יצחק שלזינגר
תיאור עובדות סגנווך
)במאמרו של משה שמיר(
תורת הסגנון )הםטיליםטיקה( היא תחום מחקרי חדש בעברית ליד ענפי המחקר
הלשוני השונים ,והעבודות בה לא מוצו עדיין .גם האפשרויות לניצול מחקרים
סטיליסטיים לתיאורים מדויקים של סגנון ולביקורת ספרותית טרם נתגלו במלוא
היקפן .
מאמרו של משה שמיר ,יימול הפרובוקציות -הבלגה" ,מעריב , 12.7.77נבחר להדגים
כאן תיאור עובדות סגנון .אין זה מחקר סטיליסטי מובהק; כמה מן העקרונות הסטי-
ליסטיים ,כגון קביעת הכלל הסגנוני של המאמר ,איתור ובדיקה של סטיות מכלל
זה וגילוי ההתניה לסטיות אלה ,העשויה להיות סוגל סגנוני זה או אחר -מעקרונות
אלה רק הראשון בא לידי מיצוי מסוים.
ואמנם כל כוונתו של חיבור זה אינה אלא בהדגמת ייפירוקו" של מאמר לגורמים
לשוניים ,ותיאור גורמים אלה עשוי ליצור תמונה מסוימת על סגנונו של כותב
המאמר .וכיוון שהמאמר הוא פובליציסטי ,הרי מוגבל תיאור זה לסגנונו הפובלי-
ציסטי של המחבר ,וגם זאת -תוך הסתייגות-מה בשל היקפו המצומצם של הקורפוס,
שעליו נתבססה עבודה זאת .ואלה הנושאים הלשוניים הנדונים כאן:
א .פרטים סטאטיסטיים; ב .שימושי המקור; ג .שם הפעולה; ד .סדר נושא-נ שוא;
ה .נשוא מגדיר או מזהה ,אוגד; ו .לוואי ותשלובת לוואים; ז .תמורה .ח .צירופי איחוי;
ט .ביטויי השוואה; י .שלילה; יא .כתיב; יב .תקן ונורמה; יג .סיכום.
אלה המונחים ,שנשתמש בהם להלן:
משפט -יחידת המבע שבין נקודה לנקודה ,דהיינו :משפטים מקיפים,
העשויים להכיל מערכות פרדיקטיביות אחדות.
פסוקית -כל מערכת פרדיקטיבית.
מצומצם -פסוקית שנשואה מקור ,אבל בהיותה קשורה לאיבר אחר ,לא
כללתי אותה בחד-איבריים.
משה שמיר
מול הפרובוקציות -הבלגה
הבעיה שנחשפה מחדש ברחוב השומר בבני-ברק ,בעיית ההסדר הציבורי והחוקי של תע-
בורה בשבת באזורי מגורים מסויימיס -ימיה בימי הישוב החדש בארץ ,והיא ודאי תשקע
עתה מחדש ,בשם שצפה מחדש ,וודאי עוד תצוף בל זמך שחיים בתובנו שני ציבורים גדולים,
החרדי והלא-חרדי .אך איך בל הכרח ,שהיא תקבל ביטוי אלים ומבוער ,בפי שקיבלה בימים
אלה -וחובתו של בל גורם אחראי במדינה לא רק לאתר את הסבסוך ולצמצמו -אלא גם
לגלות את מוקדו ואת מלביו.
לדידי ,ישנה נוסחה פשוטה וישירה לטיפול בבעיה זו -גם בצורתה החריפה ,בגוך זו המס-
עירה אותנו השבוע -ונוסחה זו נשענת על מוסר אנושי אלמנטארי ,על נימוס ותרבות-
תודתי נתונה לפרופסור מ"צ קדרי ,שנסתייעתי בעצותיו ובהדרכתו.
90
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חיים .לא לסעיפים משפטיים היא נזקקת ולא מן ההלכה היבשה היא שואבת ולא על מנגנון
חוקי מסובך היא משליכה יהבה .על כן יאה היא לנו ,ויש בה כדי לשמש בסיס להסכמה
לאומית כללית.
