יואב ויזל
מדריך גיארברטני לסירר בחרף הים
ניתוח
בית-הגידול
בחוף
היס
בסיור זה נערוך חתך צומח מחוף הים דרך רכס הכורכר אל החולות הנודדים .במקביל
נבדןק את השנןי במספר גורמים של בית-הגידול כגון :רוח ,רסס ,קרקע וכן'.
מטרות הסיור:
.1
הכרת הצמחייה ,הצומח ותנאי בית-הגידול בחוף הים.
.2
מציאת מתאם בין השינןיים בצןמח לשינןיים בגןרמי בית-הגידןל.
.3
לימןד ההסתגלויןת של צמחים בחןף הים לתנאי בית-הגידןל.
מבוא:
חןף -הים מןגדר כאזןר המגע בין היבשה לבין הים .אזןר זה נתןן לתהליכים בלתי
פןסקים של הרס ןבניה .קצב התהליכים ןכיןןנם תלןי במספר גןרמים -גיאןלןגיים,
גיאןמןרפןלןגיים ,אקלימיים ןביןלןגיים.
מבנה
התשתית היבשתית ןהימית ,פעילןת של התרןממןת ןשקיעת שכבןת ,כיןןן
הרכסים לאןרך החןף ,זרמי הים ,משטר הרןחןת באזןר החןף ,מציאןתם של שפכי
נחלים ,ריפי אלמןגים ןמןנגרןבים -כל אלה הם מהגןרמים החשןבים בעיצןב חןף-
הים.
כאשר מתייחסים אל חןף הים כבית-גידן ל ,אין הכןנה לרצןעה צרה הנחשפת לפעילןת
הגלים ,אלא לאזןר המתחיל בקן-המים ןמסתיים באיזןר המיןצב שמחןץ להשפעתן
הישירה של הים .לאןרך חןפן של הים התיכןן יכןלה רצןעה כזאת מקן הים ןעד לאזןר
החןלןת המיןצבים ,להגיע לעןמק של מספר ק"מ.
התנאים
השוררים
בחוף
הים-התיכון
מרביתן של בית גידןל זה בארץ נמצא בתחןם האקלימי של האזןר הים-תיכןני .הקיץ
חם ןיבש ,ןהחןרף קריר ןגשןם .כמןת המשקעים הממןצעת היא 600מ"מ לשנה.
בחןף הצפןני כמןת משקעים של 800מ"מ לשנה ןככל שמדרימים כמות זן יןרדת.
בחןף סיני יש כ 1 OO-מ"מ גשם במשך שנה.
152
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כמות המשקעים בחוף תל-אביב במשך חודשי השבה )לפי אטלס ישראלי(.
120
80
40
10
12
4
חודשי השנה
הטמפרטורה הממוצעת בעה במשך חודשי השבה בין ' 12ל 25. -צלסיוס .הממוצע
השבתי כ.20' -
בחופי דרום הארץ הטמפרטורות הממוצעות גבוהות יותר.
p
0
0
0
0
0
0
0
30
וC
r
!;:
0
r
0
0
20
0
r:
n
0
I
10
12
"'
°u
4
10
ממוצעי טמפרטורות חודשיים בחוף תל-אביב )לפי אטלס ישראל(.
הלחות היחסית הממוצעת בקרבת החוף היא כ-ס!) 70°הגבוהה ביותר בארץ( .בחוף
דרום הארץ הלחות במוכה יותר.
ממוצעים חודשיים של לחות אויר יחסית בחוף תל-אביב )לפי אטלס ישראל(.
םד
SO
12
10
6
153
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
משטר הררחרת:
בקיץ קייס משטר יציב של ררחרת יס-יבשה .בהשפעת החימרס הבלתי-אחיד של היס
והיבשה ,מתחממת היבשה במהירות ולחץ האריר הנמרך הנרצר מעליה גררס לזרימת
אויר מכירון היס ליבשה )הבריזה( .מהירות הררח הרלכת רערלה עד לשעת הצהריס
המאוחרות .לקראת הערב יררדת עוצמת הרוח ומגיעה למינימרס בחצרת.
