מפרהאורה.
"
) תנו רבנן ונשמרתטנל דבררע [דבריםכ"גי'] ,שלא יסתכל [אדם] באשה
נאה ,אמילו היא פנויה ,באשת איש ואפילו היא מכוערת )3 ,ולא כבנדי צבע אשה
נ) ולא בהמורה ולא בחמורתה ,ולא בשום דבר בשעה שנזקק,ן זה עם זה :דנר אחר
ד) ונטמרת מכל דבי רע ,שלא יהיהר ארם ביום ויבוא 4רי טומאה בלקה ,ס) מכאן
אמר ר' פנחס בן יאיר והירות מניאה לידי (נקיות) [זריזות];( ,ה.רות) [זריזוה]
מביאהלידי נקיות ,דכתיב וכלה מכמר ן'1קיא ט'ז כ'] ,נקיות לירי טהרה ,דכתיב
וכפרעליו הכהן וטהר [ויקרא הדכ']י טה-הליד
.קדושה ,דכתיב וטהרו וקדשו [שם
טיז ,י"ט] ,קדושה לירי ענוה ,דכתיב כי כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שטו
מרום וקרוש אשנון ואת דכא ושפל רוה [ישעי' ג'ז ט'ו] ,ענוה לידי ייאת חטא,
דכתיב עקבענוה יראת הי [משלי נ"ב ד] ,יראת הטא לידי רוה הקודש ,דכתיב אז
תבין יראת ה' ודעת קדושים תמצא [משלי ב' ה'] ,רוח הקורשלידי חסידות ,דכתיב
אז דברת בחזון לחסידיך ותהלים פיט כ'] ,השרות פיר תהיית הסתים ,דכתיב ונתתי
רוחי בכם וחייתם [יחזקאל 4ז י'ד] ,תה'.ת המתים מניאה (לירי) [עלידי] אליהו,
דכתיב הנה אנכי שילה לכם את אליהו הנביא וגומר להשיב לב אבות על בנים
ונומר [מלאכי ג' כ'ד]:
,
ב
ר
עשרה
ו) ומצינו
מילי רחסידותא דהוה נהוגבהון ובתריה לאיכלוכולהו
ה ערות
4ת.ר ונשמרת וגו' שלא יסתכל בו .,גמרא ע" 1כי סע.א ומלת .,ת.ריי ל'תא שם רק במאמר שלאחריו.
י גי,,בכי האורה
שם שם ע.ב .מבהיל טפר האורה בכ"י אקספארד קובץ ,564אשר אכזרוכ.
י אקספארר
,563ובכ"י פארי הומצא אצל חברת כל ישו'אל חבר.מי הסר ההתחלה ,כסו
כ-
שהבאתי במבוא.
ב)
קוג
י ולא כבנדי צבע אשה .בכ '.נ41 ,א כבנר .צבע1נ'ן אשה .והוא טעות וע"ש בגמרא
רקת:י ולא בבגרי צבע ולא בבגרי צבעו:ין ע"ש ברש"' .ג) ולא בהמורה ולא בחמורתה .בנמרא שם
לא בחמור ולא בחמורה .וכן הובא ל!כון בכ"י ג' .ר) אשמרת שלא 'הרהר .זמרא שם כ' ע-ב ,ובכאן
ה:ופחא ת"ר השמרת ,עיין לעיל הערה א .,ה) מכאן אמר רי מחם בן יאיר והירות מסאה לירי
זריזות .תשתי כמו שהוא לנכון בכ"י ג' ,ועיין בנמרא שם ה:וסחא טשנה .ועיי
ן ירושלמי שבת פ"א'
ח-ה (רף נ' ע.נ) .שקלים פ"נ ה"ר (רף ס" 1ע"נ) בשינוימי ושם הובא ראיות מהכתובים כמו שהובא
לפנינו בס ,האורה .וכן נשנה במדרש שה"ש ריש פ"א אות ט1 ..מררש משל' פפ.ו .והקייות' שפ
בהערה פ"נ שהרי"ף סוף פ"א מע"ז הביא רבר' הירושלמי .וע"ש ברברו גסים ,וביש נוסחאות כתוב
מאטר זה במשנה כגף מסה ,והרב בעל תוסט האריך דליתא במשנה ,אלא ברייתא הוא געה דף כ'
ע"ב ,והמסדר מן הטררש משלי הביא כלשון המדרש משה"ש ,אשר מפרש לכל הנהו מקרא אשר
לא נטצא וכר מזה בנמרא ע,ו ,ולא במשגה סוף סופה ,רק נמצא כן נס ב.רושלמי ,ע"ש
י"ו
בהגרי
שהעירותי על הש'נויימ כנוטתא .ו) ומצינו עשרה מילי דתם'דותא דהוה נהינ בה ,רב .וה :מצא בשו"ת
הגאונים שערי תשובה ס" קע"ת באיזה שינויים כאשר אביא להלן ירש"י ז"ל מצא אותם בספרי
ן יעקב (ליוואר:י חק":1 ):רפפ בווילנא (תרל"11
הנאוגים1 ,הנא 11חיד"א ז.ל בספרו פתח עינים על עי
קדושות שהיה
עם העין יעקב ,הביא במנחות פ'.ג ס" כ"ח ואל מצאהי ענין וה כאזרך
~fiv1
נוהג רב במפר הפררם כתב יד .והעתיק שם כל הלשון .והביא שם ג.כ וכן הוא בספר האורה כתב
מב,
-~vQ
האורה שה" ביר חירש .1ל .והיה לטיו ג-כ כתב יר
ר מרש"' ,והוא המאטר שלשינו בכ"י
.כן
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
4
ספר האורה
שאיה לאחזוקי בהון ,וכל חד מנהון אחזוק בחדאמנהון )1 .חרא דלא הוה מסני
ארבע אמות בקומה זקופה .ח) [ונהג רב יהודה אחריק,שנייה דלא הוהמסגיאארבע
אמות בגלוי הראש ,פ) ונהג רב הונא אחריו ,שלחצית דהוה מקיים w~wסעורות
בשבת ,י) ונהנ רב נחמן אחריו ,י )6רביעית דלא הוה מביסלצדדין .חמישית דאפילו
לפניו לא היה מביפ ,דמאן ראתי לנגדו לא היה ידע ליה ,עדדשמיע קליה,ינ)ונהגו
הערות.