וזו הנוסחה :בהתנגש שני גורמים )אישיים או ציבוריים( בעלי אינטרסים מנוגדים -מוותר
זה שהאינטרס שלו פחות חיוני לו.
איך מודדים חיוניות? יש בה גורמים סוביקטיביים :מידת האיכפתיות של הגורס הנוגע
בדבר לגבי מימושו או אי-מימושו של האינטרס האמור .כאן נצטרך להאמין לכל מי שמעיד
על עצמו .אבל ישנם גם גורמים אוביקטיביים -והם מצויים במעגל הניתן למדידה ולבדיקה:
מה מידת הפגיעה הנגרמת לאינטרס האמור -על ידי הויתור לאינטרס הנגדי? מה שיעור
האפשרות למצוא תחליף למימושו של האינטרס בדרך א חרת?
במקרה שלפנינו ,התשובה חותכת ופשוטה :היהודי החרדי הדר ברחוב השומר -אינו יכול
לקייס את שבתו ברחוב א חר -או ביוס אחר -או בהפסקות שבין מכונית עוברת לרעותה.
הוא זקוק לשבת שלמה ,במקומו וברחובו ,מכניסתה בערב שבת ועד צאתה במוצאי שבת.
כנגדו -היהודי המבקש לנסוע באותו רחוב ,בשבת דוקא ,יכול לקיים נסיעתו ברחוב אחר.
נסיעתו לא תבוטל על ידי כך ולא תשנה את כוונתה או את משמעותה בשל כך .הוא זקוק
לשימושו של רחוב השומר לדקות ספורות בלבד לאורך מאות מטריס אחדות בלבד .הוא
יכול בקלות למצוא לו תחליף ולבצע את תכליתו -המצויה מחוץ למעגל זה -בדרך אחרת.
עליו לוותר.
ברוב הגדול של המקריס -הוא אמנס מוותר .חיינו מלאים ויתוריס ,מודעיס ואף לא מודעים,
חדשיס ונושנים כימי האדם על האדמה ,כל חיי החברה והתרבות שלנו מבוססים על הויתור
ההדדי .הויתור הוא תמציתס של הנימוס הטוב ,של הצדק ההומאני ,של מוסר ההתנהגות
החברתית והאזרחית .לגבי בן תרבות אמיתי ,ככל שיהיה חופשי וליברלי בדעותיו -יש
סיפוק-נפש מיוחד בידיעה ,כי ויתר משהו ,אפילו הקריב משהו -לשס נוחותו או צרכיו
המיוחדים ,ופעמים אפילו נחמתו -של הזולת .על אחת כמה וכמה אמוריס הדברים בציבורים
שלמיס ,בחלקים נכבדיס בחברה .אדם בן-תרבות רואה לו את הדבר כזכות וכאות-המעלה -
אם הוא מנמיך את הפרופיל העצמי שלו ובולם את יצריו ואפילו מתעלם מזבויותיו -כדי
לאפשר רווחה או מרחב-קיום לקבוצה חברתית שאין הוא משתייך אליה -דוקא משום שאין
הוא משתייך אליה .הנימוס כלפי הזר -מחייב עוד יותר.
לויתור יש גס צד תועלתי לא מבוטל :הוא מוליד ויתור שכנגד בחברה תרבותית ,בתחומי
מסגרת לאומית ומדינית אחת ,המכתיבה ממילא כללי הקיום בצוותא .אילו נשארה בעייח
התעבורה ברחוב השומר בבני-ברק נחלתס של תושבי המקום -אין ספק ,כי הויתור הרא-
שוני מצד שוחרי הנסיעה בשבת לטובת שוחרי שמירת השבת -היה מוליד ויתורים ורצון
טוב גס בכיוון הנגדי.
