אריה סןלה
הנחות יטוד בהוראת מזמורי תהלים
הוראת בושא כלשהו מתבה בהכרח את ידיעת עקרובות היסוד של מבבה אותו הבושא.
לאחר מכן ביתן לבחור דרך מסוימת או אפילו דרכים מסוימות להקבית העקררבות,
שלפיהם בבבה הבושא ,ולהגיע תוך כדי כך להכרת הבושא עצמו ולהבבתו.
מכאן ,שגם בהוראת השירה המקראית בכלל ובזו של מזמורי תהלים בפרט עליבו
להתוודע קודם כל אל אותם עקרובות היסוד.
אחד העקרובות ,שבתחדשו לאחרובה בחקר היצירה הספרותית בכלל ובשירה בפרט,
הוא עקרון
ה מ ב ב ה.
אמבם אין זה מושג חד משמעי וישבן גישות שובות לגבי
תפיסתו .אבו מקבלים את ההגדרה של וולק-וורן :ייהמבבה הוא מושג הכולל גם
תוכן וגם צורה במידה שהם סדורים לתכליות אסתטיות" .1ודאי ,פבים רבות לתוכן
)עלילה ,רעיובות ,רגשות ,תאורי מצב( ופבים רבות לצורה. 2אבו מתכוובים לאותו
האלמבט של הצורה במכלול היצירה המכובה
א ר גון
רצף
ה טכס ט ,שחלקיו
בערכים זה אחר זה.
עריכת סידור המכלול בובעת קודם כל מתוך העובדה הפשוטה ,שלכל יצירה ספרו-
תית יש "התחלה" ו"סוף" 3וקו הבמתח ביביהם ,המאפשרים צעידה תכליתית לאורך
רצף הטכסט מבקודת ראשית עד בקודת אחרית .צעידה תכליתית זו -בהתגלמותה
החיצובית -משתקפת בשירה בדרך כלל
ב מ ב ב ה
הסט רופ י .זהו הסדר )ההג-
יובי-החוויתי( של יחידות היגד המעוצבות בצורה חיצובית )שורות ,בתים(.
ברם ,בתעתיק המסורתי של מזמורי תהלים לא במסר על כך דבר .ודאי ,תחומי החל-
קים
בטכסט
בעוצים
ביסודות
תוכביים
וצורביים
כאחת.
יש שהם
מסומבים בקווים
גלויים וביכרים יפה ,ויש שאיבם מסומבים במיוחד ועל הפרשן לגלותם .במקרה
האחרון אין הדברים חד משמעיים ,וחלים עליהם חילוקי דעות.
אך חלוקת הטכסט -שהיא במידה מסוימת גם מתן פירוש -איבה עובה עדיין על
שאלתבו :האם יש לראות בחלוקה זו מ ב ב ה
ס טרר פ י? האם בכלל קיימת במזמו-
רי תהלים מערכת סטרופית וכיצד מבחיבים בה? בסקירה ראשובה על פבי הספרות
המקצועית העוסקת בכך -כמאה שבים ויותר -בדמה ,כי התשובה היא
ח י ו בית
מ סוי ג ת.4
כדי לגבש עמדה בשאלה זו י' 1.Jצררך להבהיר קודם מספר עבייבים בסיסיים הכרוכים
בה .ראשית נחרצה הגדרה ברורה ל"בית" .לאחר מכן עליבו לבדוק את טיב היס ו'-
ד ר ת ,שמהם בובים אבו את הבתים .ולבסרף יש להבחין
בצר רות
דרכי צירוף היסודות הללו לבתים.
1
ררלק-רררן ,תררת הםפררת )כתרגרם עכרי( ,תשכ"ז.149 ,
2
רייס :המקרא כדמרתר, 1962 ,עמ' ,232הערה .6
3
אינגרדן[)3S Litcrarisl'!1l' Kuns(wcrk, 1965 :
4
ראה את הפיררשים לתהלים בלרעזית רבעברית; אצלנר -גררדרן ,סגל.
עמ' ;326,37
60
www.daat.ac.il
ש ו ב ו ת של
אתר דעת -מכללת הרצוג
אולם בכל אלה לא סגי .עלינו לראות את הבית לא רק כמכלול של מרכיבים ,אלא גם
כ מ רכי ב של המכלול הגדול -של המזמור .מבחינה זאת הבית הוא לא רק תוצאה
ה ת ח ב ר ו ת,
של
כי אם גם תוצאה של ה ת ח ל ק ו ת .אנו אומרים :הבית מורכב
מכך וכך שורות ,אך גם אומרים :המזמור מתחלק לכך וכך בתים .מבנה היצירה
נחשף ,כמובן ,על ידי ניתוח השלם .אך זה נעשה בשני כיוונים :מלמעלה למטה )מכלל
אל הפרט( ומלמטה למעלה )מפרט אל הכלל(; ורק תוך כדי בדיקה הדדית מתמדת
נגיע אל המשימה העיקרית ,אל פתרון
מ ע רכת
ה יחס ים בין הבתים ,המאפ-
שרת ראייה טקטונית כוללת של המזמור .ושוב אין להתעלם מכך ,כי כל אלמנט ,נוסף
על משמעותו העצמית ,יש לו גם משמעות ייחודית ,הנובעת מהשתייכותו לשלם.
