מבוא.
בפרם אביא לפניכם את הסדור טאחד מאדירי התורה אשר האיר סני תבל
בתורתו ,הוא רבינו שלמה בר יצחק ז"ל ,אמרתי לדבר מכל הנוגע להספר היקר
הזה בכלל ובפרת!).
א) אודותיחס הסדורלרשיייז"ל.
הסדור אשר אני מוציא כעת במעם ראשונה לאור עולם ,הוא אחד טספרי
רש"י ז"לבעניני פסקי הלכה ,אשר כתב להורות את הרינים ,גם נמצאיםבו הרבה
פסקים שכתבותלטידיו כאשר שמעו אותם טפיו בכית מדרשו .והנה בכ"י א' (כ"י
פארמא) רשום בסופו "סליק ס'רור רבנו שלמהזצ"ל" .ובכ"י ב' (כ"י הרשד"ל) רשום
בסופו "בשנת ב"מ לפרט סידוררבינו שלמה נחרת" .ובס' הסדרים (כ"ימינכען) רשום
בסופו "סידור רבנו שלטה נשלם" .ובכ"י ב' נמצאו בהתחלתו איזה עלים עלנייר
בכתיבהאחרת מגוףהכ"י ,וכתבהסופר"בסייעתא דשטיאאהללכתובסידור רננושלמה
ברבי יצחק זכרצריקלברכה".נםבגוףהסרורסוףסי'י"א איתא :מפירבנו שלמהזצ"ל.
ובטי' ק"בבענין נפילתידים כתוב" :וזה הוסר מפירבינו [שלמה] תנוח נפשו בצרור
החיים",וכן הובאגםבמחזורחיפרי סי' ס"ז ,וגסיהסדרים איתא"זההיסרטפירבי תהא
נוחהערקי.וכןבסי'רכייחכתוב :נם זהעומקהילוךסובהדרכינושלמה".וכןבסי' שם"ד
בענין פורים "והההוסרטפירבינו תנוח נפשו בצרור החיים" ,וכיה במח"וסי' רמ"ה
(צד .)210עוד בסי' שס"ה "הלכות פסח מבוארותבנית מדרשו של רבינו שלמה",
וכמח"ו (צד )254רשום "ה' פסח טבוארות מבית מדרש של רבינו שלמה נר יצחק
צרפתיניל".ועורבסדורבסי' ש"מ"סדרערוךשסידררבינו[שלמה]מ"כ".עודבסיישפ"ב
"ונם זה דרך ארוכה מבואר בטדרשו ופעמיו ונסדר מפי רבינו [שלמה] יזכר שטו
וצר ")283וגם סדר ארוכה מבוארבטדרשין טעטקונסדרמפירבינו
לפובהיע
מת'לי
שלמהיזו
ברכה טובה" ,ובפרדםסי'קל'ב "ונסרר מפי רבינו שלמה ז"ל" .בכ"י ב'
בר
כו
טהסרורסיים לפניעניני איסור והיתר "סלוקיסרר כל התפילות וכלעניניהם שסירר
רבית שלמה".עודלפנינו בסרור סוףסי' תרט"ז "סליקנקיותבשר דרבים שלמה".)9
!) במטא לס' האורה דברתי קצת גסימן כ"ג כ"ד ב"ה כ" 1אתת הסחר מרש"י ז"ל
הסדור,
אבל rwלא נשלם עור העתקה מכתב יר פארמא שהשגתי ,ולא ערכתי ההערות
י גו בעיון ,גם לא ציינתי אז הפימנים בטף הספר ,אבל כעת אדגר ברחבה
לכן לאעיינת
ואעיר על הרבה דברים אשר לא נגעתי בם.
)2שד נמצאו מרש"י פסקיםגדולים כמו הלכות שחימהלרבינו שלמה ,הובאו בפרדססי'
ר"ו ,ה' טריפות לרבינו שלמה בפררם כי' רי"ז .ה' נרה בפרדם סי' ע"ר הטה לרש"' ,כדאיתא
כמח"ו ריש סי' תצח [ונס' האורה ח"ב סי' א'] .ניקור הבשר לרבינו שלמה בשגלי הלקם ח"ב
כ"' ס" ט"ו .יטמאותפילין gffרבינו שלמה בפרדס סי' ל"ה .ה' ציצית של רכינו שלמה בשכלי
הלקט ע' 878והובאו גפרדס סי' ל"ו ובמחט ע .682 ,סדר פרשיות כחו שפירש רבינו
פרדם סי' י"ב1 .ה' מגילה שחיבר רבינו שלמה זצ"ל שבלי הלקט D"Dקצ'ח ,ומה שהניא
שם ליתא בסחר סי' של"ז ובפררם סי' ת"ד].
