ם דור ר ש"י
[א] (א) תניא היה ר' מאיר אומר חייב אדם מישראל לנרך מאה ברכות
בכל יום( ,כ) ונגמרא רארץ ייטראל גרסיק הכי ,תניאי
,לך אדם מישראל שאינו
עושה מאה מצות בגל יום( ,ג) שנאמר מה ה' אלהיך שואל מעמך (דבריםי' י"ב)
(ד) אל תקרי מה אלא מאה( ,ה) ולכךת.קן דוד מלך ישראלכשהודיע(ו,הו יושב'
ירושלים שמתים מישראל מאה בני אדם בכל יום( ,ו) ותיקן מאה ברכות ,דכתיב
נאום דורבן ישי ונאום הננר הוקם על (ש"ב כ"ג א')( ,ז) על בגימטריא סאה הוי
",
[א] אניא חיה ר' מאיר אומר .מנחות מ"ג ע"ב ,תובע מסרור רב עמרם גאון
(ויארשא חרכ"ה) דח א' ע"א ,וכן הוא בסח~ור
בהתחלתו ,ובפרדס
סי' ה' בחשיפת
גרוי
רברים ,ובשבלי הלקט סי' א' ,ובארחותחיים מרנוייסנרוי אחרן הכהןמלונילדה
מאח ברכות סי' א',
ין
ובהסנתינ צר .6והנה בכ"י כ מסדור רש"י הסר ההתהלה ןמתחיל חאורז ,דאמרינן החט
לפניו בורא פרי חאדמח .והוא להלןבסי' קכ" 1באמצע וחסרים הרצח רפים אשר נאבדו באורך
חוטן .ג) ובגמרא דארץ ישראל גרסינן הכי הוא נירושלטי סוף נתכות ,וכ"ח בתוספתאסיף
ברכות ,והירושלמי הובא ג"כ בסרור רע"ג שם .ג) שנאמר מה ה' אלהיךשואל מעסך חראי'
מהכתוב היא בבבלי ולא בירושלמי .ד) אל תקרי מה אלא מאה .ב"ה בסדור רע"ג ,והובא
גם במחה ובשבלי הלקט ובמנהיג וכן הובא בערוך ערך מאה .וליתא לפנינו בגמרא מנחות
שם והוא neDlnטר"ע גאון ,וגם לפני רש"י לא היה כן בגטרא ,כי הבש במנחות שם מה
ה' אלהיך " ISAIקרי כיח מאח" ,גם חכמי התוס' שם ד"ח שואל הבשו עקונפרס פי' אל תקרי
סח אלא מאה .וראיתיכי גם בתנחומא הנרפס מכבר סוף קרח איתא ג"כ "קרי ביה מאח
ן סה
64סאה ברכות" וכל הטאטר נוסף בתנחימא (עצן מגוא התנחומא רף פ"ז ע"ב) ועיי
שכחגתי בהשחר שגת היא צד .270ס) ולכך תיקן דור סלך ישראל כשהוריעוהו יושבי
ירושלים שמתים ס'שראל סאה גנ' אדם בכל יוםכי' .ב"ה כסרור רע"ג ,וזה חוכא גם במדרש
במ"ר קרח פי"ח אות כ"א ותנחומא הנדפס מכבר פ' קרח .ובמנהיג הביא צח וכתב ודרשו
' ח' ובטח"1
חכמים )1 .ותיקן סאה ברכות .במדרש שם סיים ותעצר המגפת .ובפררםסי
הלשון קצת בהרחבת רגרים .וז"ל שם שבכל יום ויום היו מתים מישראל מאה איש ולא היו
יודעים טפנ' טה עד שבא חד וחקר בדגר והנין ברוח הקורש ותיקן טאה ברכות וכלשון
הפררם הובא בשבה"ל ,ומה שהגיא הרב בעל שבח"ל מצאת' טפורשים אותיות פשק ועתה
ישראל הן מאה .כן הביאו ג"כ ההוס' גסנחות שם בשם ר"ת וז"ל שואל טעמךפי' ר"ת דהוי
טלא הש מאה אותיות בפסוק וזח הובא גם במח" 1בהתחלתו בשם ר"ת ,וכן חמנתיג הכש
וכתב רני יעקב ט"ב [חס ר"ה] כי מצא במסורת פסוק זה כוליה בר טאה אחין ושואל.טלא
עכ"ל ,וטח שתביאי שמל טלא ,עיין טוחת שי דגמיםי
' י"ב שתביא אבןירחי [כ11נת 1לס'
חמנהיג] ורסב"ן ואחרים טצאו כן מלא .ז) על בגימטריא סאת חוי .זה לא ה31א בסדור רע"ג
והשא גם בטחת ובפרדס וכן הובא גם בתנהומא הנדפס מכבר פ' קרח ובמדרש כמ"ר שם.
