ד"ר מרדכי ציר
בעקבןת הקסמה "הטןבים להןראה"
מקרבל לא לחסרך את שבט הביקררת מן המררים .במירחד גרברת הביקררת לעתרת
משבר חברתי ,כאשר ערלרת רצפרת בחברה שאלרת מעיקרת על תרפערת מתרפערת
שרנרת .ראז ,מתרך אמרנה תמימה כלשהי בכרחר של בית הספר כמעצב החברה ,מרפנית
הדרישה אל המררה להיחלץ לתיקרנה של החברה ,רכשהישרעה ברששת לברא מררגשת
אי-שביערת-רצרן מן המררה .המבקרים יטענר ,שהמררה אינר ממלא את המצרפה ממנר
אינר
מקנה דעת,
אינר
מנחה ערכים ,אינר מחנן ,רהרא עצמר חסר-דעת רכיר"ב.
ברגיל מרצעים פתררנים למיניהם לתיקרנה של ההרראה .פתררנים אלה הם בדרך כלל
כרללניים מארה רהמציעים ארתם רראים בהם תררפה כללית לחרלי ן'tממנר סרבל בית
הספר .צריך להרדרת ,שההצערת לשיפרר רמתר ראיכרתר של המררה נרארת בדרך כלל
סביררת רהגירנירת מנקרדת רארת זר ,שאם אכן ייעשר הדברים המרצעים ,ירשג השיפרר
המברקש .לעתים נרארת ההצערת סביררת כך
שקשה להבין ,מדרע המעצבים את
מדינירת החינרך אינם ממהרים לקבל ארתן רלבצען .מה שנשכח בלהיטרת זר אחרי
תיקרנים הרא ,שתהליכים שקנר להם שבת ,רעל פיהם נקבע מי ברחר בהרראה כמקצרע
רכיצד מכשירים ארתר ,אינם ניתנים לשינרי קל ללא השקעת משאבים גדרלים רללא
שינרי יסרדי של מהרת בית הספר בעיני החברה.
לאחררנה אנר עדים לתהליך ,שעליר רמזנר בדברינר הקרדמים .הדברים הנשמעים
הפעם מכררנים למשיכת
ה ט רבי ם
ל ה ר ר א ה .ברעררן זה כשלעצמר אין כל חדש,
רהרא הרשמע פעמים רברת רבניסרחים שרנים .הפעם הרא מרפיע בנרסחה מלרטשת
ירתר" :הטרבים להרראה" ,מעין חיקרי לכ;tסמת "הטרבים לטייס" .יש ארלי רמז בכך,
שהססמה חשרבה מן הרעירן עצמר .על כל פנים התביעה לבחירת תלמידים טרבים
ירתר לסמינרים אינה חדשה.
מאז רמתמיד הייתה מקרבלת ההנחה ,כי מירן קפדני ירתר של המרעמדים למרסדרת
להכשרת מרדים עשרי לש ר את רמת ההרראה רהחינרך בבית הספר .בעניין זה נמתחה
לא פעם ביקררת כלפי הסמינרים ,רדברים קשים מרשמעים מפי אנשים ,הבאים מתרך
מערכת החינרן ,כגרן מנהלי בתי-ספר על-יסרדיים ,המיטיבים להכיר את המתקבלים
לסמינרים ,רכן מן המפקחים רהמנהלים הקרלטים את ברגרי-הסמינרים .נימה מעין
זר של אי-נחת מרמת המתקבלים לסמינרים אפשר לחרש בעיתרנרת הירמית אר לשמרע
מפי אנשים ,שהחינרך אינר מקצרעם .הללר כנראה מחזיקים בדעה ,שמה שמביא עמר
המרעמד להרראה לסמינר ,מכריע בחשיברתר את יכרלתר לתפקד כמררה רכמשפיע על
טיב החינרך בבית הספר .גם חרקרים לא מעטים מצדדים בצררך הבחירה של הטרבים
להרראה על פי נתרניהם האישיים .חרקר אחד אף התבטא ,כי "שמרנים אחרז מרמת
הברגר במרסד להכשרת מררים נקבעים על-ידי התכרנרת האישירת של המרעמד,
שאר עשרים האחרזים יכרלים להתררסף בתהליד ההכשרה ,אם אכן היא מתבצעת
כהלכת") .( 1ביקררת על בחירת תלמידים לסמינרים משמיעים חרקרים אחרים ,שבדקר
לאחררנה אפירנים אישיים של פרחי ההרראה בארניברסיטארת רבסמינרים ) .(2בביקר-
רת זר מרבלעת הטענה ,שבגלל בחירה לקריה מגיעים אל מקצרע ההרראה כאלה,
שטרבת המערכת הייתה מחייבת למנרע זאת מהם.
