t
f
a
w
h
רמ ת אנש ה
מפיס1ח'
משרד
ש
מטכ,ל ן
הבקח11
-
קצץ
חינוך
ההוצאה
www.daat.ac.il
ראש'
יאור
~ h h h h -
-
-
-
דעת -מכללת הרצוג
בראשונה נקרא האיור "הדי-אפרים .-שם זה ניתן לו בימינו
על-יד' דוד שמעוני ,אשר קונן על שני השומרים שנפלו חללים
באיזור זה בראשית מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט ,ועל-ידי בנימיז טנא,
ששר:
.כי עינו לג'ועדה בין הרי-אפרים
~צחיחי שדת מינו ,להט השמים..
אלא ששם :ה ,שצית בתקופת המקרא את כל חבל ההר המרכזי של
הארץ ,הוא מושג רחב מרי ובלתי מוגדר במידה מספקת.
לכן הוסב שם האיזור ל"רמת-מנשה" -והוא מגדיר בצורה
נכונה יותר הו את אופיו הגיאוגראפי והן את אופיו הגיאוגראפי-
היסטורי :א) גובהו הממוצע של האיזור הינו כ-ט 25מטר מעל
פני-הים ,ומשום-כך 'ש לראותו כרמה ולא כהר; ב) מעולם לא
היה האיזור בתחום נחלתו של שבט אפרים ,שהתנחל מדרום-מורח
לו לעומת זאת היה חלק מנחלתו של שבט מנשה.
י
תחומים
מבחינת התבליט מהוזה רמת-מנשה את החלק הנמוך ביותר
בזרוע ההררית המסתעפת מהר-שומרוז לכיוון צפון-מערב .אזור'
נוף נבדלים זה מזה תוחמים רמה זו מכל עבריה וכתוצאה מכך
הינה אחד האזורים המעטים בארץ שיש לו גבולות טבעיים ברורים
משלושה עברים:
בצפון-מערב תוחם את רמת-מנשה נחל'-קנעם (ואד'-מילח),
המפריד בינה וביז הכרמל ,הבולט כאז בסלעיו הטחוספסים ובמור-
יותיו המכוסים שרידי חורש האלון והאלה .בפתח הנחל ניצבהעיז
נקיף :הריהן תל יקנעם ,שעליו שכנה בימי-קדם יקנעם המקראית.
בצפון WQI"-תהומה הרמה על-ידי עמק-יזרעאל.
בדרום-מזרח תוחם את האיזור כביש נחל-עירון מאדי-ערה),
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
~glen-
קענה .עם התפוררותו ,הנפך סלע זה לקהקע אפור-בהיר ודל ,המצמיה
כיום שיחים נמוכים .עיקר הצמחייה באיזור הושעיה בתקופה
ד לראשית ההתיישבות היהודית לא
התורכית על-ידי העדיים,,יע
היו כאן כמעט עצים. .האדמה נסחפה והלכה ובגבעות לא נותר הרבה
מלבד אבנים וסלעים .ואילו ,בעבר הרחוק היה ,לדעת הבוטנאים,
ן וכנכור ,מכנו מהרו עצים מודדים.
מכוסה כחורששיו
.רק במזרחה של רמת-מנשה ישנו גיוון באפרוריות היהירה
השליטה בנוף :בין מגידו לבין משמר-העמק.בולטים כמה קונוסים
של הרי-געש כבויים ,ששניים .מהם נקראו על-ידי הערבים בשם
"התל .השחור" (תל-אליאסמר) ,בגלל אבני הבזלת המזדקרות בהם
מתחת לכסות הצומח והאדמה הכהה .הרי-געש אלה פעלו בתקופה
גיאולוגית מאוחרת יחסית -בזמן ה'11צרות 1של עמק-יזרעאל.
לעומת הנור הגבע' הנוח של רמת-מנשה ,בולטים הצוקיה
התלולים של הכרמל ושל רכס הר-אמיר נהרי אום-אל-פחם) .הם
בנ,ויים סלע גירי קשה ,אשר'הפך בעקבות פעולת האקלים ,הבלייה
והארוזיה ,לנוף מחוספס ,בעל צוקים תלולים ,ובו נחלים שהעמיקו
י מיודד -ובעיקר .בכרמל.
