הרב ד"ר ישראל
היגוניים
)שי'ר עIנ)נןאיל( יעקןבןביץ
ן'גושגועותו
ניגוינן
תדפיס מתוך חרברת "גשר" – 2/113חורף תשמ"ד ,שגת שלושים ןואח,ת
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
"רב ישראל )סיר עמנואל( יעקובוביץ
הרבIנ"ס ןב)שב)עית'י ביב)יני
א
מתון הוקרה ,שאין לה Iאח ודוגמה בכל תולדות עם ישראל ,נאמר על הרמ:יים
זמן קצר אחרי פטירתו ייממשה עד משה לא קם כמשה" ,והמשפט הזה היה לאמרה
עממית .מבחינת מה זוהי אמת במלוiא משמעית המלה .חיץ ממשה רבנו לא היה עוד
י,הידי שהטביע חותם כה אדיר על חיי היהודים ,על הגית היהודים ועל פסקי ההלכה
כמו רבי משה בן מימון .ההשפעה הזאת מורגשת לא רק בתחום לימודי היהדות ,והלא
אין עוד שם בכל ספריתנו ,שכה מרבים להזכירו כמו את שמו ',z,זל הרבןב"ם .אפשר
לובןר שהיהודים והיהדות לא נשארו כמו שהיו ,מאז החל עיליי ,העילייים הזה ,שנולד
לפני 850שנה בערב פסח ,מקרין מגiאונו על כל העולם היהודי.
לא אנסה כאן להעריך את חייו ,לסקור את יצירותיו הספרותיות האדירות ,או
לתת שיעור למקום שהוא תופס בפיתוחם של ההלכה בישראל ,של הפילוסופיה היהודית
ושל הר.נה תחומים אחרים שגאונו נגע בהם ,ותחת זiאת אנסה רק להתחקות על
החשי בית ,הנודעת למשנתו ולאישייתו היחידה במינה בימינו.
אספקלריה מעולה ל,אוניברסליות ',z,זל הרמב"ם אנו מוצiאים בספר המקיף הראשון
על חייו ,עבודתו והשפעתו שראה אור אי-פעם ,ספר שלחיבורו תרמי כמה וכמה
אישים .כדי לציין 700שנה לפטירתו ) (1904פירסמה Fo!'-
udentllmsזderung der Wissensl haft des .
"; ben Maimon
zur
s(;h<J ftןGeseI
את הספר בשם
"Moses
,היצ ר,ה יצ,אה לאור בשני כרכים :האחד הודפס ב ,1908-ואילו
האחר -ב .1914-ל'zד בו עשרים פרקיס ,פרי עטס של מלומדים יהודים ראשונים במעלה
מלפני שמונים שנה) .אף לא אחד מהס היה בריטי ; ברס ,הדבר תוקן מקץ יו.בל שניס :
,Moses Maimonidesכדי
ד"ר י' אפשטיין הוציא אז לאוד את כרן הזכרון
לציין 800שנה להולדתו ,ב .(1935-עשרים הפרקיס הללו דנים בנושאיס מנושאיס
שונים ,ואלה הם :שני פרקיס הם בירגרפיים ,פרק אחד דן ברמ.ב"ם כררפא ; ארבעה
יmדו לרמב"ם הוגה הדעות ;שבעה -לרמב"ם פוסק ההלכות ; שלוש,ה פדקיס נדרשים
ללשונו ולסגנונו ,ועוד שלושה פרקים נסבים על נושאים שונים ,לרבות התרומה שהרים
לכרונולוגיה ולאסטרונומיה.
איזז קשת נושאים ברחבת יותר ,שטיפל בהם גאונו של איש אחד !בימי הביניים
שימש כנציג היהודי הראשון במעלה בכל אחד מן התחומים האלה :הוIא היה איש
;הי נוסח ההדצאה שהדצה טיר עמנואל יעקובוביץ' ,דבם הדאשי של יהודי בדיטניה ,ב25-
.בפברואר ,1985לדגל פתיחת יישבוע הטפד היהודי" .המקוד האנגלי פודטם ב-
Quarterly
. The Jcwish
95
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
mלכה היהרדי הדגןל ,הרגה הדערת היהרדי הדגרל ,הררפא היהודי הדגרו רחכם הלשון
העברית הדגול ,בכל אחד מן התחומים האלה על,ה על בני דורןm ,ותמו עודנו מוטבע
על ימינו אלד..
ב
הבה ואפתח באחדים מהיבטי השוליים ,נגרן הרמב"ם כבלשן .העברית המודרנית
:השגירה בפינו חכה חוב גדול לאמנות ,שנה שיכלל את לשון המקרא ואת לשון חכמי
המשנiה ,הסגנון התחביר המופלאים בבראו לכתוב את יימשנה תורהי' ,הלא הרK
ספרו היחיד שכתב בעברית jהסגנון הזה נודע לימים כ"לשון הזהב" .הוא טבע מלים
חדשות ועיצב ניבים חדשים ,שבזכותו היו לחלק יסודי של העברית בת-ימינר.
