מפר האורה
98
ככלי מתכות ,ואף על נב דמתברא [ומצבתא] לא דמיא לכלי חרם אלא לנמתכות)
[כנלי מתכות] דמיא,ומניא להו בפלימה ומשתמש בהו נססחא' ,נ) דתנן נח של אבן
שזפתהנוי מנגבה והיא טהורה ,ושל חרם אף על פ' שקלף את הזפת אסונה ,מכלל
דאבן לחוד והים לחור,יי
) ועוד דתנן בהדיא במסבת כלים [תנוי] של אבן ו'טל
טתכות סתור וטמא משום נלי מתכות אלמא נלי אבן ככלי מתכות דמי ליה:
[פג]דין הכעלת כלי של מתכות.
"
) יורה קטנה כתוך יווה נרולה מגעילה עד שייתיהו המים [מאוד ,וכשירתיחו
המים מאד] כהלכתן יוציא יורה הקטנה מתוך יורה הגדולהויזמין מיס צונחם להדיחה
במים והיורה נדולהאיןצריך להגעילה תהילה ,לפי כשוותחין המים הכלי פולט ,ואותה
היורה ניתרת באותה הנעלה ,וכלבר ש.היה וריו כשיריק ממנה המ.ם היותה'ן ['דיתנה]
במיםצוננ.ם לאלתר ,שאםלא יעשתכן'צטנן המים הנגעל.ן ותחוור ותכלעס:נ)וסכין
שלנוי מותר להנעילו בקרירה של נוי אבל צריך [שיתן] בה מים שש.ם [מכדי]
האיסור היוצא מןהסכיןכדי לבטלו בששים ,שלא יצטרךעוד להנעיל הקררה ,ג) והא
דאמרינן אין מבטלין א.סוי לכתחילה ,הני מילי לאכ.לה ,אבל כי האי טונא מבטלין:
)7ועריבה צריך לנירה שלא ישאר שם כזית במקום אחד ,פחות מנן בטל במיעוטו,
ואינו עובר בבל יראה וכל ימצא ,ח) כרתנןכצק שבסרקי עריבה אם יש כוית במקום
אחרחייב לבער ,ו) ואם לאו בטל במיעוטו )1 :הני מאני רצביעי ניצייפי
] בצרוף
") אלום [כלשק נין שהוריםבין ייוקים,בין לבינים ,אמויין בפסח ואפילו חלקים,
ט) דאמר אמימרהני מאני דקוניא הזינן דמידיית' אף על נב דשיעי ,והתורה העירה
ל%בקי חרםשייני יוצא מידי 1'017לעולם :י) והנאלהסכיל כליו קודםטבילתןיביך
עלטבילת כלים ,ויש אומרים על הטבלת כלים ,רכל המצזת כולן מביך עליהן עובר
) שפוד של עץ של גוים אין לו תקנה
לעשייתן ,ואחר כך פונלן במים ודיו :י"
אלא בשריפה ,לפי שתשמישו על ידי האור ,ודינו על ידי ליבון ולא בהגעלה ,ולא
ן הוא,
אפשר ללבנו הואיל ושלעי
הערות
שהביא כעל האורה ,רק ההאורה סיים מכלל
בה בהסק עביר לה נרופא וט6ליט כ ,'1מלה בסלה
כמ
י של אכן ושל חרש מכלל רשי בשמא דגללא
דאבן להוד וחרם לחוד ,שבא בבה" :שם מדקטש:י בין
ככלי מתבית רמיאן ושריאן ע"כ .ובפירם ס" קשה שהוא מטפר האורה הובא בטעית וכל' בורמא צ"ל
בורמא: ,ם בטשת שם 1סצגתא וצ'ל 1מצבתא'.נ) רשן :ת של אכן .ע" 1ע.ר ע"ב במשגה' ,ו) :עוד רתנן
בהדיא כטסכת כלים .הוא כפיה מ'.א1 ,הס'1מ הוה ל'תא בכה"ג שט ובכ.י א' וב' בטעות תוך של אבן,
צ"ל תנור של אכן ,וכפררם נשספו המלות "במסכת כלש" מ במררם מסף .וכירה של אבן או של
מתכות סה1רה וטמאה משום כלי מתכות" הוא ג"כ כמשנה שם וליתא בכל כ"' :
[פנ] )6יירה קטנה .הבא כפררם סי' קכ 1.הוא מטפר האירה .ומכיו שלגוי מותר להגעילו
כקרירה של:וי .בפררם שם בפערה בקרירה של ישראל ושל של נוי .ג) והא ראמרי:ן אין
י א'
מבפליז איסור לכתחילה .ביצה רף ד' ע"ב .רן ועריבה צריך לגררה .הוא ג"כ בפרדם שם ,וככ.
מתחיל ב1ה מאמר הדש ורשום דין עריבה ,וכן :מצא מכאן בסידור רש ,'.וכאיסור והיתר ,וכן בטח1ור
וויסרי סי' י"ג (צד ,)257ורשום .:כ רין עריבה .ה) כרשן בצק שבמרקי עריבה .טש:ה פטחיס מ.ה
ע"א .ו) ואם לאו במל במיעוטו .כמחור 1וימרי ס,.ם אחר 1ה 1ח 1ט1תר להשתמש בה אחר הפיה,
אבל בפצה עצמו אמור דכיון דקא משהי כיה אימורא הימוצו קשה )1 .ה; .מאגי רצכיעי וצריפי בצריף.