אפשר לסכם איפוא:
ה ע ב ו ד ה
דרך
הרא ייה כנקודת מוצא היא ראיית השלם ,אך
דרך
היא טיפול במרכיבים הבודדים ובצירוף המרכיבים תוך הנחת קיומה של
תלות גומלין ביניהם .בהקשר זה ניעזר ב גוד ל
ב יני י ם ,שהוא בין הבית מצד
אחד לבין מכלול המזמור מצד שני :ה ע מ ו ד ה .זהו צרוף בתים ,המתקשרים במכנה
משותף כלשהו ליחידה גדולה יותר ,כשלעומתה מוצב צירוף דומה או צירופים דומים.
השא לה הנוספת החייבת להישאל היא ,אם אמנם אפשר למצוא במערכת הבתים
שבמזמורי תהלים ח ו ק יות מסוימת .לאחר ניתוח כ ל המזמורים ,הגענו למס-
קנה ,כי למרות החירות היתירה ,או יותר נכון אי-הנוקשות לגבי כללים קבועים
)אם אמנם היו( במבנה הפרטים ובמבנה המכלול ,ניכרת ברוב המזמורים ,אם לא
בכולם,
מ ג מ ה
ב רור ה
לשמור על א י זון הן בתוכן והן בצורה ,היינו במבנ ה
כולו.
הדרכים ,שבהן משיגים המשוררים את האיזון ,הן לפעמים גלויות מאה וניתן להמחי-
שן בסכימה
ג ר אפי ת,
ויש שהאיזון נרמז ועל הפרשן לגלותו .גם במקרה זה
התבנית הגראפית משמשת אמצעי עזר נוח להבנת הענין .התבנית הגראפית מאפשרת
ראייה כולית תוך כדי בידוד השלבים בהלך המחשבה הפיוטית והבלטת היחסים
ביניהם לבין עצמם וביניהם לבין השלם.
לבסוף עלינו לנגוע עוד בשאלה מרכזית ,שבפתרונה או בנקיטת עמדה כלפיה תלויות
כל התיאוריות שבחקר השירה המקראית .כוונתנו לביקורת הטכסט המסורתי .אנו
מודעים לכך ,כי על הטכסט הנתון עברו גלגולים רביס ,ששיבשו במידה פחותה או
יתירה את הנוסח המקורי ,ובמקרים בודדים אין להימנע מתיקונים קלים ,שסבירותם
בולטת לעין כל .אך מכאן ועד "שיחזורים" טכסטואליים למיניהם ,כפי שרוב החוק-
רים החדשים נוהגים
הדרך ארוכה ומלאת חתחתים ואין אנו גורסים אותה.
הפרשנות המסורתית תעמוד לנגד עינינו בשעה שיש לה השלכה מכרעת לעניינינו,
ובה ,כמובן ,אפשר לנהוג ביתר חופש מאשר בתחום הטכסט.
היסודות המכניים של הבית
בין שנראה בבית תוצאה של חלוקת המזמור )מלמעלה למטה( ,ובין שנראה בו תוצאה
של צירוף שורות )מלמטה למעלה( ,תמיד יש לתפוס אותו כאחדות ריתמית-רעיונית
גדולה יותר ,המורכבת מיחידות היגדים ריתמיים קטנים יותר .כאן מתבקשת הבהרה
לגבי שלושה עניינים:
א.
נו ה
ט יבן של אותן יחידות קטנות ,שמהן בנוי הבית?
61
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב.
כ יצד הן מצטרפות לכדי היווצרות בית?
מ ה ו ת ה של אותה יחידה גדולה יותר ,הקרויה בפינו "בית"?
ג.
מ ה
א.
התעתיק של הטכסט המסורתי מוסר את המזמורים -בדומה לפרוזה בפסוקים
)כוונתנו גם לפסוק לפי הטעמים וגם לפסוק הממוספר ,שזה האחרון ,כידוע ,מאוחר,
ואין לו כל קשר למסורת( .מן הדין ,אם כן ,למצוא את השורה השירית ,או את השורות
השיריות בפסוק או בפסוקים .כל שירה היא בראש ובראשונה
ה יגד
רית מ י.
לא יכול ,איפוא ,להיות כל ויכוח אם במזמורי תהלים מצוי ריתמוס )מקצב( .אין כלל
שירה בלי מקצב )ובמידה מסוימת הדבר חל גם על פרוזה ,אך אין אנו עוסקים בכך(.