והנה -הרמב"ם כרופא .מו,בן ,הוIא היה מרופאי ימי הביניים ,תלמידן של גלנוס
שקדם לו באלף שנים ,ובאופן כללי עסק ברפואה כפי שנתפסה בימיו .עם זאת היה
משכמו ומעלה ,וכל ספר תולדות הרפואה מזכיר את תרומתו .בחיבוריו הרפואיים הרנים
מביע הרמב"ם כמה תפיסות מודרניות מובהקות) .כמוהם כשאר יצירותיו נכתבו גם
הספרים האלה בערבית ,ורק בדור האחרון תורגמו לעברית ויצאו ל,אור בעריכת זוסמז
מונטנו המנ .(mאחד הספרים הפופולריים ביותר הריד.ר יימוחה לבריאות" ;הוא נכתב
למען השולסן ,שסבל מדכדוך הנפש בלווית סימפטומים גופניים .בחיבוד זה הרK
מטעים מה חשו.ב הרא לשמור על תנאים היגייניים ,על תרגילי גוף ,על נשימה נכונה
ועל מתינית באכילה ונמשגל .הוא חוזר על התובנות הרפהאיות הללו ב"משנה תורה"
שלו ,ושם הוא מייחד פרק שלם לאותו משסר החיים הבריאים ,שהיה בעיניו כצו דתי :
הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא -שהרי אי-אפשר שיבין אי
יידע דבד מידיעת ך,בורא והוא חולה -לפיכך צדיד להרחיק אדם עצמר'
מדבדים ,המאבדים את הגוף )הלכות דעות ,דו ,אי(.
במיוחד יעז :
לא יאכל אדם עד שילך קודם אכילה עד ש תחיל גופו לחום או יעשה מלאכה
או יתייגע ביגע אחד …לוא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו ,אלא יפחות כמך
וביע משבעתו )הלכות דעות ,ד. :בי(.
להלן הוא ממשיך ומגיש לנו רשימה ארוכה של הוואות הזנה והוראות בריאות
אחרות ,והוא מסיים בהבסחה ראויך ,לציון :
כל רומנהיג עצמו בדבוים אל,ה שהורינו אני ערב לו שאינו בא לידי חולי כל
ימיו עד שיזקין הרבה וימות ואינו צריך לורפא .ויהיה גופו שלם ועומד על
ברוי 1כל ימיו ,אלא אם כן היה גופו וע מתחילת ברייתר …או אם תבוא מכת
דבר או מכת בצוות לעולם )הלכות דעות ,ד ,כ'(.
דרך אגב :נרשם נקוחת הימים ,שאחד הפציינסים הביע את תודתו לרמב"ס
בדברי שיו :
אילו היה הידח נכנע לאמנותו, / ,היה מסהחר מכתמ' 'rבזמן מל,ןאו / .ומוצל
מליקויך הוגילים / ,ובעת חינוח ה'זז iנגאל מל,התמעט.
Encyclopedia Juda.lca Vol. 11, P. U8.
96
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג
המתיבית ,הבאה לידי ביטוי בהוראות דלעיל ,שימשה ,בר לרגלי הרמב"ם לא רק
בתחום בריאות הגוף וrהנפש ,כי אם גם בתחום המצוות והמוסר ,ובכר ניווכח ל,הלו.
אנו עדים ,כמובו ,להשפעת הקבע שמשפיע הרמב"ם על שיגרת המצוות היומית
שלבו ,מקימני ועד שכבנו :אנחנו בו,הגים על-פי פסיקות ,שפסק הרמב"ם בבחינת
כונסם המקיף הראשוו של כל דיני התלמוך .בהיחלק הדעות ואסכולות קבע הוא איזו
דזבח מן הרא,וי לנו לאמץ ללבנו .לאח.ר זמו נכנסו רוב פסיקותיו לי(השולחו הערור"
של רי יוסף קארו ,הלא הוא קובץ ההלכות הסופי ,והוא אף מנוסח ברובו בלשובו
של הרמב"ם .מכאן ,כי מאות אלפי יהודים נוהגים בחיי היומיום שלהם עד עצם ימיבו
על-פי הפסיקות שפסק הרני.ב"ם לפבי 800שנך.j
בדומה לכר בזכרים אנו מדי בואבו אל בית-הכנסת כי הרמב"ם הדא הוגה הדעות
היחיד מימי הביביים ,שהגיתו נכלו"ה בסידור התפילה ,היומיומי .שירת יייגדל" ,שאבר
אומרים בכל יום ,היא תמציתם ,הפיוטית בת י"ג השיורות של שלושה-עשר עיק,רי
האמוaה,
שניסח הרמב"ם
מקורם
באריכות הרבה יותר
גדולה,
וז,את
בפירוש
המשביות על מסכת סבהדרין ,פרק י"א .לא היה עוד הוגה דעות יהודי ,אף לא
רב ,פרשן או פילזסוף שמחשבותיו זכו ל,היכלל בתפילותינו היומיומיות כפי שזםה
הרמב"ם שהרי במונים עיקרי ן,אמוaה של,ו ב"יגדל" .ע,וד יו,תIר בולט הדבר ב"אני
מאמין" הנאמר בסיימה של תפילת השחרית .עד כאו על החותם הגליי לעין והמתמיד
שמטביע הרמב"ם על חיינו היהודיים ועל ,הגותבו היהודית.
