32
מפר האגאה
לכהן ,ואין לה פריון ואוכלה כהן ,וביום פוב מפריש חלת האור וכמה
לה למוצאי יום פוב ושריף לה
וחלתכהן מפרישה ביום פוב ואופה ונותנה לכהן ואוכלה ואפילו בו ביום ,וביום פוב
של פסה הא ראמרינן שאינו יכול להפרישה כדרך שהוא עושה בחוק בשאר ימים
פובים ,והלכךאין מפרישין חלת האור אלא לאחראפייה ,כרבי אליעזר ,דאמר חסל
מצרפן לחלה ואף חלת כהן נמי מפרישה טן הסל ,אף ע 5פי שישלו להפרישהמן
העיסה ,כדכתיב ראשית עריסותינם ,אפילו הכי מצוה למיעבדהכי כהלכתוהלת האור
תחילה ואחר כך חלתכהן ולהפרישן שניהם מן הסל ,דהלכתא כרבי אליעזר ,ואי
איכא כהן tWPיהיבלי
ה לכהן קפן ?
עא] הלכות ערבישבתות.
,
ת
כ
ש
ל
"
)
נ
) תם רננן אין מפלינין נספינה פחות משלשה
ם
ד
ו
ק
ם
י
מ
י
כומן
ימילילרכר
שהספינה גוששת למפה מעשרה פפחים משום נזירת תחומין נגעובהניהנ
הרשות] ,ולפיכך נהגו [להפלינ] בים הנדול אפילו בערבי שבתות ,ג) והיכא דשכח
פת בתנור ,וקדשי עליו היוםמצילין הימנו מתן שלש מעירות ,ואומי לאחר.ם צאו
והצילו עמי ,וכשהוא רודה לא ירדה במרדה אלא בסכין ,ואף על נב דרד:ית הפת
חכמה היאואינה מלאכה ,אפ.לו הכי כמה דאיפשר לשנויי כהצנינין ,ד) וחייב אדם
למשמש בבגרו ערב שבת עםחשיכה.ס) למשלחים כתבים מערב שבת אם קצץ שכר
המשלהעםהשלים,כיןיש שםניר,נין איןכידואםממען,ו)ומלענין משלחתכתנים ערב
הערות
) תם יבנז אין ספליגין בפפינה .שבתי.פ ע-א .נ) בוטן שהטפיפה גוששת .מצע מהר"ף
נבא]"
שבת ""א ,ת.ר אין מפליגיו כספינה כו' ,יש מי שאומר הא יתנש אין ספליגין בספינה פחות
בתריום פוב ,שאין שורפין קורצים ביום פוב,
טג' ימים שרם השבת .בומן שהספינה גוששת ואין במים עשרה פפחים ומשוס גוירת תחומים גורו
בה ,אבל למעלה טיי פפח.ם לא גזרו ,ששום הכינהי העם להפליג בים הגדול .והווראי הא דברי
גאון אחד ,והרי.ף הבש בטחם יש מי שאוטר ,וגם המא"ש שבת פ-א סי' ל.ח הבש כן בלשון הריעף
אשר שאב משם ,שעת יצא לאור ספר העתים ע"י חברת מקיצי גרדם'ם ,ושם צר 2הובא תשובה
לגאון רבי יצחק ,וכוונתו לשו.ת הרי-ף ס'י ש"ז ,וע"ש בדבר' הרב הגאון בעל עתים לבינה פ" ה"
וראיתי כשבלי הלקפ השלם סי' קי-א שהביא את כל זה בשם רכינו חננאל ז"ל ,וגם הוא הביא ומפופ
גזירת תהומים נגעו בה ,כמו שהוא בספר האורה ,וברי"ף הבש גורו בה' .וראיתי בתמים דעיס סי'
ע' שהביא שם ענין שבת דרבני צרפת ז-ל והביא כל הלשון אשר לפניו בספר האורהי ולפלא שלא
הביאו מספר הארה אשר
פת בתנור v~p1עליו היום .הוא ג"כ ברי*ף
היה לפניו .נ) !היבא דשכ"
שבת ריש מא במאמר אבל אזן הכי ממהברא לן בפירוקא רהאי קושיא אף על גב דרריית פת בתנור
תכטה היא ואינה מלאכה כו' .ר) וחייב ארם למשמש בבגרו ערב שבת עם חשיכה שבת "ב עיא
ופירש"י למשטש בבגדו שלא יהא כרוך בשום דברפן יוציאנו ,והפור או-ח מיי רנ-ב הכע "11ל מצוה
ר שאסור לצאת בו בשבת,
על כל אדם שימשמש בנדיו בערב שבת מטוך להשיכה שלא 'הא בה! יב
ה) משלהט כחבים ער ואם מניע .הסגרתי כי המאסר משובש ומקופק וחסר הרבה טוף הסס! וסימן
שלאחריו ענין הפסנה .והיה לפ .:הטופר ב-י אשר נלקה בחפר וגשמפ דף שלם נם היו האותיות
י רואר' כמקוט ביר ,נם במקום ואם p'Jbצ-ל
מפושפשות במקוי בין שיש שם ביד ביןאין בידצ.ל.ב
שתראה בזה מאמר אשר הוספתי לפנים המפר ,עפ '.כ"י אי ב' י"ג .ו) ולענין משלחת
כין מניע ,כס!
