סז
מג
ששתימים לשמות כ' י"אי"טעם יראתיעי במוסר חכמהכיע"י מוסר החכמה
בתקון המדות יגיעו ליראת י*י ,ולפני כבוד ענוה .ביאר אחד מן המוסרים
והיכיר קצת מסבותיו ,וטעם להזכיר זה המזמר בפרט לפי שאז"ל ענוה גדולה
מכולם (ע"ז מ"ב) והנה המקרא הזה ביאר למעלה הגדולה שמגיע אליה מן
המוסר על כן ראוי שתלין בקרג חכמים אוזן שומעת תוכחתחיים.
פז.
א .לאדם מערכי לבמי"ייגו'
.המקרא הזה נסמך לענין הענוה
כי העניו ישים בלבו תמיד העגין הזה כאשר יחשוב המועצות לא יבטח
בעצתו שיזדמן לו לשון מתוקן במחשבה שיהיה נשמע ומקובל לשומעים כי
ידע שזה תלוי בשיית אף כי לא ישען אל בינתו שלא תקום ותהיה מחשבתו
להגיע אל הפועל .ב .כל דרני איש זך בעיניו ותוכן וגו /דדך טבעי
האדםכי כל מעשיו אשר יגיעתנו מדרך מדתו זכים בעיניו אם טובות ואם
רעות ולפיכך תקון המדות עניז קשה .אף גם זאת ותוכן רוחות יעי עוזר את
האדם לתקן מדותיו להתבונן בעוותם ולחזק בתיקונם וגם כי לא יתכן לנצח
את התולדת מבלי עזר שמים והשם בוחז לבות .וכאשר יבקש האדם להכיז לב
לעבודת השם וביראתו יעזרהו על תקון הלב ויישור המדות .תוכןכענין תכנתי
עמודיה סלה (תהלים ע"ה ד') ולו נתכנו עלילות (ש"א ב' ג') וכן נמצא בענין
תקון בקוף מן הקל ומן הדגוש אזן וחקר תקן משלים הרבה (קהלת י"ב ס').
ימעשיךייכונומחשבותיך.
מעוות לאיזבל לתקן (קהלת א'ט"ו).ג .אלי"
ם
י
ש
ן
י
א
ש
ך
ב
ל
בכל מחשבה שתחשוב על מעשיך ותקון עניניך
ך
ד
י
ב
זולתי
המחשבה ולא תוכל להגיעה לפועל וגול את הפועל לי"י כענין השלך על
י יהבך (תהלים נ"ה
ובכןיכונו מחשבותיךשיגיעו אל הפועל וגם תצלח
י"
"
"
כ
ל
א
.
ד
.
ל
ע
ו
פ
ה
י למענהוי) בא בפתח
לחשוב הנכון להגיע
כל פעלי"
במקום שבא .וכן זבח וצלמונע בקרקר (שפטים ח'י') והענין שברא את הצדם
לעבדו .את הכל ברא לכבודו וכמו שנ' כל הנק' בשמי וגו'(ישעי' מגג ז') וגם
רשע ליום רע .גם הרשע שאיש עובד את השי"ת ומבקש להשבית הכוונה
בבריאתו הלא נכון הוא ליום רעה .נמצא שגם בבריאתו יגלה כבוד השם כמו
גיל
)1
עחן ש-א
ב'
י"מי
י"מ.
מולי מז
86
שנא' ושבתם וראיתם בין צדיק וגו' (מלאבי ג' ירח) ואז*ל כשהקב"ה עושה
דין ברשעים מתעלה ומתקדש שמו') שנא' והתגדלתי חשתקדשתי וגו' בחזקי
ל"ת כ"ג) ונא' הגה עבדי יאכל וגו' (ישעי' ס"הי"ג) .ה .תועבתי4י כל
גבה לב )1יד ליד לא ינקה .יד ליד חלק לחלק והענין במדה למדה בעת
שישלם השי"ת על מעשהבני אדםוידו תחלק להם בקו ולא ינקה בעל וראוות
.1בחסד ואמת יכפרעוןי) וביראתי"י סור מרע .איל כפרת עון בליף
תשובות והנה גם אחרי שובו מרעתו צריך לשית עצות בנפשו שיתכפר עונו
כפרה שלמה .ואם אמנם כל תשובה מועלת להציל מאבדן הנפש אך לפי דרכי
התשובה יתרצה הבורא ית' וית' לקרבו ולתת חלק לנפשו בנעימים בעוה"ב
ולמחות פשעיו ונקה האיש מעון כאלו לא חטא מיום הולדו ונשארו צדקותיו
בידו ושכרמדותיואתו .ויש תשובהתעדיף שכר מלבד מה שתמחההעון .עוד
דרך שנית בעניז העברת העונש בעוה"ז כי יש עון תשובה כפרתו ויסורין
ממרקין אותו ויש אשר תשובהויסורין תוליז ומיתה ממרקת ולהעברת העונש
בעוה"ז תועיל תועלת עצומה גמילות חסדים מלבד מה שהקרן קיימת לו
לעוה"ב כמש*נ מתן בסתר יכפה אף לכ"א יסד) ודרשו דל אם יתכפר %ןבית
עלי בזבח ומנחה (ש"א ג' ~ oeבזבח ומנחהאינו מתכפר אלא בתשובה מתכפר
ובמעשים כובים ליבמות ק"הע"א) .וכאשריעיר המקרא הזהכי בחסד ואמת
יכופר עון וגו' הוא יסוד כפרת עון שיוסיף בנפשו בשיעור יראת "י כדי
נחשםיגיענו במעשים שקראוהו וחטא בהם ימשול ברוחו ביראת השם אשר בו.