אלא ,זו הצרה :גורמים פוליטייס ,פרובוקטיביים והרסניים ,שהעוינות והאיבה שלהם מכוונת
נגד תחומים הרבה יותר רחביס של קיומנו הלאומי ואשר מטרתס הקונקרטית היא קעקוע
משטר-החיים המסודר ,הבנוי על השלמה פנימית הדדית -גורמים פוליטיים אלה ,שהב-
חירות האחרונות הוכיחו את האין-אונות שלהם במערכת דימוקרטית -כוחות פוליטיים אלה
החליטו להצית להבה גדולה של שנאת-אחיס ,אלימות והסתה פוגרומית ,מתוך תקווה
שיסחפו עמס גל של התפרעות ,וזה יהווה אולי תחליף לפעילות פוליטית ממשית ,שאינה
לפי כוחם .המטרה הםופית של החוגים הללו :הריסת המבנה השלטוני החדש ,הנרקם בימים
אלה כהמשך טבעי של תוצאות הבחירות ,או ביתר פשטות :מחיקת תוצאות הבחירות .העם
הצביע בידיו -המ יצביעו באגרופי הס.
תיאור ההפגנה האלימה נגד שמירת השבת ברחוב השומר -כפי שניתן על-ידי קצין המשטרה
האחראי במקוס ,ניצב משה טיומקין )"באים לעשות פרובוקציות"( וכפי שתואר על ידי
העתונות ,אינו משאיר מקום לספק" .מפגינים מן החוץ גרמו בליל שבת מהומות ברחוב
המריבה .המקומיים נשארו בבתיהם".
ואף-על-פי-כן -מצווים כל הגורמים האחראיס במדינה בכלל ובז/יזור-הדלקת בפרט -
על הבלגה מרבית .הכלי היקר הזה של חיינו היהודיים המשותפים במדינת ישראל -שלנו
הוא ועלינו אחריותו .אל נניח לבריונות ולפרחחות לנפצו.
בבוקרו של יוס א' השבוע פגשתי בירושלים יהודי משלומי-אמוני-ישראל ,יהודי שאש-
91
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
רת בוערת בליבו ,יהורי שחלקו רב היה בימי המאבק בשלטון הבריטי כלוחם בפועל למען
חירות ישראל -ומפיו שמעתי את הרבר בפשטותו:
ה ב ל ג ה !
בשום פנים ואופן לא להגרר למה שקוראים מלחמת תרבות .לא להשיב מלחמה,
לא להיגרר אחר הפרובוקציות".
הוא עצמו הזכירני ,כי המילה ייהבלגה" לא היתה מן השגורות על לשונו -בימים שהיתה
בבחינת מושבל ראשון בחוגי "הישוב המאורגן" .היום הוא מכקש לתת לה את כל התוקף
הממשי האפשרי.
לוותר? -כן .לנשוך שפתיים ,לכבוש את העלבון -ולא לבוא בריב-אחים.
מכוחה של תבונת אותו יהורי טוב -מתיר אני לעצמי לפנות אל הציבור החררי בבני-ברק
להמשיך בררך הנכונה והישרה של "ניתוק מגע" עם הקבוצות המוסתות ,העשויות לחרש
את מעשי הפרובוקציה שלהן בשבת הקרובה.
נמנע "מלחמת תרבות" בישראל -בכוחה של עוברה אחת פשוטה .בישראל של היום ,בעם
היהרדי של הירם ,כברדה של הדת הרא כברדה של התרברת.
יימעריב" 12.7.77
א .פרטים סטאטיסטיים כתחרם התחביר
.1
44 :
מספר המשפטים בחיכרר
מהם
) 20 :כ(45%-
משפטים מורכבים -משפטים מאוחים
משפטים פשוטים בעלי חלקים כרללים
-משפטים פשוטים מובהקים
מספר הפסרקירת המלאות
7:
)כ(16%-
8:
)כ(18%-
9 :
)כ(20%-
104 :
31 :
מהן -פסרקיות שמנירת
פסוקירת פרעלירת
73 :
פסוקיות חד-איבריות
7:
פסרקיות מצומצמות
14 :
פסרקיות בעלות נשוא מורחב
7:
סה"כ -שימרש במקרר
28 :
שימרש בשם פעולה כטרנספורם
של פרעל מפררש אר של מקור
10 :
.2כללית :אפשר להסיק מן הפרטים הנ"ל ,שהמחבר נרטה לנסח משפטים ארוכים,
שהרי כל משפט בחיכרר מכיל 2,5פסרקיות כממרצע .יתר על כן ,אם נפחית את מספר
המשפטים הפשוטים )והכוללים( יתברר ,ש 27-המשפטים המארחים רהמורכבים ,שהם
כ 60%-מכלל המשפטים ,מכילים 87פסוקירת ,דהיינר :כ 3,2-פסרקיות לכל משפט.