ד
בבואי לסגם את המשמעות ,הנודעת למעונתו של הרמב"ם בימינו ,הבה אקדים
ראפריר אחדות מו הסברות הרווחות מאוד ואבאר מה לא היה בו. ,ברמב"ם ,חרף
.כל הטוענים את ההיפר.
לא ואחת מתארים אותו כרצי;נליסט לעילא ולעילא וכארכי מתקו של ההלכה .את
מסתו על-אייותיו קרא אחד העם יישלטון השכל" .בכר ביקש לרמוז כי בע'יבי
רjרמב"ם היה השכל מעל לכול :הוא היה הרצי;בליסט הקיצוני ,שלא היה מקבל את
הדברים א,לא אם כו הכתיכה אותם התבונה ,או מכל מקום הטביעה עליהם אח
גושפנקתה.
כעולה בקבה אחד עם אחד העם בא מלימד 'אחד ,היקר לי כידיד ,פרופסור רפאי
לבה מלונדון ימנה את הרמב"ם ,במאמר
ייהיהדות וגורם גיבקינס"
)ייתה טיימס",
(28.7.1984כעושה יד אחת עם המודרניסטים נגד ,הטרדיציונליסטים.
טבילת האש של הבישוף מדרהאם תזכיר לקוראים מסיימים את המחלוקח,
ששיסעה את 'אגפה המסורתי של הקהילה היהודית-בריטית לפני עשרים שנה
ואף זכתה לכותרוח גדולי העתונים ,והיא השאלה בדבר האורת;דוקסיות של
הרב ד"ר לואי גיייקובס .ד"ר גיייקובס שב ו,הטעים במונחי ימין את קביעתו
הנחרצת ,:ל הרמב"ם האומרת ,כי הואיל ודוiא,ינטלקט מתות האלוקים הוא ,הרי
שתובעת היהדות את המיומנות האינטלקטיאלית הנעלה ביותר שמסוגל לה
היהודי היחיך.
97
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חבה נתבוגן מה כותב הרמב"ם עצמו על מגבלות האינטלקט :
דע כי לשכל האנושי מישגים אשר בכוחו וטבעו להשיגן כלל ולא בסיבה אלא
שערי השגתן נעולים בפביו ,ויש במציאות דברים נישגים באופן מסיים וייעלמו
יתר מצביהם )מוחה הננוכים ,חלק א" פרק לייא(,
בפרק הבא הוא מפרט עוד יותר :
".ההוא ,שאם אתה תתיישב כהנר שיש עליו כדמות קושיא ,ולא תרמה את
עצמך לסבור 'tזהוכח בדבר 'tזלא הוכח ,ואל תמהר לדחות ולהחליט בהכחשת כל
מה שלא הוכח הפכו ,ואל תחשוב להשיג מה שאינך יכול לה'tזיגו ,רק אז תהיה
בשלמות האנושית ותהיה בדרגת ר' עקיבה ע"ה ואשר נכנס בשלום ויצא בשלום
כעת הסתכליתו בעניינים האלה האלוהיים ,ואם תחשוב להשיג למעלה מהשגתו.
או תמהר להכחיש את הדברים אשר לא הוכח הפכן ,או שהם אפשריים ואפילו
,אפשרות רחוקה ,תהיה כאלישע אחר ,ואין זה רק של,א תהיה שלם ,אלא תהיה
גרוע מכל גרוע )שם ,לייב(.