זה :מצא נם בטמור 1ו'טרי מי' י"ב (צר :1 ,)256ן :מצא באיטריהיתי (וחמר במירור הש"י) .מ)אלים
בלעה הוא ,Aiaunע) דאטר אמימר הזי מאני דק,ניא .פסחים ל .ע"ב ), .והבא להסכל כליו קודם
פבילת' 1ברך .הוא כם'ד1ר הש"י ,וכאי.ה ,ובמחוור ויסרי ט" ( ,,צר .)256י"
) שפור של עק .לא
"
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
94
ספר האורה
[פד]דיןשימורמצה.
)6ומיתבעי להו למיהוי לנל אחר ואחד מצה המשומרת לשום מצה טחימי
דמינטין דלא ליפולעלייהו מיא )( :וכשטוחנין חטה למצות נוהנין "1SwSישראל
אחיהנייחים ש%נוי% ,היום יושב ומשמר ,כדכתיב ושמיתם את המצות (שמותי'ב
"ז ,נ) בעינן ש.מור לשם טעה,ואין ישראל צריך לעמור אלא ער שיטחון נפי מה
שצריך לשלש מצות של לילה הראשונה ,שהן חובה והן צריכות שימור לשום מצה,
אבל השאראין צריכין שיטור ,וגוי שהוא טוחןואין ישראל רואהו ועומד על נניד
מותר ,ואפילו סלתות מן השוק שפיר דמי ,וכל שכן הכ 4דתבואה של ישראל
ד) דאמר מר הקמחים והסלתות ובציקוול וטלנוים ארם ממלא כריסו מהם ובעבר
שיאכל כוית מצה באחרונה ,והוא שלא הכסיפו פניו לבציקות swנרם ואין לחוש
שמא יתערב מחמצתן לתוך הקמח ,הואיל ולאחר כךמנהנ כל העולם שמרקדין אותו
ןשנתנשקו בקדירה ונמצא גרניר
בנפה שאם יש שם חמץ נפה קולטתו :ס)ותינילי
חטה באהד מהן ,אסורין בהנאה רחמץ בפסח במשהו ,ובשרשרוי במים בפסח ונמצאת
בטים גרעינה אחת של חטה מותר אף על נב רכל איסורין שבתורה בשאר ימות
השנה בנותן פעם אובכזית או בששים ,וחמץ בפסח אסור
וכי האי נוונאכי
י
ו
ו
ה
ש
מ
ב
,
ת
צ
מ
ח
מ
וראיה
הוי שרי במיםדהוי צוננת אינה מהמצת ,אבל אם הואמבוקעת ורא'
לרבר שאין לותתין חמה בפסח ,ובשר שנסלח בכלי מנוקב בפסח ,וקודם שנתבשל
נמצאת המה אחת באחת מן החתיכות ,בין בעליונות ובין בתחתונות ,אינן אסורות
אלא אותה שנמצאת חפה בה בלכד[ ,ועליונה שנננעת בחפה והשאר מותרות] ,ואותן
שנגעה בהן איןלהם היתראפילו לאחר הפסח ,אלא יבערם מיר :וחטים שנשרו במים
בפסח אינן אסורות אלא אם כן -נתבקעו ומיבעי ליה למ'נסר הני המי דלא ליפול
עלייהו מ'א בתלוש ולא הטל בלילה ,ומיבעי ליה למינטר הני חסי משעת קצירה
ולאשווהו בבית מכוסה במקום צנוע דלא לינע בהו מיא ופלא ,וזהו ררך שמירתן,
ראמי קרא ושמיתם את המצות נשמות "ב "ז] ,ושימור מעיקרא בעינן ו)דאמי להו
י מהפכיתו הפכיתו לשם מצה ,ובעל נפש המושל ביצרו,
רבא להנהי דמהפכי כיפיכ
ומתרחק מן העבירות ,לא ילתות חפים בפסח ואפילו המי דשריקין ויבישים שהם
ה ערות
הובא בסידור רש.י ,ובארה ,ולא במחזור וויפרי ,ואת זה הביא הרי שלמה ס'רליו בשו"ת וקן אהרן
ס" ר,פ מס' בית מוער בשם ספר האורה :
[מןז ]4ה ימיתבעי להו לסיהוי לכל אחד ואחר מצה המששרת .זהליתא בסידוררש"יי ובמחזורוויטרי.
