הרצליה רז
חוני המעגל יזרעו
)ד רכי הורא ה(
מוקדש לזכרם של מורים שעבדתי במחיצתם בסמינר והמפגש אתם העשיר את
עולמי :ז .שפירא ,י .אנדורן ,אברהם רז ,ד .סמבורסקי ,פנינה סימון.
שלושת הספורים על חוני המעגל מצויים במשנת תענית )"מסכת תענית"" ,סדר
מועד" -בתלמוד בבלי דף כג' ע"א ,בתלמוד ירושלמי פרק ג' קט' .(1שלושתם -
הסיפור על חוני מוריד הגשמים ,הסיפור על חוני הנפגש בזקן נוטע חרוב והסיפור
על חוני שנרדם וישן שבעים שנה -עשויים בתבנית אגדות ומעשיות והם סיפורים,
שעברו מפה לאוזן במשך דורות על דורות) .ר' טקסט עמ' .(139
הסיפור הרחב מבין שלושתם הוא הסיפור על חוני מוריד הגשמים ,ותבניתו הצורנית
מאפשרת לקורא להכיר ב ש ש ת
.1
ה מ ר כ יבי ם הטיפוסיים לכל מעשיה ואגדה.
הסיפור כולו בנוי דיאלוגים :חוני פונה לאלוהים; העם ותלמידיו של חוני פונים
אליו; רבי שמעון בן שטח מדבר אתו.
.2
ה ס פרה
ש ל ו ש מאופיינת ביותר בחזרות הנוסחאיות של הספור ומופיעה גם
במבנה שלו ,גם באירועים שבו וגם בארגון המשפטים שבתוכו.
הסיפור בנוי שלושה חלקים:
א.
פתיחה -בקשתו של העם אל חוני והצעתו להכניס תנורי פסחים.
ב.
תפילה )שהיא משולשת(.
ג.
דברי שמעון בן שטח.
האירועים כולם קשורים בעניין הגשם .העם מבקש על גשמים ,חוני מתפלל ויורדים
גשמים ,העם חושש מפני הגשמים ומבקש על הפסקתם ,ושוב מתפלל חוני והגשם
נפסק.
מ ב נ ה ה מ ש פטי ם ערוך בשלשות-שלשות.
תלמידיו של חוני אומרים לו :ייכי ראינוך ולא נמות" פעמיים ובשלישית" :רבי " …
כשלכתחילה הגשם יורד טיפין טיפין ,בשניה "גשמי בורות שיחין ומערות" ובשלישית
"גשמי רצון ,ברכה ונדבה" .ולבסוף כשחוני חוזר ומבקש על הפסקת גשמים בשם
העם ,שאינו יכול לעמוד לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות "מיד נשבה הרוח ונתפזרו
העבים וזרחה החמה" .והעם יצאו "לשדה והביאו כמהין ופטריות".
אותו שילוש בדברים חוזר גם בסיום דבריו של ר' שמעון בן שטח "ישמח אביך ואמך
ותגל יולדתך".
.3
מעשי הפלא שבסיפור מוכיחים כושר תפילתו של חוני .משהתפלל תפילה זכה
)בלא ביטחון( יורדים גשמים על פי בקשתו -תחילה מנטפים אחר כך בזעף "עד
שכל טפה וטפה כמלא פי חבית ," …ולבסוף גשם כתיקנו.
130
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כוחו הפלאי מתעצם ונעשה גרוטסקי כמעט במפגש שלו עם ר' שמעון בן שטח המבקש
לגעור בו ולנדותו ונאלץ לברכו "מה אעשה לן ,שאתה מתחטא לפני המקום ועושה
לך רצונך " …
.4הסיפור כולו עומד על ע י ק רון ה נ י ג ודי ם :חוני כנגד העם; חוני מול
השם; חוני ור' שמעון; וכן יייצא רוב אדר ולא ירדו גשמים ;" …גשמי זעף; רווח בעולם.
.5
כוחה של התפילה הזכה הוא יסוד ה צ דקה מנצ ח ,הטיפוסי כל כך למעשיות
ואגדות.
חוני ,שאין יודעים את שם משפחתו; ואין כל הסבר בסיפורים על מה זכה דוקא הוא
לעשות מעגל פיוסין בין העם לאלוהים ולגרום לכך שירדו גשמים .חוני -אחד העם
)ולא ר' שמעון בן שטח איש הסנהדרין( -הוא המזכה את העם בגשם הנכסף וכך
מצטרף גם סיפור זה לסיפורי-העם ,שבהם החלש מנצח.
.6
במעשיה אין
ת י אור
פרט י ם .אילולא המפגש בין ר' שמעון בן שטח ובין
חוני לא היינו יודעים מתי התרחש הדבר .ר' שמעון בן שטח איש הסנהדרין חי
בתקופתם של האחים הורקנוס ואריסטובלוס בשנת ששים וארבע לפני הספירה.
