מטרות החינוך

מרץ 4, 2015 · מאת ברטרנד ראסל · החינוך, 1965 · החינוך

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫‪330‬‬

‫י‪ .‬נוסבלאס ‪ /‬ע' החינון ככלל והחינון ההומאביססיז‪r‬ברתי בפרס‬

‫המקצועות‬

‫ההומאניים‪,‬‬

‫החברה‬

‫מדעי‬

‫עות האסתיטיים‪ .‬ספר אחד יפה‪,‬‬

‫והמקצו‪-‬‬

‫ורענן‪,‬‬

‫דור שטרם‬

‫שגבוריו יכו"‬

‫שהיא‬

‫אופיינית‬

‫לים לשמש דוגמה‪ ,‬מסוגל להשפיע על התפתחות‬
‫ועיצוב‬

‫הילד‬

‫תכונותיו הנפשיות‬

‫שויים לעשות זאת ידיעות‬

‫יותר משע‪-‬‬

‫הילד‬

‫נפגע ע"י‬

‫לתקופתנו‬

‫שלנו הלא הם‬
‫וחושו‬

‫הירידה המוסרית‪,‬‬

‫הנביאים‬

‫ולדורנו‪.‬‬

‫יסוד מוצק לעיצוב אופיו של‬
‫ליושר‪,‬‬

‫הבריא‬

‫ולמשפט‪.‬‬

‫לצדק‬

‫תיאורטיות רבות‪,‬‬

‫טעות היא בידי אלה‪ ,‬הסוברים‪ ,‬שיש לצמצם‬

‫בלבו של מי לא נחרתה לעו‪,‬לם דמותה של אנ‪-‬‬

‫את לימוד התנ"ך‪.‬‬

‫בביה"ס‪ ,‬במיוחד המקצועי‪,‬‬

‫טיגונה הגאה‪ ,‬החולקת כבוד אחרון לאחיה המת‪,‬‬

‫התנ"ך‬

‫ושממלאה חובתה בשם חוק האלים השולל את‬

‫במשך כל התקופות מורה דרך לעמנו‪ .‬ידיעות‬

‫חוקי האדם ובלבו של מי אינה שמורה דמותו‬

‫הנלמדות בביה"ס נשכחות במרוצת הזמן‪ ,‬אולם‬

‫של רסקולניקוב‪ ,‬המתלבט לבטים קשים והמ‪-‬‬

‫ובספרותנן‬

‫בצע רצח‪ ,‬שאין לו כפרה ו‬
‫את‬

‫יזכור‬

‫הדמויות‬

‫או מי מאתנו ‪,‬לא‬
‫‪,‬מ"ווילהלם‬

‫הנהדרות‬

‫טל"‬

‫הריהו‬

‫מושגי‬

‫מקור‬

‫המוסר‬

‫המוסר‬

‫שמקורם‬

‫הלאומי‪,‬‬

‫בתנ"ך‪,‬‬

‫ששימש‬

‫בכלל‪ ,‬חנכו דורות שלמים והכשירו אותם למ‪.‬ל‪-‬‬
‫חמה בנחשולי החיים וההיסטוריה העוינים‪.‬‬

‫או מ"המלט" וכדומה ו ומי יכחיש את העובדה‪,‬‬

‫לנוכח התופעות המצערות‪ ,‬שפשטו בחלק מן‬

‫שעל שירתם של ביאליק‪ ,‬טשרניחובסקי ושני‪-‬‬

‫הציבור הישראלי‪ ,‬גדולה פי כמה חשיבותם של‬

‫פרץ‪ ,‬שלום‬

‫ונו‪-‬‬

‫אור‬

‫ועל‬

‫עליכם‪,‬‬

‫יצירותיהם של מנדלי‪,‬‬

‫כבר התחנכו שני דורות ויתחנכו עוד‬

‫הבאים אחרינו ו‬

‫ואם‬
‫במערכת‬

‫המקצועות ההומאניים‪,‬‬
‫ע"י‬

‫תוכנן‪,‬‬

‫היהדות‬

‫טיפוח‬

‫)שהם‬

‫חינוך‬

‫ע"י‬

‫ערכים‬

‫למעשה‬

‫מחושב‬

‫הומאניים‬

‫מושגים‬

‫וערכי‬

‫נוכל‬

‫זהים(‪,‬‬

‫כן‪ ,‬הרי נודעה חשיבות רבה לספרות‬

‫להשיג את מטרתנו‪ ,‬היינו ‪ -‬חינוך אדם מוש‪-‬‬

‫דמותו‬

‫לם פחות או יותר‪ ,‬אם‪ ,‬בחינוך הדור הצעיר‪,‬‬

‫רגשותיו‪,‬‬

‫נדגיש לא רק הקניית ידיעות תיאורטיות ומע‪-‬‬

‫התלמיד צריך ‪,‬להכיר את החיים על כל תופעו‪-‬‬

‫שיות‪,‬‬

‫חברתיים‪,‬‬

‫תיהם‪ ,‬ורק ביכולתה של הספרות לכוון ארתו‬

‫ונחנך אותו ברוח האידיאלים הנע'לים של נבי‪-‬‬

‫הרוחנית‪,‬‬

‫חינוך‬

‫הדור‬

‫תכונותיו‬

‫בעיצוב‬

‫הצעיר‪,‬‬

‫ועולם‬

‫הנפשיות‬

‫לאפיק נכון ובריא של החיים‪,‬‬

‫אינן‪,‬‬

‫ומה מסוגל יותר לחשל רצונו ומוסרו של‬
‫התלמ‪,‬יד מהתנ"כ ו !‬

‫המוסריים‬

‫המושגים‬

‫הנע‪-‬‬

‫לים הצפונים בתנ"ך מסוגלים לחנך דור בריא‬

‫מטרות‬

‫כי‬

‫אם‬

‫גם‬

‫ערכים‬

‫ברוח המשמעת‬

‫ברוח‬

‫לקטי בית‪,‬‬

‫הומאניים‬

‫והאחריות החברתית והקו‪-‬‬

‫והמשפט‬

‫הצדק‬

‫החברתי‬

‫‪-‬‬

‫נ'‪!.:‬יג את מטרתנו החינוכית ונוכל למנוע תופ‪-‬‬
‫ערת מצערות בחיי הצבור הישראלי‪,‬‬

‫החיבוך‬

‫לפני ע!ניגש לה'ן בבעיה כיצד נחנך‪ ,‬מוטב‬

‫ווה על האהבה‪ ,‬מלמדנו קאנט ש"כל מעשה ש‪-‬‬

‫שיהא לנו ברור תחילה ‪ -‬מהי התכ‪,‬לית הרצו‪-‬‬

‫מקורו באהבה‪ ,‬אין מידת מוסריותו עשויה ‪,‬לה‪-‬‬

‫אליו אנו שואפים‬

‫יות אמיתית בתכלית"‪ ,‬אף אלה הרואים בתכו‪.‬‬

‫יה שלנו‪ ,‬מהו מחוז חפצנו‬

‫להגיע‪ ,‬ד"ר ארנולד מבקש "ענוותנות ושפלות‪-‬‬

‫רוח" ‪ -‬תכונה‬

‫שאינה מצויה‬

‫"הנפש הנדיבה" של אריסטו‪,‬‬
‫ניטשה‬

‫אינו אידיאל‬

‫אף אצל בעל‬
‫משא נפשר של‬

‫נות רוח שונות את יעודו‬
‫ביניהם‬

‫באשר‬

‫מידות‪-‬נפש‬

‫של האדם‪ ,‬נבדלים‬

‫לשיעור חשיבותם היחסית של‬

‫אלו‪.‬‬

‫האחד‪.‬‬

‫סבא‬

‫ברוטוס‪,‬‬

‫למשל‪,‬‬

‫נוצרי‪ ,‬אף האידיאל של‬

‫בא להעמיד את הזיקה למדינה מעל לכל נטיה‬

‫כי בעוד שהנצרות מצ‪-‬‬

‫את‬

‫ו‪i‬אנט אינו נוצרי יותר‪,‬‬

‫ואהבת‪-‬משפחה‪,‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫בעוד‬

‫שקונפוציוס‬

‫מעמיד‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫‪331‬‬

‫ברטראנד ראסל ‪ /‬מטרות החינוך‬

‫הזיקה לבושפחה מעל לכ'ל עקרון אחר‪ .‬לא בוכל‪,‬‬

‫ליהרג עליהן‪ .‬קר'לייל רואה את אפלטון כ"אציל‬

‫איפוא‪ ,‬להרציא מו‪'i1.‬פט על דרך החיבוך שנחזיק‬

‫זו של‬

‫ע;'ד אין לנו דעה ברורה ומוגדרת על‬

‫בה‪ ,‬כ‪ti‬‬

‫אכ‪ ,j‬יהיה זה אוילי למדי‪ ,‬אם יגיע נוחנך‬
‫להן‪.‬‬

‫לתוצאות אחרות לחלוטין מאלו שנתכוון‬

‫אוריה היפ‪ ,‬למשל‪ ,‬היה חביך "שיעורי עביוות"‬
‫בבית ספר לצדקה‪ ,‬אך תוצאות חינוכו היו שו‪-‬‬
‫בות לגמרי מאלו שמחנכיו רצו בהן‪ .‬אולם ברוב‬
‫המקרים‪ ,‬הוכתרו פעולותיהם של המחבכים ה‪-‬‬
‫מוכשרים בהצלחה מרובה‪ .‬אם ביקח לבו לדוג‪-‬‬
‫מא את‬

‫בי‪,‬‬

‫אנשי‪-‬הספר בסין‪ ,‬את היאפאני המודר‪-‬‬

‫המכוובים‬

‫את‬

‫את ד"ר ארנולה ואת אלה‬

‫דרכי‬

‫החיבוך‬

‫בבתי‬

‫הצי‪-‬‬

‫הספר‬

‫בוריים שבארצות הברית' הרי הצלחתם של כל‬
‫אלה‪ ,‬על אף דרכיהם השובות‪ ,‬היתה רבה במי‪-‬‬

‫דה ביכרת למאוד‪ .‬מטרותיהם היו שובות לחלו‪.‬‬
‫טין זו מזו‪ ,‬ואף על פי כן הושגו המטרות בעי‪-‬‬
‫קרן‪ .‬וטרם בבסה לפסוק הלכה ‪ -‬מה הן המט‪-‬‬

‫רות שהחבוך שלבו ישים אותן כנגד עיניו ויש‪-‬‬
‫אף להגשימן‪ – ,‬מן הראוי לבו לעמוד קמעה‪,‬‬

‫ולהסתכל‬

‫שובות‬

‫בטיבן ובמהותן של שיטות‬

‫אלו‪.‬‬

‫"בן‪-‬בית‬

‫בציון"‬

‫מוצז!ים‬

‫הננו‬

‫אף‬

‫אצל‬

‫נזים חניכי התרבות הנןצרית‪,‬‬

‫כגיתה‪,‬‬

‫ידועים‪,‬‬

‫למשל‪,‬‬

‫פרט‬

‫וספגו‬

‫ע'קלטו‬

‫למקרים‬

‫לקרבם‬

‫את רוח ההלניןת‪ .‬הן בני אתונה והן בני סין‪,‬‬

‫ותפיסת ההנאה שלהם‬

‫ביקשו חייס של הנאה‪,‬‬

‫נצרפה על ידי חרש דק ליופי ‪.‬‬
‫בין שוזי‬

‫תרבויות א'לו היו‪ ,‬בלי ספק‪ ,‬הב‪-‬‬

‫דלי‪ t:‬ניכרים‪ ,‬אולי כפועל יוצא מכך‪ ,‬שהיוונים‬

‫היו בעלי מרץ ואילו הסינים עצלים‪ .‬היוונים‬
‫הקדישו מרצם‬

‫למדע ‪ -‬ולהשמדה‬

‫לאמנות‪,‬‬

‫הדדית‪ ,‬ובכל אלה הגיעו לתוצאות‪ ,‬שלא בודעו‬
‫כמותן‬

‫לפני‪-‬כן‪.‬‬

‫עסקי‬

‫והפטריוטיות‬

‫המדיביות‬

‫שימשו מוצא מעשי לשפע המרץ שלהם‪ .‬הוגלה‬
‫מדיבאי יווני‪ – ,‬היח חוזר בראש חבורת גולים‬

‫להרעיש את‬

‫עיר‬

‫מולדתו‪.‬‬

‫הודח‬

‫מכנו מנהיג‬

‫סיני‪ – ,‬ה"ה הולך אל ההרים ומחבר פרקי שיר‬
‫על ההנאה מחיי הכפר‪ .‬אי לכך‪ ,‬הרסה תרבות‬
‫יוון את עצמה‪ ,‬ואילו חורבן התרבות‬

‫הסיבית‬

‫יכול היה לברא רק על ידי כוח מן החוץ‪ .‬אבל‬
‫ביגודים אלה אינם אך ורק פרי החינוך‪ ,‬מאחר‬
‫שדת קובפוציוס ביאפאן לא הביאה מעולם לידי‬

‫החבוך המסורתי‬

‫מה‬

‫גמור‬

‫בציון"‪.‬‬

‫חכמי סין' והיא נעדרת‪ ,‬נדרך כלל‪ ,‬אצל החכ‪-‬‬

‫טיב האדם שבחפצנו לעצב‪.‬‬

‫את היעזועים‪,‬‬

‫אתונאי‬

‫ובן‪-‬בית גמור‬

‫תכונה‬

‫בחיבות‬

‫לחיבוך‬

‫בסין היה‬

‫דומה‬

‫באתונה‬

‫בימי‬

‫שלה‪ .‬על התלמידים באתונה‬
‫בע"פ‬

‫את‬

‫הומירוס‬

‫מתחי‪,‬לתו‬

‫מאוד‬

‫מכ‪-‬‬

‫וותרבי‪,‬‬

‫התפארת‬

‫מוטל היה לשבן‬

‫שבעצם לא היה אלא מעין פרבר סט‪-‬ג'רמן של‬

‫סופו‪,‬‬

‫עד‬

‫ועל‬

‫הבערים בס"ן היתה חובה ללמוד באותו שיעור‬
‫ומידה את הקלאסיקבים של דת קובפוציוס‪ ,‬בבי‬
‫אתדבה בת‪1‬זנכו על‬

