטחה ,שהקמת הכוח היהודי הלוחם נדחתה שלא ברצון -
אולם נדחתה לכל היותר רק לששה חדשים .ידעתי ,באיזו התלהבות היתה מתקבלת
בקרב אנשינו באדץישראל זבעולם כולו ההודעה ,שסוף-סוף אנו עומדים להקים
כוח כזה .אולם דבר זה אינו עומד לקום אפילו עתה .אף לאנשינו בארץ-ישראל,
אשר ההגנה על ארצם ועל העמדה הבריטית במזרח-התיכון עלולה להיות בשבילם
ענין של חיים ומות ,פשוטו כמשמעו ,ניתן לשרת רק במסגרת של הגבלות ותנאים
משפילים.
אף-על-פי שאנו מעונים על-ידי היטלר כאשר לא עונה שום עם בתולדות
הזמן החדש ,אף-על-פי שהוא מכריז על עמנו כעל אויבו הראשון – ,אף-על-פי-כן
מונעים מאתנו את הזכות לראות את שמנו ואת דגלנו מופיעים בין העומדים נגדו
במערכה.
ידעתי כי בידודנו זה חינו לפי כוונותיך ולפי רוחך .הרי זה מעללם של
אלה שהיו אחראים למדיניות-מינכן באירופה ולספר-הלבן בארץ-ישראל .מקריבים
אותנו כדי לרכוש את לב המופתי של ירושלים ואת ידידיו המשמשים את היטלר
י שימוש בכוח בריטי אפשר להבטיח את התנהגות
במזרח-התיכון ,אם כי רק עליד
הערבים ,כפי שהוכח אדם בעירק .אך כלום חשיבותם של היהודים היא מועטת
כל-כך ,כפי שנדמה מתוך היחס אליהםז בליתי ארבעה חדשים באמריקה ,סיירתי
את הארץ לארכה ולרחבה ועקבתי בתשומת-לב אחרי המתרחש בה .שיווי-המשקל
בין הכוחות שם עומר על הוט-השערה .המצב אינו ברור .יש רק קיבוץ לאומי
אחד שמוכן להתייצב כולו כאיש אחד לימינה של בריטניה ,ולתמוך במדיניות של
מתן עזרה לה ללא כל סייג .אלה הם חמשת המיליונים של יהודי אמריקה" ,חל
ממזכיר-המדינה מירגנטאו ,המושל ליהמן ,השופט העליון פרנקפורטר וכלה באחרון
הפועלים והחנווניםהיהודים .כולם יודעים היטב מה פירושה של מלחמה זו בהיטלר.
המדינאים הבריטים הכירו בשעתם ,וחזרו והכירו ,כי היהודים הם שעזרו
בפועל במלחמה האחרונה והכריעו במשקלם את כף-המאזנים באמריקה לטובת
בריטניה-הגדולה .צריכים היו לעשות זאת ,ויש לשער שיעשו זאת גם הפעם .אולם
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
יל ק וט התעורות והמיסמכים
2%
המדובר הוא באנשים היש ,בשר ודם .ולנוכח הרחשת מהשפלה המתמדת מתעוררת
ההרגשה הטלמנטרית של כבוד עצמי ומציבה גבול לשירות ,אף אם הוא בא מרצון.
יהדות אמריקה מצפה לדיבור -לקריאה מצד ממשלת הוד-מלכותו .הקמת
כוח צבאייהודי לוחם יש בה משום קריאה כזו .ציוד מועט אינו יכול לשמש גורם
מכריע לעיכוב .הציוד הנמצא בעין ,המיועד למטרה מסויימת ,לעולם אפשר להש-
תמש בו גם בדרך אחרת.
הלא בינתיים נקראו לדגל מאות אלמים של מגוייסים הדשים בקהילות
העמים הבריטיים ,ואילו עלינו הוטל לחכות להקמת דיביזיה אחת מפאת חוסר
ציוד – .אם תגרום להרמת רוחה של יהדות אמריקה ,ודאי שישפיע הדבר על
הייצור -הנרפה במידת-מה באמריקה -ובזאתיוחזר לך ציוד זה בעודף גדולפי
כמה .יותר לי ,איפוא ,להדגיש ,אדוני ראש-הממשלה ,שמן הצד הבריטי אין מואסים
בידידותנו ,וששמנו אינו נמחה בשעה שהיטלר 8ץ למהות כל זכר לקיומנו- .