יובהגיע הזדממת החטא
סור) מרע כמו וסור מהעכי תחלהיקדים לו יראתי"
במעשיו שחטא בהםיסור מן החטא במשש"ל באותו פרק ובאותו מקום ובאותה
רשה לזומא פיו ע"ב) .והנכון שאין שם חסרון ואבוד אחר ובושה ,והטעם
וביראתי"י לסור מרע שהוסיף בשיעור יראת הי כדי לסור מן החטא אם
נזדמןלידו .הנהיכופרעונו ביראתיעי אשר בלבבו וביאור ענין זהבשערים.
ידרכיא"ב גם אויביו וגו' כמשאקל בלמי שיש לו אוהבים
ז .ברצותימ
)2עתוילקיט שמות רמז ר"ל :כשיבוא הקב"ה לפרוע מן האומה שמו מתגדל בעולם.
"
"
)3ע5ן ש"ת א' ,כ"זו ,1ל"ד ,קס"ו :ע5ן לעיל ביאור לפ' ג' פסוק ד ופרקי אבות
ס מאז 1כ"א דל
9א' 1וא' משליי-
)4 .ע 15לעיל בקער י" 44ב"א.
ר ישנע
1WP )5ש"ת 91ן מעז מעם 1
)6
אב5רגירסא שלנו :המרבה בזבח ובמנחה אינו מתכפר אכל מתכפר הוא בדברי
תורה אמר בזבח ובמנחהאינו טתכפר אכל מתכפר בגמילותהסדים.
Pv )1פירושו בש"ת א' ,מ"מ וראה גם בנאור משלי לעיל י"
ג פסוק 49ח1
יי
יעי
מ ש לי
סז
בזד
מלמטה בידוע שיש לו אוהבים למעלה') ואמנם אוהנים מלמטה מחסרונו
במדות הראויות כמו שאו"ל ה' החכם שיאהבוהו אנשי עירו
מאשר יחדל להוכיחם .ויתכן שענין המקרא הזה כענין שמצאנו באברהם
ויצחק ע"ה שבאו מלכי פלשתים לכרות עמהם ברית לפי שראוכי היה"י
עמהם .והמקרא הזה יתכן שנסמך לעליון כי בעל התשובה אשר הרע לפנים
לרבים בהכלמות ובצער ובגאוה ובוו לא יתכפר האדם בדברים שבינו לחברו
כחסד ואמת עד שירצה את הברו .הנה ברצות את דרך תשובתו יתן בלבבם
שיתרצו לו ונמצאו נזקיו כלאהיו:ח .טרב נלעט בצדקה מרב תבואות בלא
משפט .המקרא הזה והבא אחריו לב אדם יחשב דרכו עיקר מה שנתחדש בהם
הואענין סמיכותם זל"ז .כי יעירביה לב האדם לדעת ולראותכי רעתו רבה
בכל חטא אשר יחטא .והנה הביא התוכחת על אוספי רב תבואות בלא משפט
לפי שהגזל נפשו של אדם מתאוה לו ומחמדתו כמשאז"ל .וראה נא עוצם התוכחת
ומה נמלצת היאכי לא יוכל איש להגיע מחשבות לבבו לפועל עד אשריכין
השי"ת את צעדיו ואיך תעלה כזאת על לבו לגזול ולחמוס ולחטוא לאלהיו .והנה
ואת דומה למלך שעבר על פסח אחד ויחמול עליו וישאפו על זרועו לנחותו
הדרך שיחפוץ ללכת התחיל הפסח ההווו לשלוח ידו מבין זרועות המלך הנושא
אותו ולכרות כלעצי עדן אשר למלך ולירות בחצים לכל הנמצא מאוהבי המלך
ולכל אשד הבטיחו המלך ויצו עליו לאמר אשר כל הנוגע בו כנוגע בבתעינו
היש עזות מזה וטפשות ובגד בוגדים כזה .ויתכןכי מ"ש סוב מעט בצדקה בא
הענין על בעל תשובה שדברעליו במקרא שלמעלה ואמרכי בחסד ואמתיכופר
עון ובא עתה להזהירו שלא יחמול על כספו וזהבו להשיב את אגזלות אשר גזל
כי טוב מעט אשר ישאר בידו בצדקה מרב תבואות בלא משפט ,)8י
.קסם
על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו .כאילו קסם על שפתי מלך להכיר את
בה"דאי זהיטעון אמתואי זהיטעון שקד .במשפט לא ימעל פיה שלאיזאזוך
דין מרומהכי פעמיםשאין לתובעים עדים והשופטים פוטרין את הנתבע לשקר.