לחתור ושיוו לגיופ
השוני במבנה ביז רמת-מנשה מנה לאזורים התוהמים אותה
מצפון,.ומדרום מזהנעין בעבר הגיאולוגי הרחוק .אוקיאנוס ,דום
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
המעיינות
:מי הגשמים מחלחלים בחלקם בסלע הגירי הרך 'ובהגיעם
לשפבות אטימות (כגון ע של אבן הגיר הבי'ט:מנית .שנתגלתה בזמן
כרוית מנהרת _מנשה ובקידוחים) הריהם חוזרים ושרצום .בצורת
מעיינות .באיזו
ר.נמצאים 60-50מעיעות קטנים שנביעתם בלח"
קבועה :עם תזם הגשמים הולכת שפיעתם ופוחתת'ובקיץ-יש'והיא
פוסקת כליל .כיום משמשים מעיימת אלה רק להשקית צאן.ואילו
י האיזור-.גם בתקופה
ביאי-קיבסהיף' בסיס לקיומם של יקריב-
הרומאית השתמשובמימיהם ,אלא שבאותה עת לאהיו עודהיישובים
צמודים אליהם ואת מיחץ המעיינית העבימו'תכומות בתמוה-מים
למרקקים בך ,למשל ,רומזו בתקופה הרומאיתמימימעיינות אלונה
,
..
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
. …באחדים ממעיינות אלה משתמשים גם היישובים היהודיים;
ע"י הכביש הישן מהזורע לעין-השופט ניצב מכן-המים של רמת-
השופט ,המקבל את מימיו מהקידוח השטחי שנעשה לידעין-פריר;
בנחל-משמר רוכזו מימי שנ' מעיינות שפרנסו בעבר את .הנהל,
נד' להעשיר במימיהם אח כקר הקיבוץ.
הקיבוץ הראשון באיזור -עין-השופט -שאב תהילה את
מימיו מהמעיק הקטן שלרגלי ג'וערה.
י
1
נחלים ודרכים
מתווה הנהלים והתאמתם כדרכים
4י' הגשמים ומימי המעייפת.יורמים כחורף ובאביב באפיקים
רבים אלה נחלי האיער ובמרביתם חהבים כקיץ .ראשיתם.בקו
ים ,הענבר בכיוון צפון-צרום בקירוב ,בערך במקבילפרשת-המ
לכביש אליקים-עין-השופט ~משם לכפריין .פרשת-המים עוברת
בחלק המזרחי של הרכס ולכן ארוכה.הרבה יותר דרכם של הנחלים
תורמים מערבה ,לים-התיכון WS1 ,להם שהות למתאחד לנתלים
גזעים יותר .אולם a2TS1אח הרמה וכצאהמ למישור-החוף נהלפ
זרימתם; הם נתקלים בסחף או בחולות ויצרו ביצות (מיצות
נ"ין.ק~ע
כמח-
.( .
.
.
' .
תוסער זכרון4-עקצ.
בת-סוליתה
,-
-
.
"
1
כביסד חיפה-ול')
– /נ 2 5
=
מ/
דרום%:,כרנ
www.daat.ac.il
- – – – – – – – – – – – – – – -
דעת -מכללת הרצוג
נחי-יקנעם
והכביש העובר בו .בכנימה ?רמת-תנשה'.
'-
, ~.: . :~~.ממף ".סכן- :תו .קנעמ.נסרנזי 'קנעס.ע,י'ת… .
ו איפוא ,כ' המעכרים מהשרון 'לעלק ,אשר
בסלע; איןלהיפלג
עברו בעמקת קטצרו על-יקי ערוצ' הנהלים האלה היוו נקור~ת-
מוקד צדרך הבינלאומית הקדומה ממצרים לארצות הפרת והחידקל.
גם הבים מהנחלים הקטנים שמשו כמעברניח בפנים האיזורימכאן
-
""
שמו הערבו .בלד-א-ריחה" שפירושה".ארץ מעבר".
י. .
נחליאגן-הניקוז המערב
הנחלום.יקנעם ,תות.ודליה וכגיש.נחל-יקנעם ן .
,
-
.'.נחל-יקנעם (ודי מילח) נוכר במקרא לספר ,הפשע בשם "הנחל
אשר פני 'קנעם" .בקיץ הוא חרב ,ואילו אחרי 400-300מ"מ
מים מערוצים קטנים ,היורדים ממורדות
גשם ,מקבל נהל זה
רמת-מנשה ומנחל-יקרת ,היוצא מהכימי .עמק ,נחל-יקנעם
ני
6ורה ~החב-צדיים למדי ,יבתוכו ,סמוך לערוץ הנחל ,עיבר ה.
ש
יי
הב
כ
זכרון-יעקב-בת-שלנוה-יקנעם ,המחבר את פגיש תל-אגיב-חיפה
עם בביש חיפה-מגירו' רק ,מזרחה מקו פרשת-המים של רמת-
לערך מתחנה
מנשה עיבר הכביש לאורכו של נתל-יקנעם
האוטובוסים .של אליקום; ואילו מקח פרשת-המים מערבה יורד
עי
לת~כ.
