סדהפ
172
רשן"
שנעשובוניסים לישראל באותה שבת שלפני הפסח לפיכך נקרא שבת הגדול שבת
שלפני הטסת ,מפי ר' אברהםסיע:
[שננ]כך שנינו בממכת סופרים באחד בנפן הוקם המשכן ,ושנים עשל
נשיאים הקריבו קרבנן לשנים עשר יום ,ונל אחד ואהד עשה ביומו יום מוב ,לפיכך
אין אומרים תחנונים כלימיניסןואין מתענין ערושעבורניסן ,אלא הבכורותהמתענין
בערב פסח,והצנועין בשביל המצה שיכנסובו בתאוה:
י בא לשפוט את הארץ וגו',
[שנד] (א)אזייננו עצי היער מלפני ה'כ
(דה"א מזז ל"ג) אזירננווהלא כל העולםכולו בפחד ,שהקב"ה שופם את מי לחיים
ואתמ .למות בראש השנה ,והםירננו ,עצי פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ
ענות וערבי נחל אחר ראש השנהסיד יעשו בהם מצוה ,וסיפה דקרא מוכיח ,הודו
לד'כימובכילעולם חסדו [ו]אמרו הושיענוונו' (שם שם ל"ר וכה) .סליק.
[שנה] (א)הילכותפסח.
םנ1אר1ת בבית מדרשו של רבינו שלמה.
(נ) אור לארבעה עשר בורקין אתהחמץ לאורהנר( ,ג)ובככרראשון שמוצא מברך
בא"י אלהים מלך העולם אקנו"צעלביעורחמץ ,ואחרכךהולך ומחפשלכאןולכאן,
סיים לברוק ובא להצניעמזון שתי סעודות ששייר לפניו ,מבטל באמירה את הסמוי
י)
ספירבי אברתם נ"ע .וכן תובא באיסור והיתר שם ובס' האורח ח"ב שם ובמחט.
שם .ובפרדס שם טפי רבי נ"ע ,צ"ל מפי
ן בסבוא.
עיי
ר' אברהם נ"ע והוא חובא חרבת פעטים נתום'
[וצננ] )6כר שנינו בטס' סופרים .חוא פכ"א וחוכא גם בפרדס סוף סי' י"ו ובפח"ו
סי' רגז צר .222
י היער ט' .זה לא נמצא גכ*י ב' ולא בפרדס ולא גטה19
[שנד] )6אז ירננועצ
תעלם מסגי סח שייכותיש לזה גמאן.
[שנה] )6חלטת פסח ממאחת בגיח טרשו של רבינו שלטח .חובא ג"כ בכ"י ב'
אחר המאטר טסיטן שמג ~ס' חסדרים חובא ח' פסח בטקום אחר כמאטרים שלפניו חרבת
אחר ה' ציצית ורשום הלכות פסח מבוטחת בבית מדרשו של רבינו שלמה בר יצחק .ובפ'
אישר והיתר לראה'י כא מתחיל חכתג י
ד בחי פסח ורשום חלטת פסח מבוארות טביח טררשו
שלרבינו שלמה בר יצחק זצ"ל .גם נמצא שמח"ז (צר )254ורשום ח' פסח מבוארות מבית
מדרשו של רגינו שלמה כר יצחק צרפתי ז"ל .גם בל שבלי הלקט השלם הביא את ההלטת
תחן טסי' ר9ה ואילך ויכנס הלכות פסח של רבינו שלמה ז"ל . ..אבל בתאורה ח"א טסי'
פ' ואילך תובאו חלכות פסח בסגנון אחר ממח שחמת בסדור ובטקוטות שרשרתי ,וחהלכות
~ooהאורח נדפסו בפררם בשם ספר חאורח בסי' קכ" 3קכ"ג קכ"ר קכ"ח קכ" 1קכ"ז
קכ"ח ורשום ה' פסח מספר האורה וחסר הסופו (בסוףסי' קכ"ח) *ער כאן מספר חאורה'
וכן נטצאו חחלכות בס' תאורה ח"בסי' ט"ו e*p1הערת א' .נ) אור לארבעה עשר .פסחים
ב' ע"א במשנה .נ) ובכנר ראשון שטמא סברך .פסק ררוקא אם מצא מכרך וראיתי בשבה"ל
ס' ר 1.תביא 0צאש גתשובות חגאתים כשמברך אדם על כיעור חמץ אינו חושש אם אינו
טוצא דם"ט ביעור חטץ הוא שמחזיר אחריו לבערו וחייג לברך וחכיא דעת אחיו ר' בגיטין
דלא מנירא ליה כן ,וסיים ונהלכות פסח של רבינו שלטה ז"ל טוכ,חכ
' ,שנתכ אור לארגעה
עשר בורקין את החטץ לאור הנר ובכנר ראשון שטוצא סברך על ביעור חמץ מרקאטר
בככר ראשון שמוצא סברך ,שמע טעח שאם אינו
אינו סברך ענזל וראיתי נסרדכי ריש
~yla
א.