אך המלך החפץ לשפוט צדק אין דרכו להכשל בזאת כי מאימתו יירא הנתבע
שלאיטעון שקרלפניו ואם שקריסעף יבקש הדברוימצאכיאוהבי המלךרבים
לא ממעלהו רק
ש כעין זה ב 1אמת פ' :1כל שרוה הבריות נוחה הימנו וכו' וגם סוכה מ"ט:
א"ר חמש בר סבא כל אדם שישעליו חןבידוע שהוא ירא שמים 9נ' וחסדי"ר מעולם ועד
עולםעליחויו ועהךקדושין מ' אמרו צדיקכיטוב.
)9כתעות ק"ת ע"ב חגירסא :אמר אבח האי צורבא מרכנן דמרוומין ליה
.כ4
ם לאו משום ומעלי טפי אלא משום דוש שכח לתו במילי ד9מיא.
)10
עמן ר'בחיי ריש פ'פקודי.
מ ש לי
88
מז
ובענין שנ' גםבמדעך מלך אל תקללובעלבנפיםיגיד דבר (קהלתי' ב') ובחשר
אמר אחימעץליואב או עשיתי בנפשי שקר וכל דבר לא יכחד מן המלך (ש*ב
-,ה "1ג) ואם עד אלח לא ידאה הצדק לאורהשי"ת אשר המליך את המלך שתן
לו בלבבולהכיר את טעמת הרמאי גםיכשילהו עליו לשונו ויבחןי י 4פלס
ומאזני משפס לאי תף תמשה פסוקים חבר שלמה ע"ה במדות המלכים בא
ומה שהפסיק המקרא הזהניניהםיעןבי משפט השם הוא שיהיה לעולם ולא
יחדלכיפעמים שלא יחפוץ מלך בשר ודם במשפט צדק והצדיק את הרשש גם
פעמים יעלם ממנו האמת אע*פ שלא ימעל פיו במשפט והיה בהנצל הרשע
ממשפט המלךאכן ממשפט השט לאינצל ולעולם כל משפטיו צדקהועודי*לכי
כל המקרשת האלה המחוברים במדות המלך נכתבו להשיב') מהם 8ל לב
כ" 8השם נותן בלב המלכים להכיר העול ולתקור האמת ויעזרם שלא יכחד
כל דבר ממחקרם במטפס ,על אחת כסה וכמה כי עד צדק ישוב משפט לפני
הדר כבוד מלכותה והיה לעד על זה מה שהובא המקרא הזה בין המקראות
האלוט ועודכי ו)נתחייבת ללכת על דרךדברי רדל והםיביאו לרחיה בדברי
סדותיו של הקב"ה מן הפסוקים הנכתבים במדות המלכים כמש"ח "1ב קטעו
ע" %מ 1שיש לו חולה בתוך ביהוילך אצל העם ויבקש עליו רחמים שנ' חמת
מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה (ח"ז יגד) ועוד הביש בענין הצדקה מה
ס '11מתן בסתר יכפה אףוכ"אי"ד)כי בכל מקרא שימצא בספר הזה הלא mns
פשותובענין יראת הש"יכעין טשל נכתב למען תלמודלירמי אתי"י אלהיך
מדדך דמיוט .מעש"ק כל אבניכיס .בחסרון בי"ח ומערדע בכל אבני כיס.
הבלישמצניעיו בו המשקולות וקטן וגדול שםהיא שלא יתקלקלו נקרא טיפ,
ובן לא יהוה בכיסך (דברים כ"הי-ג) והענין שהי"ת אינו מניח משקש על
הקלותהעל הדקותבמעשים ש במחשבותובשיחשפתיםהי
א בל משקלי הטשפם.
ובזה המשל באיר שוקל במשקלים המשקל הגדול כסו הככר וכגון הליטרא
חסדא ורביעיתה עד סוף כל משקל קמן גם לאיש אחד אע"פ ששוקלאליו על
החמורות שוקל גם על הקלות כמו שנאמרהגני שולחלדיינים רבים כרמה טבע
ט"4יב .התעבתמלכים עשות רשעכי בצדקה וט'בי לא השי"תיבין
כסאם רק בצדקה ואםמלכי האדמהיתעבו עשות רשע אףכי מלך הצדקה השדון
אאמתוכסאמלכי האדמהיכון בצדקה אףכי לדק וטשפט סכון כפש
י asרצון
מלכים שפתלצדק .אע"פ שלח יתעבוסי עשות רש
%הרשע
משאתמושםמהישיי(ע אדהחדי
* :waיב
י
%
%
משבט
הש";9הח וחמ9ב9נ
מ ש לי
סו
כזה
במעשה ובלשון לא יתעב אבל רצונו ואהבתו לדובר ישרים והוא בוחר הישר
והחפץ שיגבר היושר והאמת באיץ על כן הוא דובר ישרים ולא ישתוק להחניף
ושלא לתלות על שבר האמת:יד .המת מלךמלאכי מות ואיש חכםיכפרנה.