עי
שימה
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
1
מבוא
נםנטצאיםבסדור הרבהפסקים אשרחתם שטו עליהםכמובסי' ק"מבענין סרר
דראשהשנה חתםשלמה נריצחק(וכ"ה במח"וסי'שי"גע' .)345עודבסי' קע"אנענין
לוטרזטן ביום שני של ר"ה חתם שלמה בריצחק( .וכ'יה במחייוסי' ש"כ צד )357
עודבסוףסי'קעייד הונא חשיבתרש"י ובסוף חתם שלטה בר יצחק (וכ"ה במח"וסי
שכ"אצר )557-359וז"ל שם :אשרהזקיקני לתת לבעל סדר טקראותמוספייום
הזכרכן אשרהנהיגרבינו[כוונתולר'יעקבבריקר]לפני פטירתולהזכירובראשיחדשיכם,
ולאחר פטירתו חולקין עלדבריו כו' ,ולא שמענו אתדברי החולקין ,ולא להכריע
באתי,כיאיני כראי ליעשות סערפרברי הארי tffסלעוגבעות עולם ,אך מעבורsy
משלחתו אשרהזקיקני להודיעו מה קבלתי מרבינו יעקב זצ"ל באותה שטועהאני
משיבו כששמשתי לפניו לא שמעתי מפי קדוש באותה שמועה נסדר הטקראותכלום
כו' ומשבאתי משם ושסעתי מפיצדיק ר' מאיר בר יצחק[הוא ר' מאיר שליח צנור]
שמסדרן הנהנתיאני במקומי ע"כ .עוד שם במוף סי' קם"ובסיוםה' ר"ה חתם שלטה
בריצחק .במוף מי' רט"ז בסיום ה'יוייכחתםושלמה בריצחק .בסיי רכייז הונא נשאל
רבינווכךהשיב והתשובה סובאה באו"זח"בסי' שמ"ו ומתחלתוזותשובת רש"י ובסוף
חתם שלמה בר יצחק .בסי' ש"נבריןלולב חתם שלמה בר יצחק (וכ"ה במח"ו סי'
שעייר צר .)435סוף סי' שע"ה חתם שלמה כר יצחק ומוסבעלסי' שע"ג המתחיל
ן סי' שע"ג
ועל התרומה ובטח"ו [ע' 264תוך סי' ל"ר] מתחיל :תשובת רש"י ,עיי
הערהא'.מי' שצ"ר בסוף פי' הנדה חתם שלמה בריצחק .סי' תקפ"ב סוף ה' אבל
נמצא שאלה שנשאל מרש"יאם אבליםמןהסנין וחתם שלמה ב"ר יצחק(וכ"הבמחיייו
סי' רמ"א צר ל .)24בסי' ת' 1ע' 196אות ט'ן הובאוכן פסק רבינו שלמה מ"כ,
עוד שם [ע' 197אותט"ו] ונסמרברי רבינו שלמה ישראייקצת .עוד שם[עי ]198
רב האי ורב הילאי ורבינו שלמהאומרים ,הואמן המאמי הנוסף שם .בסי' ת"א[ע'
201ן ורבינו שלמה במס' ע"ז פסק בכולי מסכתא מין נמינו בששים ,עוד שם [ע'
]199אלא שרבינו שלמה הגיה ,הוא במאמר מר"ת בם' הישר סי' שמ"ג ע"ש .עוד
הובא בסי' תקל"ב כך אמר ר' שלמה גאון בשם ר' יעקב בר יקר .ונמצאו בסדור
הרבה מאמרים שהביא בשם רבוהיורבינויעקב בריקר ,רבינויצחק הלוי ,רבינויצחק
ב"ר יהודה ,ותמצאםלהלן בסי' ד'.
ב) טקומות במדור שהובאו מאמרים בשם"רבי" או"רבינו" סתם
והכוונה לרשעיז"ל.
בהרבה מקומות של הסדור הובא בשם "רבי" או "רבינו" מתם והכוונה על
רש"י ז"ל .ואלה הם המקומות :סי' נ"ט אמר רבי כו' ,וסומך רבי וכו' והשיב רבי
וכו' הכונה לרש"י נ"ל והובא בתום' מגילה כ"נ ע"ב ד"ה ואין בשם תלמידי רןם"י
(עי' שם הערה א') .סי' ק"ב ושאלנו לרבי כו' והשיב לנו ,עוד שם וכדברי רבי.
סי' ק"ג ושאלתי את רבי כו' והשיבני .שם וכן הורה רבי .סי' ק"ו אמרלירבי.
סי'ק"תרבימברךעליו .סי'קייידןע' 56אותי'] אבלאניקבלתיבברכות ,וגירסת הפרדם
אבלאני קבלתי מרבותי בלומדי נרכנת ,והוא לשוןרש"י שקיבל כן מרבותיו בלמדו
לפניהם .סי' קי"ז וטתוך משנה זו אמר לע רבי .סי' קי"ט נראה בעיני רבי .שם
מתוך כך אומר רבי .שם וכבר ימים מקדם עמדם על שלחן רביע כו' ולא רצה
ליטול כתר לפנינו לקבוע הלכה לדורות אבל מרנלא בפומיה כל העושה כן יסחו
ברשת על ראשו .סי' ק"כ בסופו סיים נך ראה רבי .סי' קכ"ב פעמים ראיתי את
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מצוא
%1
רבי כוי ,אלא נראי הוא [רבי] לסטוך עליו,עיין שם הערה א' .סיטן קכ"ד ופעם
.סי' קלש פעם אחת שכחרם .שם וכןנהגרביתטירחתו כנוד.