פסחים שהביא את זה בשם חפרדס ולפנינו בפררס לית
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
סדו רשת
173
העק ,רכתינ תשביתו שאורמבתיכם (שמותי"ב פ"ו)( ,ר)ואומר כל חמיראדאיכא
ט!
בביתאהדין רלא חטיתיה ודלא ביערתיה ליבטלוליהוי כעפרא( .ה) ובהלכותגדולות
[כתובן בלשון הזה ,כל חטיראדאיכא ברשותיודלאידעינאביהליבטלוליהוי כעפרא,
וכןעיקר:
נבטנו] חמץ הנטצא אוכל וטאכיל ער למחרתו כל ארבע שעות וחולין
כל המש וכתחילת ששית סבעריט או באור או בכל דבר האטד שלא יראה ברשותו,
ןכוותיה,
(א)ואע"פ דאיתותבר'יהודהבטאיראטרחמץבפסח בשריפה,אפילוהכיעבריי
ו
ל
י
א
ו
משום רמתםלן תנא כוותיה (ב) בפרק בתרא (דכריתות) [דתמורה] דתק
הן
הנשרפים וכו' ,וקא חשב [חמץ] נפסח ,רנהי ודאי נניטול בעלטא מגיא ליה ,וטיהו
עיקר טצותה [בשריפה] בר' יהורה .ועושה מדורה קפנה ושורפו( ,ג) [אבל בסדורת
כירחו אם יש שם דוד אוסיר אויורה אסור לשורפו] שם פ! יהנה טמנו ,שהרי הוא
אסור בהנאה( ,ד)ואם לאשורפוברירתו,ובשעת שריפה לאיברךעליו כלום ולהוציא
עליו,
מאותןבני אדםשטברכיןעליו בשעתשריפה ,וכסבורי!שוה הואכיעור
יק
ירכה
ולא היא ,אלא מה שטפנה ביתוטן החמץ קורא ביעור( ,ה)כמו נעשרמתב
ידשמן
המת (רנרים כ"וי"ג)( ,ו) ואם חל ארבעה עשר להיות בשבת,מבערי! הכל מלפני
השבת ,ומה שטשייריניחו בצנעה כדי לאכול למחר בשבת (ן) [עד ארבע שעות,
ושיורי פתיתין שנשארו טבטל בלבובשבת]:
ד) ואוטר כל חטירא דאיכא בגיתא הדין כו' .נוסת זה תובא ברי'ף דפסחים פייא רק
במקום דאיכא בביתא חגיא חוא דאיכא ברשותי וכתב הר"ן לשון זה אינו בגטרא ,אלא כך
חוא טקובל ביר חגאתים .וגם בעל שנלי mp~nתביא "נביתא" וכן בירושלמי פסחים פ"ב ח"ב
י גפיך כיתי ואיני יודע בו ינטל ,וכתב נהנים וגן
רג אטר צריך שיאסר כל הטץ שישל
בפור שלא יאמר בחזוין ביתא אלא ברשותי כדי לכלול כל חמקיטות ובטה"ו הביא פוטר כל
חטירא ראית בהרא רירה דלא חמיתיה ודלא ביערתיהליבטילוליהוי כעפרא ,ואיתיאטרי כל
חטירא דאיכא בביתא חדין דחטיתיח ודלא חמיתיח גיעיתיח 1דלא ביערתיה היבטיל ולחת
כעפרא .ס) וגחלכות גדולות כתיב בלשון הזה כל חמירא כו' .חוא בכה"ג ריש חלבות פסח.
) יאע"פ דאיתותב ר' יהורח כו' .פסחים כ"חע"א .נ) בפרק בתראדכריתות.
[שנו]"
וכן חובא באיסור והיתר וחאורח ח"ב סי'יעז ובמח" 1והוא נתמזרח רףתיגע"ב .ג) אכל במרורח
ז ובסח"1
כוי .חופפתי כמו שחוא בכ"י ג' מסדרים ובם' חאורח ח"א סוף סי' פ"ו וח"ב סי'י-
) ואם לאו שורפו בדירתו .כ"ח בכ"י ב' ,ובס' הסדרים חגי' אבל אם
ובשבלייהלקפ שם .י
אין פיר או דור שורפו בביתו ,ובטח" 1ובם' האורה שם מם לא שורפו בבירתו ,וכן בשכלי
הלקפ הובא ואם לא שורפו בכירתו .ס) כסו בערת' הקודש טן הבית .אחר זה נטצא בטח"1
(צד )266הוספה ורשום ת' (ר"ל חוטפות) נ"ל מה ששורפיןבני אדם חטץ חוץ לכירת במקצוע
שפעטים שאדם עסוק ומענב מלשרוף חמצו בתחלת שש ,ושוב אסור
הגית או בחצר ל
הפישורפו בכירת גסצא נהנה בגחלים של המץ ,ולפיכך נוחגין עכשיו לחדליק
בחנאח ,ואיל הי
ואם חלי"ר להיות
חבילה של תבן בחצירו ושורף שם a'tDI ,תעתקתי מתשובות רש"י.