לפי שטראוס 5חשים אנו בריתמוס )ביחידות זמן מוחשיות ,שיכולים לקרא להן
"זמנה של החוויה"( "על ידי הטעמות והפסקות שונות שבזרם הדיבור של השיר.
חלוקה מסוימת של הטעמות …המשתנה על פי התרגשות הנפש ,זה
קצב ו של
השיר" .השאלה היא אם מקצב זה ניתן לנסח בכללים בעלי תוקף חוקיות מסוימת.
במלים אחרות ,האם קיים בשירה המקראית גם מ ש ק ל )מטרום(? אכן כל משקל
הוא גם מקצב ,אך לא כל מקצב הוא גם משקל" .המשקל הוא חלוקה מיכנית של
תנועת השיר ליחידות נבדלות" )שטראוס( .אולם מאחר שגם המקצב וגם המשקל
מבוססים בשירה ה קראית על המלה בהגייתה הטבעית ,נוצר קושי עיקרי בהבנתם,
כי סוף סוף אין אנו יודעים דבר על המבטא המקורי של הלשון החיה בתקופת המקרא,
ובלעדיו כל שיחזור ריתמי או מטרי אינו אלא השערה .עם זאת מותר להניח ,כי
בלשון העברית היו רוב המלים בנות הברה מוטעמת אחת .יוצא איפוא ,כי כמספר
המלים העיקריות כן מספר ההטעמות )הרמות( .המשקל המקראי מונה רק את
ה ה ב רות
ה מ וטע מ ו ת .6למספר ההברות הבלתי מוטעמות )השפלות( אין
חשיבות עקרונית .אולם מאחר שהמלה העברית היא בדרך כלל קצרה ,מספר ההברות
הבלתי מוטעמות אינו עולה על שלוש ,כשאלו מפרידות בין הטעמה להטעמה .כך
נוצרה
גמישות
רבה
במקצב
המקראי.
גמישות זו מתבטאת גם באפשרות השינויים
בסכימת המשקל אפילו מצלע לצלע .ולכן כדי שהמקצב יהיה מורגש ,ישנם עוד
גורמים שמגוונים אותו ,כגון עצמת ההטעמה ,פםק ,מבנה תחבירי ,תקבולת ,חריזה
וכו'.
ישנם חילוקי דעות בתיחום היחידה ההיגדית הריתמית הקטנה ביותר .לדעתנו זוהי
ה צלע כ 7. (Stichosישנן הוכחות רבות לכך ,כי אכן תחושת משוררי תהלים היתה,
שהצלע היא היגד עצמאי ,ועם השלמתה בצלע נוספת או בשתי צלעות ולפעמים
בשלוש צלעות –מקבלים כבר יחידה היגדית ריתמית גדולה יותר -בלשוננו ה טור
). (Verszeile, lineאמנם כן ,בדיקת המבנה של הצלע הבודדת מראה עד כמה הוא
עשיר ומגוון .נדון בו מתוך שלושה אספקטים:
5
שטראוס :בדרכי הספרות ,תשי"ט.43 ,
6
הדבר נראה לכאורה פשוט ,אך יש לדעת כי תורת המשקל היא מורכבת למדי .ההטעמה
או אי ההטעמה של מלים בוסוימרת אינה חד משמעית מבחינה פיוטית .למשל בצורת הסמי-
כות :מבחינה דקדוקית מלת הנסמך מאבדת את טעמה ורק במלת הסומך מצוי הטעם .וז ילו
המשקל יש שמתחשב בכלל זה ויש שאינו מתחשב בו .הוא הדיו לגבי המלים הדקדוקיות
)מלות חיבור ,מילות יחס ,מלות שלילה(.
7
אי-הבהירות בשימוש המונחים גורמת לבלבולים רבים; סגל למשל כשמגדיר את הצלע
קורא לה "טור" )או הצלע(; ולטור במובננו הוא קורא 'חרוז'.
62
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
(1
האס פ קט
הייבו
את
מספר
ה כ מ ו ת י :כאן יש לקחת בחשבון את מ ספר המלים העיקריות,
ההברות
המוטעמות,
שהוא חופף את התבבית הריתמית-המטרית.
בסכימה של המשקל יש להבחין ש ב יסו גי יסו ד :צלע בעלת שתי הרמות-
משקל זוגי )שביי( ,וצלע בעלת ש ל ו ש הרמות -משקל שלשי .יתר הסוגים איבם
אלא הרחבה של סוגי היסוד בצירופים שובים .באופן זה בוצרו משקל ר בעי ואפילו
משקל ח מ ש י .בשבי אלה האחרובים אפשר להפריד לעתים בין חלקי הצירוף על
ידי פסק קל .ובדרך זו מתקבלות שתי צ לעי ו ת.