בזכות המפגש בין חוני ובין ר' שמעון הופכת המעשיה על חוני )איש צדיק אלמוני(
לאגדה המספרת על אדם שהיה חי וקיים.
מסתבר שהסיפורים הללו ,הקשורים בשמו של חוני ,חיו שלוש מאות שנה בעל-פה
עד חתימת המשנה בימי ר' יהודה במאה השניה לספירה .השאלה ,הנראית לי כשאלה
מעניינת ביותר לגבי דמותו של חוני היא -במה זכה אדם אלמוני ,ששמו אולי שם
סמלי )חוני ,חונן ,חנוך ,מחונן ,איש-חן ( …לכן ,ששלושה סיפורים מופלאים יתקשרו
בדמותו?
יש לזכור שכל אחד מן הסיפורים הללו מצוי במרחבי תרבות שונים בלבושים שונים,
אמנם ,אך מסביב למוטיבים דומים )ראה ביבליוגרפיה פרק ב'(.
התשובה לעניין מצויה בתוך "קדמוניות היהודים" ל י ו ספו ספל ב יוס י"ד
ב' א' "אחד חוני ,איש צדיק ואהוב לאלוהים ,אשר פעם בעת בצורת התפלל לאלוהים,
כדי שישים קץ לשרב ,והאל שמע את תפילתו והוריד גשם".
"התחבא כל עוד נמשך המרד )מלחמת הורקנוס ואריסטובלוס( אך העם )אנשי
הורקנוס( הביאוהו למחנה היהודים וביקשו ,שכמו ששם קץ לבצורת בתפילתו כן יקלל
את אריסטובלוס ואת אנשי סיעתו .אחרי שסרב ודחה ,עמד ביניהם אנוס על ידי
ההמון ואמר" :רבונו של עולם ,העומדים מסביב -עמך הם ,והנצורים -כוהניך הם;
אבקש שלא תשמע אלה נגד אלה ושלא תשמע מה שאלה מבקשים נגד אלה".
"אחרי שכך התפלל ,רגמו אותו הרשעים באבנים והרגוהו".
סיפורו של פלביוס מבאר לנו את גדולתו של הפציפיסט חוני .חוני בחר למות ולא
להצטרף לצד אחד במלחמת האחים.
סיפור זה עשוי להסביר במה זכה חוני ,שמעשיות אלה תתקשרנה לדמותו ותפארנה
אותה .העם ,שהרג את אחד מטובי בניו ,שמר בלבו רגשי אשמה ,ואלה הזינו את
מעגלי הסיפורים מסביב לדמות המופלאה הזו.
אם נבדוק את שלושת הסיפורים מבחינת המוטיבים המרכזיים שבהם נמצא ,שהם
מארגנים שלושה מעגלי שלמות של פילוסופית-חיים מוסרית .הסיפור על הורדת
הגשמים מצביע על מעגל של קשר בין העם לאלוהים .הסיפור על הזקן הנוטע חרובים
131
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
"אני מצאתי את העולם בחרובים; כשם שנטעו אבותי לי כך אטע אני לבני" -
מצביע על מעגל הקשר שבין דור לדור .והסיפור על שבעים שנות השינה ,כשחוני,
שהתעורר לא מצא חבר ורע ,וכשגם החכמים לא האמינו לו שהוא חוני" ,בקש רחמים
ומת"; ועל כך אמר רבא :ייזה שאומרין ויו'בריךת -או חברךתא או מיתותא".
סיפור זה מצביע על מעגל היחסים של האדם אל בני סביבתו ובני דורו .מכאן ,שחוני
המעגל היה לא רק עושה נסים בכך ששרטט מעגלים מגיים ומתוכם פנה אל אלוהיך,
אלא הוא זכה להיקרא "המעגל" כי שלושה מעגלים של סיפורים הצטרפו לשמו.
לפנינו גיבור יהודי :דמות עממית של צדיק ,שהומת על ידי העם בשל עמידתו על
אידיאת היסוד שלו -רדיפת שלום .גבור יהודי זה מתקשר לשלושה סיפורים ,הש-
זורים בנוף ישראל וצומחים מתוך הוךיה ישראלית טיפוסית.
מכאן -שיש מקום לחזור ולספר גדךלתו של חוני בעם; ויש מקום להביא האגדות
המתקשרות לדמותו בגן-הילדים ,בכיתות היסוד ובכיתות הגבוהות של החטיבה
והתיכון .
בכל קונצנטר תהיה דרך ההוראה שונה ,אך המסקנות הערכיות צריכות להוליך
לאותה תוצאה -לפנינו גיבור לאומי רודף-שלום; גיבור לאומי ,שמן הראוי להזדהות
עמ דמותו וללמוד מתורתו.