טהפדדם מכיל שכ"ו טיסנים ,כסו שהביא בשם הנרולים אות '6ס" .124אבל בפררם הנדפם
ליתא זה .גם הרב בעל היוחסין (רפוס קראקא דף ק,ב) ריש אות ר' הביא עשרה טילי דחסידותא
אשר נמצא ברב ,רק בקצרה ששינוי לשוף טאשר הם מובאים בשערי תשובה ובטפר האורה .ובעל
סדר הדורית בערך אבח ארוכה (רפוס ווארשוי דף ד' ע-ב) הבש כמו שהוא ביוחסין רפוס קראקא.
וביוחסין השלם (דפוס למודאן צר )180הובא רק אהד מהם שהיה פתה לארץ פניו ולא לצדרי!י
וסיים וכן בכל אחד מהשאר( ,ר-ל מהעשרה האחרים) ,כסו שזה בא בארוכה ערך חסיד בערוך עכ.ל.
אולם אין זכר טזה בערוך .שין ספק שכוון לערוך של רב צמח כן פלפוי גאון ,שחי בשנת היא
תרקיב (ועברו עד היום אלף ושלשים שנים) ,והיוחסין הביא את הערוך מרב צמח בן פלפוי נאון
בהרבה t~1D1pDוהנה ברצופה להסגיר (שנת תרע-א) כהבתי מאטר אדות עשרה סילי דחסידותא,
והם הערות לדברי החכם טהר"י רייפמאן שם ,ופה אעיר בקצרה .ו) הדא דלא הוה מסני די אסות
בקוטה וקופה .וכן הובא בשערי תשובה ,וכן הביא הרב חיד-א בספרו פתח at)~pמספר הפרדס
והשרה .ובגטרא קידושין ל"א ע"א לא נוכר שיעור ד' אסות כי אם אצל כל אדם ,אבל לא אצל
תלמידי חכס,ם ,ואמרו אסור לארם שיהלך ארבע אמות nolp1וקופח ,ואיך חשבו הגאונים זה למרת
חסידות ,טה שהוא אטור לרעת חז"לי ואולי סי' כתוב שלא היה רואה לעילא פר' אמות ,כמו שהביא
היוחסין,ועיין נם ביוהם'ן אות שי-ן ,רב האריך ימים עד כ' שימי בן חייא הוה חכם גדול בימיו.
אמר ליה שיטי את ,םוף מנחות רף ק-י ע"א ופירש"י שלא היה רואה לעילא מר ,אסות .והטעתיקים
הציגו תחת זח רלא הוה סטה ר ,אטות בקומה וקופה ,ועל שבסרה השנית מובא דלא הוה טטנ' ר
אטות בנלוי הראשי והוא בנברא קידושין ל"א ע-א ,ושם בגטרא כמאטר שלפניו סובא אריב"ל אסור
לארם שיהלך ד' אסות בקומה וקופחי לבן חינ
ו כן ברברי הנאווים .ח) ונהנ רב יהורה אחריו .כן
הוספתי וכיה במקומותהי-ל והובא לנכון גפ בכ"י נ' ולוה נחשון היוחסין ערך רב יהודה ב"ר יחזקאל
שבתה עליו ולא הלך די אטות בקומה זקופה משוס מלא כל הארץ כבורו .וכן הביא בעל םדה.ד
ערך רב 'הודה (רף צ ,ע"א) את דברי היוחסין ,רק מהסיום הוה סוכרת שהני,
לפנינו רלא הוה טטגי
ר' אמות בקומה וקיפה הוא הני הנכונה .ע) תחג רנ הונא אחריו .בכ"י ג' בפעות ונהנ רב יהודה
אחריו .ובגמרא קידושין ל"א ע-א רב הונא בריה ררם יהושע לא מסגי ארבעאטות בגילוי הראש.
ובגמרא שבת ק'.ח ע"ב רב ws~nבריה דרב יהושע שיתי לי דלא מגינא ר' אמות בגילוי הראש.