דוגמאות:
יגעתי באבחתי )ודא
שביי(;
למה יאמרו בגויםך )עט10א -שלשי(;
קומה אלהים שפטה הארץ! )פב8א -רבעי(;
והיה כעץ שתול על -פלגי מים )א3א -חמשי(.
(2
ה איכ ו ת י:
ה א ספק ט
על פי
ה ה ג יון
ועל פי
הסג ב ו ן .ההגיון:
כאמור ,רוב הצלעות הן מובבות מעצמן ואיבן זקוקות להשלמה .ההשלמה באה רק
להרחיב ,לפרט או להדגיש מה שבאמר בצלע הקודמת .זוהי צלע ע צ מאי ת :טוב
להודות לד' )צב2א(; במקרים מועטים אין משמעות הגיובית לצלע הבודדת ,אלא
אם כן מצטרפת ל קוד מת ה ,היא תלויה בה) :ואבי בסכתי מלכי( /על ציון הר קדשי
)ב ,(6או לזו ש ל א חרי ה :למען יחלצון ידידיך ) /הושיע ימיבך ועבבי( )ס'ד(.
הסג ב ו ן:
לעתים יש משמעות מיוחדת למיקומם של חלקי המשפט בצלע .החלק
העיקרי ב ראש
ה צ ל ע :פי ידבר חכמות )מט – (4הבושא.
ולא שמע עמי לקולי )פא – (12הבשוא.
ב מ רכז
ב סוף
ב ראש
(3
ה צ ל ע :בידך אפקיד רוחי )לא – (6בושא בשוא.
ה צ ל ע :שארית חמות תחגר )עו – (11בושא-בשוא.
ו ב סוף
ה א ספק ט
ה צ ל ע :אלהים משמים השקיף )בג (3בושא-בשוא.
ה צור ב י :על יסוד ת ק ב ו ל ת ללא חריזה רעל יסוד ח ר יזה
בתקבולת רבלי תקבולת.
בת קבר ל ת :בצלע בת שבי אברים :בחורים וגם בתלות )קמח ;(12בצלע בת שלושה
אברים:
ב ריש א:
חבון ורחום ד' )קמה ;(8
ב סיפ א:
שביהם חבית וחצים )בז ;(5
ב ריש ארב סיפ א אין ערד תקברלת אלא ח זרה )הכפלה( מילולית:
כהבדף עשן תבדף )סח ;(3אתה בורא אתה )ער .(8
בצלע בת ארבעה אברים -
ב ריש א:
במתג ורסן עדיו לבלם )לב ;(9ב סיפ א:
הרחקת ממבי אהב ררע )פג .(19
בסדר אבאב :ישמחו ה ש מים ותגל ה ארץ )צו ;( 11
בסדר אאבב :ה ב יטה
ע ב ב י ד' אלהי )יג .(4
בחריזה:
בשתי מלים תחילירת :ובחלתם לערלם תהיה )לז ;(18
בשתי מלים סופיות :ולמען שמך תבחני רתבהלני )לא ;(4
בתחילית רבסרפית :הושיעני מכל רדפי רהצילני )ז ;(2
חריזה מלאה :ראבי בסכתי מלכי )ב ;(6
חריזה זוגית :עזרתני רבחמתני )פו ד;(1
בראשי הצלעירת :גערת גוים/אבדת רשע )ט;(9
בסרף הצלעיות :כי אראה שמיך /מעשה אצבערתיך )ח ;(4
חריזה דרזרגית :שיתמו בדיבמו כעורב וכזאב )פג ;(12
בשתי מלים רצרפרת באמצע :מעת דגבם רתיררשם רבר )ד ;(8
63
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הכפלת מלימ בראש או בסוף :יומ ליומ יביע אמר )יט ;(3
ד' זכרך לדר ודר )קלה .(13
ראינו איפוא ,כי גמ הצלע הבודדת יש בה משומ מבנה תכני-אמנותי ,המספק במידת
מה את דרישות ההיגד הפיוטי .אמנמ אין זה אלא היגד חלקי ,אך ההיגד הפיוטי
השלמ בא לידי ביטוי ממילא רק במכלול היצירה.
כעת נדון בשאלה ,כ יצד מצטרפות הצלעות לכדי ביתד בדברנו על הצלע
ב.
מהאספקט הכמותי והצורני נוכחנו לדעת ,כי בשניהמ פועל עקרון ה חזר ה .בגלל
קיצורה של הצלע מצטמצמ עיקרון זה למעשה עד למינימומ )פעמיימ( .אבל הוא
קיי מ בצורות שונות ,ודיו לעורר בנו חוויה אס תטית כלשהי" .עמ זאת הוא מעורר
בנו את הציפיה להמשך ,להשלמת התנועה שהתחיל בה" .Sומכאן נובע הצורך בהצט-
רפות צלע לצלע )כחיבור מינימלי( וכה נוצר ה ט ו ר .מאחר שהוא כבר אחדות רעיו-
נית-ריתמית שלמה יותר מהצלע ,מקבל כאן עקרון החזרה תוקף חזק יותר )בשתי
הצלעות לחוד ובהקשר ביניהן( .משומ כך ניכרת בטור חוקיות גדולה יותר או ברורה
יותר מאשר בצלע .אך גמ כאן אין לבקש חוקיות נוקשה .ישנמ שינויי מעבר ביחסי
הצלעות .גמ במבנה הטור נדון מתוך שלושה אספקטימ.
