פצר האורה
נ"ע] הלטת ארבע פרשיות,
63
46ראש אדר ושחל להיות בשבת ,קורין בפרשת שקלים ,נ) והסימן זפיו פיו
איד ובייו ,לעולם נפרשת] פרה אדומה קורין שלש שבתות קודם הפסח ,שתי שבתות
י כאן שלש
בתנין לה אושואלין בהם בהלכית היום מקודם ושבעת ימי הזאה,הי
,
ה
א
ז
ה
ו
ה
ר
שבתות ,כדי שיהיובקיאין ומווהרין גאותן שתי שבתות בהלכות פה
וכן
ן פיה ארופה לפרשת החודש,
האידנאקריין לזכר בעלמא ,הלנך חין לה הפסקבי
,
ל
ה
ק
י
ו
וחד הדר
חל פרשת שקלים בכי תשא עצמה קרי שיתא נ) נמכי תשא עד
קרי פכי תשא עד ועשית ,ז) ולא טקטקי בנמים ,דאיטקדשיןאים עולהלמניןשבעה,
דקידוש מפסיק ,הלנך אי קיא וביתא] ואלוקי בקדישא מקמי התפיה אינו עולה
לסמן שבעה ס) [ואי לא מפסיק בקדושא טקטי הפפרה עולה לממן שבעה]ו
[סו] הלכא מבלה ופוריפי
)5פנל נקיפת וכו' ג)חכמים חומריםגזתן הזה[,תואיל וממתכלים בה]הואיל
"חםעשואות למקיא מגלה כדי לחלק להםמעותפורים ,אין קורין אותה
ועיניהם של ענ
אלא נזמנה בארבעה עשר נ) וטוקפיז חוסה מימות יהושעבן נון בחמשה
פורים
שי
שחל להיות בשבת קורין באחד נשבת ד) מנלה בזמנה כאיבע" עשרעב
רחיידיחיר
קורא ומברך לפניה ולאחריה שלא בימנה כנון "א ייב וי'נ בעשרה מברך למניה
הערוה
כ 'pp *,ומבואר בנסמא
איר שהל להיות בשבת קורין בפרשת שקל.פ .מטח
[סו] '6
שפ ר""
בל
מ"ט תשא 0 .והפיסן זפת ר"ה וב.ו" .1חטימן הזח חמיל
א"גרי,ף מילה פ' בז' העיר
'
כ
כ-י
ושהוא ברי,ף פ'0על הממה ראש חודש אדר שחל לחיות בשבת ומבאר שם טפת חם.סן.י:
ט בכ"י
ב' מ' לח :פצא השיתש של הטסה
י
בו ביום פרשת שקלים וטפפיקיןלפ
אדר
שעבר פרשת שקלים ומ*פיקין לשבת הבחח שהוא ששה %ו !1ה ג'ו "6 ,ריר כשהל להיותר".
רק במ'א .כשב *.חש זפ-ו גשהל ריוויהיו" בשבחקיר.ן
בו וזחו ס"ה פי' ב' 1כשחללהיות בש .:בשבת מקרטין לשבת
רמקי.מין לקרות פרשת יקרות ופפסיקין כשגת הבאה שינוא ר' לראש חודשי!חן ר.ר .פ '.וב"ו
כשחל ארר להיות כיוס ו ,סקריסין לקרות פרשת שקלים לשבח שעבר ומפטיקין בשבת הכאה שהוא
ובי.ו,
בשן ,וכן ברשיי שם השא הפירוש על המ'מן הוה
שף לר-ח אדר ומסםיקין
בווווחו סי,יו
ם הצור או-ח ס" חרפ-ה הביא
ט חרא-ש טנילה
יע.יהבש כלשן חרי,ף,ינ
קצת באריכות,ינ
פ"י
כסו שהיא בהרא,ש ,וגשבל'
השלם סי' קצ,נ הביא ':כ חסיכן יטבאר bn~wבאריבוחיותרע-ט.