הצעות דידקטיות
.1
בגיל הגן ובכתות א' ב' כדאי לספר כל אגדה לחוד ולהשחיל האגדות בנושא
מזמן .את הסיפור על חוני מוריד הגשם כדאי לספר מחג סוכות ואילך ,כשמצרפים
אליו את תפילת הגשם) .ראה ביבליוגרפיה פרק ג'( סיפור חוני יצטרף לנושא של
הציפיה לגשם וילווה בשירים המבקשים גשם .חשךב ביותר לחנך את ילדינו ,גם
קטני הקטנים ,שידעו שכל חיינו תלויים בגשם )כך היה וכך הווה( ,ושעלינך להתפלל
לגשם בכל מאודנו.
הסיפור של חוני יעמוד ,בעיקר ,על יסוד התפילה הזכה כשבמרכזו צדיק ,המבקש
בשם הרבים ולמען הכלל .כדאי לארגן את הסיפור של חוני בצורת חזרה ,כשבפעם
הראשונה תקרא המחנכת את הסיפור כלשונו במשנה )ולא תוותר על הכ;Jסקה הפותחת
"הכניסך תנורי פסחים שלא ימקו"; כדי שלאחר דברים אלה יבוא המשפט הטרגי
"התפלל -ולא ירדו גשמים" .פתיחה זך של הסיפור הכרחית גם לקטנטנים ,שידעך
שאין תפילה נשמעת מתוך גאךוה(.
בפעם השניה תחזור המחנכת ותרחיב הסיפור בלשונה; תשחק את הסיפור על פי
רמתם של הילדים ךעל פי כךחה .ובפעם השלישית תשךב ךתקרא את הסיפור כלשךנך
במשנה.
קריאה
משולשת
כזך,
הכורכת קריאה במקור ,קריאה מספרת ומרחיבה-מבארת
ךקריאה במקךר; קריאה כזאת מאפשרת לילדים לקלוט את לשון הסיפור ומסכתו;
והחזרה על הסיפור מאפשרת הזדהות ךהרפיה )קטרזיס(.
המחנכת ,היךדעת מי הךא חוני ,תפאר את דמותו בעיני הילדים ,ותזמין אותם להזדהות
עם אותו צדיק ,שיצא לבקש רחמים על העם וניצח .הילדים מזדהים עם החלש-
132
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
המנצח ,רהם חררים את חררית המצרקה של העם באיז מים ,עד שהם שמחים על הגשם
היררד רעל הסירם הטרב ,כשהגשם )היררד בערז רמפחיד גם ארתם( פרסק ,רהעם ירצאים
ללקט בשדרת.
מחנכרת יכולרת לחזרר רלספר סיפרר זה עד רדת היררה רגם לאחר מכן ,עד ברא ערנת
הגשמים שבחררף.
הסיפרר יכרל להפרד לסיפרר מרכזי בחיי הילדים .כדאי לשחק ארתר ,להמחיז אותר,
לרקוד אותר ,לצייר ארתר רארלי גם לתזמר ארתר.
הסיפרר על הזקן והחררכים יכרל להרפיע בטיול ט"ר בשבט אר בנרשא המשפחה,
כשילדים מספרים על הקשר שלהם עם סבא רסכתא.
הסיפרר על התרדמה של שבעים השנה יכרל להצטרף לגררם מזמן ,כשמרפיע ילד חדש
כגן אר בכיתה ,והילדים מתרחקים ממנר ,רמשאירים ארתר ברדד רעצרב .כעזרת הסיפרר
על השרנה ,יכרלה המחנכת לדרן עם הילדים בנרשא 'החבררתא' רכצררד של כל אדם
בחכרים .גם בסיפרר זה יסרד ההמחזה יכרל לעזור לילדים להכין את משמערירתיר.
סיפרר זה קשרר כנרשא "בדידרת" ,המעסיק מאד ילדים רהעשיר בחרמר ספררתי
כשירה רבספררת .ניתן לפנרת אליר ,אחרי שעסקר ביציררת אחררת מסרגי ספרות
אחרים )כגרן "לכדי" -מ .ילן שטקליס; "אני לבדי בבית" -ל .גרלדכרג( או לפתרח בר
את הנרשא ררק אחר כד לעברר ליציררת נרספות.
.2
כ כ י תרת
ה בינ ר ניר ת יש מקרם לכנרת את השיעור )אר השיעררים( על
שלרשת הסיפררים :בכיתה חלשה יברא סיפרר אחד בשיעור אחז ,רבכיתה חזקה יבראו
שלרשת הסיפררים שלרבים זה בזה.
בכיתה חלשה יש להכין את השיערר כספררת מראש .פיררשר של דכר ,שעל המורה
ללקט מספר כיטריים קשים רמרכזיים להבנת הסיפרר; עליר לפרק ארתם לגררמיהם
הלשרניים רלעסרק כהם בשיעררי לשרן .בלא לגעת כחרמר הסיפררי עצמר ,כדי שלא
לפגרם כשלמרת היצירה.
