108
'*ט'
וינצלמןהפחיתות הנמצאבעתי .וזהענין משבההעושרכי ה4עטמנו[התוציא
לא.
בעל
המגיע מן העושר והוא הגאוה' ועקת עזותכי האיש אשר
י
נ
נ
י
*
י
ל
ו
ע
*4נה 'רעים ואוהבים עם הגאוה וענות עזות אך יקנה אותם בסבת השפלות
'
וזה הקנין ר"ל קנין החברים לא ימצא לרש כנושר כ' ודל מרעהו
והסבלנותי
יפרד (י*טד') .אבלימצא לאיש.אשדישבירזדי ספקו ולא יצטרך לבריותרגם
איננועשיר .ויש אוהב וגו' מרההכבוד המגיע מן החברים והמזהבים תמצא
בדבר התועלתכי אולי יקר מקרהו שיקנה בתוך'מרבית רעיו ואוהביו אוהב
נאמן וטוביהיהלו מאחכייש אוהב דבק מאח.
יפ.
[ א .סרב רש הרלך בתומו תו(/אחר שא' כ4יגיע נזק מן העוני ומן
העושר בא להכריע איזה יכשר וא' טוב רש הולך בתומו מן העשיר .שיחזיק
בשלמות המדות ולא יחטיאה העוני ולא יכשילהו לכבד הרשעים ולהצדיק
החוטאים אע"פשיגיע בוז מל העוניכי יצטרך לברדק לקבר תחנונים .מעקש
ePnDmוהוא כסיל .טוב הרש ההולך בתומו מן העשיר שהוא עקש כשפתיו
ועונהעזות והואכסיל לאחר שהוא עקש שפתיל כסיל יחשב גם אם לא ימצאו
עון אשר חטא במעשיו .ובמקום אחר כ' טוב רש הולך בתומו מעקשו דרכים
והוא עשיר וכ"ח ו') ובכאן הוצרך ~ת' והותבמיל והורותכי העקש בשפתיו
כסיל יחשב כמו החוטא בפועלכפיו ,ב .גם בל14דעת.נפש לא ט':%לפ4
שדבר על מעלת התמימות וא' טוב רש הולך בתומו למד דעתבענין התמימות
4ח%6כי אע"פ שיהיה האיש תמים במדותיו ותכן את כח המגאוה מכל טבע
6ע11תצדיך הזב ללמוד דעת וחכמה להסיר טכקול ממעליו גםכיאין-אשיבות
לנפש בלא דעת ע"כ אמר נפש לא טוב .ואז"ל )כימי שלא למד חכמה ותורה
לאיצליח בידו קיום המצות על אופניהם ועל תכונתם והוא דומה לעבד .אשר
צוהלו המלך לחפותלו חלוק והוא לא חפה חלוקמימיו וכעס המלך עלפועלתו
כי לא ישרה בעיניה וכבר הקדמנו לך') בענין התום והיושרכי יקרא תמים
השלם 'במדותכיאיז בנפשו מוס ומדה מגתה הלע"פ שלא ל6ד חכמה אך'לא
יקרא ישר זולתי חכם לב המכיר את היושרן 'מץ ברגלים ab~n-לא ,האיש
זה.
)1לא מצאת
לעליבמידאוררשי"אי.
)2עין
משלי ים
נ1ז
אשר לא לסד הכמה לבדו יחטא במעשיו אבל גם האיש היודע דעת וההא אץ
ברגלים חוטא וענין.אץ בדגלים שימהר לעשות העולה על רוחו בלא מחשבה
וזקון .והנה לב האדם קצר והמשוגה מצויה בו .ע"כ צריך האדם להקדים
למעולותיו מחשבה ולהתבונן בינה בבל דבר במתון בטרם המעשה .ויתכן לא'
גם בלא דעת נפש לאטוב .לא טוב שלאידע האדם ערך נפשו והשגתו בעבודת
הש"ת אך צריךיחפש דרכיו ולחקור תמיד .ואע*פ שהוא תסים במדותיו
יסשפש במעשיו בכל עת אולי כוושטרצוייה ומעשיו אינםרציו .ע"כ יחקחר
וידע ערך נפשו בחכמתה והורגתה וזריזותה בעבודה .ויזהר באשר התעקם
יתקן 8ת אשר עשת וישתדל להשיג באשרקיצר .וא' איוב (ט' כ"א) תםאני
ל 8אדע נפשי וגו' .ביאור הענין שלם אני בסדותי ומשלתי בתאותי ותקנתי
כחי המשאוהידעתיבי לא אחסא מחכוין ולא אטה מדרך שכלי ללכת אחרי
תאותי אבלאיטי מכיר ערך נפשי והשגתנו כיאולי מקוצר שכלי ולפי מיעוט
השגתי במעשיוזריזותי בעבודה רבו פשע ע"כ באהאלי הצרה דכאתכיידעתי
משפטי השי"ת אמת צדקו יחדיו ע"כ אמאסחיי על היותי תמים במדותי ועל