אכן ,הרמב"ם טורח מאוד להטעים ,כי אין השכל מושל בכיפה בבואנו להכריע
מה ראוי להתקבל על דעתנו כ'עובדה או כאמת ,ומה 'אינו ראוי ,הרי דוגמה מאלפת
מאוד מסיומו '.:זל יימשנה תורה" הגדול ,הדנה ב,אותו סדר מיסר יסודי ,שכל בני אדם
חייבים לקבל עליהם והידועה כ'Lז:בע מצוות של בני נח -איסו.רי עבודה זרה ,עריחת,
רצח
וכיוצא
באלה,
משסיים
א,ת
פרטי
כל
הדינים
הללו
מוסיף
הרמב"ם
את
דומסקנה הכללית הזאת :
כל המקבל שבע מצוות ונזהר לעשותן -הרי זה מחסידי אומות העולם ,ויש לו
חלק לעולם הבא .וההא :שיקבל אותן ויעוzזר' Jאותן ,מפני שציווה בהן הקב"ה
בתורה , , ,אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת -אין זה גר תוש.ב ואיגו מחסידי
אומות העולם 'אלא מחכמיהם )הלכות מלכים ,ח' ,י"יא(,
מן החכמה ומן התבןנה הוא בחברה האנושית לבל יהרוג איש את רעהו ולבל יגנוב
איש מאחיו ;ברם ,אין מאומה מן החסידות או מן המידה הטובה בהתנהגות מעין זו,
'היא נעשית לראויה לייחלק בעולם הבא" לא מכוח ההגיון ,אלא מכוח מ.תן תורה
מסיני ,מתוך הישמעות גרידא לרצון האל .לא היתה יכולה להיות המחשה משכנעת
ייותר ,עד כמה שולל הרמב"ם את השכל בבחינת מ.כר'רע עליון בין טוב ור'ע ,אפילו
ביחס לחוק המ,וסר האוניברסלי ,כפי שמצויה עליו האנושות כולה,
אכן ,שקד הרמב"ם '.:זקידה יתרה '.:זיחקרו על הטעמים לכל המצוות .לנסות ולגלות
אינ משמעות ההלכות -דבר זה ראוי בהחלט ,אולם לא כדי כך שיומלך השכל למלוך
על גילוי רצונו ':zל הבורא .הקטע ':z.להלן לקוח מסוף ספר הקרבנות שב"משנה
תורה" :
רואוי לאדם להתבונן במ'z.זפטי התורה הקדושה ולידע סוף ע.ניינם כפי כוחו,
ורבר שלא ימצא לו טעם ולא יידע לו עילה -אל יהי קל בעיניו , ..והמשפטים
הן מצוות שטעמן גלוי וטובת עשייתן בעולם הזה ידועה ,כגון איסור גזלושפיכות דמים ".והחיקים -הן המצוות שאין טעמן ידוע •• ,והקדימה תןרה
98
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ציןוי על החיקים,t,' ,זנאמר :ושמרתם את חןקותי ואת משפטי א::ר יעt:ה אותם
הארם וחי .בהם )הלכות מעילה ,ח' ,ח'(,
אף-על-פי שהקדיש את עצמו לחקירת משמעותן של המצוות )ובמיוחד ב"מןרה
הנביכים"( ,טרח הרמב"ם מעןדן להדגיש כי טעמים אלה ,ע,ד כמה שאפשר לגלותם,
מכונים ייטעמי המצוות" ,טעם
המזון הןא פועל
יוצא לאכילתו ןלא
סיבתו.
כל
הפירןשים שפירש נועדו להיות טנ!:זי מצוות גרידא ,פועל יוצא ',t,זמתנסה בך האדם
בשמרו את התורה ,אולם לא הסיבה להיכללם בהתגלות רצונו ",tזל האל .
ה
מוליכות שולל וחסרות מידע לא פחות הן הטענות האומרית כי הרמב"ם היה
חדשן ,שסיגל את ההלכה אל נסיבות הזמן ,אכן ,הרמב"ם נמנה עם המעטים Z:זבין
הפןסקים הדגילים בישראל 'tלא חידש אף צו אחד ,להוציא תקנות מקומיות ,שנועדי
לשמש נר לרגלי הקהילןת שבתחום ',t,זיפוטן ; ברם ,התקנןת הללו לא נכללן .נ"משנה
תורה" ,שתוקפו נועד לעמוד לעד .מבחינה זו נבדל בתכלית מאישים כגון רבנו גריtם
מאור הגולהt' ,חי בגרמניה מאתיים שנה קודם לרמב"ם ; ר' גרשם היה חדשן מהפכני :
הוא הנהיג את החרם המפורסם על ריבוי ני,:,דים ,על איסור מתן הגט בעל כרחה'tל
ה שה,
וכן
תקנות
ייפונדמנטליזם"
ב.א
אתרות
לתאר
הנשמרות
את
עד
הד.בקית
עצם
ימינן
הקפדנית
אלה,
בהלכה,
אדרבה,
הרי
אם
'::ה.יה
המונח
הרמב"ם
הtונדמנסליסט הראשון במעלה ".הוא עמד על כך הן בהלכה והן במעשה ,ויותו
במפורש משעמד כל מחבר אחר שדן כהגות יהודית או בפסקי ההלכה.
הוא הפך את מהותה הבלתי משתנה והמחייבת תמיד של התורה לעיקר 'tזל אמונה.