אחתראיתי אתיבי
סי' קע"ד [ע' 79אות ג'] ונשתלחו הדנכם לרבינו נ"ע ,בשבה"ל סי' ר"צ הובא
ונשתלחו הדבריםלרבינו שלמהנ"ע .סי' קע"ה כך נורקה טפירבי.סי' קע'ופעמים
שהיה רבי מסיים .סי' קע"ה טיושבים לפני רבי .סי' ר'ם וכך היה נוהג רביתעליו
השלגם ,ואולי הכונה לרבו של רשי'י .סי' רמב [ע' 106אות י"א] ובסרר הזה
י רבו טובהק ר' יעקב שפירשה בטם'
רביםנ"ע הנהיג את דורו שהעמיק ממכתביד
מגילהלפני הטאורהגדול מתקן לכולה טלה רבים נרשום .סי' רכ"ז נשאלרבינונ-ע
וכךהשיב .סי' שכגבוטעשה באחד כו' והחוירו רבינו עליוהשלום .סי' שכ"וטעשה
בא לפני רבי ששכח החון וכו' .שם ואטררבי .סי' שס"ה ושאלה לרבי ,ואטר
רבי ,ורבי קורא עליהם .ס" ששו והיה הדבר קשה בעיני [רבי] כקוצים ,שםואין
רבי נוהג[היתר] ברבר וכדברירבי .שם וקורא רביעליו .סי' שנ.ב אמררבי .סי'
שע"א שאלו אתרבי .סי' שע"ב ואף רבי אומר שהיאאסורה .סי' שע"ז שאלו את
רבי .שם ואטררבי .סי' שע"ס רבי לא מצא חסא בפסח .סי' שצנה אין נראה
לרבי .סי' שצח כך אמר רבינו הנאון זצ"ל .סי'תי"ד מברךרבי .סי' תל"ב[ע' 221
אות כ"דן נראה [לרבי] .סי' תל"ד ולאמפי ר' .סי' תמייא ונראה לרבי .סי' תקל"ג
נראה לטורי .עור שם ופעמים שאוטר מורי .סי' תקריו ונמצא בתשובות הגאונים
סייע למורי צדק .סי' חק-מ אבל רבינו תהא נשמתו בצרור הח.יםאינו מברךעליו.
סי' תקפ"ד ועוד סצא רבי בתוספתא .תקפ"ח ראיתי בבית רבי ,שם והתירו רבי
בששים .שם בסוף הסי' וכן ראה רבי טעשה לפני רבו .סוף סי' תקפ'ט ומעשה
בא לפנירבי .שם וכן רבינוהנ .סי' תקצ"ד ולפני רבי הובאה כףאחד .שם ושאלו
.שם והתיר רבי וכו' ואני שאלתי את פי רבי .סי'
את פירבי טהו והתחיל רבי
תקצ.ו לא רצה רבי לסטוךעליה .סי'תקצ"ז ושאלואת רבי ,ואמר רבי ,והתיררבי,
תקצ"ח ובאמעשה לפת רבי ,סי' תקצצו פ"א טצארבי ,התיר רבי ,סי' ת"ר ולא
ס"
אכל רבי מיניה .ואע"ג שלא אכל ממנורכי .סי' תר"א בבית רבי ,ואמר רבי .סי'
תריה וגםרבי ,סי'תר"ו והתיר רבי ,ושיער רביבששים .סי' תר"ח רביאוסר לאכול
כו' .סי' תרי"ג והביאו לפני רבי .שם ולא רצה רבי לוטר לא איסור ולא היתר.
תרי"ד והשיבם רבי .שם ורבי אמרלי .סי' תרמ"ו סיפר יהודי אחד לר' ,ומצא
ס"
רבי ראייה .סי' תר"ט והרצו הדברים לפני רבי ,ואמר רבי.
נ) הקדמונים אשרהביאו אתהסדור.
אףכי לא טצימ שנוכר הסדור לרש"י נ"ל כהרכה ספרים מהקדמונים ,כמו
שמכירו את האורה(עיי! מבואלהאורהסי' י"ר),ואת ספר הסרדס(עייןמבוא שםסי'
ל"א)ואתהטחזורוויפרי(ע"שבמבואלמחייוע' ,)181בכלזאתנמצאשהיההסדורלפני
אחה קרטונים ,כסושהעיר הרב החכם ר'חייםמיכל מהאטבורנבמפרו אור החיים (צד
)590וז"ל :סדור[רשני]מובא בם'המנהיג ה'יו"כסי'ס"ווס"ט ,ובתום'פסחיםדףקיי'ד
ע"א ,ונראה שהואספרדיניםומנהניםמכל השנה ובפרסלבני צרפתופעם.הם.ואולי
לקוח משם סדר נשיאתכפים לרבים שלמה המובא בתום' סוטה ל"ט ע"א עכ'ל.
וכן בעלתולדות רשני בהעתקת ר"ש כלאךדף מ"ג ע"ב הביא :סידור [רש"י] מובא
בהוס' פסחים קנ"ד ביןסידורו של ר'יוסף טוב עלם ושלרבינו שמעי' .אולי הוא
רק ס' תפלות אשר רש"י כתבלו ונםעלהנליון .ס' נשיאת כפים מפי רש"י הסובא
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
11צ
טנמ
נתום' סוטה ל"פאיננו רקדברי רש'יי הנמצאים שם עכ"ל ,אולם מה שהבהנוחכמי
תוס' בפסחים שם ד"ה מפנלאי
ן כוונתםלסרוררש"י רק לסררפסח שלרוש"י ז"ל!)