') להוג רב נחמן אחריו .בגטרא שבת שם אמר רב נחסן תיתי לי רקיימא נ' סעורות בשבת.
י )6רביעית דלא הוה מכיפ לצרדין .חמישית ראפילו לפניו לא הוה סביפ .כן הביא נם הנאון חירש
בשם הפירס והאורה .ובשער' תשובה הגי' רביעית וחמישית שלא היה מביפ לצדדי! ואפילו לפניו
דאמר ש'מ' כ~' לדעתי נוסף בשערי תשובה המלות ראטר שימי כוי .והכונה למאסרם מנחות ק,י ע.א
אמר ליה שימי את בו .,ופירש"י ויש אוסרים רב לא היה ווקף עיניו אלא כובשן כל שעה
מש"
צניעות .וכן בנדה כיד ע.א פירש '.ר"ה שיתי את ,ואני שסעתי שסרת צניעות היתה מ ברב שלא
היה זוקף עינ' :לפעלה ,הלכך לא היה טכירו ע"כ .ונראה כי לפני רש.י לא היה עור או לפגיו העשרה
סילי רחם.רותא שהב.א בפירם ובהאורה ,לכן כתב "ואני שמעתה "רב בעל היוחפין הביא המאמר
שלא
ראטר שים .לראיה על המרה הראשונה שהביא ,ואחד מהם שהיה פונה לארק פניו ולא
לראות שום עבירה* וחסיום בם' האורה "דטאן ראתי לנגרו לא הוה ידע ליה עד דשסעלצדדיי כחוב
לןיה-
בסדה"ר
בשערי תשובה .אלטא ער דשמע קליה לא ידע" .אולט ביוחסין רמש קראקא ואחריו הובאקכ
"רביעית מכוון לכו בתפלה .חמישית לא הטיפ לצררין .-ואולי הסקור שהיה מכוון לכו לתפלה הוא
בעירובין ס"ה ע"א אסר רב כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל' .ג) ונהינו רב ששת ורב יוסף
אחריו ,לא יכלו לעמור בה ומטועיניהם .רב ששה הי' סג' (הור .וכן רב יוסף בר תייא הוה סגי נהור,
והרטבם בהידוש' קידושין רף ל-א הביא וסל ררב יוסף פקח ונטתטא הוה .כראמרינן באנדה רסמי
נפשיה משש הלא סצ' קאי בנפשיה דלא לאסתכולי כר מד ,אטות רידיה קכ"ל .והאגרה הזאתהיתה
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ספר האורה
5
רב ששת ורב יוסף אחריו ,ולא יכ 6לעמור בה וממועיניהם.יג)ש,צ.תכד הוהעייל
לבי מדרשא הוה (מפסיק) ]( rst~tופסע) ולא הוה פסעועייל קמיהרכנן כדנרם,.
ולא הוה מטיח ציבורא ,יז) ונהגורב .וירא ואבייאחריו .סו)שביע.תיל
א הוה אכיל
במעודת הרצות ,משום חלב ודם וניד הנשה .שמינית דכל דקפיד עליה אזיל איהו
לנביה ומפייס ליה,סו) כדנרס.נן בפרק יום הכפורים רב אויל לנבי האיטבחא,יז)ונהנ
ט -זופיא בריה דרב נחמן אהריו ,יח) [תש,ע.ת שהיה רגיל בתפיליןיט) ונהג רב
ששת אהר'ו] ,כ) עשירית שהיה קולו ערב ,והיה רגע לירד לפני התיבה,
ה ערות
בלי מפק מקור לתשובת הגאונים שעריתשובה .אוכיון כדאמרינן באגרהלדברי הנאוציםורש"י .ינ) ששית
כר הוה עייל לגי מררשא הוה מפסיק ופסע ,ולא הוה פסע וע"ל קמיה רבנן כד גרסי ולא הוה
מטרח ציבורא .תקנתי הוה מקיף ומלת .ופכע" מהקת ..ובכ '.נ' כתיב לנכון הוה מקיף .אולם שם
הלשנן משובש ששית כד הוה ע'.ל לכ' מדרשא הוה מק.ף (ופס;) ולא הוה פסע ועייל קטיה רבנן,
כף:רמי:ן רב לא מפרח ציבורא .במקום כרנרכינן צריך לזמר כר גרמי דלא מפרח
ציבורא.
'ר) :1ה 1:רבי וירא ואבי' אהרס.
בקיר1ש'ן ל.ג ע"א אב" מקיף רג'
פרא מקיף .ופירש"י מסבב ררך אחרת שלא לעבור לפני הצבור .וע.ין בשר 'ו"ר ט" רמ"ד.
סו) שביעית לא הוה אכיל בסעודת הרשות ,משום חלב ודם וגר ה:שה .ושה נם בכ '.נ' מא' הארה
וכ.ה בשער' תשובה .וכן הובא סהנאון חיד"א בפהח עינים בשם הפרדם והאורה .וביוחם'ן הבא רק
לא אכל בסעירת הרשית .ולא 'ותר והמלות .משום הלב ורם וגיד הנשה" אין להם שחר כלל.1 .ש
לתקן מש"ס חולין פרק ניד תשה ,והוא הוספ" מאיזה מעת.ק לצרן המקור ובאה מחוץ פנימה,כי
בחולין כפרק ניר הנשה רף צ.ה ע"ב כשב שפ ,סעורת הרשות הוא ,ורב לא סתהנ' ססע,דת הרשות.