(1
ה א ספק ט
זה מתבטא במספר ההרמות בכל צלע ובחיבורן
ה כ מ ו ת י:
למספר הצלעות שבטור .הסכימות הן מרובות ומגוונות.
ב ט ו רדו -צלע י:
כי-לד' המלוכה
2:2
3:2
ומשל בגוימ )כב ;(29
2: 3
פימו דברו בגאות )יז (10
צופה רשע לצדיק
3:3
ומבקש להמיתו )לז (32
4:4
אבן מאסו הבונימ
היתה לראש פנה )קיח (22
שירו לד' ברכו שמו
4:3
בשרו מיומ ליומ ישועתו )צו (2
3:4
חלבמו סגרו
לבי יחיל בקרבי
ואימות מות נפלו עלי )נה (5
פדה בשלומ נפשי מקרב-לי
כי ברבימ היו עמדי )נה ;(19
השכיחה ביותר היא ;3:3התבניות 4:2או 2:4נדירות ,כי על ידי ההפרש הגדול מדי
במספר ההרמות מצלע לצלע נפגמת התחושה הריתמית:
ב טור
ד' שומרך
חגר חרבך על-ירך גבור
ד' צלך על יד ימינך )קכא ;(5
הודך והדרך )מה ;(4
תלת
צלע י:
) 2:2:2לט (3
) 3: 3 : 3לז ( 2 5
נאלמתי דומיה
נער הייתי גמ-זקנתי
החשיתי מטוב
ולא-ראיתי צדיק נעזב
וכאבי נעכר
וזרעו מבקש לחמ.
8
שטראוס ,בדרכר הספרות ,עמ' .53
64
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
) 4:4:4פד :(12
כי-שמש ומגן ד' אלהים
חן וכבוד יתן ד'
לא-ימנע טוב להלכים בתמים.
בשלוש התבניות הללו מתאפשרות ואריאציות רבות מאד.
ב טור ש ל א רבע צלע ו ת :לרוב אפשר להתיחס אליו כאל שני טורים צל-
עיים ,היינו כאל שתי יחידות .יחד עם זאת הוא קיים גם כיחידה אחת ,ואי-אפשר
להפריד ביניהם מבחינת ההיגד.
ניתן להפרדה:
יחידה אחת:
) 2:2/2:2קמב (7
) 3:3:3:3קיד (2-1
הקשיבה אל רנתי
בצאת ישראל ממצרים
כי דלותי מאד.
בית יעקב מעם לעז
היתה יהודה לקדשו
כי 13מצו ממני.
ישראל ממשלותיו.
הצילני מרדפי
בדוגמה האחרונה שתי הצלעות הראשונות הן מי;זפטים טפלים ,המצורפים בהכרח
למשפטים העיקריים ,שהם בשתי הצלעות האחרונות.
גם בתבנירת הללר קיימרת ראריאצירת שונרת 3:3/2:2 ;2:3/2:3 :רכו' .
(2
ה א ספק ט
ה איכ ו ת י:
זה מתבטא
ב ת רכן
ה מ קבי ל )נרדף ,ניגרד,
משלים( שבין שתים אר שלרש צלערת ,המתקבל על ידי ת ק ב ו ל ת
בצלערת .לתופעה זו קרראים מאז
ל אות
ש ל
Parallelislnus Melnbrorum
ה א ברי ם
.אך יש
לציין מייד ,כי למררת שתופעת התקברלת שכיחה מארד בשירה המקראית רבעיקר
במזמררי תהלים ,אין התקברלת ממצה עד תרם את אפירן השירה המקראית; קיימת
שירה בלי תקברלת ומצריה תקברלת גם בפרוזה .יחד עם זאת אין להטיל ספק בחשי-
ברתה בשביל השירה .בין
בירתר את עקררן
ב טרר
ד רכי
ה חזר ה,
ציררף רברת של הצלערת ,התקברלת היא המקיימת
שיש בה גם משרם
ד ר צ לעי כשלפחות ב שני
ה עשר ה.
אבר ים קיימת הקבלה:
סבברני)א( פרים)ב( רבים
אבירי בשן )ב (2כתררני)א( -כב13
נרדף כיאסטי.
)המלה ,שהיא מחרץ לאברים המקבילים ,מאוזנת במשקל על ידי הרחבת אחד האברים
המ?:בילים(.