אנחנו חוזרים על הע"לIר הזה בשירת יייגדל" באמרנו " :לא יחליף האל ולא ימיר
דתר לעולמים לזרלתר".
ניסm
העיקר
הזה
בפי
הרמב"ם
עצמו
הרבה
יותר
מריzזים,
כי.:יעה
'zזהרא
קובע,
roרך' עיקר שמיני :
התורה מן השמים ,ו,הוא שנאמין 'tזכל התורה הזו הנמצאת בידינו היום הזה
,היא התררה שניתנה למי:.,הז; ,ושהיא כולד .מפי הגבור,ה ., .ואין ד.בדל בין בני חמ
כוש ומצרימ …אר אנכי ה' ו'tמע ייtדאל) .פירוי ::המשניות ';Zל הרמב"ם,
סנהדרין ,י' ,א.(':
אין לך דבר קל אר טפל בתררה ; לכל פסוק ארתה הח!:זיברת רארתו התוקף .ברוח
זו כוללרת ה"תשוברת" שלר )סימן מ"ו ,בעריכת א' פריימן ,ירויt:לים ,1934 ,עמ' (46
*
גם "פונדמנטליסט" גם ייאורתוזזקסי" הם מונחים שנגזרו במקורם מאיצר המלים של דגנסיה
הנוצרית ; לימים באו ממע,טי דמות והחילו את המונחים האלה על יהודים מסון'תיים ,כדי
הבאיש את ריחם .אכן ,אם בכ'ל'ל אפשר להזדקק למונח הiTה באיזה שהוא הקשר יהודי,
ד.י
שמתאר
הפונדמנט'ליזם
את
גישתם
העiוינת אל
חכמי
התלמוד של
הצחקים
ושל
הקראים :הללו לא האמינו נתורה שבעל"פה ,נקטו גישה "מונדמנטליסטית" כלפי המקרא
ומסלו את גמישותם ואת אופיים הדינמי של חכמי התורה בתלמוד רבספףות הרבנית .יהודים
מסודתיים ודאי יודאי שאיז הם פונדמנטליסטים !
99
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מה שהשל,ב לשואל אחד :חייב אדם לעמוד לקריאת עשרת הדיברות רק אם עומן
ל:ל קרקאת התורה ,שאלמלא כן יחזק את דעת המינים האומרת כי עשרת הדיברות
חיzזובים יותר משאר התורה .הוא לא יכול היה להבליט בדרך חותכת יותר את דבקותו
בסמכותה האלוקית של ,התור,ה כולה מאשר בניסוחים האלה ,שניסח את עיקרי
ד.אמונה ביהדות.
גם בדונו ב'/משנה תורה" שלו בסדרי התשובה הוא יוצא חוצץ על כל נסיון לע1<'-Jר
על 'אמיתת התורה כולה כעל מינית שאין לה מחילה :
ואלה הם שאין להם חלק לעולם הבא ,אלא נכרתים ואובדים ונידונים על גודל
רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים :המינים והאפיקורסים ,והכופרים
בתורה …האומר שאין התורה מעם ה' ,אפילו פסוק אחד, ,אפילו תיבה אחת,
אם אמר :משה אמרו מפי עצמו -הרי זה כופר בתורה )הלכות תשובה,
ג'-ו' ,ח'(.
הרמב"ם מטעים ,שאין לשנות אף תג 'אחד ,וזאת לא רק ביחס לתורה שבכתב ,אלא
גם ביחס לתורה שבעל-פה :
אבל כל הדברים שבתלמיד הבבלי -חייבין כל ישראל ללכת בהם ,וכופין כל
עיר ועיר וכל מדינה ומדינה לנהוג בכל המנהגות שנהגו חכמי התלמוד ,ולגזור
גזרותם וללכת בתקנותיהם -הואיל וכל אותם הדכרים שכתלמוד הסכימו
טליהם כל ישראל )מתוך ההקדמה ליימשנה תורה"(.
י
למרות כל נוקשותו וחוסר גמישיתו הגלייים לעין בולט הרמב"ם כמופת ראוי לציון
של יישוב הדעת ושל סובלנות .כאן ואנו עוברים ממה שלא היה בו ,ברמב"ם ,אל
הדברים אשר כן לימד וחיזק אותם.
ניקח נא ,למשל ,את שלוש כיתות האנשים שכל הטע,מים היו עמו לסלוד
מפניהם
סלידת מה ,הלא הם המוסלמים ,הקראים והגרים .המוסלמים רדפו אותו בחימה שפוכה,
כדי כך שפעמיים נאלץ להימלט על נפשו :בפעם הראשונה מספרד ,ארץ הולדתו,
ובפעם השניה מפס שבמרוקו .הקראים מצידם היו כסרטן בעיניו ;המחלוקת שביניהם
ל,בין שאר היהודים היתה חריפה יותר ונואשת יותר מכל מחלוקת החוצה את העם
היהודי בימינו ;וגישתו אל הגיור מצאה את ביטוחה בדבריו :ייקשים להם גרים לישראל
כנגע הצרעת" )הלכות איסורי ביואה ,י"ג ,י"ז(.