כותתי לטובה ולא אדע,פשעי ולא אבין לעונותי לשוב מהם ללכת במסילת
.אולת אדם תסלף דרכו .)4בא 1V~Pזה על מה שאמר ואץ
ישר*מי ג
ברגליםחוטא .כי עששיענש האדם כאשר לא יקדים מחשבה ובינאלפעולותיו
לדקדק במעשיו ולשמור דרכיו מחטא .וכן בא הענין הזה על מה שא' גם בלא
דעת נפש לא .טוב כי 'גתחהב האדם לפשפש במעשיו ויחפש דרכיו ויחקור
וישוב .VSע"כ אמרתילת אדם תסלף דרכו.כי פשע ולא שת לבו למעשיו ואץ
בהם גם לא לפשפשבמעשיו הלאידע ואהום לא' מהמצות מהשיכת ע"כ אולתו
תסלף דרכוהעדינייחף לבה יהרהר אחר מדותיו של הב"היבאאליו הצרה
והוא ידמה שבבו יחשובכי לא ימצא לו עח אשר חטא מפני שהוא תמים
במדותיו 'הלא יחטא במתכת ואיש יודע באולתו באשר קיצר בעבודה ופשע
באפס תבונה.במעשיו .ויש אשר כונתו רצייה ואין מעשיו רצויה ועל דרך
ףרעים רבים מי שהעשיר גם
הענין שא'איוב כאשר זכרנו 1ד.הוןיוסי
'
כ
כאשר
ם
י
ב
ר
ם
י
ע
ר
ן
ו
ה
אם לא הוו לו רעים לפני זאתיוסיף אליו ה
ואוהבי
עשיר רבים (י"ד כ') ,ודל מרעהו יפרד .אם היה לו רע וחבר לפני שהתרושש
יפרד u~aבעניו ה.עזשקרים לאינקה .אחד שא' ודל מרעהו יפרד א'כי
".
י
ק יז"הי"רירה
א ה
9ת1
מ
120
מ ש לי יט
עוד נגע אחדיגיע מן העוניכי מפניעניויפיח כזבים ובחש בעמיתו בפקדת
או בתשומת יד ועל דרך מש"כ ופן אורש וגנבתי '%ט') ויפיח כזבים וגו',
ענין יפיח כזבים האיש אשר ימצא תמיד הכחש והכזב במאמריו ובמבטא
שפתיו וספורדבריו .וא'כי לא ימלטכי ילכד באחד מכזביוויתחייב את ראשו
כייגיעו נדקיםרביםמדבריהכובים .והגה על צד שקרים אמר לעייר
ה %ל
מי שיפיח כובים אמר לש ימלט3י יענש יותר מרר שקריםיען כל היום רוב
ושוד ירבה .אבל 9ד שקריםיירא מעונות שקר באחיו לפני בפד פן ידרשו
ב"ד ויחקרו היטב ויעשו לו נפושר זמם .וע"כ אם העיד פעם אחת שקר לא
ישגהלו .ובסוף הענין הוסיף לבאר היטבכי שיפיה כובים נענש יותר סעד
שקרים וא' עד שקרים לא ינקהויפיח כזבם יאבד (י"ט ט') ,והנה כוונת שלמה
ע"ה להעיר העצל משנתו ולגנות העני והצריך לבריותכי הדל מרעהו יפרד
ינדיבוכל הרעלאישמתן.נדיביקראהמתנדב
ויפיחכזבים .1רביםיחלדפנ
יכולתו ומסת נדבת ידו וגומל חסד ומטיב להתריו מעמל נפשו
ונותן לפי י
וטורחגופו ודורש טוב לבריותורביםיחלופניוכייקוו ממנו עזר ותועלת .וכל
הרע וגו' 3ל השבח לאיש מתן והוא הנותן מתנות גדולות מדוב עזשד ומדוב
נדיבות ן 34יצא לו שם .כל הרע מל' למה תריע רע (מירה ד' טץ ו3ן איש
רעים להתרעע ~"ח כיד),ויתכןכי איש מתןונדיבענין אחד וסוף הפסוק כפל
ענין תחלתו ובא המקרא הזה להורות התועלת שישיג אדם מן העושר ותכלית
מעלתו וודא החסד והמתןבי נכון לטרוח ולעשות חיל על הכתה ההשת אם
ימצא אדם תאות חסד ונדיבות לבו ז .כלאחי רש שנאהו סו /גם מה
י
בא להעיר העצל ולהרתע הנזקשיגיע מן הצריך לבריותכי ישנאוחואחיוכי
יתראה להםשיגיע בזית מצד קורבתן .אףכי מרעהו וגו /אם אחיו ישמידו
כ"ש שירחקו uaרעיו שהתחברו אליו לפני מוט ידוכי יאמרו עתה בלבם
שיגיע כח וקלון מחברתו והזכיר השנאה על האחים ולא על הרעיםכי הרעים
לא ישנאוהו אבל ירחיקו ממנו ולא יגיעם מעניו בזיון אח*נ מרדף אמרים.