הלק"
נ) טס תשא עד ויקהל כו' הום*תי לטו
כב" א' ב' ו .,:י) ולא מקרשי ב:תימ ראי מקישין
אינו עולת למנן שבעה יקריש מ*םיק ,הובא ברי-ף פיד דמנילח ) raהקורא עומר ~ W1hגרי-ף פיד)
ופל אשכחן מרב נפר:,אינאין ואמר משטיה ריסן טבורא' רהיגא דקרי שתא ואפסיק .בקריש
אפפירואיו עולח .והיכא רלא אפטיקו בקרישא לקטיה הפפיחעיל
ה לסין שבעת עכ"ל.וע"! בהרא'ש
טנילה ו-נ פי'"י הגיא ובפיר רב עמרם כתוב שבמ"מ שס*טיקין גקיוש אין טסטים עולה לסין
שבעח וע.ש .ס) וא' לא טפסיק בקדושה טקסי חפטרה עולה לסין שבעח .סממתי כמו שהוא כר'.ף
שם ,והוא ל:כון בכיי א' וכ'י נ' .ובב" ב' חסר שירה שלירח ,וכצ.ל וא*טוק .ב"רישא מקמי הבסרח
י לא מפסיק בקדישא "קמי חפרתה) קילח לשין שבעתי והשטיט ptnpen
נאינו עולה לסין שבעת,א
:
טן הפ*רח להפפר*
[כלז] )6מנלה :קראת ,מסה ריש מגלת .נ) אבל חכמים אוסרים בנמן הזה השיל ומטתכלין בה אין
קורין אלא בנמוח .גמרא מנילה ב' טע.א יהמלות ,הוא.ל ועימהם של סיים :שיאות למקרא
מנילה כדי להלק להם טעות פורים .הוא רירי הרי"ף .,יי הפילח והביא כלומר הואיל ועי:יהמכי'
וריש גרביו Qtolהלי ובן הובא כן בהרא,ש ריש שילח טי .א' באריכות קצת ,וטה שהגיא חרי.ף
שמ ויש שכרמין השיל וטסתבלין בה בו: ,,רתח ש~.ל 1מסתכ:י 1מלשון משה .וראיח' כעת כי :ם
ריא.ש שם הביא ות ויש וחורפיה יהממח*וטסחביין .ג) l'epttlחומת מיסות "ושע בן מן בחמשת
ן טנילה ה' רע,א וגרש,י וגתוטי שם ובהיא'ש ,ובמחער
עשי ,םש:ה ריש פמלח .ד) פנילח כ!טנח,עיי
שה.א
.תיר
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
64
מפר האורה
ולאחריה ה) נפחות מעשיהקוינו איתה ואינומביך לא לפניה
תפרהולאכחולטאיחריפהש]תן)1פסאומלי
רב מנלה נקיאת ספר ונקראת אגרת ,נקרא מפר שאם
ה
ו) לקרות בה בצבור ולברך עליה ,ונקראת אגרת דאם הטיל בה שלשה חוטי נידים
כשירה ה) שתים בשני קצות היריעה ואחת באטצע ע) ובלבד.שיהיו משולשים
בשתי הקצוות ובאמצע שיכניס שלשה פעמים המחם ,הלכך אם אינה תפורה בנירים
כלל אסור לקרות גה בציבור ולברך עליה ,ואם תפרה בחוט.:פשתן ויש בה שלשה
חופי ג'ד'ס משולשים מנש.רין אותה ונשייה בצ'בוי,
עליה לפניה ולאחריה,
לפניה על טקרא מנילה,ישעשה נסים ושההמנו ,ולאהריג מברה .האל הרב את ריבנו
והרן את דיננו והנוקם את נקמתינו והותם ברוה אתה ה' האל .הנמרע לעמו ישראל
מכל צריהם האל המושיע )' :קראה למם-ע לא יצא ו )6ט'רוסין.לא יצא ,כנון
שקורא הפסוק ממומו לראשו ,ולנך לא יצא ינ) פירוש אחר סירוסין ואקורא פסוק
אחדומניה אחד,יו) סירונין יצא כנון שקורא מעט ושוהה מעט ,וחתר וקורא ושוהה
עד שהוא קורא את כולה 'צא סו) ואית דמפרשי למפרע שקורא פסוק אחרון ואחד
שלפניו עדויהי ב'טי אהשורוש:סי
) עשרת בני המן צריךלמימרינהו בנשימה אחת!
י ),והשומע מנלה מפי הקורא צריך לכוון את לבו וישמע את כולה ,ולא
יפסוק בדברים אחרים ,וצריך שיכוון שומע ומשמיע ,אבל שליוו צבור הקורא .את
ויביך
אי"ה
ה ערות
,ושרי סי'
ולעניין כרכה כר השיב רבצו שלמה מ"כ ועל מקרא מנילה
י
ז
א
ן
ה
ש
שאפן
ר
ח
א
ו
עשרה
ן
י
ב
אומרב.ן
עשרה
ה
י
.
ע
ל
א
י
צ
ו
מ
ם
י
ע
מ
י
ש
ה
.
ך
ר
ב
ל
ל
כ
ך
י
ר
צ
ידי
ולאהריהי
(צר )212הביא
חובתם ויש חלוקים על' ואומרים שאין מבראיין בפחות שעשרה ,וחתם שלמה בר יצחק ,ולתשובה
התש,
מאת
חכמ'
מפלה הי ע"א וכן N2QSבתשובות רש.י ט' ע"ש .סג פחות מעשרה הוספתי
כמו שהיא בכל כלי )1 .אמר רב .מסלה ה"' ,פ ;.א .ו) לקרות בה נציבות ולברך עליה .הוספת
בעל האורה .ח) שתים בשני ם ה.ריעה ואחת באמצע .הנא לשון .הרחף מנילה פשי ונם ההא"ש
טילה פ"ב סי' ה' הביא דברי רב אלפק ע"ש ,וכן בשבלי הלקפ השלם .פי' קצ 1-הביא את דברי
האלעמי .ט) ובלבד שיהי' ססולשים בשתי הקצוות ובאמצע ,בעל שבל' הלקט ש :הביא בשם רבצו
ח::אל ז"ל ובלבד שיהיו טשולשין פי' שיהא החופ .כהוה זה אחר זה שלש פעמים ג' בשת' קציות וגי
ו ע"א .י .)6מירוסון לא יצא,
באמצעי והביא שם נם פירש"ן ממרא שם 1' ..קראה למפרע .מנילהיי
במשנה מגילהי.