בשבת .תסתים י"ג ע"א )! .ער ארבע שעות כו' .הוספתי כמו שהוא לנכון בכ"י ב' ובסדרים
י הלקט שם והשטיט חמעתיק מן
ובס' האורח שם ובח"ב מס' האירח סי' י"ז שמח"וובשבי
נשכת עד נשנת געל שנלי הלקט שם הניא וז"ל טצאתי בשם רבינו האי גאון זציל ארבעת
עשר שחל לחיות בשבת כך אנו ששין וכך אנו נוחגין ,מבערין את הכל סלפני חשבת ואין
טשירין אלא סזון שתי סעודות ואין אנו טבשלין לא מיני חפים ולא טיני קמה ,שלא 'צטרך
להדיח קערה בשביל חטץי וכיון שאין צריך לאכול בחן בטנחח אסור להדיחן וכן מצאתי
לנ*יניפ אחרש ז"ל.
"
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
1?4
1
[זצנז] (א)בא לפהר כליו שופפןומדיח! יפה יפהואי!צריך למררן אלא
מגעילןברותחין (ב)ובכלי ראשק ,וכלכלי טתכת-כגוןיורה ומח"ח ,וכלכלי שישבו
ן של ברזל בין של נחשת ,יעשה להם שפה של פיפ על שפתים,
בית קבול ,בי
(נ) כדאטרינן בע"ז ,ובעודrnwרותחין ישםל המים וישפפם במיםקיים ,ואחר כך
יתן הכלים שמיהרם במיםוירתיחם ,ובעוד שהן רותחיןיסבול בה! כלכליו ,כוסות
וקערותסכיןוקופיץוכסוי קדירה ,כ5כ5יעץ וכ5כלי מתכות( ,ד) דהילכהאאידי
ואירינרותהיןובכלי ראשון( ,ה)ובלבד שיהיו משקין רותחין תחילה ,ויזהר שלא
ימבולהכלי מעמים rD,יחזור ויבלעגיעולו ,ואם שוקפק המים מרתיחתן לא תועיל
הפסילה,ויזהר שלא תפח היורה מרתיחתה,לפי שחוזריןונבלעיןלתוכה(,ו) והקפנים
אע"ם שנגעלו בזה אחר זה כולן מהורין ,לפי שכל זמן שהמים רותחין אק כלי
שבתוכה בולע אלא פולפ ,ולאחר הגעלתקטניםחוזר ומגעילה כמשפפ הראשנן שלא
תצפק אלא טתוך מהרה( ,ז)וכך השיב מר הילאי ורב האי גאון .ורבי אשיאן אמר
צריךלחזור ולהגעילה ,ובלבד שישליך המים מתוכהכשהןמרותחין שלאיצפנןויחזור
:
ויבלע,וידיחנהמיד בצונן ,ואףהכלים קפניםצריך להריחם בצוקכשהן
מרתיחיי
[שמש )6בא לטהרכליו .הובא בס' חשרח ח"א ס" פ"א ובח"ב סי' י*ח ובפררם
סי' קכ*ד והוא שם טספר האורה וכ"ה בסח" 1צד .266נ) ובנקי ראשון .כ"ח גם בכ"י ב'
ובסח"ה אבל בסדרים מס' האורה שם ובח"ב סי' י*ח נאמר אחר זה ראמה רב הונא בריה
דר' יהושע עץ פרורטגעיליןברותחין ובכלי ראשון .והוא בפסחים '5ע"ג ועשש בהאורח הערת
ב' .ג) נדאטרינן בע"ז.