וכן התעורר הח' רייפמאן בהמדד שם ,והבאתי שם כ' הערה זאת הוא נפלאהויקרה.ועי
ר הבאתי שם
כי החבם הרופא מה1ר"ר שמואל שולם השר בייהמין בהנחה שלו וצל אמר שמואל שולם שוה
החמירת (ר"ל שלא אכל מכעורת הרשות) מנפל על כל ת"ח שיחיי ,וטה ראה על ככה למרתו בכלל
עשרה דברי חם'רות1 .מצאהי במדרש איכה [פרשה נ'] בפסוק ויגרם בחצץ שני שרב אחר שאכל כל
מטעמים שבעולם היה אוכל אפר ,לקיים מה שנאמר :.1רם בחצץ שגי .אמרתי לם'מן אפיק שפהועייל
עכ"ל .וברץ שגעלם ממז נסרא חולין שהבאת' .נם שנה ברואה כי השב שמה שמובא
שפ" בחרא"
במדרש שם על רב היה אמר םע1רותיו בכל השנה ,ולאטת מפורש שם שעשה כן במעורת ערב תשעה
באבי ופל קמררש שם :רב מן דהיה אכיל כל מאכלו :סיב חד פת פחות [צ"ל חד פסת'ה] ,ויהיכ
על'
.קסם ,ואמר ו :היא כעירת פ.בי לק"מ מה שניאמר וינרם בהצץ שני הכפישני באפר ע"כ .והמאסר
הוה נשנה גם ב'ר:שלט' תעדת פ.ד כ1ף ה" .1וראית' שנם בעל סה.ד התעורר על דברי בעל הנה.ה,
וכהב ופל ושה לפום ריהסא היה נראה דהב' 1דוה עשה רב בכל הש:ה אחר כל אכילתו לא בערב
תשעה באב לב- ,-אל,כ לא חוה בכדי לט'חשב למאת חסידות .אבל במנן אברהם או"ח סי' תקנ"ב
כהב שוה עשה כהשעח כאב .והכ ',טיי הנ"ל הביא כשת הרסב"ן כספר תרת האים .וכהנ'יט [הי
תענית פ"ח ה"ה אותפ.ן שוה עשה י"' בר א.לא' לא רב .אכן ראית .ברוקח סי' ש" .שכתב ו1ייל
במרחש איכה רב' כשהיה אוכל מעורת תשעה באב היה נופל פרוסה ושובלה
כוי ,וכן רב
בירושלמ' עכ"ל .ולפלא בעינ' שהביא ממרחק ל"מ מדבר .הם":א הלא כן הוא מפרש ביר1שלם'
-tpaסלח ל' אם אומר
שחבאת' ובמרפש איכה .ימ"ש בהגרית מ'ימ1ני הביא rieעשה ר"י בר אילאי לא רב' ,
כי המע'.ן בהנהות מ'.מ ':.שם יראה שה :שת.
:פרדת ,של ריי בר אילא' מבוארת בבבל'
ובמדרש.
'
מ
ל
של רב מבוארת ביריש
ה
כ
י
א
בהערות
ן
י
י
ע
ו
שם
במדרש
תענית ל' ע.א ע"שי
שלי
הערה ס"ה (ru .כר:רכי:ן בפרק יום הכפורים רב ארל ל:ב' סברא1 ,כ"ה בכ"'נ'1 .והל.תא בתשובות
הגאונים שער' תשובח 'ncDin arn: ,והכרה למאמרם 'ומא פ"נ ע"א רב הוה ליה מלתא בהר' ההנא
פבחא ,אמר איהי (רב) איויל אנא לפרסי ל.ה ,יי
) :1הנ מר ז1טרא בריה ררת נחמן אחרר .אולי
הכונה למאמרם מנילה כ"ח ע"א רמר ויטרא אמר שר' ליה לכל מאן דצערן .ובי1הסין אות '1הביא
סר זופרא בר נחמן היה מיחל בכל 'ום למאן רטצער ליה .יה) "תשיעית שהיה ר.:ל בתפילין ו:הנ
רב ששת אחר ."1.הוספת.כי נשמפ בשונת המעתיק .כמצא ל:כ1ן בכ"' נ ,וכיה בשער' תשובה1 .ביוהמין
הביא שהי' רגיל בצ.צית ותפילין' .ט)ינהג רכ ששת אחריו .כ11ן למאמרם שבת קי.ח ע"ב אמר רב
.
1
.
יש..ת
ששתחיתי לי דקיימית מצות תפילין ,ופירש"י שלא הלך רי אמות בלאת.6לין .כ) עשירית שהיה
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
6
מפר האורה
ולהיות מתורנמן לרבו ולכל מי שצריך ,לקיים מה
טהונך[טשלי ט פ']:
שנאמר כבד את
ה'
[א]דיןאוחזבאמה.