ל
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
יתר נחלי אגרהניקדז המערבי
בפינה הורומית-משהית של האיזור הולכת הרמה ומתרוממת,
ער הגיעה בקרבת כביש נהל-עירון לגובהה המכסימאלי 401 -מ'
מעלפני-הים .במינהזו מתחילים ערוצים רבים ,בהם נובעים עשרות
בנחלים אלה הוא נחל-ברקו(ואריבוראק,
מעיינותועירים .הדרומי
המרכזי שבהם הוא נחל-ערה (וארי מראת) :ואילו הנחל הצפוני
הוא נחל-התנינים .ראשיתו
והךא גם הגדול שכהם
ביותר
בתוך בק-עה נאה ומיוערת ,ליד מקו-מו של הכפר wlDJnכפריין.
בקרבת מקוםחיצה אותז נביש אליקים-גלעד .באפיקו העליון של
הנחלגיבעים המעשות שכבר הוכרנום ובהם החלה ,בשעתה אמת-
המים שלקיסרי ,שנבנתה במקביללערוץ.בעריצו,התחתון מושך הנחל
מים במשך כל ימות השנה.היא מקבל איתם בעיקר מן המעיינות
העשירים שליד בנימינה רוב המעיינות האלה, ,השופעים כ1000-
ממ"ע לשעה ,צורפו בשנים האחרונות למפעל-המים של מושבהוו.
עד העת האחרונה היה הנחל משתפך תכופות בחודשי החורף
על גדותיו ומציף את סביבתו .בעקבות פעולת-ניקו גדולה שנעשתה
בסביבה ,נמנעה תופעה 11ושוקמו שטחים חקלאיים נרהבים ,שסבלו
קודם מביצות .באיזור כבארה ,שבמישור-החוף ,קולט הנחל יתוכו
גם מעיינות מליחים ומימיו מנוצליט נ'אן למילוי בריכות-דגים.
א נשפך
אף.על-פי-כן מבקיע הנחל לעצמו דרך .בין החולות .הו
לים דרומה ממעגן-מיכאל.
.
עם פיתוחה ההתיישבותי של הסביבה ,חודשו כמה מן הדרכים
אשר עברו בעבר לאורך הנחלים הללו ובחלקן אף נסללו כבישים -
ד
כמו הכביש המיליך מגבעת-עדה לרגבים.המשכו בדרך' עפר,ע
לגלעד או הכביש המוליך דרך אביאל לעמיקם.
י
ן
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
ןן
ן
,
1
"
,העיתייי
.
"ן
הנחלים ברמת-מנשה
מקרא
,יק-
.יע 0–ש
וועדו
=_,ע
www.daat.ac.il
0 a ' u
דעת -מכללת הרצוג
.נמנע.
כביש נחי-עירון
הצפות .יש לצייז ,שתוואי הדרך העתיקה-
והעמקו אפיקיהם
החדשה ,אשר בו נסלל כביש היפה-יקנעם-מגידו-ג'נין ,הינו
צפוד למרגלות הגבעות ונמנע מלרדת לאדמת העמק .תוואי זה ,לא
11בלבד שהתו עובר בשטח גבוה יותר ,הנתץ פחות להצפות
ולהתהוות ביצות שאיימו עליו בעבר ,אלא שהוא נפגע ע"' המים
רק מעט ,כי 111שחלק מהמורדותמכוסיםציפוי.בזלתי.
גחל-השופט (ואדי,פריר)
נחל-השופט התהווה מהתחברות נהל-הטחנה ,שתהילתו במעיז-
ריחניה .עם נחל-השניים ,אשר ערוצו סמוך לעין-העמק .נחל-השניים
השומרים יולש ויצחק שנפלו כאן בשנת ;1936
נקרא על שם שני
נוצרים את זכרם גםשני מגדלי-שמירה ,חורשה קטנהושני ברושים
הניצבים ליד הדרך
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
ן
ן
ן
ן
ן
!
ן
ן
ן
י אל-פורט)
נחל-מגירו (ואדי א-פוק ,ואדי עין-תינה,יאד
גחל-מדרך ונחל-קיני (ואדי א-לג'ון)
נהלים אלה מנקזים את הפינה הדרומית-מזרחית ,הגבוהה ,של
רמת-מנשה .מימי נהל-קיני נאגרים בבריכה קטנה הסמוכה לכביש
הראשי ומשמשים לקיבוץ גבעת-עוזלהשקייה.
נחל.-מדרך הוטה תייננו נשפך עוד לנחל-משמר ,אלא לנחל-
מגידו .גם נחל-ישע ,אוער ליד ערוצו מתחילה מנהרת-מגשה ,היטה,
והוא אוחד ביציאתו לעמק עם נחל-פגה (ואדי עין-תינה).