בחורף ,כיוון הרוח ,עוצמתה ומועדי הזרימה אינס קבועיס .מערכת השקעיס האזורית
תקבע את משטר הררחרת ,ופחרת הבריזה הירמית.
+
)………….
r —-
__ 4—4-
–{.,…….
יבשה
+
ים
יבשה
למשטר הרוחות חשיברת מררבה בעיצוב החרף ,בקביעת ערצמת הרסס ,בקביעת עונת
הפריחה רההאבקה ,כיסוי הצמח וחשיפת השררשיס .כיוון הרוח השליטה בימרת
הקיץ
הוא
דרוס
מערבי
בשעות
הברקר,
מערבי
בשעות
הצהרים,
ואחר
הצהריס
ובשעות הערב צפון מערבי .בלילה אחר חצרת הרוח היא מזרחית קלה וכיוונה מהיב-
שה ליס .רוח זו סרבבת עד הבוקר לכיוון דרוס.
מהלך ארפייני של מהירות הרוח ב-מטר/שניה בחרף תל-אביב בקיץ ובחורף )על פי
אטלס ישראל(.
6
בS
::ו
;:
4
::ו
r
E
וr
I
2
24
18
12
154
www.daat.ac.il
6
o
אתר דעת -מכללת הרצוג
ההתאדות:
בשל הלחרת הגברהה ,ערכי ההתאדרת באיזרר חוף-הים הם נמרכים .הממרצע השנתי
של ההתאדרת הרא הנמרך באזררי הארץ .בערנה הקרה ההתאדרת גברהה יחסית בשל
החשיפה לררחרת חזקות במשך שערת רברת .בערנה החמה למררת הטמפרטרררת
הגברהרת ירתר ,הררחרת החלשרת אינן גררמרת להתאדרת רבה .ערכי ההתאדרת המיר
ביים הם בחדשי המעבר.
רסס מי-ים:
הררח מסיעה טיפרת זעיררת של מי-ים ,הנתזים מתרך הגלים המתערבלים רמעבירה
ארתן אל תוך היבשת .ריכוז המלחים בטיפות אלה גדל תרך כדי מסען כתרצאה מהת-
אדות של מים מהטיפה .במשך כל השנה נתרן החרף לרסס בלתי פרסק של טפרת
רגבישי מלח זעירים .מידת הרסס הולכת רגדלה ככל שגדלה ערצמת הררח וככל שקטן
המרחק לקו-המים.
התלות בין כמרת המלח הנשאת בררח לבין מהירות הררח רהמרחק מקו-המים:
'/
20מ' מהחוף
'/
'/
6
./
'/
f
,.,
/
בS
.r-
'/
4
/
::..
,/
270מ' מהחוף
::ו
.I'-
'/
/
N
—–
.r-
2
פ
:: r
———I
I
10
6
2
הרסס גררם לנזקים ישירים לצמחים בצררה של גידול אסימטרי של שיחים רעצים.
גררנזי הרסס והררח שימשר כנראה גררמים מכריעים באבולרציית צמחי החרף רביצירת
רצועות הצומח .מנגנרנים של התחמקרת מרסס ,הימנערת מרסס וסבילות לרסס הביאו
להתפתחרת מבנים אנטרמיים רמורפרלרגיים מירחדים רהתאמות פיסירלרגיות ואקרלר-
גירת בכל אחד משלבי הגידרל.
ה מ ב ב ה
ה ג ראו ל ו גיש ל
ח ו ף -הים
ו ט יפי סיה ק ,ק עות
רצועת החוף מתחלקת לשני טיפוסי חוף עיקריים על-פי תצררות הנרף הקיימית
כיום -החרף הגבוה רהחרף הנמרך .החרף הנמוך ארפייני בעיקר לרצרעת החוף הדררמי,
למפרץ חיפה ולשפכי נחלים .הרא מאופיין בעליה הדרגתית של פני החרף .רכסי
הכררכר הנמרכים מכוסים בררבם בחרלרת נרדדים הפורצים אל תוך היבשת למרחק של
כמה קילר מטרים .ערמק רצרעת החרלות המקסימלי הרא ך ק"מ בסביברת ראשרן-לצירן.