ועיין מבח"ג ה' פסח ריש פרקכל שעה שהביאמיחייביגן למיבל מצה רמי(טרא ולא ופיק איגישידי
חובתיה אלא במצה רם'גטר לה מחטץ .והרי"ף פ-ב רפסחים הביא ומיבעי ליה לשורי קמחא דפמחא
משעת קצירה ,רכתיב ושמרתם את המצות ,והשאילתות פרשת צו ם" שה כתב לא נפיק אי(ישירי
חובתו אלא במצה דטיגטר ליה מחימוץ מן דגפלה מ"א עילויה ,ג ,וכשפ~חנין חפה למצות (והנין
לשלוח ישראל אחר הריחים של נוי .הוא בפרכס סי ,קכ,ז ,והוא מספר האורה שלפנינו ,ונמצא בנוף
מפר הפררם (לא מטפר האירה) בסי' ק"מ ,וכן נטצא במירור רש"י ,ובאיפור והיתר ,ובמחזור וויסרי
סי' י"ה (צר ,)259וטתחיל לפני הפסח כשפוחזיו חטיה ,וכן מתחיל בפרדם שם ס" ק-מ .וכן בשבלי
שלמה .1ל .נ) בעינןשימור לשם מצה .פצחים
הלקט סי' ר"י הובא כן בשם הלכות פסח שלרביגי
מ' ע"א .ד) דאמר מר הקמחים והסלתות ובצקות של גוים כו' ,בפסחים מי ע"א ,ושם איתא ראמר רב
הונא בצקות של גויסו אבל .הקמחים והפלחות .ליתא שם וכן במחוור תיטרי ליתא ,וגם בפררם (כטף
הפררם לא מהאורה) ס" ק.מ ליתא רק כפרים טמפר האורה בסי' קכ"ו שכא הקמהין ~הסלתות של
גוים, ,בר"ן פסחים מ"ב הובא ג"כ הקמחים והבצקות ע"ש .ה)
בקדירה ונמצאת
ותרנגולין ש(תבשלי
גרגיר חטה .הובא בפררם ס" קכ"ו ,והוא מספר האורה,ול.תא בטירור רש"י ובמחזור וניטרי .ו ,ראטר
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טפר האורה
"5
שרו לן למלחת ,ואי לית ליהכויה
חוקים ,והאידנא אין אגו בקיאים ללחות ,ולא
סעודתא מההיא מצה דמנטרח אכיל כל סעורתיה משאר מצות ובלבד שיאכל כזית
מצה באחרונה רמינטרי ,ומיתבעי להו למיעביד שתי מצות לתרי ליליא )1 :ובצקות
של נוים דקיימאלן אדם מטלאכרסו מהן ,היכא דאיכא'שראלעומדעלנביוהגוי הלש
או הגרה מתהלה ועד סוףומסייעו ועביר שמירהמעולה שמיר דמי ,אבל צריר שיאכל
כזית מצה באחרונה :ח) ומי שפירש בים קרוב ' [nctSJלוש ויאפה בענין ,שיוכל
לעשות בשימורולא יתבטל מאכולת מצה :כל הכלים של חים שנשתמש בהו המץ
בצונן ,מוחד להשתמש בה מצה בצונן הוין מבית שאור שהימוצו קענה :וב.ת ה-ומת
'הנשתמשבובלהשנה,כגוןחרוסת שגותנין בומורייס ,או חרדל ,וטובלין בו פתן,הואיל
והימוצו קשה אסור:כ) וביצעת הדחק מותר ליקה קמה מן השוקלצורךויוצא בה ידי
חובתו אכל דאפשר ליה לא ,דבעינן ושמרתם ! והלב שחלבו נכלי נקי י) [וכן נשר
שנמלחבכלי נקי,וכן גבינה שנקפית בכלי נקי] ושמרה מהמץ שתר לאכלה בפסהואם
לאו אסורין :וכליםשל נמ' או של קנים או של ומוש אושל נסרים שנשתמט בהם
חמץ,אין צריכין הנעלה ,אלא שוטפן בצונן ,ומניה בהן מצה ואינו הושש:
(פה] דברים שאדםיוצא כהאידיחובתו.
י חובתו בפסה ,בחטים ושעורים וכוסמין,
)5אלו דברים שאדם יוצא בהןיד
ושבולת שועל ,ושיפון ויוצאין ברמאי ובמעשר ראשון שניפלה תרומתו ובמעשר שני
)3וכוסמין מין חטין ,ג) שבולת שועל שבולת תעלא ,וסטן של אלו המשת המינים.
הנרניר שלהם 'ש בו ד) קצת ציריא כגרגיר החטה שיש בוציריא:
[סו]דין לישה.
)5ומיתבעי ליה לאיניש לאזרהורי בעיסה רפטחא ,דלא לישהי יתה כלל ולא
' WISאלא נמים שלנו שנשארו מבלילה ולנו בלילה בכלי,ולכולי נפמהא]בעינן מים
שלנו נ)דכיון דמשוסהמץ הוא שהמים הנרופ.ם ממהרים להחמר הילכך ליבאשינוי
הערות
להן רבא לה:הו דמהפבו יהן טו' a~naa .ט' סע-א ), ,ובצקות של נויםרקיימא לן ארם ממלאסריסו
מהן .פסחים מ' ע.א .ח) ומי שפירש בים קרוב לפםת 'לוש מאפה כ .,1במחו"ו טיי כ"ט (צד )262
הובא ט' שמבקש לפרש בים קודם הפסה בו' .לוש ויאפה וישא עטו כרי שלא יבטל מאכילת מצה,
וטים שם העתקתי טתשעית רש.י ,ובעל שבלי הלקט השלם סי' ריס הביא זה בשם רב כהן נאזן
ז"ל ,ע) וכשעת הדחק ,הובא בטד1ר מש"י1 ,בטח11ר וויפרי פי' ס"א (צד )268באריכות קצת .במפר
האורה הוא בקצרה .וכאשר היבא במפר האורה :טצא בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' ציה ,שהביא
וז"ל וששאלתם ליקח קטה טן השוק בשעת הרחק סותר רלא טה1יקי:ן איסורא ויוצא בה ירי חובתו
אבל לכתחילה לא טשוט ש:אמר ושמרתם את המצות ,מצה המשומרת לשם מצה בעצן שיטור מתהילה
וער טור, ,כ"כ רב שר שלוט עכ"ל ,והתשובה לרב שר שלום הובא נ.כ בשערי תשובה סי' רצ"ב.