כתבת מערב שבת ואם המשלה קצץ שכר לשליח .עיין בנסרא שבת י"מ ע"א וברי-ף שבת פ"א וכתב
שם הרי,ף פי' דואר איש ידוע שכל כתב אליו יובל והוא משכיר וטשלח כל אגרת למי שנשתלחה
אלי,
! .י-ש.י המרא שכח שם כתב דואר שלטון העיר ולו ר':לין לשלוח איגרות ,והערוך בערך דואר
האגרותי פ" אחר איש ידוע שכל כתב אל' :יובל והוא המשכיר ומשלח כל
פי' שיסר ששלח
א
אגרות לס.
שנשתלחהלל
יו ,שרוש הראשן הוא כפי' רש"' .ופירוש ש:י ה!א כלשון הרי"ף ,וכ"ח ברמב"ם
ש נטדי:ה ארם קבוע שתא מקבץ האינשת ושולה שתם לכל מדינה
ה ,שכה מ 1.הלכה כ. LH ,
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טפר תאורה
שבתאםהמשיח קצץ שכיnt~wSבין ישבשםבידוארביןאין שםבידואיביןמניע
למי שנשתלחה ביןאין מגיע סותר,ז) ואין מדליקין בשבת בחלב מבושל כלל אלא
אםכן נותן לתוכושמן )",דקיימא לןכיב ברונא אמר רב ,דאמרחלב מהותךוקרני
דכים שנמוחו נותן לחוכו שמן כל שהוא שדליק]ו
גנאטענ-ןהטמנה.
,
ו
ת
כ
ל
ה
כ
וענין הטמנת הטין תקנה נדולה הוא ועונג
ד
נ
ל
ב
ו
שכת
ודין
שיטמין
הסטנה כך הוא ,כירה שאינה גרופה וקטומה ,אמור לשהות עליה חמין שלא הוחמו
צרכן ,ותבשיל שלא בישל כל צרכו ,אבל הבשילשבישלכל צרכו ,וחמיןשהוחצו
כל צרכן משהין ,אף על פי שאעה ניופה וקטומה ,ודווקא דבר שמצטמק ורע לו,
33
יו
כנון לפדא ודיימא ותמרי וכיוצא בהן ,אבל דבר שמצטמק ויפה לו ,כנון כרובופולין
ובשי ש-וף אסור ,ומרה שהיא נרופה וקטומה משהין עליה בל דב* ,בין שבישל כל
ציכו,בין שלא בישל כל צרכו ,וכל שכן מצטמק ויפהלו,דעיקי נזירתא דילמאאתי
לחתויי בגחלים ,וכיון דגיופה וקטומה לא אתי לחתוי ,ואיעבי ו'צהה עלנב .כירה
שאינה גדופה וקפומה אסור ,עקרן קול דבר אם.לו הניח אדם במדדקד.יה הייהאיוקרת
מבעוד יום [קרוב] להשיכה ובשלה בשבת מותר ,אבל יש דברים שנזרו חנמים
[ונביאים] איסורא לאמפני שהוא עושה מלאכה בשבת ,אלא שמח יבוא לידי עשיית
מלאנה בשכת ,וכל מה שהוצרנו לנרוף את הנחלים מן הכירה או שיתן עפרעליהם
זיקטזם גדיה הוא שמא יהתה בגחלים משח'צ'נה תחת הקדירה נדי שתתבשל ,ונמצא
עושה מלאכה בשבת כשיחתה את הנהלים ,וכל שהוא כמאכל בן דרוסאי מבעודיום
מות -ליטהותו על נבי נייה ,אףעלפי שאינה גרופה וקטומהדלאאתי לחתוייבנהלים
ויגיקי מצטמק ויפה לו ,כך הוא תבשיל שאדם שמח כשהוא מתייבש ומצטמק ,כגון
לפרא ,שאם תהיה קלושה במים אין לה טעם ואם יצטמק ייטב מעמו אסור לשהותה
שמא יבוא לחתות בנהלים כדי שיצטמק ,והרי הוא כתבשיל שלא בישל כל צרכו,
אבל דבר שמצטמק ורע לו שאדם עצב כשמצטמק ומתייבש ,כגון דייסא ומוצא בו
'האם ייבש אינו ראוי לאכילה כנון זה משהין אותו דלא אתו לחתויי [בנחלים] והוה
:
ליה כתבשיל שבישל כל צרכו
ומות-
[נב] הלכותעירובין.
1 )6היכא דגוי דר במבוי [של ישראל] וראי צריך .שראל לשכור ממנו ולערוב
נהדי הדדי ,ולטלטל כל צרכו במבוי ואין להם (ממש) נחשש] לביטול דנוי שמא
ה ערות
ל
ל
כ
ומיי:ה עם שליחיו כו' .ו) ואין מרליקין בשבה בחלב מבושל .משנה שבת כיע"ב .ח) רק.י"ל
כרב ברו:א
אמר רב.