155
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ניתן לראות בחוף הגבוה מספר חגורות צומח המסודרות לאורכו .חגורת הצומח
הראשונה גובלת בקו-המים .זוהי רצועה צרה של עשרות מטרים הבנויה בעיקר
מחול ,מטין מוצף במים ,או מאבני חצץ וסלעים ,שהתפוררו בשעת פעולת הגידוד
של גלי הים .במספר מקומות מגיעים רכסי הכורכר עד לים ממש מבלי שתיוותר
רצועת חול כלל.
מעל רצועת שפת-הים מתנשא מצוק תלול המתרומם במקומות מסוימים עד לגובה
של 20מטר .המדרון המערבי התלול מסתיים ברכס הכורכר ,כשמאחוריו חולות
נודדים וחוליות עורפיות מיוצבות.
את רכסי הכורכר מבתרים נחלים הנשפכים לים .שפכי הנחלים משמשים גומחות
אקולוגיות השונות מסביבתן וכמו-כן נקודת פריצה לחולות הים אל היבשה פנימה.
ח ח ו ל
המרכיב העיקרי של תשתית החוף הוא החול .רוב חוליות החוף מצויות מיפו דרומה.
כמו כן נמצאים ריכוזים גדולים באזור חדרה קיסריה .החול בעיקרו בנוי מחלקיקים,
שגודלם נע בין 0.02מ"מ ל 2-מ"מ .גבישים אלה נותרים מבליה מכנית של סלעים.
בדרך-כלל מובל החול ממקום יצירתו ע"י רוחות וזרמי מים.
המרכיב העקרי של החול הוא תחמוצת הצורן
)(Si02
)כ .(90%-עובדה זו מלמדת
כי מקור החול אינו בארצנו ,שבה הסלעים סידניים בעקר ).(CaC03
הדעה המקובלת אומרת כי מקור החולות היה בעבר מסחף הנילוס ומדבריות צפון
אפריקה .החול הוסע ע"י זרמי הים לאורך חופי הים התיכון מדרום לצפון והושקע
על שפת-הים .החול שהתייבש על שפת הים ,מועבר ע"י חרוחות המערביות אל
פנים היבשה .בכל מקום שאין גבעות הכורכר עוצרות את החול ,הוא פורץ מזרחה
ומכסה שטחים נרחבים .עומק חדירת החוליות תלוי בכמויות החול שהים משקיע,
בכיוון הרוחות ,עוצמתן וכיוונן ,ובמבנה החוף ובטופוגרפיה של השטחים הקרובים
לו.
כיום חלק מהחול מקורו בסלעי הכורכר ,הנשחק על-ידי כוחות הבליה .החלקיקים
נסחפים לים ומושקעים שוב על פני החוף .מלבד תחמוצות הצורן מכיל החול גם
כ 5%-פלדשפר ומינרלים כגון מגנטיט ) Fe304המופיע בצורת חלקיקים שחורים(.
ככל שמדרימים עולה אחוז החרסיות בחול ,ואחוז הגיר יורד.
גודל חלקיקי החול משתנה אף הוא .באזורים הרחוקים מקו המים גרגרי החול דקים
ועדינים יותר.
קרקעות החול עניות במים זמינינ .tיכולת הספיחה של החול חלשה והחלחול לשכבות
העמוקות מהיר .כושר הנשיאה הדל אינו מעשיר את הקרקע בחומר אורגני ,ומעמ
החומר הקיים מתחמצן במהירות .דלות הקרקע והקרינה החזקה יוצרים לצמחים
תנאים של בית-גידול מדברי.