תלמודמיהלהתירא מחמת השםית'כי גם אתמלכי האדמה אתהירא .ואיש חכם
יכפרנה .תלמוד מזה מעלת החכמה והצורד והתועלת בה ואםמלכי האדמהיאהבון
החכמה ויתרצו אל החכם אףכי אדון החכמה הנותן חכמה ומפיו דעת ותבונה
ם" 4בהסברת
וכעניןדבריהםז"ל אשרכתבנו למעלה; טה באדן-פנינהלךחיי
פניוחיים.ורצונו ברצותו אחד מעבדיו התועלת מחוברת אל הרצוןאינה מסופקת
ולא עתידה להמצא כי כבר' נמצאת עם הרצון כאשר אם ימלאו העבים גשם
שהתועלת נמצאת בהם כענין שנ' אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו ואין
התועלת מסופקת בהם כענין שנ' כי כאשר ירד הגשם (והשלג) מן השמים
(ישעיה נ"ה י') וגו' כ"א הרוה את הארץ .ואור סני מלך יותר מן הרצוןכי
הסברת פנים תורה על רוב האהבה כאשר יתמידה אליו .וכל אלה ללמוד גודל
מעלת דרישת רצון השי"ת ולהכניס הדבר בלב בשר ודם מאשר תראה כי גם
רצון מלכי האדמה ענין נכבד ותטרח ותשתדל לקנות; סו .קנה הכמה מה
טוב מחרוץ .נסמך לענין של מעלץכי רצון מלך ואהגתו בלתי נקנים לבד
בחכמה והחכם הוא שיכפר חמתו;יז
.מסלת ישרים סור מרעיי) .כבר נא'
ואודחישרים סלולה (ט"וי"ס)כימי שהואישר בטבעו שנכסף אלהיושר ומכיר
המישרים יעזר בטבעו למשול ברוחו .ועתה יודיענו כי הישרים ישתדלו
בראשונה לסור מרע ולהזהר מכל חטא לפי שהאדםחייב להתבונן בכל דרכיו
ריפיונה ולתקן סדותיו ולהרחיקם מן החטא ושלא תמצא בידו ובנפשו מדת
מעוללת חטאים ומסבבתעון וגוררת מכשול .כי בתחלה ראוי על האדם להשמר
שלא יתרחק מן הבורא ית' לא ע"י עונות ולא ע"י מדות המולידות עוטת
והשראות לשם ית' ומ"כ יתן לבו לאסוף תבואת מעשים ולישר דרכי זולתן
וללמוד וללמד וללמוד מעשים ולהתקרב לבורא ית' במעלת אהבתו ויראתו.
ולשון מסילה דרך סלולה ישרה מסוקלת מאבני מכשול שמגיעין ממנה למתח
החפץוהיה שם מסלול ודרך(ישעי' לחה ח') והיתהמסילה (שםי"א ט"ו) למסלה
העולה (שופט' כ"א "ט) והנה ע"י סור מרע יגיעו הישרים למעלות יראת
השי"ת ואהבתו וסגולת המעשים בעבודתו כל היוםויגיעו מן הזהירות לזריזות
1WP )13ר מ ח הש 1הרש
* )1מה שהביא המחבר בזה הוא כלל ועיקר תסלת קטרים לרמ"ח לוואסל 41השה
כי לרמח"להיה נודע פירוש ר'יונה בכתובים.
מ ש לי
80
םז
וביאור הדרכים האלה בשערים'י) .שומר נפשו עצרדרכו .הנך רואהכי יסוד
מעלת הישרים לסור מרע והוא עיקר השתדלותם בתחלה ואע"פ שהישרים
נעזרים בטבעם וקרוב להם לסור מרע ולכבושיצרםאמנםביד כל אדם לנצור
דרכו ולסור מרע וכלמי שיחפוץ לשמור נפשו ינצר דרכו ויכבוש את יצרו.
ונסמך המקראלענין ההבמהכי הישרים מקדימים להשתדל ביראת החטא לפני
השתדלותם בחכמה ויעשוהו מסלה לכל המעלות כמו שאמרו כל שיראת חטאו
קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת לאבות פ*ג י"א) .שומר נפשו נוצר דרכו
כי תקון הנפש בתקון המדות ובהפשיט לבוש תאות ההנאות מעליה על") תגבר
להכשיל האדם בחטא .והנה בכך נשמרה הנפשיי) מהעונות והתרחק מהבורא
ואחרי שתנצל מהתרחק יקרב בידה להתקרב במעשים הנכבדים וכעבודה
יה .לפני שבר גאון'ץ דלפני כשלון וגו' .נסמך לענין שומר
הקדושהי
מן המדות השנואות והוא הגאון
נמשו שדרך הוא מדות הנפש ופרט באחת
וגובה רוח כמשונ תועבתיעי כל גבה לב (ט"ז ה') והודיעכי גאון וגובה לב
סבת שבר וכשלון יט .טדב שפל ררה את ענקים מחלק שלל וגו' .שפל
שם דבר כשקל יתנו יקר לבעליהן מוסתר א' כ') וכמוהו בשפל קול הטחנה
(קהל' י*ב ד') והטעם טוב לקנות שפלות הרוח עם הענוים ילהתחבר להם ללמוד
דרכי הענוה עלידי חברתם מלקנות ממון ולהרויה שלל ומציאות עם גאיםי
כ .משכיל על דבר ימצא טוב")יגו /מי שישכיל על כל דבר שיבקש
לעשות ויתבונז בטרם יעשנו אם טוב ואם רע ועל איזה צד וענין יעלה על
ידו ימצא טוב ותזדמן לו תועלת והצלחה פעפים רבות כי מחסרון ההשגה
ועצה יקרה הפסד הרבהפעמים .ובוטחבי"יאשריו .כשישכיל ויתבונן על מה
שיבקש נפשו לעשות אםיסכים") לעשות בדעתושאיזביד שכלו להוציא הדבר
שיחפוץ הבוראית'יפול דבר ולאישים השכילו על הדבר רק
לפועל אבלכפי
ל
כ
ר
ב
ד
ל
ע
ל
י
כ
ש
י
ש
ם
ד
א
ה
ל
ע
ר
ש
כ
י
ן
כ
ו
ב
ה
כי
לצאתידי חוב )8והראוי כי
ל
א
ח
ט
ב
ר
מ
א
נ
ה
ו
ה
המקרא
ת
ו
ל
ע
הבטחון בשיית מן השלמות במ
ן
י
נ
ע
ב
ו
יעי
בכל לבבך הג' ה') .אמנם הודיעה בזהבי 4מ הבטחון יתחייב האדם שיתבונן
)1$שעף גוההיריות שחבר הבש ר' יונה גם בשערי תשובה ר ,ט"ו ע-ד.