מרדף לדברבפניהםאמריםשאיה ושוקדעל דבר בזב וחנופה לרצותם והחנופה
מדה רעה ומרה באשר ב' בפה חנף ישחית רעהו לי"א מץי ח .קונה לב
אוהב נפשו .לפי שהזכיר ענין החנופה וא' מרדף אמרים בא להזהיר על
קנין המדות הטובות וא'כימי שאוהב נפשו קונה המדותכי מעלת הנפשלפי
מדותיה וקנין הלב ו1א קנין המדות באשר כ' ושומע תוכחת קונה לב (ט"ו
ל"ב 4שומר תבונה למצוא סוב .כחוטר יתבונז בלבו על דבר יחוט ויחדש
דבר טוב או ישמענו מזולתו ישסרנווישים הדבר על לבו וישקוד*ל זכירתו
י
מ ש י יס
נו
להוציאו על מעשהו ומן הדרך הזה יקנה האדם המדות הטובות וימצא טוב,
ט .עד שקרים לא ינקה תפיח וגו' .על השנות הענין הזה בפ' פעמים כי
נכון הדבר להזהיר לעד מאוד על הרחקת הכובים כי אין לו לדובר .שקרים
אחרית ותקוה וכבר הארכנו בזה למעלה (פסוק ה'):י .לא נאוה לכסיל
תענוג אףכי לעבד וגו' .התעמגיט נתנו לאדם לקיים גופו ולהנהיג בריאותו
ולהרחיב דעתוכי המחשבה ולמוד החכמהצריכין הרחבת דעת ואז"ל גם אלה
לחכמים דירה נאה ואשה נאה וכלים נאים (ברכות נ"ז):כי ירחיבו דעת האדם
ונכון וראוי כי תהיה זאת כונת האדם ורצונו מן התענוגים .והכסיל מתכון
בתענזגים למלאות תאותו זגג נמשך בהם אחרי החמר ויתרחק בהם מדרכי
הנפש החכמה כאשר כתוב וישמן ישורן ויבעט (דבר' ל"ב ט') וכ' פן תאכל
ושבעת ורם לבבך ושכחת (שם ח' י"ד) .ונמשל הכסיל בתעגזגים כבהמות
נדמה כי גם נפש הבהמה אוכלת ושותה .אף כי לעבד משול בשרים .כש"כ
שלא נאוה לעבד למשול בשריםכי הכבוד דבר יקר מן התענוגים על כן הגנאי
יותר ונוסף בהנתן הכבוד לאשר איננו ראוי אליו וכאשר יעתק מן הראויאליו.
ויתכן לפ' לא נאוה לכסיל תענוגכי הכנעת הנפש ראויה לכסיל להכניע אותו
וכהשפיל אותו וגאותו והיה התענוג לכסיל הפך מן הראוי לו אף כי לעבד
משול בשריםכייש בדבר הפך משנהכי השפלות ראוי לעבד והכבוד לשרים
.שכל אדם האריךאפו') .כאשר יאריך אדם אפו ולא יתנקם בעת חמתו
יא
עד יעבור זעם מעצת השכל היא ולכבוד עצמו ותועלתו יעשנה כי החמה תסכל
דעת האדם ועוכרת שכלו ואם יבקש להתנקם בעת אפו לא בדעת והשכל יעשה
מעשיו ויוקשויפול ממועצותיוואולי יורה המנהג הזה על שכלו אבלאין להחזיק
לו טובהעליהעלשאיננו מוחל ונושא פשע חברו ,ואשר הוא מאריך אפו לתועלת
עצמו ולכבודוינהגזה .ותפארתו עבור על פשע .כאשר יעבור על מדותיו וישא
לפשע חביריו וחטאתם זאת תפארת שלמה ומדת חסד .האריך מקור והסגול
תחת פתח ובא כדרך גנון והציל מסוה והמליט (ישעי' ל"א ה')י יב .נהם
ככפיר זעף מלך.כי גם יהיה כמחריש ולא יגער קשה ידאג האדם ויירא
מזעף לבו כמו מנהם הכפירכי לאיתכו לזעף המלך מבלי נזק ,ובא המקרא הזה
לתת אימת מלכות על האדם כאשר אז"ל לעולם תהא אימת מלכותעליך (זבחים
ק"ת) .וכטל על עשב דצינו .לא יתכן לרמון המלך מבלי תועלת .וגם אם לא
יבטיח האדם ולא יודיעכי יש את נפשו להיטיב אליו כאשר לא יתבן לטל
י
)5עחן 1אבות ת"ד מ"א,
ל"
פ ,ט"ו*ב.
מ ש לי יט
22~8
על עשבמבלי תועלת ורמה הרצוןבאין אומרואין דברים לטל על עשב שאין
בו קול המון כקול המון הגשם; ינ הות לאביו בן כסיל ודלף טורד
וגו /מדיני אשה ירעו לאיש מן הבן הכסיל.כי עם רוב שיחו.וכעסו על הבן
הכסיל אין כעסו טורד אותו מביתו אבל מדיני אשה טורדים האיש מביתי
כי לא תוכל הדעת להכיל דבריה ומריבתה כמו הדלף אשר טורד האדם מהבית
ולא יכיל לדור בו געור שידלוף;יד.ביוןוהרן נחלת אבות ומידי וגר.