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
למררת מיערט ההרכחרת האמפירירת על מתאם גברה ביד אפירנים אישיים של המררה
רביד הצלחתר בהרראה )הגם שהצלחה בהרראה אינה נתפסת בארפד זהה אצל כל אלה
המשתמשים במרשג זה( ,קשה שלא לקבל את הדערת המרשמערת בענייד זה .השכל
הפשרט רהניסירן המעשי של כל המצריים בחינרך מחייבים את הדעה ,שכנראה יש
משהר במרכיבי האישירת של המררה ,המבדיל ביד מי שארמרים עליר ,שהרא מצליח
כמררה רביד מי שאינר מצליח.
הקרשי הרא בכך ,שאין אנר ירדעים מה הרא זה המבדיל בין סרגי המררים ,רלכד קררה,
שכל חברה אר חלקים ממנה קרבעים את האפירנים האישיים הרצריים במררה על פי
השקפרתיהם הסרבייקטיבירת .בישראל מדגישים מעל לכרל את כרשרר האינטלקטראלי
של המררה .רו:זצי הביקררת כלפי היעדר הקפדה בבחירת המרעמדים מכ נים בעיקר
כלפי השכלתר של פרח-ההרראה .במצב הקיים בישראל ביקררת זר מתמקדת בסמי-
נרים .מעט מארד נאמר אר נכתב;.על ענייד זה בקשר לארניברסיטארת.
נראה ,שדעתה של החברה נרחה מד הקריטרירנים הנהרגים בקבלת תלמידים להכשרת
מררים במרסדרת להשכלה גברהה .אי שביערת הרצרן מד הכרשר האינטלקטראלי מתבטא
למעשה בביקררת על קבלתם של תלמידים שלא עמדר בהצלחה בבחינרת הבגררת).(3,4
זאת ,כנראה ,על בסיס ההנחה ,שיש קשר הדרק בין היכרלת לסיים בהצלחה בית ספר
תיכרד בארץ לביד הכרשר האינטלקטראלי .עדרירת לתפיסה זר אפשר למצרא למכביר.
"רעדת דרשקין" ,שמתפקידה היה להמליץ על צעדים לשיפרר רמת המררה ברגר
סמינרים ,כללה בהמלצרתיה ,כי אין לקבל תלמיד לבית מדרש ,אם איד בידר תערדת-
בגרות ,רמכל מקרם ,התנאים לקבלתר מבחינת השכלתר הקרדמת ,לא היר נרפלים מן
התנאים ,שמעמידים המרסדרת להשכלה גברהה) .(Sמקרר אחר קרבע בלשרן של אי-
ררניה כי " …איד הכישלרן בהישגים במדע תכרנה מספקת כדי להירת מררה") .(6רעוד:
"מתקבל לסמינר כל מי שפרנה").(7
במרבארת המעטרת שהבאנר רצינר להדגיש ,כי הכרשר האינטלקטראלי הנמוך ,כפי
שבא לביטרי בהצלחה בבית הספר התיכרן ,נראה כעיקר הבעיה של רמת המררה.
אפשר למצרא מעט ניחרמים בכך .שלא רק בישראל מרצאים ,כי רמת ההשכלה התי-
כרנית של פרחי-הרראה יררדה .קרננט) ,(8מן המבקרים המפררסמים של הכשרת
מררים בארה"ב ,סברר ,כי למררת שאינו בטרח ,אם קיים תאם גברה בין הכרשר
האינטלקטראלי רביד הכרשר להרראה ,יש להקפיד על מירד התלמידים לפי הצלחתם
בבית הספר התיכרן .הרא מציע ,שפרחי ההרראה ייבחרר מד השליש העליוד של מסיימי
בית הספר התיכרן )בבתי הספר התיכוניים בארה"ב נרהגים לצייד את מקרמר של
הברגר במחזרר המסיים על בסיס הישגיר הלימודיים(.
נראה כי הררב מסכימים ,שהשכלה תיכרנית חשרבה בבחירת המרעמדים להרראה.