ו ע"א איתא קראה סיריהן ומת:ט:ם 'צא~ ,בזמרא שם י-ח.סע"ב,ת:ו רטן קראה
' .ג) כנון שקורא הפסוק מספו לראשו ולכך .לא וצא .זה הוא הפירוש
סירוג'ן 'צא סירוסין לאיצא
על קראה למפרע ,ובטי אי ב' ג' הגי' בטעות פירוש אירוסין .כגון .שקורא הפסוע מסופו לראשה ויש
לתקן פירוש למפרע ,אף כי קשה לשבש כל כתבי יד ואיל' .מפרשסייוסין למפרע כסו שפירש"י
מנילה י"ח הע"ב' .נ) פירוש אחר פירום.ן שקורא פסוח אחד ,טיח אחד .,אם הפירוש הראשון שהביא
היא על למפרע מיותר מלה .אחר .והפיריש הוה
הריחף מנילה ש"ב שהכ"א פירוש הירושלם'
סרוסין קרי .חרא פרא חרא ,וכתב פי ,קורא אחד
[הוא טפלה ריש ח"ב דף ע"ג ע"א] סרוג'ן
.הטיי
ומניח אהד,י115ן שקורא פסוק אחר ומדל.ג קטוע
יוקורא פסוק ג ,וחוור וקורא הספוק -הטי שרל:י וכן
הערוך כערך סרג א' הביא הירישלטי ,וכתם פירוש אתר נולתי אחר כמן שקרא פפוק .וטעה פסוע
וקורא פהוק שגי שטיח .ויה .נובע מפי'
למגילה שם ,וכן הובא
וקורא פפוק ':
והוו-
זה הפירוש בשבלי הלקט .השלם קי .קצ"ח' .ז) .שרןג'
ר' ""1צא כקון שקורא טעו
ושוהה סעפ והרר וקורא ושוהה ,ויש"י במפזה שם כהב קורא מעט ופוסק וקורא
מעט וחוור ופוסק .ובעל שגלי חלקם השלם ס.י קצ"ח (דף ע.ח ע"א) הביא (,ראה
ס'רוגין פירוש מירו:ין קורי מעט ופיסק ושיהא סעי 9ייא pQlel ~vQמעפ .עו)יאית דמפרשי
למפרע, .ה טוסכ על קראה למפרע..ולא ~:.דע לי למ' כוון בזה שהביא ואית דמפרשי (ru .עשרתבנ'
המן כו' .מנלה כ"ז ע.ב .י~) והשומע מגילה מפ' הקורא צר,ך לכוון את .לבו :כו' '.כעל שבלי הלקפ
י קצ"ח:הבואון.ל וכהלכות מגילה שח.בר רג:.גשלסה.שיל מצאתי סאן,רקרי לטגילתא
השלם סוףס.
כוונ.
.
היארבי.
'
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ספר האורה
יחובתו ואףעל נבדלאידע nt~wSצבור,
המגילהונכנס אחד בתחילתוונתכוון יצאיר
ם1
מפני ששליח צנור רעתו אנולי עלמא :יח) וצריך לקרותה בלילה ולשטתה ביו
י חונתו ,נמאי פעמא] ימי משתה ושטחה
יי) פעורת פורים שאכלהבלילה לא 'צאיד
,
ד
ה
א
,
ם
י
נ
ו
י
ב
א
ל
ה
ו
נ
ת
מ
ם
ד
א
ל
ת
ו
נ
ת
מ
ו
כתיב :כ) ומשלוח מנות א"ש לרעהו ,שני
שתי
,
א
י
ר
ו
פ
ב
ש
מתנות לשניבני אדם :כ )5ומיהייב איני
א
ל
ד
ר
ע
י
מ
ו
ס
ב
ל
ירעבין ברוך
bS
מרדכי לאיור המן :ג )3ומקום שנהנו לעשות מלאכהעושין :כנ) וחזילן לאוסיפ'
על פרשת עמלקבין מלמעלהבין מלמטה ,כי וודאי אסור לקרות פחות מעשרה
פסוקים בבית הכנסת :כד) הקויא מן המנלה הכתובה בין הכתובים לא יצא בצבור,
אכל ביחיד יצא ,ובצבור נמי [לא אמרן אלא דלא מהפרא פורתא ,אומייתיא פורתא
אשאר יריעתא ,אבל] אי מחסדא פורתא או מייתרא פורתא משאר יריעתאכיון
דמיתהוייא כמנלה בפני עצמה [אפילו בצבור נמי] יצא;
נסח]הלכותיוםטוב.