פעמים רבות יגזרו על האבות להנחיל ביתם והונם לבנים ולבני בנים והנה
ינחלום הבנים מצד הזכות שזכו בהם האבות.ומיצי אשה משכלת .לא יזכה
האדם לאשה משכלת זולתי אם יגזרו מן השמים לתתה לו כי לא יגזרו על
האבות בחייהם לתת לזרעם אשה משכלת הנה כי אשה משכלת יקרה מבית
והון
י סו .עצלהתפיל תרדמה .מלבד הנזק הנמצא בעצלה באיחור התחלת
הפועל גם בעת הפועל כי הזריז והזהיר במלאכתו יפעל בשעה אחת יותר מן
העצל בשתי שעות .עוד נזק אחר תביא העצלה תפיל תרדמהכי החפז במלאכה
יעורר לב האדם עליה והעצל אשר אין לו חפץ בה תוליד עצלותו תרדמה
ע"ב לא תצלח מלאכתו ולא תצילהו מעניו .ונפש רמיה תרעב .גם בזריזים
ויגעים להעשיר יש מדה תרושש בעליהכי הנבהל להון ולעשות שהחר כחמס
ותרמית ואונאה יאבד עשרו נענין רע ותרעב נפשו .אנה העצלה והתרמית
שתי מדות אלו ירוששו בעליהן .גם למעלה סמך שלמה ע*ה שתי מדות רט
עושה כף רמיה(י' דץ ונרדם בקיץ .וי"לכי העצל בראותוכי לא תעשרנו
בפולג
מלשבתועחיה כף רמיה וגםהיא תרוששנו,טז .שרב411ובצוה
rennלשמור נפשו ישמור המצות .המצוה שומר נפש האדם שמש"כ 3י היא
ופיך וארךימיך לדברים ל' כ') וטחויהיו דרים לנפשך .אז תוך לכסח דרכך
(ג' ב*ג) בוזה דרכיויומת .האווה דרכיו ולא יחוש ולא ישים אל לבו לתקן
חותםיומת.ויש תקוה לחוטאשאיבו שומר מצוה ממנהכי החוסא שאיש שומר
מצוהואינו שומר נפשו לבו יודע3י יחטא ואשם ואם ינבר יצרועליוהיום
אולי השייתיאריך אפו ולאיצהר לשלחוביד פשעו ויכבוש עוד החוטאיצרו
וישוב מדרכו .אבל הבוזה דרכיו שלא יחבט לתקן סדותיו וידמהבעיניוכי
אין נא המדותזולתי מן הפעולות ימות באפס תקוה אאר שטרנט מכיר ברעת
המדות% .איחנן לבעל המדות הרעות שימלט טז הפעולות
והשנית
הרעות עצמן נתעבות במשגב תוהענבשתחתוח
י~3ל נכ8
סי אפעולות (צהל הסדוקם
יח
"
קיימך
איץ לקאמתיי
ישא.1
נו
משלי ים
לב (ט"ז ה') תועבתי"י שפתי שקר (הב כ"ב) .הנה הודיענו במקרא הזהכי
אין תקוה לבוזהדרכיו והוא רע מאשראיננו שומר מצוה .ובמקום אחרהודיענו
כי אין תקוה לשונא תוכחת והוא רע מעוזב אורה שנ' מוסר רע לעתב אורח
ושונא תוכחת ימות (ט"ו י'):יז .מלוהי"יחונן דל' ממולו וגו/כי ישלם
שכדו בעוה"ז ויפרע לו הלואתו .משל ללזה שהוא משלם למלווח וגמזלז ישלם
לו .אע"פ שפרע לו הלואתו לא יחדל לשלם לו גמול המצוה כשאר המצות
שמשלם שכר פעולתם לעוה"ב וזהו שאז"ל יש לצדקה קרן ופירות ואדם אוכל
פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב (פיאה א' א') .ולא יתכן לפ' וגמולו
ישלם לו כי חוא ביאור על מה שא' מלוה "י חונן דל והגמול ואש
פרעון ההלואה כי פרעון ההלואה לא יקרא גמול לפי שהווו משיב
לו את שלו אך אם הגמול הלוה חסד למלוה על אשר הלוהו ועשה
י יש תקוה ואל המיתו וגו'
רצונו לזאת יקרא גמולי יח .יסך בנך כ
אל תאמר נואש בראותךכי הוא קשה לב לקבל מוסרכי אין תקוה אבל יש
תקוהכי תשחרנו מוסר תמיד תקוה לתועלת ותבטחכי השג תשיג .ואל המיתו
אל תשא נפשך .אלירע לבבך ואל תחמול לקולבכיו למשוך שבטך למען חפש
המיתו בשקל שביתו ,בכיתו .ושרשו המה;יט .גדל חמה נשא ענש .אע"פ
שהזהירך שלא תחמול לקול בכיו אבל אם אתה גדל חימה ובעל כעס תשא
עונשעליו אם תכנויותר מןהראוי ותשאעליו חטא כמו שתענש עלאישנכרי.
