ןי רש"
38
זנב] (א)שאילו מקמיה רב נטרונאי גאון מקוםשאיןבורגיללירדלפני
התיבה אלא אחר ,ופעמים שהוא פרור בטלאכתו ,ויש נערים שהגיעו לשמונה עשרה
(ול'טש) [ולשבע] עשרה ולא נתמלא זקנם ,מהו שיעשו שליח צבורויוציאורביםירי
חובתן ואל יתבטלו טתפילה ,והשיבן כך[ראינו] (ב)שזה שאמרו חכמיםאינו עובר
לפני התינה ,ואינו נושא את כפיו עד שיתמלא ~קנו ,כך מצוה מן המובחר ,וכמה
דאפשרלמיהוי גברא טליא פפי עדיף טינוקא ,אבל במקום שהוא טבפל קדושה
וברכו ויטלוך ,לא מיבעיאבן י"ח ובן י"ז ,אלא אפילו י"ג ויום אחד כי לא
אפשר נעשה שליח ציבורא( ,ג)דקאמרינן זה הכלל כל שאינו מחוייב בדבר אינו
יחובתן,
מוציא אחריםירי חובתן ,מעמא דלא הגיעלכלל מצות שאינו מתיא רביםיר
אבלבן י"ג ויום אחר כי לא אפשר שפיר דמי:
[נד] (א)וטע ששאלתם (נ) מהו לסמוך על ר' יהושעבןלוי בשעת הרחק
מצפרפין תשעהיעבר ,אין הלכה בר' יהושעבןלוי rtw1אנו עושין כמותו ,ועור
השתא עבד [משוחרר] שמל ולא טבל איןמזמניןעליו בזימון דרבנן( ,ג) דחק
נשים ועבדים וקטנים איןטזמנין עליהם( ,ד)ואמריק פשיטאראין מזמנק ,ומשפינן
דאיצטריך מחניתן לעבד שמל ולא טבל( ,ה)וקמ"לכי [הא] דר'חייא בר אבא אמר
ר'יוחנן לעולם אינו גר עד שימול ויטבול( ,ואק יכול) לצרמו עם תשעה ובתפלה],
דאטרינן מתוך תוך דבר שבקדושה לא יהא בסחות מעשרה עבד מיבעיא( ,ו)ועוד
שמעינן בפירוש טרבותינו שאלו שמועות של שלשה שאכלו כאחת( ,ז)כנק תשעה
ועבד [nYor] ,וארק ,שמם זשבת( ,ח)וקטן מוחת( .מ)וקמן היודע למי טברנין,אי,
הלכהואיןעושין ] [nWPDכמותו:
ב,
טקמיח רב גטרחאי גאון .סרור ר"ג רףי"א עיא ,תשובת הגאונים
[ננ] )6
ליקסי' פ"ר וחעירותי בהערותשלי לתשובת חגאונים (ליק תרכ"ח) שחתשובח נתוכח בשערי
תשובח סי' כ"ח ושם חיא בשם רב האי גאון ובאסת היא לרב נטרחאי וכן תובא
שחוא לפנינו סקופ
נטח"( 1צד )28ובספר הפרדססי' ס' ו
שחואשם טירשודלתבקמןלאכתתלוש.וןוגכםמ
יבשבלי תלקט חשלם
שאין שליח צכור אלא אחד ופעמים
' הביא ובחשובת חגאעים ז"ל מצאתי שאלו לפני רב נטרונאי זצ"ל
ענין תפלח ט'י
עדת שאין לחם סי שרגיל לעבור לפני חתיגח אלא אחר כו' .וכן הובא בם' חאשכול
ח"אסי' י*ד מס' ארחותחייםח' חפלה סי' ע"ח בשם חרטב"ן וחר' עמרם חשיב לר'נטרונאי
גאון ויל ויש לתקן חשיב רי נטרונאי גאון ז"ל .ג) שזח שאסרו חכטיס .חולין ב"ר ע"ב.
ג) רקאטרינן .ר"ח כיש ע"א.
ו ששאלתם .חיא ג"כ לרב נטרחאי גאון וחוכא ג"כ בסרור רע*ג שם
[נד] )6ית
ן תטרח
נבטחנו סי' ל*ט צר 28ובטור או"ח סי' נ"ב תובא נשם ר 3נפרוגאי ועיי
ך על ריב"ל .ברשת מ"ז ע"ב.
ג) רתען .ברכות
גנוות סי' קב'ר .נ) ממו יסמו
מ"ח ע"א בטשנה .ז) ואסרינן פשיטא ראין מזמוזן ופשפינן ראיצטריך מחייתן לעבר
שמל ולא טבל .וס"ת בסדור רעים שם .ובגמרא לפנינו גרכוח דף מ"ז ע"ב איחא על לשון
ועל זח אמש בגטרא פשיטא חכא בטאי עסקינן בגר
המוזנח שלפגיו והנכרי אין מזמנין 'tgp
י תא דר'
שמל ולא טבל ,אכל על נשים ועבדים וקטנים לא נמצא כלל בגמרא .ס) וקט"לכ
חייא בר אנא אטר ר' יוחנן .בגמרא דאטר רבי זירא א"ר יוחנן וגם בסדור רע*ג הובא רר'
חייא בר אנא0 .ועור שמעינן בפירוש מרבותינו .ברכות מ"ח ע"א)1 .כגון תשעת ועבדכו'.