156
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קרקעות
החמרה
והכורכר
עד לפני שנים מעטות היה מקובל ,כי הכורכר נוצר מהתלכדות חלקיקי חול ע"י
תמיסות גירניות ,ואילו החמרה נוצרה מהתרוחחות של הכורכר.
הדעה המקובלת היום סוברת כי הכורכר והחמרה נוצרו מהחול במקביל .הגורם
שקבע את התפתחות יצירת הקרקע מהחול היה האקלים .נראה כי מלבד האקלים
תרמו גם השוני בכמות הגיר בחול והטופוגרפיה של פני השטח ליצירת הקרקעות
השונות מהחול.
בתקופות גשומות ,בהן נשטף הגיר היטב ,חלו תהליכים ליצירת החמרה .יחד עם
שטיפת הגיר הפכו המינרלים המכילים אלומיניום לחרסיות ,והמגנטיט )
Fe304
(
הופך ל Fe(OH)3 -הנספח לתחמוצות הצורן .בשעת ההתיבשות נוצר)Fe303המאטיט(
הנותן לקרקעות החמרה את צבעה האדום .קרקע זאת נקראת ח מ ר ה ח ו ל י ת.
כמות החרסיות בחמרה החולית מעטה ,אך היא מאווררת ומנוקזת היטב.
במשך הזמן מתעשרת החמרה בחרסיות .אחוז החרסיות תלוי בטופוגרפיה של השטח.
בתקופות יבשות ודלות במשקעים התפתחה השכבה העליונה לקרקע חומה ,שבעומקה
התלכד הכורכר .בחול בעל תכולת גיר גבוהה ובאקלים יבש נוצר הכורכר ע"י המסת
גיר והתגבשותו מחדש עם גרגרי החול .כמויות גיר שונות יצרו כורכר בעל קשיות
שונה ההולכת ועולה לכיוון החוף הצפוני.
קרקעות גרומוסיל:
קרקעות נוספות המצויות במישור החוף הן קרקעות ,שנוצרו באזור הצפת הנחלים
והשפכים .הסחף ,שהובא מההרים ,מכיל חרסיות עד לכ-ס .60')Iהקרקע החרסיתית
צבעה חום כהה ,אוורורה גרוע ,אך פוריותה גבוהה.
חגור
צמחי
חוף-היס
הגורמים העיקריים המשפיעים על רצועת החיגור של צמחי חוף-הים הם התנאים
האדפיים המיוחדים ,הרוחות שעוצמתן חזקה בחורף ורסס מי-ים בלתי פוסק במשך
כל השנה .רצועות החיגור אינן קבועות לאורך כל החוף מבחינת מרכיבי הצומח,
אולם בצורה כללית אפשר לחלקן למספר רצועות.
רצועת החוף החולית .המוצפת מדי פעם ,עקרה כמעט לחלוטין מכל צמח עילאי.
בצפון סיני ובשפלה הדרומית נמצא לעיתים את צמחי ה זוג 1
ה ל ב .1
חברת הצמחים הקדמית ביותר היא חברת ה מ ל ח י תהא ש ל ג נית
ה ח ו ף.
אל צמחים אלה נלווים
ח לבלוב
הים ,מד -חול
ד ו -פ רקי מ י ,ל ו נ יאה
דוקרני ,גומא
מגובב
דקת -אונ ו ת,
וחבצלת החוף.
רצועת הצמחים הבאה נמצאת באזור התייבשות החול והסעתו .חברת
ד וקר ניו ל ו טוס
ו ל פ ו פית
מ ד -ח ו ל
מ כסי ף .הצמחים עמידים בפני חשיפת שורשים ושחיקה
מכנית; ברובם צמחים שרועים.
157
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חגרות הצמחים השלישית מאכלסת את החרלירת הקדמירת אשו למוגלרת המצרק.
מוכיבי הוצרעה הזאת משתבים ןאיבם קכןעים לאןוך החןף .ביו הצמחים הבןלטים
כוצןעה זאת בןכל למצרא את :יד ידה ח ן לן ת ה מצן י ,לן ט ן ס מ כסי ף,
ח כ צ ל ת ה ח ן ף ,ון ת ם ה מ ד כ ו ,צל כ יתה ח ן ף ן ג ל עיב יתה ח ר ף.