בדף ע" 1ע"א אחדר ליה גדנפא ר5ישא בו ,והכא סשה המץ
חי
חכ
עתיד 5יח בטיט .ד) דהל
תאאידיואידי ברותחין .פסחים ל' ע"ב .ס) וכלבר שיחיו משקין
רותחין תחלה .צ"ל ובלבד שיחיו סנוקין ומודחין תחלה ,סטו שחוא בכ"י ב' שסדרים,
מס' תאורה שלנד שיהא סורקין וטודח,ן תהלה ,וכן חיבא גם בפרדס שם ,ונמחא
טמקין וכן בס' האורה ח"ב הגי' ממקין 0 .והקטנים אע"פ שנגעל בזה אחר זה כולן
פהורין .כ"ה גם באיסור ההיתר
ן בס' תאורה שם תערהוי .ו) וכך
ובמחט ,יעיי
ר ו5הגעי5ח .כן חוא גם
השיב סר חימאי ורב האי גאוןלרשי"ריכי אשיאן אסר צריךיחת
בכ"י ב' אבל בסררים חנוסחא כך תשיב טר והלאי ורב חאי גאון אוטר שאין צריך ורבי
אששן אומר צריך לחזור ולהגעילה .ופסחא צד 266ובאיסור וחיתר כ"י חוכא כך תשיבו מר
הילאי ורני חאי ורבי או' שאין צריך לתער ולהגעילה ועיין גט בהאורה ח"ב סי' י*ח חלין
י א' שאין ונעשית אח"כ המלה ארבאן.
ספק שלפנינו נשתבש המאמר שחיי כתשירב
ובס' השרה ס" פ"א חג" מגשן רבית חאי ז"ל אטר שאין צריך לחזור ולהגעילח וכ*ה
בכל כא טהאורה ובפרדם סי' קכ"ד טספר חאורה ובהאורה חערה ח' העירותי בסידור רשיי
וגאתה שמח"ג הגי' אחר שסיים ולאחר חגעלת חקטגים תחר וטגעילח כמשפט מראשון שלא
תצפנן אלא מתוך סחרה הובא כך השיבו סר רב תילאי ורב הא' ורב' אומר (בכ"' ב' מסדור
מסדרים רב' אשיאן אומר) שאין צריך לחזם ו5הגעילח ,בתחלה חיא דעת רג twstnורב חאי
שחוזר וטגעילה ואח"כ רעת רבי (ר"לרשיי) שאין צריך לחזורולהגעילח .וראיתי בשבלי חלקם
השלם ריש סי' ר"ז הביא סדר הגעלה כאשר מצא לגאונים ע"ש ואב"כסייס ובשערים של
רבינו האי גאוןזצ"ל שמפרש המגעיל כליםבכלי צריךשיגעילגדול תחלת ויתןסיםשנייםויגעיל
לועסו הגלים חקפנים הזהר שלא תשח היורה טרתיחתה 5פי שחוזרין עבלעים בהשכח .ולאחר
הגעלת הקטנים חחר ומגעילה נמשפט הראשון שלא תצטנן אלא טועך טהרת ,אגל הקטנים
י שנגעלו זה אחר ,זה כולם טחורים ,לפי שכל זמן שחמים רותחיןאין כלי ופגרתנו
אף עלפ
בולע אלא פולפ ,ואחר זח הביא ורבים שלסת זצ"ל פי' שטר רני [אולי הכוונה אוסר רני
לרבו ש 5רש"י] שיורה שמגעו5ין כח אין צריך לחצר ולהגעילה ובלבדשחשייך טטנח חסים
כשחן רותחין קודם שכנקוטו הסים מרתיחתן שלא הצמגן טחונה ותחחה ותבלעשייצנח סיד
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
וי
175
[שגק (ק הממנץטנעילןברותחיןנכליראשון(,ב)מפנישפעמיםשתוחבין
בהן שפם דברמן היורה(מתחת) [רותחת] שעלגבי האור,ואינן בכלל אשריבא באש
כננד האורלצלותו,
[תעבירו באש](במדבר ל"א כ"נ)ואע"גשתוחביןבהן בשר
יסכלא שכל תשטישו
יא
ב
ו
מפניr~wזה דרך תשמיעק ולא דבר הכתוב אלא בשפודונותנ
באורעדשטתלננין ,עכשיו אטרגיליןלהנעיל אף הקערותבכליראשון ,לפי שאףהן
פעמים שבולעות בכלי ראשון שהרי אנו סכרין כהן את התבשיל [נאילפס כרי
טהרה( :ג)ואבן סלח (הרתיחה) [הדהתה] מטהרתה:
זכוכית חדשים צריכים טבילה שהן ככלי מתכות,
ושיחבש[שנס] (א)דכלי
"לי שפף חדשים שלקחןמן הגוי ספבילן בסיים חיים( ,נ) כדאמרינן בע"ז
(נ)וכןכ
(ד) אמר רב עמרם אמררי אבאבראכוהאפילוכליםחרשיםצריכין פכילה ,דילפינן
טסעשהמדין,ואותהמבילהלאמשוםמהרההוא,דהאכלים[.שנים]אחרשנתלננומהורים