י שהר
המיעצה האזורית "מגידו" אשר גה מתפריט יישזג
והעמק" ,מנהלת את "רשות הניקח מגידו" ,בה מאוגדים ארבע
מועצותאיזוריות ושתימק,מיוה וזזשר שומרת %ל שדות העמק מפני
מי דג2טפזנות.
אוזני.תבור עת.קי-ימתין יי
ן תועוייה,
שריו תהצמחייה העשירה של הא.זור עפצים
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
(א
,
,י,.י,,ע
8
~ar
כב' צור מסביבת תו פר'ר -
ברמת'
פרידי התקופה הפרי-היסמורית
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
הכירה את הקדהות .היא
הדרה כנראה מעמק החוף
ותחנתה המורהית ביותר
נמצאת בין דליה ורמות-
מנשה.
בתקופה הכלשליתית (ה-
תקופה בה שימשו זה בצד
זה אבו ונחושת) .המקיפה
את האלף הד' לפה-ם,צצים
D1y'alt:יישובי קבע חק-
לאיים בכל מקום ברמה בו
ישנם אדמה ,מים ותנאי
תעבורה .היישובים הכלקו-
ליתיים קם :במעברים מה-
עמק ל,רמה :בקירי (בין
הזורע ליקנעם) ,בתל-פריר
על-יד נהל-השופט; נאבו-
זריק ,על-יד דרך היפה-
מגידו; מגל תל אנ-,שושה,
בגבעת המיסד של משמר-
העמק; על-יד המעיירת
ריחניה וה'רבת-א-שוקק ,ובמקומות רבים אחרים .היישובים הללו
היו קטנים בהיקפם, ,ושטחם לא עלה עלשניים או שלושה זונם ,שכן
אין על הרמה מקום ליישובים גדולים כמו בעמק .רק מערבה מהקו
גלעד-דליה ,מקום שם נעשה השטחמישירי יותר ,ישנם גם תלים
נו'"-ין
מהעז":,
)"-arת'נ
מJ
i.
"l
!j
"1fiDl~fin
1ן":!5"-21
גדוליםיותן:
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
.בתקופת הבלונזה .המאוחרת (התקיפה .הכנענית המאוחהת,
1200–1550לפה"ס) שוב פחת ,כנראה ,מספר היישובים באיזור,
שכן לא נמצאו כאן חרטים רבים השייכים לה .עם ואת מוכיחים
הממצאים ,שבאמצעות הדרכים ההשובות שעברו באיזורהגיעו לכאן
בתקופה זו גם מהורות יבורג כגון ,הכלים הקפריסאים שנמצאו
,בח'רבת-א-שוקק ..,בתל-פריר ובחורבות וקברים בסביבת גלעד.
לתקופה 11שייך ,כנראה ,גם הפסל המצרי שנמצא על-יד עין-
הש,מט -זעובדה זו לא.תפליאגו אם נוכור.,ש,כאותו זמן .נערך
מסעו המפורסם של פרעה ו2חזתימס הג' ,ש'נ1כר לעיל.
. :שתים משלוש .הדרכ,ם .האלטרנאטיביות שראה לפניו פרעה
תחותימם הג' להתקדמות צבאו מהשרון לסביבת מגידו עוברות
באיזור .שאנו דנים בו :דרך נחל-עירון -איתה ראו מפקדיו כדרך
הקצרה ביותר ,אולם גם כמסוכנת מדי והידרך הצפונית לצפת",
כל-.חרה מתקופת הברונזה-התיכונה מהזורע
www.daat.ac.il
יא,,
דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
נר-שתן יה,די
מהתקופה הבידנטית,
יצא בגיפרה
היהודי לארץ-יהודה .אך גם אז לא פסקו לפכות כאןחייםיהודיים.
מעידים על כך קבר בעל כתובת עברית ("קרס מרב יודיו") ,אשר
נמצא מול ג'וערה .שנטמן בה כנראה ,יהודי בעל אחוזה בשם
מרכוסיידל,וכ
,נרוה-הרס המעוטרים סמלים יהודיים ,כגון מנורה
בעלת שבעהקנים.
בנמן השלטון הרומאייביזנטי הגיע האיזור לשיא' פריחתו
החקלאית בימי-קדם .במקומות רבים -ובמיוחד בתחום היער
של משמר-העמק -הרינו ,מוצאים בתי-בד ,גתות ,יקבים ואבני-
ריחיים .התפתחותהיישוב והחקלאות באימר באותה עת גרמולעליית
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
שמחוץ לכמה מט,בעות וחרסים רבים לא שידה כל עדות ,מאותה
תקופה.