בשלושה אבריס:
ערטה )א( ארר )ב( כשלמה )ג(
נוטה )א( שמים )ב( כיריעה )ג( -קד – 2נרדף
מלא.
המה)א( כרער)ב( רנפלר )ג(
ראנחנר )א( קמנר )ב( רנתעודד )ג( -כ – 9ניגרד
מלא.
65
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בכל ש ל ו ש
בטור תלת צלעי:
הצלעות מצויים אברים מקבילים
)שניים(:
ידיהם )א( ולא ימישון )ב(
רגליהם )א( ולא יהלכו )ב(
לא יהגו )ב( בגרונם )א( -קטו ד
האברים המקבילים ב ש תיה צ ל עות
ה ראש ו נות )שני אברים(:
יתיצבו )א( מלכי ארץ )ב(2
ורוזנים )ב( נוסדו )א( יחד
על ד' ועל משיחו- .ב. 2
האברים המקבילים ב ש תיה צ ל עות
ה אחר ו נות )בשלושה אברים(:
קומה ד' הושיעני אלהי
כי הכית )א( את כל איבי )ב( לחי )ג(
שני )ג( רשעים )ב( שברת )א( ג.8
האברים המקבילים
ב צלע
ו ה ש ל י שית )בשלושה אברים(:
ה ראש ו נ ה
כי חנם )א( טמנו )ב( לי )ג(
שחת רשתם
חנם )א( חפרו )ב( לנפשי )ג( -להד.
בטור של ארבע צלעות:
)א(1
קיימות ראריאציות שרנות וביניהן:
אשרי האיש אשר
א
ד' בהיכל קדשו
א
לא הלך בעצת רשעים
ובדרך חטאים לא עמד
ב
ד' בשמים כסאו
א
ב
עיניו יחזו
ב
רבמרשב לצים לא ישב
ב
עפעפיר יבחנר בני אדם
ב
)קכז (1אם ד' לא יבנה בית
(3
)קמג (10למדני לעשרת רצונך
א
שרא עמלר בוניו בו
ב
כי אתה אלהי
ב
אם ד' לא ישמר עיר
א
ררחך טובה
ב
שרא "!קד שרמר
ב
תנחני בארץ מישור
א
הא ספק ט
ח ר יזה
בסדר
א
)יא(4
ה צור נ י :זה מתבטא ב סדר
האברים המקבילים רבצוררת
שונרת :
האברים
המקבילים
א
ב ט ו רדו צ לעי -בשני אברים :הכל סר
ב
יחדו נאלחר )יד (3א' ב'
יזכר כל מנחותיך
א ב
ועלתך ידש ה )כ(4
ב' א'
66
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א
_ בשלרשה אברים :כי בך רץ גדרד
רבאלהי אדלג שרר )יחס(3
ההרים ירקדר כאילים
א
גבערת כבני צאן )קיד(4
א' -ג' 2
כי-נטר עליך רעה
ב
א
ב
ג
א' ב' ג'
ג
ג
ב
חשבר מזמה בל-יר ל;)כא(12
א' ג' ד
א
-בארבעה אברים :טבער גרים בשחת עשר
ברשת זר טמנר נלכדה רגל )ט(16
ה ח ר יזה
השמים מספרים כברד אל
א
רמעשה ידיר מגיד הרקיע )יט(2
ג' ד' ב' א'
רימטר עליהם כעפר שאר
רכחרל ימים ערף כנף )עח(27
א בגד
– -ג' 2ד'2
אף היא מברססת על עקררן
בגד
ג' ד' א' ב'
בגד
ה חזר ה .חזרה זר מתבטאת בשרירן צלילים
סרפיים לפחרת של שתי מלים .הצליל הסרפי יכרל להירת גם תנרעה אחת ללא עיצרר
מתחרז .הדגמרת בצלע אחת הבאנר כבר.
