אריה ליי
בחירת יחידות תובן במסגרת לימודי היסטוריה
אחת המשימות החשובות במהלך הכנת תוכנית לימודים היא הבחירה של יחידות
תוכן שיילמדו בבית -הספר .תוכניות לימודים בהיסטוריה מכילות ,בדרך כלל ,פירוט
של תכנים מנוסחים במונחים של חלוקת המקצוע לתחומי משנה או לנושאים ספצי-
פיים .כך ,למשל ,בהיסטוריה כללית רשימת "התכנים" כוללת פריטים כגון מסעי
הצלב ,הרינסנס ,המהפכה התעשייתית וכו :ואילו בהיסטוריה הישראלית פריטים
כגון אנטישמיות ,תקופת ההשכלה ,ראשית הציונות וכו'.
הכנת רשימה של יחידות תוכן רחבות היקף מסוג זה מהווה צעד ראשון בתכנון
ספרי לימוד .תוך שימוש ברשימה כזאת מתקבלות החלטות הנוגעות לחלוקתו של ספר
לימוד לפרקים ראשיים .הבעיה של בחירת תוכן עולה שנית במישור של תכנון מבנהו
הפנימי של כל פרק .יש להחליט אילו נושאים ,אירועים ספציפיים ,מסמכים וכו'
ידונו במסגרת כל פרק .במלים אחרות ,יש לקבוע אלו יסודות תוכן ספציפיים ייכללו
במסגרתה של כל יחידת תוכן רחבת היקף.
באופן מעשי ,הכרעות ,הנוגעות למבנהו הפנימי של כל פרק ,מתקבלות ע"י כותבי
ספרי הלימוד ,ובחירתם ביסודות תוכן קובעת מה עשויים התלמידים ללמוד במסגרת
שיעוריהם .וזאת מפני שהמורים מלמדים בדרך כלל את הכלול בספר הלימוד ,הנמצא
בשימוש בכתה .אך תהליך בחירת תוכן אינו בא למיצוי בעבודתו של עורך תוכנית
הלימודים .המורה בעצמו משתתף בתהליך הבחירה .גם אם הוא פועל לפי הנחיות
המופיעות במדריך למורה ,גם במקרה כזה המורה משתתף בתהליך בחירת תכנים
ע"י הדגשת יתר של חלקים אחדים בספר הלימוד.
עולה השאלה ,מה הם קריטריונים נכונים לבחירת תוכן .האם אפשר להצביע על
קריטריונים מקובלים על הכול? לאחרונה הופיעה בספרות חינוכית המונח "פוטנ-
ציאל לימודי" הטמון בחומר לימודים מסויים .שוואב ) (1973מגדיר את המושג
"פוטנציאל לימודי" כאפשרות של שימוש בחומר בעל משמעות לימודית-תרבותית
לשם השגתם של תוצרים חינוכיים רצויים .בן-פרץ ) (1975וזילברשטיין )(1978
הרחיבו את משמעות המךשג הזה ,והשתמשו בו לקביעת ערכו של חומר לימודים
המצוי בשימוש ,וכן השתמשו בו להכשיר מורים להשתמש בחומר לימודים חדש.
אך נראה שקריטריון זה כללי מאד והוא זקוק להגדרה מפורטת ומעשית יותר.
במאמר זה ייעשה נסיון לזהות קריטריונים אחדים ,העשויים לשמש את עורך תוכ-
ניות לימודים ,וכן את המורה ,באופן מעשי ,בבחירת תכנים להוראה.
קריטריונים לבחירת תוכן
ניתן לגזור קריטריונים לבחירת תוכן לכל הפחות מארבעה מקורות שונים (1) :תחום
הלימוד או הדיסציפלינה המדעית (2) ,צורכי החברה וערכיה (3) ,שיקולים פדגו-
גיים (4) ,עקרון החיסכון ,המתבטא בטיפול בצרכים מרובים ו:וגוונים בעת ובעונה
אחת.
142
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה דיס צ יפל ינה -מרמחים לתרכנירת לימרדים תרפסים בצרררת שרנרת את ההש-
פעה של הדיסציפלינה על בחירת יסרדרת תרכן .שרראב טרען ,שלכל דיסציפלינה
מבנה יחרדי ,המכיל סדרה של מרשגי יסרד ,עקררנרת רכר' רכללים מסריימים להפקת
מידע חדש .תכנים הנלמדים בבית-הספר חייבים לדרן במרשגי יסרד אלה ,ראל להם
לעסרק בערבדרת ספציפירת רמברדדרת )שרראב .(1966 ,בהתאם לכך בתחרם לימרדי
היסטרריה מגדיר בייאר ) (1971את מבנה המקצרע ע"י פיררט מרשגי היסרד רהכללים
הבאים:
)(1
מרשגים מתחרם המקצרע -כגרן :ריברנרת ,קרנפליקט ,כרח.