יחס זה יעלה ערד יותר ,אם נביא בחשברן ,שהמשפטים המורכבים ,בעיקר הם המכי-
לים את מספר הפסוקיות הגבוה,
אפשר לאפיין אפוא את סגנרנו של שמיר בחיבור זה כסגנון כבד ומורכב למדיי.
כ,
שימרשי המקרר
.1נ 14-מקרים משמש המקור פתיחה למשפט מצומצם ,במקרים אלה אפשר לראות
בר טרנספורם של פועל מפררש .ב 5-מקרים הוא פותח משפט נרשא ,ב – 2-תכלית,
ב — 4-מושא ,ב – 1-לוואי רב – 2-תיאור זמן.
2האחררנים הם המקרים היחידים של מקור ללא ל':
92
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
.1
המשפט האחד" :בהתנגש שני גררמים בעלי אינטרסים מנרגדים"
רהשני … " :רעד צאתה במרצאי שבת".
.2ב-ד מקרים משמש
…רלא לברא בריב אחים".
.3
כגרערנר של משפט
המקרר
חד-איברי" :לררתר? …
לא
ב-ד מקרים נרספים בא המקרר אחרי פרעל מפררש ,כשהציררף כרלר מרגדר כנשרא
מררחב .ההבחנה בין מקרר ,משפט מרשא אחרי פרעל מפררש ,רבין מקרר ,המצטרף
לפרעל לשמש נשרא מררחב ,נקבע לפי סרגר של הפרעל .כשהרא פרעל מרדאלי מסרג
יייכרל" "נצטרך" "מבקש", 2הרי זה נשרא מררחב) .גם הניב יימשליכה יהבה" מרגדר
כנשרא מררחב ,אך אין הרא שייך לדירן זה ,שעניינר -מקרר(.
ג.
שם הפערלה
.1
ב 10-מקרים יכרל שם הפערלה להיחשב טרנספררם של פרעל מפררש אר של
מקרר:
ייישנה נרסחה …לטיפרל בבעיה זר"
"המטרה …הריסת המבנה השלטרני
רמחיקת תרצארת הבחיררת" …
"תיארר ההפגנה …כפי שניתן על ידי
"
.2
יש בעברית של ימינר נטייה להמיר משפטים פרעליים במשפטים בעלי נשרא-
מקרר אר נשרא-שם פערלה .תרפעה זאת באה לידי ביטרי מכריע ב 38-פסרקירת מקרר
רשם פערלה לערמת (!)68פסרקירת פרע לירת .אם נקבל את ההנחה ,שמבנה הערמק
של משפטי המקרר רשם הפערלה הנדרנים הרא פרעלי ,יתברר כי רק כ 64%-מתרך
המשפטים בעלי מבנה ערמק פרעלי נשארים פרעליים גם במבנה שטח.
ד.
סדר נרשא-נשרא
.1
הסדר המקרבל נרשא-נשרא
מצרי גם בחיברר זה" :התשרבה חרתכת רפשרטה;
"הרא זקרק לשבת שלמה"; ייישנה נרסחה פשרטה ." …
.2
כן גם היפרך הסדר המקרבל במשפטים שמשלים נשראי פרתח ארתם … " :כל זמן
שחיים בתרכנר ציבררים " ;" …לריתרר יש גם צד תרעלתי"; "מכרחה …מתיר אני לעצ-
מי " ;" …על כן יאה היא לנר" .רכן במשפטים מן הסרג יירעלינר אחרירתר".
ה.