ומביא מבול לעולם,
)6רצניא רני אליעזר אומרכל האוחזבאמתומשתין,כאי
נ) אלא יעמוד נמקום גבוה וישתין או ישתין בעפי תחוח ,ואל יעשה שעה אחת
המקום .נ) או יסייע בבצים מלמפה .ד) המקשה עצמו לרעת יהא
אחתי:רשעלפי
בנדו
[ב] דין בעלקרי.
)6רהאת34אנהנו עלמא בבעל קרי בתשעה קנין אבל ביהיצה ,בין ביום
הכפורים בין בחול ,והני מילי לתפילה ,דצריך רחיצה בתשעה קב.ן ,אבל לדברי תורה
לא צריך רחיצה ,נ) כנהוג עלמא כרבי יהורא בן בת*רא .ולא צריך לברוכי על
הטבילה ,דרחיצה תשעהקנין לא אשכחןדא.קיי פבילה ,ועל רחיצה נמי לא [מברך
דלא] אשכחן רחיצהבזמן הוה ,הילבך לאמביך עליה,דאינה מצוהבזמן הזה[ ,דהא]
איתלן שאר משאות סובא .ג) היה עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי לא יהא
מפסיק ,אלא מקצר ועולה:
הערות
קולו ערב כר ,לקיים טה שנאסר כבד ר' מהונך .פח נם בכ"י נ' טם' האורה חסר המיימ הנמצא
בשערי תשובה שם.,ונהינ רבחייא בר אדא אחריו ,רקאטרינן רב חייא בר אדא בר אחתיה רבר קפרא
הוה ,והיה קולו ערב כשפורם על שמע ויורר לפגי התיבה אמר (ר"ל בר קפרא אמר לבר אחתיה)
אהנייה לבוראך סטה ראהנייךי הדא הוא דכתיב כבר ה' סהונך' ,והשטיפ המעתיק טן טהינך עד
למאמר הפפיסתא ררב כהנא פסקא עשר תעשך
מהונך .והגאונים כותו כמה שחכיאו "רקא
אמרינן-
(דף צ,ו t(w~pוסובא בילקוט ראה רמו תתצ"ב בשם הפסיקתא ,וטל הפסיקתא ד-א כבר ה' טהונךי
שאם היה קולך ערב פרום על שמע ועבור לפני התיבה .חייא בר ארא בר אחתיה רבר קפרא היה
קולו ערב והיה כר קפרא אוטר לו בנ' פרום על שמע ועבור לפני .התיבה ,על שם כבר את ה ,מהונך
מסה שחננך ע.כ .והעירותי כהערות של' להפסיקתא הערה כ-ח על התשובה הזאת בשערי תשובה
מעשרה מיל' דחסירותא ,שכוונו בנה אל הפםיקתא רר"כ ,וכן הבאתי כי רכרי הפסיקתא הובא בשבלי
השלם (שהוצאתי לאור) ענין תפלה מי ,ו' ,וכן הובא בתניא .וסובא בטרן ב"' או"ח מי ,דג בשם
הלק
" הלקפ .וראית' ביוחסין אות ח' הביא וז"ל ר' חייא בר אביי בר אחזתה רבר קפרא והיה קולו
שבלי
,
ן
י
ס
ח
ו
.
ה
ובאמת
ערב ע"כ.כיון להפמיקתא שהבאתי ,וצ"ל בר ארא .ובעל סדר הדורות הביא זה בשם
סקור המאסר הוא בפם'קתא .וע"ש מח שהעירותי בהערה כ"ח .וראיתי כשספת קידושין ל.א ע-א ד"ה
כבר ,הביאו בירושלטי דורש מהונך כמו מחונך .אולם אין מזה ~כר בירושלטי רק בפסיקתא :
[א] )6תניא רבי אליעזר אוסר כו' .נדה ",ג ע"א .ועיין פור אצה סי' ל .ג) אלא 'עמור בטקס שוה.
נטרא שם .ג) או יםייע בבצים מלמפה .נסרא שם .ד) המקשה עצמו לדעת .גמרא שם י"ג רע-ב.
ועיין שם בחוסי להרא"ש שם ובדברי המודות :
] )6והאירנא נהגו עלסא בבעל קרי בתשעה קבין אבל כרחיצה .בכפתור ופרח (רפום בערלת רף
1בב
ע"א) הביא וכל וכן תמצא שיש דברים שהניחום קצת בלא פעם כענין פבילת כעל קרי ותפלה
שהסכימו עליה הרב אלפם' ורבינו הא' ורש-י ז"ל בספר איסור והיתר עכ.ל .ואול' נתחלף
לו פפר האורה בטפר האיםור והיתר .כי לא נמצא בכ"' טספר איכזר והיחר ,וטה
לתפלה צריך פבילה ולאו פב'לה
שהביא בשם הרי-ף ורה-ג הוא ברי-ף ברכות פ-נ
ין דנטרא ליבא בהא מלתא נקופ מנהג
ביו
שהכ
דוקא אלא רחיצה כתשעה קבין ,וכחב רבינו האי נאון .1ל
ג עלסא כרב' יהורה בן בת'רא .רא'תא
ער שירחצו .ג) ינהי
כל ישראל שכל בעלי קריין אין
י טקבלין פימאה ום,ל בעל קרי מותר בדברי תורה .וגי'ו
בגמרא ברכות כ"ט ע"א אין דברמ
יה
לר
לו
תפת
י
בהרא-ש שם סי' כ"א ובפור או"חםי
.פ"ת .ג) היה עומר בתפלה .ברכות ב"ב ע"ב במשנה:
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טפרהאורה
ננ] הלכות ברכותותפילות.