הםטןהאיסורוכחדשיםדמיין,ואפילוהכיבעייןטבילה ,כרנפקא מקרא ואשרלאיבא
באותתעבירובסים(בטרברל"אכ"ג)דהיינוגיעול(,ה)וכתיבוטהר,ונפקא דהיינופבילה:
-
rs
'rs
להדיחןבצונן אחר שחגעילון יהרתיחן עכ"ו
בצמן ואף כלים קטנים צריך ו
לועיין בתשובותמגאונים
שערי תשובח סי' ר"פ בשם רב נטרונאי גאון ד' 5צריך לחגעיל היורח חגדולח תחלם וסוף
v*pבאריכות,ועיין ברא"ש פ"ע דפסחים סי' ז' ותביא שם ג"כ תשובת הגאונים ע"ש ,ודברי
רב חאי נאון סובאים גם ברי*ץ גיאות ה' פסחים סוף דף "9ח ,והנה ראיתי במרדכי פ"ב
ופצחים בס" ווקפ"ג הביא בשם רב האי גאוןיחיפד ,וז"ל השיב רג האי גאון על אודותהיורה
חגדיה ש0גשלין בה כלים שאין צריך להגעילה אחר שהגעיל בה תכלים וכן הורה רשני
עכ"ל ,וחשב בודאיכי כך השיבו סר רב twS*nורב האיי מוסב לסטה אל ורבי אוטר שאין
מר רב tw~fnורב הא' טוסבלטעלח שחוזר ומגעילה,
צריך לחזור ולהגעילה ובאסת כךהשיב
יזור ולהגעילה כסו שחגאת' .ואולי דברי האורה הטעו
ורני אוסר מוסב לסטה שאין צריך לח
ר ולהגעילה.
שחוכא בפעות והגאון רביעהאיי ז"ל אוטר ראין צריךיחוו
] )6חסכינין טגעילן ברותחין כו' .כ"ח בחשרה שם (צד )91והובא גפררם
[,לנד,
פי' קכ"ד בשם האורה שאישר והיתר ובסח" 1שהאורח ח"בסי' 'יט )3 .טפנ' שפעם'ם
שועחבין בהם שט דבר מןהיורה רותחת שעל גבי האוי .כ"ח בכ"י ב'ובסדריםובאיסור וחיתר
ובהחורה ח"נסי' י'ט השלתקןנטו שהוא בהשרה שם ובפררםסי' קצ*דספנישפעטיםשתוחבין
נסכין וטעלין בו רבר ,סן חיורת פתחת שעל גבי האור .שטחיו שם מפני שפעטים שתוחבין
בחן [סגין וטרלין בו דגר] סן יורה רותחת ,כן צ"ל כאשר הוספתי .ג) ואבן סלח הרתיחה
טטתרתה .תקנתי הדחתה ,כמו שהוא בכל המקומות הנ"ל ובשבלי הלקטסי' ר*ז (פ"נ ע"ב)
ת כלים ואבן מלת הרחתה מטהרתה.
תביא וכן כתב גם המורח בפרדם בה' פפח גביהגעי
וטזח גראח שיצא סגוף הפררם ולא הוספה '00תאורה כי אם חי' מספר האורה אשר נוסף
אל הפררם לא הי' הביא הרב שבה*ל טן הפרדסכי לפניו לא חיו עוד ההוספות אשר נוספו
טן חשרת אל הפרדס.
[דטנט] )6וכלי וטכית חדשים כו' .הוא ג"כ בפרדם ובאורח ח"א וחיב ובאתה
וטחא צד .266נ) וכן כלי שטף חרשים .בפרדס חוכא כטעות וכל כלי כסף חדשים צ"ל
וכן כלי שטף חדשים כסו שהוא לנכון בכל הטקוסות חשל .נ) כראטרינן בע"ז .הוא בדף
) אטר רב עמרם אמר ר' אנא בר אבהו .צ"ל אסר רב נחסן אסר רבה בר
ע"ח ע"ב .י
ג' ובסדרים ובאריה ובטח"ו .ובהאירה ח"א אטר רג נחסן 1neoln
אתרו .והובא לנכון בנ"י
שם באטר רבה בר אבהו" והשא לנטן בהאורח ח"ב שפרדס א"ר נחטן אפילו כלי עצם צ"ל
אפילו כלי' חרשים .עפררס חסרים חסלות *כדאסרינן בע"ז" .ס) וכתיב וטהר .סלת וטהר
כחוג שם לפני זח כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר ,ינחאורח ח"א וח"ב ובפרדס
הונא בפקת וכל אשר לאיגא באש תעבירו בסים ופתר ,וחסגרח' שם סלת ופהר.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
1
176
ן
[שם] (א) נכפות ] spגוים] שלכסף שנוצתטשובהן[המין]שאוכליןבהן,
צריכין מעול ברותחין וצריכין טבילה .וכוסות של כסף ,כיון שאין תשמישן במירי
דטירתח ,מניאלהונפבילהלחודא ,והניטיליבלקוחי!וכגון מעשהרמדיןשהיו שלהם,
