נעמי ארנון ואורי כץ
המטלןל לטבע בטמינר
מראשית הקמתו של הסמינר תפסה הוראת הטבע מקום מרכזי בכל פעולותיו .הודות
לעבודתם המסורה של חנה נמליך ,רגינה בלומנטל ,שילה ,יהושוע קוגלר ובתיה
פלנט העמיד הסמינר דורות של מורים ומחנכים ,שהטבע קרוב ללבם ,ומהווה חלק
בלתי נפרד מדרך עבודתם.
בשנים האחרונות ,עם חילופי המורים שחלו בסמינר ,נערכו מחדש לקידומו ולשיפורו
של המסלול להכשרת מורות לטבע בכיתות א-ו.
עם הפעלתן של חטיבות הביניים ,אשר בעקבותיה התרוקנו בתי-הספר היסודיים
מהמורים המקצועיים לטבע ,ששימשו גם כמרכזי המקצוע ומפעילי חדר הטבע -
התעורר צורך חיוני ודחוף בהכשרת מורים לטבע לביה"ס היסודי.
המסלול לטבע מכשיר מורות כלליות ,המתמחות בלימודי הטבע העיוניים ובדרכי
הוראת הטבע ,ואשר תוכלנה לרכז את המקצוע בבית-הספר ולהפעיל חדרי טבע,
לתכנן ולארגן טיולים וסיורים בסביבת בית-הספר ובאזורים מרוחקים יותר.
לאחר לבטים וניסיונות במשך שלוש שנים ,עלה המסלול על דרך המלך ותפס מקומו
בין המסלולים המקצועיים האחרים .ברצוננו לסכם בקצרה את שנעשה ולהתוות את
המשך הדרך .קבוצת התלמידות ,המגיעות ללימודים במסלול ,היא הטרוגנית מאוד
מבחינת רקע הלימודים הקודם ורמת הידע שהן מביאות עמן .חלקן בוגרות מגמה
ביולוגית או כימית ,ואחרות בוגרות המגמה ההומניסטית .המשותף להן -התעניינות
בטבע ,רצון להכיר ,לדעת ולהבין את הטבע .אך בעוד "ההומניס טיות" חסרות בד"כ
כלים
ראשוניים של גישה לנושא הטבע ,נוטות ה"ביולוגיות" לגישה אקדמאית
של צבירת אינפורמציה ומגלות פחות חשיבה ביקורתית .אוכלוסיה מגוונת זו מחייבת
אותנו לגמישות גדולה בתכנון הלימודים במסלול.
להלן קווים אחדים למחשבה:
א.
גיוס כוחות הוראה נוספים מן האוניברסיטה שהם אנשי שדה מעולים -בצד
רמתם העיונית הגבוהה ,מאפשר לנו לשלב בהוראה את האספקטים התוכניים
של מקצועות הטבע השונים בעבודות מעבדה ,תוך מגע בלתי אמצעי עם הטבע,
בעזרת סיורים קצרים וטיולים ארוכים יותר.
וכך .בצד הלימוד הסיסטמטי של עולם החי והצומח וכן הכרת חוקי הטבע הדומם,
אנו מטפלים באופן מקיף ומעמיק בתופעות הטבע הקרובות לנו -עונות השנה,
בעלי חיים וצמחים בסביבתם ,מזג האויר ועוד.
ב.
הקניית ידע בסיסי אחיד לכל התלמידות ,בעזרת הקורס של האוניברסיטה
הפתוחה" :מבוא למדעי החיים" .הקורס ניתן לתלמידות שנה א' ומאפשר להן
להתקדם לפי קצב אישי )יש אפשרות לסיימו תוך חצי שנה ,ואפשר לפרסו גם על
פני שנה שלמה( .מנחה ומדריך הקורס הוא מורה משלנו ,וכך באפשרותנו גם
לכוון את דרך ההוראה בפגישות האישיות והקבוצתיות .זו השנה הראשונה,
שניסינו להתמודד בדרך זו עם חלק מבעיית ההטרוגניות בידע -בתוך הקבוצה.
163
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נתקלנו נקשיים לא מעטים נהפעלת התכנית ,אך אנו מקווים ,כי אכז תיווצר
רמת ידע נסיסית אחידה נאותה לכיתה.
ג.
הפרוייקט
תלמידות מסלול זה ,כשאר תלמידות הסמינר ,חיינות נהכנת פרוייקט -ענודת
גמר ,שנה יהיה שילונ של עינוד תוכז נרמה נאותה עם עינודו הדידקטי כנושא
להוראה נניה"ס .התלמידות מענדות פרוייקטים נהנחיית מורי המגמה ,והע-
נודה כוללת:
(1
איסוף חומר נינליוגרפי ,ניסוח הנעיות ,תכנוז ועריכת ניסויים לנדיקת הנעיות,
ניתוח הנתונים שנאספו וסיכומם.
(2
עינוד דידקטי של הנושא .רנות מהתלמידות מתנסות נהוראת הנושא שעינדו,
נכיתת האימונים שלהז ,וחלק מהז נוחרות נשיעור מתוך הנושא כשיעור מנחז
לסיום הסטג'.