)(2
מרשגים ערכיים -כגרן :נאמנרת ,חרפש ,כברד האדם.
) (3שיטרת לימרד -כגרן :ארבייקטיבירת ,ספקנרת ,הרכחה.
גישה אחרת מדגישה את הצררך לבחרר במרכיבי תכנים ,המדגימים היבטים ארפיי-
ניים של תרפעה בעלת משמערת בתחרם המקצרע )קלפקי .(1959 ,תרך סיכרם גישרת
אלה אפשר להגיע לקררים מנחים לגבי בחירת יסרדרת תרכן בתרכנירת לימרדים בהיס-
טרריה:
התרכן הכלרל בתכנית צריך להררת דרגמה טיפרסית של תרפעה בעלת משמערת
מרכזית בתחרם הדיסציפלינה הנלמדת.
יש לתת קדימרת ליסרדרת תרכן ,המספקים הזדמנרת לדרן במרשגים בעלי משמערת
מקיפה ,הנמצאים בשימרש רחב במסגרת המקצרע.
יש להרברת ביסרדרת תרכן ,המספקים הזדמנרת לבצע פערלרת לימרד ,הזהרת
בארפיין לפערלרת חקר מקרבלרת במסגרת המקצרע .כך .למשל ,יש לתת עדיפרת
לנרשא ים ,שאפשר להציג ארתם באמצערת ניתרח מקרררת היסטרריים ראשרניים.
צררכי החברה רערכיה -המקרר השני של קריטרירנים הרא החברה על צרכיה רערכיה.
קדימרת צריכה להינתן לעניינים ,שאפשר ליחס ארתם אר על פי עקררנרת האנ-
לרגיה אר הנגדה אל איררעים בני זמננר.
יש להדגיש איררעים ,שניתן לדרן בהם תרך התייחסרת לערכים דרמיננטיים
בחברתנר.
שיקרלים פדגרגיים -בעת בחירת תכנים חשרב מאד ,שצררת המחקרים ישים לב
לשיקרלים פדגרגיים ,למשל:
תינתן קדימרת לתכנים ,העשריים לעררר תגרברת בנרת פעילרת שכלית ברמה
גברהה )כגרן :הבנה של תרפערת ,השרראה ,ניתרח רסינתיזה לערמת אלה הדררשים
זכירה של פרטים ראיררעים בלבד(.
תכנים ,המרתקים את הלרמד רמספקים אתגר לדמירן שלהם ,צריכים להיכלל
בתכנית.
תכנים ,המספקים הזדמנרת להתנסרירת המפעילרת חרשים רבים )כגרן :האזנה,
ראייה ,פעילרת כפיים( ,צריכים לזכרת בקדימרת.
חיסכרן ע"י טיפרל בצרכים מררבים -מעטרת הן יחידרת התרכן ,הערנרת לכל הקריטר-
ירנים הרשרמים לעיל .בכל זאת ,בהתחשב במגבלרת הזמן רבערבדה שרברת הן מטררת
143
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
החינוך ,הראוירת לתשומת לב במסגרת בית-הספר ,הרי יש לתת קדימות לפעולרת
לימוד .התואמות בעת ובעונה אחת צרכים שונים .עיקרון כללי זה יכרל לקבל ביטוי
מעשי בשני כללים:
קדימות צריכה להינתן לתכנים ,המספקים הזדמנרת לענות לצרכים מרובים
מתרך אלה שפורטו לעיל.
קדימות צריכה להינתן לתכנים ,העונים לצרכים אינטלקטואליים ותרבותיים
חיוניים הן במסגרת הדיסציפלינה והן מחרצה לה; כך ,למשל ,שרידים עתיקים
בעלי ערך אסתיטי או סיפורים ושירים בעלי ערך ספרותי ,העשויים לתרום
להבנת תופעות בהיסטוריה ,צריכים להיכלל בתכנית הלימודים.