א 1א :מעליה עד שלא תגבר.
14 ))1176יא :הנפש מהתעפש ותרחק מהחסל ואחרי…
rv )16באורי-ו,י"מ.
)19עין כו הקמח ערך רשות ה' ובאורי"ז,כ'.
! )20ויא :לעשות ובדעתו ובשכלו שאין בידו להמריא הדבר לפועל אכל נתן
לו למה שיחפוץ השי"תיפחדבר.
אס :א 8ח חובהגשריוכיהבטחון.
י
מ ש לי
ט1
מן
על מעשיו ותניח ידו אל המעשה שירהקנו תשכל מעליו כי משכיל על דבר
ימצא טוב וכשיאחז במה שתסכים הדעת עליו אם לא ישען על שכלו להתעתד
על ההצלחה רק על רחמי שמים ישעז גם כשיורה שכלו שלא תמצא לו דרך
להצלחה על אודות הענין שיבקש בכ"ז לא ישתנה גבורת בטחונו בש"ת
הוא המאושר ,כא .לחכם לב יקראנבון .פי' לנוכי המהדש בשכלו דברי
חכמהומבין דבר מתוך דבריקרא נבח ,ומתק שפתיםיוסיףלקח.יוסיף לחכם לב
לקח .וביאורהעניןכי כמו שמהדש הנבוןדברי החכמהבעיון ובמחשבהכןיוסיף
לקח באשר יבטא דברי חכמה כשפתיו שלא יכילו שפתיו דברים מעורבבים
או דברים נאפיס וחלושים ויחזק המעטת וימריץ הטעמים במבטא שפתיו על
ששמע והשכיל מכל מלמדיו ,ומתק שפתים .מה שממתיק ומסביר הדבר כשפתיה
וא' בענין הרשעים אם תמתיק בפיו רעה (איוכ כ' י"ב) וגם בסוףהענין הזה
יזכיר מדת הרשעים במה שמוסיפיז חזוק בשפתים על מחשבת הרשעים
כב .מקורחיים שכלבעליו .השכל הנתון כאדם מקורחיים הוא לבעליו
לפי שהווו ראוי לחקור ולהבין בשכלו הדרכים הרצחם לבורא ית' ולהתרצות
אליו בהם .ומוסר אוילים אולת .אע"פ שהשכל המבעי הנתון באדם תולדתו
להכיר הרע והטוב ולהכין הדרכים הרצויים כמ"ש מקור חיש שכל בעליו
אבליכול האדם לעות שכלו הטבעי ולסלף ישרוע"י ההרגל החמדה והבחירה
י אחדי שיחמוד פועל העבירות חבחד באהבת הרשעים או בחברתם
ברע ג
יהפוך לבבו והוד שכלו יהפוך עליו למשחית כי התאוה תעורעיני השכל
והחפץ והחמדה יחלפו ההכרה על דרך מ"ש כי השוחד יעור ושמות כ"ג ח')
וגו' ואז"ל מ) לא יראה האדם חובה לעצטו והאוהב לא יראה חובה לצוהבה
ומפני זה מוסר אוילים כאשר יוכיחון את חבריהם ויתכונו להורות להם הדרך
הנכונהילמדו אותם לעשות הרע להתגאות ולהלוך בדרכי %ם ולעשוק ולחמוד
ולהחליף עולם עומד בעולם חולףלפי שעצמוהאויליםעיני בינתם וסתמו מקור
שכלםהטבעיע"י התאוות עד שיורם שבלם על הרעכי טובהוא .ועל דרך הזה
2א' חדלבני לשמוע מוסר לשגות מאסרי דעת (י"ט ב"ו) ,והרשעים ג"כ דרכם
להראותפנים למוסר אולתםכענין שנ' ועתה אנחש מאשריםזדים גם נבנועושי
רשעה גם בחנו אלהים וימלטו (מלא' ג' ט"ז) ,ויקרא מוסר על דעת האוילים
' ח'),
כש"נ ע"ז תפלצת ומוסר על דעת עובדיה ,מוסר הבלים עץ היא (ירמי'י
תפלצתך השיא אותך (ירמי' מ"מ ט"ז) אשר עשתה מפלצת לאשרה רמ"א ט"ו
י
)22ככתמת ק"ה ע-כ המרסא% :ן אום
חזי ליה חובה.