דרגמא :סרגי הגשמים המרזכרים כסיפור הם עניין לשיעררי לשרן מעניינים .אפשר
לאסוף את שמרת הגשם לסרגיר רלצרררתיר כעיקברת תפילת הגשם ,שנלמדה עם החזרה
ללימרדים אחרי סרכרת.
מן הרארי ,שתלמידי ג' ידער אתסרגי הגשמים לשמותיהם ואת תפקידיהם בחיי
הישראלי אז רעתה ,כגרן :יררה ,מלקוש ,רכיבים ,שעירים ,גשמי עוז ,גשמי כרכה
רערד …המלה "ימקר" היא מלה שימושית בחיי ירם-ירמנר ,ראפשר לעסוק בה ולהטרת
אותה לצרררתיה רלמרכיכיה; גם לצ'"ף לה צירופים חדשים כשי מרשים של הירם )מק;
מתמקמק; חמקמק ,( …רכד גם המלה "לערג".
לא נראה לי ,שצריד להריץ ילדים בגיל זה לקונקררדנציה רלמראי מקרמרת כמקרא;
אלא כדאי להזמין ארתם לשכץ את המלים כמילון השימרשי שלהם ,כדי שהמלה
תהפרד להירת שלהם .משרם כד כדאי לבחרר מלים קשרת )מתרד טקסט קלסי( ,שיש
להן שימרש כפינר.
חשרכ לעסרק כמילים כשלעצמן כלא הקשרן הספררתי ,כדי שלא לקלקל את המפגש
עם היצירה הכוללת כשיעררי הספרות .שיערר הספררת עצמר )ככיתה חלשה( עשרי
להתכסס על הצררד כקריאה
מ תאי מ ה
ל נ ו ש א
ה ס יפר ר .מכאן ש א סרר
למררה לקררא את הסיפרר כארזני תלמידיה כראשית השיעור .עיקרו של השיעור
133
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יחיח במאבקם של חתלמידים על קריאח בכונח .דרך זו תבטיח את חעיסוק בעיקרון
של תפקיד חתפילח שבסיפור; משום שמרכזו של חשיעור יעמוד על חחזרח שבתפילח.
לראשונח )לאחר שאמר בגאוח "הכניסו תנורי פסחים (" …חתפלל ולא ירדו גשמים.
אחר כך עמד וחתפלל אחרת .איך? יש לכוון את חתלמידים לעיקרון של תפילח
בכוונח שלמה" :אחר כך שב והתפלל " …חסיפור הזח כולו מאךרגן מסביב לדברי
תפילתו של חוני .משיחזרו התלמידים ויתפסו את דברי התפילח ודרך חקריאח של
דברים אלח ,ידעו )לקראת סופו של חשיעור( את תפילותיו של חוני בעל-פח .רק
בסופו של שיעור יש מקום לקריאת דרמטית ,מדויקת ורבת-משמעות של חמורה;
קריאתה תחווה את סיום חשיעור וסיכומו.
הסיפור על חזקן ועץ החרוב קשה לכיתה חלשה בשל צימצומו ,ולכן מהלך השיעור
יבנה מכך שהילדים יציעו הצעות )קודם בעל-פח ואחר-כך בכתב( לחרחבתו של
חסיפור .חם עשויים לעשות ריאליזציח מן חסכימח חסיפורית ולרצות לצרף שמות
לאנשים ופרטים לחיי המשפחה .על המורח לכוון אותם להשלמה והרחבח על דרך
המעשיה .זאת אומרת ,לחזור ולהדריך את חתלמידים ,שירחיבו הסיפור על פי ששת
המרכיבים
חטיפוסיים למעשיה) ,דיאלוגים ,ניגודים,
חזרות ,פלא ,הצודק מנצח,
חוסר פרטים תיאוריים( כדי שהסיפור שיחברו לא יחרוג מתחום המבנה הצורני
המתאים לו.
הסיפור על השינה מזמן משחקי חמחזה .אפשר להכין את התלמידים לסיטואציה
הסיפורית ע"י דרמה יוצרת ,העוסקת במצב חוץ-ספרותי .עם ראשית השיעור המורה
מעמידה זימון למשחק " :הבה ונתאר לעצמנו שנפלה על כולנו תרדמה כבדה ,שינח
טובה וארוכה" .הילדים מציעים את אורך השינה ,שכל אחד רצח בח )עד חקיץ,
עד הערב; עד החופש; עד שאבא יחזור ממילואים; עד שאהיה גדולה ( …ונרדמים.