כמעלה המצןק ,שהרא חשןף כדון כלל ,בןכל למצןא לעתים עןמדים של אגו ן-
פ יון 1
סמר ב י.
על גבי המצרק עצמן במצאים וכ-שבתיים במןכים ןשכיחןתם תלןיה כטיב הקוקע.
על גבי הכרוכו הפויך מןפיעים :צמחי
ס מ ו ב י,
צהר כ,
ח ו ש ף
הקוקע חוסיתי יןפיען:
קרו בית
ש מ ש ן 1
סגל גלן מ ת ב ו
שעי ו,
שעי ו ה,
ע כ ב איש ו ן ע,
ז ק ב 1
סיו הקר צב יתר מ ש י 1
מקן ו ק פ ת ,א גור פ יון ו
שעי ו .כשכיסןי
ק י צ ה
גלי ל י.
מעכו למצןק כוצרעת החרלןת הברדדים במצא את חכות
ה מצר י.
החכוה מלןןה ע"י
ה קוק פ ן ת ,ד ן ח ו
מגן כ כ,
גן מ א
י ד ידה ח ן ל ן ת
ו ן ת ם
ה מ ד כ ו,
אשר ,1צפן ו ב יתב ש ו ב יתן כ פתן ו
ג ן מא
ה ח ן ל ן ת.
וצןעה זאת מארפייבת ע"י חרל עמןק כעל כןשו בשיאה במןך.
הוצןעה האחוןבה היא וצרעת החרלרת המיןצבים המאןפייבת ע"י חבות
ה ל ע ב ה
ד בתן ב יתה ח ן לן ת ,ו ן ת ם
ה מ ד ב ו,
ה ח ד -זוע י ת.
אוכרכית
אןתה מלןןים :
א"י
ןעןד.
בשקעים שביו הי" לירת על גבי תשתית קוקע חוסיתית ןמי-תהןם קוןבים ,במצאים
צמחי
ה כ ד רוי ם,
א גמר ו
ק ב ה -צ מ ו
מ צ ו י
ראו כ ן בית
ש ב ט-
בטי ת.
כמקרמןת בהם מתבקזים מי תהןם מלןחים ברצות מלחה המארפייבת ע"י צמחי מלחה
כ מן :כ ו מ ל ח מ כ ח י ל ,פו ק ו ע ש ב ב י ,מ ל ח יתה ב ן וית ,אש ל
מאי ו,
ס מ ו
מצר י,
ס מ ו
י מ י,
טין ו
ב ש ו בין ע ד עדה ביצ ן ת.
בשפכי הבחלים במצארת גןמחרת העןמדןת בפבי עצמו מבחיבת המוכיבים הצמחיים
ןמידת השפעת גרומי חןף הים כפי שהיא מתבטאת בוצןערת החיגרו שתיאובר.
ההתאמות
האקולוגיןת
של
צמחי
חןף-היס
התבאים ה מיר חדים של חוף הים יצוו לחץ כויובי על הצןמח החופי .לחץ זה גום
ליציות התאמרת כצרוה ,במבבה האבטרמר רבכושו העמידות.
הגרום המוכזי ,שהביא ליציות ההתאמרת ,הרא הורח הבןשאת עמה וסס של מר ים
רגוגוי חרל .זהר למעשה קרמפלקס של גוומים הפןעל יחדיר .תדיוות הווחרת וערצמתו
יקבעו את מידת ההשפעה של גרום מרוכב זה.
גוומים אחוים ,שפעלו ליציות התאמות בבית-גידול זה ,הם :הקויבה החזקה ,בית
שרושים בייד והקוקערת הדלרת רהיבשות.