נשוא מגדיר אר מזהה ,ארגד
.1
נמצאר במאמר 5משפטים שמניים ,שיש בהם ארגד קרדם הנשרא:
יירזה יהררה ארלי תחליף " …
"הריתרר הרא תמציתם של הנימרס " …
.2
במקרה אחד נמצא תחליף לארגד בצררת נקרדתיים" :המטרה הסרפית :הריסת
המבנה השלטרני ." …
.3
רק ב 2–מקרים קדם הנשרא לארגד" :הכלי היקר הזה …שלנר הרא " …
"יהרדי שחלקר רב היה " …
2
"מבקש" -בהיראת "מתכיין" .במקרה כזה -עישה הפעילה המיבעת בפיעל יבמקיר -זהה.
93
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו.
לוואי ותשלובת לוואים
.1
נמצאו בחיבור סה"כ 224לוואים ,המתחלקים ל 8-סוגים:
(1שם תואר (2 .106 -ש"ע סומך (3 .43 -סומך פרוד )אחרי "של"( (4.29 -
כמות )כל( (5 .2 -צירוף יחס (6 .2 -שם מספר .2 -ד( כינוי רומז (8 .8 -כינוי
חבור .32 -
.2
יחס של 28%לוואים מכלל 800המלים שבחיבור )בלא להביא בחשבון משפטי
לוואי( נראה גבוה למדיי ,אם כי אין לפניי בדיקה טקסטואלית אחרת מסוג זה ,שתוכל
לשמש בסיס להשוואה.
.3
אף שמות התואר ביחס שמעל ) 13%ועם הכינויים הרומזים ושמות מספר -
(14.5%מכלל המלים בחיבור יוצרים רושם של מאפיין סגנוני בולט.
.4
ב 13-מקרים יש תשלובת לוואים ,דהיינו 2 :לוואים רצופים ,שהראשון בהם
משמש מגדירו של שם העצם וגם גרעינו של הלוואי השני:
יימוסר אנושי אלמנטארי"
"מנגנון חוקי מסובך"
"הסכמה לאומית כללית".
.5במקרה אחד התעורר בי ספק לגבי סוג הצירוף השמני :ייגורמים פוליטיים,
פרובוקטיביים והרסניים"; הפסיק שבין 2הלוואים הראשונים יוצר רושם ,כאילו
יש לפנינו צירוף בעל 3איברים מאוחים -מקבילים .אולם בעיון שני מתברר ,שלפסיק
אין הצדקה ,ואף כאן תשלובת לוואים ,אלא שללוואי השני צורף לוואי מקביל ,כך:
גורמים פוליטיים
I
פרובוקטיביים +הרסניים
ז.
.1
התמורה
התמורה )או "הצמידות" בלשונו של ח .רוזז (3משמשת בחיבור בכמה תפקידים:
(1
פירוט" :הבעיה שנחשפה – …בעיית ההסדר הציבורי " … – …
"ישנה הנחה …כגון זו המסעירה אותנו השבוע )משפט תמורה("
ייזקוק לשבת שלמה …מכניסתה בערב שבת ועד צאתה במוצאי שבת".
(2
בחינת "כפל עניין במלים שונות":
"המטרה הסופית …הריסת המבנה -או ביתר פשטות :מחיקת תוצ-
אות " …
(3
הדגשת עניין" :בבוקרו של יום -פגשתי …יהודי משלומי אמוני ישראל,
יהודי שאש-דת בוערת בליבו ,יהודי שחלקו רב היה " …
"בישראל של היום ,בעם היהודי של היום " …
3
ענרית טונה ,קרית ספר .1967
94
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
.2
בציטוט האחרון ניתן היה לראות צירוף מאוחה ,אלא שעל פי תוכן הדברים יש
לראות בו תמורה .לא סביר יהיה לחבר את שני האיברים בוי"ו החיבור .ייתכן ,שהוא
הדין גם במבע זה … " :אמורים הדברים בציבורים שלמים ,בחלקים נכבדים בחברה".