השלטון הצלבני הוסל על-יר' הממלוכים .המלחמות הרבות
שנערכו מאז באיזור והשלטון הכושל גרמו לדלדולה הגמר של
הרמה ולהתרוקנותה מתושביה .השרידים היחידים שנותקו כאז
מאותה תקופה הם ההאן המבוצר של קירי-וקמון ,בצד הדרך הישנה
מיקנעם לזכרון ,וחרסים מזוגגים שנמצאו במקומות רבים -
מדליה ועד תל-יקנעם .בעיני השלטון התורכי לא היה ערך לאיזור.
במאה""'-ח " ID'S,נרדים טורקמנים את הסביבה; במשך TtTרב
היוו נוודים אלה -וצאצ-
איהט ,דוקרב א-טורקמו,
אחריהם
את האוכלו-
סיה העיקר-ית של הרמה.
עיריהם השמידו והשמו
[:נה:.::%ב",
את שארית העצים שנוחדו
לפליטה באיזור .במחצית
ד~שנייה של המאה ה-י-ח
כיפת דאהר אל-עמר ,ה-
שליט הבדווי של הגליל,
את האיזור לנחלתי .על
תל יקנעם גנה שליט זהמבצר להגנה בפני התקפה
אפשרית של יריבו בשכם;
מרתפי בניין זה עושים
רושם גם כיום.
רק במאה ה-י"ס זכה
האיזור ליציבות מסוימת.
מוחמד עלי ואבראהים פ-
חה ,ברצונם לקשור את
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
כללזכ~בית ותכשיס'ם טהתק~פה הבאנמית מהקבר לרגל' ג'וערה
לבז על-ידי יהודים ,עד שנגעו אדמותיה ,שנעברה המורחי של
הרמה ,באדמות פיק"א בבת-שלמה ,שמעברה המערבי של הרמה.
ביולי 1937הוקם היישוב היהודי הראשון ברמת-מנשה .היהזה הקיבוץ עין.השופט ,שעלה תחילה להתיישבות לגבעת-נוח
(ג'וערה) .במשך שנתיים שכן קיבוץ זה לבדו בסביבה עוינת
ושורצת כנופיות .עם תום המאורעות העתיק .את מושבו לגבעה
סמוכה ,עליההיא שוכן היום .במאי ,1939כתשובה לגזירת ה.ספר-
הלבן" ,הוקם קיבוץ נוסף באיזור הוא דליה .פרוץ מלחמת-העולם
התיישבות ורק כעבור שנתיים,השנייה עיכב את המשך פעולת ה
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
את המים לאיז ולו ,והסיפורים על הימים בהם הובלו המים
למשקים בעגלה או ש,הוזרמו בצינור בן שני אינץ' כבר נשמעים
כסיפורי אגדה.
מציאת מים רבים אפשרה פיתוח אינטנסיבי יותר של המשקים
ברמה ,אך מהידם היקר של המים וסכנת הסחף מטרידים גם עתה
את מנוהת אנשי היישובים .במפת התכנון החקלאי של אדמות
המדיגה מופיעים חוב שטחי רמת-מנשה כמתאימים לעיבוד נעל
בלבד.,בעיק,ר מטעים ומרעה מטומח .לכן נאלצים להעור בהעשייה
רוב המשקים,
אף,על-פי-כן ,ניתן עומר בסיכום,
מיישובי רמת-מנשה -
המהווים גשר בין מרכז הארץ לצפונה וחגורת ביטחון לדרכים
שמז .הקאן "ן' ~קמן נצו הזרז ששנה מיק(עפ שכרון.
ברקע9 :ר.1הכרתל (העוחרכה)
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
האיזור שמלחמת-העצמאות
.חשיבותו של האיזור כגשר "שובי ביז הריכוזים היהודיים
במישור החוף ובעמק-יזרעאל באה לביטוי מלא בנמי מלהמת-
העצמאות ,עת התנבלו הערבים מכפריהם ב.משולש הקטן" שבכרמל
(ג'בע איגזים עין-ריאל) לתחבורה ה'הידית בכביש הראשי
חיפה -תל-אביב-.עד לחיסול אותו "משולש קטן" עברה התחבורה
היהודית ביז .דר,ום הארץ לצפינה ,בנחל-יקגעב' (שדי-מילו'0
ידבר זה נתאפשר רק הודות למציאות היישובים היהודיים באיזור.
משקי האיזור שימשו גם כבלם למגמת הערבים להתקדם מכיוון
נחל-עירון (.אד'-ערה) לחיפה וכן שיבשו את הקשר ואת החשת
האספקה ביז ה"משולש הגדול" (שכם -ג'נין תיל-כרם) לבין
רי ערבים .מולי מוחזקים בי
אותם מחבלים בכרמל שעדייזה
ילאורך כביש נחל-יקנעם ,עד
הכמר הגדול אום-אל-זינת ,ומשם
יציאתו לעמק'-ורעאל ,הקימו כוחותינו מוצבים.