הוקםעל כנגר סאה ברכות,ועיין בטור או"חסי' ס" 1שהביא והשיג רב נפרונאי ריוח מתיבתא
בסתא מחמיא דוד חמלך ע"ה תקן מאה גרבות רכתיכ הוקם על כגיטטר'א טאה הויבי ככל
'וט היו ~ D1fiמאת נפשות מישראל ולא היו יודעין gyמת היו סתים עד שהקר והכין נרוה
תקודש ותקן onsלישראל טאה ברכות .וטח שחגיא בעל שבלי חלקפ ויש טפ.:שין ס"ת
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
סדנא רש*
2
שבבליוםוי
ם היו מתים מישראל מאה איש ,ולא היו.ורעים טסני מה ,עד שבא
רוד המל ותיקן מאה כרכות( .ח) ונראה והדברן שנשתכחו ובאו תנאים ואמוראים
ויסדום( ,מ) ולברך על כל אחת ואחת בשעתה אי אפשר ,סטני שהידם ןעשרותן
למשמש בהם ,אלא כשניעור ארם מטיטנתו ירחץ פניויריוורגליוכהוגן ,לקיים טה
שנאסרהכון לקראת אלהיך ישראל (עטום ד' י"ב) ,ומתחיל ומסדרן( ,י) וכל אחד
ואחדחייב בהן( ,יא) ומנהג כל ישראל שבספרד החש אסטמיא כך הוא להוציא מי
utatבקי מתחיל החק ומנרךעל נפילתידים וכל סרר הברכות( ,יב) והכי סליק
חשבוןמאה ברכותהני הכתוביםלעיל תמני סרי ,ודברוך שאמר והיההעולם ורישתכח
הריעשרין קודםקרית שמע שתים לפניה ואחת לאחריה ,יוצר המאורות ,והבוחר
בעמו ישראל באהבה ,ואחת לאחריה גאל ישראל ,כרתנן נשחר סברך שתים לפניה
ואחת לאחריה הרי תלתומנין דתשסרי (יג) דצלותא דמנחתא הרי תמק( ,יד) ויום
דיממאתטני ,הא כיצד הדא דנפילתירים ,והמוציא לחםמן הארץ ,וארבע דברכת
המזוןהזןעל הארץ ,ובונה ירושלים ,והמוב והמטיב ,ותרתי דטיצתיא אדחטרא נורא
פרי הגפן ,ועלפרי הגפן ואי דמיא שהכל ובורא נפשות ,כנון אתרא דנהני למיכל
והדר משחיאהרי תרתי וארבעדקרית שמע תרתי דקמא המעריבערבים ואוהבעמו
שיה
בגימטריא מאח וכן תביא! התוס' במנחות שם רט"ח שלח
בחילוף אותיות א"ת ב"שי"ץ
גאית ב"ש סאה וכן תובא זח במתאר הפרי בהתחלתו! ,כן הטנחיג הביא ואני טצאתי ס"ה
גחי~ף אותיות באית ב"ש מאה ,ושין גס בבעל חפתים ריריםי' ,ובעל אור זרוע גאלפא
ביתא אות כ' תביא ור"ת זצ"ל כתב בתיקון ס"ת שלו שוא"ל מלא וסאה אותיות הההוא קרא,
הש מפרשים דם"חעילה טאח באית ב"ש וראיתי גם בטחז!רויטרי בחתחלחו חגיא ס"א ס"ה
' בטקום ט' הריי"ץ ונטצא טה
בגיטפריא סאה בא"ת ב"ש ח"ץ ישם ,שים שף בטק!ם ה' ,גי
בגיטפריא טאח .וטזח תראחכי בטח"ו שספו דברים אאור אינם בסדור רש"י גם הובאו רבתים
טחת אשרהי בזטן רביט שמחח תלמיד רשיי .ס) ונראה [הדגר] שנשתכחו ובאו תנאים
שטוראים המדוס ,ח"ה גם בטחך ובסד!ר רע*ג חיבא ונראה הדבר שנשתנחו !עמדו תטיס
ואמוראים ויסתם ,עפררס סי' חי תראה הדבר שנשתכחו אותן ברכות אלא שבאו חתנאיס
וחאסוראים אסח ל %סאה ברחת שאנו אוסריםגבל 'וט ,ובעל שבח"ל חביא ונראה שגשתכחו
מעני ומחב וצווו-יז חגלות ער שבאו ההגאים וחאטוראים הסח לנו אלו תחתיתן .פ) ולברך
כל אחת ואחת בשעתחאי אפשר טפרי שתירים עשויות לטשמש נהם ,כ"ח גם בטח".1
וכסדור הע"ג איתא כך וסדר אלו סאת ברכות כך השיב רב גפרונאי בר חילא' ריש מתיבתא
דטהא טחסיא לבני קתל אליסאנה [LucenaJע"י סר רב '!סף טאור שנינו לגרך גל אחת
ישחת בשעתהאי אפשר מפני פטפתידיםהעסקניות העשתות לסשסש כו' ודברי הרע"ג הובא
בשיורי ברכה להגאל חיד"א ז"ל ארחסי' ר' אות ב' ,מפרדס סי' ה' נוסט דבריםומזה ראי' כי
חפרדס ה %צמרר אחר סחר משא 1חטסדר הוסיף חוסמת ע"ש.
על אחד יאחדחייג
גחן .בסחר רע"ג מסח" 1הג" וכליחיד אחיד .י )6שנחג כל ישראל שכספרר היא אספטיא.
ה %לשון המע"ג בסרוח ,וכן הובא גםכן בסחת .ובסחר רע*ג שם ומנהג כל ישראל בספרר
חיא אספמיא כךחיא להוציא לטי שמןיורע שליח צבור חסר חסים וצהל שליח צמר [מתחיל
והשא גם בחטנחיג
ם וכל סדר חברטת] כחו
וסברך פילתידי
שהn%לeפiנaיaםSpג,ם ב
"תיירושלים אשר בספרד
אות א' .ומח שכתב שבספרר היא אספטיא ר"ל היא
חו
אל
וג
(עכרי' פסוק כ') הרגם הלותירושליםרי כאספמיח .ינ) והכי סליק חשבה מאה ברטת כו'.