') וכן בשרבו ..הוספתי כמו שהוא בכל כ"י: ,ם בפררט טס .האזרהטיי קכ.ו,
[נשה] 5אל ,דברים כוי .טשנה פסחים ל-ה ע.א .נ) וכשמין מין חטיט .גטרא ~ewג) שבולת שיעל
שבולתתעלא: .מרא שם .ר) קצתציריא כנרניר החטה שיש בו ציריא .הוא מלשון חו"ל ממחים
מ' ע"א חים .כרן דאית בהו ציריא ,פירוש חריץ ,ובפררם סוף ס" קכ 1.כטעות צרייה בדליית.
[נ5ד 1ימ.תבעיליה לאי':שלאיורהורי כ .',ה,באבפררםטיי קמ"חי והוא טסטר האורהי 1:1גע מחשובת
הנא:נ'מ שערי תשובה ס" רצ"ח מרב האי נאץ ז"ל חטתחיל וששאלתם מ'בעי ליה לא;.יש
ש:שאב 1מאתמול :ל 1:כלילה
לא'1רה1ר' בעיסה בפסח דלא לישה 'תה כלל ולא 'לוש אלא במים
ן בכ.י ,':ובפררם
וכו' ,וכמקום לפ:':ו ש:שאר 1מאתמול ,וכן הוא בכ '.א' וב' ,אכל בשערי תשובהיצ
שם כשב ש:שאכ .בלילה ,וכן בשבל' הלקט השלם ס"ר..אהכ.א ש:שאב 1מאתמול .ג ,דכאן רמשם
חמץ הוא שהמם ה:ר1פ'ם כו' .הוא ":כ טיברי רב האל :און ,הובא כתשובות ה:א::ים שערי תשובה
ס" ק' כלשוע ממש ,וכן ה1כא בשערי תש1גה שם בשט רב :טרו:אי :און1 ,מם" 0שם וכך אמר רב
*
שלג.
96
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
-
מפר האורה
ביןבלילה הראשון לשארימי הפסה ראיסור חמץ נוהג כל שבעה :ג) ולא תנבוה
ירה טן התנור ער שתגמור את כל הפת ,ד) שלא תתעסו ברבר אתר ותניח העיסה:
ס) וצריכה שני כלים ,אחד שמקטפת בו ואחר שמצננת נו את ידיה ,ו) ואם עברה
ולשה בכל הני דאמרינן ,אסירין באכילה:י
) ולא למבע .למילש תותי שמשא ולא
[קרוב] לתנורא :ח) לחם עוני ,מה דרכו של עני בפרוסה אף כאן בפרוסה ,ומה
דדכו של עני הוא מסיק ואשתו אופה ,אף כאן הוא מם.ק וחשתו אופה :ט) והכי
סרר לישת העיטה כחכמים,י) שלשנשים עוסקותבבצק ,אחת לשהבתחלה ,וכשמתחלת
לערוך מתחלת חנייתה ללוש ,ונשמתהלת היאשונה לאפות והשניה לערוך מתחלת
חברתה ללוש ונמצא שלשתן עסוקות בבצק בכת אחת 11 ,למעלה מוו אחת אופה
שלה ,ואהה לשה שלה,והייני דאמרינן תנא 'לשה היא מקפפת.והברתה לשה תחתיה
ומקטפת אופה וחברתה תחת.ה לשה וחברתה אופה תחתיה וחוזרות חלילה וכל זמן
שעסוקות בבצק אינה באה לידי חמוץ ,י )5והכיעיקי ולא כרבן גמליאל ,ולטגן
העיסה בפסח על סחבת בשמן כשאר ימות השנה ,אם טרתיה את המחבת תחלה באש
עד שתתלבן סותרליחן את העיסה ולסננהבשמן ,מפני שאין לה פנאי להחמיץ,ואם
נתן בה את העיסה ואחר כך הרתיח אסור ינ) ופפקא יג) בהלופ שלבעלי בתים
דהיינו חלת המשרת ,שלשין את העיסה כתיקונה ומפגנין אותה בשמן ,כמו שאמינו
בלילה היאשון אין יוצאין כה דהוי מצה עשירה ,בשאר ימים מותר ,ההוא מצה
הערות
י
נחשון -ג) ולא תעיהידה טן התער עד שתנטור את הפג פסחים מ"ב ע.א .ובפי'דם 'Dbהאורה ס"
עד שהנטור הפת ,והטדפיס בדפוס ווארשוי הסגיר סלת
קכ*ח הובא ג"כ ולא הגביה 'דה טן
"11hfi
.בתנור* ותקן ,בפת" ולא ירעכי כן הוא לנכון בגמרא פסחים שם"ירש'י ואל תעיה ירה מן התנורי
כלומר מהא עוסקת בבצק מל שעה .ר) שלא תתעמק ברבר אחרותניחהעסה .ם לשק הר'"ףסוף פ"ב
דפסחיט .ס) וצריכהשני כלים .פסחים סיב ,R'Vולפנ' המאמר הוה וצריכה שני כלים ,נמצא בב-י
עוד מאמר אחר ולירא בכ"י אי ובי ,שפררם סי ,קכ"ה ,וכך איתא שם :אץ לשין אתהעיפהבפושריי,
דתניא ושווין שאין לשין אתהע.סה בפושרין ,ואף על נב דהנן כל המנחות נילושת בפושרין וטשמרין
אאן שלא יחפיצנו ,אנן %א גמרינן טסנח1ת רלישתן בוריוין ,ובטקום ור.ו'ן ע"כ .ו) ואם עברה ולשה
כו' .כגטרא שט איכעיא לח עכרה ולשה טה ,,רב אשי אסר אסע ,ולזה כתן המחבר ,וחרי"ף סוף
פ-ג רפמחים סיים וק-ל ברב אשי טאמר אסור .ם ולא תיבעי למילש חותי שמשא ולא קשבלמיורא.