בשעת התקפת קאוקג" על משמר-העמק ,שימשו משקי רמת-
מנשה כשטח היערכות ובסיס קדמי לכוהותינו וחשו לעזרת המשק
המותקף .אחרי שהובס קאוקג'י במבואות משמר-העמק וברח על
נפשו ,כבשו כוהותינו את מגידו ואת לג'ון ,ואילו הכפר הערבי
אום-אל-זינת נכבש על-ידי לוחמי החבל עצמם .שאר הכפרים
הערביים ניטשו על-ידי תושביהם והגבול הוצב בקו משטרת
מגידו בית-ראם -גלעד ,שבמוצביו החזיקו חברי הקיבוצים
באיור.
-
עקב הסכמי שביתת-הנשק .צורף כביש נחל-עירון למדינת-
ישראל והגבול הועתק קילומטרים אחדים מזרחה ממנו .אף-על
פי-כן ,נשארו בחלקםיישובי רמת-מנשהיישוביסמר.
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
הרחבה של השם עדה .לפ' מסורת אנשי הכפר ,הובאו אבותיהם
של התושבים אל המקום מסביבות ערערה (ערוער) בנגב לפני
כ-ב 20שנ 41כנראה בזמן שלטו,נו~,ל השית' הבדווי דאהר אל-עמר,
שביקש להוק את כוחו גם על-ידי הבאת מתיישבים בדווים .מנהיג
השבט היה איש בשם יונים ,ועד היום מהווים בני משפחה 11את
רוב התושבים במקום.
דרך כוג ב' מוליכה מכביש בקעת-עירוז לכטר ,והיא נמשכת
לעבר גבול שביתת-הנשק ולעמק-דותן .בקרבת הכפר מספר מעיעות
ושטחי מטעים .החורבות המרובות בסביבה זו מעידות ,כי האיזור
היה מיושב בתקופות שונות בעבר .אחרי מלחמת-העצמאות נכלל
הכפר לפי הסכם שביתת-הנשק ,יהד עם שאר כפרי בקעת-עירון.
בגבולות מדינת-ישראל.
נמ('[.ד11
נדק[תי
עדה תנין שין;('1
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
נע ב' 30 1נפשות ועד 400נפשית לערך .בכל הסביבה שאת,
המשופעת מעיינות_
קטנים ,נמצאים שרידי יישובים עתיקים -
ההל בתקופת הברונזה וגמור כתקופה הערבית .מעניינת המסורת
הרווחת בין תושבי מוסמוס ,כי שם כפרם נגור משמו של פרעה
תחותימס ה-ג' ,ששתה ממימי המעיין של הכפר שעה שעבר בו
בעת מסעו המפורסם.
אדמת .ההרים הדלה" מפרנסת בקושי את תושבי הכפרים
הללו; עיקר הגידולים הם טבק (עם השקיה אחת ,בשעת השתילה)
ומעט ירקות ופירות ,המספיקים רק בקושי לתצרוכת עצמיתי
רבים מאנשי כפרים אלה מחפשים את מחייתם בעבודות חוץ
שתות ,וחדרו לשוק העבודה .בערים הגדולות .כתוצאה מכך שופר
נבנו בתים חדשים דהישנים ש'הפצו.
www.daat.ac.il
%4%,איייי"הש""ש"""?י"ו""י%י"ד""4י"שיי4%י"""ר)="ף=",ש="ייץיא"4יי:=4
דעת -מכללת הרצוג
עמ.קם
עמיקם (צברין)
מושב-עובדים ,שוכן כ 3-ק"מ
מצפון-מזית
לאביאל ו6.5-
ק"מ ממזרח לזכרון-יעקב .נוסד באפריל 1950על-ידי עולים
מחרבין ,שבסין .על-יד עמיקם נמצא הכפר הערבי הנטוש צברין,
שהינו מקים יישוב עתיק וידוע בעיקר כמקום-יישוב שומרוני.
המבודת השימר~נית מספרת ,כ' המנהיג השומרוני בבא רבא,
שהקים במאה ה-ד' בתי-כנסת שומרוניים רבים ,בנה אחד מהם
QSבקרבת צברין .הכפר שוכן ליד Y'~yהנשפך לנחל-התנינים.