ר"ח גם בטח" ,1ושין בב"י ארה סי' ט"ו ובפרדס ס" ח' ובתימור גסופו ובהנהיג הס'
יראים וכשבחיל ומחולקים במנין המאה ברכות .יג) דצלותא דסנחתא ,בסחרו רצלותא דצפרא
רה ריסטא ,ש"ל ודסקץדתא דיסטא.
ימחולק ודערבא ועחן עוד narבסחיו והסר פה.
ש
"
ש
י)
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ןוך רשש
3
ישראל ,כדתנן בערב מברך שתים למניה ושתים לאחריה ,והטניא דסעורתא ררטשא
הרי עשרי! ,ותמנק ועשרי! הרי סאה ,בר.טהמלך בכבודו תסיד ראוסיפו רנק נשואי
בתרעסיקי בשבחא .דרחמי,ןוברן ברכת המפילחבלינטינה דקרית שמע רעל מיטתו
(דכמה) ןוכר טכסהןזימנין דמצטריךלטיבריך לגדוליםוקטנים ,ונר ממאכל מירות
או ירקא ,ונר(וכילימא סר) טטירח כמהוימני וכי תימא כשלטא בימי חול
נס
י תלתאזימני תשמרי תשסרי ומתמלאין נולהו( ,סו) בשבתא (דאיכא)[ד*כא]
דאיכא
צלוהאהיכי מתטלאק כולהו אי אפשר לאשלימנהו ,משלם להו (טז) כדקאטר רב
חייא בריה דרב ארה מומיא דשבתאוביומיא סבא טרח וממלי להו(יז) באיספרמקי
ומגד .מיני בשמים ומיני פירות ,כגת עצי בשמים [ובורא עשבי בשמים ובוראמיני
כשמימן וכל פירא ופירא כדחזי ,ולכך תיקנו בשבת לומראי! כאלהינו ,לפי שאק
סתפלליןשמונהעשרה,כיןאמןשבע(,ית)ד'פעמיםאין ,מיד' פעמים ,נודהד' פעמים,
אין מי נודה ,הרי י"ב פעטים אס!( ,יט) ולבסוף ברוך אתה ונראה עתה כאוטר י"כ
פעמים ברוך אתהאמ! .והם שתים עשרה ברכות ,והשבע של חובתהיוםהרי י"מ:
ןבן(א)דמאן דמנרך שלא עשאני בור ,לאעבירכהלכתא ,דאע"נ(ב)דגרסינן
בפרק דהתכלת(ג) היה ר' יהודה אוטרחייב אדם לברך שלש ברכות בכליום שלא
עשאני נוי ,ושלא עשאני אשהw~rl ,עשאני בורן( ,ר)ובגמרא רארץ ישראלגרסינן
הכי ,תני יטלשה דברים צריך אדם עומר בכל יום ברוך אתה שלא עוצאני גוי,
(ה)שאין הגוים בלום לפני הקב"ה ,שנאמר כל הנוים כאקננדו(ישעי' ט' י" ,)1ברוך
אתה שלא עשאני בור ,שאין בור ירא חטא ,ברוך אתה שלא עשאני אשה ,שאינה
-
-
-
*) בשגתא דאיכא צלותא .תקנתי דליכא צלותא כסו שהוא לנכון במח" ,1והטונה בשבת
מתפללין רק שבע ברכות ,ובפרדס שםתיגח בחול דאיכא תלתא זטני תשע עשרה אלא נשבתא
מהאטליין להו .ע]) כדקאמר רב חייא בריה דרב אויה .טנחות מיג ע"ב .ק) באיספרטקי
מובא בערוך ערך אספרמקי ופי' נאי כשסים ,ולפנינו בגמרא בטעות באיספרקמי.
יח) ר'
פיטים אין .בעל שבלי הלקט הביא וז"ל ובשם רבינו שלמה זצ"ל סיאתי לפיכך תקנו לוסר
'"ח ברכות כ"א שבע ור' פעמים אנו אוסרים אין ,אין
אין כאלחינו בשבת לפי שאין
ל,
פו
תנ
מכ
כאלהינו ,אין כאדוג'נו ,אין נמל
ליא
יין במושיענו ,ור' פעסים סי ,וד' פעטים נודה אין מ"י
נ~ד"ה הרי אמן .ים) מבסוף ברוך אתה .צ-ל ולבסוף אומר ר' פעמים ברוך וד' פעטים אתה
אסן ב"ה בפרדס ,ושנה"ל הביא וד' פעסים ברוך וד' פעטים אתה חרי נראה כאומר י"ג פעסים
אסן וגם במח" 1השא ולבסוף ברוך אתה ונראה עתה כאוטר י"ב פעסים ברוך אתה אסן.
[ב] )6יטאן דסברך .כיה במה"ו .והמנהיג סי' א' הגיא זה בשם רב עמרם ולפנינו
בסרור רע"ג חסר זה והי' לנכון לפני בעל המנהיג ובסוף סיים עד כאן יסוד העמרסי.