ב שתי
צ לער ת:
במלים סרפירת :ד' מה רבר צרי /רבים קמים עלי )ג ;(2
אף מן קמי תררממגי /מאיש חמס תצילגי )יח ;(49
במלים תחילירת :מלפגיך משפטי יצא /עיגיך תחזינה מישרים )יז ;(2
מלה סרפית בצלע ראשרנה עם תחילית בצלע שניה:
גל אל ד' יפלטהו /יצילהר כי חפץ בר )כב ;(9
בשתי מלים סרפירת בצלע א' עם שתי מלים תחילירת בצלע ב':
ביום קראתי רתענגי /תרהיבגי בנפשי ערז )קלח (3אב/בא
על אלהים ישעי רכברדי /צרר-ערזי מחסי באלהים )סב (8אא/אא
תחילית בצלע ראשרנה עם סרפית בצלע שניה:
ותחסרהו מעט מאלהים /רכברד רהדר תעטרהר )ח (6
שתי מלים סרפיות בשתי הצלערת:
ישיחו בי ישבי שער /רנגינות שתי שכר )סט (13אב/אב
אז ידבר אלימר באפו /ובחררנו יבהלמר )ב (5אב/בא
שתי מלים סרפירת בשתי הצלעות כשהמלה הראשרנה מרכפלת:
סרמך ד' לכל הנרפלים /וזרקף לכל הכפרפים )קמה (14
לא יהיה בך אל זר /ולא תשתחוה לאל נכר )פא ס(1
תחילית רסופית בשתי הצלערת:
ריעזרם ד' ריפלטם /יפלטם מרשעים וירשיעם )לז (4
חריזה מלאה שרנה עם הכפלת מלה )אר מלים(:
צמאה לך נפשי /כמ i'lלך בשרי )סג (2
הללוהו כל מלאכיו /הללוהר כל צבאיו )קמח (2
חריזה פנימית :הבו לנר עזרת מצר /רשרא תשועת אדם
ס (13
הכפלה פנימית :לסיחרן מלך האמררי /רלערג מלך הבשן )קלה (11
פנימית צלע ראשרנה עם סרפית צלע שגיה:
לכן ישוב עמר הלרם /מי מלא ימצר למו )עג ס (1
סופית צלע ראשרנה ופנימית צלע שניה )עם הכפלה בראש(:
67
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בל אסיך נסכיהם מדם /ובל אשא את שמותם על ןזזפתי )טז . (4
חריזה משולשת:
ואתה ד' מגן בעדי
כבודי ומרים ראשי )ג (4
חרבם תבוא כלבם
וקשתותם תשברנה )לז (15
לא ידעו ולא יבינו
בחשכה יתהלכו )פב (2
חריזה דוזוגית )אחת פנימית( :אלהים באו גוים כנחלתך
טמאו את היכל קדשך )עט (1
הכפלת מלים בראשי הצלעות )אנאפורה( :שירו לד' שיר חדש
שירו לד' כל הארץ )צו (1
אנאפורה ואפיפורה )הכפלת מלים גם בסיומי הצלעות( :
הללו עבדי ד' /הללו את שם ד' )קיח .(26
מהות הבית וצורותיו
עד כה ראינו ,כיצד מתחברות לפחות שתי צלעות ליחידה רעיונית-ריתמית גדולה
יותר )הטור( .למעשה ,בתנאים מסוימים ,זהו הצירוף הקטן ביותר שיכול ליצור גם
"בית" .אבל ,בדרך כלל ,נוצר הבית מצירוף מספר גדול יותר של צלעות ,אפילו עד
.12אך יהא המצב ככל שיהא ,דבר אחד ברור ,כי צירוף הצלעות לבתים מוכרח
להתבסס על
ח ו ק יות
מסוימת .מה טיבה של חוקיות זו 9.במבט ראשון אפשר
היה לומר ,כפי שהטור הוא יחידה רעיונית-ריתמית גדולה יותר מהצלע ,כן הבית
הוא יחידה היגדית ריתמית גדולה יותר מהטורס .1אולם הגדרה זו אינה עומדת בפני
בדיקת הבתים במזמורי תהלים ,לא רק משום שטור אחד גופו יכול להיות בית ,אלא
בעיקר משום שהטורים מצויים במזמור כנתונים בעין ואילו הבתים אינם מצויים,
אלא הם מעשה ידי הפרשן המחלק את המזמור או מצרף טורים לפי ראייתו .כדי
שיחידה היגדית ריתמית תקרא בית ,נחוץ תנאי כל יעבור והוא ת ק נ יות כלשהי
כהתיחסוך) אל כ ל חלקי המזמור .שני העקרונות שהכרנום במבנה הצלע והטור,
ה ח ו פ ש כגבולות מסוימים ו ה ח זרה -כוחם יפה גם לגבי הבית .אלא מאחר
שהכית הוא בדרך כלל אחדות-רעיונית-ריתמית שלמה יותר מהטור ,מקבל כאן
עקרון החזרה תוקף חזק יותר )בדומה לטור ביחס לצלע( .משום כך ניכרת בבית,
היינו ביחסי הכתים ,חוקיות ברורה יותר מאשר בטור .גם לגבי מהות הבית נבחין
בשלושה אספקטים:
9
הגדרתו של שטראוס )שם " :(67בית קראתי לכל יחידה ריתמית הכוללת למעלה מטור
אחד )בלשוננו מצלע אחת א.ם – (.בדרר כלל לזוג צלעות מקבילות ,אכל פעמים גם לשלש
או לארבע צלעות ,שהן תמונה ריתמית חתומה" .אמנם זה יכול להיות גם בית .אר שטראום
תאר כאן טורים בני 4-3-2צלעות .כמובן הספרות הלועזית עשירה בהגדרות מדויקות
יותר.