1 S8
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יצירת אקוטיפים שרועים:
ברירת צמחים שחשיפתם לרוח ולרסס נמוכה .האקוטיפים השרועים הם אוכלוסיות
שעברו ברירה טבעית .בברירה זו נותרו רק הפרטים ,שהאינפורמציה הגנטית שלהם
הביאה לצמיחה שרועה .יתר הפרטים ,שלא היו שרועים ,נשמרו במשך ההתפתחות
בשל חשיפה יתרה לרוח ולרסס.
ברור ,כי למינים המתפתחים בצורה שרועה באופן טבעי ,קל יותר להיאחז בבית
הגידול של חוף הים.
כסות צפרפה של שעררת:
ברירת צמחים,
שבהם השערות מרנערת מגע ישיר בין טפות הרסס רגרגרי החול
השוחקים ,לבין התאים החיים .המלח רגרגרי החרל פוגעים בשערות ולא בתאים
החיים.
סבילות פסיולוגית של הרקמות:
מרבית צמחי החוף הם בעלי ערכים ארסמוטיים גבוהים .הפלסמה של התאים עמידה
בפני יובש ומציארת מלחים .מציאותם של מלחים בעלה אינה גורמת לפגיעה חמורה
בצמח .בנסיונות של רסוס במי ים על אוכלוסירת חופיות ופנימיות של
צ ה ו ב,
מ וצי תקר צ נ יתר ל ענה
ח ו רשף
ח ד -ז ר עית התברר ,כי האוכלוסיות
החופיות נפגעו רק במעט לעומת האקרטיפים של פנים הארץ .הפגיעה המעטה
מרסברת ע"י יכולת המנעות מהמלחה ,אר ע"י סבילות להמלחה כפי שהוסבר בתחילה.
סוקרלרבטיות:
תופעת הבשרניות של העלים בחלק מצמחי חרף -הים נובעת כפי הנראה מהצטברות
של ירני נתרן רכלור בעלים .חלק מהצמחים בעלי העלים הרחבים מכוסים בשכבת
קוטיקולה עבה וחלקה .הקרטיקולה מרבעת התאדות יתר רחדירת מלחים דרך העלים.
טפות הרסס אינן נספחות לעלה ,הן מתכדרות רמחליקות.
מציאותם של עלים גלולים:
עלים גלולים כמו
ביד ידה ח ו ל ו ת ,או ב אגר ופי רון מקטינים את שעורי
ההתאדות ,קליטת המלח רפגיעת גרגרי החול .בתנאים טובים העלים פתוחים אך בד
בבד עם הרעת התנאים נוצרות רקמרת סקלרכימה מתרת בצד החיצוני ואזורים פעילים
הפונים כלפי פנים.
דלות הקרקע ובית השורשים הבייד :
הצמחיה באזור החוף מכילה מספר קטן יחסית של חד-שנתיים .החול נמצא בנדידה,
מתיבש במהירות רמקשה על נביטת החד-שנתיים .רובם נובטים בחורף ומסיימים
את מחזור חייהם בסוף האביב .על קברצה זאת נמנים
ס ב יון
ג זרה ח ו ף,
ל ו טוס
ש י כני ת,
ה ח ו ף,
אחי ג זרה ח ו ף,
כ ר ו ב
י פ ו,
ביס נית
ה ח ו ף ,א ס פסת
ה חרף וכו' .חלק מהצמחים האופייני רק לאזור החרלות מפתחים
מערכת שור'1l,.ים עמוקה.
קבוצה קטנה של חד-שנתיים כמו :מ ל חית
א ש ל ג נית
ו ח ל ב ל ו ב
ש רוע
פורחים בחדשי הקיץ .גידולם על גבי מצע לח בקרבת החוף מאפשר פריחה בעונה
החמה של הקיץ.
159
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הצמחים הרב-שנתיים ממשיכים לפרוח גם בחודשי הקיץ וחלקם אף בתחילת הסתיו.
הם בעלי כושר צמיחה חזק ,מעמיקי שורש ורבייה וגטטיבית חזקה .רבייה ע"י מפר-
קים ,קני-שורש וניצני-התחדשות תת-קרקעיים אופיינית במיוחד לצמחים אלו.