)5אין מבקע'ן עצים נלא] טן הקורה ולא מן הקורה ושנשברה ביום פוב,
)3אבל מן הקורה שנשביה בערב יום מזב מבקעין ,ג) וכשהן מבקעיןאין מבקעין
אלא בשינוי ,בקופיץ בזכרות שלו מותר ,הואיל ואין דרך הול לבקע בו ,אבל קרדום
כלללא )7 :אחד שפור [שנרצם] וסכין שנפגמה ביום פוב מותר לתקר ביום פוב,
ס) ונרשת תנורא אי איפשר לתקנם מעיו"פ ,שרי לתקנם ביוםפוב .ו) וסכיןשעטרה,
הערות
,
ן
ת
ב
ו
ח
כוון לפררם סי' ר"ד (ל"ו ע"ר) סאן
מיבעיה ליה לכווני דעתיה להשמיע לצבור ולהוציאןירי
רקחי מבעי ליה לכווני דעתיה ואי לא לא נפיק ,ונם בשבלי הלקפ הקצר ם" נ,ה
ףכ בשם
הב"
רבינו שלמה כסו שהש בשבלי הלקפ השלם וטיים עור וכן השוטעין צריכין כווזה לצאת .ואם לאו
לא יצאוידי חובתן ,תה נשמש בשבלי הלקט השלם' .ס) מריך לקרוחה בלילה ולשותה ביט .מנילה
ר' ע" .יט) טשדת פורים שאכלה בלילח לא 'צא כו' ,מנילה ,1ע.ב :כ) ומשלוח מנות בו ,,מנילה ז'
סע-א .כ 4ומיחייב איניש לבסומי כו' .שם ו' ע-ב מימרא יחבא .כס ומקום unigלעשות מלאכה
ז מוילה ה' ~a*vוהפור שיח פ" הרצץ הגש פורים פותר בעשיית מלאכה שמקום שנהג.
עושיו.עיי
שלא לעשות אין עושין,ועיין בב"י שם .כג) והוי לן לאומיפ' על פרשת עמלק בין טלמעיה בין
י וודאי אסור לקרות פחות טעשרה פסוקים בביהכ"נ בפררם מי ,ר-נ הביא וקורין בו ג'
מלטפה כ
בפרשתויבוא עטלק ,ואף על פי שאין בפרשה אלא פ' פסוקים ולאיותר,והוא לא כאשר הובא בטפר
האורחי וגם בשבלי הלקפ השלם פי' ר' הביאוקורין בו שלשה בני ארם בפרשת ויבוא עמלק ער פוף
הפרשה ,ואף על פי שאינם אלא פ' פסוקים חין צריך להתחיל בפרשה של מעלה ,שמן הוא פידרו
של יום ,וכן הוא מפורש בירושלמי אין פוחהין בתורה פהות טעשרה פסוקין ,התיבון הרי ויבוא עמלק
שנייא הוא שהש סידורו של יום עג.ל ,ונט המי באו"ח סי' תרצ"נ הבש בשם הרף ואףעל נבדלית
כה אלא פי פסוקים וקיימא לןיאין פוהתין מי' פס1קין בביהכ"נ ,היבא דספסיק ענינא שאני ,ועכשיו
:הם לחוור פסוק אחרון כדי להשלים עשרה פסוקים עב-ל ,והתוס' מנילה כ"א לב רה אין פוחתין
מעשרה פסוקיםבביהכ"נ ,כחם וא"ת והרי פרשת עמלקיליכא אלא תשעה פטוקיסיי.
ל דשאני פרשת
עטלק דטיררא ריוטא הוא ומפסיק ענינא ביה כו' .והתימא שלא הביאו 1ה בשם הירושלטי שהבאתי.
כד) הקרא מן הסגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא ,מג'לה י"פ מע-א בהוספות קצת ומה שהשש
שיצבור .הוא בגמרא שם י-פ כצבור שנו ,ועיין בפור או"ח סי' חרצ"א ובב.י שם וכל הלשון
לפנינו בטפר האורה הוא כמו שהובא באלפסי מג'לה פ"ב ,וכן הובא בהרא-ש סגולהפ.ב מ" ו' ואשר
הופפתי הוא כמו שהוא בהרי"ף ובהרא"ש שם :
[מש "ין סכקעין .D~YPביצה ל.א ע-א בטשנה ,והלכות יום טוב מסימן זה נדפם גם בפררם פי'
קס.ה מספר האורה .כ) אכל טן הקורה שנשכרה כערב יום פוכ סכקעי! ,נטרא שם ,גז וכשהן
מבקעין כו' ,נסרא שם ,וע"ש בפירש"י ,ובפררם גשמפה המלה סותר .ר) אחי שפור שנרצת וסכי!
שנפנתה ביום פוב .ביצה כ"ח ע"ב ופירש"י שפור שנרצם ביום פוב שנשבר ראשו ,ובפררם בפעות
ששצף וצ-ל שגרצם .ס) וגריפת אוורא .גמרא שם .ו) וסכין שעמדה בז' .ביתה שט וע.ש בפירש"י
"י
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מפר האורה
bb
.