אף-על-פי-כן הנה מה שכותב ההיסטוריון החברתי הראשון במעלה פרופסור
שלום בארון ,במסה ייהשקפתו ההיסטורית של הרמב"ם" :
נסיון נעוריו המר לא הוליד רגשות אנטי-מוסלמיים שוצפניים בלב הרמב"ם.
אמנם אמר וחזר ואמר כי הערבים אינם ,לאמיתו של דבר ,יימזרע א-ברהם
אבינו" ,כנ'אמר במקרא ,בראשית ,כ"א ,י"ב . "" :כי ביצחק ייקרא לך זרע".
עם זאת סירב בעקיבות לסווג את האסלאם כדת של עובדי אלילים .אפילו
הזכרונות והפולחנים העכומיים שמסביב לייכעבה" שבמכה אין בהם ,לדעתו,
כדי לגרוע מן הען.בדה ,כי האסלאם הוא דוקטרינה מונותיאיסטית ,ביסודה.
10G
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הטענה הזאת בולטת לעינינו עוד יותר בהיזכרנו ,כי הרמביים היה שיתף לדעה,
המקובלת על המוסלמים והאומרת ,כי השילוש האלו,הי של הנוצרים כמוהו
כפוליתיאיזם) .של,ום בארון ,היסטוריה והיסטוריונים יהודים ,פילדלפיה,1964 ,
עמוד .(147
גישת; הס;בלנית הזאת מוצ'את לה ביטוי מובהק עוד יותר ביחסו נלפי הקראים.
הרא אמנם מדגיש את התנגדותו הבלתי-מתפשרת לתורתם נדי כך ,שפוסל הוא אותם
כוכלל מניין של מתפללים .הוא אף יזם תקנ;ת שעל-פיהן י,אבדו נל הזכויות שבכתובה,
אם דבקה הא'Lזה בע.בודת הבורא נוסח הקראים .עם זאת עמד על כך שיגלי כלפיהם
יחס נבוד אנושי כאל אחיס יהודים ,לרבות מילת בניהם בשבת ,וזאת מתוך תקוה
שאולי יעודד אותם הדבר לשוב אל חיק המסורת היהודית .הנה אשר פוסק הוא בעניין
הו;ראיס ביימשנה תורהיי שלו :
בני התועים האלה ובני בניהם והדיחו אותם אבותם ונולדי בין הקראים …
הרי הוא כתינוק שנ'z,ז.בה ביניהם "' לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשכם
בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן ,התורה )הלכות ממרים ,גי גי(.
בדומה לכך אמנם ריפה את ידי המגיירים ,שנן ראה ,את הגיור מזיק לישראל ,אולם
בי בזמן תבע את מירב ההתחו.:זבות בגרים והרגיע אותם כי רשאים הם לפנות בשעת
תפילה אל ייאלוקינו ואלוקי אבותינו אברהם יצחק ויעקביי בדיוק כשם שמתפלל כל
יהודי אחר ,שהרי כמו,הם כשאר בני ישראל הס צאצאיו הרוחניים של אברהם אבינו,
ואכן ראייים הם לכבוד מיוחד.
אותה מתינות ,שאת בבואתה אנו מוצאים כאן בגישתו אל הקבוצות הזרות הללו,
אף שימשה לו משאת נפו.:ז מוסרית .בהור,אותיו על נללי המידה הטובה המיסרית הוא
מצהיר :
הדרך הי"':דרה -היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה מנל הדעות שיש לו לאדם,
והיא הדעה שהיא רחוקה משתי הקצוות ) …הלכות דעות ,א' ,די(.
בוכאן כי על האדם לאמן את עצמו לבליהיה ייבעל חמה נוח לכעוסיי מצד חד,
ייולא כמת שאינו ,מרגישיי מצד אחר ;לבל יהיה בזבזן או קמצן ;ותחת זאת יבור לן
את שביל הזהב בין כל הקצוות.
הנימה המתונה הזאת משתקת גם במה שהיינו מכנים כיום ייהעניינים המדיניים-
לאומייםיי .למשל ,העלה מאוד על נס את הישיבה בארץ-ישראל .ביימשנה תורהיי שלן
הוא מצהיר :
גד;לי החכמים היו מנשקין על תחומי 'ארץ-ישראל ימנשקין אבניה ומתגלגלין
על עפרה …אמרו חכמים :כל השוכן בארץ-ישראל עוונותיו מחולין …שנל
היוצא לחוצה לארץ ,כאיל,ו עובד עבודה זרה )הלכות מלכיס ,ה' ,י'-י"ב(.