ק) דגרסינן בפרק חתנלת .טגחות מ"ג ע"ב .נ) היה ר' יהורה אומר .בגמרא ר"מ אוסר
והגיה הרי"נ צ"ל ר' יהודה אומר וגן איתא בתוספתא דגרניות ת"ז וכ"ח ברי"ף וראינו סוף
פיט רברכות .ויש להוסיף על דבריו 1כ"ה בירושלמי ברכות פ"א ח"א .ד) ובגמרא רא"י .הוא
ירושלמי ברכות פ"פ ח"ב (דף הג ע"ב) ולפנינו הגי' בירושלמי תני רבי יחודה אומר שלשה
דברים כו' .וכן בתוספתא גרבות פ"ז חוגא כן בשם ר' יהודה ובשערי תשובה סי' שב"ז הובא
הירושלמי בשם רג תאי גאון ז"ל וגורס חייב אדם לברך וראיתי בסחת צד 6נשסטה וורה
שלימה והאה"ב רשיה ז"ל לא תיק; וכצ"ל ר' יהודה אוסר תייג אדם לנרך ג' ברנות 3כל
יום [שלא עשאניגוי ושלא עשאני אשה שלאעשאני גור ובגמרא דא '-גרסכןהכי תנ' שלוה
רברים צריך אדם' לומר בכל 'ום] ברוך שלא עשאגו גוי והמסיט חסעחיק או חכדפיס מן יו:
י שאין הגסם אומר והציג חמרפיס
אל יום .ס) שאין חגוים כלום לפני הקב"ה .בפרדס סי'י
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
4
סדור רש"
מצווה על המצות ,אפילוהני לא חץ לברכה( ,ו) חרא דשאילו קם .רב נפרונאי
גאוןזצייל(ז)ולא שדרה( ,ח)ותו מגמרא האי הא א.סתלקא לה ,דרנ אחא בריעקב
שטעיה לבריה רקא מברךברוך אתה שלא עשאני נור ,אמרליהכולי האינמי[ארן
אלא טאיאיבריך שלא עשאני עבד היינו אשה( ,ט)ויל טפי ,ש"מראין מנרכין
שלא עשאני בור:
] (א)דמנח תפילין אומראקבו"צלהניחתפילין,ועלתפילין של ראשאומר
ןג
,
ן
י
ל
י
פ
ת
ר
מ
ו
א
,
ת
י
צ
י
צ
ב
על מצות
ת
י
ל
ט
ב
ר
מ
ו
א
ו
ל
כ
ת
ו
כ
ר
ב
ה
י
ס
כ
מ
וכי
כולן
להתעטף
כתיקון חכמיםער ותלמוד תורה כנגדכולן:
[דן וקורא נסדר קרבנות והחרית צו את בני ישראלוגו' (במדבר כ"ח)
ל שחרעל שם ונשלמה מריםשפתינו (הושע י"ר ג')( ,א)ולערב אוטר
כנגר תמירי2
פטום הקפורת (שחרית) על שהיומקט.רין פרס שחרית ופרסבין הערבים( ,ב) וסמך
לדבר מצאתי בסדר רב עמרם (המרקק),המרקרקן לומראין כאלהינו בכליום(,ואין)
[וכן] כתוב שם ,וכן בערב לאחר שיגמרו תפלת ערבית נוהגים לוטר פיטום הקטורת
בבקר ובערב ,והשיר בבקרבלבד( .ג) ושונה באיזהומקומן ודורש בר' ישמעאל,
(ד) דאמר רב ספרא משום ר' יהושעבןחנניה מאי דכתיב ושננתם(דבריםו' ז') [אל
ן בירושלמי שהביא שצ"ל שאין הגוים כלם )1 .חרא
כוכב להורות שאינו טובן ולא חשלעיי
רשאילו קטי רב נטרונאי גאון זצ"ל .גם זה היה בסדור רע"ג וחסר לפנינו .והובא גסח"ו
צר 6ובפרדס סי' ח' .ז) ולא שדרה .וכ"ה במחט אי' ולא שלח .שפרדס בטעות ולא סדרה.
ן בתוס' שם.
ח) 1ת 1טגטרא האי הא איסתלקא לה .הוא בטגחות מ"ג מע"ב .ע)זילטפי.עיי
[כ] )6דמנח תפילין אוסר .תובא בסח"ו שם ,והמנהיג סי' א' הניא גם זה גשם רב
עמרם ז"ל וזח הוא בסדור רע"ג רף ב' ע"א ובפרדס סי' ה' (דף ט' ע"ד) חסר מאטר גדול,
~נסמא רק בתפילין מברך בציצית סנרך ,ואח"כ הובא נברכה דברוך שאטר הכי חתטינן סלך
בתשבחות כו' 31ל סח שכגתים חסר ,ונטצא לנכון גם בטח" .1וראיתי במנהיג סי' ה'
הביא עוד דברים וגן נכל פעם ופעם שמתעטף בו ביום אבל 5א בלילה כו' ,וסיים עד כאן
יסור חע0רמי .וכל זה הוא בסרור רע"ג דף ב' ע"א.