דוגמה
דוגמה של יחידת תוכן ,הכלולה בספר היסטרריה ,שהוצא ע,iי המרכז לתוכניות
לימרדים ,מובאת להלן )שביט .(1972 ,בספר זה פרק הדן בדימוקרטיה ביררן .במסגרת
פרק זה שואפים המחברים להבליט את אחת התכונות החשרבות של הדימרקרטיה
והיא ההגינות של בתי המשפט .מטרה זר מושגת ע"י כך ,שהמחברים מדגישים שה-
שופטים בירון העתיקה נבחרו בדרך ,המקטינה את האפשררת של קבלת שרחד או של
הטית הדין .המקור לפעולה לימודית זו הוא תיאררר של אריסטרטלס את בתי המשפט
באתונה )דאו .(1939 ,הטקסט מתוך ספר הלימרד מובא להלן.
ההגדלה
ברודאי למדת כבר על ריבוי ההגדלות למשרות שרנרת באתרנה .ברודאי ירדע אתה גם
כן ,מדוע נבחרר בעלי משדרת דבים בהגרלה )מדרע?( .אם יודע אתה מדוע -ברודאי
תדע מדרע הקפידו לבחור גם את השופטים בהגרלה )הארמנם יודע אתה ,מדרע?(.
אבל ההגרלה ,שבה נבחדו 6,000השופטים ,לא הייתה האחררנה .לא בכל יום ישבו
כל בתי הדין ,ולכן לא היו זקרקים בכל יום לכל השופטים .לפיכך נערכה בברקרר של
כל יום-משפט הגרלה בין השופטים שהרפיעו לשפוט בארתו היום.
סדרי ההגרלה היר מסרבכים רמעניינים ,רהם נעשו בעזרת מכרנת-הגרלה .אם ברצונך
להכיר את שיטת ההגרלרת ' -היורנית -קרא בעיון ,תרך כדי הסתכלרת בתמרנה שבע-
מרד הקרדם.
בבוקר המשפט היו עומדים בתור ,לפני הכניסה ,כל השרפטים שהרפיער .בידי כל
שופט היה כרטיס ,שעליו רשום שמו ראחת מעשר האותירת הראשרנרת )מ-א' עד י'(.
כל שופט היה תוקע את כרטיסו במכונה )הבט בתמונה :בכל מכרנה ישנם חמישה
טורי חריצים( ,בחריץ שתחת האות המסרמנת גם בכרטיס שבידר )אם מסומן כרטיס
ב-ד :יכניס
את כרטיסו בחריץ שבטרר ד'( .תמיד ערמדות שתי מכונות יחד .רבסך
הכול :עשרה טררים של חריצים .בצידה של כל מכרנה יש משפך )הבט בתמונה וראה(.
לתרכו שופכים קובירת שחרררת רלבנות .הקרבירת נרפלרת לתרך צינור שבתחתיתר יש
ברז .האחראי על המכונה פותח את הברז רנופלת קובייה .אם היא לבנה -פירוש
הדבר 5 :השרפטים שכרטיסיהם תקועים בשורת החריצים העליונה -ישפטו היום.
אם הקוביה שחררה -ילכו החמישה הביתה .קרבייה אחר קרבייה נופלת ומבשרת:
חמשת השרפטים הבאים -ישפטו או ישובו הביתה.
כל השרפטים שעלר בגררל לשפוט ,אינם נכנסים עדיין לאולמות .כל אחד לוקח
קובייה מתוך הכד ועליה כתרב באיזה ארלם הרא ישב) .חשרב :לשם מה נערכת ההגר-
לה הזאת?(.
רק עכשיר ,לאחר שהשופטים נבחרו רנכנסר לארלמות הנכונים -נפתח המשפט.
144
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
צירר : 1מכרנת הגרלה לבחירת שרפטים
– –
-
-
-
–
–
--–
.-
-….
"a5c5
iIJ .
.
"
c!iF' '" 6"'- K e
יחידרת תרכן רהתאמתן לקריטרירני הבחירה
המקרה של מכרנת ההגרלה יכרל להדגים את משמערתם של קריטרירנים לבחירת
תרכן.
נעיין כמקרה זה ראשית תרך התייחסרת אל קריטרירנים שמקררם בדיסציפלינה.
מאמציהם של היררנים לשמרר על הגינרתם של בתי משפט היר פערלה רבת חשיברת
להכטחת הדמרקרטיה .ייתכן ,שהפרטים המתארים את ארפן ההפעלה של מכרנת
ההגרלה אינם מהרתיים מבחינה היסטררית ,אך השלכרתיהם ההיסטררירת רהמרס-
רירת מצדיקרת את היכללרתם בתכנית הלימרדים.