‫אותו‬

‫סקפטיציזם באור‬

‫שאיש הספר ה‪-‬‬

‫סיבי היה מצוי בו‪ ,‬פרט אולי ‪,‬לאצולה בקיאוטו‪,‬‬
‫פריז‪.‬‬

‫החיבוך‬

‫בסין‬

‫יצר‬

‫יציבות‬

‫ואמבות ;‬

‫אך‬

‫ידר‬

‫היתה קצרה ליצור מדע או קידמה‪ .‬יתכן שרק‬

‫יראת‪-‬כבוד לאלים‪ ,‬שעמדה‬

‫זהו מה שביתן לקבל מסקפטיציזם תורבי‪ .‬יקוד‪-‬‬

‫על שמירתם של מבהגים חיצוניים‪ ,‬אך לא בתבה‬

‫להמיט שואה‪,‬‬

‫החפשית‪.‬‬

‫כבלים על התפתחות המחשבה‬

‫אמונה עשןי להביא קידמה‪ ,‬או‬

‫והוא‬

‫אך ל'‪.‬גולם לא יציבות‪ .‬המדע‪ ,‬אף בשעה '‪,t.‬זהוא‬

‫הדין בסין ‪ I‬ש‪ t‬למדו שמירת מבהגים מסויימים‬

‫בא לאסור מלחמה על עקרובות מסורת‪ – ,‬בא‬

‫שהיו מיוסדים על הערצת האבות‪ ,‬אך בלי לכ‪-‬‬

‫בליווי מצוות‪-‬עשה משל ע‪Y‬מו‪ ,‬וכמעט אין צמי‪-‬‬

‫פות עליהם אמובה במנהגים א'ךו‪ .‬כל מה שחפ‪-‬‬

‫חתו אפשרית באוירת ספקבות תורבית‪ ,‬בעו'לם‬

‫סקפטיציזם‬

‫שואף‪-‬קרבות‪ ,‬שאחדותו לא באה לו אלא בכוח‬

‫אל גנטי וקל‪ ,‬הכל בי תן לויכוח דדידן‪ ,‬אבל לה‪-‬‬

‫טעונה שמירת‬

‫צד‬

‫לראות‬

‫באדם‬

‫מחובך‬

‫הוא‬

‫‪-‬‬

‫סיק מסקנות של ממש‪ – ,‬הרי זה ענין המובי‪.‬‬

‫דעותיו של אדם צריכות להיות‬

‫יפות לשיחה‪,‬‬

‫בעימה בו‪,‬נזעת סוגודה‪ ,‬אבל לא כאלה שאדם נכון‬

‫אמצאותיו ותגליותיו החדיעדות‪,‬‬

‫הקיום הלאומי מידת‬

‫מרץ‬

‫מרובה‪ .‬בלי סיוע‬

‫המדע לא תתכן אף דימוקרטיה ‪:‬תרבות‬

‫סין‬

‫היתה רק נחלת קומץ קטן של מלומדים ותר‪-‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫ברסראנז ראסל ‪ /‬מטרות החינוך‬

‫‪332‬‬

‫בותה של יוון הושתתה על עבדות‪ .‬מטעם זה‪,‬‬

‫לטפח‪ .‬מה שמוטל על החיגוך הרא ‪ :‬לטפח אצל‬

‫אין החיבוך המסורתי של סין הולם עוד את‬

‫התלמיד את‬

‫העולם המודוגי ובוטש על ידי הסיבים עצמם‪.‬‬

‫במידה מסויימת‪ ,‬רלו גם בקושי ; שהרבה ממה‬

‫חגיכי אסכולות מסויימות של המאה הי"ח באי‪-‬‬

‫שבראה כדעת בתקופה מסוימת ‪ -‬עשוי להיות‬

‫וופה‪ ,‬שדומים היו מכמה בחיבות לאגשי הספר‬

‫משגה וטעות‪ ,‬במעט או בהרבה‪ ,‬אלא שמשגים‬

‫הסיבי‪ ,‬בטל סברם בימיבר‪ ,‬מאותן הסיבות‪.‬‬
‫יאפאן המודרנית עשויה לתת לבו דוגמא‬

‫מאלפת מאור למגמה השלטת אצל כל המעצמות‬
‫הגדולות ‪ -‬להעמיד‬
‫כתכליתה‬

‫את‬

‫הגדלות‬

‫הלאומית‬

‫העליובה של משגת החינוך‪.‬‬

‫יאפאן‬

‫מחבכת את י‪.‬לדיה‪ ,‬ע"'י טיפוח יצריהם הלאו‪-‬‬

‫מיים‪ ,‬כאזרחים קנאים למדיבה‪ ,‬ומקבה להם ידי‪-‬‬
‫עות‪ ,‬שיוכלו להביא תועלת למדיבה ולגדולתה‪,‬‬
‫אין די מלים בפי לשבח את כשרון המעשה‪ ,‬בו‬
‫הגשימו תעודה כפולה זו‪ .‬אנן‪ ,‬מאז מעשה פלו‪-‬‬
‫גתו של המפקד פיררי‪ ,‬גמצאו היאפאנים במצב‬

‫רע בירתר‪ ,‬זהשמיוה על קיומם העצמי היתה‬
‫קשה מאוד ; הצלחתם עשויה‪ ,‬להצדיק את השי‪-‬‬

‫האמובה‪,‬‬

‫שהדעת גיתגת לקגייה‬

‫אלו ביתבים לתיקון‪ ,‬ע"'י טיפול באות ושקידה‪.‬‬

‫בבואבו לרעות בשדות אמוגותיבו‪ ,‬שומה עליבר‬
‫להיות זהירים עד למאוה שכן כל טעות קלה‬

‫עשוייה להכשילגו‪ .‬אבל דוקא בתחום זה עליבר‬
‫לפעול‪ .‬אין זו משימה קלה‪ ,‬והיא טעובה דרגה‬

‫גבזהה של תרבות השכל וערות החושים‪ .‬ראעפ"י‬
‫שקשה הדרך‪ ,‬איגה בלתי אפשוית‪ .‬זזהי למע‪-‬‬

‫שה דרך המדע‪ .‬הדעת גקבית בקושי‪ ,‬ככל הד‪-‬‬
‫ברים הטובים‪ ,‬אבל איבה בלתי‪-‬מושגת‪ .‬הדוגמ‪-‬‬

‫טיקון שוכח את הקושי‪ ,‬הסקפטי קון שןל‪.‬ל את‬
‫האפשרות‪.‬‬

‫טים‬

‫שביהם‬

‫שוגים‪.‬‬

‫על פגי תחומים‬

‫ומשגיהם‪,‬‬

‫המתפש‪-‬‬

‫ברחבים‪ ,‬מביאים שואת‬

‫חברתית‪.‬‬

‫טות שבקטן‪ ,‬אם לא גרצה לראות את שמירת‬

‫גם הישועים‪ ,‬כמו היאפאבים המודרביים‪ ,‬שגו‬

‫הקיום העצמי כמעשי חטא‪ .‬ברם‪ ,‬להצדיק את‬

‫בזה ששעבדו את החיבוך למוסה ‪ -‬לכנסיה‬

‫דרכי החיבוך הלאומיות שלהם אפשר אך אם‬

‫הקאתולית‪ .‬בראש דאגתם לא עמדה טובתו של‬

‫גביא בחשבון את הסכבה הגדולה בה היו גתו"‬

‫התלמיד‪ ,‬אלא טובת הכבסיה‪ ,‬שעליו הוטל לש‪-‬‬

‫גים‪ .‬דת השיבטו‪ ,‬שאין לערער אחריה אף בכת‪-‬‬

‫רת אותה‪ ,‬אם גקבל את השקפתם התיאולוגית‪,‬‬

‫שאיבה‬

‫לא בוכ'ל להאשימם ‪ :‬להציל בשמות מחבלי גיהבום‬

‫בספר‬

‫דבר חשוב הוא לאין‪-‬ערוך מעבין ארצי גרידא‪.‬‬

‫לי‬

‫האוגיברסיטה‪,‬‬

‫מפוקפקת‬

‫"בראשית"‪.‬‬

‫פחות‬

‫כוללת‬
‫מהמעשים‬

‫היסטוריה‬
‫המסופרים‬

‫הדתית ; אף‬

‫ומטרה זו אין להשיג אלא בסיוע הכבסיה הקא‪-‬‬

‫עריצות רבה שולטת גם בתחומי המוסר‪ .‬הלאו‪-‬‬

‫תולית‪ .‬אולם מי שאיבו מקבל תורה זו‪ ,‬ידון את‬

‫אין דוגמה לעריצות‬

‫מיות‪ ,‬כיבוד אב ואם‪ ,‬הערצת המיקאדו‪ ,‬וכיו"ב ‪-‬‬

‫החיבוך הישועי לפי פירותיו‪ .‬אמבם‪ ,‬בכוך הוא‬

‫אינם בותנים מקום לביקורת‪ .‬כפועל יוצא מכל‬

‫במעשה‬

‫שלעתים היו התוצאות בלתי‪-‬רצויות‬

‫זה רבים השטחים שאיך לקידמה שליטה ב‪'-I‬ם‪.‬‬

‫אוריה היפ ‪:‬וולטר‪ ,‬למשל‪ ,‬היה פריה של השי‪-‬‬

‫הסכבה הגך'ו'לה הכרוכה במשטר‪-‬חבק זה‪ ,‬שהוא‬

‫טה הישועית‪ .‬אבל בדרך כ'לל‪ ,‬ובמשך תקופה‬

‫עלול להביא מהפכה‪ ,‬כמוצא יחיד לכוח הקיד‪-‬‬

‫ארוכה למ(‪-‬י‪ ,‬הושגו המטרות שהציגו לעצמם ‪:‬‬

‫מה‪ .‬זוהי סכבה של ממש‪ ,‬אעפ"י שאולי איבה‬

‫ב‪-‬‬

‫כה‬

‫קרובה לבוא‪ ,‬מאחר שהיא נרבעת בעיקרה‬

‫צרפת‪ ,‬הד"הם בחלקם המכריע‬

‫פרי‬

‫מאמציהם‬

‫של הישוע"ם‪ .‬כדי להשיג מטדות אלו‪ ,‬עשו את‬

‫משיטת החיבוך השלטת‪.‬‬

‫מנוגז‬

‫האמבות ‪ -‬רגשגית‪ ,‬את המחשבה ‪ -‬שטחית‪ ,‬ד‬

‫בסין העתיקה‪ .‬בעוד ש‪-‬‬

‫ארחות המוסר רופפות‪ .‬לסוף‪ ,‬היה צורך כמהפ‪-‬‬

‫ובכן‪ ,‬מצאבו‪ ,‬שביאפאך קיים ליקוי‬
‫לחלוטין לזה שראיבו‬

‫הקובטר‪-‬ריפ'ורמציה‬

‫וכשלון‬

‫הפרוטסטבטיות‬

‫איש‪-‬הספר הסיבי היה סקפטי מדי ועצל‪ ,‬הרי‬

‫כה הצרפתית‪ ,‬לטאטא את כל הנזק שגדמו‪ .‬חט‪-‬‬

‫חניך בית הספר היאפאני דוגמאתי מדי ובעל‪-‬‬

‫אם הגדול בחיגוך היה בזה‪ ,‬שלא האהבה לתל‪-‬‬

‫מרץ‪ .‬והבה גראה‪ ,‬שלא שעבוד לסקפטיציזם ולא‬

‫מידיהם עמדה לבגד עיגיהם‪ ,‬אלא מטדות רחו‪-‬‬

‫כגיעה לדוגמתיות הם הדברים שהחיגוך צריך‬

‫קות‪,‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫‪333‬‬

‫בוטואני ואסל ‪ /‬מטוות החינוך‬

‫שיטתו של ד"ר ארנול" שנשארה בתקפה‬
‫עד הירם בבתי‪-‬הספר באנגליה‪ ,‬לקתה מבחינה‬

‫יוכלו להסתגל‪ .‬בענין זה אינני‬

‫לחוזת‬

‫רוצה‬

‫דעה‪.‬‬

‫אחרת ‪ -‬היא היתה אריסטוקרטית‪ .‬את תעוד‪-‬‬

‫בתי‬

‫הספר‬

‫העממיים‬

‫מבצעים‬

‫באמריקה‬

‫תה דאתה בחינוך אנשים בעלי שלטון וכוח‪ ,‬הן‬

‫בהצלחה רבה משימה‪ ,‬שמעולם לא ניסוה בקנה‪-‬‬

‫בפנים המדינה והן בחלקים אחרים של האימ‪-‬‬

‫מידה נרחב כל‪-‬כך ‪ :‬להפוך המוני כ'לאיים לאו‪-‬‬

‫בת‪-‬קיימא‪ ,‬צריכה אריסטו"‬

‫בכשרון‬

‫פריה‪.‬‬

‫כדי‬

‫שתהיה‬

‫מה‬

‫זה‬

‫הומוגנית אחת‪ .‬מעשה‬

‫נעשה‬

‫תכו‪-‬‬

‫רב כל‪-‬כך‪ ,‬ובדרך כלל‪ ,‬הפך למפעל רב‪-‬תועלת‬

‫נות אלו הוטל על בית‪-‬הספר להקנות‪ .‬עליו היה‬

‫כל‪-‬כך‪ ,‬שראוי להלל ולשבח את מחולליו‪ .‬אבל‬

‫ליצור אדם בעל מרץ‪ ,‬סטואיקון‪ ,‬הולם מבחינה‬

‫אמריקה‪,‬‬

‫מי‪-m‬‬

‫גופנית‪ ,‬בעל השקפות בלתי‪-‬משתנות‪ ,‬בעל דר‪-‬‬

‫דים‪ ,‬ואינה צריכה לשמש אידיאל שיש ללכת‬

‫קרטיה‬

‫להיות‬

‫בעלת‬

‫תכונות‬

‫מסויימות ‪:‬‬

‫כמוה‬

‫נתונה‬

‫כיאפאן‪,‬‬

‫בתנאים‬

‫גת יושר גבוהה‪ ,‬אדם הרואה את עצמו כבעל‬

‫בעקבותיו בכל זמן ובכל מקום‪ .‬לארצות הברית‬

‫שליחות חשובה בעולם‪ .‬תוצאות אלו הושגו ב‪-‬‬

‫היו כמה‬

‫בין היתרונות‬

‫מידה מפליאה‪ .‬למען תכונות אלו הקריבו את‬

‫יש למנות את רמת עשרה הגברהה‪ ,‬עוצם כוחה‪.‬‬

‫קשיים‪.‬‬

‫יתרונות וכמה‬

‫האינטלקט‪ .‬לפי שהאינטלקט עשוי לעורר ספ‪-‬‬

‫שאינה חוששת לתבוסה בשדה הקרב‪ ,‬והיא חס‪-‬‬

‫קות בלב האדם‪ .‬הקריבו גם את רגשי האהדה‪-,‬‬

‫מכבידה‪ ,‬מור‪-‬‬

‫רה ‪ -‬באופן‬

‫יחסי‬

‫‪ -‬מסורת‬

‫לפי שהם עשויים להפריע בשליטה על גזעים‬

‫שת ימי הבינים‪ .‬באמריקה מצאו המהגרים הע‪-‬‬

‫או מעמדות "נחותי דרגא" ;נדיבות הלב הוקר‪-‬‬

‫רצה כללית לדמוקרטיה ורמה גבוהה שלטכ‪-‬‬

‫בה‪ ,‬כדי להגיע לידי קשיות באופי‪ ,‬וכוח הדמ‪-‬‬

‫ניקה תעשיתית‪ .‬שנים אלה‪ ,‬לדעתי‪ ,‬הן הסיבות‬

‫יון הוקרב לשםיציבות ותקיפות‪ .‬אכן‪ ,‬בעולם‬

‫העיקריות‪ ,‬שכמעט כל המהגרים מעריצים את‬

‫קופא ובלתי‪-‬משתנה‪ ,‬היה חינוך זה עשוי‪ ,‬אולי‪,‬‬

‫אמריקה‬

‫מהגרים שומ‪-‬‬

‫ליצור אריסטוקרטיה מתמדת‪ ,‬בעלת היתרונות‬

‫דים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬על פטריאוטיזם כפו'ל‪ .‬בשעת‬