כ"א תציל חמד תוסיף .ככה יאות לך לעשות שתציל אותו מידך בעת חמתך
פן תוסיף להכותו על הראוי מכה רבה ועוד תוסיףכי יעבור זעמך .כ"א תציל
על דרךכי אם כה תעשו להם(דבריםז' ה'):כ.שמעעצהוקבלמוסרלמען
תחכם וגו' .במקראות שלמעלה הזהיר את האב להוכיח את הבן ועתה יזהיר
את הבן לשמוע עצה ולקבל מוסר .למען תחכם באחריתך בעודך נער באחריתך
ע"י המוסר.כי ראוי לאדם לחשוב מנעוריו באחריתו למען ישוב באחריתו דאל
יאמר אשבר עד אשר אגדל ואז אכין לבי לעבודת אלהיכי לאידע הסודם את
עתו כאשר כ' אחריו רבות מחשבות בלב איש ואז"ל שוב לפני מיתתך לאבות
ב'י') .והוסיפו לבאר דבריהם וא'וכי יודע האדם באיזה יום ימות אבל ישוב
היום אולי ימות למחר וכמשפט הזה יעשה דבר יום ביומו ונמצאו כלימיו
בתשובה וכ"כ בכל עתיהיו בגדיך ~נים (קה' ט' ח'י כא.רברבן מהשברת
ר %"1פ שתחזן וביאור פ' אבות
)7
' ש"ת '1ל"א.
wן
pפ
)6ע
י"ר".
'1
5ש לי
114
ים
בלבאיש .כבר פירשנוכי בא המקרא הזה לתת טעם לאשר למעלה למען
תחכם באחריתך .ועצתיעי היא תקום .מלשון יעץ ומי יפר (ישעי' י"ד כ"ז)
ועניונו גזר אומר כב .תארת אדם הסדך .תאות .עניינו הנוי והחמדה מלשון
נאוו לחייך (שיר א' י') שענינו נחמד והוא מבניז נפעל בשקל נעשו נבנו.
וביאורהעגין ,תפארת האדם וחמדתו חסדוכי יחמדובני אדם בעל ההסדויהללו
וטוב רש מאיש כזב וגם אם ירבה חסדים ובא על דרך הקיצור,כי בעבור
שהזכיר תאות אדם חסדו אל תאהב לגזול ולחמוס ולעשות חסד כי על איש
כזב ועושה חסד וכמוהו טוב ממנו רש הולך בתומו ופי' מעקש שפתיו אע"פ
שהוא עשיר כאשר פי' ואז"ל בדרך משל עלהענין הזה הזונה שמזנה בתפוחים
ותחלק לחולים :)'.כג .יראתיעי לחיים ושבע ילין .לא יתאוה תאוה .כי
בעל היראה כל מחמדיעין נגדו כאין ,לא יחמוד זולתי יראת השי"ת ועבודתו
והוא תענוגו ועדונו כמו שנא' כמו חלב ודשן תשבע נפשי (תהלים מ"ג ו').
ונקראת הנפש החכמה רוח לפי שאינה מתאווה כאשר כתוב למען ספות הרוה
את הצמאה (דברים כ"ט "ח) .בל יפקדרע .לאיגזרו רעעליו מ? השמיםוכעניז
שכ' בשש צרוך יצילך לאיוב ה' "ט) .באור הענין אע"פ שיגזרו
גזירה על גוי ועל אדם יחד הצדיק 4גצל ממנה וכ' משמועה רעה לא
יירא (תהלים קי"ב ו') .ואולי בא ענין הפסוקים על ענין איש כזב שהזכיר
למעלה שהוא גוזל וחומס להאות עושר שיכבדוהו הבריות ויצטרכ
ו לחסדו 1
ה
א
ר
י
כד .טמן עצלידו בצלחת .דרר הס' הזה כאשריזכיר ענין ה ידבר
על העצלהוכן כאשריזכירענין החכמה לפי שהיראה והחכמה צריכות זריזות
וגבורה תא"ל זריזות מביאה לידי נקיות וע"ז כ') .וענין מליצת הפ' הזחכי
העצל כ14שר יעשה פעולה לא יכלנוותבין מזהלענין היראהכי העושה מצוה
ולא ישלים מלאכתה יקרא עצל במלאכת שמים ואדל מי שהתחיל במצוה
אומרים לו גמור ; כה .לץ תכה ופתייערים ..אע"ם שאין תקוה ללץ
בתוכחת ולא !
"ראוי ליסרו ולהסותוכי עבר תורות וחלף חוק למען יווסרו
בשבט
השומעים ויערימו הפתאים וכענין שכתוב והנשארים ישמעווייראו (דברים הס
י
"
9המרסא בכ-י א :מאיש כזב :אל תאהב לגזול ולחמוס לעשות חסד בעבור
שיהמדוך בני אדה ויהללוך כי פוב רש מאיוט כזב ,גם ירבה חסדים וגא על דרך
הקצור,כי בעבור שהזכיר תאות אדם הסדו יש להבין כי על איש כזב ועושה חסד דבר
וכמוהו על דרך הקיצור טוב רש הולך בתומו .ופירושו מעקש דרכים אע"פ שהוא עשיר
כאשר פירשנו (משליי-ם א') ואז-ל.