.3
היעדר וי"ו החיבור בין 2האיברים האחרונים בקטע שלהלן מעורר אף הוא
סימני שאלה ,אך קטע זה נראה יותר מקודמיו כבעל איברים מאוחים :
הויתור הוא תמציתם של הנימוס הטוב ,של הצדק ההומאני ,של מוסר ההתנהגות
החברתית …
.4
הפסיק בין שם העצם לשם התואר בקטע שלהלן מעניין ,וייתכן שהוא מצביע על
מגמה בתחום הפיסוק בעברית של ימינו .כוונתי לנטייה להשתמש במערכת הפיסוק
באופן חופשי יותר )אף בניגוד לכללים הנורמטיביים( ,כשיש לדובר תחושה של הפסק
ברצף הדיבור" :4חיינו מלאים ויתורים ,מודעים ואף לא מודעים ,חדשים ונושנים " …
ההקבלה בין שני צירופים ,שבכל אחד מהם 2שמות תואר ביחס של ניגוה היא
כנראה גרמה להפרדת הצירוף הראשון בפסיק מן הגרעין .כך מורגש יותר שלכל
אחד מן האיברים ולכל אחד מן הצירופים יחס ישיר ושווה ערך לגרעין.
ח.
צירופי איחוי
.1
יש בחיבור הנדון 20צירופי איחוי ,שבכל אחד מהם אין אלא פרט מידע אחד,
והם משמשים להדגשה בלבד .אין ספק ,שדרך זו להדגיש דברים אופיינית לסגנונו
של הכותב ,אף על פי שנבדק כאן רק חיבור אחד שלו .מאידך גיסא ,ייתכן שכלי
סגנוני כזה משמש בעיקר במאמרים פובליציסטיים ,שתכליתם לשכנע.
והרי כמה דוגמאות:
"ביטוי אלים ומכוער"
"על נימוס ותרבות חיים"
"במקומו וברחובו"
"חופשי וליברלי בדעותיו" )ביטויים נרדפים ממש!(
"רווח ה או מרחב קיום"
"העוינות והאיבה שלהם".
ט.
ביטויי השוואה
.1בכל החיבור נמצאו רק 6ביטויי השוואה ,ולמעשה נועד סעיף דיון זה להסב
את תשומת הלב רק ל 3-מהם 3 .ביטויי השוואה אלה מרוכזים ב 2-המשפטים הרא-
שונים של החיבור ,ומשווים לו אופי פולמוסי כבר בראשית הקריאה:
"הבעיה שנחשפה – …בעיית ההסדר — …ימיה בימי הישוב החדש " …
"והיא ודאי תשקע עתה מחדש ,בשם שעפה מחדש ,וודאי עוד תצוף " …
"אך אין כל הכרח ,שהיא תקבל ביטוי אלים ומבוער ,בפי שקיבלה בימים אלה" …
_2
3
ביטויים
פותחים משפט
השרראה:
2מהם "-כפי ש "-ו1-
" -כשם ש3 ."-
הביטויים האחרים פותחים תיאור שאינו משפט" – 2 :כ" ,Sו" – 1-כגון".
4
ראה עלי איתן ,לשוננו לעס אדר תשל"ו ,הלשון העברית בפרסומת ,עמ' כ"ב-כ"ג.
5
לא כללתי כאן אותן מלות יחס ייכ" המוגדרות ע"י רוזן בספרו "עברית טובה" …כמלות יחס
מוצרכות.
95
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יש בביטריים אלה כרי להציג לפני הקררא את הבעיה הנררנה במאמר בממריה
.3
הנכרנים" :אין הבעיה חרשה ,ראף אינה חמררה ער לחשש מהרס החברה ,שהרי היא
צפה רשרקעת חליפרת".
שלילה
י.
19פעמים מצרירך jבחיברר מלרת שלילה:
1ייאי" :שלילת שם עצם מרפשט )שם פערלה( :יימימרשר אר אי מימרשר".
.1
.2
" 6אין" :כרלם לשלילת הבינרני ,המשמש נשרא פרעלי של המשפט:
"אינר יכרל לקיים " …
"אין הרא משתייך אליה"
"אינר משאיר מקרם לספק".