כ.ה נפבב-י א' ובר אבל בכ-י ג' הנירפא ולא מ'בעיא למ.לש בשימשא דאפור ,אלא אפילו למיתת
תחת הרקיע ביוטא דעיבא [:טילש אשר ,ואף על גב דלא נפלה ~ NVQבההוא דומתא ט"מ '1טא
דעיבא] כוליה שמשא ולא קרוב לתנורא ,וכל הלשון הוה מצאתי ברפף סוף פ.ב דפכחימי ואת אשר
חוספת' פה הוא לנכון בר'.ף שם ,והשמיח המעתיק מן רעיבא עד רעיבא ,ונם הובא בהרא"ש סוףפ.ב
רפכח'ם ,וסיים csוכן יראה שאין נכון ללוש קרוב לתנור פפני חום האש .והסיום הזה סמר ברי"ף
לפנינו .מ) לדם עונ' .טפרש לטה נקראו הטחת לחםעזני ,ועיין בגטרא פפה.ם ל"ו ע"א לחם עני מה
שנאכל באנינות ,ור1רש עוני כסואינ' .וע"ע שם ,ומה שהב"א בעל האורה הוא בפכחים קס.ו מע"ב.
ע) והכי סרר לישת העיסה כחכמים .כ.ה גם כב-י ב' אבל בכ"י א' ונ' ובפרדם סי' קכ.ח מלת
,כחכטיכ' ליתא ,והבחנה כחכמים היינו כחכמים במשנה פסחים מ"ח ע"ב ,ונמצא כל זה שהשא כעל
האורה בתשובות הנאוניס שערי השוגה סי' ר"ץ שרשום שם רב שרירא !רב האיי .1ל )' .שלש נשים
עוסקות בבצקכו' .מעה שם,
שלש נשיט עוסקות כט בצקים כו' ,ושם הטאטר נרהבה קצתע"ש.
פ-
Q~v3
.
ל
א
י
ל
' )6והכי עיקר ולא כרבן גמ
ר
ס
ו
א
שלש
במשנה
ל
א
י
ל
מ
נ
שם
ם
ג
ו
א
ו
ה
ן
ב
ר
בשכרי
כדי
תשובה סם מיימ ועכשיו חי'ב.ם כל ישראל להרחיק מכל אלה שהן דבר' רבן נסליאלי ומה שהובא
עוד בשער ,תשובה שם בתלמיד ארץ 'שראל גמרה 11לישתה כ ,'1הוא ב'ר!שלט' ttnceפ"נ הלע
ר' (ר' ל ,רע.ב)' .נ) ופמקא .כן הוא נם בכ"' א' ינ' ,ה"נו !מסק .ועררם שם יפסק" ,וככ '.נ' בטעות
ומפקא .יגו גחלוס טל בעלי בתים רהיטו הלה המשרת .פסחים ל"ו ע'א מאי הלת המסרת,
חמר ריב"ל וה הלוט של בעל' בחימי והוראות חלט הוא מערבי והערוך מפרש חלות המכרת חלות
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מפר האורה
47
יהימוץ[כגון האפף]
החלוטה ברותחין וראימצה הוא ,ע*) כדתגןדברותשאינםבתוןליד
והמבהיל והלוט io~nwבווהחין ,אך בשתילילות הראשינותאיןעוטכןכך ,זולתילחולה
'תאינו .כול לאכול מצה התירו לו בדוחק לחלום מצה ברותהין ,והאידנא ליכא סאן
' ראפה עצה (בכוביא) ]rw~Jllt
דייעלמיחלש ברותחין ,הילכך הלוטה אסורם ,יו)יהינ
נפיק נם.ידי חובתו ,דכעין תגור הוא:,ו)ותוכי דאפה סצה על ארעאשנירא וקא מעטר
י שהא ,אסור לסיפא
ליה ,נפיק נסיידי הובתו ,והאי בוכיא אפה בה המיראכיל
בה מצדעדהיסיקו סבהוץ היא ,ואי מקיא נוטרי והסיקו מבפניםשפיר ~ ?bפירוש
בוכיא כגץ טגן של חרפ 'טאום,ן עליו עתות :י ):וטפקא שהוא של הרס והוא