זמשע"ומהכהניםנכנשןלאכולבתרומהוכר:
)6מאימתי ~זיז אתשמעבעיבי
3ד]דיןנתינתשלום.
רככ 41משכיםאינשקם .צלותא )5אסור למיתן שלטא להבריה שיאלף שלום
1
עליך ,ג) אבלמפנידרכישלום,אומרלוצפראדמרי סב(ובריך)[והוא מהררליהרמריפנ
ג) ודוקא] במ'2ניס לפתחו ,אבל פוגעו בדרך ,או נניח "ננסת ,נותן לז שלום בכל
לשון ,ואין בכך כלום ,ו) כדתנן במסקים שואל מפני הכבור ומשיב שלום לכל אדם
ועדי.ן לא התפלל:
גה]דיןקרבנות.
)5אמר יה] לקיש מאי דכתיב זאת ההורה לעולה ולמנחה [ויקרא ז
י ([lfs
ר
מ
)3שכל העוסק בתורה אינוצריך לאעולה ולא טנהה ,לא אשםולא חטאת ,א רבי
יצחק מא' רכת'ב זאת תורת החטאת [ויקיא ו' "ה] .כל העוסק בתורת הפאת ,מעלה
עליו הכתוב כא.לו הקריב חטאת ,וכל העוסק בתורת אשם ,מעלהעליוהכתוב כאילו
הקריב אשם:
]13דין לשהות קודם תפילה.
ד שישההקורםשיתפללשעה אחת,ושעה אחתאחרשיתפלל
תמילתו)6,המתפללציי
יפסיק,
)3ואצלו המלך שואל בשלומו לא
ורוקא מלך ישראל ,אבל מלכי
אומות העולם פוסק ,ג) בדלא איפשר ליה לקצר ,אבל איפשר ליה לקצר יקצר,
ד) המתפלל צריך שיתןעיניו למטה ולבו למעלה ,ה) וצריך ש.כמה את ראשובשעת
תפילה ,ולא בשעת תפילה להוד ,אלא אמילו כולו יומאנמי ,כדאמרינן אסורשיהלוך
בקומה זקופה:
הער1ת
[ב] )5מא'מת' קור.ן .ברכות בי ע"א במשנה ,ושה פה רשום בס" זה הלכות ברטות יתפלש ,וב-ה
בכ"י נ' ,אבל לא :מצא בסי' הזה הר':ימ ,רק הכרה שהרצים שלאחריהם הם דיני ברכות ותפלות,
לכן סיים בסוף מיי ל"ו מל'קו ברכות יתפלות:
[ן )5 ]4אכיר למיתן שלום להבריה .ברכות '.ר ע"א אמר רב כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל
כאל ,עשאו במה .ג) אבל מפני דרכ' שלום אומרלו צמרא דסרי פב .עיין בסרן ב"' בפור
ס" פ,פ מה שהביא מתלמור' ה.ר יונה בשם רב ':פרובו:ציא .נ) ודוקא בטשכיט לפתחו .גמרא .DW
ורש"י שם כתב אבל פגע בררך שואל .ר) כדתנן .ברכותי.ג ע-א כמשווה:
[ה] )6אמר ריש לקיש .מזחות ק,י ע"א .ג) שכל הע,טק בתורה איו צריך לא עולה .וכן חנא בכ.י
n
גי ופה חכר שורה עיין בגמרא שם:
[ן] המתפלל צריך שישהה קודה שיתפלל שעה אחת .ברכות ל"ב ע"ב,יעיי
ן בהרי'ש שם וברברי
חמורית .נ) ואם'לו המלך כו' .שם שם .ג) בדלא אפשר ליה לקשר.עיין ב:סרא במסורת הידים
בשם רב אלפס .ר) המתפלל צריך שיתן עפיו למטה ,הנא בזמרא 'בסה ק"ה ע"ב ועיין בטור הלכות
תפלה כי' צ"ה .וע"ש במרן ב" שהביא וכתכופנו הרי"ף והרא.ש כמרק אין עוטד'ן '9ש .ס) וצריך
שיכטה את ראשו בשעת תפלה כוי .כראמרי:ן אמור שעלך בקוטה זקופה ,הוא כקידושין ל"א ע"א.
אבל אין מנה ראיה שצריך שיכסה את ראשו ,רק פה הסר וצ"ל יב ההא בריה דרבי יהושע לא מטני
ארבע אמותבגיליי הראש ,אמר שכינה למילה מיאש' ,והוא כנסרא שש אחר המאמר אטור לאדם
שיהלך ר' אמות בקומה וקופה .או חסר אחר זה אקיט וילך בכפיפת קומה ,ועל ~ה הביא כראמרי:ן
אנזר שיהלי .כקומה וקיפה, .בכ.י נ' ה;וכהא כמי לפ:.:ו מ,'3י ח,ר'א.