.3
" 12לא" 2 :מהם לשלילת שם תראר במקרים שלנר בינרני סביל:
"צר תרעלתי לא מברטל" …
" …ריתררים ,מררעים ראף לא מררעים " …
– 6לשלילת הפרעל המפררש אר המקרר )במשפט חר-איברי(:
"נסיעתר לא תברטל"
יירלא תשנה את כיררנה"
"לא להיגרר"
יירלא לברא בריב אחים"
– 1לשלילת "רק"" :לא רק לאתר את הסכסרך …אלא גם " …
– 3לשלילת ציררף יחס ,רכרלם במשפט איחרי אחר:
"לא לסעיפים משפטיים היא נזקקת
רלא מן ההלכה היבשה היא שראבת
רלא על מנגנרן חרקי מסרבך היא משליכה יהבה".
יא.
כתיב
ברירן זה נשררה את הרגלי הכתיב של המחבר בהשרראה לכתיב חסר הניקרר:
.1תנרערת U, 0תמיר ברי"ר :מרשכל ,ערברה ,מירחר ,חרקי רערר .רכן :משרער ,למצרא'
חרפשי ,כרחם ,תראר רערד) .מרבן ,שיש כאן שימרש ב"כלל שבבררה" שתררפס ב"לשר-
ננר לעם" ארר תש"ט ,שלפיר ירתר לכתרב רי"ר המציינת תנרעה גם ללא נקררת החרלם
אר השרררק(.
.2תנרעת jלררב ביר"ר ,לפי כללי הכתיב :ביטרי ,שקיבלה ,מירת ,הניתן ,להיגרר
רערד .יר"ר יייתרה" :אמיתי ,ליבר )ייתנרעת iלא-מקררית" בלשרן הכללים( רכן יימילה"
שניתן לה בתרך הכללים מעמר של ירצאת מן הכלל.
יר"ר ייחסרה" :במקרה אחר בלבד :עתרנרת.
.3תנרעת eשמקררה כתרבה ביר"ר לפי הכללים :תיארר ,חיררת.
במקרה אחר -יר"ר יייתרה" :רבאיזרר )צירה בלתי מתקיים :אזררים( .
.4
וי"ר עיצררית :נכתבת פעמיים :כררנתה ,רררחה ,בצררתא ,תקררה ,יהררה רערד.
2-:מלים ) 5תפנירת( נכתבה רי"ר עיצררית אחת :ררקא ,הריתרר.
96
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לפחות לגבי "הויתור" אין הכתיב מקרי .ב 3תמגיותיה היא כתובה בוי"ו אחת בלבד.
לעומת 3תמגיות של "לוותר" ב 2–ויוי"ם; אין לי כל הסבר לכך.
.5
יו"ד עצורית גכתבת בכתיב לא ע.קיב:
מצד אחד :הבעיה ,לקיים ,משתיין ,שפתיים -לפי הכללים.
מצד אחר :מסויימים ,הישוב ,סוביקטיביים ,אוביקטיביים -בגיגוד לכללים.
.6
ל.סיכום הכתיב :המחבר גוהג כתיב מלא ,על פי רוב -לפי כללי הכתיב חסר
הגיקוד.
מספר
הסטיות
מכתיב
זה
הוא
קטן
יחסית וגובע מחוסר עקיבות ,שהרי
בחלקן הן מן הסוג של כתיב מלא ובחלקן -כתיב חסר.
יב.
תקן וגורמה
תחת כותרת זאת יידוגו הפרטים הלשוגיים הגוגעים לדרישות הגורמטיביסטים מצד
אחד .ולגטייה ללשון הדיבור ,ללשון ההמון ואפילו לסלגג -מצד אחר .ייתכן ,שראוי
לגושא זה להיקרא יירמה לשוגית" או יירמת סגגון" .על כל פגים יוזכרו כאן גם
פרטים ,שהדיון בהם מתאים יותר לכותרת "רמה" מאשר לייתקן" או ר'גורמה".