ניסקת מלמטהיע
ל נבהאין שם גחליםכ ,%%ואין י?%הבת עולה ע%גבה ,והפת אומנן
,
ה
ל
ו
כ
מלמעלה ,ואופין בו המץ כל השנה
אפור לאטה בהמצות בפסה .יה) [כדאמרי:ן
בבוכיא ,וה'מ ישנה שאפו בה המץ ,אבל הדשה .צהכינה לאפות בה נפפה]' בין
ן הסיקו מבחוץ סותר ,כיון יצהאור שולטת תחתיה סדתה ר.תהא
הסיקו מבפנים בי
,
ר
י
ס
והפת נאפה מיד
ה
ל
י
ה
ת
מ
ן בתגור בין (בוביא)
ם
ו
ק
מ
ל
כ
מ
ו
ק
י
י
ר
ל
ך
י
י
צ
בי
[בבוכיא) וההר כך סרביק ,אבל להדביק ואחי כך להכיק אסור ,יט) כללא דסילתא
כל שמסיקין תהתיו או עליו ,ואהר כר מרביקין את הפת אינו בא ל.די ה'סוץ ,ואם
הדביק ואהר כך הסיק היישען שמא ישהה ואסור ,כ) כדאמדינן הרתיה ולבסוף
יי)
הער1ת
כמין טחון ואופין אותן החלות ע"י שמן לפיכך נקיאו
שאינן אפהץת בתנור אלא על המשרת שהוא
חלות המשרת ,ונהו חל!מ
רבוכם גר ,פפחים ל"פ ע"ב .יד) והינא ראפה סצה בכוב'א כ '1תמנתי בג!כיא ,וכה במאמר שלאסר':
והא ,גובים רקא אפה בה ,וכיהלנפוין בכ"י א' ונ"' גי ,אבל בכ"' ב' בסערת כב-תא ,אבל אחר כך
נאמר נם שם פי' בוכיא ,בפררם פי' קכ.ה נשספו הסלוח "יהיכא יסלו מצה בבוכיא :פיק :ט' ירי
הזבחודכעין תיר היא .אבל אהר כך היבא ;ם שם פ" כוביא ,זבל קורא 'שחוסם על מה מ91ב פי'
כוביא ,הלא לא :זכר כלל ,אבל באמת נשמם שורה שלימה ,ונ.2 :ל פ" בוכיא .והמאמר הוה הביא
בקל שבל' הליס השלם מ" ר.ז
ע"ד ע"א) ר"ל 1בוג'א אפו בה חמ.רא כילא שהר .וחיא המאסר
י המאמר הוא בפסחים ל' ע"ב הא' ב'ג'א הימקו מבהנץ הוא ואמור ,ואי
משלליפהניו ~ נהי ומק"
V
B
i
ככר! ,הערוך נורם בביא,
שפ.ר רמי ,ומירש"י בוfביא פל' שהוא
מרעפים ואופין ומטפין בו
נוטרי
עין בערך בכיא ,ובפררם (שם ב.ו ע"א) כניןט .!1נ-11ן ,והציג המו"ל סי' כ1ככ להירות כי :עלם סמ:ו
הכוינה ,באמת 'ש להקן פגן ,וכן בדפוס ראשון דפנם ק,ש"ט .:כ בטענת .ט1 ):ך'ג' דאפה מצה על
ארעא שנירא ,ובן הוא ככ.י ב' וכ '.ג ,.וגכ.י א' כמשת שנירא .ובאררט על מלה (2ג'רא :~srהמו.ל ס"
ל וה.כא דאפה מצה
כ-בב .להורות כ' ;עלם מסני הבוזנה ,יראית' ברי"ף סיף פ'ב דפטחים שהב.א.ג'
נפק ידן sr:1lnבפסחי וכן הובא כן בהרא.ש פסים פ"ב סי' 1".אבל
על ארעאיקא מצפר לה
~'ev
. f~Gשמרא" לא דוכא כלל ,והראיה סיים שם כתם בעל הלכות וא' אשפה על ושפרא) [צ"ל פפקאן
או על גרש נפיקירי חובהו! ,רבריו שהגיא מבעל הלטת הוא בכה,נ הל' מכח (רפוא :.11יציאל .ע"א)י
ז"ל 1היכא דחפה nYcעל ארעה כד טנסר לה שפיר p'glיד.