שם ט.ז ע"ב .ס) וקטן פוחת .צ" 5פורח כטו שחש בגמרא שם א"ר יוחנן קטן פורח והובא
לנכון בסרע"ג ובערוך ערך פרח תביא חטאפר סגטרא גרכות והביא פי' רבינוחננאל זח שגראח
עליו צטח שיער נקרא פורח כו'.ועיין גחה' שם ד"ח קטןשתביאו ג"כפי' ר"ה ע"ש .י)
שאייי
'gp,
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
84
מדוררשי
ן3הן (א)1ת 1שאלו מקמיה הרב נטרונאי גאון זצ"ל הנכנס לבית הכנסת
ומצא צבור שמתפללין,ועדיין לא קרא פסוקי הזמרא ,מהו שיעסוק עם הצבור בעסק
[שמצאם כנק] שמצאם נתחילת עסק פריסת שמע ,ולאחר שיסיים תם.לתו יחזור
ויאמר פסוקי דזמרא ,והשיב כך ,כשתיקנו חכמים תקנו לוטר מסוקי דזמרא תחילה,
ואח"כ יתפלל( ,ב)[דדרש ר' שמלאי לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואח"כ
יתפלל]( ,ג)ואם ראהשסתפלליןואיןמעכנין (ד)כך שמענו טה"ר גאון שסברך מלך
מהולל בתושבחות( ,ה) ואומר מרשה ראשונה של תילים ,שהיאתהילהלדוד(תהלים
קט"ה א') ,ומדלג ואומר הללויה הללו אל נקדשו עד לשם תפארתך ,וחותם
בישתבח וטטהר ומתפלל עם הציבור( ,ו)שאי! תפילתו של אדם נשמעת כמו עם
הציבור ,אבלפסוקי[דזמרא] נתרצלותאלאלימרינהו ,שישגנאי בדברזה ,וכיטתיקנום
חכמים לא תיקנום אלא קורם תפילה ,אבל לאחר תפילה לא:
[נו] (א)אמר ליה אליהו לרביהורה(בריה)[אחוה] דרב סלא חסירא (ב)לא
תרתח רלאתיחתי(ג)ולאתירויהלאתיחטי .וכשאתה יוצא לררך הימלך בקונך וצא,
טאי הימלך בקונך וצא( ,ד)אמר ר' יעקב אמר רב חסדא [כל היוצא לדרך צריך
להתפלל]יהירצון[מלפניך]ה'אלהיואלהיאבותישתוליכניותסמכיניותחזיריני לשלום,
ותציליני מכףאויב ואורב בדרך ותתגני לחן לחסד ולרחמיםבעיניך ובעיני כל רואיי
בא"י שומע תפילה .ואפילו נפיקלמנויי עד פרסה צריך [להתפלל] תפילת הדרך,
(ה)אימתמצלי לה ,א"ר אחא בריעקב משהחזיק נדרך קם ומצלי:
חיורעלמי טברכין .כ"ת בסרע*ג שם ,ובגמראלפנ
יונ,ו ולית חלכתא ככל חגי שטעתתא אלאכי
י
ל
תא דא"ר נהטן קטן היודעלסי טברכין מזטניןע
שם
ח
"
ד
ת
י
ל
ו
'
ס
ו
ה
ב
ן
י
י
ע
ושיו בערוך ערך
פרח טת שתביא בשם רב האי גאון ז"ל.
[נה] )6ותו שאלו טקטית ררב גטרונאי גאון זצ"ל .סדור ר'9ג דף ת"ד ע"ב וחמדת
גטזחסי' נ"ז וכן תביא בפור אויתסי' נ"ב בשם רבגטרונאי גאון וע"ש בנ"י וגרא"ש ברכות
פיחסי' ו' תביא זה בשם רב עמרם .והובא גם גמח" 1סי' מ' (צד .)28נ) דדרש ר'שמלאי.
חטפתי כמו שנטצא לנכון גסר9יג שם ובטח" 1וחוכא בטור או"ח פי ,נ"א והוא בגמרא ברכות
4ב לא וחטעתיק תשמש טןיתפללער יתפלל .ג) ואם ראה שמתפללין ואין טעכגין .כזה גם
) כך שטענו
בטחיו אבל בסחר ר9יג שם כתש ואם ראת צבור מתפללין וחם מתעכבין .י
מחזר גאון .יש לתקן כך שמעט סרב משח גאון ששמע טרטתיו כסו שהוא בסה" ,1ובסרור
י סר [צ"ל סמר] רב טשח גאון ז"ל וטרבותינו .ודברי רב סשה גאון
רוך'ג שם כך שטעםב
וזל תובאו בערוך ערך תפל וז"ל ורב טשה גאון אוטר סאןדעייל לכנישתא ואשכח צבורא דקרו
*שקי דזטרא אוטר ברוך שאטר וחותם מהולל בתשבחות ,משר תהלת לדור ארומטך ,ומדלג
חימר חל15יה חלקו אל בקדשו וחוחם בישתבח וממחר ומתפלל עם תצבור ,אבל לזמר פסד"ז
ם נתקנו עכ"ל .ס) ואומר פרשה ראשונת של תילים שהיא תהילה לדוד.
אחר תפלה לאדימד
בסח" 1שם בתונ ושמר פרשה ראשונה של תילים ,כלומר פרשה שנאסרה ראשונת לפרשיות
שנאסרות מתילים שהש תהלת לרור .ה שאיןחפיית
ו של ארם נשסעת כו' .ברכות ח' ע"א.