שבת כ"א ע"א:
[נא )6 ].ענין השמות חמין ,כל המימן הוה עד סופו מצאתי בספר תסים רעים מ" מ"פ שהביא
בשם רב:י צרפת ז"ל ככתבו וכלשוו שהובא בספר האורה ,ולפלא שלא הביא את זה תספר
ן בזמרא שבת ל"ו ע"א וע"ב .ג) ודוקא דגר
n-,afiשהיה לפניו .ג) כירה ארה זרזפה וקטמה.עיי
שמצפמק ורע לו גנון לפרא .שם ל"ו ע"ב .ופירש"י לפדא מאכל שעושים מתארים ובכ.י בי בפעות
כנון תבשיל של לפת .ד) אבל דבר טמצטמק ויפה לו כצן כרוב מז .,שם ל"ח ע"א .ה) קררהחייתא
יוקרת .עיין שבת י.ח שב וברש"' שם ובתומי דף ל"ת ע"א ד"ה שכח )1 .כמאכלב ,ר1רמאי.
בגמרא מזחות כ"ז קיא כמאכל בן ררוסאי .פירש"י שליש הנא מבושל:
ט ה) יהיכא תוי דר בסבו' של ישראל .כל הלכות ע'רובין שלפ:י:ו בספר האזרה נמצא בטמר
[ננ
תמים דעים סי' ע" ,1ואולי הוא ג"כ מהין שבה ררתי צרפת שהביא בסי' ס"ט ,ואשר הביא
שם בפי ,הזה נמצא בספר האזרה כפיי ":א*) כאשר הבאתי 4,ס בה"רה א' ,ונם ס" ע' בתמים דעים
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מפרדפייה
34
יעי
י שכירות הוא,
יינ~י סואין הדברתלויכבביטול ,כ
י הרבר תלול בתנאיהשכורות אנאם יתנה עםהנוי בשעה
לשבור בכל שבת ושבתכ
,
ה
נ
ש
ל
,
ה
נ
ת
י
ש
ו
א
ם
י
ש
ר
שימכור דגמנו להדוש ולה
ה
מ
כ
ו
א
אין צריך לחדש העירוב
,
ו
ת
ו
ר
י
כ
ש
,
ת
צ
ע
ומי שרוצה להחמיר על
ולשכור בכל
ולהזור ולהתטת עד משלםימי
,
ו
ד
י
ב
ערב שבת ושבת ולחדש עירובו הרשות ואפילו בשבת עצמה מותר לשכורמנוי
ן ששוכר אותומןהגוי אף עלפי] שאינומשום
ג) מאפילו בפוצת משוה פרוטה,וכי
העירוב בביתו שלם אלא בביתודיו ,ומאןרמקלעבאישפיוא[רגוי] בהדיפניאהמעלי
שבתא ולא הספיק לשכור הימנו רשותו ער שהשיכהיכול לשכור משתחשך ושפיר
דמי ,והלגתא ישראל השוכר בית לנכרי בחצירו ,אינו אומר עלטואין צריך ישראל
להזור ולשכור מכרו רשותו האומדן דעתא הוא נדכי] אונרליה ישראל ביתא לנוי,
אסותא האסרליהרשותאעליה לטולטולי בשבת ו) לא (אסר) [אנר]ליה הני תרי
בתי הסמכי להדדיכיון דאיכא ביןהני תרי בתי הלון ההוא ארבע על ארבע והוא
בתוך עשרה ומערביןהניחיתי בתי כחרא מהמת אותו הלון שביניהם ,וכיון שסמכן
על אותו הלוןשביניהן נעשו הם תרתי בתי כהרא ביתא ושרי לפלטולי בכלהני
כותלם וההורים וההלופת שבכוחליםנישרי]נמי לפלפולי מבית לבית ,אפילו שלא
כדרך אותו הלון,אין מערביןעירובי תהומין אלא לדבר מצוה ,ד )4ועירובי תהומין
ושתופי מבואות מערביןנבין] בפתבין בפירותניןבייןבין בשמן ,וכל זה לקולא,כי
אםעירב עירובי תהום? ושתופי מבואות בפת .כל שכן דמעלי פה ומשפט אהד לבל
י אחרבן דעת,או ליפול מכולם ולעשותן
העירובין לעשותן משלו,ולזכותבהן עליד
וכניעור אחת לכולם ס) אם הם מרובים טשטונה עשרה ולמעלה מזון שתי סעודות
לכולןבזמן שהן מועפין ,כגרונרת לכל אהד ואהדבתהילתעירוב ,אבללסוףכל שהוא,
וצריכין הגבהה,וצריכין ברכה ,ו)וסוגיין כרבי יהושע,יאמראיןמערביןעירוביהצירות
אלא בפת,ואין מערבין אלא בפת שלימה ,ואפילו הוא כזית)1 ,ואין טערבין בפת
פרוסה ,ואפילו הוא מאפה סאה ,ומאי טעמא אין מערבין בפרוסה ,משום איבה,
ס) ירושלמי מפני מה אמרו סערבין בהצירות ,מפני דרכי שלוט ,ומעשה באחת