הבתיה1 ,ה'א הלשון שה.3א הריסי
ורא.תי כשור א..ח מי .ת ש א הביא גם כן את דברי הבת"נ א' אפה על נבי קרק; או על מפקא נפיק
בה ירי הובת.ה ,ואולי :שחבש הטלה בפפר האורה מן מלת "שפיר" ,אהר רשם בגליון שפיר:.עשית
שניר !הובא שלא במקומה ,וארעא הוא תרגום של ארץ: ,האנום ובערו [יחזקאל ל.מ ט'] '1ה:ן שנרין,
וראית' בדפו- :אשון מהפרדם רפות ק1שמ' ג"כ גמעוה ש:ורא .ע]) פי' ב1כיא סרן פנן של חרס,
ובשבל' הלקם שם כתב 1ב.,כ'א הוא כל .מרעמיו ואומק ימפנ:ין בו והוא כעך משה )]' ,וטפקא
שהוא של חרם .כל המאמר הוא לשון תשובוה רגא':1ם שער' תשובה סי ,רע" ,:והבא בסיר אזיחכי'
הס"א והביא כל זה בשם רב :פרוזאי נאון ~ייל ,וחמאת טסקא רעפים גדילים"; .ן ערגך בסרכוז
יה) כדאטר':ןכו' .הופפת .כמו שהוא ככל כ"' ובסררם' .ט) כללא רמ.לתא כל שמביק'ן תמהיו .הגאון
מהרי.ק ניאותי דף פיו ע"א הביא אח בים מר רב עמרם נאזן .ג) כראמרי:ן הרתיח ולבסוף הרביק,
שי
מעלי בתש ,וכפררם שם במעות דחלומין של בעל הנית .יג1.
,יף
יה
כרתען
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מפר האורה
98
הדביק מותר ,הדביק ולבסוף הרתיח אמור ,והלכתא יום ראשון אסור ( W1SSבין
לקטף ואם לש או קפף) כ[)5ולקמף במי פירות כל עיקר בין בפני עצמו בין כשהן
ן לקטף ,ואם לשאוקיפף אסור]
מעורבין במים ,דבעיגן לחםעוני לטצוהבין ללושבי
כ)3איןנותנין קמח לתוך החרוסת ,ואם נתן ישרף מיד ,ולתוך החרדל יאכל סיר,
כג) מי תשמישו של נחתום ישפכו ,כלומר מותר נלי לישה שופך במקום מררון,
כד) וכהוא מקום נכוה ומשופע ששומכין ואינם נקוים :כס) עריבות העבדמם שנתן
לתוכן קמח תוך שלשת ימיםחייב לבער ,אם לאנתן לתוכה עורות ,אבל נתן לתוכה
עורות מותר ,אפילו יום אחד ואפ.לו שעה אתת :וקערה של עריבה שלש בה חמץ
בשארימות השנה ולא הדיחה ולא גררה ולא הנעילה ביותחין ,והניחה לאתר הפסח
ואין שם כזית בטקום אהד אסור לאחר הפסה ללוש בה עד שיגרור וידיח יפה יפה,
ולא ישאיר מאותו השאור שהיתה עליו כלום ,שאיסור הנאת המץ במשהוא ,שכיון
שעברו עליו שש שעות של ארבעה עשר בניסן אסור להנות ממנו ,ואם נהנה ממנו
חייב כרת 1כו)אין שורין מורסין לתרננולים בפסה ולא הולמין ,ואין מאכילין שום
טורמן וקמח לאבשריית מים צוננים ולא בחלימה :כ!) אין מוללין את הקדרות בפסח
בקמה 1בח1מץ ,נח) אבל בחסיסי שרי ,כס) מירוש תסיפי מצה אפויה שטוהנין אותה
וטנשלים אותה במים ומוללין כה את הקדירה! 0ובארבעה עשר לאחר שש שעות
עושין מדורה קפנה ,ושורפין את ההמץ ,אבל במדורת כירחו אם יש שם דוד או
סיר או ירה אסור לשיפה שם פן יהנו ממנו ,והרי הוא אסור בהנאה ,ואם לאו
שורפו בדירתו ,ובשעת השריפה לא יברך כלום ,ולהוציא מאותן בני אדם שמברכין
בשעת השריפה ,ופועין שסבו.,ין שזה הוא ביעור שמברכין עליו ,ולא היא,בי מה
שטפנה ביתוטן ההמץ קורא אותו ביעור .כמו בערתי הקדש מן הבית [דבריםכ' 1י"ג],
)%ואם חל ארבעה עשר בשבת מבערין אתהגל טלפני ם 1ומה שמשייריניתנו
בצנעה כדי לאכול עד ארבעה שעות ,ושיוריפתותין שנשארולפניומכפלובלבו בשבת:
הערות
,
ם
ר
ר
פ
ו
ט
)
ג
כ
אין נושי! קמח
6סהי 6לא )65 ,R'yילקפף גט) פירות,היטפתי ממו שהוא בכל כ"'
לתוך החרשת ,פסהים ס.א ע"ג .כג) סי תשטישו של נחתום ,שם בסמה ,זב:סרא שם מ"ב ע-א
שופם! בטקום טרר!ן ,ועיין ג*י באויה טי ,תג-פ .ובפרדם סי' ;כ-ח טטפר האזרה ,כפעות מותר
תשמישו של נחתום .מ) שהוא בטשם גבוה ומשפע ששופכין ואינם נקוים ,בפרדס גפעות ששופעי!,
טס)עריגית דעבדנים .פסחים ס"ה ע"ב .בו) אין שורין סזרסין לתר1:יים nDD1ולא הזלפ'ן .בפשרה
*סחיט ש"ט ע-ב איתא אין שורי! את הסורם.ן לתר:טלים אבל חולפין ,יפ" מש"י ומלפין ברותחין
שאין ט:יחין אותו להחטיץ ,והרא-ש פ'ב דפמחים סי' כ' הגיא בשם רב שרירא .1ל שלא התיף חליטה,
ודבר' רב שרירא :או! ז-ל :טצא בשערי תשובה סי' צ"ו ,וגם דברי רב הא" שהביא הרא.ש הוא שם
סי ,צ-וע.ש.י!) אין סוללי! את הקדירה כפסח .פירש"י בקטון קר' מלילה כש:ות:ין קסת לתבשיל.