[נו] )6אמי ליה אליהו לרג יהודת בריה דרב סלא חסידא .חוכא בסדור רע"ג רף
נ"נ 9יב וחש גגרכות כ"ת סחב ,ותקנתי אחוה דרב סלא וכן הובא בסרע"ג .ג) לא תרתה
רלא תיחטי .פירארי לא תכעוס חומתוך הכעס אתת בא לירי חטא .ג) ולא תישי רלא תיחטי.
) אמר ר' יעקב אסר רב חסדא ,גמרא שם .ס) אימת טצל' לח
פירש"' לא תשתבר סיין .י
א"ר אחא בר יעקב .בגמרא שם איטת מצלי איר יעקג אטר רג חסדא טשעה שמהלך בררך
עד כסה א"ר יעקב עד *רמח ,ועי' ברש"י וגתוס' שם ,ובסרע"ג הנוסחא כך היא אימת מצלי
שתחזיק בדרך ,מכי נפיק ותסגי ,ועד כסה עד פרסת,
לח ,א"ר יעקג אטר רב חסדא ם
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
שוך רש*
] (א)תנו רננן היה רוכבעל החסורוהגיעזמןתפילה(,אפילו) [אםיש]
4י
מי שיאחז חמורוירד למטהויתפלל ,ואם לאואלירד לטפה ויתפלל,ורבי אומרבי!
שאיןדעתוטיושבת[עליך ,אמררבא ואיתימא ר'
כך ובקכךישבכמקוטוויתפלל,לפי
יהושעבןלוי הלכה כרבי:
[3ח] (א)תנו רננן המהלך בדרך ובאו עליו גדוד ליספיםוחיה ,ולא
איפשרלצלוייי"מ ברכות ,מתפללהביננו או תפלה קצרה ,איזו היא תפילה קצרה,
אחרים אומריםצרכי עמךמרובים ודעתם קצרה ,יהירצוןמלפניך ה'אלהינו שתתן
לכל אחד ואחדכדי פרנסתו ,ולכלגוייהונוייהדי מחסורה בא"י שומעתפילה .אמר
רב הונא הלכה כאחרים :ולאבעי לטימר שלש ראשונות ושלשאחרונות,ומצלי להו
מעמד ,ואפילו מהלך(,ב)וטאי איכאביןהניננו לתפילה קצרה ,הביננוצריךלצלויי
שלש לרכות לפסה ושלש לאחריה ,וכדטפא לביתיה [(ג)לאבעילצלויי ,ותפילת
קצרה לאבעי לצלוייג' לטניהוג' לאחריה וכדמפילביתיה) צריךלצלויי ,הבינה
מעוטד מצלי ,תפילה קצרה אפילו מהלך:ואילוהן שבעמעין שמונה עשרה ,אומר
86
שלש ברכות ראשונות(,ד)ואחרכך אומרהביננו [ה' אלהינו] רצה בתשובתינו סלה
לנוגואלינו רפאתליינווברךשנותינו ,ואמרריחגי אםהיו [ימותן גשמים [אומר]
בגשמי (נדבה) [ברכה] ,ואםהיוטללים [אומר]בטללי ברכה,כימפוזרים אתהמקבץ,
וטועיםעליך לשפופ,ועל הרשעים (תשת)[תניף] ידך ,וישטחו כלחוסיבךבבנין
עירך ,ובחידושבית מקדשך,כי פרם נקרא אתה תענה ,כאמורוהיה פרםיקראו ואם
אענהעור הם סרבריםואני אשסע (ישעי' ס"ה כי'ד) ,באייי העונה בעת צרה ושומע
תפילה ,ואח"כ אומר שלש אחרונות:
[נפ] (א)נעל עשרה שהתפללו ושמעוכולם קדושהוברכווכל סדרתפילה
אמר רביעהכולין להיטנותלטפין אחר בשביל אחד שלא התפלל ,כמו שעושין
לחתן ,אולמי שלא השכים לבית הכנסת,ואפילו אחד טאותו עשרה שהתפללו כבר
תפלת הדרך ,והיפי מצלי לח ,רב חסדא אסר
דאפילי נפק לאורחא בחר פרסת צריך לשוי
טעוסר ורב ששת אמר אפילו טהלך.
[נו] )6תיר היה רוכב ש ההמור .ברכות ל' ע"א,
) ת"ר המחלך בררך .ברטה כ"ט ע"ב ולפנינו בגמרא הגי' הטחיך בטקט
[נדן]"
תפלח קצרה )3 .וטאי איכא בין הגיננולתפלה קצרה ,ברכות ל'
גשרי חיה וליסטים,
יו' .הוספתי כסו שהואלנכון בגמרא שם והשמיט המעתיק טן לביתיה
ע"א .נו לא בעי מתפ
לכ
ן גמרא ברכות
עד לביתיח .והובאלצגלםוייבסרע"ג דף ניד עיא .ד) ואח"כ אומר הביננו כו'.עיי
כ"ט ע"א נוסחת הסינט ועחן בסחר רע"ג דף נ"ד ע"א וברא"ש ברכות פ"ד סי' יזג וברי"ף
~רכות פ"ר ובבהזנ פ"ד ובאורזריע ה"מ ה' תפלת סי ,צ' ונטור או*זיסי'ק"י ותמצאשינויים
בנשחא ,והנשחה שלפנינו וכן בסחת צד 24נובעת מירושלמי תענית מ"ב ה"ב(דף מ"ח ע"ג).