)10ראה במדרש קהלת רבה ד' ס' :זעפה בחזוריןו מפלדה לבישושש
י שהתחיל במצוה הוא גומרה (טדרש רבה מסות '8ת"ב),
)11מ
משלי ים
נח
כ') .והוכיח לנבון") .לא מאשר תוכיחנו ובלבד יוסר ויזהר בדברים אחרים
בסבת הדבר אשר הזהרתו עליו ויבין במעשיו ויחפש דרכיו ויחקור בראותו
כי נכשל בדבר אחר ויירא לנפשו אולי יקרהו עון ומכשול כמו כן בדברים
אחרים כו .משדד אביבריח אם .לפי שדבר למעלה על התוכחת יזכיר
עתה את אשר יקרה את האב ואת האם מהשוך שבטם ולא יוכיחו בנם.כי כן
מביש בחסרון דעתו ומחפיר בסכלות מעשיו משדד אב ויבריח אם .וענין משדד
שישחיתוישדדנכסיו ואמריבריח אם,אין הסבלנות מצויה בנשים כמו באנשים
ע"כ תברחמפניו ולא תוכל שאת:כז .הדלבני לשמוע מוסר לשנות מאמרי
דעת .כדמות מקרא מסורס הוא וסדר משמעו ,חדל בני לשנות מאמדי דעת
למען שמוע מוסר לשמוע בעבור שמוע כמו אמריליאחי הוא (בראשית כ'י"ג).
וביאור הענין .אם חפצת בחכמה ואהבת ללמוד מוסר חדל לשנות במעשיך
מאמרי דעת למען תשמע המוסר .ותתבונן בה .השמיעה היא הבינה מלשון לב
שומע (מלכים א' ג' ט') ובא הפסוק הזה ללמד דעתכימי שישגה במעשיו ומדרך
החכמה לא יתבונן ולאיאזין עד תבונתהכי לא תיישרבעיניו ולא תשפרעליו
ולא תערב לנפשו אחרי אשר מעשיו הסך מהחכמה ומן המוסר ועל דרך מח
י ראשית דעת (א' ו') על כן ידבר במקרא הזה על הבן החפץ
שכתוב יראתי"
בחכמה ובמוסר והוא אוחז בסכלות כענין שכתוב לקנות חכמה ולב אין (י"ז
ט"ז) והזהיר אותו שיעזוב דרך הכסילות ויחדל לשנות במעשיו למען שמוע
מוסר וחכמה .ויש לפרשכי הפסוק הזה מוסב על הענין אשר הזכיר למעלה
וביאורו חדל בני לשדד אביך ואמך ולהחפירם חדל מזאת כדי לשמוע מוסר
וחדל לשגות מאמרי דעת .ויתכן לפ' חדל בני לשמוע מוסר לשגות במוסר
ההווו מאמרי דעת כ"א יוכיחוך לשגות מאמרי דעת אל תשמע ואל תאבה כי
הרשעים הבוחרים בדרך הרע מייסרים הבנים מלכת בדרך טובה כש"כ ומוסר
אוילים אולת (ט"ז כ"כ) .והנה יש רשעים מכירים חטאם ויצרם יגבר עליהם
ויש רשעים שיחברו הרע והנצחון והעזות והן הנה מדות משובחות בעיניהם
ויגדלו בניהם על המדות ההם וכ"כ אנשי דמים ישנאו תם (כ"סי') וכ' ותועבת
משפט .ענין יליץ משפט
רשע ישר דרך לכ"ט כ"ג) :כח .עד בליעל
יסעוןוילמדחובה מלשון אםישעליו מלאךמליץ(איוב ל"ג כ"ג)יל~ץ אשם(י"ד
ט') .וביאור הענין האיש אשד יליץ משפט שהוא מלמד חובה על בנ"א בכל
עת ומכריע אותם לכף חובה עד בליעל ר"לכי מן המדה ההיא יבוא להעיד
י
יליץ
ב~) ראה ש"ת ל ,קעת וביאור יאז " וכע י"א.
י
בסבת
8ע
פש י
3
שקר,יגיע שישיף על מה שיראה
נטות חפצו אחר חיוב חברו51 .י
רשעים יבלעאון .יבלע ויסתיר מלשון חישכי יבולע איוב ל"ז 3ץ שענינו
יסתרק ובפצר P1SSlבי הרשע והוא בעלעבירות בפועלמפני שיצרו גובר
עליו המאיביאהו לעדחז שקר בנוחיו אבל דרכו בהפך (מזה)כי אע"פ שיהאה
און לאיגידלכי לק טובבעיניו שיתןהתצ בנבא על כל דבר פשעיבערו הרע
פן ילכד גם הוא על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בו 4והנה השני המדות
האלה רעהז מדתשישועים המסתירים את וחמס צשר יהאר מדת
טשפט
טשפטי
רעהיותרכבממריורה המקרההכ' אחר*זה והטעםכי מדתהמליץהמלי
תבליושמי
ליפי עדות שקרשטיח זזקשהבעבירותכי בעדות שקר תשחת Y %ויתכן
ר
)
ב
*
י
ופי רשעיםיבלעאון על דרך ערף אנוב אם תמתיקבשיו רעהלביוב כ' י
כס.נכרנךללציםשפטים 5מהל16תלנו3סילו .5באלהכריע עלשתי המדות
הרעות אשר הזכיר איזה רעה מהברתה והם מדת המליץ משפט רעה יוער
כששר ביארט למעלות YVא' מטנוללצים שפסים ר"לנבוניםוראשים משאטי
י אין תקוה לבעל הלשון
טווו שלא ישחיתו העולם במדתם הרעה ושהשניתכ
שישוב בתוכחת מדרכיואחרי ההרגלכיאין הלשון ברשות האדם אחר שהרגיל
אותו ולמדו לדבר על*י manלבו והעולה על רוחו אך יש תקוה לרשעשיכניע
יצרו עזב א' מגלומות לטכסיליםכי האף להלום וצתם במכות גדולותכייש
תקוה שיכניע הרשע יצרו ויפשול באכריו ומעשיו וירחיק האון העיד עלט
אם עשהואחר .אתנו עברמבנין נפעל כמו ומממלכה נכונה מיד שלפה ומלא'
זר ב' מ*0יעניטהודעו חעכטבדינישמים ללציםשפטים .ווצחהמליץ משפט
*קרא לץ3י כל האיש אשר ילמד לשוט לדבר עלפי תאות נפשו לא יעצור
בו לבלתי ידבר דברים שאינם מהוגנים יקרא לך שפטים ענטזו משפטי מות
טלשוןאת'ארבעתשפטיהרעיט(יחזקאלי*ד
ושופטים עשהבה(שם *3ג ה4
ים
ב-י
כ.