הסובאגם בסדורשלפנינו ונםבמחוורוויפרי (צד 151וע' )2"1
א' ובהאורהסי' פ' ובהשרהח"נסי' ט"ו ובפררם ~בשם האריה) ט4וב"ב .וסררפסח
לרש"יהובאגםבס'האסופות כחביר[טשגשציןח"יע' ]83ובשבלי הלקט השלם בסדר
פסח ,והביאהרבהפעמים :בהלכות פסחשלרבינושלטהזצ"לשסידר[ .וטהשרמזבעל
חולרות רשניעל סרור ר'יוסף פוב עלם שהביאוהתום .במסחים שם"ולא כה"ריוסף
שעשהבסררוויפבולבחרוסת",וכן הוא נ"כ בתופימסחים קט"ו ע"ב ד"הלטה"וכןיסר
הר'יוסף בסדרו"ועוד שם קט"ו ע"א ד"ה תגרי"וכן עשה הר'יוסף בסדרוחרוסת זכר
לפיט",וקי ע"ב ד"הרביעי "ולהרי יוסף מוב עלם שכתב בסדרו" ,כוונתם לקרובץ
לשנתהכדול
"המתחילאלהיהרוחות] .ונםהמנהיגה' פסחהביאוכן כתברש"יבסררשלו,
הכוונהלסררפסחלרש"י,וכןהובאנא"וח"בסי'רכיו(דףס'רישע"בבפירושר"שטפלייש
לסדר הפסח של ר'יוסף מ"ע) ובסרררבי' שלמהויל כתבנוטליןידיהם) ,אולםבהי
שבת שם סי' נ' (צד )228הניא ופי' במירוררבינו שלמה ובזהכיוון לסדוררוש"י
(עיי"ש סי' תק"ה) ,וכן בסי' ש'ים [פ ]161הניא וי"א שרש"י כתב בסידור שלו
אתרונ שבירך עליו ונפסל ,אסור בהנאה כל שבעה( .חה ליתאלפנינו בסדור
עיי"ש ס" רמ"ו וש"ה) .המנהינ ה' יו"כ סי' ס"ו הביא לענין טנחה יו"כ,כך
ראיתי בצרפת בסרר ר"ש ז"ל ,הוא נסדור סי' רי"ד והובא גם בטח"ו צר .894
עוד שם סי' מ"פ ואני ראיתי בצרפת טקומות שהיו תוקעין לאחר תפלת
נעילה סיד לפני תפלת ערבית וכן כת' רבי' שלמה "1ל בסדורו וכו' ,וזה
לפנית בסרור סי' ה"ו ,וכן בה' מנילה סי' ב"ו הביאדברי רביט שלטה וכוון
לדבריו בסדור ס" שמ" .)81בשבלי הלקפ ס" נ' הביא טצאתי נשם רבינו שלמה
ן שם הערה ב',
וצ'ילכיגדול אתה וכו' ,וזה ליתא בפרדס רק כסידורסי .תנ"ח ,עיי
עוד הביא בסי' ע"ו בשם רביט שלמה ולא נמצא בפרדס רק בסדורסי' תייג ,ע"ש
ובאיסורוהיתרכ"יסי'
!) [ע ,,במ"ע בית תלמוד שגה שנהה ע' 206הערה 78ושם ע' .]296
[ )2יבב ,,,לפסיא [ Yollen 241 1108ש )1]4איתא :רגי' ש"י כתג בפידורו שאין
לאפות nYDכ"א בערב הפסח לאחר חטת משום החר מצוה ומצהר בזמיה עכ"ל כפי העתקת
הח' פארגעס במ"ע צייטשריפט פיר העבר .ביגליאגראפהיע שנת 1907ע' .21וגם זה ותא
מסדר הפסח לרש"י,עי' פרדס ריש ס" קכ"ם ,מת"ז ע' 260ס" י"מ ,האורה ח"ב ע' 188
' רי"ג בשם רש"י – .ובהאטימם ת"ח מה'
סי' ליבויצבא ברוקח סי' ר"פ ונשבלי הלקט סי
חמץ ומצה אות כ' הובא :שוב מצאתי בתוס' ע"פ [קי"ז ע"ב ד"ה
שמותר לשהית כל
ן בי
הלילהביןיי
ןם,טים וט' וכן כתב רש"י בםדר שלו ע"כ וע' בסרשד"רי,הלילה בסוף ס' דקדוקי
שכן כתוב שם בטף:
סופרים ע"מ פסחי וררנ"טראבינאוהכהט מיחט לרישמעיה תלמיד
אני שמעיה ור,ירישה ביר ,אברהם ששעטם לאלה מפי הקדוש זטר לטוב וכבוד מטחתו ,ונין
תשובות הנשנים מצא רנין הקדחש וכ"ל תשובה כלכובשת וט'].
[)8עיד הניאבמנהיג דברי רש"י גה' תפלה שת ס"ה הזםבדיןקיטרהלהפלה שתוצ'ט
להשרה סי' ק"ל ועי"ש במבוא ע' 166ומח"ז ע' 25סי' ס"ה) ,ובה' שבת שת מ"ט וגה'
י הארה
סעודה סוף אות א' גשם משוטת ר"ש (פרדססי' ס"ת) ,ה' הלל אות ל"ד ע' (44עי
ח"בסי' קס"ח) ,ה' עה"ב אות ס"ה (ע' ג"ח) ,ה' מכה אות 4ז (סדור רש"י סי' ש"ב) מות
מ"ב ,ה' פסח שת כ"ח (בסחר סי' שס"ז ,השרה ת"ב ס" ל' ,פרדס סי' ק"מ ,מח"ו ע' 259
ושבלי הלקט סי' רט"ז) ,שת ע"ח (פרדס סי' קל"א ,מח"ו ע' ,266האורה ח"ג שף סי' כ"ט
וטבלי הלקט סי' רי"ב) ,אותט' (פרדססי' קל"א ,טח",266 1
ח"בסי' כ"ט ובסדור סי'
רביע"
האויש
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
צוא
[ן1צ
הערהב' .ונם בהגהותמיימוניות טוף פ"ב מה' מנילה הביא כתב תלמיד אהדלפני
רש"י ראיתיבני אדם ,הנהנו לחלק טחנות פורים לענדים ולשפחות כו' ,כל הטאטר
הוא בסדורסי' שט"ו ע"ש הערה א'!).