גם מח שתביא ואסר ר' חגי הוא בירושלמי שם.
ננט] )6ועל עשרת שהתפללו וכו' .חוכא גם כמח"ו (צר )26ולזח כוונו חכמי חתום'
טגילה כ"ג ע"ב ד"ה ואין שכתבו ותלטירי הש"י פירשו משמו דאפילו בשביל אחר שלא שסע
ישלים חם לפרוס על yopואפילו אותו ששסע כבר יכול להוציא אותן שלא שטעו כסו שאנו
תחר 1טתפ5ל בקול רם אע"פ
רואים שליח ציבור שאע"פ שהתפלל כבר י"ה ברכות
שכולנו בק'אין ענשיו .וזה הובא גם בהרא"ש טגילה פ"נ סי' ז' וע"ש בקרבן נתנאל ,וגם הפור
רש"י ,וע"ש בנשי וחבש שם את חאפר סי' ק'"פ שכן
אג"ת סי' ס"ת חטא זה בשם הלמירי
חוא בסהזור והטריושין גם וכהערת חרש"ח ודל בסחיו שם.
ניתש
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מדוררוצי
ט5
יכול לחוור [ולהתפללן ולהוציא אתהחייב ,וסומך רני ומראה פטםמן הציבור
כל אחד לעצמו י"ח ברכות ,וחוזר וכופלו [השליח צבור]נשביל הקדושה,
תא
מצ
שמ
נ
יתפללין נמנקלטניין על הקדושה לבדה( ,ב)נענה מאן (הוא דאמר עולא)
יט
לה
פלש
[דהוא ואטראולי] בשביל הקדושה שלא אמרו כל אחד לעצמו הןנסנין ,נמצאו
עדיקמחוייבין ברבר ,והשיב רבי לאמצינו בכל התלטודחיוב קדוחיה אלא חביבה
היאלנו ואינה פחות טעשרה:
[ס] (א)יל
א מיבעי ליה לאינשלמיבטלולאתמנועי מקידושא דסידרא,וטן
יהא שמיה רבא מברך דטילתארבתי קמיה דקורשא בריך הוא,ומא .רבותא( ,ב)דתנן
רבן שמעקבן גטליאל (ג) משום ר' יהושע הסגן אומר מיום שחרנ בית המקדשאין
לךיום שאין בו קללה ,ולא ירדה מל לברכה( ,ד)ואמר רבא בכליוםויום קללתו
סרובה משל הבירו ,דכתיב בבקר תאמר מייתן ערב ובערב תאמר סייתן בקר
(דברים כ"ח ס"ז) אי(נטי) [גימא] בקר דלמחר מיידע טאי הוי ,אלא דחליף[ ,נימא]
עלטא אמאי מקיים ,אקידושא דסידרא ואיהא שמיה רבא דאגדתא ,שנאמר ארץ
עפתה כמו אומל צלמות ולא סדרים (איובי' כ"כ)( ,ה)מאי סדרים קידושא דסידרא:
[סאן (א)ושאילו מקמי,ה) רב צמח ראשישיבת גאון יעקב בישיבה היא
0ומנדיתא ,מהו שיאמר קידושא דסידרא (ב) אם אינו קורא מא .טעמא ,והשיבכן,
אם תלמיד חכם הוא יעסוק(נ) בשמעתתא דגיד הנשה ,כגון שלש כתות של מלאכי
השרת אומרים שירה בכל יום ,שיש בה דברי קדושה של הקב"ה ,ואם אינו תלמיר
חכםיעסוק במקרא בפסוקים שיש בהן קדושה ,כגון שרפיםעוטריםממעללו (ישעי'
ו' ב') ,ומאי מעמא דתלמיד חכם שאומר וקורא כן ,כלומרתמילה זו ,וסדר זה נביאים
הראשונים תיקנום ,וזקנים הקדמונים תיקנו לומר בקהל ,ויחיד לא ישיג גבול הקהל,
לפי שכל דבר שבקדושה אינו פחות מעשרה ,הילכך יאמר מקרא או תלמוד כמו
שפירשנו ,ונמצאת אתה [אוטר] ממילא (חידוש) [ויש] חכמים שאומרים כיק שה!
)3נענה IWDחם דאסר עולא .הלשון משעש יתקנתי נענה מאן רהוא ואטר
גשניל הקדוואח ,כסו שהוא במח" 1ושם בטקס *אולי" הביא "שמא".
[ם] 1ל 8טינש ליה לאיגש לסינטלכוי .סדור רע"ג דף י"ר ע"ב ונתעה נקיצור
בשףת הגאונים שערי תשובה סי' כ"ז ותשעת הגאוניםליק סי' פ"ה והשא גם במח" 1סי' מ"ו
(צר .)26ג) דתכן .סוטה ס"ה ע"א במשגח .ג) סשה ר' 'תושע חסנן .לפנינו גמשנח רשביג
שלי
")
אוטר העיר ר' יהושעוהעיר שם הרי"ג :בפינה שבטשגיות איתא טשום רני יחושע וכ"חלקמן
בפיסקא עכ"ל אבל סלת "חסגן" ליתא .י
) ואמר רבא .גמרא שם ט"ט ע"א .ס) מאי סדרים
קידושא רסידרא .בגטרא שם סיים הא יש סדרים תופיע מאופל ,ובסדור רע*ג הביא שנא'
ארץ עיפתה כמי אאר צלטות ולא סדרים ותופע כמו אפל ,פעמא ראין סדרים תא יש סדרים
ותופע טאפל וטאי סדרים קשישא דסידרא .והסיום תזח ומאי מררים הואלשיןהרעיג ז"ל.