י
) שהיתה מריבה עם חברתה ,ושלחה עירובה ביר בנה י) ונםבתיה ונשקתיה ,אחא
הערות
ולכךאין אנוצרילין
נטצא לפניט בטפר האורה סי' נ"א ע"ש בהערה ב' ,לפן נם סי' ע 1.הוא סרבני צרפת ,או אול' טה
שסיים בסי ,ע-ו ומצאתי כחוג מענין עירובכמנהם השונים הקרטונים ז-ל מוסג למעלה ,והנהבחטים
רעים שם לא נעהקו הדגרים בשליפותי ואולי היה הבר רף שלם בכייופיים באטצע הפאטר ראסר
יפולפולי בשבת לא אנר ליה ,ואחר 1ה נטצא אם יבוא ישראל לששת בחצירו של נוה הוא פוף
המאמר טסיטן זה שלחנינו באורה ,וכל טה שבנתוים חטר,
תלוי היטפתי בפנים את
ג) שין הרבי
ההסר שהשטים המעתיק טן היגר תלוי ער הדבר הלוי ,ואצא לנבון בכ"י א ,ב' ומ ,וטן גטפר
תסים רעים שם ם" ע' 1נ) ,ואפילו בפחותיהווה פראה וכיון ששוכר אותו טן הנוי אף עלפי,,
הוספתי סטו שהש בכ"י א ,כ ,ל ,ובטפר הטיםיעים שם .ו) לא אגף ליה ,ע-כ הוא בתמים דעים
י p~lnhושחופי טמאות מערבין בין גפת בין בפימת ,גספר
שם (שורה מ טלמפיש .דק ועיריג
ע"י חברת טקשי נרעיש גס" ט"ו
,44הבש וצל משכהן בפסקא
העתים אשר יצא כעת לאי
וצי
כהאי לישנא ועירובי תהוטין ושתופי טבואות טערגץ בין בפתבין בפירות ,והבש שםירידי הרה"ג
שישנא ,ס) אפ הם
הריי שור געתים לבינהכי בב"י
כמהנהיןהגפרעולביןהגלטיוו'ן בהשקות קפית גשםסי
מרעים טי"ה .עירובין פ' ע-ב
ועניין כרבי יהושע ראטר אין מערבין אלא
בפת .עירעין פ"א ע"א ע"ש,
ד
ע
ן
י
י
ת
ט
ו
שן
ר
פ
ח
א
צ
מ
נ
ו
ן
ו
כ
נ
ל
י
ב
הפצי הגוי
י שביתהי בב-י
בכ"י
א
ונ
א
ק"
.ובמי ג' ו) ואין טערבין בפת פרומה .עירובין פ
י )0 'w'pיתשלטי ספני טה אמרו טערכין
.
ת
ו
ר
ו
צ
ת
ב
ב
"
ת
ג
ר
פ
הס
י to*P
ף
ד
(
ן
י
ב
ו
ר
י
ע
)
ט
ה
ת
י
ה
ש
ה
ב
י
ר
מ
ם
ע
.
ה
ת
ר
ב
ה
ג
בירושלמי
ובכאלמני
בירוש
,
שהדהה רגישה להבירתהי פ" שמשהי ובכוי א' שטר 5גב 11דגיגה סבם-י בי הסר המאטר)
.
.
,.
.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מפרהאוגפה
35
אמרליה לאימיה ,י )6אמרההמין רחמא מתוך כך עשו שלום ,הדא הוא דכתיבוכל
נתיבות'ה שלום לפשלי גי י'ו] .ינ)הפצ.הט .יכ)קונין שכיתה 3כל מקוס
~Wb
שביתה ,יד) הבהמה והכלים כרגלי הבעלים ,ט0שור של פטםכרגליהקונה שורשל
אדם כרגלי כל אדם,יו) השואלכלי מחבירו מערב יום פוב ,יו) אף עלפי שלא
מסרו לו אלא ביום טוב ,יח) הרי הוא כרגלי השואל ,ואם שאלו ביום פונ כרנלי
המשאיל .יט) וממלאיןמבור הגלגל נומבור] היקר בשבת כ) נשלא] אסרוהשמעתקול
בשבת אלא קול שיר בלבד כ )6אבל אקוש( .אערעא) נאתרעא] וכיוצא בזה לא,
וקול השיר כנון שרים ושרות שמכין בתופין ובמחולות ובטבלא ,וכל כיוצא בה4
[נרסינן בגמרא רבני מערבא אמררבי אליעזר כל משמיעי קול בשבת אסורין ,ר
אילעא אעצר בסידרא סליק לביתיה ואשכחןדמוכיןדמךעל ארעא (כנון) [בנין]דלא
מקשי [על תרעא] בשבתא ,ואמרו נמי ר' ירמיה שראמקישעל תרעא בשבתא,אמר
הערות
ובמי א' ונספחיה צ"ל
.בירושלמ' נסחיה ונפפת'ה
בריבה צ"ל רביבה )' ,ונטבתיה ונשקתיה
"'hp~ll
ונפפתיה ,והובא לנכון בכ"י נ' ,והוראת המלה חיבוק ,חבקו אשפתות ואיכה די הי] תרמם נפיפוי
עיין ערוך השלם ערך נף .י )6אמרה המין רחמא .צ"ל אמרההכי ,רחסא לין ומובא לנבוןבכ"י גי