10
םגל ,מבוא המקרא ,א ,תשי"ב.71 ,
68
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
(1
ה א ספק ט
ה כ מרת י :כאן תיבדק התקנירת בגרדל הבתים .מדירננר הקרדם
יוצא ,כי למדידת גרדל הבתים הטרב ביותר להשתמש בצלעות .זהר כמרבן רק אחד
הקריטרירנים למיון הבתים .אולם חשרב ביותר הרא ,כי גודל מספר הצלעות בבית
תלרי בעיקר בתבנית מכלרלו של המזמור .במלים אחרות :האי זרן הפנ ימי
של הלך המחשברת קרבע את חרקיות גודל הבתים ראופן סדירותם .יש לרמר מיד ,כי
אין כל הכרח בדבר שהמזמור יהיה מררכב מבתים
ש ר וים
בגדלם .השינויים
בגרדל הבתים הם תופעה שכיחה .אך גם בכך נשמר בקפדנרת האיזרן הפנימי ויש
"הגירן" ביחסי הבתים השווים רהבלתי שורים בגדלם.11
(2
ה א ספק ט
ה איכ ו ת י:
הכורנה כאן באבחנת הבית מצד
ת כ נ ו .אולם
עלינר לציין ,כי המרשג "אחידרת רעיונית" אר "אחידות לוגית" משקף את המצב
בצררה יחסית מאד .סרף כל סוף ענייננו בשירה ולא במאמר עיוני .באבחנת הבית
עלינר לשקרל גם אספקטים אסתטיים רלא רק הגירניים .יש שמבחינה עניינית נראה
קטע מסרים אחיד ,ובכל זאת מתוך אספקטים צררניים-מבניים יתחלק לשני בתים אר
ירתר .וכן גם להיפך .לפעמים בית אחד -מהסיבה הנ"ל יכלרל שני מרטיבים או יותר.
רדאי ,אין לערבב בבית אחד היגדים שונים שאינם קרובים זה לזה ואינם מתקשרים
בצורה כלשהי ליחידה אורגנית אחת .אך ענין הפיתרח ,ההרחבה ,ההשלמה ,החזרה -
איננר תמיד חדמשמעי ,ואי-אפשר להציב בהם גבולרת מדויקים .הקושי העיקרי הוא
בכך ,שמצד אחד צריך שיהיה קשר ורציפות למה שלפניר ושלאחריו ,ומצד שני צריך
שיהיה בר יסוד המקדם את ההיגד .השאלה היא מידת הפרופורציה בין היסודרת
המקשרים רבין היסרדות המחדשים .מכאן שאיזרן היסודרת משני הסרגים מתבררנים[
לררב רק אחרי תפיסת מכלרל היצירה כולה .רק אז מתבהרים סרפית
ה ש ל ב י ם,
שדרכם עשה הנרשא את נתיבר עד הגיעו לעיצוב השלם.
מירן הבתים מבחינת האיכרת יש לר חשיבות גדולה ,מאחר שדרכו אתה עומד כבר על
רמזי משמערירת של היצירה .הם מצריים בתחום הקרנסטרוקציה ההיגדית ובתחום
הקונסטררקציה הלשרנית.
הקר נסט רוק ציה
ה ה י גדי ת :בית שבו מצרי מוטיב מרכזי אחד על פיתוחו,
הרחבתו ועיצובו השלם ,ראינר נזקק בהכרח להמשך ,הוא בית סגו ר .בית כזה
יכולנו לנתח כ'שיר' עצמאי ,בעל היגד מצרמצם אמנם ,אך מרבן בהחלט .יש בו מכלו-
לירת של עניין ,בקצב פנימי ואמצעים אמנותיים .הנה תחילתר של מזמרר ז:3-2
ד' אלהי בך חסיתי
הושיעני מכל רדפי והצילני
פן יטרף כאריה נפשי
פ'רק ראין מציל.
זו סיטראציה שלמה רתיאורה עומד בפני עצמו .ודאי מצפים אנו להמשך :מה עלה
בגררלו של המשורר ,על ידי מי נרדף ,האם ניצל וכר' .אולם תיאור המצב כשלעצמר
מררכז בעצמה רבה בתמונה סגררה .באותר מזמור .פס' : 17-16
11
Gr<.ty G.B.: Thc I'orms 01' Hebrew Poetry, 1915, 192
69
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בור כרה ויחפרהו
ויפ'ל בשחת יפעל
ישוב עמלו בראשו
ועל קדקדו חמסו :.רד.
אין זה אלא עיבוד פיוטי של פתגם עממי ידוע .תפקידו המיוחד במזמור מותנה בפיתוח
השיר כולו; אך לו נתקלנו בו בספר משלי )הוא באמת מצוי בו בגרעינו ,כו ,(27
היינו מקבלים אותו כהוויתו ,במשמעותו העצמית ללא קשר אל מוטיבים אחרים.
העיבוד נעשה תוך כדי שימוש באמצעים אמ