נקא] )6ישאילו טקמי(ח) רג צמח ראש ישיבת גאון יעקב בישיבה היא פומבריתא.
סדור רע"ג דף י"ד שיב יחוגא כמח"ו צר 26והונא גשם רב צמח גאון גטיר או"ח סי' קל"ב
וכתב שם הב"י כ"כ בספר הפררם .אגל לא נמצא בספר הפרדס לפנינו רק בלקוטי חפררס
(ט' ע"א) ובטעות שם טקסי רב יצחק צסח ראש ישיגה גאון יעקגיצי
ל סקם' רב צסח וסלת
.צחק 'ש לטחוק .ורג צמח נאון חוא גנו של רב פלטו' גאון ומלך בשנת אלף קפ"ג לשםרות
הוא ר"א תרל"ג ליצירת .ג) אם אינו קורא מא' טעסא .ס"ה בסרע"ג ובסח"ו סחו שיאפר
קידושא רסיררא אם קורא ובלקוטי הפרדם שם טאי שיאמר קידושא דסיררא או אינו אוטר.
גשטעתתא רגיר חנשח .ושלין פ"א ע"ג ובלקותי חפ~רס שם חסריפ הסקת ,דגיר הגשתז
"
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
%ר
37
טקראות אומרן ומה בכך ,הילכך נהגויחיר האומר קידושא דסידרא שיהא קורא
הפסוקים כדרך שהתינוקותקורין לפס רבן- :
זה אל זה ואמר ,ותשאני רוח ,מה יש לקרות
[סב] (א)וששאלתם
הכך מנהג הראשונים ,מקום
ולתרגם ומה מעם קכעום חכמים בסדר קדושה ,דבר,
שיש שם תלמידי חכמים כשהיו מתפללין והיו נומלים על פניהם ,ומקדשין ,לאחר
שעונין יהא שמא רבא מברך ,היו מביאין נביאוקורין בו כטה פמוקים ,הן יתיר הן
חסר ,ומתרנמין ואחריהןקורין קדוש קרוש קדוש ,ואומרים ותשאני רוח ומתרגמין,
כדי לסיים בשבחו של הקב"ה ,ואח"כ טקרשיןועוסקין בתורה ,ואם רצהבטשנהעוסק,
בתלמוד עוסק ,וכל כך למה( ,כ)כדילקיים טה שאמרו חכמים לעולם ישלש אדם
ן שרבתהעניות ודלות,
שנותיו שליש במקרא ,שלישבטשנה ,שליש בתלטוד ,אבלכיי
והוצרכו חכמים למעשה יקיהם ,לאהיויכולין להתעסק נתורהתמ.ר ולשלש נכל
יום ,וסטכו רבותינועל התלמוד לבדו( ,ג)כמו שאמרו חכמים כל הנחלים הולכים אל
הים והיםאיננומלא(קהלת א'ז') ,זה תלמוד שמקראוטשנה וטדרשבו.ועקרולקרות
בנביא בכליום אחר תפילה ,ואע"פ שעקרו לקרות בנביאים ,שנים פסוקים הללו לא
עקרו ,כלומר וקרא,ה אל זה ואמר ,ותשאני,ועדיין הםקבועיןועומדין ,וממני מה לא
עקרום ,שקדוש משולש הוא ק' ק' ק' ישלשהו ג' פעמים בתפלה .גמרו את התפלה
אומר החק קריש ,ואח"כ [נפפרים] העם [לבתיהם] לשלום:
[סב] (א)וכשמבקש לאכול צריךליפולידיו ואה"כיקבע סעודתו אעפ"י
י הוא( ,כ)דתנן אמר ר'
שאוכלחולין ,וכל המזלול בנפילתירים הרי זה בר נידו
יהורה חם ושלוםשעקביאבןמהללאלנתנדה שאיןעזרהננעלתעלכל ארם שבישראל
בחכמה וביראת חפא כעקביאבן מהללאל ,אלא אתמי נידו( ,ג) את ר' אלעזרבן
הנך שפקפק בנפילתירים ,וכשמת שלחו בית דקוהניחו אבןעלארוע ,ללמדך שכל
אתארונו( ,ר)וכל המזלזלבנפילתידים באלידי
המתנרה ומתבנירו[יו]ביתדין
יה בטתניתא תנא ג' דבריםמביאין את הארםלידי
ל
וי
סר
עניות( ,ה)דאמר ר' אמי ,ואמ
י
ל
ק
עניות ,המשתין בפני מיפתו ערום,ומי שאשתו מקללתובפניו ,והמזלזל כנפילתירים,
והטשתיןבפני מיטתו ערום ,הםמיליכלפי מפה ,ועלגבי קרקע ,אבל מהרר אפיה
טמירה ובמנא ליתלןבה .והמזלזל בנטילתירים לא אמרן אלארזיטנין משי ,וזימגין
לא משי ,אבל משי ולא משיליתלןכה( .ו)ואמר ר' וריקא (ו)אטר ר' אלעזר כל
יקיא
[סב] וששאלתם וקרא זח אל ות ואטר .זח לא נמצא בטרעיג ל*ני ,13וחוכא
בסת"1סי' ט"ו ,וכנראת היא תיעבת לגאון אחר1 ,ח1לי חיא ג"כ לרביסח גאון.