אבל שאולין שהשאילןמגוי,איןצריכין פבילה( :ג) וכלים של כסף המושכני! סיד
עיאיןצריכיןמבילה ,ואם ישראלרואהלפידעהושיניחם הנוי ,כובינתא דמי,וצריכין
פבילה ,ואם לאו הרי הןכשאולין( :נ)וכלי ומכית הואיל(וניתנין) ענתכין] הן
צריכיןמבילה[ :וכלים] של חרס ושלעץ(ד) לאבעי טבילה( ,ה) אבל רחיים של
פלפלין(ו)שקוריןטולצייילצריכיןטבילה דמתכת שלהםעיקר ,ולא אמרו אלאבכלי
מתכותוכלי סעורה וכמעשה שהיהבמדין ,שאותן כליםמתחילה היו שלנוים ,וגוירת
הכתובהוארצריכין טבילה(ו)[בין חדשיםr'aישנים ,אבל אם עשאן ישראל אפילו
חדשיםאיןצריכין טבילה]( ,ח) כל שכן אםהיו ישמם (ולכנס) [ולבנם באורדאין
צריכין פבילה] ולהוציא מאות! הטצריכי!מבילהלכלים לאחרניעולם בפסח.
[שמא] (א) והבא להטבילכלים,קורם[טבילת!יברך אקנ"ועלפבילת כלים,
ויש אומריםעל המבלת כלים ,דכל המצות מברך עליהם עוברלעשייתן ,ואחר כך
טובלים במים פעם אחתודייו :וקונייא (ב) פלומירייאבלעייז ,הואילומתיכין עליהם
עופרת(נ)ושועק עליהם ,ככלי מתכות דטיובעו ממלה ,ואעפ"י שאין ניתכק אלא
טנבם,וכי ההיא פלוגתא דקונייא דרב אחא ורבינא(,ד) במם' ע"ז ,ופסיק הילכתא
] )6 [DWוכטת של כסף .הוא ההאורה סי' פ"ע ובח"ב סי' כ"א ובפרדס ס" קכ"ח
ובאיטר והיתר ובמח"( 1צר )3 .)266היכלים של כסף הטושכגין סיר גףאין צריכין טבילת".
זה נשמט בפררם והשמיט המעתיק טןאיןצרינין טבילת עדאין צריכין טבילה תמצא לנכון
גם מהאורה ח"אות.ב .נ) וכלי זטכית הואילוגיתנין .תקנתי ונתכין כמו שחוא לנטן בכל
חמקומות ונשסה בם' האורה כסו שחופרותי שם חסרת ג' .ונמצא לנכון גם בחשרח ח"ב.
ד) לאבעי טבילה .בפרדס והאורהח"אסיים"רכלי מתכתפיטורין בפרשה" .ס) אבלרחיים של
פלפלין.עיין בערוך ערך ריחים שתפרש הוראות ריחיים של פלפלין ודבריו נובעים מסיי תריח
שקורין טולציל .כ"ח גם בכיי ב' ,ובסדרים הובא שקורין וואל*ףיל
ביצת כ"ג ע"ב ע"ש.
וגסת"ו שקורין מולינט ,וכאמה שקורין מלגידובפרדסובס' האורהח"א וח"ב תמר זח .ו)בין
חדשים ט' .הוספתי ממצא לנכון בכ"י ב' מסדרים שהאורח ובפרדס וגמת" 1וחשמיפ חסעתיק
מן טבילה עד טבילת .ס) כ"ש אם חיוישגיב ולכנס .תקנתי וליבנס באור ראיןצריכיןטבילח
כמו שחיא לנכון בגל חמקוסות.
בכא,
וחסר תשלם חסיטן שחשטיפ
[שמא] )6וחנא להסביל כליס קודם .בך תו*
הטעתיק .והוספתי הסים כסו שחוא בכ"י ב' ובסדרים מאיסור וחיתר מחאורח ח"ב
סי' כ"ג ובמת"ו צד .266ובהאורח סי' פ"ב ובפררםסי' קכ"ח חסר חחתהלת ומתחיל טן
.צ) פלומיריא בלו"ז .כ"ח כמח"ה ובכשב
וקוגייא .ומצאתיה בהאורח בסיי פ"נ ע"ש הערהי'
סתסדור פלימאבלירז ובסררים כולטייא נלעיז ובתאורה סלוט"ץ בלע'ז ובפרדס פולפי"ץבלירז
ובאיסור והיתר כלומברבלירז (ובחאורה חיבסי' כיד חסר חסלה הורח) ובכלם בטעות וחמ'
חנכתח פלוסירא ,t~yS1וכן רשני פסחים ל' ש"ב טאני דקוניא פי' Wt~tpפלומי"ר בלקךז
ושל הרס הוא וטוח כאבר ,וכן גיס ל"ג ע"ב פ" רשפי קוניאכלי חרם סצופח באבר וקורין
מלסיר ,וע"ש בתוס' ד"ח קוניא והביאו שם לשון רשיי .ג) הטועין קליהם .בס' חסדרים כפשת
וטומן וויל וששן .ובפררס בטעות תואיל ושורין שלחן שפרת ושועין בריל כסתטת דהו.