י ד ידה ח ו ל ו ת
גדל בעיקר ,לאחר שהחול כיסה את ניצני ההתחדשות .זוהי
אדפטציה )התאמה( ,שהפכה לצורת ריבוי עיקרית.
התאמת מועדי הצמיחה והפריחה של צמחי חוף-היס:
צמחי חוף הים מתעוררים מאוחר יותר בעונה בהשוואה לצמחי פנים הארץ .קרבת
הים ממתנת את התחממות האויר והקרקע .באביב המאוחר ובעיצומו של הקיץ נוכל
לראות פריחה של מינים ,שקרוביהם בפנים הארץ פרחו באביב .ה ס ב יון
ב י,
למשל ,פורח בתחילת הקיץ ,בעוד
ס ב יון
יפו
ה א ב י-
רק באביב המאוחר .נוצר
מחסום עונתי בין שתי האוכלוסיות ,המונע הכלאה הדדית.
עונת הפריחה ושעות ההאבקה מתאימים למועדים בהם מידת הרוח וכמות הרסס
קטנה .משך הפריחה של רבים מצמחי חוף הים הוא קצר ביותר ,לעתים פחות מ24-
שעות.
הפרחים נפתחים בשעות הערב או בשעות הבוקר המוקדמות ,כך שהחשיפה
לרסס מצטמצמת.
מספר צמחים נמנעים באופן מוחלט ממגע בין הרסס לבין אברי הרביה של הפרח.
ב ל ו טוס
או א ה ל
מ כ סיף חבויים חלקי הפרח ומוסתרים ,ואילו ב פ רגה
ה צ ה ו ב ה
ה גבי שים קיימת האבקה בתוך הכפתור.
למרות רגישות הצלקת לרסס הפוגע בנביטת גרגרי האבקה ,הרי מספר צמחי חוף כמו
ח ב צ ל ת
ה ח ו ף ,נרה ל י ל ה עמידים מבחינת כושר הנביטה גם לאחר ריסוס
במי-ים.
הכרת הצמחיס וכמה דרכי ההתאמה שלהס
.1
הכר את הצמחים הגדלים בקרבת הים .לצורך הגדרה היעזר במגדיר המצורף
לספר "צמחי חוף הים בישראל" או במגדיר החדש לצמחי ישראל.
.2
בדוק את הצמחים וסכם בקצרה את ההתאמות הנפוצות בצמחי חוף הים .מה
הם היתרונות שיש לדעתך בכל אחת מתכונות אלו? מהי צורת החיים השלטת?
.3
בדיקה אנטומית של צמחי חוף
קח
דוגמאות מהצמחים הבאים לבדיקה אנטומית במעבדה )הכנס לשקית
פלסטיק ושמור בקירור(:
ב ש רני ת,
ל ב נ ו נית
אגר ופי רון
העלים )או הגבעול(
בבינוקולר.
ימי ת ,א ס פ ס תהי ם ,צפר נית
סמר נ י,
הכן
ר ותם
ה מ דבר וכו' .בדוק את
חתך רוחב וחתך פנים .ציין מציאות
שערות רקמה לאגירת מים ,ריבוי של רקמות תמיכה וכד'.
חגורות הצומח
במהלך הסיור אנו חוצים מספר בתי גידול וחגורות צומח .בדרך כלל מבחינים
במישור החוף בבתי-הגידול שלהלן:
.1שפת הים; .2רכס הכורכר; .3רצועת חולות נודדים; .4רצועת חולות מיוצבים
)ראה תרשים(.
160
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ציין בטבלה הבאה את ההבדלים העיקריים בין תבאי בית-הגידול והצומח ,בין
רכס הכורכר ,החולות הבודדים והחולות המיוצבים.