מח שאמרו חכטים .קידושין ל' שיא וע"ש בתוש ד"ח לא שתביאו את מח"ו .ג) כמו שאסרו
' כ 5חגח5ים הולנים וחים איננו סלא זח
חכטים גל חנתלים חולכים אל חים .טדרש טשליי
חתלסוד שיש ט חכמות חרבת.
[סגן )6וכשמבקש לאשלצריךליט51יריו
.סרור רע*ג דף פ" 1ע"א ושאילתותסי' צ'
וכן הוא בטח"1סי' פ"ח והחתלתו שם גמרו את תתפלהשייך לסוף סיטן שלפניו .והובא ג"כ
כ 4הטאמר בכה"ג ברכות פיו (רף נר '1ב) )3 .דתנן nlf~v .פיח ,נרכש "ט ע"א .נ) את
ר' אליעזר גן חנך .וסטרא בן חנוך ובמעריג ובטת" 1ובכת"ג שם ובשאילתות כתוב בן חגר.
ם ט' .שבת סיב ש"ב .ס) דאטר ר'אטי .ב"ח בכה"ג שם ,בסרע"ג
ר) וכל המזלול בנפילתידי
ונמה" 1וכ"ח בריזף ולפנינו אטר רי אכוח 0 .ואטר ר' זריקא .סופה ר' ע*ב.
"
ג)לקיים
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
58
טדחארודי
המזלזל בנפילתידים נעקר מן העולם( .ז) אמר רב אידי בר אבין אמר רי יצחק
[בר] אשיאן מים ראשונים טצוה ,ואחרוניםחובה ,ואטצעיים [רשות] ,סים ראשונים
נוטליןביןבכליבין ע"גקרקע ,אחרוניםאיןנוטלין אלאבכלי ,ואטרי לה[אחרונים]
אין נוטלין אלא על נכי קרקע ממני רוח רעה שהיא שורה עליהם ,ואם הביא
קינסא חריות של דקל ,ורחץ יריו למעלה הימנה שפיר דמי( ,ח)ואיבא בינייהו
קינסא( ,ט) מים ראשונים נוטליןבין בחמין בין בצונן ,מים אחרונים אין נוטלין
אלא בצונן ,מפני שחמין (י) מפעפ1ע]ין את הזוהמא( .יא) ואמצעיים ריצות,
אמר רב כחטן לא שנו אלא בין תבשיל לתבשיל ,אבל בין תבשיל לגבינה חובה,
(יב)והאי דשרו רבק בתר בטי גבינה משטעתיה דרב נחמן ,ואע"ג דטים אחרונים
חובה אין טעונין ברכה:
])4 l?Dרב אםר מ צוה לש מוע רברי חכמת ר ~עד ק
,טנאטר וכל אטר יגע בו הזבוידיו לא עאשף במים (ויקרא פ'ץ "'א) ,זכר אלעזר
בן ערך מיכאן סמכו רבותינו נטילת ידים מן התורה( ,נ) אמר ליה רבא לרב נחסן
מאי טשמע ,רהאי קרא בנוגע בזב הוא דכתיב ,אטר ליה בנוגע בזב כי שטף ידיו
במים (יב)כיקא מטהר בוביוםבגריםוטבילה בעי ,אלאהכי קאמר ואחר שלא שסף
ידיו בטים סמא( ,ג)ולא (משניק) ] [P'ffDאלא מן מנא( ,ד)כדחק בבל הכלים
נוטלין לידים ואפילו בכלי גללים ובכלי אבנים בכלי ארסה ,ואיןנוטלי ,לידים
(אלא לדפנות) [לא בדפנות] הכלים ולא בשולי (המחמ') [המחץ] פי' כלי חרם
הנשבר ונשאר נו בית קיבול(ובין במגרפת) [ולא במגופתן החבית ,ולאיתן אדם
לחבירו בחפניו( ,ה)מאי טעטא (אטעממן) [אסמכינון] רבנן על מי חטאת ,אי נמי
על קידוש ידים ורגלים דמקרש ,רקחני אין ממלאין ואין מקדשיןואין מזין סי
חשאת אלא בכלי:
יך
ו) אמר ר'אירי גר אבין .חולין ק"ח ע"א .ס) ואיבאהינייחו קינסא .כ"ח גם בטח"ו
ובגמרא שם טאי בינייהו איבא בינייתו קיגסא וע"ש בפירש"י ולרעתי מה שחטא בפנים "קינסא
ן בערוך ערך קנס .ע) מים ראשונים סי .גמרא שם.
חריות של רקל* הוא הפי' על קינסאועיי
ק ספעפעין את חטהמא .בגטרא שחמין טפעפשן את הידים ואין מעבירין אח חחחמא שמח"ו
) ואמצעיים רשות ,אמר רב נחמן .חולין ק"ת ע"ב.