ז 4לץהיי
ן הומה שכר 31ל שגה בו לא יחכם .לץ אישמיץ וצמה
איש שכר כמו הצי תפלה (תהלים ק"ט ד') שהוא איש תפלה ולפי שדבר על
הלצים 8ף מרט ללצים שפטים בא עתה להודיע אחת מן הסבות המוקידות
בארש מדת הלצטתכרי שישור האדם מן הפכה ההיא אחרי שהיא פבה לדבר
רעספו חג חףכי היץהואלץ :תולדותהנץלפרוקעול הלבוהליצנותהגש
מריקת העץ ע* 3ששך אאר הנץ לששקהעול לבבוהילה לשוםלכלזית
איי
6קי
ם ש לי
כ
142
נפשו ולדברי שחוק ולעג וקלס וכ' ועתה 8ל שמלוצצו פן ~ ymמוסריכם
(ייגע" כ"ח כיב) .תעה מדה כנגד מדה .לפי שהמתלוצץ פורק עול ומנתק
מוסרות .הומה שכר וגו' .שלשח דברים תזכיר במדת אישדיי
ן והשכר .וגם
בעת שלא יתלוצץ על בנ"א הוא הומה ובעל דברים וכל המרבה דברים מביא
חטא וגם לאיצלח בחכמהכיויקישחית הדעת ypכל שוגה לשתותיק תמיד
שלא במשפט ומדה לא יחכסזב .נהם כבפיך אימתמלך .יש לאדם לירא
טאימת מלך אע"פ שלא יגער באדט כמו מנהם האריה .מתעברו חוטא נפשה
פי שמתעבר עמו המלך פושע וחוטא בנפשו ואל יאמר בלבבוכי הוא תנוס לא
עלתה על לב שיתקצף המלך ויתעבר על דבר כזה אך פושע קוראלו.כי ראוי
לאדםשיחיל לאימת המלך ולא ידברלפגיוזולתי דבר ברור כשמש שלא יקשה
בעיני המלך .ונסמך המקרא הזה לענין לץ.היתכיאין ראוי לאדם לדבר לפני
המלך אחרי שתה בטרם יצאהיין ממנו ואז"ל איזהו שתוי כל שיכול לדבר
לפני המלך(עירובין סיד) .מתעברו מתעבר כמו ויחלמוני חגם (תהלים ק"ט ג')
כמו נלחמו 4י ר"ל האיש אשר יתעבר עמו המלך .ולא יתכן לפרש האיש
המתעבר עם המלך חוטא נפשוכי ז 8כדברשאיןצריך החבם להשמיעוכי הכל
ירעוהו ג.כבודלאיש שבתמריב .כאשר שני אנשים נצים המקדים מהם
להחריש ולהמנע מן הריב הבא הנכבד .ואז-ל כי בא"י בראותם שני אנשים
נצים ומקדים אחד טהם להחריש ויושב מן הריב היו אומרים עליוכי הוא
המיוחס וכל אויל יתגלע כל אויל יתגלה ויכירו מדותיו בעת ריבו תן
חשל בג' דברים אדם ניכר בכוסו בכיסו ונכעסו (עידובין ס"ה) וגם זה נסמך
יעניןלץהיין הומה שכרכענין בכ'למימדיניםלמישיח (כ"ג כ"ט) ד.כמהערף
עצל לא יחרש ושאלוגו' .בא להעירבני אדם על מדת הזהירות שלא יתרפה
אדם מן אמלאכהמפני הקור שמפני ההום לאמריעבור הזמן ואשוב למלאכתי.
כי אם בה יעשה פעמים רבות תשבת המלאכה באשר ירפה ולא תמצא השבה
לאבידתו כגוןמי שיחדל לחרוש מפני החורף וזמן החורף הוא עת החרישה
חרא נמנע מן החרישה בעבור הקרירות נמצא שחדל לחרוש ע"כ ישאל בקציר
ואין .ואז-ל בענין זריזות החכמה אל תחמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה
י
".
"
"
י
)1ש"ת 1קע"ת.
י אזו
2ו)שתיעקחןאמקודקושויסןףעמ"יאוחסע"סבמ:ה בס מערבב כי מיחצובי תריברייהיד
וקוים
ש"ת ל"א.