מדרע אם כן לא נעשה די בעניין זה בסמינרים? מעצבי המדינירת של הכשרת מורים
במשרד החינוך רהתרבות לא כפרו בדעה מקרבלת זר ,אף כי .זמיד היר להם ספקות,
אם המתאם שבין השכלה תיכונה רבין ההצלחה בהרראה הרא גברה דיר ,כדי לסלק כל
היסרסים במניעת קבלתם של כל אלה מבין הפרנים שלא השלימו את השכלתם התי-
כרנית .במצב זה אפשר להבין לרגישרתם רחששם של האחראים למגזר אחד של החינרך
בארץ ,שמא יידחר מד ההרראה כאלה ,אשר יש להם כשרים אחרים החשובים לא פחרת
מן הכרשר האינטלקטראלי ,שאותו מייצגים ,כמקובל לחשוב ,השכלה של בית ספר
תיכון המסתיימת בהצלחה בבחינרת הבגררת )על הכשרים האחרים ידרבר ערד להלן(.
10
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אך חרף רצונם של מעצבי המדיניות במיון טוב יותר ,המתחשב בהשכלה של בית ספר
תיכון ,לא יכלו לעמוד בפני הביקוש הגדול במורים ,שאפיין את השנים שלאחר
קום המדינה ,ביקוש שלא פסק עד אמצע שנות השישים .בברירה בין דחיית מועמדים
ללא השכלה שלמה ובין מחסור במורים נפלה ההחלטה לצד סיפוק צורכי ההוראה
מבחינה כמותית .בהתאם לכך ניתנה לסמינרים הרשות לקבל תלמידים שלא השלימו
את בחינות הבגרות ,ואף כאלה שסיימו רק אחת עשרה שנות לימוד.
אף כי אמרנו ,שמעצבי המדיניות פעלו בתחום זה במסגרת אילוצים ,שלא השאירו
מקום רב לתימרון ,בכל זאת נראה לנו בראייה לאחור ,כי אילו הייתה קיימת תכנית
ברורה וארוכת טווח בעניין זה ,ניתן היה להעלות את תנאי הקבלה בסמינרים בשנות
החמישים והשישים .במיוחד אפשר היה לעשות הרבה בתחום זה באותם הסמינרים,
שהיו כבר אז בעלי יוקרה וכוח משיכה.
בסוף שנות השישים ,אחרי רוויה מסוימת בביקוש למורים ועם תחילת העלאת משך
הלימודים בסמינרים לשלוש שנים ,החלה המחלקה להכשרת עובדי הוראה להעלות
את תנאי הקבלה בסמינרים ולהקפיד על מילוים .המחלקה התכוונה להשיג בכך שני
יעדים :א( העלאת הרמה ההשכלתית של כל המתקבלים לסמינרים; ב( השוואת תנאי
הקבלה לכל המסלולים המצויים בסמינרים .המספרים הבאים מוכיחים שמדיניות
זו בוצעה.
בתש"ל היו 20%מכלל תלמידי הסמינרים בעלי השכלה של 11שנות לימוד; בתשל"א
;7.4%בתשל"ד 0.9% .ובתשלייז .1.80/0 -כיום לומדים בסמינרים ,להוציא מקרים
בודדים של תלמידים מבוגרים המתקבלים בסמינרים על בסיס ניסיון חיים השקול
לפחות באופן חלקי כנגד השכלה ,רק בעלי 12שנות לימוד לפחות ).(9
החל בתשל"א יש בידינו מספרים נוספים על השכלת Pשל תלמידי הסמינרים ,והם
מוכיחים הוכחה נוספת ,כי יותר ויותר מתקבלים לסמינרים תלמידים בעלי תעודות
בגרות .בתשל"א קיבלו 31%מתלמידי הסמינרים תעודות בגרות ,בתשל"ד ,35.7% -
ובתשלייז
) 48.3%שם( .אם נזכור ,שבתקופה שבין תש"ל לתשל"ז עלה מספר התל-
מידים מ 5,300-ל 13,500-בערך ,אפשר לראות באחוזים של בעלי תעודת בגרות
תמורה גדולה בהקפדה על מיון המתקבלים להכשרה להוראה .לא יהיה זה נכון
לטעון ,שהתמורה הזאת היא רק פרי ביצוע ההחלטות של המחלקה להכשרת מורים.
עם שנכון להניח ,כי להחלטות אלה היה חלק גדול בהתפתחות זו ,היו גורמים נוספים,
שתרמו את חלקם .ניתוח גורמים אלה היה מסייע להבין את התופעה ,וחבל שלא
נעשה עד כה.
השיפור ,שחל בשנים האחרונות ברמת השכלתם התיכונית של המתקבלים לסמינרים,
נראה לנו כהישג גדול גם מפני שכל אותה עת היו קיימים לחצים בכיוון הנמכת
הדרישות .הלחצים האלה פעלו בשלושה תחומים:
א.