‫יותר‬

‫מארץ מולדתם‪.‬‬

‫והליקויים של בני אספרטא‪ .‬אבל כבר חלפה‬

‫מלחמות באירופה‪ ,‬מוסיפים הם לעמוד בכל נפ‪-‬‬

‫אינם‬

‫שם בצד האומה שממנה יצאו‪ .‬ואילו ילדיהם‬

‫נאותים לציית עוד אף למושלים הנבונים ביו‪-‬‬

‫מאבדים כל זיקה למולדת הוריהם ונעשים אמ‪-‬‬

‫שעתה‬

‫של‬

‫אריסטוקרטיה‪,‬‬

‫והמוני‬

‫העם‬

‫תר‪ .‬המושלים נאחזים בשיטות עריצות‪ ,‬והערי‪-‬‬

‫ריקאים גמורים‪ .‬את עמדתם של ההורים יש‬

‫צות גוררת מהפכה‪ .‬בפקעת מבוכה זו של העולם‬

‫ליחס ליתרונותיה הכלליים של אמריקה‪ ,‬ואילו‬

‫המודרני‪ ,‬דרושה מידה רבה של שכל‪ ,‬וד"ר אר"‬

‫יחסם של הילדים נקבע ביסודו‬

‫נולד מקריב את השכל לעזם "מידות טובות"‪.‬‬

‫בית הספר‪ ,‬ואנו איננו דנים‪-‬כאן אלא על תרו‪-‬‬

‫מאוד יתכן‪ ,‬שנצחון ווטרלו הושג בשדות המיש‪-‬‬

‫מתו של בית הספר בלבד‪.‬‬

‫חקים‬

‫של‬

‫איטון‪,‬‬

‫אולם‬

‫האימפריה‬

‫באה לכלל הפסד‪ .‬העולם המודרני‬

‫הבריטית‬
‫דורש אדם‬

‫מטיפוס אחר‪ ,‬בעל אהדה דמיונית יותר‪ ,‬בעל‬
‫גמישות השכל יותר‪ ,‬פחות אמונה באומץ‪-‬לב של‬
‫בןלדוג‪ ,‬ויותר אמונה בהשכלה טכנית‪ .‬האדמי‪-‬‬

‫ביסטרטוד של העתיד צריך להיות משרת לאז‪-‬‬
‫רחים הפשים‪ ,‬ולא‬

‫להיות מושל גומל‪-‬חסדים‬

‫לנתינים העומדים לפניו ברגשי הערצה‪ .‬אותה‬

‫מסורת אריסטוקרטית‪ ,‬שהחינוך באנגליה מבו"‬

‫סס עליה' היתה לה לקללה‪.‬‬
‫בהדרגה‪,‬‬

‫להחליף‬

‫מסורת‬

‫זו‬

‫יתכן‬

‫שאפשר‪,‬‬

‫ולשנותה‪,‬‬

‫בכוחו‬

‫של‬

‫במדה שבית‪-‬הספר יכול היה‬

‫להשען‬

‫על‬

‫יתרונותיה הטבעיים של אמריקה‪,‬‬

‫לא‬

‫היה‬

‫זקוק להשתמש‬

‫במט‪-‬‬

‫הפטריוטיזם האמריקאי‬

‫בעות מזויפים‪ .‬אבל בשטחים שבהם עולה העו‪-‬‬

‫לם הישן על העולם החדש‪ ,‬חשבו להכרחי להח‪-‬‬
‫דיר רגשי בוז כלפי‬

‫עליונות ממשית‪.‬‬

‫הרמה‬

‫האינטלקטואלית במערבה של אירופה‪ ,‬זהרמה‬

‫האמנותית במזרח אירופה‪ ,‬הן בדרך כלל גבו‪-‬‬
‫הות‪ ,‬מאלו שבאמריקה‪ .‬בכל מערב אירופה‪ ,‬פרט‬
‫לספרד ופורטוגל‪ ,‬שולטות דעות קדומות שבדת‬

‫אולם‬

‫פחות מבאמריקה‪ .‬כמעט בכל ארצות אירופה‪,‬‬

‫‪-‬יתכן גם שמוסדות החנוך העתיקים יותר לא‬

‫פ'חות מבאמריקה‪,‬‬

‫האדס כפוף לשלטון העדר‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫ברטראנד ראסל ‪ /‬מטרות החינוך‬

‫‪334‬‬

‫וחירותו‬

‫הרותו‬

‫הפגימית גד‪'i‬לה יותר‪ ,‬אף במקום ש‪-‬‬

‫הפוליטית‬

‫בית‪-‬הספר‬

‫בטיפוח‬

‫מבחינה‬

‫מוגבלת‪.‬‬

‫הצבורי באמריקה‬

‫פטריאוטי‪T‬ם‬

‫נזק‪.‬‬

‫אמריקאי‬

‫גורם‬

‫זו‬
‫הנזק‬

‫בלעדי‪.‬‬

‫שיהיו‬

‫חסונים‪,‬‬

‫תלמידים‬

‫וכיוצ‪ :‬ב‪1,‬לו‪ ,‬באותה‬

‫נבית‪-‬הספר‬

‫טובים‬

‫שהם רוצים‬

‫מידה ממי‪.!.‬ז‬

‫הוא‬

‫משהו לעצמם‪ .‬אין שאיפות אלה מחייבות שלי"‬

‫הרע‬

‫צדק‪ .‬חוש‬

‫הוא בראיית התלמיד כאמצעי למטרה‪ ,‬ולא כמ‪-‬‬

‫לת עצמו‪ ,‬ו'לא עיקרון מופשט של‬
‫אבהי‬

‫זה‬

‫אינו‬

‫מצטמצם‬

‫בתחומי‬

‫תמיד‬

‫המשפ‪-‬‬

‫טרה בפני עצמה‪ .‬המורה צריך לאהוב את תל‪-‬‬

‫חה בלבד‪ .‬בצורה מורחבת ודאי מצוי הרא אצל‬

‫את הכנסיה‬

‫כל אדם שנועד להיות מורה טוב לילדים קט‪-‬‬

‫מידיו יותר‬

‫משאוהב‬

‫ארצו או‬

‫את‬

‫שלו ; אחרת‪ ,‬אינו יכול להיות מורה למופת‪.‬‬
‫באמרי‪ ,‬שיש ‪,‬לראות את התלמיד‬
‫בפני‬

‫ולא‬

‫עצמה‪,‬‬

‫נים‪ .‬במידה‬

‫כמטרה‬

‫כאמצעי‪ ,‬אפשר להשיב‬

‫לי‪,‬‬

‫שסוף סוף ערכו של אדם כאמצעי גדול יותר‬
‫מערכו כמטרה‪ .‬כל מה שהאדם הוא מטרה אח‪-‬‬

‫רונה‪ – ,‬הרי הוא כלה עם מותו ; כל מה שהוא‬
‫יוצר כאמצעי‪,‬‬

‫מוסיף‬

‫להתקיים עד סוף הדו‪-‬‬

‫רות‪ .‬אינני כופר בדבר‪ ,‬אבל יש לכפור במס‪-‬‬
‫קנות המתחייבות מכך ‪ :‬ערכר של אדם כאמצעי‬
‫יכול להיות טוב או רע‪ .‬התוצאות לאורך‪-‬ימים‬
‫של‬

‫מעשי‪-‬האדם‬

‫מעורפלות‬

‫שהחוקר‬

‫כל‪-‬כך‪,‬‬

‫והולכים‪ ,‬פו‪-‬‬

‫שהתלמידים גדלים‬

‫חתת והולכת חשיבותו של הדבר‪ .‬אבל רק בידי‬
‫אלה שנושאים‬

‫בנפשם תכונה זו ‪ -‬ראוי למ‪-‬‬

‫אחד‬

‫סור עריכת תכניות בחינוך‪ .‬כל הרואים‬

‫מתפקידיו ש'ל החנוך ‪ -‬גידול גברים הנכונים‬
‫להרוג‬

‫וליהרג‬

‫בשל‬

‫ענינים‬

‫מה‪-‬בכך ‪-‬‬

‫של‬

‫ודאי לקוי אצלם החוש האבהי במובן המורחב‪.‬‬
‫ואף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן דוקא בידיהם מסורה ספינת ה‪-‬‬

‫חינוך בכל הארצות הנאורות' פרט לדנמרק ול‪-‬‬
‫סין‪.‬‬

‫ברם‪ ,‬לא די בכך‪ ,‬שהמחנך יאהב את חניכו‪,‬‬

‫הנבון ישאף להוציאן ממערכת חשבונותיו‪ .‬בד‪-‬‬

‫צריך עוד שתהא לו תפיסה נכונה של יתרון‬

‫רך כלל‪ ,‬בני‪-‬אדס טובים ‪ -‬פירותיהם טוביס‪,‬‬

‫האדם ביקום‪ .‬החתולה מאלפת את גוריה לצוד‬

‫איננו‪,‬‬

‫עכברים ו'לשחק בהם ‪ I‬גם המיליטאריסטן נוהג‬

‫מחרקי הטבע‪ .‬אדם‬

‫כך בבחורים צעירים‪ .‬החתולה אוהבת את גוריה‪,‬‬

‫והרעים‬

‫כמובן‪,‬‬
‫רע‬

‫‪-‬‬

‫חוק‬

‫אפשר‬

‫רעים‪.‬‬

‫פירותיהם‬

‫בלתי‪-‬משתנה‬
‫עריץ‬

‫שממית‬

‫דבר‬

‫משום‬

‫זה‬

‫שעשה‬

‫מעשי‬

‫המיליטאריסטן‬

‫אך אינה אוהבת את העכבר ;‬

‫תוצאות‬

‫אפשר אוהב את בנו‪ ,‬אבל לא את בניהם של‬

‫מעשהו אפשר שהן טובות‪ ,‬אף על פי שהוא‬

‫אויבי ארצו‪ .‬ואף אלה הרוחשים אהבה לכל אדם‬

‫ןמעשיו רעים‪ .‬אבל בדרך כלל‪ ,‬אפשר לומר‪ ,‬ש‪-‬‬

‫עלולים לשגות מחמת תפיסה מוטעית של חייס‬

‫תוצאות מעשיה של חברה המורכבת מבני‪-‬אדם‬

‫מתוקנים‪ .‬לפיכך‪ ,‬בטרם אמשיך דברי ‪-‬בענין זה‪..‬‬

‫פשע ובדעת העריץ היה‬

‫להענישו ;‬

‫מעולים ‪ -‬תהיינה טוברת ממעשיה של חברה‬
‫מורכבת מאנשים רעים ונבערים‪ .‬ולעצם הענ‪-‬‬
‫יך ‪ I‬ילדים ובני‪-‬נוער מרגישים אינסטינקטיבית‬

‫בהבדל בין אלה שדורשים טובתם באמת לבין‬
‫אלה שרואים בהם רק חומר גלם לצרכי מטרה‬

‫‪.‬אחרת‪ .‬ככל שפגומה‬

‫אהבת‬

‫לחניכו‪,‬‬

‫המורה‬

‫פגומים גם אפיו ותכונותיר של החניך ;‬

‫ואילו‬

‫אנסה לציין תחילה מה שאני רואה מן המצויין‬

‫באדם‪ ,‬בלי לנגוע בחיי המעשה או בדרכי החי‪-‬‬
‫נוך שלו‪ .‬בתאור זה נסתייע‬

‫אחר‬

‫שנבוא לבחון את פרטי החינוך‬

‫כך‪,‬‬

‫ונראה‬

‫שעה‬
‫באיזו‬

‫מגמה נלך‪.‬‬
‫תחילה נבחין בין שני דבריס שונים ‪I‬‬

‫תכונות שהן רצויות אצל‬

‫יש‬

‫חלק מן האנושות‪,‬‬

‫הרגשת‬

‫ויש תכונות שצריכות להיות נחלת כל אדם‪ .‬אנו‬

‫הילד כמטרה‪ .‬כולנו יש לנו ארתה הרגשה לגבי‬

‫רוצים באמנים‪ ,‬אבל ררצים גם באנשי מדע‪ .‬אנו‬

‫לעצ‪.‬מנו‪,‬‬

‫רוציס מנהליס מובהקים‪ ,‬אבל רוצים גם באכ‪-‬‬

‫בלי שנבקש תחילה הוכחה לכד‪ ,‬שתכלית גרן‪.‬‬

‫בטוחנים ובאופים‪ .‬התכונות הירצרות אדס‬

‫‪.‬אהבה‬

‫מסוג‬

‫זה‪,‬‬

‫עצמנו ‪ I‬מבקשים‬

‫ענינה‬

‫הוא‬

‫בעיקר‬

‫אנו דברים טובים‬

‫ריס‪,‬‬

‫לה תושג עם השגת הדברים הטובים‪ .‬אף זוהי‬

‫גדול בכירון מסריס‪ ,‬הריהן על פי הררב כאלה‬

‫הרגשתם הטבעית של כל אב ראם לגבי ילדיהס‪.‬‬

‫שעלולות‬

‫יהיו חלקר‬

‫ררצים הם שילדיהם יגדלן‪ ,‬שיהיר בריאים ד‬

‫של כל אדם‪ .‬המשורר שלי מתאר עבודת ירמן‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫להיות‬

‫בלתי ‪.‬רצויות אם‬

‫‪—‬‬

‫‪————————–‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫ברטראנד ראסל ‪ /‬מסרות החינוך‬