[! )6 ]-ולערב אומר פטום הקטרת .כ"ח גם בסח"( 1צר )6וגם ום איתא סלת
"שמרית" והסגיר המו"ל הטלה בטסגרת ,כי באסת מיותרת הש" ntSont ,על שחיו סקטירין
מהיל
פרס שחרית שרםגין הערבים" ליתא במח .1.נ)ומסךלדגר מצאתי בסדר רב עמרם המדקדק
ליסר אין כאלהיט בכל ים .ונן כתש שם וכן בערב כו' .ובמחזור ניטרי (צד )6הובא זח
ולערב אוסר פטום הקטורתתייג לדבריו מצאתי בסדר רב עמרם המדקדק 15טראין כאלהינובכל
יום ,וכן כתב בשם ,וכןבערב לאחרשיגמרו תפלתערביתנוהגיןלוטר פטום הסטורתכו' .ודברי סרר
רב עמרם שהביא הם כסדורו (צד )14ובערב לאחר שינטרו
ערבית נוהגין לוטר פיטום
חקטורת אב 5לא השיר [הוא תשיר שהיו הלוים אומרים בזמן שבית הטקדש קיים הובא בסדור
רעיג דף י"ר אחר פיטום חקטורת וכן בסידורים בשבת אחראין נאלהינח' מאי טעסא שונר
למקדש אוטר אלו ,ולטח אוטר פיטום הקטורת בבקר ובערב ותשיר בבקר לבד ,לפי שזה חיתה
תפית
משתו נעשית בבקר ובערב ,וזה לאהיתה מצותו נעשית אלא בבקר עב"ל .וראיתי בטור או"ח
סוף סי' קל"ג שהגיא ונערב לאחר שיגמרו תפלת ערבית טהגין לזמר פיטום הקטורת כו',
ודבריו נובעים מסדור רע"ג .נ) ושוכח באיזה מקוטן וחרש ברי ישמעאל .כל ~DWDnנובע
ן בהרא"ש
מסדור רע*ג (רףב')01 ,ובא בהגהות מייסוניות בסדר תפלת כל השנה אות א' ,ועיי
קדושין פ"א .אות ט"ג שכתב ועל כן סדר רב עסרם לוסר בכל יום קודם פסוקי רזמרא מקרא
משגח וגטרא ,וע"ש בקרבן נתנאל פ' וידגר איזהו מקוטן ברייתא דה"י ; ם וכן תובאו דברי
רעיג בחוסי קידושין ל' ע"א ד"ה לא .י) דאטר רב ספרא .קירושין ל' ע"א.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
סחררשי
6
תקרי ושננתם] אלא ושלשתם ,לעולם ישלש אדםשנותיו שליש בטקרא ,שליש
שליש בתלמוד ,ומקשיקומיידע איניש שנוהי כטההוי( ,ה) ומשניק לא
במשנ
היליומי( ,ו) ותקתני מדרש תקנו חילופי תלמוד )1( ,דקא נרם בפרק מאימתי
צריכה
קורין את שמע ,אמר ר' יהודה אמר שמואל השכים לשנות קודם שקורא את שסע
צריך לברך ,לאחר שקרא ק"שאיןצריך לברך ,שכבר נפפר באהבה רבה( ,ח) שיש
בהטעין ברכת התורה ,ותן בלבנו ללטוד וללטד ותלמדםחוקיחיים( .פ) אמר רב
(כהנא) [הונא] לטקראצריך לכרך ,ולמשנהאיןצריךלברך(.י) ר' אלעזר אומר אף
לטשנה צריך לברך ולתלמודאיןצריךלברך( .יא) ר' יוחק אוטר אף לתלטורצריך
לברך ,וקא מסהיד(יב) ר' חייא בר אשיזימניןסגיאין הוה קאימנא קמיה דרבלחגויי
(יג) בסיפראדבי רב ,דהוא תורת כהנים ,ומקדים וטשיידיה וסנרך ומתללן.
[ה] (א) ואומר רנון [בל] העולמים עדברוך שאמר ,וחותם מלך מהולל
בתשבחות(ב)[וסאן דקא חתים מהולל ברוב התשבחות] שנשתאבידיה(,נ)דקאמרינן
במרק מאיטתי [מאיטתי] מברכין על הנשמים ,משיצא חתן לקראת כלה ,וטאי סברך,
אמר רב יהודא [אמר רב] טורים אנחנולך [ה' אלהינק על כל מיפה ופיפה שהורדת
לנו ,ור' יוחק מסיים הכי אילו פינו מלא שירה כים ולשוננו כהמקגליו עדהן הם
יודוויברכו לשמך מלכנו ברוך אתהי'יי אל רוב ההוראות ,ומקשינן.רוב ההוראות
ולא כל ההוראות ,וקא טתרץ רבא [אימאן אל ההוראות ,וכיהיכי דמשמע רוב
ההודאות ולא כל ההודאות ,הכינמי משסע רוב התושבחות ולא כל התושנחות,
הילכך כלדמסיים רוס התושבחות ,שפירדמי לאישתוקי:
ן רשיי שם ובתוס' ה"מ 5א ובשבלי ח5קפסי' ח' בשם רגינו
)0ומשנינן לא צריכתליוסי .עיי
סררש חלופי תלטור,
חננאל ור"ת .ון ותקתגי מדרש תקנו חילופי תלטוד .צ"ל ודקא
נ.
יב
ק"
וכ"ה 5גכון בסרר הע"ג )1 .דקא גרס בפרק מאיטתי .ברכות י"אתע
י ס) שיש בה טעין
ברכת חתורה כר וכן תה* לשון רה"י בגטרא שם ,וכ"ח בסח"ו .ס) אטר רב כהנא ,תקנתי
רב תונא כטו שהש בגמרא ,וחוכא הכון במח ,14ובסדור רש'ג חנגא .ורג חמטנא אטר.