הסמינרים הקטנים ,ובעיקר אלה ,הנמצאים במקומות המרוחקים ממרכזי יישוב
גדולים ,נתקלים בקשיי גיוס תלמידים .משום כך הם נוטים לקבל תלמידים ,שאינם
עומדים בדרישות שנקבעו ,ומבטיחים שהתלמידים ישלימו את השכלתם תוך לימודי-
הם בסמינר .הבטחה זו אינה מקוימת תמיד.
ב.
סמינרים רבים חדורים הכרה ,שהם נועדו לשמש את החברה כמכשיר לקידום
11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אוכלוסיות חלשות ולאפשר להם עלייה מקצועית לחברתית .משום כד לוחצים סמינ-
רים אלה לקבל אוכלוסיות תלמידים ,שלפי הקריטריונים המקובלים היה צריך לד-
חותם.
אנשים שונים בתוד מערכת החינוד ומחוצה לה מפעילים לחצים רבים כדי לקבל
ג.
תלמידים שונים .כנראה שלחצים אלה הם בגדר האפשר הואיל והסמינרים כמוסדות
ממלכתיים חשופים יותר להשפעת הציבור ,ואנשים רבים )מנהלי בתי ספר ,מפקחים,
מנהלי מחלקות חינוך ועוד( רואים במוסדות אלה מקום מתאים לתלמידי בתי ספר
תיכוניים ,שהכניסה למוסדות להשכלה גבוהה נחסמה בפניהם.
לסיכום חלק זה של דברינו נציין) :א( מקובל לחשוב ,כי הכושר האינטלקטואלי
הוא תנאי הכרחי למיון המועמדים להוראה; )ב( הכול מסכימים ,שהאינדיקטור הטוב
ביותר לכושר זה הוא הצלחה בלימודים בבית הספר התיכון; )ג( אם קיימת מדיניות
החלטית בתחום זה ,ניתן להגיע להעלאת רמת המתקבלים לסמינרים.
אפשר לצפות אם כן ,שאם תימשך המדיניות הנוכחית ,יהיה אפשר בקרוב לקבל
לסמינרים רק בעלי תעודת בגרות .לנו נראה ,כי בתנאים הנוכחיים הדבר בלתי
אפשרי אלא אם כן יוקטן במידה ניכרת מספר התלמידים המתקבלים לסמינרים.
כיום מתקבלים לסמינרים בכל שנה בין 5,000ל 6,000-תלמידים .מספר זה מהווה
כמעט מחצית תלמידי בתיה"ס העל-יסודיים המקבלים תעודות בגרות .אין בשום
אופן לצפות ,שאחוז גבוה כזה של מקבלי תעודות בגרות יפנו לסמינרים.
צריד לחפש את הפתרון ,ראשית כול ,בהקטנת מספר התלמידים המתקבלים לסמי-
נרים .דהיינו ,צריד לדאוג לכד ,שיהיה צורך בפחות מורים חדשים מדי שנה .כיצד
עושים זאת? הדרך הנראית לנו היא להקטין את נשירת המורים .היום נושרים מהו-
ראה בין 3,000ל 4,000-מורים מדי שנה .נשירה זו מהווה הפסד כלכלי ניכר .הקטנת
הנשירה הייתה
מביאה לחיסכון במשאבים המושקעים בהכשרת כוח אדם
חדש
ובשיפור רמת המתקבלים להוראה.
אפשר גם למשוך לסמינרים תלמידים מסיימי בחינות בגרות על ידי שינוי אופיים של
הסמינרים .אנו משערים ,שלא מעט תלמידים אינם בוחריס בסמינרים ,מפני שללימוד
בסמינר אין המשך ,וכל הרוצה ללמוד הלאה לקראת תואר חייב להתחיל את לימודיו
כאילו סייס רק 12שנות לימוד בבית ספר תיכון .
שתי הדרכים -הקטנת הנשירה מהוראה ואקדמיזציה של הסמינרים -יכלו לשפר
במידה רבה את רמת הפונים להוראה .שתי הדרכים האלה כרוכות בהשקעת משאבים
גדולים .בזאת מתמקדת בעיית בחירת הטובים להוראה לפחות מנקודת ראות הכושר
האינטלקטואלי שלהם .אך אם רוצים ,שלהוראה יימשכו אנשים שיהיו פתוחים יותר,
שמרניים פחות ,פחות קונפורמיים ,צריך לשאול ,אם אין מקצוע ההוראה דוחה
אנשים בעלי תכונות אלה .אם כך הדבר ,יש לשנות את אופיו של מקצוע ההוראה.