‫‪335‬‬

‫אותם הרגלים ודאי ראריים לשבח‬

‫בעולם החוץ‪ ,‬ומעניקה כוח לשאת בעמל מפרך•‬

‫אצל פיטן' אבל אינם טובים כלל‪ ,‬נאמר‪ ,‬אצל‬

‫יתרה מזו‪ ,‬היא משמשת מגן בפני‬

‫רגש‪-‬הקנאה‪,‬‬

‫נדשא‪-‬מכתבים‪ .‬לפיכך מן הנמנע הרא להפנות‬

‫באשר הופכת חיי‪-‬האדם לחיי הנאה וקורת‪-‬רוח‪.‬‬

‫את אורחות החינוך לעיצוב בכל האדם תכונו‪-‬‬

‫וכיון שהקנאה היא אחד הגורמים הגדולים בא‪-‬‬

‫תיו של פייטן‪ .‬אב'ל יש תכונות הרצויות בכל‬

‫יקרה‬

‫של פייטן‪.‬‬

‫אדם‪.‬‬

‫ובאלה בלבד הנני לדון כאן‪.‬‬

‫אינני מבדיל כלל בין תכונות מצויינות של‬
‫גבר לשל אשה‪ .‬לאשה‬

‫החיוניות ‪ -‬סגולה‬

‫סונות האדם‪ ,‬הרי‬

‫מאד‪ .‬אין ספק‪ ,‬ישנן גם תכונות רעות המתל‪-‬‬

‫רצזיה מידה מסויימת‬

‫זות לחיוניות‪ – .‬למשל‪ ,‬תכונותיו‬

‫בריא‪ .‬וישנן הרבה סגולות‬

‫של אימון מעשי‪ ,‬לפי שתצטרך לטפל בתינוקות‪.‬‬

‫בהעדרה של החרוניות‪.‬‬

‫אבל אין זה הבד'ל גדול יותר מההבדל שבין‬

‫היו קטנים מאד‪ .‬שניהם היו‬

‫האכר לבין הטזחן‪,‬‬

‫אין זה הבדל‬

‫יסודי ואינו‬

‫קנאה‪,‬‬

‫טובה‬

‫שבריאות‬

‫של‬

‫נמר‬

‫נאות‪ ,‬שיפה‬

‫להן‬

‫ניוטון‬
‫יותר‬

‫ו'לוק‪,‬‬

‫למשל‪,‬‬

‫רגזנים‬

‫ובעלי‪-‬‬

‫היתה‬

‫בושחררת‬

‫אותם מכך‪ .‬אף יתכן לומר‪ ,‬שאפשר היה להימ‪-‬‬

‫טעון בירור מיוחד במקזם זה‪.‬‬

‫אציין ארבע תכונו‪,‬ון הנראות‬

‫כמהוות‬

‫לי‬

‫נע מכל המחלוקת בין ניוטון ו'לייבניץ‪ ,‬עיהרסה‬

‫ביחד יסוד לאופי אידיאלי ‪ :‬חיוניות‪ ,‬אומץ‪-‬רוח‪,‬‬

‫את המתמטיקה האנגלית לתקופה‬

‫רגישות ועיכל‪ .‬איני טוען‪ ,‬שרשימה זו היא כו‪-‬‬

‫ממאה שנה‪ ,‬אילו היה ניוטון בריא ומסךגל ליה‪-‬‬

‫אותנו‬

‫נות מתענוגות אדם רגילים‪ .‬לפיכך‪ ,‬ועל אף חג‪-‬‬

‫שלימה‪,‬‬

‫אני את החיוניות בין התכונות‬

‫ללת הכל‪ ,‬אבל סבורני שהיא‬
‫בדרך‬

‫טובה‪ .‬אף‬

‫אני‬

‫מאמין‬

‫מוליכה‬
‫באמונה‬

‫שעל ידי טפוח הולם‪ ,‬של הגוף‪ ,‬הרגש והשכל‪,‬‬
‫עשויות תכונות אלה להיהפך לנחלת כל אדם‪.‬‬
‫עתה נבחון כל אחת מתכונות אלו לפי הסדר‪.‬‬

‫בלותיה‪ ,‬רואה‬

‫ע'ל‬

‫י‪,j‬זר‬

‫שמציאותן אצל כל האדם חשובה ביותר‪.‬‬
‫‪ -‬התכונה‬

‫לאומץ‪-‬הלב‬

‫השניה‬

‫ברשימתנן‬

‫­ יש שלל צורות‪ ,‬שלכל אחת מהן כמה פנים‪.‬‬

‫משהיא‬

‫העדרו של פחד הוא דבר אחד‪ ,‬והכח להשתלט‬

‫כפי הנראה‪,‬‬

‫תמיד במקום‬

‫פחה‬

‫שבריאות הגוף היא במצב תקין‪,‬‬

‫ונוטה להת‪-‬‬

‫ובהדרגה‬

‫היא מגיעה‬

‫חיוניות ‪:‬‬
‫רוחנית ;‬

‫תכונה‬

‫זוהי‬

‫מצויה היא‪,‬‬

‫מעט עם הגיל העולה‪,‬‬

‫גופנית‬

‫יותר‬

‫על הפחד הוא דבר שני‪.‬‬
‫מצדו‪ ,‬הוא ענין אחה‬

‫של‬

‫והעדרו‬

‫כשהפחד הוא ראציונלי‪.‬‬

‫זאחר הוא בשעה שהוא בלתי ראציונלי‪ .‬העדרו‬

‫לאפס בגי‪,‬ל הישישות‪ .‬אצל ילדים איתנים היא‬

‫של פחד איראציונלי הוא‪,‬‬

‫עולה במהירות ומגיעה לשיאה עוד לפני שה‪-‬‬

‫טובה ; והוא הדין לגבי היכולת להשן‪r‬לט ע'ליו‪.‬‬

‫גיע הילד לגיל הלימודים‪ ,‬אחר זה היא נוטה‬

‫להתמעט על ידי החנוך‪ .‬ככל שהיא מצויה‪ ,‬מל‪-‬‬
‫רה תחושת החיים עונג‪ ,‬וזה מחוץ לכל‬
‫מיוחד לתענוגות‪ .‬היא‬

‫מגבירה‬

‫את‬

‫ומצמצמת את הצער ; מקלה על‬

‫גורם‬
‫השמחה‬

‫ההשתתפות‬

‫נכל מאורעות החיים ומסייעת לתפיסה אובייק‪-‬‬
‫טינית של‬

‫ההתרחשויות‪,‬‬

‫תפיסה‬

‫שהיא הכר‪-‬‬

‫חית לברראות המחשבה‪ .‬בני אדם נוטים לשקוע‬

‫ברם‪ ,‬העדרו של‬
‫אפשר‬

‫להתווכח‬

‫ללא‬

‫ספק‪,‬‬

‫מידה‬

‫פחד ראציזנלי הוא דבר ש‪-‬‬
‫עליו‪ .‬אלא‬

‫שנדחה את הדיון‬

‫בשאלות אלו עד שאזמר משהו על יתר הצורות‬

‫של אזמץ‪-‬הלב‪.‬‬
‫לפחד הבלתי‪-‬ראציונ‪,‬לי יש חלק‬
‫בחיים‬

‫גדזל מאד‬

‫האינסטינקטיביים‪-‬אימוציונאליים‬

‫של‬

‫רוב בני האדם‪ .‬בצורותיו הפאתלוגיות‪ ,‬כגון טי‪-‬‬
‫רוף‪-‬הרדיפה‪,‬‬

‫בתוך עצמם ולהיהפך בלתי מוכשרים לתת את‬

‫הריהו‬

‫תסביך‪-‬האימה‪,‬‬

‫ענין של‬

‫רופאים‬

‫וכיוצא‬

‫למחלות‪-‬הרוח‪.‬‬

‫בהם‪,‬‬

‫אבל‬

‫הדעת למראה העיניים ולמשמע האזנים‪ ,‬ובכלל‬

‫בצורותיו הקלות יותר הוא מצזי אף אצל בני‪-‬‬

‫בקרב‬

‫אדם הנחשבים כשפ'ריים בדעתם‪ .‬יכול זה להיות‬

‫עצמו‪ ,‬צרה גדולה היא לאדם‪ ,‬שכן גוררת היא‬

‫הרגשה כללית שישנן סכנות מסביב‪" ,‬אי‪-‬מנו‪-‬‬

‫לכל דבר שמחרצה להם‪ .‬השתקעות‬

‫זו‬

‫זהו‪,‬‬

‫חה" כל‪,‬לית‪ ,‬או פחד מיותר מפני דברים שאין‬

‫חוץ ממקרים יוצאים מהכלל‪ ,‬גם מכשול בחיי‬

‫בהם סכנה‪ ,‬כגון עכברים או עכבישים‪ .‬יש מש‪-‬‬

‫התענינות‬

‫אינסטינקטיביים‪,‬‬

‫שממון נפש או‪,‬‬

‫מה שגרוע‬

‫המעשה‪ .‬החיוניות‬

‫מביאה‬

‫יותר‪ ,‬עצבות ;‬

‫לכלל‬

‫ערים‪,‬‬

‫שסוגי‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫פחד‬

‫רבים הם‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫‪336‬‬

‫בדסדאני דאסל ‪ /‬מסדות החינוך‬

‫אבל הדבר הועמד ע"י רוב החוקרים בסימן שא‪-‬‬

‫בכבדות‪ ,‬או לגלות אות אחר שמעיד על פחד‪.‬‬

‫לה‪ .‬ישנם‪ ,‬כבראה‪ ,‬כמה מיבי פחד אינסטינקטי‪-‬‬

‫בכל זה אני רואה חשיבות מרובה‪ .‬הייתי רוצת‬

‫ביים‪ ,‬כגון הפחד מפני 'קולות רעש חזקים‪ ,‬אבל‬

‫לראות טיפוח אומץ‪-‬הלב אצל כ‪.‬ל האומות‪ ,‬בכל‬

‫פרי‬

‫המעמדות ובשני המינים‪ .‬אולם בשעה שהדרך‬

‫הסוגסטיה‪ ,‬הפחד מפני החשיכה‪ ,‬למשל הוא ‪-‬‬

‫לכד היא ‪.‬דרד הדיכוי‪ ,‬הריהי גוררת את הרעות‬

‫במרבית המקרים‬

‫הריהם‬

‫פרי‬

‫הנסיון‬

‫או‬

‫נראה ‪ -‬כולו פרי סוגסטיה‪ .‬יש מקום להניח‪,‬‬

‫‪.‬הכרוכות ברגיל בדרד זו‪ ,‬בושה וקלון שימשו‬

‫מפ'חדים ברגיל באורח‬

‫תמיד נשק חד ליצירת אומץ‪-‬לב ; אבל‪ ,‬למעוזה‪,‬‬

‫אלא‬

‫הביא השימוש בנשק זה רק התנגשות בין שני‬

‫מקבלים הרגשה זו מאת אבותיהם‪ ,‬במקרה ש‪-‬‬

‫זו יגבר‬

‫החוליות אינם‬

‫שבעלי‬

‫אינסטינקטיבי‬

‫מפני אויביהם הטבעיים‪,‬‬

‫‪:‬אדם מגדל אותם‪ ,‬נעדרים אצ'לם לגמרי‬
‫פחד רבים‬

‫סוגי‬

‫והאמן האמינו שבמלחמה‬

‫רגשי פחן‪,‬‬

‫יהיה דברך‬

‫הפחד מפני דעת הקהל‪u ,‬לעולם‬

‫מן המצויים אצל בני מינם‪ ,‬אולם‬

‫אמת‪ ,‬חוץ מבשעה שדבר‪-‬מה מאיים עליך"‪ ,‬זו‬

‫רב‬

‫היתה הלכה שהורוני בילדותי‪ ,‬אין אני מסכים‬

‫מאד ‪ :‬ילדים תופסים אותו מן הקשישים מהם‪,‬‬

‫לאותו יוצא מן הכלל‪ .‬על הפחד יש להתגבר לא‬

‫‪:‬אף במקרה שהקשישים לא הרגישו כלל שהר‪-‬‬

‫רק בפועל‪ ,‬אלא גם בהרגשה‪ ,‬ולא רק בהרגשה‬

‫אוהו ברבים‪ ,‬את פחדן של האמהות או האומנות‬

‫הנצחון‪-‬מבחוץ‬

‫‪.‬הפחד הוא בעל תכונה מידבקת‬

‫בשיעור‬

‫מחקים הילדים בזריזות רבה בדרד הסוגסטיה‪,‬‬
‫עד היום יש גברים הרואים‬

‫תכונה מושכת בא‪-‬‬

‫שה כשהיא בעלת פחד איראציונלי‪ ,‬שכן על ידי‬

‫שמדעת‪ ,‬אלא גם שלא‬
‫גרידא על הפחן‪,‬‬
‫האריסטוקרטית‪,‬‬

‫מדעת‪,‬‬

‫שהשביע את‬

‫משאיר‬

‫את‬

‫רצון‬

‫התורה‬

‫ההשפעה‬

‫האימ‪-‬‬

‫פולסיבית מתחת לפני השטח‪ ,‬וזו יוצרת תגובות‬

‫ד ניתנת להם שעת‪-‬כושר ‪,‬להיראות כמגיבים‬

‫מסולפות‪,‬‬

‫עליה‪ ,‬ללא כל הסתכנות‪ ,‬אבל יוצאי חלציהם של‬

‫אני מתכוון כאן ל"הלם הפצצה"‪ ,‬שזיקתו לפחד‬

‫בברים אלה יורשים את רגש הפחד מאמותיהם‪,‬‬

‫לחנכם‬

‫ואחר כד מתגלה שוב הכרח‬

‫גלויה‬

‫שאין רואים בהן עקבות הפחד‪ .‬אין‬

‫לעין‪-‬כול‪ .‬אני מתכון בעיקר לכל דרך‬

‫ולהחזיר‬

‫הדיכוי והאכזריות שבעזרתה השתדלו המעמדות‬

‫להם את אומץ‪-‬הלב‪ ,‬שמעולם לא היו מאבדים‬

‫נצטווה‬

‫השליטים לשמור‬

‫אם‬

‫על עליונותם‪.‬‬

‫‪:‬אותו‪ ,‬לולא רצו אבותיהם להקל בכבוד אמם‬

‫לפני זמן‪-‬מה קצין בריטי בשנחאי לירות בגבם‬

‫יולדתם‪ .‬שעבודה של האשה גרם לתקלה רבה‬

‫של סטודנטים בלתי‪-‬מזויינים ללא כל אזהרה‪,‬‬

‫בואן‪ ,‬ועבין הפחד אינו אלא דוגמה מקרית אחת‪.‬‬

‫במידה‬

‫איני דן עתה על הדרכים ‪,‬להמעטתן‬

‫של‬

‫‪-‬רגשות הפחד והדאגה‪ .‬על כד עוד אעמוד לה‪-‬‬

‫לן‪ .‬כאן נתעכב רק על שאלה אחת‪ ,‬והיא ‪-‬‬
‫האם נוכל להיות מרוצים מן הטפול בפחד בד‪-‬‬
‫דד הדיכוי‪ ,‬או עלינו לבקש תרופה יעילה יו‪-‬‬