),רי אלעזר אוסר אף לטשנח .כ"ח כסרשיג עטח" 1אנ 5לפניט בגמרא ור' אלעזר אטר
למקרא ולמדרש צריך לגרך ,למשנהאין צריך לגרך .י )6ר'יוחנן אטר אף לתלמוד צריך
לברך ,כזה בסדור רע*ג ,ובטחים נשספ טא0ר מר' יוחנן ,אבל בגסרא גי' אחרת ור יוחנן
אטר אף המשנח צריך לברך אבל5ת5סודאין צריך לברך ,ורבא אסר אף לתלטוד צריךלברך.
'כ)ר' חייא בר אשי ,כ"ח 3גסרא שם אב 5בסדור רע"ג חגיי ר' חייא גר אשיאן .ע)בסיפרא
דגי רב" ,דהוא תורת כהנים" .וכן רש"י ברכות ריח רע"ג כתב סיפרא רבי רב תורת כחנים,
וכיח במחזו צד 6תוגע מן סחר רע*ג.
[יק] )6אופר רבוןבלחעולסים.תסי
ת רבץגל חעהלסיםתובא בסחר רעיג רףב' ע"א
ושיו שבהא ס" '1גשם סדר איחו רבא ,ושיו תשעת חרשבישסי' m~Dותביא שם שסחת
רב עמרם .נ) ומאן דקת חתיט טח1לל ברוב חתשבחות שכשתאבירית .הא לשון רעע צר 2
ג"כ בפררם סר ח' (רף פי ע"ר) כי חסר מאטר
וסיים נתפיר רמי תקתוקיה .וטנאן
טןת
ית
חט
יהיל בגרכח רברבן שאסר חכי התמען טלך טה51ל
ש5םשיו stysסי' ג' הערה אי ומכא
בתשגחות וסאן דקא חתים
ברוב חתשבחות שכשתא הוא בירית וטשתקין שתו ,וסיים
ג"כ טשום דמשמע חב טחותי
התשבחות ולא כל התשבחות ,ושיו בהגהות טייממיות סרר תפלות
בהתחלתו .נ) דקאסרינן בפרק מאיטתי מאיסתי טברכין הנשטים .כצ"ל והוא בתענית פרק
סורסתי רףוי ע"ב.
ש
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
6
סדוררשי
ר פסוקי רזימרא הודו לה'קראו בשטו( ,א) דרש ר' שמלאילעולם
[]1שעימ
'שריר אדם שבחו יטל הקב"ה ואחר כך יתמלל( ,ב) לפיכך תקנו חכמים פסוקי דזימרא
הודו לה' ,וכל המזמורים ומלסניו ושלאחריו ,לפי שהן [שבחון של הקב"ה .ואחר כך
עומדים להתמלל( ,ב )%ומיבעי ליה לאיניש לכווניה רעתיה בתהלה לרוד( ,נ) ראטר
ר' אלעזר בר אבינא האומר תהלה לדוד נ' פעמיםבכליוםמובטח לו שהואבן עולם
הנא ,ואסריק מאי טעטיה [אילימאן משום דאת'יא באל"ף בי"ח ,גימא א.טרי תמים.
דרך (תהלים קי"מ א') ,דאתיא בתמניא אפי ,אלא משום דכתיב ביה פותח אתיריך
(שםקמ"ה מ"ז) ,ונימאהלל הגדול ,רכתיב ביהנות ,לחם לכל בשר (שם קל"וכ',ה)
ומסקיק אלא משום דאית ביה תרתי ,דאתיא באל"ף בי"ח ,וכתיב מה נמי פותח את
ידיך .וכולהו פרשתא ער כל הנשמה תהלליה הללויה ,הכי איתנהו סוף פירקא
הללויה וריש פירקא הללויה( ,ד) והללויה דבתר תהלת ה' ידבר מי ריש פ.רקא
אמטו להכימוסים.ס ואנחנו נגרך יה מעתה ועד עולם הללויה ,ולכך אומרים שני
פעמים כל הנשמה תהלליה הללויה( ,ה) דאמרינן כמסכת שנת אמר ר' יוסי יהי
חלקי עםגומרי הלל בכליום כשמטיימין טפר תהלים ,שנאמרבו הללויה ,ואם[אינון
כופלו שני פעמים אינו נראה כמסיים ,נראה כאילו יש אחריו פסוקים הרבה ,אבל
עתה כשמחזר לאוסרו פעם אחרתוידוע שהוא אחרון(,ו) ונראה כמסייס ,ומטעם,ה
אנו אומרים בשבת שני פעמים פסוק אחרון שבפרשה( ,ז) ולכך נוהגים לכפול י"י
י באשמורת הבקר וגו'
ימלוך לעולם ועד בפסוקי דזימרא ,לפי שבמרשת הנס ויה
[(ח) עדימלוך ה' לעולם ועדוא' יש שמנה עשר אזכרות ,ובכל שם ושםיש ארבעה
אותיות שהםשבעים ושתיםאותיותכנגד שםבן שבעים ושתיםאותיות ובפסוקי דזמרה
אנו מתחיליןויושע ונחסרו ארבע שטות שהם בסמוקים שלמעלה מןויהי באשמורת
הכקרוגו'] (ט) לפיכךכופלין [פעםאחרת]י"יימלוך ,ואומריםאחריו פסוקיםאחרים,
[ן] )6דרש רי שמלאי .גררות ל"ג ע"א )3 .לפיכר תקנו חסמים פסוקי דזמרא כו'.