שלך בהוקרה
ה11 .ייצ מן
לפי "ההיאבקות על צבא יהודי" ,הוצאת הועד הארצי למען החייל היהודי,
תל-אביב ,חש"ו.
כס
ביום 14בנובמבר ,1941לרגל יובלו של העתון
היהודי באנגליה "ג'ואיש כרוניקל" ,שלח ראש ממשלת
בריטניה ,וינסטון צ'רצ'יל ,אגרת-ברכה – ,כעין אגרת-
עידוד ליהדות ,הנאנקת בסבל המלחמה:
לרגל יובל המאה של "ג'ואיש כרדיקל" ,שהוא ציון-דרך בתולדות יהדות
אנגליה ,הריני שולח אגרת עידוד לעם היהודי בארץ הזאת ובארצות אחרות .שום
עם לא סבל במידה אכזרית כל-כך כעם היהודי .צרות שאין לתארן נגרמו לגופם
ולנפשם של בני-אדם אלה על-ידי היטלר ומשטר-הרשע שלו .זעם ההתקפה הרא-
שונה של הנאצים על מעוזי-החופש וכבוד האדם ניתך עלהיהודי .הוא נשא ומוסיף
לשאת על שכמו מעמסת-סבל הנראית למעלה מכוח אנוש ,ובכל-זאת לא נתן מעולם
לשבור את רוחו ולא איבד מעולם את רצון ההתנגדות .יש לבטוח,כי ביום הנצחון
לא יישכחו סבלות היהודים וחלקם בהיאבקות ,ושוב תחזינה עיניהם ביום פקודה,
בהתחדש עקרוני הצדק ,אשר עליהם תפארת אבותיהם ,כי הם אשר השמיעום
באזני העולם .ושוב יתגלה כי "טחנות אלוהים טוחנות לאט ,אך טוחנות לבטח".
וינסטון
לפי סוכתת "פאלקור" ,מיום
14
בנובמבר
.1941
צ'רצ'יי
4,,1ל,י,לן,,.,ן:ןין9ל,%,,,,.י*",-לי,4ףץיין"*""',4יי"ק,יישןן'ית'ץ,
"
'
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
היאבקות היהודים
295
ככל האפשר של יהודים מארץ-ישראל לשירותים הלוחמים" ולהקים"יחידית צבאיות
יהודיות מיהודים שמחוץ-לארץ לשירות במזרח-התיכון ,או בכל מקום אחר" .אולם
נכונותנו לשירות נתקבלה במשך שנתיים אלה רק בדחיות ובהשפלות .אף בארץ-
ישראל ,מקום שהוכר הצורך בשירותנו ,לא זכו מאמצינו הנמרצים ביותר אף
למלה אחת של הכלה בפומבי .עשרת אלפים יהודים ארץ-ישראליים נלחמו בלוב,
בחבש ,ביוון ,בכרתים ובסוריה ,אך לעולם אין מזכירים את אנשינו ונמנעים
מלהעלות את שמנו .כל מגע או שיתוף-פעולה אתנו לוטים באפלה ,כאילו היה
בהם כדי לבייש.
בחודש מארס אשתקד ,לפני צאתי לארצות-הברית ,ניתנה לי ,במכתבו של
מזכיר-המושבות ,ההבטחה ,שהקמת הכוח היהודי הלוחם נדחתה יטלא ברצון -
אולם נדחתה לכל היותר רק לששה חדשים .ידעתי ,באיזו התלהבות היתה מתקבלת
בקרב אנשינו בארץישראל ובעולם כולו ההודעה ,שסוף-סוף אנו עומדים להקים
כוח כזה .אולם דבר זה אינו עומד לקום אפילו עתה .אף לאנשינו בארץ-ישראל,
אשר ההגנה על ארצם ועל העמדה הבריטית במזרח-התיכון עלולה להיות בשבילם
ענין של חיים ומות ,פשוטו כמשמעו ,ניתן לשרת רק במסגרת של הגבלות ותנאים
משפילים.