כ נשטפ המאטר) ,ונירושלטי שם אחא ואמר toip
ונב" א ,אטרד חכין רהסא ,צ-ל הכין (ונגפי
איטיה אמרה הכין הוא רחמה לי,ועיין כמהרש-א בח"א סוף עירוביןי והירושלמי הובא נם בשבל*
הלקם השלם סי' צ"פ .יג) חפצי הנוי .בב" .ב' חטר טאסר שלם (עיין לעיל הערה ו') ומכאן נטצא
ן שביתה בכל מקום משום שביתה .גם במי ב' כשבקונין שביתה משום שביתהי
נם שם' .ג)קיני
והמלות שכל מקום" ליתא אולם בכ"י א' וכ"י ג' הג" קונין שביתה משום גוירה ,וכןיש
לפניטי
~p
תת גוירה
והכוונה עפ"י מאמרם עירובין מ" 1ע"ב רב הייא בר אבין איר יוחנן חפציגויקונין ש5בhי
ם
י
בעלים ינוי אסו בעלים רישראל ,וזה שהביא געל האורה .משום גוירה' .-ר) הבהמה והכל כרגלי
הבעלים .משנה ביצה ל"ו ע,אי ע"ש בפירט-י .סו) שור של פפט כרגלי הקונה שור של ארםכרגלי
כל ארם הקונה ממס .אבל הגירסא הנכונה היא בכ-י נ' שור של פטם כרגל' כל ארם .וזה נודע
טמאמרם בביצה ל"ח ע.א אמר שמואל שור של פרס הרי הוא כרנל' כל אדם וע"ש בפירש"יועיין
בהרא,ש ביצה פיה ם' ,ח'י והפור או"ח סי ,שצח הביא שור של כפם כרגלי מי שיקנהו ממנו ב"פ
שהרי עשר למכור לכל ,ועיין בב"י שם שהביא דברי הרסב'םו-ל .סו) השואל כלי מחביש מערב
ם פוס .גמרא שם 4ח .R'p
יום"וב .משנה ביצה ל"ז ע"א' .ן) אף על פי שלא מסרו אלאביי
.ומסלאיך מבור הזלזל ומבור היקר בשבת שלא
יה) הרי הוא כרגלי השואל .משנה שם ל"ו ע"א
אסרו כו' .תקנתי במו שהוא במי א' (ושם במעות וטבור המקיר) ,עב" ב' וממלאין מבור הנלנל
וסבור הקר בשבת ,ובכ"י ג' כשב "1כ וממלאין מבור הגלגל וסבור היקר,והיינו של מיםחייםבשבה.
ונם בכ"' ב' נאמר "והיינו ,של מים חיים .ובכל הכ"' הנוסחא מופעתוכי-ל וממלאין מבור השלח
ע"* ובמשנה
ומבור הגדול בנלנל בשבת ובאר הקר ביום מוב ,והוא לשון המשנה עירובין ק,
יי"ף הביא לשון
שבירושלמי ממלין מבור הנולה בגלגל בשבת מבור הנרוץ ומבאר הקר ביום פוב ,והר
המשנה ומבור הקר ,וטה שהכאתי בכ"י ב' חוכא ומבור הקר חיינו שלסים חיים הוא עלפי האטרם
בגמרא עירובין ק"ר ע"ב ומבאר הקר ,מאי באר הקר אטר רב נחמן בר יצחק באר מיםחיימישכאטר
.כ) שלא אסרו השמעת קול בשבת אלא קול שיר בלבד .נמרא
כהקיר בור מימיה ,ע"ש בפירש"
עירובין ק-ר ע"א ,איל רבה לא אמת אלא קול של שיר בלבר .כ )6אבל אקושי אערעא וכיוצא כוה
אי בפעות אבל אקושי ארעא ,ובכיי ג ,בפעות אבל לאקושי ארעתאז ונאסר
לא .תקנתי אתרעא .ובכ.י
.הוספתי כפו
אתרעאי ופירש תרעא שער .כג) גרסינן בנטרא רבני מעמא
י
לנכון בכ '.ב' אבל אקוש
שהוא בכ" א' וכ"' נ' (ובמי ב' חמר מב) ,והוא בירושלמי ביצה פ-ה הזב (רף ם-ג ע"א) ,ושם הם
באיזה שינוים קמנימי במקום דמך על ארעא ,הני ,שם רבע ליה על סולסא ,ובמקום אמר ליהאבייי
והנה כל זה נטע מן הרי"ף סוף עיתבין וכל; וחוינן למקצת רבוואתא לטבירא
הנ" שם א-ל אבאי
גטרא עירובין ק"ד ע"א עולא איקלע לבי רב טנשה כו') ,ופסם אגמיא דבני סערבא
להו כעולא
בממכת יו,פ אמר רבי אליעזר בל משמיעיקיל אפורין בשבת ר ,אלעא איעצר בטיררא
דנרטינן התם(ע"י
[פירש נתעכב כפיה המדרש אשר שם נסדרו להלכות ונקרא סדרא ויולנל בירושלמי] סליק לביהא
.