) בטס' ע"ז.
מחאורח ח"א חגי' חשילוכתיתין tnttSvשפית דשיכן ככלי מתכתדטי .י
דף ע"ח ע-א.
"
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מוקר רשף
171
דאזלינ! נתר סופו ,שניתךעליו טתטתובעי פבילה ,ולא הוזכר שוםחילוק כי!ניתך
טאוירןלניתך מנט]:
[וטםב] (א)וקדירות של חרס שנשתמשובהן לפס פסח ,מכהן עד לאחר
הפסח ושוב עושהבהן כלצורכן,ואפילובמינן,ואיןצריך לשוברן(,ב) וושע"נדקיימא
לן הילכתא כרבבאיסורי בעלמא ,הכא הילכתא כשמואל ,דאמר לא ישברו ,הואיל
וכולהו תנאיקיימיכוותיה,וטפנס]קינןהלכתאכוותיה דאמר[רבא הלכתא]חמץ
י
ט
ו
ב
ח
ס
בפסהבעבמינוביןשלא בסיט אסור במשהו כרב ,שלא בזמט(איסור),אחר הפ בין
בטיט בין שלא במיט מותר כר' שמעק ,ושמואל כר' שמעון מנירא ליה ראמר
להו שמואל להנהודמזבניכנדי אשוו זבינייט,ואי לא דרישנאלכו כר' שמעון:
[שסג] (א)חגני פאני רצביעיכצריף(כ)שלועזין אלוםביןשחוריןבין
ירוקיןבין לבנים אסורין כפסה ,ואפילוחלקין( ,ג) דאמר אסימר המנאלהו למאני
דקוניא דמידייתא ,אע"פ דשיעי ,והתורה העידה על כלי חרס שאיט יוצא סדי
דופיו לעולם:
[שסד] (א)עריבה צריך לגוררה שלא ישארכזיתבמקום אחד ,פחותסכן
כפלבסיעופו,ואינועובר בבל יראה[וכל ימצא]( ,קכדתנןבצקשבסידקיעריבה אם
ישכזית במקום אחדחייב לבער(,ג) ואםלאו כפלבמיעופו:
[שמה](א)ואץלשין אלא בטיםשלנובלילה,מפנישבימות[הגשמים]החמה
מהלכתבשיפולי שלרקיעוכל העולםכולוצונן כנגד טבהו שלרקיע ,נמצאמעיינות
הסמוכקלשפולישלרקיערותחיןוניסןלעניןחטהעדייןטיסותהנשמיםהוא ,שאקהחטה
[שמבמ )6וקדירות ש 5חרם .כ"ח בכי*ב וכן בסדרים ובמחץ צר 267ובאיטר ותיחר
* אגל נדאורה הנא אחר aenלניתך טגבו ~פניט סוףסי' שם-א) נסמא ום טאטר
ש'יי
אחר וכפות של קרן כו' וזה חסר לפנינו בסדור ובמקומות הנפל כסו ושחקןרותי שם בחערח
חע ובפרדם נלקה הטאמר וכשת של קרן בחפר ומין בתאורת תערה פ' .נ) והע"גדקי"'ל
הלכתא כרב חבא חלכתא כשמואל לאטר לא ישברו .פסחיםל' עיא ועיש בחיס'.
כי
בצריף .בכיי ב' חסרטיסן זח ,תטצא לנכון בסדרים
[שמם 1 )6תי טאני
י
י
ב
צ
ד
ובסחת שם ובאיסור והיתר ומהאורח ח"ב ס" כ" .1ובחשרה ח"אסי' פ"נ חוא אתרסי' שסיד
עריבת צריך לשררה ושם בהערה ז' חקןרותי שהסר בסרור ,כונתיחיתה בסדור כשי ב'(כיב"י
אי שהיאכ"י פארסח לש הי' אז לפני) עטצא גם בפררם ס" קכ" 1ובאיסור וחיתרסי' "'ב.
נ) שלוומ' 1אגם .חש .AIannג) דאמר אטיטר .פסחים ע"ב.