חאג חובה לעצמו …דרהיםליה
לא
92
ם ש לי
יחקיבג.לב חכםישכילפיהויע
ל שפתיו וגו /בטרם ידבר יחשוב ויתבונן
סז
ובעת שידבר יוסיף לבבו לקח במבטא שפתיו מלבד טוב טעם ודעת שיחשוב
לפני מבטא שפתיוי כד .צוף דבש אמרי נועם ושן .כצוף דבש שמתוק
לחיך הבריות כן אמרי נועם מתוקים לנפש החכם ,גם הם מרפא לאבריו ,מתוק
3ל אחד מאמרי נעם 1% .יהיה שם דבר וכן בדבש למתוק למתיקות בשקל
כבוד בה .יש דרךישרלפניאישיאהריתהדרכי מות .המקרא הזה נכתב
למעלה (י"ר י*ב) לענין השחוק והשמחה שנראים דרך כשר ומותר ואחריתה
דרכי מות כמו שנתבאר אחריו גם בשחוק יכאב לב (שםי"ג) .ועתה נכתב הנה
על ענין המקרא הבא אתריו נפש עמל עמלה לו כמו שיבאר כו3 .פש עמל
עמלהלו .פעמים שנפש העמל תעמול לעמל כלומר לגוף שהנפש עמלה לגוף
ולא לה בהפך ממעשה החכם שהוא עמל לנפש בענין אמרי נועם שהם מתוקים
לנפש,כי אכף עליו פיהו.כי כבד עליו צורך פיהו לפי שהוא מבקש היתרונות
והנאות המאכלים ובמעורים ועל כן יכבד עליו צורך פיהו ויצטרך לרב העמל
והוא דרך ישר לפני איש שאיננו רואה בהנאות איסור ועבירה .ואחריתה דרכי
מות .שמכלהימיו בהבל ובעבודת הגוף וישכח את עושהו ולא יתעסק בתקון
נפשו .אכף כבד ,וכן ואכפי עליך לא יכבד לאיוב ל"ג י"ז) ,כבדותי ומשאי עליך
לא יכבד; כזאישבליעל כרה רע ועל שפתיו וגו' ,לפי שהזכירכי החכם
יחשוב על דבר החכמה עד שלא ידברויוסיף לקח על מחשבתו בעת שידבר בא
עתה להודיעכי גם הרשעיעמיק תחלה במחשבת הרשעויוסיף בה בעת שיגידגה
למרעהו בחמימות החפץ .כרה חופר ומעמיק במחשבתו ,ועל שפתיו כאש צרבת.
צרבת הרעה וחמה כאש והוא תואר וצרבת השחין שם דבר (ויקרא י"ג כ"ג):
כח .איש תהפכות ישלח מדון .הוא הרגיל להראות פנים לדרר השקר
ולהחזיק בעול במשאו ובמתנו עם הבריות ולאיכיר דרכי האמת ,ישלח מדון.
תולדותבני אדםכי יתעסקו עמו שתעלה חמתם על דבריו שהם על דרך העול
ויראה לעולם זכות לעצמו או בעסק ממון או בריב לשונות .ונרגן מפריד").
נרגן הוא ההוסך הדברים גט המעשים מטוב לרע ודן את האדם לכף חובה
ושטנהבי לא ינצלו דברי כל אוהב ורע מהמצא לעתים כמשמעם צד מתהפך
והנרגןיחליף רצון המדבר בדבריו וימיר אותו טוב ברע ופעמים יטפל השקר
בתמת לשור וטח מארותעיני בשר ודם עד שיפריד חברה ואהבה :כס .איש
חמס יפתה רעהך וגו' .בא להזהיר הבריות שלא יתחברו לאיש חמס פן
י
י
)23
ש"ת 1רל"א.
מ ש לי
טז
טז
יאמרו מה נזק לנו ברשעה ע"ב הודיענוכי דרך איש חמס לפתות לרעהו הצל
תאמן בעצמך לאמר לא אפח אליו ולא תסה אשורי בדבריו מני הדרך; ל.
ו לחשב תהפכות קורץ מר .כ"כ דבק בעל החמדה והתאוה
עוצהעיני
במדתו ותאותו עד שיפתה רעהו וימשוך אחריו כל אדם .ועד שיעביד איבריו
לשמש תאותו ולא כעלות מחשבת החמס על לבו לבר יאחוז בה להגיעה אל
הפועל אבל עוצה הוא את עיניו לחשוב תהפוכות וקורץ שפתיו כאשר גמר
י לא .עטרת תפארת שיבה בדרך וגו' .בא לדבר
מחשבת הרעה ונסכםעליה
במעלת הצדקה ופתחלהעירעליה בשבח הישיבה ואמר כי הישיבה מן העטרות
הנכבדות לפי שתשלם דעת האיש בעת הישיבה גם נחכם מל הנסיונות ויבין
י כן לתאות הצדקה
לאחריתה ואחרי שיש לו לבסוף לעטרה הזאת יתעודד עליד
כי השיבה בדרך צדקה תמצא כמו שכתובמי האיש ההפץחיים (תהלים ל"ז -ג).