נ
י
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
36
ספרהאורה
[ליה]אביי מאן שרי ל ואנן ממכינן אנמראדילן כג) דאמרינן מסתברא הלכתא
כרבא דאטר לאאפיו אלא בקול שיר בלבד גר) ועוד אטרען אתימר שרילהימלא
בנלגלא דמחווא ,נס) ועוד משנה שלימה הוא וממלאין מבורהגרוף בנלנ 5בשבת],
כו) והני מילי בבור ברשות היחיה אבל בור של שני שותפין אם עירבו עירובי
חצירות מותרין למלא הימנו ,אבל אם לא עירבו כשיש כותל בין אותןשני חצרות
שעומדות עלפי הבאר ,שוב אינן צריכות דבר אחר ,והיכא דאיכאבור ברשותהרבים,
אם כן עשולו סביב מחיצה נבוהה עשרה פפחים,
אסור למלאות הימנו בשבת,
ונםאין לשתות לארם שיעמוד ברשותהרבים וייפתהבריצותהידר ,עד מרכנם ראשו
ורובו לטקום שהוא שותה ,וגם לאויצקה לבהמתו ,והיא עוטרת ברשות הרבים ,עד
שתכניס רוצצה ורובה למקום וההיא שותה ,וכן לא יעמוד אדם ברשות היחיד השתין
ברשות הרבים ,וכן לא ירוק ואף כף
רוקטפיו ,לא יהלך ד' אסות עדשירוק
י
מ
ל
ת
נ
ש
ומרזב המקלחמים לרשות הרבש אסור לשפוך מיםשילכולרוצות הרביםסיכום דקא
אזלי מכחו ,ואי איבא ארבע וחמשה ישראלדדיייי בפונדק אחר אף על נביושכר
האי פונדק טבעליו צריכין כל אחד ואחד לערב בהדי הדדיספני שכיון שישראל הם
אותן דורין קנה כל אחר ואחד הדורין שבפונדק בביתו בשכירותו וכדשיה דנה,
ולפינך צריכין לערב כולהו כחדא למשתיילר,ון הבתים וההצירות שבפונדק ,ואםאותן
הדיורין שבפונדק גויםהן ששוכרין אותו מבעל הפונדק ,ואיכא חד ישראל ביניהןלא
צרז האי ישראל דדייר תמןשום שכירות טן בני הד"א פעדקושרילטולפוליהבכוליה
פונדק ,דאי אפילודייר תר ישראל בביתאדנוי הסיוחר לו לאווזונוי לא צריך הושא
ישראל לסינר מיניה הצריליה לישראל לפולטוליה בביתא דמי ,כז)דקיימאלן כרבי
אליעזר בן יעקב דאמר לעולס אעו אסור עד שיהא שני ישראלים אוסריםזהעלזה,
אבל אידיירישני ישראל בביתא דנוי,צריכיןהן לשכור מן המי ,ולערב בהדידודי
שכיון שהן שנים אוסרים זה על זה ,ודגימילי קוצרינין השנים שכירות ועירוב בזנץ
שהן חלוקין,ואין אוכלם בספל אחד,אבלאי אכליבספל אחר לא צריכיעירובנין
ללאחלוקין בעיסתןאיןאוסרים זה על זה ,ואם יבא ישראל(לשכור) [לנצבר] בחצרו
של מי צריך לשכור מנעו חצותווניוןששכיואעצרך לערב וסותר לו לצאת מוח
אלעיס אטה לכל רוח ולטלמל בכל בלא עירוב ,ואם החצר משם מים צריך לשכור
משניהם ,ואם שכח ולא קנה מן המי אסורלפלפל בחצר ,אבל לצאת יוצא אלפש
הערות
ישי
ששכהין רמג'ן רמך על תרעא [בב '-שהבאתי חג" רטך על ארעא] סגין רלא מקש כשמחא ,ואפרע!
זמירבי ירמיה שרי מקיש על תרעא כשבהא אמר ליה אביי מאן שרי לך .ועל זה הביא הרי'ף ואנ!
לא מבירא לן הכי דכיון רמוניין יגטרא דילן להיתבע לא איכפת לן גמאי ראסרו בגמרא גבל פקרבא
רעל גמרא דילן טמכיון דבחרא הש ותינהו שן בקשו בגמרא רבני סערבא ספי סיון ואי לאו רקיפ
להג רהאי מימרא רבני מערבא לאו רפטכא הוא לא קא שרי ליה איזהו עב-ל .כנ) ראטרינן ססתכרא
חלכהא כרבא ראסר לא אסרו אלא בקול שיה בלבד .בנמרא ק-ד ע"א הנ" רבה במקש רבא,ואין זה
רק הס rwsדי"ף וסטתברא לן דהלכתא כותיה ררבא ,ראטר
לשון הגמרא .טסתברא הלכתא
כרבא
)-ושד אמריץ אמימר שרא להיפלא בגילגלא דסחווא ,גמרא שם
לא אסרו אלא בשל שיר בלבד נר
ועור טשנה ילימה הוא ומסלאין מבור
ע-א,
שט.