אף-על-פי שאנו מעונים על-ידי היטלר כאשר לא עוגה שום עם בתולדות
הומן החדש ,אף-על-פי שהוא מכריז על עמנו כעל אויבו הראשון – ,אף-על-פי-כן
מונעים מאתנו את הזכות לראות את שמנו ואת דגלנו מופיעים בין העומדים נגדו
במערכה.
ידעתי כי בידודנו זה אינו לפי כוונותיך ולפי רוחך .הרי זה מעללם של
אלה שהיו אחראים למדיניית-מינכן באירופה ולספר-הלבן בארץ-ישראל .מקריבים
אותנו כדי לרכוש את לב המופתי של ירושלים ואת ידידיו המשמשים את היטלר
י שימוש בכוח בריטי אפשר להבטיח את התנהגות
במזרה-התיכון ,אםכי רק עליד
הערבים ,כפי שהוכח בעליל בעירק .אך כלום חשיבותם של היהודים היא מועטת
כל-כך ,כפי שנדמה מתוך היחס אליהםן בליתי ארבעה חדשים באמריקה ,סיירתי
את הארץ לארכה ולרחבה ועקבתי בתשומת-לב אחרי המתרחש בה .שיווי-המשקל
בין הכוחות שם עומד על חוט-השערה .המצב אינו ברור .יש רק קיבוץ לאומי
אחד שמוכן להתייצב כולו כאיש אחד לימינה של בריטניה ,ולתמוך במדיניות של
מתן עזרה לה ללא כל סייג .אלה הם חמשת המיליונים של יהודי אמריקה ,החל
ממזכיר-המדינה מירגנטאו ,המושל ליהמן ,השופט העליון פרנקפורטר וכלה באחרון
הפועלים והחנוונים היהודים .כולם יודעים היטב מה פירושה של מלהמה זו בהיטלר.
המריקים הבריטים הבירו בשעתם ,וחזרו והכירו ,כי היהודים הם שעזרו
בפועל במלחמה הבחרונה והכריעו במשקלם את כף-המאזנים באמריקה לטובת
בריטניה-הגדולה .צריכים היו לעשות זאת ,ויש לשער שיעשו זאת ,גם הפעם .אולם
,1;.,,)41
'
.
ן'
('
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ילקוט התעווות והמיסמכים
296
המדובר הוא באנשים חיים ,בשר ודם .ולנוכח הדחיות וההשפלה המתמדת מתעוררת
ההרגשה הטלמנטרית של כבוד עצמי ומציבה גבול לשירות ,אף אם הוא בא מרצון.
.
יהדות אמריקה מצפה לדיבור -לקריאה מצד ממשלת הוד-מלכותו .הקמת
כוח צבאי יהודי לוחם יש בה משום קריאה כזו .ציוד מועט אינו יכול לשמש גורם
מכריע לעיכוב .הציוד הנמצא בעין ,המיועד למטרה מסויימת ,לעולם אפשר להש-
תמש בו גם בדרך אחרת.
הלא בינתיים נקראו לדגל מאות אלפים של מפייסים חדשים בקהילות
העמים הבריטיים ,ואילו עלינו הוטל לחכות להקמת דיביזיה אחת מפגת חוסר
ציוד – .אם תגרום להרמת רוחה של יהדות אמריקה ,ודאי שישפיע הדבר על
הייצור -הנרפה במידת-מה באמריקה -ובזאתיוחזר לך ציוד זה בעודף גדולפי
כמה .יותר לי ,איפוא ,להדגיש ,אדוני ראש-הממשלה ,שמן הצד הבריטיאין מואסים
בידידותנו ,וששמנו אינו נמחה בשעה שהיטלר טץ למהות כל זכר לקיומנו- .
שלך בהוקרה
ח11 .ייצ מן
לפי -ההיאבקות על צבא יהודי" ,הוצאת הועד הארצי למש החייל היהודי,
תל-אביב ,תש"ו.