התכובה
רכס הכורכר
חולות בודדים
חולות מיוצבים
הרכב התשתית
עומק הקרקע
יציבות הקרקע
%כסוי צמחי )הערכה(
גובה הצמחים
צורת חיים שלטת
עומק מערכת השורשים
מיבים שליטים:
מדידת כסוי הצומח לאורך חתך
א.
ערוך חתך של הצומח מחוף הים עד לרכס הכורכר.
קבע את הרום לאורך החתך בעזרת מדי-גוכה )בבילירים( .ציין את הכיסוי של
הצמחים השובים )בס"מ( לאורך החתך ברצועה ברוחב של 1מ:
חשב את הכיסוי של כל אחד מהמיבים לאורך החתך.
ב.
שרטט את החתך הטופוגרפי שערכת על ביר מילימטרי .במקביל לו שרטט היסטו-
גרמות של הכיסוי של כל אחד מהמיבים ושל סה"כ הכיסוי הצמחי לאורך החתך
)ראה דוגמא מצורפת(.
ג.
בסה לחלק את החתך לחגורות לפי הרככ הצומח ואחוז הכיסוי .ציין את הצמחים
השליטים ואת הצמחים האופיביים בכל אחת מהחגורות.
רשימת
א.
פעילויות
נוספות
בסיור
לחוף
הים
בדיקת הפריחה וההאבקה
טבלה המסכמת את עובות הפריחה ,שעות פתיחת הפרח ,משך הפריחה ,מאביקים,
מידת פעילות המאביקים.
ב.
ביסויים לבדיקת בזקי רסס ,רוח וחול
(1
בדיקת עוצמת רסס )ע"י מלכודות רסס( כתלויות בגובה מעל הקרקע
וב. -
מרחק מהים.
161
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
(2
בדיקת התלות בין מהירות הרוח וכמות הרסס.
(3
בדיקת נזקים ,שנגרמו לצמחים שוניס ,שפוזרו בכל אחת מרצועות החיגור.
(4
בדיקת שיעורי
הטרנספירציה וטמפרטורת העלה כגורם לעמידות בפני
קרינה ויובש.
ג.
בדיקת קרקעות
(1
בדיקת קבועי המים והגיר בעומקים שונים ובאזורים שונים ,בכל אחד
מקרקעות חוף הים.
(2
הדגמת יצירת דיונות והשפעת רוח וסחף חוף על צמחים במנהרת רוח.
רשימת מקירות
.1
אייג ,א .הצומח של חבל הקרקעות הקלים של שפלת הים ,ספרית מאגנס עמ'
.283-270
.2
איזיקוביץ ,ד .האקולוגיה של ההאבקה בצומח החוף בישראל .עבודת דוקטור,
אוניברסיטת תל-אביב.1970 ,
.3
איזיקוביץ ,ד .ויזל ,י .צומח החוף בישראל" .סלעית" כרך א' חוברת 1עמ' ,11-15
.1971
.4
גונדלמן ,א .סיכום פיטוסוציולוגי בחולות ראשון-לציון -בת-ים .טבע וארץ
ד.1938 :
.5
ויזל ,י .הדיפרנציאציה המורפו-אקולוגית של ויקארידים תת-מיניים בצומח
בישראל .עבודת דוקטור ,האוניברסיטה העברית ירושלים.1960 ,
.6
ויזל ,י .ליטב ,מ .אגמי ,מ .צמחי חוף הים בישראל .הוצאת המדור לאקולוגיה,
אוניברסיטת תל-אביב.1974 ,
.7
ריזל ,י .פולק ,ג .כהן ,י .אקולוגיה של הצומח בא"י .הוצאת המדור לאקולוגיה,
אוניברסיטת תל -אביב.1975 ,
.8
זהרי ,מ.גיאובוטניקה .ספרית הפועלים ,מרחביה.1955 ,
.9
פינברון ,נ .על הצומח של תל-אביב .טבע וארץ ו :חוברת ב.1939 :
.10ריזנן ,פרק אקלים ,אטלס ישראל ,הוצאת מחלקת המדידות ,תשל"ז.
162
www.daat.ac.il