")
f
f
1
w
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מפר האורה
8
יצריך
מ]דיןהשכמה.
איניש לאיזדהורי למיקם ולאקדומי בבי בנישתא ,כדי שימנה
מעשרה [ראשונה] ,ואם עושה מאריכין לוימיו ושנותיו:
0ח] רון להקדים תפלהלצרה.
)6לעולםיקיי
ם אדםתפלהלצרה ,שאלמלא לא הקדים אברדםאביט תפלה
לצרהבין בית אל ובין העי ,לא נשתיירו משונאיהם של ישראל שריר ופלש,
שנאמרוילך למסעיו מנגב [בראשית "ג נ'] ,וכתיב בתריה אל מקום הטונה [שם
שםדו )3 .וגדולה תפלה סכל הקרבנות [כולן] ,שנאמר למהלי רוב(זבחיכם יאמר
ה' [ישעי' א' י"א] ,ג) וכתיב בתריה ם כי תרבו תפלהאינני שומע [שם שםפ']1ו
עםדין המאריךבאמן.
)6כל המאריך באמןמאריכין לוימיוושנותיו )3 ,וכל המתפלל ויוצא לדרך
הקדוש ברוך הוא עושה לו חפיציו ,נ) וכל המאריך כתפילתו אינו חוזרתייקם,
)7שנאמר ואתנפל לפני ה' ודברים פ' י'ח] ,וכתיב וישמע ה'אלי נם בפעם ההוא
נקברים "י]:
ני]דין השכים לצאתלדרך.
אכ! השכים לצאת לררך,ועדייןלא הניע ומן קריאת הגבר ,מברך כולהו שאר
ברנות בר מברכת הנותן לשכוי בינה ,הלא מכרך עד שישמע קול התרננול ,ומברך
כל הני תשיסרי ברכות ,וקורא קרבנות ,ונרים טאירבעי ,עד זטן שמניע שליח צבור
לברך בנית הכנסת ,וכיון שברכן ,כבר אינו צריך לברכן,בדהוי מוציא שם שמים
לבטלה] ,אלא יענה אמן אחר המברכין:
פא]דין ברכתהתורה.
)6אם .תאמר הואיל דאמרינן שאין צריך לברך על תלמוד [תורה] ,שכבר
נסמר באהבה רכה ,מאי פעמא טכרכינן )3לעל קייאת התורה בציבור ,תו'יץ האי
ווראי לא רמ"א להא ,רלא מנרכין] עלה מזה המעם ,ואלא משום רהוה ליה מצוה
בפני עצמה,כדתיקן עזרא ,והוה ליה כמצות תפילין או ציצית או שאר מצות ,דאי
עביה ליה בעיא לברוכי*
הערות
[ן] )6ופריר אינשכוי .בגמרא ברכות ס-ו ע"ב לעולם ישכים
אדם לביהכ' :בז' ,ועור שם
רף חי
ע"אקיימו וחשיכן ועיילו לבי כ:יטתאכי חיכי רשרכוחיי
[ךק )6לעולם יקדים אים תפלה לצרה ,מהדרין מיד ע"ב ,והראיה מן הכשב ליתא שם ,ג) גמלה
1
תפלה סכל הקנטטת כולן .ברכות ל"צ .ע-ב ,ושט הגירסא :דולה הפלה יוהב מן הנחבטת.
ג)וכתים בהריה נםכי הרבו תפלה .בגמרא שם הובא התהלת הפסוק שפרישסם כפיכם ע"ש בפירש"י,
טסדרש שמואל פ"א פ" ו' התפלה גרולה מן הקרבנות רכתיכ להשחחות ואח"ם ולזבוח:
מצ] )6כל המאריך באסף ברכות ס ,Rtp 1-ג) וכל חמתפלל ויוצא לררך ,ברפות י-ר ע-א,ג) כל
המאריך בתפילתו ,כרכות ל-ב ע"ב ,ד) שנאמר ואושפל לפגי ה' ,וכיה בב-י נ' ,ובגמרא שם
חטא הכיטב ואתפלל אל ה' [רוטרים פ ,שיו] ;
" )6ס תאסר שאיל ואמרינן שאין צריך לברך על תלסור תורה עיין באריכותבשבלי הלקפ
כו"
השלם
תפלחטיי ה' 1ג) על קריאת התורה טו' .השפתיעפ"י כ,י ג' והשסיפ המעתיק מן
עגיי
סלת על עד סלת עלה:
.