השימרש במכרנת הגרו!ה מדגים את העיקררן של אי-תלרת רשל הגינרת בתי המשפט;
עיקררן בעל חשיברת רבה בתרלדרת האנרשרת .בנרסף לכך המקרה של מכרנת ההגרלה
מלמד את התלמידים עקררנרת מתרדרלרגיים חשרבים של חקר קררות העבר .נקרדת
מרצא לפערלת לימרד זר היא מקרר ראשרני ,דהיינר ,שריד של תקרפה ,שעליה לרמדים
התלמידים .על התלמידים להפעיל מכשיר ,שהיה כשימרש בתקרפה עתיקה ,וללמרד
להפיק אינפורמציה מסוג מסריים של מקרר ראשרן .כך אפשר לרמר ,שהתלמיד לרמד
פרטים מהותיים רמתרדרלרגיים של הדיסציפלינה.
הקברצה השניה שר הקריטרירנים נגזרת מצררכי החברה רערכיה .המקרה של מכרנת
ההגרלה מתייחס בארפן בררר אל נרשא בעל עניין בחברתנר :אי-תלרת רהגינרת של בתי
המשפט הם ערכים מרכזיים של החברה הדמרקרטית בימינר.
145
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הקבוצה השלישית של הקריטריונים לבחירת יחידות תוכן היא שיקולים פדגוגיים
ופסיכולוגיים .שיחה על הסיבות ,המצדיקות בחירת שופטים באמצעות מכונת הגרלה,
מהווה פעולה לימודית ,שאפשר לתארה ייכפעולה שכלית ברמה גבוהה" )בלום,
;(1965במסגרתה מנתחים התלמידים את המצב ,משווים השתמעויות של פעולות
אלטרנטיביות וכו' .עיקרון פדגוגי נוסף בא לביטוי אגב שימוש במכונת הגרלה על
ידי כך ,שהתלמיד נדרש לבצע פעולות מגוונות .הוא מתבקש לקרוא טקסט ,לעיין
בתמונות ,ואם מוצאים עניין בנושא ,הוא יכול להכין מודל של המכונה ,לתכנן משחקי
סימולציה ולהשתתף בהתנסויות שהתרחשו ביוון העתיקה .פעולות כאלה יכולות
לחזק את המעורבות של התלמיד בן,ושא הנלמד.
ולבסוף הוצע ,שיחידת תוכן צריכה לסייע להשגתן של מטרות לימוד מרובות ככל
האפשר .ובאמת ,כפי שתואר לעיל ,לימוד על מכונת ההגרלה במסגרת הנושא ההיס-
טורי הדן ביוון העתיקה מסייע להשגת מטרות לימוד שונות ,ומשום כך כלילתה
בתוכנית הלינןודים עונה לעקרון החיסכון.
מטרות ותכניס
מקובל לחשוב ,שבתהליך פיתוח תכניות לימודים הצעד הראשון הוא קביעת המטרות
הלימודיות ,ורק אחר כך ניתן לגשת לבחירת התוכן .כפי שריצ'מונד כותב "התוכן
חשוב מאד ,כמובן ,אך לגזור מטרות מתוכן נתון הוא ,למעשה ,לרתום את העגלה
לפני הסוס" .במלים אחרות ,השאלה 'מה אנו רוצים להשיג?' מן ההכרח צריכה
להופיע לפני השאלה 'מה נלמד?' .המקרה של מכונת ההגרלה מעורר ספק בדעתו
של ריצ'מונד .אפשר להציג תיזה נוגדת לזו :עם ההחלטה לכלול את האפיזודה של
מכונת ההגרלה בספר לימוד להיסטוריה יש להציג את השאלה ,אילו מטרות לימוד
ניתנות להשגה אגב טיפול בתוכן זה .במלים אחרות ,יש לשאול מהו' הפוטנציאל הלי-
מודי של חומר לימודים ספציפי זה.
התייחסות כזאת יכולה להוליך לזיהוי מטרות לימוד ,שלא נלקחו מראש בחשבון
בעת שהתקבלה החלטה לכלול נושא נתון בתוכנית הלימודים )אייזנר.(1969 ,
לגבי בחירת מטרות ותכנים מן הראוי להבחין בין מישור של קביעת קווים כלליים
)(macroplanning level
לבין תכנון מפורט של נושא ספציפי
).(microplanning level
בתהליך התכנון הכולל יש לקבוע מראש מה הן המטרות הלימודיות הרצויות .מטרות
אלה צריכות אחר כך להנחות את המחברים בקביעת הרשימה של יחידות תוכן רחבות
היקף שייכללו בתוכנית .במישור של תכנון מבנהו הפנימי של נושא מסויים על
המחברים לבחור במרכיבים ספציפיים ,העשויים לסייע בהשגת מטרות שנקבעו.