גח) אבל בחמ'טי שרי .שמרא שם
פפ' שרי ליהלבורריק' רבי ריש :לותא לממחה קדירה בחמיכיי
ובפררם בטענה בה':צ' .גט) פי' הסיטי מצה אפז.יה שפוח:ין אותה !מבשלין איתה C'DCומולל.ן בה
אתהמירטין ,וכן הביא כ! הרא.ש פ-ב
הקרירה ,הוא פירוש הריף פסהיט פ.ב על rr:gcnאין
יי
רפמחים מי' כ-ת ,והביא טס :ם מ" הערוך כסו שהבעושז
ככי השי פמחימ שם ר"ה רגא .ויש"'
רח
ס" קמחאראגישיזא! .כרש"' גרי,ף שם הס-יחכ לרל..י ,הביאכחטיפי קמח של עדשים [הואפי' הערוך].
זי'ט קכהצ ראביוצז:א [הזא פ"ריי.י]
כפ" העמור [כזו:תז ;ל פירוש הרי'ף שוף העמוד]! ,רא.תי
בערוך שהגיא '3ה)'רזש'ם יהר ,קמחא ראבישז:א ,וכן הם" קמה של עדשים ,( ,ובארבעה עשר
לאהב שש שעוה ,כל הלשן ער סיף ra'Dnהובא בשבלי הלקט השלם סי' ר'( 1דף פ"א רע.ב)!.עיין
גהרא,ש פגחיס פ"בסי"( ..1 ,
) וא :חל '-ד להיות בשבת .הוא -:כ כסידור רש"י ,ובטחזור וצפרי
,)255
(עד
ובשבלי הלקם שר !
יב
.לא
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ספר האורה
נפז]דין ירקורנ
,
ח
ס
פ
ב
י חובתו
") אלוירקות שאדם יוצא בהזיד
בחזרת בעולשין ובתמכא
,
ן
י
ש
י
ב
י
ובחרחבעא ובמרור ,ויוצאיןבהןבין לחיןבין
אבל לא שלקות וכו )3 /הזרת
,
א
חסא ,עילסין היגרבי ,חרחבינא אצותא דריקל יוצאין בהןבין לחין ביןיבישין,ב)לא
שנו אלא בקלח אבלבעלין להין אין ,יבש'ן לא ,ד) והיכא דליכא שאר ירקות
מצויין שם אלא [חזרת ,אמר רב חסדא מביך ברישא בורא פרי האדמה ועל אכילת]
99
מרור ואמל ,ולבסוף לכימטי אחזרת אכיל בלא ברכה ,פירוש בלא ברכת סיור ,אבל
ברכת בוראפי האדמה וראי מביך ,דאסוי לאדם ליהנות מן העולם בלא ברכה,וכן
הלכה ,ס) והרוסת מצוה ,ו) מאי מצוה ,זכר לתפוח ,ו) הכתיב תחת התמוח עוררתיך
[שהיש ח' ה'] ,ח)ויש אומריםזכר לתפוח ,כשהיו נושאין הטיס על צוארם[היה טופח
צוואים] ט) ונעשה מונלא ,לכך משימין בו מעי פירות י) ודוכין כמרוכה תבלין זכר
לתבן ,ולכךאוכלין ירקות שהן כמין תנן .י )5ורבייוחנן אמר זכר לטיט ,ע) והלכך
צריךלקהוי ,.וצריךלסמוכיהכעין טיט ,יג) ותניא כוותיה דרבי יוחנןתבלין זכרלתבן,
כנון קנמון וסונכל שדומין לתבן ,היוסתזני לטיט;
[פדמדין ארבעכוסות.
ו
ת
ח
פ
י
)5ואפילועני שבישראל לא יאכל ער שיסב ,ולא
לו מארבע כוסות
,
ת
י
ע
י
ב
ר
שליין ,ואפילו מן התמחוי )3 ,וצקיך רליהוי כל חר והרכרי
וצריך שיתן
ן יצא.
לתוכו מים ,ומי ששתהחי בלא מוינה ,אם יש בכל אחר ואחד רביעיתידייי
הערות
י אלו 'רקות ,משנהפסחים ל-פ ע-א,ודין ירקות נרתם נ"ב בפררם סי' קלש ,והיא טטפר האורה
נפז]5
וחמר הציון .מספר הארה" 0 .חורת חטא מ' .גמרא שם ,ג) לא שנו אלא .נסרא שם ל'ט ע"ב.
ת והיבא רל