מפעפעין את הזוהמא מיןמעכירין אותה .י"
'ג) והאי רשש רבנן בתר גשר גבינא .הוא כלשון הבח"ג ברכות פ"ו(דף ט' twtvאגל כמח"ו
צד 27הונא נתר גבינא בשר וחרה"ג רש"ת ז"ל בסה"נ שם הערת ש' תעיר שכהידושי
חרשביאחולין שם הביא הבח"ג כמו שתש לפנינו כבח"ג אך בתוה"ב להרשב"א חבים לשון
הנהיג ותא דשרו רבנן נגינה ואב"כ גשר ,ועתה שגתי בכה"ג שהוציא לאור הרה"ג חר"ע
הילרעסהייסער (צד )66נחוג נ"נ והאי דשרו רגנן נגינה בתר נשר .וגם נטור אשח סי'
קעיג ראיתי שהביא כתב בח"ג שהאוכל בשר טותר לאכול אחריוגג'נח סיד והביא בשםאביו
חרא"ש ולא נהגו העולם כן ,אלא נוהגין שלא לאכול גנינה אחר הבשר ואפילו חוא בשר q'V
ן בחרא"ש חולין פ"ח ס" ה'.
ואין לשגות המנהג כוץ וע"ש בב"יועיי
[םך] )6רב אסר סצ1ה לשמוע דברי חכמים ר' אלעזרבן ערך .חוליןק 1.ע"א וצ"ל
אסראגיי טצוה לשמוע דברי חכמים רבא אמר טצוה לשמועדברי ר' אלעזרכן ערך .והסאטר
ן בגמרא שם ולפגינו גירסא
הזח חטא בסחתסי' נ' .ג) איל רגא לרב נהמן כו' .עיי
אחרת,3* .כי קא מטהר ט ביש תו' .צ"ל מי קא מסחר כיבום בגדים וטבילה בעי .ג) ולא
ם פ"א מ"ב .וחטא עד סוף הסיטן בכה"ג שם.
משיגן .בח"ג שם ברכות פ" .1ד) כרתן .ידי
ס) מ"פ אססכעון רבנןכו' .הב"י או"חסי' b")pבהתחלתו הביאשהרשב"אהביא זח בשם בח"ג.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
םדוויריט"
ע3
1סה] (א)אמר אניי מריש הוה אטינא האי דלא משוטיא בתראי אארעא
משום זוהמא אמר לי מר משום רשריא רוח רעה עלייהו( .ב) אטר רב אשי אנא
טשאי מלא חפנאי ויהבולי מלא חמנאי דטיבותא:
[מון (א)והיכא דקא טםגי על גבי הנהר וליכא טנא כהדיה למשקל
מיא לממשא יריה ,לאלישקל מיא בחראיריהולימשי לאידךיריה ,אלאלימשכינהו
לתרוייהו בנהרא דהויא ליה הטבלה( :ב)וכרמשי יריה מיבעי ליה לננובי ידיה
שפיר( ,ג) דאמר ר' אבהו כל האוכל פת בלא ניגוב ידים כאילו אוכל לחם מטא,
(ד) שנאמר (כזה) [ככה] יאגלו בני ישראל [את] לחמם[טטא]בגוים אשר(הדיחס)
[אדיחמן שם (יחזקאל ד' י"ג):
[סו] (א)דכו ק אמרי צריך נטילת ידים ,הני מילי היכא דקא נעי
למיכל לחטא ,אבל היכא דקא געי למיכל פירי משבעת המינין גפן ותאינה וכו'
(דברים ח' ח') ,אי נמי מחמשת המינין חיטה ושעורה וכוסטין רעבדי מעשה
קדירה ,אע"ג דטעונין ברכה לאחריהן לא בעי נטילת ידים ,ובתרדאכיל לאטזטינן
בתלתא( ,ב) דאמר רבה בר בר חנה הוה קאימנא קמיה דרב אמי ודר' אסי ואייתו
קמיהו כלכלה דפירי (אכול) [אכלון ולא טשו ידייהו( ,נ)נלא ספוליה ,וכריכו חד
חד לחודיה ,ש"מ תלת ,שמע סיניה אק נטילת ידים לפירות ,וש"מ אי! זימון
לפירות ,וש"מ שניםשאכלו מצוה לחלק ,מרפאספו[ליה] בהדייהו( :ד)ואימטנפן
ידיה אפילו לפירות צריך למיטשא ידיה משום ברכה( ,ה)דאמר רב יהודה אמר
רב ,ואמרי לה במתניתא תנא[ ,והתקדשתם (ויקרא י"א מיד) אילו מים ראשונים]
והייתם קדושים (שם) אילו מים אחרונים ,כי קדוש זה שמן ,אני (ה') זו ברכה,
והייתם [לי] קדושים [כי קרוש] אני ה' (ויקרא כ' ב"ו) ,אמר להם הקב"ה
לישראל כשם שאני קרוש ,כך אתם תהיו קדושים ,כשם שאני טהור כך אתם
תהיו מהורים:
[סחן (א)אבוה רשמואל אשכחיה לשמואל [כריה] דקא בני,
אמר ליה אטאי בכית ,אטר ליה דטחיין רבה ,אמר ליה אמא .מהייך ,דאמר
- -
[מה]] )6אמר אביי .חולין ק*ה ע"ב והעא במת"ו שפ .נ) אטר ר3אשי אנא טשאי
טלא חפנאי .צ"ל אמר רב חסדא והוא בגמרא שבת מ"ב עיב וכן בבח"נ שם עטח"ו חגי'
אמר רב חסדא.