כס
ביום 14בנובמבר ,1941לרגל יובלו של העתון
היהודי באנגליה "ג'ואיש כריניקל" ,שלח ראש ממשלת
בריטניה ,וינסטון צ'רצ'יל ,אגרת-ברכה – ,כעין אגרת-
עידוד ליהדות ,הנאנקת בסבל המלחמה:
לרגל יובל המאה של "ג'ואיש כריניקל" ,שהוא ציון-דרך בתולדות יהדות
אנגליה ,הריני שולח אגרת עידוד לעם היהודי בארץ הזאת ובארצות אחרות .שום
עם לא סבל במידה אשרית כל-כך כעם היהודי .צרות שאין לתארן נגרמו לגופם
ולנפשם של בני-אדם אלה על-ידי היטלר ומשטר-הרשע שלו .זעם ההתקפה הרא-
שונה של הנאצים על מעוזי-החופש וכבוד האדם ניתך עלהיהודי .הוא נשא ומוסיף
לשאת על שכמו מעמסת-סבל הנראית למעלה מכוח אנוש ,ובכל-זאת לא נתן מעולם
ישבור את רוחו ולא איבד מעולס את רצון ההתנגדות .יש לבטוח,כי ביום הנצחון
לא יישכחו סבלות היהודים וחלקם בהיאבקות ,ושוב תחזינה עיניהם ביום פקודה,
בהתחדש עקרוני הצדק ,אשר עליהם תפארת אבותיהם ,כי הם אשר השמיעום
באזני העולם .ושוב יתגלה כי "טחנות אלוהים טוחנות לאט ,אך טוחנות לבטח".
וינסטון
לפי סוכנות "פאלקור" ,תיור 14בנובמבר
.1941
צ'רצ'יי
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
היאבקות היהירים
7ש*
ל
בימים 25ו 26-בנובמבר 1941שוב היו ויכוחים
בבית-הנבהרים הבריטי ובבית-הלורדים בענין הדיוויזיה
היהודית ,ומתוך כך נתגלה שהממשלה הבריטית נסוגה אחור
מכל הבטחותיה ,ואינה מסכימה לארגן כוח צבאי יהודי
למלחמה בנאצים.
הממשלה,
הלורד דייוויס שאל היום בבית-הלירדים את
מה מספר היהודים
ומה מספר הערבים שהתגייסו לצבא הבריטי למראשית המלחמה ,האם אישרה
הממשלה את הצעת הסוכנות היהודית לגייס דיוויזיה יהודית לשירות בכל שדה-
מערכה שהוא ,ומה הם הצעדים שנעשו להגשמת הסידורים הדרושים לכך.
הלירד קרופט ,סגן מיניסטר-המלחמה ,השיב כי אין בידו אינפורמציה
סטאטיסטית על המספר הכללי של ערבים ויהודים שהתגייסו לכוהות הבריטיים,
אךידוע לוכי מספר הארצישראליים שהיו בשירותביחידות שונות של הצבאהבריטי
במזרח-התיכון נסוף אוקטובר 1941היה 7.985יהודים ו 3383-ערבים ,מאלה שירתו
ביחידות חיל-הרגלים 1359יהודים 1032 ,ערבים .בשירותים הצבאייםהיו :בראס"ק
(שירי
ת ההובלה) 3334יהודים 502 ,ערבים בחיל-החפרים 2853יהודים1321 ,
,
,
ם
י
ד
ו
ה
י
ערבים בפלוגות-ספנות 457 -
528ערבים*.
מספרים אלה מראים -אמרהלירד קרופט -כי מספר הגון של יהודים
ארצישראליים כבר משרתים בחלקים השונים של הצבא .אבל הגענו למסקנה כי
הקמת דיוויזיה יהודית כרוכה גקשיים מעשיים רציניים ,ולפיכך ניתן .העידוד
להתגייסות יהודים ארצישראליים לתוך יחידות של הצבא הבריטי.