הוא דברי רש"י ובפרדם סי' ח' (דף ט ,ע"ד) החש ברחנה ובהוספת רברים ע"ש .צ*) 1טיבעי
*ת לאיניש nt~twsדעתיח בתהלה לדור .תוא לשון רע*ג נסדורו דף ג' רע*א .נ) דאטר
ר'איעז
ר בר אבינא .גרשת ר' ע"ב ולפנינו גגטרא א"ר אלעזר א"ר אבינא וחגיה תרהב
שטיל א"ר אלעזר בר אביגא כסו שחוא געי וברב אלפס ,וראיתי כי גם בסרור רעיג חוכא
בר אגיגאי ען בסח")1 .1והל'6ח רבתר תהלת חי ידגרפי ריש פירקא.שיו בפרדס והלשון
סשתח שם .שעל שגלי הלקט סי' ד (דף ד' ע"א) הגש וז"ל ומצאתי בשם רגינו שלמה זצ"ל
לפי שטתחלה לחד עד סוף הספר הללוית ריש פירקא וסוף פירקא חוץ מתהלה
לפיכך
לזמר תפסוק הזח שיהא גם בזה הללויה בסוף פירקא ולא 'טעו בו .ס) דאטרינן בסס'
תקני
שבת .דף קי*ח ע"נ ,וטס' סופרים פי"ז ,והובא גם גסח"ו צד .6ו) שראה כטסיים ,נפררס
טגהג
ת
ו
ר
ק
י
מ
שוגים
נוסף *כן
מקרא אחרון ות סיטן
בני אדם גשגוטרין וטפסיקין
י
יטפם'ק קריאתנו .ו) זלגך נוחג'ם לכשל ח' 'טל1ך לעולם ועד.וכ
יב"' בטור או"ח ס" נ"א
לן
פר
וע
נשם ארחות הקם .ס) עד 'מלוך ה' לעולם וער כו' .תשפת' כפנים ונטצא לנטן כסה"ו
[פעם אחרת) ח' 'טלוך כו' .ב"ה גם גסח"ו אכל
ובפררם רף ט' שף ע"ר .עז לפיכך
בפררס (רף ט' מע"ד) הוא בסגנון אחכרו.פליוי
לפיכך כופלין פעם שגיה ה' 'מלוךלעולם וער ,ועור
אזסרים אחריו et~letשהם טלנות אלה'גו ,והם ג' לה' המלוכח והיה ח' לסלךעל בל הארץ
ביום החוא 'היה ח' אחר ושמו אחר 'ש בחם ד' שטות ,שלשה לחרולים לטחן ע"ב ,וחשם
תרנייך לא תקיטי ורכך חוא אומר ביום ההוא יהיה ת' אתר ושמו אחד ,נלוסר לעתיר לבוא
ה אחד טע~ם וער ע41ם ,כך כל ש10תיויהיו אחר כי כלם
דה"ע כיוס חחוא כשם שח' יחי
יחד
ר.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
1%
ז
שבהםג' שמות ,כדילהשלששמות החסיריםוכ[ש]אוטרק ב'פעמיםהי שלוךהריכאן
חמש ,וניחא ולא תיקשי ,שכן הוא אשר לעתיד לבא כל (הנשטה) [השמותןיהיו
אחד ,כדאמרינןבמסכת ברכותולפיכךאומרפסוקיםכדי להשליםהחסירים,וחמיישר
לא לשם חשבון בא אלא לסלך על כל הארץביום ההואיהיה ה' אחד ונשטו אחר:
("
ה](א)ועימ
ד שליח צבור לפני התיבה וחותם בשירי ומרה ,השותה ברכה
לאחר ישתבח לא קבעוה אלא לאחר פסוקי ד,מראומצריך ברכה לפניהםולאחריהם
[לפניהם] ברוך שאמר ולאחריהםישתכח וקריש מפסיקבין ישתבחליהנר ,להתיע
שעל פסוקי דזמרא קבעוה(כגון)[כמס ברכת הלל שלאחריו:
(א)דלאלרנרטיבעיליהלאינישלאתחיל(בפרשה)[בפריסותשטעביוצר
אורואסורלאישתעוייביןישתבח(לפרשה) [לפריסח]שמעוטחייביקלאיודהורי(לפני)
[למפרס] פרשת שמע בעונתה( ,נ) כדתגן מאימתיקורין את שמע בשחרית משיכיר
בין תכלתללבן( .ג) תנאבין תכלת שבהללבן שבה( ,ד) פירושגיזת צמראיצבעו
תכלת יש בה מקומות שלא עלה שם הצבעיפה .תניא היה ר' מאיר אומרמשיכיר
ביןזאב לכלב ,ר' עקיבא[אומר]ביןחמורלערור ,אחרים אומרים(ה)כדישויעטור אדם
ברחוק ארבע אסות[טחבירו]ויכירהו ,ואטרינן אמר רב הונא הלבה כאחרים,וביביי
קראבתפילין כאחרים ,בקרית שמעכוותיקין ,דאטר ר' יוחק וותיקיןהיוגוטרין
אותה עם הנץ החטה ,תניאנמי הכי ר' יהודהבן חיטא אומר מצותה עם הנץ החמה,
נדי שיסטוך גאולה לתפלה ונמצא מתמלל ביום,וכך מצוהמ! הטובחר:
[ס( ]1א)בטאן דקרי קרית שטע בעונתה שקיל אגריהיותר טדקאעסיק
באורייתא(,ב) דחק(נמי)[נבי] מצותקרית שמע עד חצות ר' אלינער אומר עדהנץ
"]
("
("
בשם ח' כלוטר ביש חחוא שסו א' לת' א' וח' שטו אחר לא תיקווי דסריש הקרא קא פהדר
וחית ח' לסלך על כל חארץ וכו' ,וטחי כל וח גיור חהואומי חוא אוחו חוא ח' שמו שתא
י הפרדס תוסיף h1DD1nעל דברי סרור ראוא.