מרכיבי תוכן אלה ישמשו נקודת מוצא להרחבת היקף מטרות השיעור .עורך התוכנית
חייב לשאול את עצמו :מהו הפוטנציאל הלימודי של מרכיב זה? אילו מטרות לימוד-
יות נוספות ניתנות להשיג ע"י העמקה בלימוד חומר מסויים?
בהתאם לכך יש להחליף את הפרדיגמה מטרה תוכן בפרדיגמה מורכבת יותר,
המתוארת בציור מס' .2
בהתאם לפרדיגמה זו בחירת מטרה מהווה צעד ראשון בתכנון קוריקולרי .סדרה
מסויימת של מטרות ספציפיות עשויה להוביל לכלילתה של יחידת תוכן מיוחדת
בתוכנית .כך ,למשל ,בסדרה של מטרות יסוד ללימוד היסטוריה מופיע הפריט "התל-
146
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ציור :2פרדיגמה של בחירת מטרות ותכניס
מטרות
המטרות של מערכת
החינוך כולה
תכניס
{
המטרות של
מקצוע לימודי נתון
j
יחידת לימודיס
ספציפיות
רמת תכנון
כוללת
רמת תכנון
ספציפית
מטרות נוספות
מיד יבין את התכרנרת העיקרירת של אררח החייס הדימרקרטי ,ידע את מקרררת
האידיארת האלה ריכירו את מגררן גילרייר בתרלדרת האנרשרת" .מטרה כזאת ,שאינה
מנרסחת במרנחיס התנהגרתייס מרבהקיס ,הניעה את המחבריס להקדיש פרק לנרשא
"הדמרקרטיה ביררן העתיקה"; היא השפיעה על בחירת פרק מסרייס בתרכנית הלי-
מודיס.
לאחר מכן חיפשר המחבריס מרכיבי תרכן ספציפייס השייכיס לפרק הנקבע .בשלב
זה נפלה ההכרעה לכלול בתכנית המרכיב "מכרנת ההגרלה" .בחירת מרכיב תוכן
ספציפי זה הניעה אחר כך את המחבריס לבדרק אילר מטררת נרספרת ניתנרת להשיג
אגב התייחסרת לפריט זה .לסיכרס ניתן לומר ,שמטרות לימרד צריכות להשפיע על
בחירת תכניס ,אך כרגע נפלה הכרעה לגבי כלילת תוכן מסרייס במסגרת חומר הלי-
מודיס הרי הוא הופך להיות מקור לגזירת מטרות לימרד חדשות.
147
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג- אתר דעת
ביבליוגרפיה
משרד, רת מררים להפעלת תכנירת לימרדים בהרראת הבירלרגיה. הכש,. מ,זילברשטיין
.1978 , יררשלים, המרכז לתוכנירת לימרדים,החינרך רהתרברת
מימי הנית הראשרן:' כרך א.הספר הממלכתי- שיעורים בהיסטוריה לבית,. ש,שביט
,היחידה לתכניות לימרדים
,משרד החינוך והתרבות
.המלכה שלרמציון
ימי
עד
.1973 ,אביב- תל, הוצאת ספרים בע"מ,""מעלרת
Ben-Peretz
The
C()ncept
o[ Curri('ulum Potentii11 Curriculum
Theoז.V
Network. V. 5 (1975): 151-59.
Beyer, B.R.
Inquiry in the Social Studies Classroom: A strategy [or Teach
ing.
Colombus, Ohio, Charles E. Merril Publication Comp.
1971.
Bloom, B.S.
Taxonomy o[ Educational Objectives: Cognitive Domain. New
York, McKay, 1956.
Dow, S.
Aristotle, the Kleroterion and the Courts. Harvard Studies itו
Classica1 Philo1ogy. V. 50 (1939):
Klafki, Wolfgang
1.34. Plate facing p. 1.
Das Piidagogische Problem des Elementaren und die Theorie
der kategorialen Bildung. Berlin, Julius Beltz, 1959.
Lewy, Arieh
TIוe Practice of Curriculum Eva1uation. Curriculum Theory
Network. 1973, No. 11. p. 6-33.
Richnוond, W.K.
The School Curriculum. London, Methuen, 1971.
Sclוwab, J.
The Structure of the Natura1 Sciences, in Ford, G., and Pugno,
L. (eds.) The Structure o[ Knowledge and the Curriculum.
Chicago, Rand McNa1ly, 1964,
Schwab, J.
"The Practical 3. Translation into Curriculum." School Review
81 (1973): 501-22.
148
www.daat.ac.il