עד כה ריכזנו את דברינו בעניין ההשכלה התיכונית )מתוך הנחה ,שהצלחה בלימודים
בבית-הספר היא אינדיקטור לכושר אינטלקטואלי( .אולם החיפושים אחרי קשר בין
מאפיינים אישיים ובין הצלחה בהוראה לא הצטמצמו מעולם רק לכושר אינטלקטו-
אלי .הס כללו תמיד מאפיינים אחרים .לאחרונה נבדקו בישראל מאפייניס אישיים
אחדים אצל פרחי הוראה .מתוך הבדיקה הזאת עולה ,כי תלמיד הסמינר בהשוואה
לאוכלוסיה נורמטיבית ,הוא בעל נטייה לתגובה אמוציוניית ,מסתגל וקונפורמי
מאוד ,מיושב וזהיר ,מעשי ,ערמומי ,מודאג ,שמרני מאוד ,תלוי בקבוצה ובעל דימוי
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
והערכה עצמית גבוהים .החוקרים רואים את הסטיות של סמיבריסטים מן הבורמה
כמדאיגים לגבי הצלחה בהוראה וקובעים ,כי דמותו זו של הסמיבריסט היא תוצאה
של סלקציה עצמית ,דהייבו היעדר קריטריובי מיון כלשהם בתחום של המאפייבים
האלה.
מה שבאמר על הקשר בין הכושר האיבטלקטואלי ובין הצלחה בהוראה ,אפשר לומר
גם על הקשר בין מאפייבים אישיים אחרים ובין טיב ההוראה .אין אבו יודעים לקבוע
ברמה ודאית סבירה ,שאכן בתובים אישיים מסויימים מבטיחים הצלחה בהוראה.
בהיעדר ידיעה כזאת ,מה שאולי יכול להדאיג את מעצבי המדיביות הוא ,שאוכלוסיית
התלמידים בסמיברים שובה בתכובות העשויות להיות משמעותיות להוראה.
ייתכן ,כי המגמה המסתמבת עכשיו למתן יתר אוטובומיה לתלמיד ולמורה -דהייבו
אוטובומיה לתלמיד בבחירת חומר הלימוד ,בקביעת קצב הלימודים ובבחירת השיטות,
בארגון עבודתו של המורה בבחירת התכבים ובתכבון השיטות -יש בה התחלה להי-
ווצרות דימוי חדש של מקצוע ההוראה .אם מגמה זו תחוזק ותוגבר ,יש סיכוי שיימשכו
טובים להוראה -טובים מן הבחיבה של מורים המסוגלים להיחשף לביקורת ,ביחבים
בפתיחות ,בגמישות ,בבכובות לעריכת ביסויים ובאי-קובפורמיות.
לסיכום ,משיכת "טובים להוראה" מחייבת את מעצבי החיבוד בישראל להשקיע
מחשבה ומשאבים בשיבוי אופיו של המקצוע ובאופיים של הסמיברים .ללא השקעה
כזאת יישארו לאורד זמן הדיבורים על משיכת "טובים להוראה" דיבורים בעלמא.
הערות וביבליוגרפיה
.1
דברים שבמסרו לכותב הדברים בע"פ.
.2
איתי זק ,אישיות המורה ומקצוע ההוראה -יחסי גומלין ,המעשה החיבוכי עיון
ומחקר ,יחדיו ,איחוד מוציאים לאור בע"מ בשיתוף עם בית הספר לחיבוד של
האוביברסיטה העברית.1977 ,
.3
יוסף בבטואיץ ,החיבוד במדיבת'ישראל ,הוצאת יהושע צ'צ'יק.1960 ,
.4
Aharon F. K1einberger, Society, Schools and Progress in lsrael, Pergamon Press, 1969.
.5
דו"ח והמלצות הוועדה הציבורית לבעיות הכשרת המורים לחיבוד היסודי ,משרד
החיבוד והתרבות ,תשכ"ב.
.6
צבי לם ,הכשרת המורה בוכח התמורות בתפקידו של המורה ,החינוד ,כסלו
תשכ"ט.
ד.
בעיות הכשרת מורים ,מרכז הסתדרות המורים ,תל-אביב ,תשכ"ב.
.8
Jarnes B. Conant, 1he Education o! American Teachers, McGraw Hill Book Co., 1963.
.9
מפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
13
www.daat.ac.il