אחד o~poוער עלם va*pמזה יראת תקוראכ
),גדאסרינן בס 9ברשת .כ"ת גם בטח 1.ותקן חרשףח שח"ל נדא0רינן בסס' ot~Deוחוא
דף נ' עיא.
[ן] )6ועומד שליח צנור כוי ואותת ברכת לאחר ישתבח כר .כ"ח גם בסח"ו אבל
' עיא) חוט כסגנון אחר התרחבת דברים חטתחיל ערכת דישתבח לא קבשח
גפרדס (רףי
אלא לאחר פסוקי דוטרא נו' ע"ש.
[ה] )5יאלתר מיבעי ליח לאיניש ט' .חוא tlehרעיג בסדורו (דף ג' ע-א) וחטא
ח סי' ניד בווטו .נ) 3דהנן .כרטת ט' עזב גטשנח .ג) הנא גין תכלת שבח
גשרטיי
~בן שבח .לפנית גגטרא ליטא לחלת .תנא" וגס חרע*ג בסדורו לא חטא ,ותרא'ש ברכות
' תביא מ"ב חבאגין תכלת )1 .פ" ניוח ?סר ט' .ובן פי' רש" בגסוס שם
'5אסי'י
ושיש בתוס' .ס) גדי שחעסוד אדם גרחוק ארבע אסות טחבירוויכירוצ .כן הביא חרע*נ
גסדוח ובגטרא סשיראח ארם את חבירו ד' אטות הכירט 0 .אסרינו .גמרא שם .ו) דאטר
ריי וותיקין חיו גומרים אותח עםחיץ חח6ת תני נסי חכי ט' .בסחר רעיג כשספח שיח
שליטה וככ"ל opחנץ ההסח ןתניא נסי הני ר' יחודה גן חיטא שטר סיפתח ער תנץ
חחסח] כרי "הסטוך כוי וחושמיפ חמעחזק או חסרפש מןחיץ החטת עד fsnחחטח ולטינו
כגמרא חם4ת .ר' יחודה בן תיטא שמר .ליתא ,רק הגי' תניא נם' תני ותיקין חיו טמרין
אותה עם חנץ חחטה .וחית נם לפני חכח"ג ברנות פ"א 1כ 1יצבא גם בטחי'( 1צר .)7
[כ!] *)יטאן דקרי ק"ש כשנתת כר .רעךג שם בקרורו רף ג' ע .*-נ) דהגן גל'
אוסר .ברכות פ' ע"ג בטשגת.
טצות ק"ש רי אליותי
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
%י
אומר עד שלש ותעות,
8
(ג)מדקתני הקורא [טכאןואילך] לא הפסיד
החמה ,ר'יהושע
,
ה
ר
ו
ת
כאדם הקורא נ
ה
ת
נ
ו
ע
נ
,
א
ת
י
י
ר
ו
א
ב
א
פ
י
ד
ע
ל
ל
כ
ט
י
פ
ט
טמאי דעסיק
(ד) ופסיק
הילכתא כר' יהושע( ,ה) ולא המסיד דקתני ,מאי פירושא לא הפסיד ברכות ,אלא
סברך לפניהם ולאחריהם( ,ו) ואףעל גב דשלש שעות קא קרי ,לא טיבעיליה
לשנויי ביה בקרית שמע מסאי רתיקנו רבנן ,והא דקאמרינן רטצי איניש למקרי
קרית שמע בחר שלש שעות חס ושלום דלכתחילה לא שרי למיעבד הכי ,ומאן
דעבדהכי בכוונה ולא מחטת אונסא ולא סחטת עיכובא במידי דטצוה איתקרי פושע,
ובמאי שרי עיכובא כנון שבתות וימים פובים ותענית צבור רמשתהו ער רמתכנפין
ציבורא ,איבטיבניבי רבדיתבי וגרסי וממשיך להוגרסייהו( ,ח) הנימילי דשכיחי
רבים מקרית שמע ומתפילה,
אינוןדאי לא מעכבי עד רמיכנפי(מיטנעי)
יףמפילפו~הן,ורוותיקין מילתא
ותלמידידיתביוגרסי ראתינעלי בתים למישמע
יל
עי
נמ
מל
מו
ו
,
ן
י
ק
י
ת
ו
ו
נ
'
ר
ג
"
ע
א
ר
מ
א
ד
יוחנן לא
(ט)
דלא שכיחא היא ,ולאוכולי עלמאמצילכווני
,