דויד בן-גוריון שש מאוד לה.ביא את הקטע הזה בעשותו נפשות לעליה לישראל.
למרות אהבתו היוקדת לארץ-ישראל ,לא כלל הרמביים את הישיבה בארץ-ישראל
בבוניין תרי"ג מצוותיו ,ובכך נבדל מן הרמביין שהתנגד להשמטה הזאת .הרמביין נקט
101
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נימה לאימית יותר ,כפי ':z,היינו אומרים בימינו ,וראה בכיבוש הארץ את קיומה 't:ל
rncת מכוצוות עשה שבתוחה.
בדומה לכך פסק הרמב"ם. ,בניגיד לאחרים ,בעניין כללי הלוחמה כדלקמן :
אין עושים מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו לשלום ,אחד מלחמת הרשות
ואחד מלחמת מצווה )הלכות מלכים ,וו ,או(.
באותה רוח של המתינות פסק ,אפוא כי אל לך לצאת לכל מלחמה אלא 'אם הוגשה
קודם הצעת שלום לאויב.
ח
משמעות לא פחותה נודעת בימינו לייאיגרת תימן" 'TLלוt' ,זנכתב ilכנראה בשנת
.1172אף כי חיו במרחק רב מאוד מן הרמב"ם אי' TLפוסטט )בקרבת קהיר בת -ימי(U
ראו בו היהודים הללו 'tזבקצה-קצותיה הדרומי '.:דל ער.ב את רועם הרוחני ,ףמיואשים
מרוב נגיש;ת קשות במיוחד פנו ,אליו כדי לזכות בתמיכה ובהנחיה,
איגרתו עשתה גדולות בהרמת המ;רל של יהודי תימן .ברם ,האיגרת גם הזהירה
מפני טענותיו 'tזל מ:::יח '::קר ,וכל כולה פסלה את ההסתמכות על הבטחות 'tווא בדבר
גאילה מידית .הרמב"ם אמנם ',גודד את תקוות הקבע בביאת המשיח המהירה ,ועם
זאת יצא חוצץ נגד ההנחה כי הגאולה היIא כבר על הסף ,שכן עלילה היתה להחמיר את
הטראימה של האכז.בה ,אם אכן יתבדי ההבטחות בדבר בוא המשיח ,גם האיגרת
המהוללת הזאת מרמזת על מתינות השקפתו ועל הריאליזם שלו:::: ,התנגד לטיםm
תקרות שוnא בדרך 'tל פירו'Lז מוטעה למאורעות בני.ימיו.
ט
קיים עוד ממד מיוחד בהגותו של הרמב"ם 'Lדמשמעות מובהקת לו לגבי תpןכEתגו.
כזונתי לחזונו האוניברסליסטי ,לתפיסה 'tזהוא תופס את מק;מה של ישראל בין
האומרת .הרגןב"ם היה הראשון שטבע את הניב המקובל בימינו ):וכבר הבאתי אותן
לעיל( ייחסידי אושת העולם"] .למען הדיוק בציין כי ביטוי דומה במקצת אפשר למצןא
בספרות התלמידית המוקדמת יותר )תוספתא ,סנהדרין ,י"ג ,א'([ .לא זו בלבד שבלל
ב"משנה תורה" שלו פרטים מדייקים בדבר יישבע מצוות בני נח" החלות על כל
הבריאים בצלם ,אלא אף הציג במפורש את השליחית 'tשימה עלינו ,בתור יהודים,
למר כלפי האנושות כולה ,כציווי יהודי ,באופן שתחיל עלינו החובה הדתית להביא
את 'Lדאר העולם להכרת הנורא ולעיקרי המוסר .הוא ניסח ב"משנה תורה" ';:לו את
חובתנו לאכ;ף את הדינים האלה ,עד כמה 'tהדבר הוא ביכולתנו ,בזה הלשון :
וכן ציווה משה רבינו מפי הגבףרה לכוף את כל בואי העולם לקבל מצוות
שנצטוו בגי נח )הלכות מלכים ,חו ,י'(.