בשוש
י
משנהביןעיקריערץ סקויףד ע"א,ווהלופבנאינולגטפהלראיידןף מטר גהסמ)יה שגור ישרול בפלנל בשבת ,ואורות בור הנח
העלה
עיין נסוף מרות פ-ח סיר לשכת המלה שם היה בור העלה והגלגל גחון עליו וכשפקין פשט שים
ה ליחס בתסיס רעיפ מם" ע-ו כי לא נעתק גל
לכל הערה .מני ס'לי במר גרסות היאיד ,כל,
הטאטא וזמצא רקהמיום ואם יבוא ישתחל לשמת שהצית של סי בו ,ער מפו .גו) רקי"ל ברגי
ן ס' 3קיא1
אליעזר גן יעקב דאמר כו'.עיצויי
גי
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מפר האורה
37
אמה ואפילו בשבת גופה קונהמן הנויבפלפליןאו במעפ מאכל חוץמן הכספיםומן
הפרופים שאסור ליחן לגוי:
[גג) הלכותקידוש.
)5ובערבי שכתות וימים טובים היבא דאתהיל ליה למיכל מקמי תשע שעות,
וריטושך ליה לסעודתיה עד שקדט עליו היום ,פורם מפה ומקדש )3 ,ואחרנך שרי
סטוצים ,וגמר סעורתיה ומברךביכת המען ,ג) אין קידוש אלא במקום סעורה ,משום
דנתיב וקראת לשבת עונג[ ,ישעיה ניח יינ] ,במקום שקיאת לשבת שם תהא עוננ.
ד) המקדש אם פעם מלא לוגמיו יצא ,ואם לאו לא יוג ,ט) ולהוציאאחיים אףעל
פי שלא טעם מוצאן ידי חובתן 0 ,ובלבד יט.טעמו היוצאיז מלא לונמ.הן ,ואם לא
כי אם אהד מהם יצאו כולם ידי חובתן ,אבל איןמב-כין [על הכוס] אלא אם
~uישתה אדם ממנו ואפילו בשתייתתינוקשפיי דמי .ז) אם אין להםיין מקדשעל
eא
ל
,
ת
,
ת
פ
ה
ח) וסדר קידושעל הפתבשבת
הפ וצייכין כל היושבין לפעום מן היין או מן
אומרים ויכולו והמוציא במקום בורא פרי הנפן ,ואינו בוצע עד שיאמי אשר קדשנו
ן מקדש על הפת ,ואינו אוכל עד שיסדור הסדר
בטצותיו ואוכל ,ובמסח אםאין לויי
ואחר כך איכל ,ואף על פי שמקדש בלילה מקדש ביום ,מ) וקידושא ביום בורא
)[אטר
פרי הגפן ,יזהו קידושא רבא,י) ומאן דמברך מקדש השבתטעותהוא בידוי"
רבא נקוים חייבות בקידוש היום ,דכתיב זכוי ושמור [שמות כ' ח' דברים ה' "ב] כל
שישנובשודרה ישנו בזכירה ,והני נשיהואיל ואיתנהו בשמ,יה איתנהובזכירה ,על פת
ה עקות
[נכ] )6יבערבי שבשת ויסים פוגים כי' .הוא לשו ,הרי.ף פסחים ריש פרקי .,ג) ואח"כשרי המוציא.
כן הבש הפור באו-ח סי' רע-א בשם רב אלפם ז-ל ,וע-ש בב..י ונם בעל שבלי הלקפ השלם
פי' ס'ו הבש את הרי"ףבזה .ג) אין קידוש אלא בטקום סעודה משום דגתוב כוי .נם זה הוא ברי"ף
שם ,וכן הובא בבה"נ הל' קידוש (דף י-ב ע-נ) ,אין ק'רוש אלא כמקום מעורה ,רכתיב וקראת לשבת
עוגנ ,כמקום שקראת ,שפיהי עוננ ,וכן הביא רג עסתם נכון בם'רור שלו (רף כ" 1ע.א) הנלבין
לבתיהן לקדש בטקום סעורה ,רכיב וקראת לשבת ע"נ ,מכאן שאין קירוש אלא גסקום טעודה.
וראיתי במחוור וויפרי (צר ISbהביא ההרשה מקרא בשם הירושלמי ,אבל בירושלמי לפרנו אין וכר
טזה ,וכןדייר הרש-ה ז"ל בהערותיו הערהי~ ,גם הרשב.ם פסחים ק-א ע.א הניא וקראת לשבת עונג
שאתה קורא לשבת ,כלומר קראה דקירושי שם תהא
ע"נ.
וכן הובא בתש' שם
ר,ה אף.
~lpoa
ד)
המקרש אם פעם טלא לונפיו יצא בו .,פסחים ק"וע.א .ולפנינו הני' סלא לונמא בטקום סלאלונטיו.