א
(
לחדדה ביום מזב והנ' מילי דפטקא אנב דוחקנו מ) ורוקא אנכריח.יא
דדייק ולא חתך נאו אנב דיקולא] אבל במשחזת של יא
,י)
את
מותר
ז)
ע)
אבן
ואין מכבין
הבקעת בשביל להום עליה ואם בשביל שלא יתעשן חבית או הקדרה מותר:
י )5אמי רבי חנינא כשאין שם אויר אבל יש אויר מניחה באויר ודד? יג)מוניטין
את הפתילה ביום פוב ,מאי מוהפין עדויי השוכאינ) פירוש השייפה שמתעכב
בשפת הפתילה כמין גחלת ומעכב את האורה מותר לחתכה ומכל מקום עלירישעוי
שישליכנה בארץ ולא יככנה בירו ולא ישליכנה בתוך המים כדרך שהוא עושה
בחול :יל) הנותן שכה בני ח.יב מ'צ'ם מבעיר בשבת ,והמפתמק החב משום מנבה:
טו) אין ~סננין את החרדל במסננת שלו ,ואין ממתקין אותו בנחלת של עץ ,אבל
נהלת של מתכות מותי סק) (וכי שדא אנוסיי) [ובישרא אגומם] שרי ולגבי הוגש
י כדרך במן1
צריך לשנית ההבעיה ובתיקון הקדירה כמה דאיפשר לשנויי דלא ליתחז
י )1האי מדורתא מלמעלה למשה שרי ,מלסמה למעלה אטור ,וכן קדירה וכן ביעתא
ובן פוריא חביתא ,יק)
מדורתא מדורת עצים אם מניח אחד על תבירו
רי
עי
ובןכאיץ ואהיים פ
ם בארץ אסוד דמיתחוי כבנין וזהו סמטה למעלה,
וה
לרי
שגותן עצים
ר
ח
א
ה
ל
ע
מ
ל
מ
ךבנין וסותר
אבל אוחז
ד
ח
א
ח
ו
נ
מ
ו
ו
י
ת
ה
ה
ד
ע
.
ן
ר
א
ל
שמניע
אינוכדי
,
ה
מ
ס
ל
וזהו מלמעלה
ונן כולס
י
הערות
שפי' שעטרה טחריפות שלה שאינה חותכת 'פה אגל לא נפגמה )1 .והת מיל' דפסקא אגב דוחקא.
שם שם .מ) ודוקא אגב ריחייא או אגב ד'קולא אגל במשחותלא .הוא דברי הרי-ף כיצר פ,ג ,ולפנינו
בכ"יחיר,א מעה המופרוהצי :או,דרייק התך ,כי לא הבין
הטלה דיקולא וקרא הסלהךייקדלא'
ף סלת חתך אבל :מצא לנכון כמו שהוא ברי,ף במי א' ב .ונ' ,וכן בפרדם שם ,והונא ג"כ
יהיטי
לנכון בשבלי הלקפ השלם סי' רנ-א בשם רבינו חננאלורכי:
.יצחק פאס (הוא הרי"ף) וע"ש בשבוד'ל
שהאריך בזהי וכן יאס המאסר הזה מהרי"ף גס בהרא-ש ביצה פ"נ סי' י' וע-ש מה שכתב על דברי
הרי.ף ,וע-ש בקרבן נתנאל ,וכגמרא ביצה שם טיח ע"ב מעבר למכי:אאפיסא רדקולאי ופיי רש"' היה
משפשף הסכין על פי הדקל כ.ה ברשיי ברי"ף ,ובזמרא על פי הסל ,וצ.ל הדקל .ט ,אבל בסשחות
של אכןלא .עין בהרא.ש שם )' .ואין סכב.ן את הכקעת .ביצה כיב ע.א ,ועיין ברי"ף ובהרא,ש ופ"
)5' .אמר ר .הנינא בשאין שט אויר סו,,
בקעת טלשון ייבקע עצי עולהי והוא הילצשפליפפער ,שפין
לא נמצא בבבלי רק טצאתי בירושלס' ב.צה פ.ר ה"נ (רף מ"ב ע ):-תנואין מבבין את הבקעתבשביל
לחוס עליה אם
שלא תעשן את המת ואת הקד.רה סותר ,א"ר הפיהבשאין שם אויר ,אבל אפ
יה לאגר וריו' .ג) מוהפין את הפתילה ביום פוב כ~'.ייצח ל-ב ע"ב' .ג) פי,
יב
בי
של
בש
יש שם אי.ר ט
השריפה שטתעכב בשפת הפתילה כמין גחלת ומעכב את האורה .הפירוש הוה הוא כפי'"ר"ח בגמרא
שם .והובא בערוך ערך מהם ,כ' לפיו היתה הנ,.מוהפין בה"א) ,ותתב פירוש המתעבה בקצהיפתילה
כמין נחלת ומעכב האורה מותר לחתכה ,ונראה כ' כן יש לתקן לפניו בהאורה .והנה בהרי.ף לפנינו
חסר הפירוש על ערויי " ,W1tCרק בהרא.ש ביצה פ"ר סי' '1הביא פירוש טמיר ראשהפתייה שנשרף
מעסה פחם וטהש.ך את הזר .והאו.ו הי .ום שוב סי' שם.א השא ערוח חשיכה פי' כשהוא :עשית
ברא.ןה פהק מקבירה ,הוא כפירש"י ב:טרא שם),ער.י
' פי'להס.ר ,חשיכה פחם המחשיך אורה ,וראיתי
כשכה-ל הטלם ם' ,ר"מ שנם לפניי היתה הגי .סוהט.ןי וכתב פי' הוא ראש הפתילה הגעשית פיחום
ואיזה מאירה 'פה .ידן הזותן שמן בזר בו .,ביצה כ.כ ע"א איתיביה רב יהורה לעולא תות ,שט,
בזר כו ,וע"ש בפירש.י .טוו אין r'J:ccאת החרדל ,שבת קל-ר ע.א ,וע"ש בם'רש"י .עז) וכ' שרא
:וסרי שרי ,תקנת' ,ב.שרא אפסרי שד' ,כסו שהוא ל:כ,ן בב"י א' ב' ומ ,ובפרדס שם סי' קסי,ה'
והוא בזמרא ביצה כ" :ע.אי וע"ש בפירש"י )1' .האי מרורתא .ב.צה ל"א מע"ב ול"נ רע,א' ,ה)פירוש
מרורתא מרוריו עצ.םכ,.