מתוך נסיוננו נשנים הקודמות התנרר ,כי נגלל האופי המיוחד של הפרוייקט נטנע
)עונתיות ,משך ניסויים ארון ,ניסויים שאינם מצריחים ויש לערכם מחדש ועוד(,
קשה לתלמידות להגיע לעינוד נאות של פרוייקט ולהתנסות נהוראתו -נמשך שנה
ג' נלנד .על כז הנהגנו כי תלמידות המסלול תתחלנה נענודת הפרוייקט נשנה נ:
כך שתוכלנה לעסוק נו גם נזמז חופשת הקיץ )ניז שנה נ' ל-ג'( ,ולענדו מנחינה
דידקטית לקראת ענודת הסטג' שנשנה ג' .על-ידי כך תוכלנה התלמידות להגיש
נושא מעונד היטנ ואף להציגו נפני חנרותיהז.
ד.
דרכי הוראת הטבע
נצד התנסותז נהוראה כללית ,מתנסות התלמידות התנסות רנה כנר נשנה נ:
ונעיקר נשנה ג :נהוראת הטנע .במסגרת הסמינריוז הדידקטי אנו מפנים את
התלמידות לנעיות דידקטיות המיוחדות להוראת הטנע ומכוונים אותז להתמודד
עם נעיות אלו .התלמידות מכירות תכניות לימודים קיימות מנחינת תכנים
ודרכי הוראה ומקנלות על עצמז עינוד יחידות לימוד חדשות או עינוד וריא-
ציות לתכניות קיימות -והוראתז )נחלקז נמסגרת הפרוייקט( ,הז מתנסות
נפיתוח אמצעי הוראה ,כגוז :עיבוד משחקים דידקטיים ,מרכזי למידה ,פינת
חי וכד'
ומיישמות זאת נענודתז נסטג' .נצד ההתמחות המקצועית לומדות
התלמידות להכיר את תפקידי המורה המחנכת ומשתתפות נפעילויות של מורים
ומחנכים שמחוץ להוראה נניה"ס לאימונים.
ה.
טיולים נמולדת
נשנה שענרה הונהג הנושא "תכנוז הטיול והדרכתו" כמקצוע לימודי נמסלול
לטנע .נמסגרת זו ,המקיפה את תלמידות שנים נ:ג' נמסלול ,לומדות התלמידות
את נעיות תכנוז הטיול וכיצועו מצדדיו השונים:
(1
הגדרת מטרות לטיול.
(2
תכנוז מסלול הטיול לאור הגדרת מטרותיו.
(3
טיפול נצדדים הטכניים ,הבטחוניים והבטיחותיים.
כמו כז התנסו התלמידות הלכה למעשה נהכנה מלאה של 3טיולים ונהדרכתם -
כשהמודרכות הז ,נשלנ ראשוז ,תלמידות המסלול ,ובשלנ השני -תלמידות
164
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הסמינר כולו )טיול חנוכה" ,בעקבות המכבים" ,וטיול יום העצמאות(.
אין ספק ,שהנושא חיוני להכשרת כל תלמידות הסמינר .אין לתאר מורה בעל
מקצוע שלא למד ולא התנסה במידה כלשהי בהדרכת טיול.
שני מחזורים של בוגרות יצאו כבר לעבודה ,וההדים שקיבלנו עד כה מצדיקים חלק
מתקוותינו .התלמידות קיבלו את הדחיפה ליציאה לטיולים וסיורים ולעבודה בחומר
חי ,ואף המשיכו להתמודד עם חומר זה בעבודתן היום-יומית בבתי-הספר.
מה לפנינו:
א .נחוצה ,לדעתנו ,תוספת של 200/0לשעות הלימוד ,למען העמקת העבודה במעבדה
ולביסוסה.
ב.
ביסוס עבודת הפרוייקט מחייב הרחבת המעבדה והציוד המצוי בה.
ג.
יש לשקם את הגן הבוטני ,שהיה בעבר תפארת לסמינר ,כדי להפכו למעבדה חיה
ד.
לתלמידותינו.
יש לבסס את הספריה הסמינריונית ,להקצות לה חדר מיוחד וכוח עבודה מתאים
כדי ש קיף את נושא הטבע והמולדת לכל צדדיו לתועלתן של תלמידותינו.חלק מבתי המדרש למורים הוכרו כמכללות ,עם כל המשתמע מכך )מתן תארים וכד'(,
וללא ספק גם סמינר שיין יעלה על דרך זו .כיוון זה של התפתחות מחייב זהירות
רבה .מטיבה של הכשרת מורים בסמינר מתחייב מגע הדוק עם החומר הנלמד בביה"ס
היסודי ,ואילו הלימוד האקדמאי עוסק ברמה מסוג שונה .זו אחת הסיבות לכך שהכ-
שרת מורים באוניברסיטאות נתקלת בקשיים רבים .יש איפוא לשמור על פרופורציה
נכונה בין החומר הנלמד ברמה אקדמית לבין החומר הדרוש לתלמידות להכנתן
להוראה בבתי הספר היסודיים .יהיה הסמינר מכללה או אוניברסיטה ,מטרתנו
הכשרת מורים לבתי-הספר היסודיים ,בל נשכח זאת בדרך…
165
www.daat.ac.il