בשעת יקיצתו של כל אחד עליו לנסות לרשום ,לצייר ,לכתוב או לספר לחברו מה
קרה לו במציאות החדשה )מה הוא רואה ושומע ומה הוא מרגיש( .מצב כזה של
התפקחות אחרי שינה ארוכה ,מזמין להבעה בעל-פה ובכתב ,ומאפשר גם משחק
ז'סטולוגי )בלי מלים( ,המחייב את האחרים לניחוש והבחנה .שיעור כזה של משחק
דורש מן המורה יכולת שליטה מקסימלית ,יכולת תימרון והכוונה לעבודה משותפת,
בלא לפגוע בייחוד חביטוי של כל ילד.
כדי לחקל על משחק כזה ,כדאי אולי לארגן את הכיתה לחבורות חבורות )קבוצות(,
המחליטות להירדם בנושא משותף ,למשך זמ jמשותף ולחבר סיפור יקיצה משותף;
אך תנאי הוא ,שהחבורח תעסוק בסיפורו של יחיך ,ותספר לעצמח סיפור "כאילו"
על יחיד שנרדם וחקיץ ,ולא -לא תיווצר החכנה לחבנת בדידותו של חוני .משהתמו-
דדו הילדים עם תחושת יקיצה במציאות זרה )שונה ממציאות הסביבה( ,ומיצו את
תחושת התסכול של הבדידות ,תספר להם חמורה סיפורו של חוני שנרדם בסלע .אז
יבינו יחד את סופו של הסיפור "בקש רחמים ומת"; ואולי ,לפני שתקרא להם חמורה
את חמסקנה החינוכית ,תציע להם לחפש בעצמם מסקנות .יש להניח שהילדים יגיעו
לניסוחים דומים בלשונם שלהם ,וחניסוח בלשון חמשנה "או חברותא או מיתותא"
יהווח אקורד אחרון לשיעור.
ב כ תהי כ ו ל ח
עשוי השיעור הראשון עם היצירות לעמוד על פירוק שלושתן
מן הטקסט חשלם .המורה תביא את הטקסט הסיפורי של חוני ככתוב באגדה; תצייר
134
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
על הלוח שלושה מעגלים זה בתוך זה ,ותסביר בפתיחה ,שחוני המעגל נקרא כך לא
רק בשל המעגל המגי שעגל כשהתפלל על גשמים ,אלא בשל שלושת מעגלי הסיפורים
שנצטרפו לשמו במשך מאות שנים .על הילדים לקרוא )קריאה שתוקה( ולחפש את
החלוקה הפנימית של הסיפורים בטקסט .משיגלו כל סיפור לעצמו ,אפשר לחלק את
הכיתה לקבוצות עבודה ,כשכל קבוצה עוסקת רק בפיענוח ספור אחד.
על המורה להכין כרטיסי עבודה לכל סיפור ולהניח על שולחן הקבוצה :לכל קבוצה
כרטיס משלה,על פי הצורך.
לסי פור -ח ו נימ ורי דגש מים עשוי להיות כרטיס כגון :
.1
מצא את ששת המרכיבים הצורניים שבמעשיה.
.2
מדוע ,כשהתפלל לראשונה ,לא ירדו גשמים?
.3
מדוע הרשה לעצמו ר' שמעון בן שטח לכעוס על חוני? )כאן יש לכוון הילדים
למשנה או למידע על הסטטוס של ר' שמעון בדורו(.
.4
מדוע חוזר העם על המשפט "ראינוך ולא נמות"?
.5
מדוע מבקש העם על הפסקת הגשמים ,ואיך מגיב על כך חוני )בכעס ,בלגלוג,
באהבה(?
.6מה דעתכם ,מדוע זכה חוני להיענות לתפילותיו ואילו ר' שמעון בן שטח לא זכה?
)שאלה אחרונה זו מזמינה לשיחה ארוכה עם כל הכיתה ,ופותחת למורה פתח לשיעור
נוסף בנושא של רבנים מטעם המימסד מול צדיקים -ע"פ התפיסה היהודית(.
שאלה זו תוליך גם להבאת דברי יוספוס על חוני ולהסבר ההיסטורי הספרותי על
דמותו בתרבות העם.
לסי פור -ה זקן
.1
.2
ב ח ר ו ב י ם עשוי להיות כרטיס כגון :
מה למד חוני מדברי הזקן?
איך נתרגם את נטיעת החרוב למציאות של ימינו )מה יאמר אדם בן זמננו,
כשירצה לבטא הרעיון של אותו זקן(?
.3
.4
בו ר סיפור על בנו של אותו זקן ועל דרך חייו.
כזב:ר סיפור על בן ,שאביו אינו מוכן לדאוג לעתידו בעצי חרובים.
.5
חפש ביטויים ופתגמים נוספים ,שיבטאו דברי הזקן שבסיפור.
לסיפור ח וני
.1
שנר דם עשוי להיות כרטיס כגון:
מדוע ביקש חוני את נפשו למות?
.2
נסה לתאר )בכמה שורות( מה קרה בעולם בזמן שחוני ישן.
.3
הבא דוגמאות שתסברנה את הביטוי "או חברותא או מיתותא".