הקולונל ויאחד הגיש הצעת החלטה ,המביעה צער על דחיית הצעת ההס-
תדרות הציתית להקים צבא יהודי אשר יילחם בכל מקום שהוא תחת דגלו שלו,
והצהיר כי מיניסטריון-המלהמה סולד מלהיעזר בחיילים שלא יהיו לפי טעמו
של היטלר -יהודים ובני עמים צבעונים .שרשר גרינווד ,מיניסטר בלי תיק,ציין
בתשובתו את הפעולות באפריקה והביע דעה ,כי אין זה לגמרי הוגן מצד הציר
לטעון ,כי "אין אנו משתדלים להשתמש בשירותיהם התעשייתיים והצבאיים של
כל האגשים השותפים לרעיונותינו
על שאלת הלירד דייוויס בבית-הלירדים לענין הצעת הדיוויזיה היהודית
י
ענה הלירד מוין ,מיניסטר-המושבות.
בית-הלורדים -אמר מיניסטר-המושבות -ישים
",
לב לדבר ,כי המנ"מ
לא הגיע מעולם לשלב סופי ,ונדהה ממועד למועד מסיבות צבאיות .באחד בספ-
טמבר ,אחרי שובו של הד"ר וייצמן מאמריקה ,הודיע לי שלא נוח להשאיר עוד
ן
-
פירוט זה אינו כולל את היהודים המשרתות בחיל-התעופה המלכותה
שמספרם הגיע ל ,1500-בערך ,יוצא איפוא כי המספר הכללי של יהודים ארצ-
ישראליים ששירתו בצבא בסוף אוקטובר 1941היה כ9500-איש – .הערת המשגת.
;,,
-.. -
1
.
,,,:,
;
55.נג"זהך'אין כ
ל
1
'
,.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
2%
יל ק וט התעודות והמיס מכים
את המאלה פתוחה ,וכי הוא יעדיף סירוב סופי על דחיה נוספת בלתי-בטוחה.
אז נידונה השאלה ,טוב על-ידי המחלקות הטונות הנוגעות בה ,והתשובה הסופית
נמסרה לד"ר וייצמן ב 15-באוקטובר .מיניסטריון-המלהמה לא ראה אפשרות לקבל
את ההצעה בתנאים הקיימים .אני יודע -אמר הלירד מוין -כי הענין עורר
אכזבה רבה .אולם התנאים כיום הם שוגים מאוד ממה שהיו לפני כמה חדשים.
כמות גדולה של ציוד נשלחה לרוסיה ,ואין מקום להתחייבויות או הבטחות בענין
מסוג זה.
לפי סוכנות "פאלק1ר" ,מיום 25בנובמבר
.1931
לא
ביום 22ביולי 1942התכנסהבניו-יירק אסיפת-מחאה
גדולה מטל הארגונים היהודים בארצות-הברית ,ראש הממ-
שלה הבריטית ,צ'רצ'יל ,שלח טלגרמה לאסיפה זו ,ובה צ'ין
בפעם הראשונה את הישגיהם של המתנדבים היהודים מארץ-
ישר:4ל למען המלחמה:
יהודים היו קרבנותיו הראשונים של היטלר ,ומאז עומדים הם בקו הראשון
של ההתנגדות לתוקסנות הנאצית בכל העולם הקיבוצים היהודים נותנים את
חלקם לענין האומות המאוחדות ,ובשם ממשלת הוד-מלכותו אני מקדם בברכה
את החלטתכם התקיפה לעזור לנו .אני מברך אותה בשמחה ,כשם שאני מעריך את
התמיכה הנלהבת שכבר נותנים לנו ,בראש וראשונה ,יהודי ארץ-ישראל .למעלה
מעשרת אלפים מהם משרתים עתה בכוחות הבריטיים במזרח-התיכון למעלה
מעשרים-אלף מגויסים בחטיבות-המשטרה השונות בארץ-ישראל .וכמו בבריטניה
כן גם בארץ-ישראל רבים-רבים עומדים במערכה הראשונה של עבודה ותעשיה,
המספקות את הצרכים הדרושים להנהלת המלחמה' וכן בשירותים השונים של
התגוננות אזרחית.