,
'
ט
ע"נ טה שענש בשט
ה) זלהוצ'א אחרים אף על פי שלא טעם כ~ .,עיין נשבל' הלקפ השלם
ן בהרשמם
הגאונים ז"ל ,ועיין בהרא"ש פמחים פ"י סי' י.ח ,ובפור או.ח סי' רע-א ,ובב-י שם,ועיי
פסחים ק"ו ע"א ,שהביא וז"ל והכי הלבתא והוא שלא פעם אחר טבל הטסובין ,אכל פעם אחד טחם
י הבתן ,ואף על פ' שלא פעמו עכ.ל )1 .ובלבד שיסעפו הישאין .מה מב במי ב ,זמ
יצאו כולןיד
1nvD~mהאחרים .ו) אם אין להם "ן מקרש על הפדו הובא בטח-וו סי' לח
י
אבל ככ"י א ובלב
(צד )85וכ"ה במי
ירור רב עטרם (דף כ 1-ע-א) .ח) ומדר קידוש על הפת בשבת אומרץ ויכולו
ואח-כ אוכל .הוא נובע מרב צמח נאון ג'ל השא באיי הים בתשובות
והמוציא במקום בפה
תשובה*נסיכ'ו'עי
חי וע"ש שהאריך בזה,ועיין בטור או-ח סי' רט'ב ,עשי שפ .ס)וקירו*א
רגאו:ים שערי
קי"
ביום בורא פרי הנפן וזהו קידושא רבא .פסחים ק"ו ע-א .וע-ש בהרשב*ס ר"ה קידושא רבא .וסאן
רסברך סקרש השבת פסת ותאבידו .בתשושות הגאונים שערי תשובה ס" קפ.ו הובא "
וששאלתם שיש
חובתייהו בו,
סי שסברך ברם בורא פרי הנפן מקדש השגת הס דרך שפות צורות ולא נפקיירי
וה wstlבספר הסתים צר 192וו-ל ויש חיצונים שפברכין ביום בפה.נ "קרש השבת והוא ררך
שפות ובורות ולא נפיק ידי חובתן כף והוא כסו שהובא בשערי תשובה ,והכלמו סי ,ל"פ הביא ונהנו
הקרסו:יט vneאוסרים אחר קירוש זה ברוך טקרש השבת בלא טלכות ומלא הוכרה עכ"ל .י )6אמר
רבאבו .,הופפוה עפ.י געי א' ש"ג (אגל בב"י ג' הואסמו ליניט)יוהוא בגמרא גררות כי ע"ב g'p,
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
38
מפרהאורה
י חובתו בשמועה
ויין] .י )3נטליריו לאיקיש הוא אלא אחי יקרש,והוא יוצאיר
ו קבע דעתו על הפת,
ושתייה ,ואינו צריך להזור וליטולידיו הכי הלכתא נטלירי
והיכא דלא נטלידיו עיקר קידוש עלהיין ,וכיון דנטל יריו סח דעתיהמיין ,ראין
נטילת ידים לפירות ,והלכך קבע דעתו על הפת ,ומברך על הפת ,ינ) ואין סקדשין
אלא על היין,וא.ן מברנין אקא על היין ,אב 5אשיכרא לא ,יד) והיכא דשכר חמר
מדינה הוא מבדילין ,אבל לא מקדשין ,ואי לית ליה המרא,מייתי ענביימרא לחו
[במעלי שכתא ,או]במעלי יומא סבא ,ולאורחאמקה"צ עלייהו ,טו) וכסא דפעיםליה
בפומיה לא מיבעיא ליה לברוכ'עליה ברכתהמזון51א למיסר עליה קדושא ואבדלתא,
ן צריך לברך דאסורליתדות מןהעולם
דאמימ טעם פנסו ,אבל אם רוצה לשתות.י
יה ,יז) ומיהו אםאין לו אלא[יין פגום מקדיםעליו ,יו) דקפיד לכתחילה
בלא ביכ
משמע יט) ולא כל צמוקין שרי לקדושי עלייהו אלא] כנון דכמווצין בנופמיהו ולא
דיבישין וכד עצר לתו נפקא מימיהז לחלוחית הכי מחא דתרינן להו נמיא שעצירן
להו ומקדשין ומברנינןעלייהו יח*) [אבלאי כד עצרלהו לאנפקי מיניותו לת5וחית
לא מקדשין עלייהו] ,יט) וחמרא דריהיה הלא וטעמא חמרא מקרוצינן עליה ומברכין
עליה ביכת המזון ,ובורא פרי הנפן ,דבתי טעמא אזלינן ,ושמרים דרמא עלייהו מיא
ן לא מברכינן עלייהו בורא פרי הגפן ,ולא מקרוצינן,
אף על נב דאית בהו טעםיי
דקיוהא בעלמא הוא ,נ) ולאחר שקידש על הכוס נוטליריו על השלחן ומביך על
נטילת ידים,כ")וחייב לבצועעל שתי ככרות [ומברך עלהעליוןה"וציא ,משוםדכתיב
הערות
בפירש"י .יג) נפל 'ריו לא יקרש הוא אלא אחר יקדש והוא יוצא ידי חובתו בשמועה ושתייה .וכן
בחב הרשיפם פסחים ק.ו רע-ב נפל יריו לא יקרש ,אלא אחר יקרש והוא יוצאידי חובתו nP1~vs
ושתייה ,דמע כאן היפח הרעת כוץ ועיין בכדור רב עמרם גאון דף כ" 1ע"ב ,והנה כאשר הוא לפיט
שהוספתי אטר רבא איהא שם כך,
גרה 1 **QQאבל בב-י א' זג ,גירסא אהרת פה,
אחר ההוספ"
נפל ידע לאיקדש הכיעיקר נפל יריו קבע רעתו על הפת ריין לא בעי נפילת ירים ספירות הן