.4
כתוב חיבור על עצמך ,שנרדמת )כיום אפשר להזריק חומרים לשימור של דורות
רבים( והתעוררת כעבור מאתיים שנה.
.5
האם בדידותו של אדם תמיד גרועה? הכן רשימות לזכות ולחובה לבדידותו של
אדם.
העבודה הזו בקבוצות יכולה להתחיל בכיתה ולהסתיים בבית .אפשר להניח בשיעור
אחד רק שאלה אחת לכל קבוצה ,ולשוב ולטפל בשאלות הללו בשיעורים אחרים.
ניתן להשתמש בשאלות הללו כשאלות מנחות לשיחה כללית בשיעור פרונטלי; ואפשר
גם לתת אותן כשאלות הכנה לקריאת החומר בכיתה .גם בכיתה בעלת יכולת לא כדאי
לוותר על משחקי-המחזה ועל ביאורי מלים .בכיתה כזו אפשר לתת לחפש פירושי
המלים במילון ,כשעיקר עבודת החיפוש נעשית כשיעורי בית .גם אז רצוי שלא
להסתפק ברשימה של ביאור" מלים אלא לבקש ,שיחברו משפטים עם המלים הללו,
ושיציעו צירופי המלים בתוך שמוש יומיומי.
135
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב כ י תות
ה ג ב ו ה ו ת
)מ-ז' ואילך( צריך לטפל
בסיפורי חוני מתוך הקשרם
למשנת "תענית" .יש מקום להקדיש זמן לעיסוק במשנה ומיד אחרי סוכות ,כשנושא
ה גשם
יבוא לביטוי בשיעורי ספרות ותנ"ך או אפילו כנושא מרכז בגיאוגרפיה,
טבע ,היסטוריה ספרות וכו'.. .
עניין המשקעים ,מחזור המים בטבע ,חילופי העונות ומשמעותן לגבי הצומח והחי
בארצנו ובארצות דומות לשלנו -הוא נושא מרכזי בעיצוב תודעת האזרח הישראלי.
בהיסטוריה יש מקום לקרב את התלמידים למציאות בישראל !בתקופה שבין בית
ראשון לשני ,ולהעמיד את הדגש על המורשת ,שתקופה זו השאירה לעמנו.
פרקים מתוך משנת "תענית" .תפילת הגשם ופיוטים על הורדת גשמים ,כל אלה יעלו
יחד עם פסוקים ופרקים על גשמים ובצורת במקרא .מקום מרכזי יש ליחד לפרק י"ד
בירמיהו "על הב ר;ת".
במשנה מופיעים שני מורידי גשמים -חוני המעגל ונקדימון בן גוריון .על המורה
לצרף לשתי הדמויות הללו את דמותו של אליהו הנביא ולעסוק בהרחבה בדמותו
)כפי שהיא באה לביטוי במקרא ובפולקלור היהודי והערבי(.
סיפורי חוני יקבלו את מלוא משמעותם בלווית דבריו של יוספוס פלביוס מזה ובהש-
וואה לסיפורים דומים בספרות העולם מזה.
ברור ,שהנושא על סיפורי חוני מתרחב ,על פי הצעה זו ,למערכת שיעורים ברבדים
שונים .כיתות ,שלא למדו על המבנה הצורני של המעשיה והאגדה ,אינן יכולות
לעסוק בסיפורים הללו בלי ללמוד תחילה ,מהן מעשיה ואגדה .כיתות ,שאינן יודעות
דבר על המשנה ,על פיוטים ,על תפילה -חייבות לעסוק בעניין זה ,לפני שהן עוסקות
בסיפורי חוני.
סיפורי חוני מזמנים עבודה על "דרך ההשוואה" בספרות ,כשתלמידים משווים סיפו-
רים על מורידי גשמים בתרבויות אחרות .מוצאים בסיפורי עמים אחרים מסקנות
שונות לסיפור של הזקן בחרובים וגישות רבות פנים לעניין השינה הארוכה והיקיצה
אחריה.
סיפורי חוני יכולים גם להזמין את סיפורי עדות ישראל בנושאים :תפילת צדיק;
הורדת גשמים; גלגולי דמותו של אליהו "הירוק".
מורה ,שיבקש מתלמידיו סיפורים מן הבית בנושאים אלה ,יכול להוציא בסוף הטיפול
בנושא עיתון בשם "מפי הורינו" .כשתלמידים ישכתבו )יתרגמו ויערכו( סיפורי
הוריהם שלוקטו מפיהם .נראה לי ,שגם בכיתות הגבוהות יש מקום לעבודה יוצרת
מסביב לדמותו של חוני המעגל.
אפשר להציע להכין חיבור ,תסכית ,מחזה או מחזמר על הדמות ועל שאירע לה,
ולהציג מחזה כזה בפני אורחים עם סיכום הנושא או לקראת אחד החגים.