בס' מנהנים לר' אברהםקלויזנר )2נדפסבריוואדטרינמשנתשי"פהביאדברים
טפורש בשם סרור רש"י ז"ל ,כסו שתראה בדף י"נ ע"ב בהנה שהביא ושאלו מקמי
שע"ה) ,שת ס"ה(סדור סי' שע"ז ,פרדססי' קל"א וגשהל"קסי' רט"ו) ,אות ת"ו (האורה ה"נ
סי' מ"ג ,פרדס סוף סי' ק'4ב ,מח"ו ,286שבה"ל סי' רי"ח ובמנהגי מהרי"ל סדר האגדה .אמנם
בטעשה הגאונים ע' 22ובא"ז ח"ב ס" ר4ב ע"ש ר' ק4גימש הזקן) ,שם ה' עירובי תבשילין
ע' 88אות צ"( 1ר'"ם ז"ל בתשובות) ,שם ע' מ"ג אות קט"ון.
1 )1שד נזכר סדור רש"י :בפירוש על הסדור לר' אשר ב"ר יעקב הלוי ,קרובו ותלמידו
של ר' שמואל ב"ר ברוך מבבנברק (כ"י קויפמאנן ברשימתו סי' )899הביא בדף כ"א ע"ב:
וראיתי בסיחוררבינו שלמה ב"ר יצחק ובתשעההגאונים ודקאמרינן ראסור למשטעניי בין ישתבח
לפריסת שמעהגימילי דלאו כרכי צימר נינהו או לצוררעני המהפרנס מןהציבור אבל משום
הכי ליבא איסורי אלא בתר הכי ואוטר קדיש .וכ"ח לפנינו בסדורסי' " בשינויים עיי"ש.
שימה
ראיתי שכתב תה
ובשו"ת מהר"ח א"ז סי' ק"א (דף ל"א ע"ג) איתא :כסידור רבינו
לששו אבל אברכהנקבים לאחר שיברך שחרית אית צריך לברך כל היום כולו ,כל שעה שאדם
גפנה צריך לברך אשר יצר את הארם אפילו לקטנים עכ"ל וכ"ה לפניה בסחר ע' 62סי' ק"ג,
ועי' כמח"וסי' ס"ז ,דלפי גירסתו לא תקשה קושית טהר"ח א"ז דרישא וסיפא סותרים אהדדי.
ובהגהות שערי רורא להלכות נרה ס"פ ב' [דפוס באסיליאה ,שנ"ט ,דף פ"ז ריש ע"א] הביא:
כתב רש"י ז"ל בסידורו טעםדמנהגא ת"לאינן צריכות להמתין שבעהימי נידותן מ ח ט ז'ימים
נקיים וכו' עכ"ל סיחר רש"י ז"לוכל מה שהניא שם תמצא בפרדס ס" ער"ב(ע' *99ג במח"ו
סי' תצ"ט (ע' )608ובס' השלה ח"ב שף ע' .168ובהגהות שע"ד שם סי' י"ח (דף ע"דע"ד)
איתא :ולא ירגרעמה ט' כ"כ רש"י בסידורו וז"ל שאסורלהרבות שיהה עמהמפני הרגלעבירה
עכ"ל .וזה הובא גפרדסס"סע"ר ,במחטסי' תצ"ח (סוףע' )606ונהאורה שם ע' 187אות ט"ו,
יבא"ז ח"א
ועי
פי' ש"ס(ע' .)966אףהרש"לבסיחר ש6הביא את הסחררש"י,עי' במ"עלעטטער-
גארעשגת []1ע' 4שהכש שם טה שכתב ר' שבתי השפר בהקדמהלסידור ש 14ת"ל :גם את זה
עשההי והמצעלידי את הסחר שכתבלעצמו הגאון מהרש"ל וכבר היתה שתו הסחרבירושלים
י חוא היה חתנו של מהרש"ל ז"ל ועתה הכאאותו הסחר
תוג"בביד הגאוןמחר"ר וישלזי"עכ
י ומצאתי בו דקדוקים וחדושים מאשר מצא הגאון זצ"ל בסדורים ישנים שהביא בדבריו כגון
ליד
סדורו של רש"י ורמ"ח ורא"ק ור"י ברומא ור' אביגדור קרא .ובהקדמה הכללית לסידור ר'
שבתי הסופר שהף'ל החכם המשיין מהר"א ברלינר (פפר"מ תרס"ט) ע' 69איתא :ואח"כ
מצאתי בסחר מהרש"ל שכתב וז"ל :ותטליל עליהם לעולם [בעלינו לשבח] ,רש"י אין לומר
מהרה כי סחר דברים ד"א ולא נקשה עכ"ל .ואפשר שהיה בסדור רש"י ג"כ סררהסייחות
יר
ופירוש על הפיוטים.עי' במחטסי' קליד ע' 108שבהביא שם בהוספה :ודוגמא לזה הסד
רביה שלמה זצ"ל כסדר פשקי סליחות .מכ"י קויפמאנן סי' 400השא רבר אחר מפירושו על
דבריהפייטן ר' שלמה ב"ר יהורה הבבלי בזולת לעםא' רפסח ,וכן נזכר שםשהשיגעלרי מנחם
ב"ר הלבו בפירושו לאנסיכה מלכי לר"א הקליר וראה מה שהביא שנץ בספרו ריטוט ע' .]200
)2כאשר הביא הרב בעל אורהחיים (צר )106הש הנקרא מהרא"ק .חטואהנהיגרבניתו
בהין בזמן אחד עם מהר"מ הלוי ולא ההר לאחד חזקה יותר מלאחר כמ"ש מהרי"ו גתשובה
סי' קנ"א ,מראה שמהר"מ הלוי הוא ר' מאיר סג"ל המובא בפסקים כתבים למהרא"י סי' מ"ג
ושמהרפ"ק 1מ"1ה פסח מקרימזאהסכיטועמו ,גםהיומבני חרוהגדולים מו"ה שלום מנייאשטאם
1מ"1ה אהרן בלומלין הקדדם הי"דnorn ,היו שקרי חושביאושטרייך ,ומגדוליתלטידיוהיו מו"ה
אייזיק טירנא אשר כתב בהקדמתו לסגהגיו שההן רבו מובהק בם טהרי"ל קגל ממנו כנראה
בתשובתו סי' קלט וסי' קס"ב.