בקוי-ההגנה הראשונים של ארץ-ישראל עומדים הגייסות הלוחמים במדבר
המערבי ,ובהם משתתפים ארצישראליים השתתפות מליאה.
בימים האפלים של שנת 1940קיבלה על עצמה ממשלת ה .מ .את הריסיקה
למלא את חובותיה במזרח-התיכון ,ובמשך כל הזמן היתה חדורה החלטה תקיפה
שהאוכלוסיה היהודית של ארץ-ישראל תקח ,בכל הדרכים האפשריית ,חלק בהת-
נגדותן של מדינות-ההסכמה למעשי הדיכוי והאכזריות של גרמניה הנאצית…
י
י
לפי ההודעה ההשמית.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
היאבקות היהווימ
299
לב
ביום 6באוגוסט ,1942מקץ שלוש שנים למלחמה
בנאציות ולאחר שלוש צגים של מאבק עלהדיוויזיה היהודית,
הודיעה הממשלה הבריטית שהיא מוכנה לאפשר את הקמתם
של גדודים עברים במסגרת הצבאהבריטי .הודעהזו הושמעה
בבית-הנבחרים ע"י מיניסטר-המלחמה הבריטי ,לאחר
סוער ומששך שהתנהל בנושא זה:
מיניסטר-המלחמה ,סיר ג'יימס גריג ,הודיע בבית-הנבחרים על החלטת
הממשלה ליצור רגימשנט ארץ-ישראלי ,ואמר :הממשלה באה לכלל מסקנה,
שיש לנקוט אמצעים נוספים אלה לשם חיזוק ההגנה על הארץ:
א) יוקם מיד רגימחנט של הצבא הבריטי ,מורכב מגדודים נפרדים יהודיים
וערביים ,לשירות כללי במזרח-התיכון .באופן נירמלי יופעל הרגימחנט בארץ-
ישראל ,א :בארצות השכנות ,לשם הגנת א"י ,הפלוגות הארצישראליות של הבשפם
יוכללו בתוך הרגימטנט החדש ,ומקוויםכייתגייסו עוד ,לפחות 10.000 ,איש נוספים.
ב) חיל-המתנדבים הארצישראלי ("באפס") ,הפתוח למתגייסים מכל חלקי
התושבים ,יורחב עד למכסימום של 2000איש ,במידה שירשו זאת אפשרויות האימון,
הציוד והנשק שבנמצא.
ג) הקמת משטרת הישובים היהודים תושלם עם גיוסם של 1500טירונים
נוספים .מפקר חילות המזרח-התיכון ימציא בהקדם האפשרי את קציני-התיאום
ואת הנשק והציוד הדרושים.
ד) אימון היחידות הקיימות וציודן יתנהלו בכל המהירות האפשרית.
מיניסטר-המלחמה הוסיף :הממשלה החליטה נגד הצהרה בדבר צבא יהודי
מיוחד ,אם צבא יהודי עולמי ,ואם כוחיחורי עצמאי מכל סוגי הנשק בתוך הקיסרות
הבריטית .יהודים נתיני בריטניה חייבים בשירות בכוחות הבריטים ,ויכולים להתנדב
לשירות בצבא הבריטי ,כשאר הנתינים הבריטיים .זוהי חובה שהם מילאו אותה עד
עכשיו בשלימות ובאמונה ,וכל הכבוד להם מבהינהזו.
אני מניח ,כי חובה דומה לזו של שירות בצבא וחופש מקביל להתנדבות
ישנם גם בשביל יהודים אזרחי.ארצות-הברית בתוך כוהות-ההגנה של ארצות-
הברית .יהודים בני נתינות זרה יש להם הזדמנויות לרוב לשרת בצבא הבריטי
כמתנדבים .אשר למזרח-התיכון ,במידה שזה נוגע לארץ-ישראל ,משרתים למעלה
מעשרת אלפים יהודיםביחידית של הצבא הבריטי במזרח-התיכון .ואם נביא בחשבון
את חיל-האויר וכוחות אחרים ,יעלה מספרם ל 14-אלף .קרוב ל 24-אלף יהודים
משרתים בחטיבות-משטרה שו