.1
חזרה אל ה"רישא" של המשפט :יש ,שהמשפט כה ארוך וכה מורכב ,עד שיש
תחושה בצורך לחזור על פתיחתו) ,במקרה שלגו -על הגושא( לפגי שמגיעים אל
הסיפא .בדוגמה שלהלן יש 2חזרות מסוג זה במשפט מקיף אחד:
"גורמים פוליטיים …שהעויגות והאיבה שלהם …ואשר מטרתם הקוגקרטית
היא קעקוע משטר החיים , …הבגוי על – …גורמים פוליטיים אלה ,שהבחירות
האחרוגות הוכיחו – …גורמים פוליטיים אלה החליטו" …
במשפט שלהלן גועדה החזרה אל הרישא להדגיש מלת מפתח:
"בבוקרו של יום א' השבוע פגשתי בירושלים יהודי משלומי אמוגי ישראל ,יהודי
שאש דת בוערת בליבו ,יהודי שחלקו רב היה" …
.2
לעז ,סלנג ,אופנה :רוב המלים הזרות הן בבחיגת מלים ביג לאומיות ,ולרבות מהן
גם אין מוגח עברי מקביל :פוליטיים ,אוביקטיביים ,סובייקטיבים ,דמוקרטית ,איגטרס
ועוד .לגבי חלק מהן אפשר לקבוע ,שיש גטייה כלשהי לשימוש בלעז גם במלים,
שהמוגח העברי המקביל להן רווח למדיי :פרובוקציות ,פרובוקטיביות ,אלמגטארי,
הומאגי ,קוגקרטית ועוד .יש בהם מן
הסתם
מאפיין סגנון
הכתיבה
העיוגית ,בעי-
תוגות מכל מקום.
במשפט " …מגמיך את הפרופיל העצמי שלו" אפשר לראות גטייה לסלגג .הצירוף
הוא כגראה פרי מקוריותו של המחבר ,ולבטח לא היה זוכה
"הסתה פוגרומית"
ל"אישורם" של הגורמטיביסטים.
הביטוי "האין-אוגות" )"הוכיחו את האין אוגות שלהם"( אף הוא בוודאי לא יעמוד
בדרישות הגורמה.
ואלה הפרטים האחרים הגתוגים לביקורתם של "מתקגי לשון":
"וזה יהווה אולי תחליף " )צ"ל :יהיה(
"אבל ישנם גם גורמים " )צ"ל :יש(
ייפחות חיוגי לו" )צ"ל :חיוגי לו פחות(
"והיא ודאי תשקע …וודאי עוד תצוף) " …צ"ל :והיא בוודאי תשקע …ובוודאי
עוד ( …
97
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ייציבורים שלמים" )צ"ל :בקבוצות ,בחלקים …בחברה וכיו"ב(
"ולבצע את תכליתו" )צ"ל :להשיג/להגשים את מטרתו(.
.3
כאן ייכללו ביטויים "גבוהים" .יש לציין ,שמספרם של אלה בחיבור גדול לאין
שיעור ממספר הביטויים ה"נמוכים" או ה"לא תקניים" :
ניבים וצירופים אחרים :משליכה יהבה … ,נשארה נחלתם , …שאינה לפי כוחם,
משלומי אמוני ישראל ,שאש-דת בוערת בליבו ,סיפוק-נפש ,כזכות וכאות מעלה.
תחביר "גבוה" :מהשיעור האפשרות למצוא , …אל נניח לבריונות לנפצו ,נמנע מלח-
מת …בכוחה של עובדה , …בבוקרו של יום א'.
מלים ייגבוהות" :היהודי …הדר ברחוב , …שוחרי הנסיעה , …שוחרי שמירת שבת,
חדשים ובושבים ,אפילו גחמתו של הזולת.
ס י כ ו ם:
יש בחיבור זה כמה אלמנטים ספרותיים ,ואין ספק שעבודתו הספרותית של המחבר
משפיעה גם על חיבורים פובליציסטיים שלו .דבר זה בא לידי ביטוי בלוואים הרבים,
בצירופי איחוי ,בסדרות של משפטים בעלי מבנה דומה ,בדרכי ההדגשה ואף בבחירה
הסגנונית שלו במלים ,בצירופים ובמבנדם תחביריים .אולם אין להתעלם גם מתכונות
אופייניות למאמרים פובליציסטיים ,כגון :מלים זרות ,מלים וצורות הנוטות יותר אל
לשון הדיבור ,ובעיקר במשפטים ארוכים ומורכבים מאוד.
98
www.daat.ac.il