והנה בספר המנהגים גטצאו איזה מאמרים שחתםחייםפלטיאל ט' דף ב' ע"ג,
ג' '~vy
י חפ"ת" חיא ר"ת
ד' ע"ב '1 ,ע"א ,ט' ע"ב ,י"ח ע"א ,כדף ל"ד ע"א ול"ח ע"ב כתג "נראהל
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ע1צ
מבוא
רני יצחק ברי יהודה מפת טהתוקעין קודם שטבדילין והלא אסורלעתיות מלאכה
קידם הבדלה ,והש.בודא .טלאנה אסורה אבל תלעת שופר חבטה וא"נה מלאכהכו'
וסיים עד כאןלשוןמרדכיוכןכתב רש"יבסדרשלו .הואבסדוררש"יסי'רייוושםהובא
וכנרנשאל מאתנוראריהוכ"הבטח"וסי'שס"הצר381והואר'יהודהבריצחקונקראגור
אייה ע"ש הכתוב נור אריהיהודה ,ובטעותהביא הר"א קלויזנרמקמי ר'יצחקבייהורה
וצלמקס.ר יהורהבר'יצחק.ורנריהמררכיוטהכיאהר"אקלרזנר הםבטררכיסוףיומא.
עוד במנהגים דף י"ר ע"א יוה"כ אמור באכילה כו' א"ר חסדא כנגדה'דבריםסחטנויות
(בשבת) בתורה כו' וסיים סדר רבינו שלמה ,הוא נסרורסי'קם",וכל הלשון שם
לקוח מן כה"ג ה'יום הכפורים (דף ל' ע"ג) והונא נם כמח"וסי' שמ"ה (צד )576
וכל המאמר הוא כיומאע"גע"ב במשנה ובגמרא שםרף ע"ו ע"א ,וכמנהניםישלתקן
כמו שהואלנכון בסדור.
גם הביא דברים סתם ב'טם רש"י כמו דף ד' ע"ב כתכ רש"י יש אומרים
נוהגין שלא לותר במה מדליקין ביו"ט משום עשיתם ערבתם ויו"פ לאו בר טעשר
ועירוב הוא,איני רואה טעטם שהרי אומרים אותובכל ערב שנתבהול ,ובאותה שעה
שאנואומיים לאו נר הדלקה ועישורועירוב הוא שכבר קידש היום ואפילוהכי אנו
אומריםכדי שיהיה נזכר לשבת ,הכא נמי ביו"ט לא שנא ואני שמעתי שאץ נראה
טעמי שאם.לו נסקים שאין טעשרין אומראותו ,למיכך לא שנא לאומרו,וכן בע"ש
נין נערב יו"ט ,ואם תאמר מאחר שאין
למהאומרים אותו ,ויש לומר כמוכן
נמי תמצא בהדלקה במוצא .יו"ט ואפיל
יצע השבועה אנו אומרים לששתימי
ימ
רא
שב
מוע
הטעשה ,וליכא ששת ימיהמעשהואומרסדרהבדלותהוא מונה הכי נמי במהמדליקין
ביו"ט שחל להיות בע"ש סדר קדושות הוא מונה עכ"ל ,זה לא נמצא בסדור.וראיתי
בהמנהינ ה' שבת אות ט' שהביא ת"ל ומנהג צרמת כשחל יו"ט בע"ש שאיןאומרים
בטהמדליקין שאין יכול לומר עשרת! ערבתן דהא א.ןמגביהין תרומות ומעשרות
ביו"ט [הוא בביצה ל"זע"א] כך קבלתי בציפתעכ"ל .ונם בשבלי הלקט ה' שבתסוף
סי' ס"ו הביא והל יש מקומות שנוהגין שלא לשנות פרק במה מדליקין כשחל יו"פ
בע"שונותנין Dytלדבר לפי שאינויכול לוטר עשיתן ערבתןשא.ןטעשריןוטערבין
ביו"מויששאיןרוחיןאותו בכך ,שהרי בשעה שאומר אותואינו עת לא לעשרולא
לערב ולא להדליק את הנר עכ"ל ,ונם הואאינומזכיר בזה שם רש"י",ל.
עוד שם דף מ' ע"ב אמרר' אבהו למהתוקעין בשופר שלאיל כו'וסייםער
כאן לשון רש"י ,הוא במרור סי' ק"נ והוא לשון חז"ל רייה ט"זעייא .ולא אדע למה
הביאזה בשם רש"..