‫ודאי‬

‫שהיה‬

‫נתון‬

‫ברשות‬

‫ממש‬

‫הפחד‪.‬‬

‫שנתון בו החייל הבורח משדה‪-‬המערכה‪,‬‬

‫אלא‬

‫נבונות‬

‫למדי‬

‫שאריסטוקרטיות‬

‫צבאיות‬

‫אינן‬

‫כדי לעקוב אחרי מקור הפעולות האלו עד שרשן‬

‫הפסיכו'לוגי ; בוחרות הן‬

‫לראות בפעולות אלו‬

‫בעיקר אות לכוח והלך‪-‬רוח נאות‪.‬‬

‫תר ‪,‬לפנים חונכו בני האריסטוקרטיה שלא ל ג‪-‬‬

‫מנקודת מבט פסיכולוגית ופיסיולוגית‪ ,‬הפ‪-‬‬

‫לות פחד ‪ I‬את המשועבדים ‪ -‬אומות‪ ,‬מעמדות‪,‬‬

‫חד‬

‫והכעס‬

‫הם‬

‫שתי‬

‫אימוציות‬

‫מאד‬

‫דומות‬

‫זו‬

‫האשה ‪ -‬ראו לטוב להשאיר מוגי‪-‬לב‪ .‬המבחן‬

‫לזו ‪ I‬האדם המתמלא חימה אינו עומד על דרגה‬

‫נאומץ‪-‬לב בא לכלל גלוי‪ ,‬בעיקרו‪ ,‬במעשי הת‪-‬‬

‫גבוהה של אומץ‪-‬לב‪ ,‬מעשי האכזריות‪ ,‬שמגלים‬

‫בהגות נאותה ‪:‬אסור לגבר לברוח משדה‪-‬המ ער‪-‬‬

‫מרי‪-‬‬

‫כה ; חייב הוא להיות בקי בכמה סוגי ספורט‬

‫"גבריים" ‪ I‬עליו לשמור על‬
‫שריפה‪,‬‬

‫טביעת‪-‬אניה‪,‬‬

‫רעש‬

‫קור‪-‬רוחו בשעת‬

‫אדמה‬

‫וכיוצא‬

‫בא‪-‬‬

‫בדיכוי‬
‫דות‬

‫התקוממותם‬

‫קומוניסטיות או‬

‫של שבטים כושים‪,‬‬
‫סכנות אחרות‬

‫המאיימות‬

‫על האריסטוקרטיה‪ ,‬אינם אלא פרי‬

‫מורד‪-‬לב‪,‬‬

‫וראויים לאותו יחס של תיעוב‬

‫שאנו‬

‫מגלים‬

‫לה‪ .‬חייב הוא לא רק לעשות את הדבר הנכון‪,‬‬

‫כלפי צורות גלויות יותר של תכונה זו‪ .‬מאמין‬

‫מלנשום‬

‫אבי באמונה שלימה‪ ,‬שאפשר לחנך אנשים וב‪-‬‬

‫אלא‬

‫גם‬

‫להמנע מלהחויר‪,‬‬

‫מלרעוה‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫‪337‬‬

‫ברטראנד ראסל ‪ /‬מטרזת החיבזך‬

‫שים רגילים כד‪ ,‬שיהיו מסוגלים לחירת חייהם‬

‫­ זז שציינתי לעיל בשם השקפת עולם בלתי‪-‬‬

‫ללא פחד‪ .‬עד היום זכר לכך רק גבורים רקדו‪-‬‬

‫אישית‪ .‬אדם שכל תקוותיו ודאגזתיו מרוכזות‬

‫שים מעטים‪ ,‬אבל‪ ,‬כמעשיהם יכזלים לעשות גם‬

‫בר בלבה לא ירכל להביט בפני המות בקור‪-‬‬

‫אחדים‪ ,‬אם רק יראו והם את הדרן הנכרנה‪.‬‬

‫רזח‪ ,‬שכו הוא מביא כליה על כל מערכות נפ‪-‬‬

‫אותו ארמץ‪-‬לב‪ ,‬שאיבו מופעל ע"י‬

‫דיכוי‪,‬‬

‫מספר‪.‬‬

‫בתחיל‬

‫להיות מזרכב מגודמים‬

‫צדיך‬

‫בפשוטים שבהם ‪:‬בדיארת‬

‫‪m‬יוביות‬

‫מדרבה‪ ,‬אבל מציאיתם אינה‬

‫ואימובים במצבי‬
‫שבבואנו‬
‫ברסאלית‪,‬‬
‫משהו‬

‫תרעלתם‬
‫נסירו‬

‫הכדחית‪.‬‬

‫אלא‬

‫סכנה ‪ -‬דצריים מאד ;‬

‫לבחוז את אומץ‪-‬הלב מבחינה ארני‪-‬‬
‫רלא מבחיבה זו‬

‫יסרדי‬

‫יותד ‪.‬‬

‫מה‬

‫אר‬

‫שנדרש‬

‫שו‪ .‬גם כאו אנו נתקלים במסררת‪ ,‬המראה דרך‬
‫זרלה וקלה לדיברי‬

‫רגשות אלה ‪ :‬הקדוש חייב‬

‫לרתר על האני שלו‪ ,‬עליו לענות גופו רלפררש‬
‫מהנאות החושים‪ .‬דבר זה ניתו להיעשרת‪ ,‬אך תו‪-‬‬
‫צאותיו ‪ -‬דעות‪ .‬עם הויתור על התענרגות‪ ,‬גו‪.‬‬

‫זד הקדוש המסתגף על תענרגרת אלה גם ליתד‬

‫בדדש‬

‫הבדיות‪ ,‬דבד זה קל יזתר‪ .‬הקנאה נשארת במע‪-‬‬

‫הרא ‪ -‬הכדת‬

‫שהיסזרים‬

‫אחדת‪,‬‬

‫ערד עצמי בצירוף השקפה בלתי‪-‬אישית על הי‬
‫חיים‪ .‬בפתח בהכדת עדד עצמו‪ .‬יש בני‪-‬אדם ש‪-‬‬

‫מקי הויתז‪ ,‬רמביאתו‬

‫דעה‪,‬‬

‫לכלל‬

‫מדזממים את האדם ומנשאים‬

‫ולפיכך‬

‫אותו‪,‬‬

‫מיתד לגדום אותם לזילת‪ .‬מכאו סיליף גמור‬
‫לדע והדע לטיב‪.‬‬

‫חייהם נרבעים מבפנים‪ ,‬זיש שחייהם איבם אלא‬

‫של העדכים ‪ :‬הטיב נחשב‬

‫ראי בו משתקף כ'ל מה שחרשבים ראומדים שב‪-‬‬

‫מקוד הדע איבו אלא בדאיית‬

‫חיים‬

‫מתןקנים‬

‫ניהם‪ .‬הללו האחדובים לערלם אינם יכולים לה‪-‬‬

‫בכניעה לצו‬

‫שלילי‪ ,‬ולא בהדחבתם ובפי תיחם‬

‫בעלי אומץ‪-‬לב אמיתי ‪ :‬זקרקים הם תמיד‬

‫של המאייים‬

‫יהיצדים הטבעיים‪ ,‬ישבו תכונות‬

‫יות‬

‫להעדצה‪ ,‬והדאגה שמא תאבד להם הערצה זר‬
‫דודפת אחדיהם תמיד‪" .‬שפלרת הדוח"‪,‬‬

‫שהיר‬

‫מלמדים בלהיטות רבה כל‪-‬כד' היתה האמצעי‬

‫ליצידת צרדה מסזלפת שו תכונה זו‪" .‬שפלות‪-‬‬

‫האדם‪ ,‬המעבידות אותו ללא התאמצות‬

‫בנפש‬

‫יתידה מעבד לאני הפדטי שלו‪ .‬השכיחה ביותד‬

‫היא האהבה‪ .‬ביחיד אהבת הודים‪ ,‬שאצל כמה‬

‫בדיית היא ברחבת עד כדי הכללת כול הנבדא‬

‫אבל‬

‫בצלם‪ .‬התכינה השביה היא הדעת‪ .‬איו כל סיבה‬

‫לא את הדציו לבחיל כבוד מאחרים ; היא רק‬

‫לשעד‪ ,‬שגליליי היה נדיב דיח במידה מיוחדת‪,‬‬

‫הררח" דיכאה את הכדת הכבוד העצמי‪,‬‬

‫הפכה את ההשפלה העצמית המילרלית אמצעי‬

‫ואף על פי כו היי חייו מיקדשים למטדה שלא‬

‫לרכישת אמרנם של הבדיות ; על ידי כד הבי‪-‬‬

‫ביצחה במותו‪.‬‬

‫אה דק לצביערת רבה ולזיוף הרגשות‪ .‬הילדים‬

‫שלמעשה‪ ,‬כ'ל התעבינות במשהי‬

‫בתחבכר להכנעה חסדת‪-‬הגירו‪ ,‬וכשגדלו ‪ -‬תב‪-‬‬
‫ער אותה‬

‫מאחרים ; הגידסה‬

‫היתה‪,‬‬

‫שדק‬

‫מי‬

‫שלמד לציית ‪ -‬יודע לצזות‪ .‬לדעתי‪ ,‬איו אדם‬

‫אלא‬

‫וערד תכונה ‪ -‬האמבית‪.‬‬

‫לגופ'ר‬

‫מעבר‬

‫של אדם‪ ,‬עושה את חייו במידת‪-‬מה ‪ -‬בלתי‪-‬‬
‫אישיים‪.‬‬

‫הווה‬

‫ארמד‬

‫‪-‬‬

‫ריידאה‬

‫הדבר‬

‫פאדא‪-‬‬

‫דזכסאלי ככל אשר יידאה ‪ -‬שאדם בעל הת‪-‬‬

‫צריד ללמרד לציית‪ ,‬ואיו אדם צריך לצוות‪ .‬איו‬

‫ענינרת דחבה רעדה‪ ,‬מוצא בויתוד על החיים‬

‫כרובתי‪ ,‬כמרבז‪ ,‬לומד‪ ,‬שאיו צררן במבהיגים ל‪-‬‬

‫נכה‪-‬ררח‪,‬‬

‫שהאינטר‪-‬‬

‫במסגדת‬

‫המיחרשים‬

‫מפעלים‬

‫שיתופיים ; אבל כוחם לא‬

‫יהיה רב‬

‫מכרחו של מנהל בתחדות כדור‪-‬רגל‪ ,‬שנשמעים‬

‫פחות‬

‫סים‬

‫קושי‬

‫מאיזה‬

‫שלו היו‬

‫מסכו‬

‫מצומצמים‬

‫שלו‪ .‬הדי שארמץ‪-‬הדרח המרשלם בירתד‬

‫לו מתרך דצוז חפשי כדי להשיג מטדה משית‪-‬‬

‫רק‬

‫פת‪ .‬המטדה שאליה נשאף‪ ,‬צדיכה לבוא רק מר‪-‬‬

‫החש את האבי שלו רק כחלק זעדעד מו העולם‪,‬‬

‫צובבר אבו‪ ,‬ולא זאת שתטיל עלינר סמכות חיצר‪-‬‬

‫אצל אדם‬

‫בעל איבטרסים מררבים‪,‬‬

‫במצא‬
‫אדפ‬

‫זלא מתרד שהוא בז לעצמר‪ ,‬אלא מתוך מתו עדך‬

‫בית‪ .‬ראף מטדותינר אבר אל תוטלנה בכוח על‬

‫רב לכל אשר אינו היא עצמו‪ .‬הדגשה בזן לא‬

‫אחדים‪ .‬זהו מה שאני מתכויו לו באמדי ; איש‬

‫תהיה‬

‫והשכל‬

‫לא יצוה ואיש לא יציית‪.‬‬

‫פעיל‪.‬‬

‫ארמץ‪-‬הלב האמיתי מחייב ערד סגרלה אחת‪,‬‬

‫אלא‬

‫במקרם‬

‫שהיצדים‬

‫חפשיים‬

‫ממיזרגו של שתים אלה ערלה תפיסת‪-‬עולם‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫ברטראנד ראסל ‪ /‬מטרות החינוך‬

‫‪338‬‬

‫רחבה שאיבה ידיעה לא לשטיף‪-‬תאיות ולא לב‪-‬‬
‫זיר מסתגף ;‬

‫ובמחיצתה של תפיסת‪-‬עו'לם‬

‫זו‪,‬‬

‫אין המוות האישי אלא תופעה של מה‪-‬בכך‪ .‬אי‪-‬‬
‫מץ לב כזה היאטבעי וחיובי‪ ,‬ולא שלילי י‪.‬מד"‬
‫בא‪ .‬אימץ‪-‬הרוח‪,‬‬

‫דה‬

‫שאבי‬

‫ריאה‬

‫מבחיבה‬

‫בה‬

‫חייבית‬

‫אחת‬

‫זו‪ ,‬היא המי‪-‬‬

‫התנובית‬

‫צח יכילח לחיות מתאימח לחיים המתיקבים‪.‬‬

‫העיקריות‬

‫באיפיו המישלם של האדם‪.‬‬

‫הדרגה חשביח בפיתיחח של צירה‬

‫רציית‬

‫ברגישות היא רגש האהדה‪ .‬ישבה אהדה שכילה‬
‫פיסית ‪ :‬ילד רך פורץ בכבי מפבי‬

‫שאחיו‬

‫אן‬

‫אחיתו ביבים‪ .‬דבר זה‪ ,‬כמדימבי‪ ,‬עשייה לשמש‬
‫בסיס לפיתיח הרעיון‪ .‬שתי ההרחבות הדרישרת‬