.הוא סי' הר"ח בביצה שם .והובא :ם בערוך ערה טדי א' ודבריו נובעיט
מפי' הך'-הי :1ם הרי"ף גפ"ד רביצה דביא הפירוש בקיצור קצת ,והרא"ש כפיר דביצה סי' י"ר סטאר
ן בפ.רש"י בנברא שס 1
רבו" הר..ףי וכי.כר' הרא,ש מפרש הפור באו"ח טיי הק.ב ,ועיי
.לא
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מפר האדרה
פשדיןמליגתהראש.
67
)5טלגין את הואש ואתרינלימ ומהנהנין נאר ,אנל אין
[טופליןן אותן לא בחרסיתולא באדמה :נ) עיסה חציה של נוי והציה ישיאל
אטור לאפותה ביום מזב ,ז) [אבל בהמה הציה שלנו.והציה שלישיאלמותרלשחטה
ביום טוב] :ושהטת נהמה היה ועוף מזתרין ה) [ב.וםטוב מפשיטין וכל מה דאיפשר
לשנויי משנינן ולעוף צייך שיהא לו] עפר מוכן או אפר מיה מוכן הוא :ו) שהת
בהמה (כשירה) [בשדה] לא יביאנה במוט הבמזתה] אבל מניאה (על יד) אברים
אברים :ז) ומצה דמת'לרהביום טוב ראשון מותרת בשני ,בכל ימים פובים ,ח)חוץ
מראש השנה שאסור בשניהם ,ט) ושבת ויום טוב נולדה בזו אסורה בזו י) ואסור
נ) (טונלין)
ש"
לטלטלה ,ולברוריאוכלמתוך הפסולת לאכול לאלתר מותי ,אפילו בשבת ובלבדדלית
בהו מלילה י )5כל הנדוכין נדוכין כדרכן ואפילו מלח ותבלין לא צריני שינוי:
יבל .זה אבל לא במרה ,יג) ואם היה כלי של מדה
ינ) אומר אדם לחבינו מלאל
אסור למלאותו ,יד) ואומר לו תן לי ביצים ואנוזים עו) ובלבד *לא יזכור לו סכום
מקח ולא סכום מנין( :ושויין) לז) נושונין] אתהקמה ביום טוב יו) ואיןצריךלשנותז
יח) שני ימיפ טובים של גליות אחד מחוני שנתלשמוםטוב ראשוןכנוןענבים שבצרן
הערות
[םט] מול:ין את הראש .בכ.י א' וב ,ובפררם סם' האירה ,מחובר זה לדינים שלמיו ואין פירור
בכ.י חיר,א
מלינת הראש ,ובאמת כל הרחים הם
בי:יהמי רק בכ"' נ' רשום נ,כ כמי
יו
בדצי יום פוב ,ויש להחבירם לררים שלפ:יהפ ,והמאמררה
יא בביצה ל"ר ע"א ,תזו רבן מ1לנין את
הראש .נ) שבלין .תפתי פ1פלין .כמו שהוא בזמרא ובכל כ"' .ופירש"' אין פופלין בסיר להמרשערן
דהוי דרך העבד:ין .נ) עימה חצ.ה של נוי
.הנבא בר..ף פ"ב רביצה על המשיזה חל להבת אחר
) אבל בהמה כ 'nccin .,1כסו שחנא לנכון בכ"' ם נ ,זג ,ובמררם סם' האירה ,ובב" .נ,
בשכת.י
)
ה
.
'
ו
כ
ו
מ
כ
ם
ו
י
ב
של
א
י
ה
ש
ה
י
צ
ח
ב
ו
ט
.
'
ו
כ
ן
ט
י
ש
פ
מ
ו
ה
ט
י
ע
הראשנה
ת
י
צ
חסר מח
הופפתי
נוי
בכ.י
א' ב' ג' ובפרדם .ו) שחפ
בשרה ,משזה ביצה ב"ה ע.א .ו) וביצה דמתילרא ב!.ם פ1ב ראשון.
בהם"
ביצה ד' .K~Uח ,חוץ סר"ה ,שפ ד ,ע-ב .ט) נשבתויו"ט .שם ד' ע-א כרעת רב )' .ואסור לפלפלה.
שם נ' ע"ב )"' .כל ה:רוכין נדוכין .ביצהי.ר ע"א' .ג) אימר אדם לחב'רו .משזה ביצה כ,פ ע"א.