חיים פלטיאל .והוא המונא באור החיים צד 411וכתב שהיה בזמן הרשב"א כנראה מהגב"ע
המובא בתשובת הרשב"א ח"א סי' שפס .ושאל מן מהעם ב"ב ותשובתו נרפסהבתשובותיו ר"ק
סי' ל"ב ומובאת תשובה לחרב הזה בתשישת הרא"ש כלל ל' סי' ד' ,והוא חבר ס' מנהגים,
מובא בלקוטי מהרי"ל ה' סוכה ובהגה שם .ואולי ס' המנהגים של הר"אקיויזנר הוא מר'חיים
פלטיאל ורק ההגהות במנהגים הם מהר"א קלויזנר ,ובאיזה מקומות נהגה התם הר"א קלויזנר.
,עי
' מה שכתבתי במביא לספר לקט יושר ,ברלין תרם"ד ע' XVEסי' ח' ובמ"ע מאגאצין פיר
היא וויססענשאפט דעס יורענסומס שנה י"ס ( )1892ע' 120וברשימתהכ"י שבעזבון הח' ר"ר
קויפמאן ע' 22סי' .]91
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מטא
דאר
עור שםרףי'ד ע"ב האומר הבדלה נחונן הדעתויש לוטר שתקיעת שופר
חכטה ואינה טלאכהכו'וסייםפירורורשייי,וכלזההביא למעלהדףי"געיב(והעתקתיו
לעיל) ,שכןכתברש"יבסדורשלו.
רףי"ז ע"א הביא וכתב רש"י והאומרים במהמדליקיןנכל ע"ש משום שאם
יאחר אדם בטלאכה שיסיים תפילתו עם הציבור ולאיותר(לבוא) בבית הכנסתמפני
המזיקיםשהיונבתיכנסיות שלהם שהן כשדותכו',וזה לא מצאתי בשםרש"י .ועי'
בפררםסי' נ' (רף ג' ע"ב) שהביא ואומר פרק בטהמרליקין שמדבר בשמירת השנת
והכל לחביבת הדברשמזכיריןעלענין השבתוקורין אותוכרי להגיןעליהם עכ"ל.
[וטפורשיותר כמח"וסיים ק"ו ע' 84והובא בם' המחכים ע' 19עיי"ש הערהר"מ].
דףי"חע"א .אמר רבאלולבבימינו ואתרוג בשמאלו ,ס"ט ,הני תלתא מצוה
והאי חרא מצוה עדכאן לשונו שלרש"י .לא אדע למה הביא זה בשם רשני ,אף
כיכן הביא בסדורסי' רע"ר ,הלא הוא לשון הגמרא סוכה ע"ב.
ל"
רףי"ס ע"א .שאלו לרשייי מי שאין לולולבצריךלהקיף או לא ההא
בשבתאין מקיפקלפ .שאיןנופליןלולב בשבתהכינטילאשנאע"כ ,הובאבאריכות
במחייוסי' שפייב (צד )444וכן הובא באו"ז ח"בהי סוכה סי' ששו דף ס"מעייא
והבאתי זה במבוא לם' האורה צר .163
ן בסדור סי' שנ"ה
דף ל"ד ע"א .ובתשובת רש"י כתב שסירבלילהמבטל.עיי
ובהאורה ח"אסי' פ' ובחייבסי' פ"ז ובאו"ה בהתחלתוסי' א'ובמה"ו צר .254
שם .והנהינ רש"י כשחליייד להיות בשבת לשרוף החטץביוםויבי"ג[כיום
ששי בע"ש] קודם חצותנזירה שמא ישהא בשנה אחרת לאחר חצות ע"כלשון
מרדכי[בסוף] ס"ק דפסח.ם.
ו
נ
ה
נ
ל
"
צ
[
D
"
D
I
דף ליח עי'א .פעם
י
ו
כ
שכח
אחת
ל
ו
כ
א
ל
נהג]
וכן
אפיקוטן
רבי
רש"יע"כ ,כל הלשון הובא בסדור ס" קל"ד ובפררם סוף סי' קלייב ובם' האורהחייב
סי מ"ז ובמחזורוויפרי (צד )2"6סי' ע"ד ,וכ! בשבה"ל סי' רי"ח הביא כתב רבינו
שלמה זצ"לבהלכות פסח שסידר ,והסיוםוכן נהג רש"י הוא ג"כ במחיו שם.
דף מ"ג ע"א .ואם חל ת"בביום א' מברילין במוצאי ת"בואין מברכין לא על
האש ולא על הבשמים ורשיי היה מברך בורא מאורי האש במו"ש בצאתו מבית
הכנסתובמוצאי ת"בהיה מברך המבדיל ,הואבסדורסי'תי"דוהובא בפרדססי'קנ"ה.