‫הן ‪ :‬ראשית‪ ,‬להרגיש אהדה גם בשעה שהסובל‬

‫הרגישית‪ ,‬נתכיבה שלישית ברשימתבו‪ ,‬היא‬

‫איבו מעורר חיבה מייחדת‪ ,‬ישבית‪ ,‬להרגיש או‪-‬‬

‫לאימץ‪-‬הריח‪.‬‬

‫תה גם בשעה שמציאיתו של הסבל ידועה‪ ,‬יא‪-‬‬

‫בקל להיות אמיץ‪-‬רוח‪ ,‬למי שאיבו ‪.‬מרגיס בסכ‪-‬‬

‫השביי'‬

‫מסויימת ‪ -‬תיקין‬

‫­מבחיבה‬

‫פילי איבה‬

‫מירגשת‬

‫ההרחבה‬

‫בחוש‪.‬‬

‫בה יאיבו ריאה אותה‪ ,‬אבל אומץ‪-‬ריח זה הוא‪,‬‬

‫תלייה‬

‫בעיקרה בשכל‪ .‬ינו'ל שתהיה זי אהדה‬

‫לעתים קריבית‪ ,‬סנלי עד מאד‪ .‬לא נוכל לחשיב‬

‫לדבר‬

‫ברימן‬

‫שתואר‬

‫מריבה‪,‬‬

‫בבהירית‬

‫נגין‬

‫כמעשה ראיי‪-‬ל‪'o‬בח כל פעילח שמקירה בב'‪-).‬‬

‫טיב‪ ,‬אבל יכילה היא גם לעירר התרג'‪L-‬זות בא‪-‬‬

‫רית או בשכחה ‪ :‬הידיעה המלאה ככל האפשר‬

‫דם‬

‫יכילת‬

‫והביציע הם חלק עיקרי ממה שרצוי לבי‪ .‬אבל‬

‫בפשית לאהדה מופשטת ‪ -‬נדירה מאד יחשי‪-‬‬

‫ע"י מספרים סטאטיסטיים‪.‬‬

‫איתה‬

‫על בחיבת הדעת עוד ארחיב את הדיביר שעה‬

‫בה מאד‪ .‬נמעט נל אדם יישפע עד עימק בפשו‪,‬‬

‫שבדין על ה‪o‬זכל‪ .‬הרגישות‪ ,‬במיבן שאבי גירס‬

‫אם האדם האהיב עליי יחלח במחלת הסרטן‪.‬‬

‫הגדרה‬

‫ריב בבי‪-‬האדם מתרגשים למראה יסיריהם של‬

‫שאדם‬

‫בבית‪-‬החילים‪ .‬אבל‬

‫מונח זה‪ ,‬שייכת‬
‫תיאירטית‬

‫לתחים‬

‫גרידא‬

‫הוא רגיש‬

‫תהיה‬

‫האימיציית‪.‬‬
‫זו‪,‬‬

‫אם‬

‫באירח אימיצייבלי‪,‬‬

‫באמר‪,‬‬

‫שעה שגירויים‬

‫בקראם על אחיז המתים ממחלת הסרטן‪ ,‬איבס‬

‫במובן‬

‫חשים‪ ,‬בדרך נ'לל‪ ,‬אלא פחד בן‪-‬חלוף‪ ,‬שמאהם‪,‬‬

‫רבים מעוררים אצלו אמוציית ;אבל‬
‫רחב‪ ,‬אין זו‬

‫אבשים‬

‫בלתי‪.‬ידיעים‬

‫להם‬

‫מידה טיבח דיקא‪ .‬נדי שהרגישות‬

‫או מישהי קריב להם‪ ,‬חולה במחלה זו‪.‬‬

‫יהוא‬

‫תהיה טיבה‪ ,‬צריכה התגובה האימוצייבלית לה‪-‬‬

‫איים בייתר‪ ,‬אם בבו או אחיו נעשח בעל‪-‬מים‪,‬‬

‫מתאימה במידת‪-‬מה ; האינטנסיביות ב'לבד‬

‫הדין בעבין מלחמה ‪ :‬נל אדם רואה אותה כדבר‬

‫איבה כל מה שדרוש‪ .‬המידה‪ ,‬שאני מתכיין לה‪,‬‬

‫איום בייתר‪ ,‬אם בבו או אחיו בעשה בעל מום‪.‬‬

‫משמעותה להיית מושפע באיפן‪-‬בעים או בלתי‪-‬‬

‫אולם איבו רואה אותה איימה פי ‪.‬מיליון‪ ,‬שבבי‪-‬‬

‫יות‬

‫נעים על ידי דברים הרבה‪ ,‬ועל ידי הדברים ה‪-‬‬

‫אדם למיליונים בעשים לבעלי‪-‬מים‪ .‬אדם בעל‪-‬‬

‫נכונים‪ .‬מה הם הדברים הבכיבים‪ – ,‬אנסה לב‪-‬‬

‫מידית טיבית בכלאורחית חייו הפרטיים‪ ,‬עלול‬

‫אר‪ .‬הצעד הראשון‪ ,‬שריב הילדים עישים בגיל‬

‫לקב‪.‬ל הכנסיתיי‬

‫למלחמה אי מעינויי‬

‫חמישה חדשים בערך היא לעבור מהבאה חוש‪-‬‬

‫ילדים בארצית "בסוגית"‪ .‬נל התיפעית השכי‪-‬‬

‫נית סתם‪ ,‬כגון‬

‫מזון או‬

‫הבאה‬

‫חות הללו מקירן בעיבדה‪ ,‬שאין אהדה מתעיררת‬

‫תעביג זה‪ ,‬מהרגע שהתעורר‪,‬‬

‫אצל רוב בני‪-‬האדם‪ ,‬על ידי גיריי מיפשט בל‪-‬‬

‫בייתר ‪ :‬כל ילד‬

‫בד‪ .‬חלק גדיל מן הרע שבעולם המידרני היה‬

‫איהב תהילה ישיבא גיביי ‪ .‬ברגיל‪ ,‬הרצון לנחיל‬

‫נמנע‪ ,‬אילי ‪.‬ניתן לתקן ליקיי זה‪ .‬המדע הגדיל‬

‫במשך‬

‫בהרבה את ניח השפעתנו על חיי הבריות המ‪-‬‬

‫כל החיים‪ .‬הדבר חשיב מאד נמביע להתבהגות‬

‫אהדתבן‬

‫שבהכרה חברתית‪.‬‬

‫חמימות‪,‬‬

‫גדל יהולך במהירות מריבה‬
‫שבחים‬

‫נשאר‬

‫אחד‬

‫המניעים‬

‫מתיקבת‪ ,‬ינמעצור ליצרי‬

‫אל‬

‫משיסיי‬

‫העיקריים‬

‫תאיה‪.‬‬

‫אילו‬

‫היינו‬

‫ריחקים מאתבי‪ ,‬אבל לא הגדיל את‬
‫אליהם‪.‬‬

‫דמה‬

‫בנפשך‪ ,‬שאתה בעל מניית של‬

‫בבונים יותר בהערצתבו‪ ,‬היתה תכובה זי ינולה‬

‫חברה‬

‫להיות חשיבה עיד יותר‪ ,‬אבל כל עוד הגבורים‬

‫אתה‬

‫הבערצים ביותר על ידיבי הם אלה‪ ,‬שרצחו מס‪-‬‬

‫יית אלה ‪ -‬הלנת בעקבית שאר העסקים ‪ I‬איו‬

‫פר גדול בייתר של בני‪-‬אדם‪ ,‬אין חיבת ההער‪-‬‬

‫לא שנחאי ולא הכיתנה‪ ,‬אלא‬

‫העיסקת‬

‫אדם טרוד מאה‬

‫מעניינות אותך‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫בעסקי‬

‫נותבה‬

‫בשנחאי‪.‬‬

‫אפשר‬

‫ונשהשקעת ממינך במנ‪-‬‬

‫‪r‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫‪I‬‬

‫‪I‬‬

‫‪339‬‬

‫ברטראנד ראסל ‪ /‬מטרות החינוך‬

‫הרררחים שלך ‪.‬ואף על פי כן נעשית שרתף לכרח‬

‫ממידת הדעת שכבר נקנתה‪ .‬אב'ל אין אני סברר‪,‬‬

‫רררוחיד‬

‫שאפשר להגיע ליכולת זר בכרח אימונים בלבה‬

‫היר כלים אם לא יכפר על ילדים רכים לעמרל‬

‫נשם שאין להקנות באורח זה כשרון של פסנ‪-‬‬

‫רמסרכנות‪,‬‬

‫תרן או של לוליין‪ .‬אפשר‪ ,‬כמובן‪ ,‬להקנות ידי‪-‬‬

‫אין אתה חרשב על כך‪ ,‬באשר מעולם לא ראית‬

‫ערת בדרכים שאינן ‪.‬מאמנות את השכל ; דבר זה‬

‫המוציא להורג אנשים‬
‫בעבודות‬

‫מפרכות‪,‬‬

‫חפים מפשע‪,‬‬

‫בלתי‬

‫טבעיות‬

‫את הילדים‪ ,‬והדחיפה המופשטת בלבד אין בכו‪-‬‬

‫הוא לא רק אפשרי‪ ,‬אלא גם קל‪ ,‬רלעתים קרר‪-‬‬

‫חה לעורר נפשך‪ .‬זרהי עילת העילות לכך‪ ,‬שה‪-‬‬

‫בות עדשים ארתו‪ .‬אבל אין אני מאמין שיתכן‬

‫חררשת הגדרלה אכזרית כל כך‪ ,‬רזרהי הסיבה‬

‫לאמן את השכל בלי להקנות ידיעות‪ ,‬או ‪ -‬על‬

‫חינוך‬

‫כל פ'נים ‪ -‬בלי להביא לידי קניית ידיעות‪.‬‬

‫יעשה את ה‪-‬‬

‫רבלי השכל‪ ,‬לא ירכל להתקיים עולמנו המרדרני‬

‫שדיכוי הגזעים המשועבדים בעינר ערמד‪.‬‬

‫שייצרר‬

‫רגישות לגיררי מופשט‪,‬‬

‫תרפעות‬

‫ה'ללר ‪ -‬בלתי‪-‬אפשריות‪.‬‬

‫המסרבך‪ ,‬רערד פחרת מזה יוכל להתקדם‪ .‬מטעם‬
‫להיכ‪-‬‬

‫זה רראה אני בטיפוח השכל אחד מיערדיר הג‪-‬‬

‫לל במנין‪ ,‬הריהי למעשה תכרנה דרמה להרגלי‬

‫דולים של החינוך‪ .‬יתכן שדבר זה ייראה בא‪-‬‬

‫הסתכלרת‪ ,‬רדבר זה נחשב ברגיל בקשר לשכל‪.‬‬

‫נאלי‪ ,‬אב'ל למעשה אינר כך‪ .‬השאיפה להרעיף‬

‫רגישרת שבהכרה‪ ,‬שגם היא צריכה‬

‫דגישרת אסתיטית מעלה על הפרק בעירת רברת‪,‬‬

‫לתלמיד טפין טפין ממה שאנר רראים כאמרנות‬

‫שאין ברצרני לדרן בהן עתה‪ .‬לפ'יכך אעברר אל‬

‫נכרנות‪ ,‬עשה את המחנכים לעתים קררבות למ‪-‬‬

‫זהר ‪-‬‬

‫די אדישים לטיפרח השכל‪ .‬כדי להבהיר דבר‬

‫האחררנה מארבע‬

‫התכרנרת‬

‫שציינתי‪,‬‬

‫זה‪ ,‬עלי להגדיר תחילה את השכל‪ ,‬רלהתחקרת‬

‫השכל‪.‬‬

‫אחד הלקריים הגדר'לים שאנר מרנים במרסר‬

‫לשכל‪.‬‬

‫'המסורתי היה הערד הקטן שניתן בר‬

‫מבחינה זר לא טער היררנים‪ .‬אבל הכנסיה ‪-‬‬
‫‪.‬הביאה‬

‫את האדם לכלל מחשבה‪ ,‬ששרם דבר‬

‫אינר שקול בערכר ל"מרסר"‪ ,‬רמרסר‪ ,‬פיררשר הי‪-‬‬
‫מנערת ממעשים המנריים ברשימה‬

‫מסריימת ד‬

‫המכרבים "עררבות"‪ .‬כל זמן שקיים מצב זה‪ ,‬אי‪-‬‬

‫על ההרגלים הררחניים שהרא מחייב‪ .‬לצררך זה‬
‫אעמרד עתה רק על הכושר לקנרת דעת‪ ,‬רלא‬
‫אגע בארצר הידיערת שמן הרארי להכליל בהג‪-‬‬
‫דרת השכל‪.‬‬
‫אחד‬

‫היסרדרת‬

‫אינטלקטואליים‬

‫האינסטינקטיביים‬

‫היא‬

‫הסקרנרת‪,‬‬

‫בחיים‬

‫ה‪-‬‬

‫שבצרררת‬

‫ה‪-‬‬

‫בראשית שלר אפשר למצוא ארתר אצל בעלי‪-‬‬

‫אפשר להביא את האדם לכלל דעה‪ ,‬שהשכל‬

‫החיים‪ .‬השכ'ל מחייב סקרנרת ערה‪ ,‬אלא שהיא‬

‫‪.‬בןביא לר טרבה ירתר מז המרסר המ‪,‬לאכרתי וה‪-‬‬

‫צריכה להירת בעלת טיב מסרים‪ ,‬אותה סקרנות‬

‫לידיעה ממש‬

‫בחלרן ה‪-‬‬

‫‪.‬מרסכם‪.‬‬

‫באמרי‬

‫"שכל'''‬

‫כררנתי‬

‫ילכרשר הדעת‪ .‬שנים אלה קשררים‪,‬‬

‫שמביאה את הכפרי להציץ בלילרת‬

‫למעשה‪,‬‬

‫שכן מבעד הוילרז ‪ -‬איז ערכה מררבה‪ .‬ההת‪-‬‬

‫קשר הדוק‪ .‬ברגרים בררים אינם עשריים להר‪-‬‬

‫ענינרת הנפרצה מאד בעסקי רכילרת‪ ,‬אינה נרב‪-‬‬

‫סיף דעת‪ ,‬בענינים כגרז היגיינה‪ ,‬דיטה‪ ,‬רכיר"ב‪,‬‬

‫עת מאהבת הדעת‪ ,‬אלא מזדרנירת ‪ :‬איז אדם הד‬

‫אינם מסרגלים לחלרטין להאמין בכ‪m‬ר של המ‪-‬‬

‫לד רכיל על מידרתיהם הטרבות והנסתררת של‬

‫דע‪ .‬ככל שתררתר של אדם מררבה‪ ,‬יקל‬

‫לר‬

‫לתוסיף ללמרה מתרד הנחה‪ ,‬כמרבז‪ ,‬שחינרכר לא‬

‫‪ .‬היה בררח של דרגמאטירת‪ .‬עמי הארצןת מערלם‬

‫הברירת‪ ,‬אלא רק על מגרערתיהם‬
‫לפיכד אין נמרבית הרכילרת‬

‫מן‬

‫הנסתררת‪.‬‬
‫האמת‬

‫רלא‬

‫כלרם‪ ,‬אלא שאיז דראג לבדרק אחרי אמיתרתה•‬

‫לא כפר עליהם לשברת הרגלי נפשם ; הם נע‪-‬‬

‫חטאי‬

‫שים נןקשים‪ ,‬עד ששןם שינרי אינר עשרי לחול‬

‫כל כד‪ ,‬שלערלם איננר עומדים לבחרז אמיתרתם‬

‫'בעמדתם‪ .‬מאמינים הם בכל דבר שהין צריכים‬
‫לפקפק בר‪ ,‬ואינם מאמינים במקרם שהין צרי‪.‬‬