ניש
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מפר האורה
מב]דין לקרות בתורה ע? פה,
,
ה
פ
)
6
א
ה
ד
אם תאמר ה'כי מצינן לקרות פ-שת תמיד שהיית
ל
ע
אחיינן
דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על טה ,ותירוצא דמ'לתא ,לכך חקינו רבנן
למקרי הני פ-ש.ות על פה ,שהוא צויך הקרבן ,ובמקוםקיטן חיט?נן להו ,ולכך לא
חיישינן אם יקיא אותם על פה ,לפי שהוא צורך הקרבן ,נמו שאנו קורין בהפלת
מוסף ובשבתות ובימים פונים כנתוב בתורתיך ,ועוד שמציט שקריאת התויה על
[פה] התירו הכמים ספני צורך המועדות ,שהוא צויך הקרבנות )3 ,כריאמרען כתענית,
אותם על פה ג) כקור.ן את שמע,
ממורשתבתורהלקרותו
בעמלנחפהה ,יאהובדליפני
מצופת'ישאנו קורין אותן על
דל
השלש כרכות שאנו מברכין תהלה ,אף ע
פה ,הר' אנו שונין משנת איזה מקומן שמצותו על פה ,הילנך מברכנן ,דהוה
9
במשנים לשנות קודם שקרא קריאת שמע:
נינ]
ריי
סאה כרכות.
אוטר אין אדם בישראל שאינו עושה מאה מצות בכליום,
)6תניא רבימאיי
קורא קריאת שמע [שהרית וערנית] ומברך לפניה ולאחריה ,ומתפלל שלשה פעמים
שמונה עשרה בכל יום ,ואוכל [פתו] בבוקר ובערב ,וסברך לפיהם ולאהרהם ,ובכל
פעם ששותה מברך ,ועושה מצוה ומביך ,ופרכת ציצית ותפילין ותמנ .סרי הצפרא
וברוך שאמר וישתבח:
ניח דין שלא להאריך בשלש ראשונות ולא בשלשאחרונות.
אם תאמר הואיל"
) ואמר רב יהודה לא 'שאל אדם צרניו לא בשלש
,
ה
א
ד
ו
ה
ב
ו
,
ן
נ
מ
ב
,
ת
ו
נ
ו
ראיטונות ,ולא בשלש אחר
ר
מ
.
מ
ל
היני מצינו
זכינולחיים
וכתוב
,
ן
ט
י
א
,
ם
י
י
ה
אטר
להיים ,ובשים שלום נספר
תירוצא דמ'לתא נ)בי רב
דהנימילי תחנוני
יהודה לא אמר אלא ביהיר ,שאין לו לבקש דבי הצורך לו ,כנון חולה או פ-נסה
ש יאשונות ,ודוקא קאמר לא ישאל ,ולא קאמר אין שו
בשי
שעהאליצןר,יכהאבל צרמכויתרצ:בוי
כנון זכינו ,וכתוב לחיים שכל ישראל צריכין לה ,שואלין
לכך
]181דין טעה בשמונה עשרה,
והיכי דמעה בשמונה עשרה [באמצעות]"
) קיימא לן דהלכתא כמאן דאמר
ר
ר
אמצעות אין להם סדר ,והכי פייושאאין להם ס למהוי כשלש ראשונות וכשלש
אחרונות ,דאלו שלש ראשונות ושלש אהרונות היכי דמעה בחרא מינייהו אפילו
ה ערות
,
ה
פ
)
נ
.
ב
"
ע
ר
"
מ
ה
ר
ו
מ
ת
ט
ר
ט
ו
א
ל
ם יהא אמרינן דברים שבכהב אי אתה רשאים
כדאטרינן
על
[יב"י
כתענית ,בטיוחה יתיר קורא אזהם על פה הוא בתענית כ"חרע"א,0 .מקורין את שמע דמצותו
מפורשת בתורה לקרותו על פה" .ןה נשטפ בכ"י ג ,שהשסיפ הטעתיק טן על פה ער על פה;
[יג]"
) תניא רב' מאיר איטר אין ארם מישראל כו' .הוא כלשון הירושלמי טוף ברכות ,והסיוםובטל
פעם ששותה סברך ,ער ,1DIDהוספת רש"י,ועיין בפררם סי ,ה'י ועת במדור רשיי ובמחוור
וויפרי בהתחלתו ,ובשבלי הלקט השלם בהתחלתו הובא הירושלטי כעין לשון רש-י כטפר האורה,
ושם הוא ברחבה:
[ין )"]4ואמר רב יהורא לא 'שאל ארם צרכיו לא בשלש ראשיותס'.
,ברכוך 'ל"דע.א .נ) כי אטר
רב יהורה לא אטר אלא ביחידי בכ"י':הניגמא כ'אטרי:ן אלאביחיד.ועיין חום' שם ר"ה אל ישאל
בשם ר"ח ורבי ,נשל ור,ה] ,ועיין בהרא-ש שם טיי כ"א ,ובפור או-ח ס" קי-ב וגב"' שם ,וכןעיין
בשבל' הלקם השלם הי תפלה פי' כ"ח שהביא שם דברי בח"ג ורבינו חננאל :
נכף] קייטא לן רהלכתא כסאן ראמר אמצעיתא.
1להם סרר .ברכות ל"ד ע,א ,וע,ש בפירש,י
")
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
10
מפר האדחה
בשלישית )3חוזר לראש ,אבל באמצעותהיכי רפעה בברכה ונזכר לאחר שעבר את
מקומה ,אינ
ו חוור לאתה חונן ,אלא לתחילת ברכה שפעה 1
שז]דין שטעה ולא התפלל שחרית,