ד) וכנשותהנאוניםוהקדמוניםהמובאים במדורעפי סדר א"מ4
ההראברהם( .סי שנ"ב) שכת שלפני הפסח נהגו לקרותו שנת הגדול
ומבואר הפעם בזהוסיים טפי ר' אברהםנ"ע.וכ! הובא בהאורה ח"ב סי' מ"ב ובאו"ה
(כ"י)מיינ"ז,ובמחייוסי' רנ"מ(צר )%29ובפרדםסי'י"ז [ובפרדס כתובמפירביוצ"ל
ן בסבוא למח"ו צר ,10ובתום'
מפירבי אברהם] .הובא הרבה פעמים בתום' ,עיי
ברשת שיה ע"ב ד"ה עמוני הביאו :וכן עשו בנותרבינו אברהם חמיו של רבינו
יהודהעפ"יאביהן כו' ,ובתום'חולין ק"ועייב ר"הוכל הובא הקשה ה"ר אברהםבן
הרבר' מושה,והוארביט אברהםמריגנשבורנהנזכרבאו"זחייאסי' השמ"ד,ובעלשבהייל
ח"ב כתבידסי' ט"ו הביא ר' אברהם הנדול מרגנשפורג .ושם הביא תשובתו לה"ר
שמחה ושם בהערה הבאתי :ראיתי בשםהגדולים ח"א אות א' סי'ק"ו שכתבחיל
מ"
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מבוא
XVI
ילאטצאתי
רבינו אברהם מרוטונבורג הרב שבלי הלקם מביא תשובהטמנו עכ"ל,וישנ
ביטנה"ל לא בח"א ולא נחיב שהביאו ,ואין סמק שצ"ל רכינו אברהם מרגנשבורג,
והוא מורו של הרנ נעל אורזרוע,ומיבא במרדכי לפעמים נשם רי אברהםבייר סשה
מרגמטכורני).ועיי! בלקוטי בתר לקוטי[כמבוא למח"ו ע' ]172מהרב החוקר מוהרייא
דייר ברלינר שהביא ר' אברהם הנזכר סתם הוא ר' אברהם ב"ר יוסף מאורליינשוחותנו
הנזכר שם הוא ר' יהורהס.רליאון מפארים).
הזראליעזר( ,ם" קע"ז) נלותיר רונם היו אומרים והשיאנו בר"ה וביו"כ
ורבינו יצחק ב"ר יהודה בשם רבו ר' אליעזר אסרו כלימיו .וכ"ה בטח"ו סי' שכ"א
(צד )880וכמח"ו כתוב ר' אלעזרבלי יו"ד ,ובן הובא בפרדס סי' קס"ח ,ובשבה"ל
סי' רם"ו הובא זה ג"כ ,ושם כתוב נשם רבו ר' אליעזר .והרא"ש ר"ה מ"ר סי' י"ר
הביא בשם רבנו אלעזר הגדול .עוד בסדורטיי רס"ווהעיד אחד לפניגור אריה על
הרב ר' אלעזר הגדול זצ"ל שהיה עושה סוכתו בתוך הנית ולא היה מסלק הלטש
כו' ושאלו את נור אריה ,וכיה בסח"וסי' שנ"פ (צד .)413עוד שם סי' תכ"התיקנו
לוטר והוא רחום כו' טפי ר'אליעזר הגדול ,ע"ש הערהנ' .עור שם בסי' תקצ"ד ור'
מאיר ב"ר שמואל העיד שכך אמרלו ר' יצחקהלוי לא טתוךהלכה נהגתי כך ,שהרי
בכל מקום לא מצינו בשר בחלב במשהו ,אבל רבו ר' אלעזר לא למד טסי
ע"ז ,ומשום דלא איפשיט ליה החמיר עליו בטשהו ,ומשום כנור רבו נוהג גם הוא
במשהו ,וכל זה הובא בפרדס ה' כשר בחלב סי' רל"ח(דף מ"רע"נ) .הוא ר'אליעזר
ממננצא ,והיה בדור יטלסני רש"י בוטןרבינויעקב נר יקר ,ורבינו יצחק ב"ר
הינהר
י היה תלמירו .והובאברשיי פסחים ע"ו ע"ב ד"ה אלא ,והביא גם את שם אביו
קה
וד
ו
משמו של ר' אליעזר בן יצחק נאמרלי,וכןהובא ברש"י בכורות מ"ו ע"ב ד"ה אמר,
וכתום' שבת ניד ע"ב ד"ה רב ,כך קבל רבינו שמואל בשם רבינו שלמה ששמע
מרבי אליעזר רבו כמו שהביא הרש"ה במבוא .וכן הובא ברש"י תהלים ע"ז,
איובכ"ד.)8
( .סוף סי' קם"ק נמצא במ'יבי (כ"י הרשד"ל) הוספה מר"ת
הזרבנימין
והבאתי את ההוספה שם בהערהי' והובא כה שכך היה מנהגבמקומו של ר' נתן ב"ר
יחיאל שמדרהערוךכמו שכתב בערך ערב ועל מנהג שלנו(בעניןהתקיעות) יש תימה
ומליאה נשגבה,ואמנם מקדושת של מוסףיום שני שמתחיל אנן הסהר סייס בה רבי
בנימיןנוי ארבעה קולות בהריענו ,וריבוי מטות להשעינו ,זהו כפימנהנינו .הוארני
בנימין בר שמואל המובא במרדם ס" קע"ד (ל"ד ע"א) וז"ל נס בארץ רומי יסרו
מענייניימים מוכים אזהרות דחנ השבועות וקרובות ויוצרות מענייני מתן תורה ,עיר
וקדישזק.נינו הרב ר' בנימין ב"ר שמואל מקוספני ],[Coutancesקייל אמר כיטקצרו
י"ח לרובע ,היתה חכמה מרובה בישראל כו'.ועיי!עמודי העבודהצד 53שהניא כמה
פיוסים ממנו ,והוא היה עם ר' מאירשליח צבורנזמ
,אחר ,שו"ת הרש"ל סי' כ"ט,
-
-
יראה
מש"כ אוחתיו במ"ע החדש' 1909ע' 802סי' 14ובהערות שם.ן
)1
1 )2ע ,,אודותיו בספרו של הח'