‫‪.‬כים להירת נרחים לקבל‪.‬‬
‫‪,…‬שכל"‬

‫איז ספק‪,‬‬

‫שהמרנח‬

‫מציין את היכרלת לקנרת דעת‬

‫ירתר‬

‫מקררב‪.‬‬

‫שכנינר‬

‫מצד‬

‫כמוהם‬

‫שני‪,‬‬

‫כתנחרמי‬

‫הסקרנרת‪,‬‬

‫נעימים‬

‫הדת‪,‬‬

‫במשמעה‬

‫הנכוז‪,‬‬

‫נרבעת מאהבה אמיתית להשכיל לדעת‪ .‬אפשר‬

‫לרארת פערלתר של דחף זה‬

‫בצררתר‬

‫הטהררה‪,‬‬

‫אצל חתרל שהרכנס לחדר זר‪ ,‬כשהרא מתחיל‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫י‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫‪340‬‬

‫ברטראני ראסל ‪ I‬מטריר‪ t‬החיגיר‬

‫לתור ילרחרח כל פנה יכל חלק מן הרהיטים‪,‬‬

‫יושתתו על הסקרנות רעל חינוד אינטלקטואלי‬

‫מגלים במגירה אי בארון שהיה סגור בפניהם‬

‫נאות‪ .‬אבל מאחר שחיינו האינטלקטואליים אי‪-‬‬

‫אפשר אף לראותו אצל ילדים בהתענינות שהם‬

‫שהסקר‪U‬ת‬

‫א‪,‬לא חלק‬

‫נם‬

‫מפעילותנו ומאחר‬

‫מגלים במגרה או בארון' שהיה סגור בפניהם‬

‫מתנגשת תדיר ביתר היצרים‪ ,‬יש צורד לארם‬

‫מנגנוני‬

‫מסויימות‪,‬‬

‫חיות‪,‬‬

‫תמיד ונפתח לפתע לעיניהם‪.‬‬

‫מכינות‪ ,‬רעמים‪ ,‬יכל מלאכת כפיים ‪ -‬מעוררים‬

‫בסיוען של מידות אינטלקטואליות‬
‫כגון רחבות האופק‬

‫אבר‬

‫)‪(Open-mindedness‬‬

‫סקרנותם של הילדים נמידה מרובה‪ ,‬יתאוותם‬

‫נעשים אטומים לגבי אמיתות חדשות הן מתון‬

‫לדעת עשוייה לבייש את המבוגר האינטליגנטי‬

‫הרגל ‪m‬ן מתוד רצון ; קשה לנו מאד להתכחש‬

‫ביותר‪ .‬עם הגיל מתרופף ‪m‬רלד ‪m‬ף זה‪ ,‬עד‬

‫לדבר שהאמנו בו בהתלהבות במשד שנים‪ ,‬יכן‬

‫שכל דבר בלתי מוכר מעירר יחס של בחילה‪,‬‬

‫לנטוש מה שסייע לכבודנו העצמי‪ ,‬או לתאוה‬

‫ללא כל רצון להכיר אותו מקרוב‪ .‬זהו המעמד‬

‫מתאוות היסון‪ .‬לפיכד צריכה רחבות‬

‫האופק‬

‫‪m‬ולכת‪,‬‬

‫להיות אחת התכונות שהחינוד ישאף‬

‫לפתח‪.‬‬

‫בו מכריז‬
‫ש"הדברים‬

‫אדם שהארץ‬
‫אינם‬

‫מתקלקלת‬
‫שהיו‬

‫ערד כפי‬

‫בימי נעורי"‪.‬‬

‫מה שנעלם ואינני ערד כפי שהיה בזמן המרוחק‬

‫כיום‬

‫כמתואר בקטע שב"דיילי הרולד" )‪: (31.7.25‬‬

‫­ אינה אלא סקרנותי של הדובר‪ .‬עם סופה‬
‫שן הסקרנות‪ ,‬אפשר לראות גם את השכל הפ'‪-‬‬

‫עיל ‪ -‬כדבר שחלף ואיננו‪.‬‬

‫"יעדה‬

‫חליף הנעורים באינטנסיביות‬

‫שלה‬

‫יבהיקפה‪,‬‬

‫לחקיר את‬

‫מייחדת שנתמנתה‬

‫השמועות‬

‫שנפיצי על הפגיעה בנפש התלמידים שפוגעים המי‪.‬‬
‫רים‬

‫ואף על פי שהסקרנות פוחתת והולכת עם‬

‫נעשה דבר זה רק במידה מצומצ‪.‬מת מאד‪.‬‬

‫בבתי‪-‬הספר‬

‫בבוטל‪,‬‬

‫הגישה‬

‫חקירתה‬

‫תיצאות‬

‫לפני המיעצה האיזורית‪ .‬לדעת היעדה ‪ -‬השמועית‬
‫מביססית‪,‬‬

‫אלא המועצה‬

‫את המלה מבוססית‬

‫מחקה‬

‫הרי היא עשויה להשתכלל באיכותה במשד זמן‬

‫ורשמה במקימה‪ ,‬ש"השמיעות מניחות מקים לחקירח‬

‫רב‪ .‬הסקרנות לגבי בעיות כלליות מגלה רמת‬

‫יסידית"‪ .‬המלצת היעדה‪ ,‬שנתקבלה על‬

‫ידי המועצה‬

‫שכל גבוהה יותד מן הסקרנות לגבי עובדות‬

‫האזורית‪ ,‬אומרת‪ ,‬ש "בעתיד יתמנו למורים רק אלה‬

‫מיוחדות‪ .‬בכללו של דבר‪ ,‬ככל שגבוהה יותר‬

‫שיקבלו על עצמם לחנך את התלמידים בהרגלים של‬

‫ספירת הכלליות‪ ,‬רבה יותר מירת השכל‪) .‬אכן‪,‬‬

‫יראת‪-‬הכביד‬

‫כלל זה לא צריד להבינו באופן צר מדי(‪ .‬סקר‪-‬‬

‫תיה האזרחיים והדתיים של המדינה"‪.‬‬

‫נות שאיננה קשורה בטיבת‪-‬הנאה אישית‪ ,‬מעי‪-‬‬

‫דה על התפתחות גב‪m‬ה יותר מסקרנות הקשר‬

‫לאלהים‬

‫ילדת‪,‬‬

‫ובכן' יהיה אשר‬

‫וברגשי‬

‫יהיה‬

‫למוסדו‪-‬‬

‫כביד‬

‫מצב הדברים‬

‫מית אחרים‪ ,‬אבל ודאי שאין למצוא‬

‫במקו‪.‬‬

‫רחבות‪-‬‬

‫רה‪ ,‬נאמר‪ ,‬בצפיה לסעודה באה‪ .‬החתול התר ו‪-‬‬

‫האופק‬

‫מרחרח בחדר זר‪ ,‬אינני חוקר מדעי חסר‪-‬פניות‬

‫לחת מעיר זו לדייטון‪ ,‬טנסי‪ ,‬כדי ללמוד את‬

‫בבוטל‪ .‬יש להניח‪ ,‬שבקרוב תצא מש‪-‬‬

‫אלא יזאי רוצה הוא‪ ,‬להוכח‪ ,‬אם אין בקרבת‬

‫השיטות הטובות ביותר להגשמת התכנית‪ .‬אבל‬

‫מקום עכברים‪ .‬אולי לא יהיה זה נכון ביותר‬

‫אפשר שאין צורד בכד‪ .‬מבוסח ההח‪,‬וטה נראה‬

‫לומר‪ ,‬שהסקרנות אינה טובה אלא שעה שאינה‬

‫באובסקרראנטיזס‬

‫קשורה‬

‫בטובת הנאה‬

‫אישית‪,‬‬

‫לומר שהיא טובה‪ ,‬שעה‬

‫ויותר‬

‫שזיקתה‬

‫נכון‬

‫יהיה‬

‫שאין‬

‫)מרידת האור(‪.‬‬

‫לאינטרסים‬

‫אחרים‪ ,‬אינה גלויה יישידה‪ ,‬אלא אפשר לגלד‬

‫עיר‬

‫זו‬

‫צריכה‬

‫הדרכה‬

‫אומץ‪-‬לב דרוש ליושר אינטלקטואלי‪,‬‬

‫שהוא דרוש לגבורה פיסית‪.‬‬

‫כשם‬

‫עולם המציאות‬

‫תה במידה מסויימת של השכל‪ .‬דבר זה‪ ,‬מכל‬

‫ידוע‬

‫מקום‪ ,‬אינו מחייב החלטה מצדנו‪.‬‬

‫עלי אדמית אנו עוסקים באינדוקציות רופפות‪,‬‬

‫לנו משאנו סבורים ‪I‬‬

‫למן ראשית ימיבר‬

‫להיות‬

‫ומערבבים את ההרגלים הרוחניים שלנו בחוקי‬

‫קשורה בטכניקה מסוימת לקניית דעת‪ .‬דרדשים‬

‫הטבע החיצוניים‪ .‬כל המערכות האינטלקטוא‪-‬‬

‫הרגלים בהסתכלות‪ ,‬אמונה בכדשר לדעת‪ ,‬אורד‪-‬‬

‫ליות למיניהן ‪ -‬נצרות‪ ,‬סוציאליזם‪ ,‬פטריוטי‪-‬‬

‫ר‪ m‬ישקדנות‪ .‬סגילות אלי יתפתחו מאליהן‪ ,‬אם‬

‫זם וכיוצא באלו ‪ -‬הריהן נכונות‪ ,‬כבתי‪-‬המח‪-‬‬

‫כדי שהסקרנות תשא‬

‫פרי‪,‬‬

‫עליה‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬
‫‪-‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫‪341‬‬

‫ברסראנז ראסל ‪ /‬מסרית החינון‬

‫חלף‬

‫רכים יהיה עניו קשה בירתר‪ ,‬אם לא ירצר היל‪-‬‬

‫שענוד‪ .‬חיי‪-‬רוח חפשיים אינס יכרלים להיות‬

‫תכונת‬

‫סה‬

‫ליתומיס‪,‬‬

‫לתת‬

‫חמימים‪ ,‬נוחים‬

‫)‪(safety‬‬

‫מבטחים‬

‫וחברתיים כחיים עטופים אמר‪-‬‬

‫בה ‪ :‬רק בכוחה של אמונה לתת את ההר גשח‬
‫רבת הנחת שבישיבה ליד האח המבוערת‪ ,‬בעוד‬

‫מסוימת ‪:‬‬

‫מידה‬

‫באיזו‬

‫בעיה‬

‫צריכים‬

‫להשתחרר מן העדר ו הריני‬
‫במושג‬

‫"אינסטינקט‬

‫במידה‬

‫קשה‬

‫הטובים‬

‫החיים‬

‫מהסס להשתמש‬

‫העדר"‪,‬‬

‫שנויה‬

‫שעדיין‬

‫במחלוקת מהותו הנכונה‪ .‬אבל‪ ,‬ככל אשר נפ‪-‬‬

‫רש אותו‪ ,‬התופעות שהוא כולל ידועות למדי‪.‬‬
‫אנו רוצים ביחסים טובים עם אלה‪ ,‬שאנו מר‪-‬‬

‫גישים בהם את הקיבוץ שבו עלינו לחיות ‪-‬‬
‫משפחתנו‪,‬‬

‫חברינו‪,‬‬

‫שכנינו‪,‬‬

‫מפלגתנו או אומ‪-‬‬

‫תנו‪ .‬זוהי תופעה טבעית‪ ,‬מאחר שאין לאל ידנו‬
‫להשיג אף‬

‫דים‬

‫בעיני‬

‫ההידבקרת באי מרציות‪ ,‬יש לה צדדים חיוביים‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬שעה שההידבקות באה מאדם נבוו יותר‬

‫לאדם נבון פחות‪ .‬אבל במקרי פאניקה של פחד‬
‫או פאניקה של רגזנרת‪ ,‬התוצאה היא רעה ומ‪-‬‬

‫סופות עזות מתגעשרת בחוץ‪.‬‬

‫ענין זה מעמידנו בפני‬

‫להיות‬

‫טרבים‬

‫הוריהם‪.‬‬

‫גם‬

‫זיקה‪ .‬משום כך‪ ,‬שאלת הקליטה האימרצירנלית‬
‫איבה ניתנת לתשובה פשוטה‪ .‬אפילו בענינים‬
‫אינטלקטואליים טהורים‪ ,‬לא נדע בבירור תו‪-‬‬

‫צאותיה של תופעה זו‪ .‬המגלים הגדולים נאלצו‬

‫לעמוד בפני התנגדות העדר‪ ,‬ולסבול את איבתו‪,‬‬
‫מחמת חירות דעתם‪ .‬אבל השקפותיו של האדם‬
‫הממוצע הן אוירות הרבה פחות ‪.‬משהיה עורד‬

‫השקפ'ות לעצמו ‪ :‬על כל פנים ‪ -‬בשטח המדע‪,‬‬
‫יחס של יראת כבוד לבר‪-‬סמכא הוא בדרד כלל‬
‫טוב‪.‬‬

‫אחת מהנאות החיים בהיותנו בוד‪-‬‬

‫נדמה לי‪ ,‬שבחיי האדם‪ ,‬שנסיבותיהם אינם‬

‫דים לנפשנו‪ .‬רעוד זאת ‪ :‬האי מוציות הן בעלות‬

‫יוצאים מגדר הרגיל‪ ,‬צריך להיות תחום נרחב‬

‫נחלת‪-‬‬

‫מה שמכנים במעורפל בשם‬

‫סגולה‬

‫מידבקת‪,‬‬

‫שהן‬

‫ובמיוחד בשעה‬

‫שבו‬

‫יהיה שולט‬

‫הרבים בעת ובעונה אחת‪ .‬רק מועטים יכדלים‬

‫"יצר‬

‫להשאר באסיפה נרגשת בלי שיתרגשו אף הם ‪I‬‬

‫לא תנתן לו דריסת רגל‪ .‬התחום המצומצם יה‪-‬‬

‫העדר"‪,‬‬

‫ועוד‬

‫תחום‬

‫יהיה‬

‫מצומצם‬

‫שנו‬

‫התנגדו‪-‬‬

‫יה רשות היחיד שלו‪ .‬בעינינו פסול אדם שאיבר‬

‫תם נרגשת‪ .‬ואצל מרבית בני‪-‬האדם תתכן בכ‪-‬‬

‫מוכשר להעריץ אשה‪ ,‬אלא אם כן היא זוכה גם‬

‫ובמקרה‬

‫שהם‬

‫מנוגדים‬

‫בדעתם‪,‬‬

‫תהיה‬

‫לל התנגדות כזו‪ ,‬רק אם יעלו על דעתם המון‬

‫בהערצת‬

‫אחרים‪.‬‬

‫סבורים‬

‫אנו‪,‬‬

‫שבבחירת אשה‬

‫בהשקפתם‪.‬‬

‫צריד אדם לנהוג לפי הרגשותיו הבלתי‪-‬תלויות‬

‫זרהי הסיבה‪ ,‬של"אחדות הקדושים" ניתנה תמי‪-‬‬

‫הוא‪ ,‬בלא השתקפות הרגשותיה של חברתו‪ .‬לא‬

‫עלינו‬

‫חשובה‪ ,‬אם דעתו של אדם על הבריות תואמת‪,‬‬

‫אנשים‬

‫אחר‪,‬‬

‫שבו‬

‫ימצאו‬

‫תמיכה‬

‫כה רבה כל‪-‬כד לשאת עינויים‪.‬‬

‫כלום‬

‫לקבל את הדין ולהכנע לרצון לשתף פעולה עם‬

‫בדרך כלל‪ ,‬לנקודת השקפתם של שכניו‪ ,‬אבל‬

‫ההמון‪ ,‬או מתפקידו של החינוך לרופף רצון זהו‬

‫שעה שהוא מתאהב באשה‪ ,‬עליו ללכת אחרי‬

‫יש פנים לכאן ולכאן‪ ,‬והתשובה הנכונה תהיה‪,‬‬

‫רגשותיו בלבד‪ .‬והוא הדין בשטחים‬

‫אחרים‪.‬‬

‫נוראי‪ ,‬במציאת פרופורציה נכונה‪ ,‬ולא בהכרעה‬

‫אכר צריד לנהוג לפי תבונתו הוא בכל הנרגע‬

‫מוחלטת לצד זה או למשנהו‪.‬‬

‫לטיב השדות‬

‫דעתי אני היא‪ ,‬שהרצון להיות טוב בעיני‬
‫אחרים ולשתף פעולה עם אחרים צריכה להיות‬
‫עזה וטבעית‪ ,‬אבל היא צריכה להיות מסוגלת‬