תאמר סור מרע ועשה טוב (תהלים ל"ד ט"ו) וכתוב רודף צדקה והסד ימצאחיים
וגו' (כ*א כ"א) :לב .טוב ארך אפים מגבור א) וגו' שמושל להאריך אפו
שלא להוקם נקמתו בעת שיחטיאו לו עד שיתישב בשכלו ויסכים על הראוי וכדת
מה לעשות במי שחטא לוכי בעת שחטאו וחמתו כערה בו לאיסכים על הראוי
ולאינצל מן הפשעיםכי כעסו עוצםעיניו ושכלו כמו שנא' ובעל חמה רב פשע
(כ*ט כ"כ) וגם תמצא לו תועלת בהאריך אפו כי ימתין עד עת היכולת להנקם
ועד שעה העומדת לו והמושל בעצמו לנהוגכן טוב מגבורכי טובה גבורת הלב
והדעת על התאוה מגבורת האיברים .ומושל ברוחו מלוכד עיר .ברוחו בכעסו
כמו כל רוחויוציא כסיל (כ"ט י"א) ,ומושל בכעסו להעבירו שלא לנקום כעסו
והוא גדול מארך אפים עלכן אמר ומושל ברוחו מלוכדעיר שהואיותר מגבור.
ובמקום אחר דבר על כיוצא בזה שכל אדם האריך אפו (ט"ו א') כמו שיתבאר
במקומו .עודיש לפרש ומושל ברוחו בתאותו שמושל על הנפש המתאוה לשמרה
ילג.
מכל חטא ומכל מדה פחותה וכן שמה הרוח ללכת (יחזק' א' י*ב) הרצון
בחיק יוטל את הגורלימי"י כל משפטו .אלה הפסוקים מדורין על ענין
בחירת שלוםכי דבר תחלה על שבח המושל בכעסו שהוא מדה רודפת שלום
ועתה משבח חלוקת הגורל שהיא משככת תלונה ומשקסת הריב ,ואמ'שאין לאחד
מהם לחמוד בחלק חברוכי כל אחדיגיעהו חלק הראוי ואת אשר נגזר להנתן
לו .ומ-י כל משפטו .ולפי שיש אנשים שאין חפצים במחלוקת הגורל אע"פ
שנחלקה הנחלהיש בה שנאה לפי שיפה בעיניהם המעט באויר זה מן המרובה
א) עגו ביאור ריוגהעל נכות ד,א'.
6ש לי
%
יז
בזהומי שידו גוברת מאחיו רוצה לבחר החלק הטובבעניו בחזקה על כן הוצרך
לשבהענין הגורל ולהורות על דרך האמונהכי הנגזר להנתן לאדם הוא שיעלה
לחלקו כדברי חז"ל הראוי לנו לא יאגד ממנו'ץ ועוד אח/
יז.
א .טוב פת הרבה ושלוה בה מבית וגו' .גם זה על בחירת השלום
שלא יבקש אדם להתגבר על אחיו בחלוקת הנחלה .כי טוב המועט בלא ריב
ועירעור מן המרובה ועליו מצה ומריבה וכן אם נושים באדם ורוצים לגבות
מנכסיו אל ישתדל להתגבר ולדחותם בכחידוכי טוב המעט שישאר.לו בלא
עירעורויותר ימצא בו נחת רוח מבית מלא זבח ריב .ובא שלמה ע"ה למשוך
דעות בני אדם לבחירת שלום מצד הנחה הנמצאת בו לטבע מלגד מה
שהוזהרנו מלחמוס ולתקוף בנחלה ולא במשפט .ויתכן כי דבר על השבח
המותר משלו לסלקעירעורמנכסיו ןב .עבדמשכילימשלבבןמבישיגו/
בא לשבח מעלת השכל ולהזהיר האב להורות בנו דרך השכל ובלעדי זהאין
יתרון במה שינחילנוכי עבד משכיל ימשול בבן מביש ויחלוק נחלה בתוך
אחים ויתכן שבא להזהיר את האב להורות את בנו בחייו להשכיל בטלאכתו
ולהיותו חרוץ ולא יאמר בו אחרי מותו כשתפול לפגיו הנחלה ילמד שכל
וחריצות כי קודם הגיעו להשכיל; ג .בנצרף לכסף וכור לזהב ובוחן
.הצורף יבדיל ויפריש כל הסיגים ,לא יותר מהם עם הכסף והזהב,
לבותי"י
ובוחן לבותי"י
.כל מדות הלב ומחשבותיו .וכאשריבחן אחת מהנה לא נעדרה
מבחינתו וישקול הרעות עד תומם כנגד הטובות ולפ"כ ישפוט את הלב אם
טוב ואםרע .כי מעלת האדםלפי מעלת הלב במרותיו ומחשבותיו וכאשר אז"ל
רחמנא לבאבעי (סנהדריןק"י) .וכ' כסף נמאס קראו לך(ירמי' ו' ל')כי מאס
י במבטחיך לשם ב' ל"ז) .בי הלב אשר לא שם השם מבטחו ויבטח באדם
י"
נמשל לכסף נמאס שסיגיו מרובים וימאסהו הצורף כמש"כ למעלה מזה לשוא
צרף צרוףורעים לא נתקו (ירמי'ו'ב"ט)י ד.מרעמקשיבעל שפתאון)
שקר מזיז וגו' איש מרע ואיש שם דבר כמו ושניהם המלכים לבבם למרע
"
יא יי
שם נודע מקט מוצה.