בשל מצבה הגיא~גראפי ,שימשה צברין צומתלדרכים הפנימיות
של הרמה; דרך עפר הוליכה ממנה בכיוון דרום-מערב -
לסינדיאנה ולבנימינהו דרך שנייה הוליכה על גב הרכס -
www.daat.ac.il
תובייזה
דעת -מכללת הרצוג
,
כפר נטוש ממערב לאבן-יצחק".חובייזה"הוי
ו שם צמת ,הנקרא
בעברית חלמית .הכפר שוכן בגובה של 139מ' בערך ,מעל פני
הים-התיכון ,במרכז שלוחתההר .משני עבריו ,שני ערוצים גדולים,
המהווים חלק מאגן-הניקוזהדרימי של נחל.התנינים .בסביבת הכפר
נמצאושריריםעתיקים.
מחובייזה מוליכה דרך אחת מזרחה ,לאבן-יצחק ,ודרך שנייה
מערבה ,לגבעת-גילי (אום-א-שוף) ולאביאל.
אבךיצחק(גלעד)
קיבוץ .עלה על הקרקע ב 1945-והגיע להישגים יפיט בכל
ענפ' המש"ק המעורב .תחילה .נקרא גלעד עכר החברים אשר נרצחו
על-ידי הנאצים באיהופה .בצומת אליקים הוקמה מצבה ועליה
' שעת.1'(-
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
'מי-קדם כמקום יישוב .בבניין המרובע..בן שתי ,הק,מית.1,הבנוי
עליה ,משוקעים-שהודי-,בניינים'-קלומים '(מדרגות שיש ,,למשל).
בשנת תרצ" ,,עת היה האיזור.קז כנופיות מרצחים ,אשה 'תקפו
יישובים יהודיים ,שימש בית זה בעל קירות האבן העבים -
לעין-הרופט שעלהה -ו
בתוספת יציקות בטון אחדות -
.. .
מבצי
:
למקום להתיישבות.
–.
עוג תום המאורעות.עבר,המשק למשטח רחב-ידיינו על הרכס
הסמוך והבית-הפך -תחת השלט של ;בית-הבראה'גבעת-נוחי
(ע"ש 'נוח לינדהיים( שתכנן ;את תיקון הבית ונטפה' בתאינת
א11ירו '= )1למרכז האימונים של הבהגנה" ולמקום .הקורסים1
למ"כים ,אשר קראולאיזיר משולחןהחול שלאלוהים";בימי מלחמת-
העצמ'אות שימשה ג'וערה -כמקום ההיערכות של 1a'filfiaלהמרת
המשר מעל משמר-העמק .את אשר ם,מלה לגבי היישוב בתקופה
מסוימת ,מהטיבות ,אולי ,לבטא השור.י
תה.הבאו
.ת. – :
..
ם-
-
-
-
זמה
'
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
ותת.הע~~ס עם קוס הסוינה
.
.
..
..
רמת-מנשה
קיבוץ .נוסד בשנת ,1948במרחק של
צפון-מורהית לדליה .שתף עם קיבוץ דליה בבית-החרושת "ארד"
'ן
ובעליהם של עדרי צאן ומשו מעיר,ב .nnTDb
…ן
2
עי-העמק
:
'
וגז- -
ק"מ בערך מורחית-
.
' -
-
מושב .נוסד ב:1944-על'-די יוצאי כורדיסטאן ,שרובם עבדו
קודם בירושלים ובה הקומו,ארגון להתיישבות.
מ..
אליקים
.
-
.7:
ך
-
"). :י-
הכביש:הרששי בנחל-יקנעם עתדי-מילח)
.בצדמופשרבש-תע-ובהדמייםםבשצ
ל,
י הרמה :נוסד ב 1949-על 'די.יוצאי עדן.
לפני מלחמת-העצמאותהיו אלמות הלביבה מעובדות על-יד)
תושבי
הכפר הערבי -'DIKאל-זינת .כפר זה שימש במאורעות -1936י193
בסיס לכנופיות ערביות ובימי .מלחמת-העצמאות 1nleulתושביו
וברחו .השם אליקים הוא סמלי ,ולקוח מהתקזז.
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
תליקנעםויקנעם
ם שוכן על שלוחה מאורכת
תל יקנעם ,המשתרע על פני 23דינ
שליר~תילנשה ,במקום בו ייצוגים נחל-יקנעם,,וכביש נחל-יקנעם
י קדם .המקום מבוצר בדרך הטבע:
אשגבותו-הצבאית שלהיישובבימ
לעמק~ ,מתחברים לכביש חיפה-ששמר-העמק.דיכים אלה קנעו את
הוא מתנשא מעל לעמק לגובה של כשבעים מטר וגם
משלושתעברי
יאמיבול ע"י גיא עמוק למד .,לרגלי התל נובעעין-
מצד הרמה הו
יקנעם ובמרפק 2ק"מ ממנועובר נחל-דו12פט ,המושך מים בכל ימהל
השנה .שדות' העמק ,יערות הכרמל וכר' .המרעה .של המת-מנשה
היו מרקב המחיה של העיר יקנעם הקדומה ,ששכנה במקום.