ינ) ואם היה כלי של מ.דה אמור למלאות ..נברא שם' .רן !אומר לו תן ל' בציס 1א;!1ים ,מטה כ-פ
,a"pסו) ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח ולא מכום מזין .בזמרא לפ:י:ו ובלבר שלא יזכיר לו
סכם מרה ,רשב.א אומר ובלבר שלא יזכיר לו סכם מקח ,ופירש"י ככום מדה קב או קבים ,סכום
מקח דמים ,וכאשר הביא בעל האזרה הוא גירסת הרי,ף שנרים בטילת.ה רת-ק מקח ובסילתיה ררי,ש
מזין .וכתב פי' מכום מקח כנון שיש עלס כפף לא יאמר לו תן לי נכסף ויש לך עלי כטף אחר
' ש ':כמפ'ם .וסכום מגין לא 'אמר ל! הר' 'ש לך ביר' חמשים אגוז'ם תן ל' חמש'ם
הר' 'ש לךב.י
אחרים וחר' יש לך ביד .מאה עכ.ל .ועיי.ש בהר.ן ,וערן בהרא,ש ביצה פ.נ ם" י 1.ובתום' ר.ה
שלאיזכיר ,וכן בשבל' הלקט חשלם סי' ת"ר והביא נ,כ כ ":הר..ף .ט)) ושתין את הקמח .בשה כ-פ
ע.ב ,ועיין בהרא"ש )1' .ואין צריך לטות .זה ליתא בגמרא ,רק ראיתי שבעל שבל' הלקט השלט סי
י משמע
ר :,הביא כתב רי אליעזר מפול זצ"ל בתיפפותי 1רהא ראמרי:ן שרין קמה בסם פופ בלאשרי
' .ה) שני ימים פובית של גליות אחר מחיבר שיתלש ב1.ם סיב יאש1ן כו' .כל המאמר ער טופו
פי'
המפ"ם אלפא שת' קדושות הן ואחר מהן חול: .מצא נ.כ בהפרדם פ" קמ"ח מא' האזרה ,המצא
ג"כ בגוף ספר הפרדם (לא כשם האזרה) בם" קמ 1.המתחיל שניימ.ם טובים של גליות ,ועהן כאר.כות
")
בתשובת רש"' שדפסת בתשובת חכמ' צרפת מי' '"א .וכן :מצא במחוור ו1יפרי סי' ע"ח (צד ,)284
ושזה עם לשון הפרדם מלה במלה .ובמקום שתיבא בפפר האירה רקיימא לן כרבא [צ"ל כרב] בין
לקולא בין לח1מרא ,בנמרא ביצה ר ,ע.ב אמר רבא הלבתא כוותיה דרנ בשי תלת בין לקולא בין
לחומרא וברש" ,שם מפרש ה ':תלת) .הובא בפרדסי ובמחוזר וניטריוכן רח' גוה; ,והביא ראיה לחבריו
מהא רנרסי:ן בפרק ראשן דמסכת ביצה (רף ר' ע.ב,
:זלדה ב1ה מותרת בנה בו ,.ואמרינן [שם רף ה' סע-ב] הלכהא כו1היה דרב בשי תלת בין לקולא
דאיתמר שני ימים ט:ב'ם של גליות רב אמר
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
68
מפר האורה
ואחדעופות ודנים שנצודו ביום פוב ראשון ,מותרין ביום טוב שני ,סמה נפשך הואיל
דשני קדושות הן דאי יומטובראשון קודש שניחול ,ומותרין למוצאי יום ראשוןבכדי
שיעשו ואייום הראשון הול ושניקודש כל שכןדמותרין דהולמכין ליום טוב,דקיימא
לן (כרבא) [כיב] בין לקילא בין לחומרא ,יט) ועור דאמרינן נבי שני ימים טובים
של גליות שאם אירעיום פוב שני בערב שבת ולא הניהעירובי תבשילין בחול מניח
אדםעירובומ.ום פוב לחנטו ומתנה ואומר אם היום קודש למחר הולאין נדברו כלום
ואינו צריך לערב דהולמכין לשבת ,ואם היום חול ולמחר קורשעירובי עירוב ,אלמא
שתי קרושותהן ואהד מהן חול :כ) המבשל כמה תבשיליןביום פובולא אכלמכולם
בתוך הסעורה הואיל ולצורךיום פוב נתבשלו כולם מתהילה ועכשיו אינו צריךלאכול
מכל אחד ואחדאין בכך כלום דלאהוויכמכין מיום פוב לחול :כ") אמר רב פפא
[הלבתא]נוי שהביא דורן לישראל בשני ימים פובים של נליות אם יש שם מאותו
המין במחובר לקרקע ,ננון שהביא לו תאנים וענבים באלול או בתשרי ,והביאם לו
ביום פוב כנ) ראשון בערב ,כיון ששקעה עליו המה של יום מוב ראשוןונכנס יום
שני שהוא בכדי שיכנס לכרם ויבצור ולאלתר מותר לאנוף מהן ,ובן ביצה וכן חיה
ועוף ודגים שנצודו ביום פוב ראשון טותרין בשני כיון שקעקעה חמה ושוחא בכדי
עשייתן ,ואםאין מאותו המין במחובר כגון צמוקין שהןיביש.ן וידוע הדבר שנעקפו
מימים רבים .או כיוצא בהן אם באו מתוך התחום מותרין ,ואם באו מחוץ לתהום
[אסורים .ואפילו אותן הבאים מהוץ לתהום] ,הנא בשביל ישראל זה טותי לישראל
אחר :כג) וחיה שקננה בפרדס שסמוך לעיר דרעתו עלוייהו אין צריכין זימון דאין
פעונין צידה כר) (וכל מן הקרפף) [אבל [rUNאסורי [אפילו] בהזמנה כיון דמעונין
צידה .כס)אין נותנין (עור) [את העור]לפני הדורסן ובית הלל מתירין ,כו) ושוין
ה ערות
בין לחומרא .ובדרך אגב אעיר שבפרדם בס" קמ"ה מסי האורה נשמעה שורה שליטה !חמר ואי יום
הראשנן הול ושגי קודש כל שכן דאמרינן דהולסכין לדםפוב הקיימאלן כרב בין לקולא בין לה!מרא.