החובה הזאת עיקרה לא רק אכיפת חקיקה המושתתת על סדרי המיסר ,כמנייים
בשבע מצוות בני נח ,חרטננו היא
ן,גלימים באמונת ובאהבת
גם לטפח ולקדם את היסודות הרmניים והמוסריים,
הב;רא באופן
כללי,
להגדיל
ולעשות משבע המצוות
הסגיליות הללו )והרי כל אחת מהן tאיננה אלא מצוות לא תעשה ,כלומר מצוון,
102
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
האוסרת מעשים מסףימים( ,ב"ספר המצוות" ';z,לו הוא מגדיר את השלישית מבין תרי"ג
.מצוות התורה בזה הלשון :
היא הציווי שנצטIו,רינר על
אהבתו יתעל,ה .. ,לפי שנאמר ייואהבת את ה'
אלוקיד" "' וכבר אמרו שמצווה זו כוללת גם כן ,שנקרIא את כל ,בני האדם
לעבורתו יתעלה ולאמףנה בו שכן 'אם אתה אוהב את מישהו ,תהללנו ותשבחנו
ותקרא בני.אדם לא;הבתר …ייואוהבת את ה'" -א,הבתו על הבריות כאבחהם
אבין ,שנאמר "ואת הנפש 'אשר עשו בחרן" ,כלומר :כמו שתיה אברהם ,לפי
שהיה
אוהב -כמו שהעיד
הכתוב :
ייזרע אברהם Iאוהבי" -
קורא
בעוצם
השגתו את בני-האדם לאמונה מרוב אהבתו ,כד ת'אהנהו עד שתקרא בני-אדם
אליו )ספר המצוות ,מצוות עשה ,ג'(.
ה'iLליחות היהודית אינה מתמצית בכד שמשפיעים על יהידים להיות יהידים ,אלא
אף מחייבת אותנו לוודא שאכן ,מרימים אנו תרומה להרמת קומ,תו ,דJמוסרי של כל
ןjעולם "לו .מ,בחינה זו כמעט למותר הוא לציין מה רחוקה משנתו של הרמב"ם מן
הגדשות בנות-ימינו ,הרווחות במיוחר -צר לי לציין זאת -בקרב מנהיגףתנו הרתית
'iLרבים ,ניניהם התנתקי מכל חרדה לרמתת המוסרית 'iLל האנושות ככלל ,או מן החרדה
לאחריףת היהודים לטפח ,את הרמה הזאת.
עוד תרומן jמובהקת של הרמב"ם ,הח'iLףבה במיוחר להגות ימינו ,ראייה ?איזכיר
מיזחד .כוונתי לאחדות מחשבתו ,ליכולתו להעלות את שטחי התעניינףתו השונים
והמגיונים בקנה אחר ויחיד .הוא היה הוגה דעות מופלג ,רופא ,תוכן ,חכם הלשון
העברית ,אולם בראש ובראשונה הגדיל לעשות בתור פוסק הלכה .כל !אלה היו בעיניו
חל"ים של מסכת אורגנית 'אחת ,התעניינףתו בפיסיקה התכללה בתוד המטאפיסיקה
':.:לו ,ושתיהן נסקו מתון מחויבותו הרתית .כן ,למ.של ,הוא מציג בפרק הפתיחה של
יינישנה תורה" גם את תורת היקים שלו ,גם את תפיסתו את היקףם על מסליליו
הגלגלים ,וגם את הור,אתו לחקור ולדרוש את פלאי הט,בע בעולם ,וזאת כדי למלא
את החובה לאהוב את ה' ולדעתו ,והלא אין בני-אדם יכולים לתת שיעור לתהילה
ולעוצמה אי-קץ-להן אלא בתפסם את פל י בריאתו של הבורא .ושוב :תובנותיו
כרופא מופיעות ב"משנה תורה" שלו כחלק מן החובה הדתית לטפח מידות טובות,
'iLיש בהן כדי לקיים באדם את בריאות גופו ואת בריאות נפשו ,שהרי בלעדיהן תהיה
ע:רדת הבורא לקףיה בחסר ,חלק גדול מהפילוסופיה שלו הוIא מרצה בהלכותיו על
אחריתו של ה' ,על הנבואה ועל התשובה .בדומה לכד שליטתו הראףיה לציון במרע
התכונה מוצאת את ביטףיה בהלכות קביעת החודש 'בחישוב לוח השנה היהודי,
מכאן כי בעיניו ל'א היו כל חיצףי ףמחיצה בין ה.עולם החילוני לבין העולם הדתי,
בין חקר המדעי'ם לבין לימוד ת,ורה ,הכול התמזג אצלו בישף,ת הרמונית אחת .וכל
הענפים האינטלקט אליים נגזרו ,בסופו של דבר ,מן הציווי הדתי ל ב קש את ה,
ילעוברי ,ציווי שליכר את כולם.
זo.:נ
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יא
מובן ,יש גם אידיאלים ,שהעלה על נס הרמב"ם ,אשר 'אי-אפשר להגשימם בתנאי
ימינו .כר ,למשל ,יצא בהחלטיות נגד הפיכת הרבנות למשלח יד .במלים בוטות ביותר
הוא מביע ז,את ב'/פירוש המשניות '/על פרקי '/אבות" )ד' ,ה'( :הוא דורש שם שלא
להפור את התורה קרדום לחפור בו ,כלומר ,שלא לנצלה לבצע כסף' .אף בל יורה
מורה הוראה תמורת תשלום .משום כר אף התפרנס מן הרפוא