נ)
בשור שות לףה' ע"ב ורבחי 5ף השש
א
יין י,
יק
הי
118
טש לי
(אבות ב' ו')זה .מים עמוקים עצה בלבאיש .בא להודיע כי לא תמצא
ב
העצה הנכונה באדם ולא תגמר אליו הדעת הברורה זולתי במחשבה מתונה
והשתונן הכליות כאשר לא ישיג האדם לשתות מן העמוקים זולתי בחבל ודלי.
והנה זה להרחיק מדרך הבוטחים על מחשבתם והעולה על דוחם בלא מתוןועיון
מערכי לבכי לא ישיג האדם לראות הנכונה זולתי אחר עומק המחשבה וחקור
הדעתץ .ולפי שדבר למעל על העצלה בענין המלאכה בא להרחיק ג"כ העצלה
בענין המחקר והעיוןןו .רב אדם יקרא איש חסדה רוב בני אדם יכריז
כ"א מהם על חסדוויודיע לרבים מעשה צדקותיו .יקראיכריזויודיעוכן ושמן
ימינו יקרא (כ"ז ט"ז) .ואיש אמונים מי ימצא איש אמונים הוא המכסה
צדקותיו ומסתיר חסדיוכענין שנ' מתן בסתר יכפה אף (כ"א ל"ד) ונאמר והצנע
לכת עם אלהיך (מיכה ו' ח') .ויקרא איש אמונים מכסה דבר :והשנית לזאת
יקרא איש אמוניםכי כעבד נאמן לאדוניו לקיים מצותיו לכל אשר צוהו .לא
יחליף ולא ישנה דבר כענין שנ' ציר נאמן לשולחיו (ב"ה י"ג) ,והנה שלמות
מצות החסד ומעשה הצדקה בהסתירה ובכסויה שלא להתפאר על המקבל המתנה
והחסד ושלא להכלימו והשנית שלא להתגדר במלאכתו כענין שאז"ל בענין עסק
התורה אל תעשנה עטרה להתגדר בה ) (אבות ד' ג') .והנה לאיש זה שלימות
למצותיו והשלמות הוא התמימות ע"כ ישבח התמימות בפסוק הבא אחריוי
ז .מתהלך בתומו צדיק .לפי שהזכיר למעלה רב אדם יקרא איש חסדו
והנה האיש ההוא איננו מתהלך על דרך השלימות והתמימות במצות ע"כ א'
כי הצדיק מתהלך בשלימותו ותומו ועשה המצות כתקונם וכמאמרם ליראה את
השם ית' ולאהבתו לא להתגדר ולהתפאר .והודיענו כי אין האיש צדיק עד
שיתהלך בתומו בעבודת הבוראית' .אשרי בניו אחריה הצדיק המתהלך בתומו
הוא המזכה לזרעו אחריו אבל העושים את המצות להתגדר ולהתפאר אע"פ
שיקחו חלקם הראוי לתת להם אינם מן הצדיקים שהברית כרותה להם ולזרעם
וכיב ביראת"י מבסח עוז ולבניויהי מחסה (הד כ"0כי בבעל היראה מזכה
לבניואחריו .ואזיל עושה חסד לאלפים לאוהביו לעושים מאהבה ושומרי מצותיו
"
".
"
ק 9י 1ש"ת 1צ" 1בעמן בדיקת הסכין:
מ
בשור
א
""ז.
"ג
ק 9מ משר "
ק בש-ת קס" ;1וכבר הקדמת לך עיקרים בורכי איש אמורט וסי אפא
יק
יסודות
~*eDb
"0
י
המרסא בפ אבות לר'יוטו היא; לואגול מג
משלי כ
.,
ם
לאלף דור לעושים מיראה (סוטה ,ל"א א') .שד אשכילך בינה בפליז המקרא
הזה .הנה ידוע כי הצדיק הוא הזהיר מן חטא ואוחז בכשרת המעשי תנחרי
שישתדל לתקן במדות נפשו ויגרש מקרב לבו הקנאה והתאוה ואהבת הכבוד
ויגיע למעלת היראת ובטחון יקרא תמיםע.כ כ' איש צדיק תמיםהיה לבראשית
ו' ט')כי אחרי מעלת הצדיק יעלו למעלת התמימות .והנה הודיענו בפס' הזה
כי הצדיק אע"פ שלא הגיע למעלת התמימות אכן מתהלך הוא במעשיו בתומו
כי יעשה המצות על דרך השלמותותהיינה פעולותיו על טביב המסימות .ולשון
מתהלך נופל על הפעולות וכן הולך ביושרו יראיעי ("ד ב') גם י"ל מתהלך
בתומו צדיק אע"פ שלא הגיע למדרגת התמימות מרגיל הוא את נפשו במדות
התמימות ע"ב לא יתגדר בחסדם ולא יתפאר במעשי צדקותיו ח .עלך
על כסאדין מזרהבעיני
ו כלרע .כאשר ישב הסלד על כסא דין מזרה
ו
ת
ח
ט
ב
ה
ב
ו
ו
בל רשע ורע בסקירת עיני
כי ייראו ממנו פן יכיר ברעותיהם
ובתרמיתם אחרי שהוא חכט
ן
י
ד
ה
ר
ש
ו
י
ה
ו
ב
ה
ז
א
ו
והיכולת בידו לעשות ברעים
משפט .וענין הפס' הזה דבק אל הפסוק של אחריו כאשר נבאר ט.מי ישמך
ילבי")וגו' .אם ה