המקום כבר היה מיושב בתקופת הברינזה הקדומה (האלך
ה-ג' לפה"ס) .מעידים על כך החרסים שכמצאן על התל והקברים
אשר נתגלו בשעת חפירת ב"ר במנסורה הסמוכה.
בשעת כיבושה של הירץ .על)-וישיטי,-שראל ,ניצח יהושע
את "מלך (קנעם לכרמל" יהישראלים התנחלו במקום.בצייום
ים היטב בקצה הצפוני-מערבי שלואוויר של התל עדית גיור
שרפדיה של מצודה מרובעת ,הפונה לכיוון מוצאו של נחל-
יקנעם ,שלאורכו עכרה ,גמ בימי קדם דרך חשובה .לפי דברי
בית-ראשון "את יקמעם הות
המקרא קיבלו הלזרים
כ-
וה
מי
סש
הר
ליקנעם).בימאיחר-כך חיבה העיר .במנסורהמג
ה
(הכוונה ודאי
לתל נמצאו אמנם,שהידי מהנה -צבא רומאי ובחפירות שנערכו
ביקנעם העילית ,נתגלה בנין דווה דומית ,אולט רק בתקופת
השלטון.הבי,נטי .נזכר שוב השם" .זימונה" כ"כפר בעמק הניול,
שישה מילין מלגט, ,לצפון בדרך לפתולמאיס(.עכק".
'' בימי מסעי-הצלב-היתה במקום עיירה קמנה ,שנקראה "קאי-
ם-נט" ) 500 "(Caymontשנה לאחר-מכן -בנה כאן דאהר אל-עמר
בתורכים).
מבצר ,שנועד
(השליט הבדווי של צפון הארץ ,שמרד
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
מנן ( ullrnnנווי ,קרעם ,נונוי "מת.מ~ש"
המסייר בתל עובר קוום בבנייני המשלחת בהם נמצא מוזיאון
קטז .השגיל מוליד לאיגור השערים ואנו נכנסים לאתר דרך
השער שנבנה בימי שלמה על ימידות שערים מתקופות קדומות
יותר .גם המדרגות המובילות לשער הן מתקופת שלמה.
לפני שער שלמה ומאחורי הסוללה שהוקמה לצרכי המסילה,
שבה הסיעו את שפך האדמה בזמן החפירות ,עמד אחד הבניינים
המפוארים של מגידו בתקופת השלטון המצרי של הפרעונים,
הוא בניין המושל .במקום זה ,במרתף הקשור לארמון ,נמצאו גם
הממצאים היפים ביותר שנתגלו במגידו -תכשיטי זהב ומאות
שברים של שנהבים עם טיתוחים נפלאים.
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
העברת קו המוביל הארצי דרכה ,בשתי מנהרות :מנהרת מנשה
תפקידו של המנהרות לאפשר זרימת המים ממאגר בית-נטופה
ם את מהמום הרמה
יעד 'לראש-העיז ללא שאיבה ,כשהם ע,.ברי
החוצצת 'בין עמק יזרעאל לבין עמק החיף .גובה המאגר בבקעת
ב.ית-נטיפה הוא 150מ' ,מעל פני הים; משםי1רד קו צינורות-
הענק (בקיסר 280ס"מ) לעמק יזרעאל ועולה שוב ער לפתח
מנהרת מנשה א' שבגובה 123מ' -בלי שאיבה ,בהתאם לחיק
הכלים הלכליבים.
פתחה הצפוני של קמנההה נמצאבין הזורעלבין משמר-ה,עמק;
הפחח הדרומי בקרבת קמוץ רמות-מנשה .היא ע~,ברת בעומק ממוצע
של 130מ' מתחת לחורשות ושדות וארכה כ 6,380-מ' והמק
המנהרה הארוכה ביותר בישראל .היא נחצבה משני עבריה בעת
ושנה אחת ועבודת הכריזה נמשכה חמש שנים; פגישת ש,ני
צוותי חחוצבים' משני העברים ,נחוג ברועתו .קומר,ה הפנימי צול
המנהרה הוא 3מ' והיא מצופה בטון.
כעבור 2ק"מ מיציאת המים ממגהרת מנשה א' הם נכנסים
למנהרה שניה שאורכה 360מ' שנהרת מנשה ב') ,המצופה גליל
פלדה לכל אורכה ,בגלל העובי המועט של כיסוי הסלע שמעליה,
מיציאתם ממנהרת מנשה ב' ,ממשיכים ,המ