לא נגעתי בסיפורים המתלווים לסיפורי חוני והם :הסיפור על אבא-חלקיה בן בנו של
חוני וחנן הנחבא -בן בתו של חוני .לדעתי ,מן הראוי לצרף סיפורים מופלאים אלה
לנושא הכללי על חוני; שני אלה ,מצאצאיו של חוני ,מוכיחים ביתר שאת את כוחו
המוסרי של חוני .כמובן ,הסיפורים מעמידים אותנו על הגישה של "דור הולך ופוחת".
כשחוני בעל הבטחון מכריז "הכניסו תנורי פסחים" ,אבא חלקיה מנסה להתחמק מן
החכמים ומשלח אותם כאילו אין בכוחו להוריד גשמים ,וחנן הנחבא מתחבא מן
המבקשים על גשם בבית הכסא.
כדאי להתעמק בשני הסיפורים הללו על צאצאיו של חוני ,כדי להבין מדוע זכו דוקא
136
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הם ,והם בלבד ,להיקרא על שמו -כשהיו לו כנראה צאצאים רבים אחרים .שני הסי-
פורים הללו מעלים עולם שלם של הוי יהודי-ישראלי ,והם! גדושים תרבות -הליכות
ומוסר.
סיפורו של אבא חלקיה מלא רמזים על חיי היום-יום של הישראלי ומשפחתו בתקופת
החורבן ,כשטוהר המשפחה ,הגאוה הפנימית מול העוני והמצוקה הכלכלית שהיא
נתונה בה ,ומערכת היחסים בתוך התא המשפחתי -הרי הם מדהימים ומסקרנים.
סיפורו של חנן הנחבא מקסים בנאיביות שבו ,ומדגיש בקו ברור את יחודו של הצדיק.
חנן מבקש על הילדים ,הצאן שלא חטאו ,ואומר בתפילתו "עשה בשביל אלו שאינם
מכירים בין אבא שנותן גשמים לאבא שאינו נותן גשמים".
נראה לי שמכיתות ה' ומעלה ראוי לצרף את כל הסיפורים )חמישה במספר( למערכת
לימוד אחת.
ביבליוגרפיח
א.
סיפורי חוני המעגל )במקורות ובסיפורי עדות ישראל(
מסכת תענית ,תלמוד בבלי דף כג' ע"א
מסכת תענית ,תלמוד ירושלמי ,פרק ג' ה"ט
מסכת תענית ,משנח-סדר מועד )על פי אלבק( דף יט' פרק ג'
יוסיפון -פרק 37
ביאליק ורבניצקי ספר חאגדה -חלק ב' דף ה' סימן ז'
ביאליק ורבניצקי ספר האגדה -חלק ח' דף רנ"ח ,סימן רע'ד
יוספוס פלביוס -קדמוניות היהודים ספר יד' ,פרק ב' ,סימן א'
מ .שמיר -מלך בשר ודם )דף – (406-410ס .הפועלים
ש .פירשטמן -מעגלו האחרון של חוני המעגל -בתוך "מכלול" -י .מרכוס
ז .יעבץ -שיחות מיני קדם -שבעים שנות השינה
י .ספרא -אוצר עמי -תרדמת שבעים שנה -עמיחי
ד .נוי )עורך( -הנערה היפהפיה ושלושת בני המלך -עם עובד )דף (54
ד .נוי )עורך( -שבעים ספורים וספור מפי יהודי מרוקו -אסע'י )דף (45
ב.