)1כעין סטוק זה במשלי כ"ז כ-א ומבואר בש"ת ,1קמ"ח וגם בביאור אבות דף
ח"דע"ב.
)2ע' ש"ת 1רייקו
מ ש לי י
ז
מח
(דניאל י"א כ"ז) ועל דרךואני תפלה (תהלים ק"ט ד') איש תפלה .אויהיה מרע
זין על f
זין אישtשקר מאf
(
שם התואר כמו חנף ומרע(ישעי' ט' .שקרמ
לשון
הות .וביאור העניןכי ב' בתות לש"ר האחת כת זרים כי ענין מרע בעל זדון
הלב והשנית כת שקרים .וטעם הדברכי בעל זדון הלב מאשר יחפוץ שימצאו
המומין והאשמות בבני אדם יקשיב ויאזין עליהם כאשר יספרו אותם על חברו
ויאמין לדברים כי כז דרך החפץ בדבר יטה לבבו להאמין גו וכ"ש שיטה
אזנו להקשיב ולהאזיןעליו .וכן השקרן ע"ד אשר לא הורגל לדרוש על האמת
ישים הדברים שישמע.
בלבו ויקבלם מבלי מחקר כי לא יחוש לכון הדברים
אל האמת אשר ישים בלבו וכאשר יספר ויגיד .והמדה ההגונה בענין
הזה שישנא האדם להקשיב ולהאזין על לשה"ר .ואם ישמענו לא יאמין בו ולא
יספרנו ולא ימנענו באהבת חברו ובכבודו מספק עד שיתברר אליו באמת .אכן
יחוש לדבר בלבו וישמר מאשר נאמר עליו הלה"ר וכן אז"ל לשה"ר אע"פשאין
) שמח לאיד
ראוי לקבלו אך יש לחושעליו .),ה .לועג לרש חרףעושיהן.
לא ינקה .הלועג והמבזה לרש מראה בדבריו כי מחשבתו שהעני והרש יבא
מחסרון דעת האדם וקוצר חריצותו וכי העושר ימצא לו בכחו ובעוצם ידו
ע"כ חרף עושהו .שמח לאיד וגו' בא הכ' הזה לשקול המדות האלה והם לועג
לרש ושמח לאיד ולהודיעכי קשה הלועג לרש מן השמח לאידוכי הלועג לרש
חרף עושהו כאשר פרשנו .והטעם והשמח לאידו ענוש יענש על זדון לבו אף
יבעליו וגו /אחר שהורגל האדם
לא חרף עושיהו;ח),.אבןחן השחדבעינ
לקבל שוחד חביב השוחד בשני בעליו כאבן חן ולא יתגנהעליו לגנות המעשה
כי כאשר יחל האדם לחטא בדבר נתגנהעליו המעשה אך הצורך ואונס התאוה
יביאהו לחטא .אל כל אשר יפנה ישכיל ,אל כל טענה מטענות נותן השוחד
שיפנה רצון מקבל השוחד לצדקו ולזכותו .ישכיל וימצא טעם לזכותוכי חפץ
האדם בדבר מעצםעיני שכלו מראות בו האמתכי ימשך שכלו אחר רצונו כאשר
אז"ל אין אדם רואה חובה לעצמו (שבת קי"ט) .והנה נתן טעם במש"א אל כל
אשר יפנה ישכיל לאסור קבלת השוחד אפי' על דעת לדון אמת כי לבו פונה
לזכות נותן השוחד וחפץ צדקוז ט .מכסה פשע מבקש אהבהי) .האיש
"
)3
בגמרא שלנו נדה ס"א :האי לשינא בישא אע"פ דלקבולי לא בעי למיחש מבעי.
י
)4ע' ש"ת קקה.
)5פסוק ף וז' נתבארו בש"ת ג' ,קם"ה.
א :כשחפץ.
)6
ה א' ף,
ק עחן בעור ח14ת לר'יונ
~
מ ש לי י ז
98
אשר יבקש לקנותאהובים ורעיםיכסהפשעי חברוויעביר עלמדותיוויהירבו
אוהביוורעיו .ושונה בדבר ,קפדן אשריקפיד גם עלדברי חברו אם לא שקל
הדבר לרצונו ולכבודו וישנה בדבר ההוא ויאמר כזה וכזה דברת להאשימו על
הדברולהליןעליו מפריד ממנו אלוף וכ"ש שלא ימצא אוהבים בהמצא בו המדה
היאת .כי אדם אשר לא ישגה בדבר שאין השגת שכל האדם והשגחתו שלימה
לשקול כל דבריו ואחרי אשר יקפיד על דברי חבריו אם ישגו בהם משורת
כבודו ורצונו לא תמשך עמו חברת רע ואהבת חברענין אלוף אוהב נאמן
ובעלברית.ענין מכסה הפשע שהוא מכסה גם פשעי המעשים ושוגה בדבר הוא
שמקפיד גם על הדברים אע"פ שלא הגיע מהם שום נזק;י .תחת גערה
במבין החית במלת תחת הייתהראוייה להדגש ולבא בשקל תקע ושרשו נחת
והוא לשון ירידה כמו והנחתעלי ידיך (תהלים ליח ג') ותרגום וירד ונחת.
וביאור הענין תרד גערה ותשכון בלב המבין .עניו