יע) !עיר דאטריגן גבי שגי יסים פטים של גליות כ! .,הוא הסיום למאסר שלפ ,1':וכיה בפררם סי.
קם"ת מספר האורה ,גם בגוף הפררם בסי' קם-ו ,וגמחוור וויטרי שם ,נם המאסר בחף הפררם סי'
tffopועיר ר:רטי:ן בעיר!בין ,הוא בטחזור !ויסרי סי ,ע-פ ,אבל בהאורה מם"ם אלסא שני קדושות
ואחד סהס חול! ,אחר הסיום הזה טתחיל בגוף הפרדם! .בטחו 1-ועור דגרפי:ן בעירובין .כ) המבשל
כסה תבשילין ביום פוכ ולא אכל סכולם בתוך הסעודה כ!' .זה הובא כשכלי הלקט השלם סי ,רם"ה
בשם הגאונים וצ'לי וסיים סדקאטר לצורך יום טוב שסע טינה דל'כא הערסה דאי איצא הערמה אסור,
נ )6אמר רב פפא .בגמראביצה כ.ד סוף ע"א איתא רק אטר רב פפא הלבתאנוי שהגיא דורןלישראל
ביזם פוב אם יש סאות! הם.ן בטחוכר אסור ולערב :מ' אסורין בכדי שיעשה !אם אין טאותו המין
בטחוכר תוך התחום סותר חוץ לתחום אפור ,ועשש בפ" רש"י ובתום' שם ר-ה ולערב ,ובעל שבלי
'6 bp~nי רט-ו הביא זה בשם רש"י twtpועיין בהרא"ש שם שהאריך בנה ובאשר חוכא בטפר חאורה
אין זה לשון הש"מ שם .כב) ראשון בערב כ! .,הוספתי כסו שה!א בכל כ"י גם בפררם סי' קם-ח מספר
האורה .כס וחיה שקננה בפרדם .ביצה כ-ה ע.א ,ועיי'ש בפירש-י ומה שהביא שסס,ך לעיר: ,מיאשם.
וכל מן חקרפף אסירי אפילו .filoln1תחחי אגל אמן .ר"ל האם שלהם! ,ב:טרא שם הא באסה
וברש" שם בולדאיו צריך זימון שאצה 'כנלה לברוח !דעת'ה עליה ,אבל אטה שתא נדגלה צריכה
רטון .והר'.ף בביצה פ' :הביא הרין בזה הלשון וחיה שקידה בפרדם בנון איל וצבי ~כיוצא בהןוילרו
עפרים !עדיין הס קפנים ואין צריכים צירה אין צריכין ויטגן ומוהרין ביום טוב ,ודוקא בפרדס המטוך
לעיר רח!ו לחו ררעחיה עלוהי ,אבל בפרדס שאינו מטוך לעיר צריכין ויסנן ,והים בדידהו אבל
גאימיהו כיון רגעתן צירה לא מה .:להו:ימין ע"ג .וכן הוא גהרא.ש שם ,וכן הביא כן הפר או-ח
ס? תצר ,ובטפס אבל בא'מהו הביא הנא !,האם -ובפררם סי' קס"ח בשם האזרה (כ-ט ע"ב) אבל
אימן אסורי ,הציג המו"ל סימן כוכב על
להוריה כי אטה מען ,ולא ירע כי הכוננה אימן ר"ל
האט שלהם .כס) אין :והנין עיר למי ה.דאוירמסןן -ובית הלל מתירין .משנה ביצה י"א ע"א .נו)ושיין
יח
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מפר האורה
64
שמולהין עליו בשר לצלי ,כז)ומעריםומולה הכא ו"כאעדדמלח כוליה ומעריםומולח
נהמא נרמא עד דמלח ליה כוליה בשךא :כח) אין מו)ה'ן את ההלבין ואין (מהבהבין)
רמהפכין] בהן :כס) מניה אדם עירוב' (תבשילן) [הצרות] מיום טוב להבירו ומהנה
ונימס הכי אם האידנא הולא הוא נשתיי לן בתאי עירובא לטלטולי בשבתא ואי
האידנא יומא