‫שהוא מענן‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי שדעתו‬

‫מתהווה על יסוד מערכת ידיעות שהוא קובה לי‬
‫בשטח החקלאי‪ .‬כלכלן צריך‬
‫משלו‬

‫בעניני‬

‫ממונות‪,‬‬

‫אבל‬

‫לקבוע לו דעה‬
‫בשר‪-‬ודם‬

‫פשוט‪,‬‬

‫בנסיבות חשובות‬

‫מוטב שיישמע לדעתו של בר‪-‬סמכא‪ .‬זה הכלל‪:‬‬

‫מסויימות‪ .‬על חשיבות התשוקה להיות טוב ב‪-‬‬

‫כל דבר שיש עמו סמכות מיוחדת‪ ,‬צריכה לה‪-‬‬

‫להכנע גם לתשוקות אחרות‬

‫עיני אחרים‪ ,‬כבר עמדנו בעת הדיון על הרגי‪-‬‬

‫יות בו דעה בלתי‪-‬תלויה‪ .‬אבל ין אדם צריד‬

‫נהיה כולנו פרועים‬

‫לעשות עצמו מין קפוד בעל מחטים מזדקרים‪,‬‬

‫לשמצה‪ ,‬וכל הקבוצות החברתיות‪ ,‬החל במש‪-‬‬

‫רלהחזיק את העולם בריחוק‪-‬מקום ממנו‪ .‬מרבית‬

‫ילדים‬

‫צריכים להיות תוד שיתוף‪-‬‬

‫שות‪ .‬בהעדר‬
‫פחה‪,‬‬

‫תהיינה‬

‫תשוקה זו‪,‬‬

‫בלתי‪-‬אפשריות‪.‬‬

‫חינוד‬

‫מעשינו הרגילים‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪-———————-‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫ברטראנד ראסל ‪ /‬מטרות החינןך‬

‫‪342‬‬

‫פעולה עם הזולת‪ ,‬ושיתוף פעולה זה צריך לה‪-‬‬
‫יות‬

‫בעל‬

‫בסיס‬

‫אף‪-‬על‪-‬פ'י‪-‬כן‪,‬‬

‫אינסטינקטיבי‪.‬‬

‫שומה עלינו ללמוד להיות מסוגלים להגות דעה‬

‫מאושרים‪.‬‬

‫הגורמים העיקריים להעדר האושר‬
‫‪m‬יי‪-‬מין‬

‫כיוס הם ‪ -‬בריאות לקויה‪ ,‬עניות‬

‫ללא סיפוק‪ .‬כ'ל אלה יהיו נדירים מאוך‪ .‬ברי‪-‬‬

‫עצמית בענינים המח וור ים לנו יפה‪ ,‬ועלינו לר‪-‬‬

‫אות‬

‫כוש לנו אומץ לב כדי להכריז על דעות בלתי‬

‫אף הזקנה עשויה להדחות לגיל מאוחר ביותר‪.‬‬

‫פופולריות‪ ,‬אם אנחנו מוצאים‬
‫יתכן כי‬

‫במקרים‬

‫אותן חשובות‪.‬‬

‫מיוחדים יהיה קשה‬

‫השי‪-‬‬

‫טובה תהיה כמעט תופעה‬

‫אוניברסאלית‪,‬‬

‫העניות‪ ,‬למן המהפכה התעשייתית‪,‬‬

‫באוילות‬

‫הצבורית‪.‬‬

‫הרגישות‬

‫תלויה רק‬

‫באדם‬

‫תעורר‬

‫יהיה‬

‫רצון לעקור את העניות מהשורש‪ ,‬השכל ישמש‬

‫קשה פחות משהוא כיום בעולם שבו ישנן לבני‪-‬‬

‫מורה‪-‬דרר להרחקתה‪,‬‬

‫ואומץ‪-‬הלב ינחנו בדרר‬

‫אדם בדרך כלל המידות שנדונו בפרק זה‪ .‬הק‪-‬‬

‫ההגשמה )אדם רך‪-‬הלב‬

‫מוש בעיקרים נרחבים אלה‪ .‬אבל הוא‬

‫יעדיף להשאר במצבו‬

‫דוש המעונה לא יהיה קיים בעולם כזה‪ .‬האדם‬

‫המסכן במקום לבצע מעשה ב'לתי רגיל(‪.‬‬

‫הטוב לא יצטרך לעשות מחטים דוקרים ; נדי‪-‬‬

‫ך‪,‬בוין אצל רובן של הבריות ה‪ ,t:‬בימינו‪ ,‬בלתי‪-‬‬

‫בות לבו תהיה פרי לכתו אחרי הדחפים שלו‬

‫משביעים רצון פחות או‬

‫יותר‪.‬‬

‫חיי‬
‫ך‪,‬יא‪,‬‬

‫הסיבך‪,‬‬

‫אינסטינקטי‪-‬‬

‫בחלקך‪ – ,‬חינוך גרוע‪ ,‬ובחלקה ‪ -‬רדיפתם של‬

‫בית‪ .‬שכניו לא יטרו לו איבה‪ ,‬באשר לא יפחדו‬

‫השלטונות ו"הגב' גרונד"‪ .‬דור של נשים שיחונכו‬

‫מפניו‪ .‬איבה זו הקיימת כיום לגבי אדם המת‪-‬‬

‫בחוסר‬

‫עד‬

‫קדם ועובר לפני המחנה‪ ,‬היא פרי הפחד המת‪-‬‬

‫מהרך‪ ,‬קץ למצב זה‪ .‬הפחד שימש אמצעי יחיד‬

‫ותהיה‬

‫משולבת‬

‫בהרגשת‬

‫אושר‬

‫פחד‬

‫מיני‬

‫ישים‬

‫בלתי‪-‬ראציןבאלי‬

‫עורר‪ ,‬אבל פחד זה לא יהיה קיים אצל בני‪-‬‬

‫לעשות‬

‫אדם שקנו להם אומץ‪-‬לב‪ .‬רק אדם שהפחד שו‪-‬‬

‫נתחנכו במתכוון כמוגות‪-‬לב‪ ,‬הן מבחינך‪,‬‬

‫לט בו‪ ,‬יכול להצטרף לארגונים‪ ,‬כמו קו קלוקס‬

‫נית והן מבחינה נפשית‪ .‬אשה‪ ,‬שאהבתה כלו‪-‬‬

‫קלן או הפאשיזם‪ .‬בעולם של בני‪-‬אדם אמיצי‪-‬‬

‫אה ומכווצת‪ ,‬מעוררת אצל בעלה עריצות וצ‪-‬‬

‫לב לא יהיו קיימים אירגוני‪-‬בלהות כאלה‪ ,‬וה‪-‬‬

‫את האשך‪" ,‬בעלת מידות טובות"‪,‬‬

‫מסלפת‬

‫ביעות‪ ,‬והיא בוצדה‬

‫יצרי‬

‫את‬

‫ך‪,‬ן‬
‫גופ‪-‬‬

‫ילדיה‬

‫התנגדות‬

‫ומעקמת תכונותיהם‪ .‬דרו אחד של נשיס נטר‪-‬‬

‫ליצרי האדם מן ההתנגדות הקיימת כיום‪ .‬אותר‬

‫לות‪-‬פחד עשוי לשנות את פני העולם על ידי‬

‫עולם מתוקן וטוב יוכלו לכונן ולקיים רק בני‪-‬‬

‫הקמת דור של ילדים אמיצי‪-‬לב ובלתי מסול‪-‬‬

‫‪:‬חיים המתוקנים יחייבו הרבה‬

‫פחות‬

‫אדם נטרלי פחה אד ככל שתגדל הצלחתם ב‪-‬‬

‫פים בצורות בלתי‪-‬טבעיות' אלא ישרים ותמי‪-‬‬

‫לגלות‬

‫להטם‬

‫ביצוע‬

‫מעשיהם‪ ,‬תפ'חתנה‬

‫ההזדמנויות‬

‫אומץ לבם‪.‬‬

‫מים‪ ,‬נדיבי לב‪ ,‬אוהבים ובני‬
‫יטאטא‬

‫קהילה בת גברים ונשים בעלי חיוניות‪ ,‬או‪-‬‬

‫עתה‪,‬‬

‫את‬

‫מפני‬

‫העריצות‬

‫שאנו‬

‫ואת‬

‫עצלים‬

‫חורין‪.‬‬

‫העינויים‬

‫הקיימים‬

‫ופחדנים‪ ,‬קשוחי‪-‬לב‬

‫מדלב‪ ,‬רגישות ושכל‪ ,‬בדוגה הגבוהה' ביותר‬

‫ואוילים‪ .‬תכונרת רעות אלו קיבלנו ע''' החינור‬

‫שבכרח החינוך ליצור" תהיה שונה בתכלית מכל‬

‫שלנו‪ ,‬והחנוד חייב לתת לנו את התכונות ההפד‪-‬‬

‫מה שקיים כיום‪ .‬מעטים מאוד ישארו בלתי‪-‬‬

‫כות מאלו‪ .‬החנוד הוא המפתח לעולם חדש‪.‬‬
‫עברית ‪:‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫'‪.‬‬

‫חרר‪-‬כרסון‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫נכה לרנר‪f‬פדנ‪1‬נ‪1‬ד‬
‫‪-1 .‬פס‪f‬כזי‪1j1‬ח‬
‫תמוז תשט"ז‪ ,‬חוברות ד‪-‬ה‬
‫‪"j‬ר ש‪ ,‬ארשבסקי‬

‫דרכי החשיבה היעילה‬
‫י‪ .‬הקלי‬
‫ין ‪,‬ן‪-i‬ה ואפריס‬
‫"ייך ע‪ .‬שוהט‬

‫‪.'Ijr‬ות‪ij:))I-‬ן במ‪,‬ות ט"‪-i‬ר"ר‬

‫"‪"j',‬רר‬

‫‪1_",'.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הסתדר‪1‬ת‬
‫‪…‬‬

‫בתפוצות‬

‫*‬

‫המ‪1‬ר'ים‬

‫בישראר‬

‫העכר' ‪.‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫התונן‪:‬‬
‫פ ב ח ס‬

‫החיבוך וההוראה‬

‫החבוך בכלל והחבוך ההומאביסטי"חברתי בפרטי צחק‬
‫מטרות החיבוך‬

‫‪/‬‬

‫ברט רבד‬

‫משה‬

‫ביס נ י‬

‫ל‪ .‬מ ל י ב ו ב סקי‬
‫ד ייר ש‪ .‬א ר ש ב סקי‬

‫שאיפות מקצועיות '‪:,‬זל בוער עולה‬

‫‪ v‬יהודה ואפרים )בביאים ראשר‪j‬ים ב'נוחזור ב'(‬
‫‪ /‬פירוש סתומות בשיבוי ניקוד'‬

‫‪ vc‬פרשת בלעם‬

‫‪' I‬תורת המשקל בהוראת ספרות‬

‫בלנמ בט ל‬

‫א ל חנן‬

‫י‪ .‬ח קלי‬
‫י וסף א ח א י‬

‫י שעי ה ו כ ר מ יאל‬

‫אלי עזר כגן‬

‫‪ j‬תיכנון מעבדות לבי"ס תיכון‬
‫הוראת קריאה‬

‫ב ו ס ב לאט‬
‫ראס ל‬

‫חברת ילדים‪ ,‬להלכה ולמעשה‬

‫ההסתגלות לביה"ס התיכון‬
‫דרכי החשיבה היעילה‬

‫ב אמן‬

‫ו‪ .‬ב ר נ הרט‬

‫אבר ה ם‬

‫מוטעמת‬

‫ר וזן‬

‫חברות"לימוד במאות ט"ז‪-‬י"ח‪ ,‬בא"י בפולין"ליטא ובגרמניה '"‬
‫ד ייר‬

‫במעברה‬

‫ש ו ח ט‬

‫ע‪.‬‬

‫מש ה‬

‫רבי‬

‫"מזרח" ו"מערב" )להכרת השובי העדתי בישראל( א ו ריא לסי מ ו ן‬
‫בכפרות הפרגוגית‪-‬פסיכולוגית‬

‫אור יאל‬

‫על האיבפבטיליות‬
‫החינוך‬

‫ע ק ביא‬

‫בתפוצות‬

‫מה צריך לדעת מורה היוצא בשליחות לדרום אמריקה‬

‫א‪.‬‬

‫ט ירק ל‬

‫מעמדו הפרופסיונלי של המורה העברי באמריקה צ‪ .‬ג לאט שטי יך‬
‫החיבוך‬

‫ר‪.‬‬

‫בתוניסיה‬

‫סטויבובסקי‬

‫תולדות עמבו בבה"ס העברים התיכוניים בארה"ב ד"ר שלמה איידלברג‬

‫מיבבה השעור )הנחלת הלשון לבוגרים(‬
‫כיצד קוראים שיר‬

‫מ‪.‬‬

‫ק א מ דאט‬

‫ט ו ב י הרי בנר‬

‫גביזה שלא במקומה‬
‫על בסיון חיבוכי אחד‬

‫ד יירש ל מ ה מ ו ר ג‬
‫ד "רא ל ע זרג ו ו א ל מ ן‬

‫)המשך בעמיך ‪ 3‬של העט'פה(‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)