סיפורים דומים לחוני במרחבי תרבות שונים:
ואנג מוריד הגשם בתוך :שלוש'-Iם ספורים וספור ,ערך ש .ניצן -טברסקי )סין(
אוראשימאנו הנשי -בתוך :מוקשי בנשי .תרגם :ע .אולסבנגר-אחיאסף )יפן(
האדמה דורשת את שלה ,בתוך :אגדות קוקזיות ,ערך י .ליכטנבוים -יבנה
האיש אשר מאן למות -בתוך :אגדות יפן .תרגם :א .עקביא -שחרית
הדייג אורסימה -בתוך :אגדות יפן .תרגם :א .עקביא -שחרית
נסיכת הנעורים -בתוך :מבחר אגדות אנגליה .ערך א .כהן -מזרחי
ינגנינג היפהפיה הצוחקת -בתוך :הילל בן שחר .ערך ד .קמחי -צ'צ'יק
אדרינוס קיסר והנטיעות -ביאליק ורבניצקי ,ספר האגדה ,חלק ה' ,סימן שנ'ה
ריפ ואן וינקל )אנגלית( -ל .פג ובומפס -וושינגטן אירוינג -מקגרוהיל ארה"ב
137
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מאמרים על הדמות מורידת הגשם
גד בן
עמי צרפתי -חסידים ואנשי מעשה והנביאים הראשונים -תרביץ כ'ו ,תשי"ז
)( 126
ח .שורצבוים -ממקור ישראל וישמעאל -דון
נושא הגשם ותפילת גשם:
במקרא:
בראשיתב';5ה';17ז' ;11ט' 12,11
ויקרא כ'ו
דברים יא' ;11לב' ;6לג' 13
מלכים א' טו' )אליהו ונביאי הבעל( טז'; יח'
ישעיהו טו' ;5יט' ;10-5כח' ;2ל' ;29לד' ;3מא' ;17נ"ה ;1
ירמיהו פרק יד' )על הבצרות(
יחזקאל לד' 26
תהילים כט; סה' 15-10
במשנה:
סדר מועד מסכת תענית
סדר נזיקין -פרקי אבות ה"ח
תפילה:
בתפילת שמונה עשרה -תפילת הגשם
ביום הראשון של פסח -תפילת טל )דף כז'( ע"ס סדור "מפי עוללים" הוצאת
אמנות ,תרץ'
בשמיני עצרת -תפילת גשם )תפילה מעולה לעצירת גשמים( ע"פ "תורה אור"
בנוסח האר"י ז"ל -וילנא
בשמיני עצרת -תפילת גשם )לרבוי גשמים בשומע תפילה( ע"פ ייתורה אור"
בנוסח האר"י ז"ל -וילנא
עניין הגשם:
ביאליק ורבניצקי -ספר האגדה -חלק א' פרק ט' קטע כב'
ביאליק ורבני צקי -ספר האגדה -חלק ו' פרק א' קטע ד'
אנציקלופדיה עברית -כרך יא' דף 702
אנציקלופדיה נעורים -כרך א' ;19ב' 453-30
אנציקלופדיה מכלל -כרך ו' פרק יא'
ח .שורצבוים -ממקור ישראל וישמעאל )פרק – (22דון
138
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חרבי המעגל רזרער
שנר רנרתינר :פעם אחת יצא ר jאדר רלא רדר גשמים .שלחר לחרני המעגל :התפלל
ר"ירדר גשמים .אמר להם :צאר רהכניסר תנררי פסחים ,נשניל שלא ימקר .התפלל רלא
ירדר גשמים.
מה
עשה?
עג ערגה רעמד נתרכה ,כדרך שעשה חנקרק הנניא .אמר
לפני ]הקדוש-נרוך-הוא[ :רנרנר-של-ערלם! נניך שמר פניהם עלי ,שאני כנן-נית
לפניך .נשנע אני נשמך הגדרל ,שאיני זז מכאן עד שתרחם על נניך .התחילו גשמים
מנטפים .אמרו לו תלמידיו :רני ,ראינרך ולא נמות; כמדמים אנו ,שאין הגשמים
יורדים אלא להתיר שנועתך .אמר :לא כך שאלתי ,אלא ג מי נורות ,שיחין ומערות.
ירדו נזעף ,עד שכל טפה רטפה כמלא פי חנית; ושערו חכמים שאין טפה פחותה
מלג .אמרו לו תלמידיו :רני ,ראינרך ולא נמרת; כקדמים אנו ,שאין הגשמים יורדים
אלא לאנד העולם .אמר לפניו :לא כך שאלתי ,א"לא גשמי רצרן ,נרכה רנדנה .ירדר
כתקנם ,עד שעלו כל-העם להר-הנית מפני הגשמים .נאו ראמרו לו :רני ,כשם
שהתפללת עליהם שירדו ,כך התפלל עליהם וילכר להם .אמר להם :כך מקנלני,
שאין מתפללין על רב הטונה .אף-על-פי-כן הניאר לי פר הודאה .הניאו לו פר
הרדאה .סמך שתי ידיו עליו ,אמר לפני ]הקדרש -נרוך-הוא[ :רנונו-של"-עולם ,עמך
ישראל שהרצאת ממצרים אינם יכולים לעמוד לא נרנ טונה רלא נרנ Pרענות .כעסת
עליהם -אינם יכולים לעמוד; השפעת עליהם טרנה -אינם יכולים לעמרד .יהי רצרן
מלפנין ,שיפסקו הגשמים ויהא רוח נעולם .מיד נשנה הרוח ונתפזרר הענים רזרחה
החמה .יצאו העם לשדה והניאר להם כמהין ופטרירת.
שלח לו שמעון נן-שטח :אלמלא חוני אתה גרזרני עליך נדוי; אנל מה אעשה לן,
שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך ,כנן שמתחטא לפני אניו רעושה לו
רצונו .אמר לו" :אנא ,הוליכני לרחצני נחמין" -מוליכו; "שטפני נצונן" -מוליכר;
"תן-לי אגוזים ,שקדים ,אפרסקים ורמונים" -ונרתן לו .עליך הכתונ אומר :ייישמח-
אניך ואנןך ותגל יולדתך".
שנו רנותינו