[סד] )6יחינא דקא טסני על גסי הנהר .הוא ג"כ בכה"ג שם ובשאילתות סי'
השפיר .בה'ג שם במאסר שלפניו .ג) ראסר
וכמח"ו שם .ג)וכרטשיידיה טיכעיליח לנגוביירי
ר' אבוה .ס"ה ר' ע"ב .ר) שנאמר בכת .הכתוב תובא בשיבושים יתקנתי בפגים אחר חסית
מהכתוב הובא בטחת הוספה לחמם טמא גגימטריא בלא ניגובירים ,ואית ראטרי לחסם טטא
אשר אדיהם שם ,כלשר גהרחא בעלמא בלי ניגוב .ובעל שבל' הלקט חשלם סי' קלש הביא
טצאתי בספר גימטריאות לחמם טמא בגוים בגימטריא בלא ניגוב ידים וגם חסור או"ח סוףסי'
קנ"ח לחטם טמא נגיטטריא בלא ניגוב ידים .ועוין בכ"י שם.
[סז] '6וכי קאמרי צריך נטילת ירים .הונא בכה"ג פ"נ דברכות דף ט' ע"א וכן
'1
סי' נ'.
דאמר רבה בר בר חנה .חולין ק"ו ע*א .ג) ולא ספו ליח.
בגמרא
והלואבאיהבבמוחיל'ומידי ולפנגי)נו צ"ל ולא ספולי ע"ש בפירש"י וכן הונא כנה"ג שם ולאספ.
ז) ואי מטנפן ידיה .בה"נ שם .ס) ראטר רב 'הודה אמר רב .ברכות
[ס"ק] אכוה
")
דשמואי
נ"נ סע*ב.
לי.
אשכהיה לריטואל דקא גב' נו ..הוא לקוח מכה ג ברכית
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
אר
י
ר
ופפית לשקא ,ואמאי לא טעמת ,אמר ליה הוא אכיל
ש
לי אמאי לא מערתירז
ואנא טאויפ ,אסר להק אכוה דשמואל לרביה לא ממתייך רלא :סירת ,אלא
סימחא נטי מחית( ,נ)והילכתא אוכל טחמת באכל בעי נפילתירים מאכיל עפיה
לאבעי נפילתידים:
[סם] (אכל איתת א אד גברא רמאכיליןלינוקא [שקא] צריך למיטשא
יריה ,דזיטנין דלא עיילאליה אומצאושרי ידיה לפומיה ,ומעייל ליה IRe1 ,דקא
שכיל להו לאבעי נפילתידים:
] (א)וכבמבוצע פ ת או[מר] הטוציא לחם טן הארץ ,והיכא דאיכא
וע
קביעותא חד שרי המוציא לכולות ,וחד סברך ברכתהיין לכולהו( ,ב)ולא טיתבעי
להו לטישרא הסוציא עד דמייוזו להו סלת או ליפתן ,ואי איכא לחטא דלאצריך
ליפתן שרי לאלתר ולא צריך לעכובי ער רמייתי (או) מלח או ליפתן( ,ג) דאטר
רבא בר שטואל משום ר' חייא אין הבוצע רשאי לבצוע ער שיתנו מלח או
ליפתן בפני כל אחד ואחר דלא לישתעי( ,הרב(ה)[א] בר שמואל איקלע לבי
ריוח גלותא קריבו ליה ריפתא ושרא לאלתר ,אמיו ליה הדר סר טשסעתיה ,אמר
להו (ה)ליתדין צריך בשש:
[עא] (א)1היכא איק י ואניל לחמא ,ואישתלי ולא שרא המוציא,
ובחר הכי מידכר ,הרר שרי המוציא ואכיל ,ודווקא דלא גטיר סעודתיה דכי הדר
שרי הסרניא ואכיל( ,ב)דבעו סימה סרב חטראסי ששכח ואכיל ולא בירך
י
ד
ט
,
ערחזור ויברך ,אמר להו מי שאנל שום וריחו נורף ,יחוור ויאכל שום אחר ואי
נמר סעודתיה ולא יכיל למיכל לא ליברך( ,ג)ראטר רבינא הילכך ואפילו גטיר
סעורתיה ,ולאו הילכתא כוותיה ,דמעיקרא הוה חוי לכרוכי הטוציא ,כיון
(רגסר ואכל) נראכל וגמרן אידתי ,וכל הנראה ונדחה שוב אי 5חוזר ונראה:
יי
י)
יע
קא ע"ג רשםיש עף5יים בלו18ן ובבח*ג *ם ובסח"ו צר 28חוא
שף וחש בגמראחולין
בסחר .נ) וחלכתא .בח"ג שם.
כפו
י )6 [WDכל איחבא ש גברא .בח"ג שף פיו דברטת.
לפני]
[ע] )6יכשביצע פח אוטר חטוציא .חוכא בסח" 1סי' נ"בישם א,תא טברךחמוש?א
י חוא
לחם מן חארץ .נ) ולא סהבקץ לחו שכשריח חסושץא כר .חטא ג"כ בטח19
כ
) רבא בר שוגסרמאוז'ל איקלע.
לשף אעח גאון )4 .דאטר רבא בר שמואל .ברכות ט' ע-א .י
גמרא שם ,ולפניה בשינואם קפדים .ס)ליתוין צריך בשש ,רעדי בגטק