[שסד] )6עריבה צריך לטררה .בפרדס ובחשרח ח-א תא פוקדם "osשר"ג .אבל
' חג סירורו כמו שחוא לפגים .נ)כדתנן .טשנח פסהיס טוה
גחשרח ח"בסי' כ"ז מאבחסי
ע"א .נ) אם לש נפל .1mW'eaבסחיו שטסייפ אחר וה :ותו סוחר יחשחמש בת אחר
הפסח ,אב nons 5עצ 10אסורדכיתיק8משחיכיח אישרא חיטוטו קשח .אחר זח נמצא שם
היספח משם ת'
תוסשת) ותובא חשוב ראת לרב ידידות בר 5ה .וחיא הטמא בחוסי
כחובות מוז ע"א(דר"י
י חשתא והקשה חריירידיח פנירנבורג.
ח
ן לשן א5א בטים שלע בקולחכו' .עתן רשא אחים סרב עיף ד"ח
[שסה] ק"י
שלנו .ובעץ שבלי ep~nהשסי'ריפאהניא 1ף 5אטררביהורח אשה לא תלהג אלאבטיםשלנו
' רגיט שלטת ויק טסני שנעעת תגשנאפ
ב ע"א],פי' שנשאבו
[נתהיםט.
אכשי
ההסה :חלכת באושני תרקיעטטא
ח נטכוס צד 184
'.
תטיטע לפירש"י פסחים שם ובסף ישמי
חערת נ*פ חוררותיכי לשבתית כ11ןלרפ"י פסחים סרב שש ד"חשליחיש לתקןד"השיט.
שעה כל תסיטן חסר בחשרה חרא ובפורס31 ,סצא בתבערה ה*בסי' כגח ובארחסי' חד.
ועיין בתשובת חגשנים שערי תשובחסי' צרח לרב תאי גאוןג'ל.
*
22
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
סחררשי
178
הולכת בנובהו של רקיע עד לתקופת תמוז ,הילכךכיוןדמעייטת רותחין חשו חכטים
לפי רוב עפרות ,שאיןלהןם
.נהרות אלאסי נארות,מבעין סטי טעיינות ,דבשעת
שאיבתןחמין הן ,לפיכך ימלאם מבערבכרי שיצפננו:
שלא
א
ב
ת
[העימהןלידי
[שטו] (א)ואץל שין נפסח שתי סידות ,כדי
היטוץ ,ואף(הן)[אין] מקטפין( ,ב)והלשאותןאינויורע למה הוא מורד ,ומה לנו
מידה בפסח ,אלא לא פחות ולא יותר ממיינביצים וחומש ביצה כרי שלא להפקיע
תורת חלה ממנה( ,ג) ששיעור חלה בכך ,וכן עולה חלה בגימפריא מ"ג( ,ד) אבל
אם היתה יתירה ד' או ה'אין לחושבכך ,כיצד הוא עושה מכנים מ"ג בצים בכלי
טלא סיםעל כלנדות,1.ובם.ם הנשמכים חוצה זה שיעור סידת קטת לחלה ,כאותה
ששנינו (ה)בתוספתא דנזיר ,נזיר ששותה מכל משקין האסורין לו,
בו שלא
פיןלכוית,
רר
תפ
מצ
ישתה ואם שתהחייבעל כל אכת ואחת ,וכמה שיעורובכוית,וכולןמ
יי
היין והחומץ כיוצא בהן ,וכיצד יעשה ,מביא כוס מלאיין
( ,ו)ומביא זית (או אנוו)
1אגורי]ונותןלתוכוושופע ,אם שתהכיוצאבוחייב ,ואםלאופטור(,ז)ונזירתהכתובהיא
דמידתהעומרמחייבתבחלהשלמדנולחםהארץ,דכתיבוהיהבאכלכםמלחםהארץתרימו
תרומהלה' (בטדברט"וי"ס) ,ולמרנו מלחםשטים ,רכתיב לקטו לחםטשנה (שמותט"ו
ב"ב) ,טה להם שמים עוטרליום ,שעולה למ"ג ביצים וחומשביצה ,כך לחם הארץ
אינו מתחייב בחלה פחות ממיינביצים וחומש ביצה( ,ח)וזהועשירית האיפה:
[שמז] (א)אשה שלן1תה מחברתה ככר קורם הטטח ,צריכה לפורעה אחר
הפסחואין איסורא משום חמץ שעכרעליו הפסח ,הואילולאהיהבעיןבשעתביעור,
ויש בה משום גזל ,ומשים לווה ואינו פורע( ,ב) ששנינודני ר' ינאי (אפילו) [יופי]
ו בפסה שתי מירות .זה הבא בטף ס' הפררם סי' ק"ל וכן
]'")"IIDWויש'
בתאורה ח"ב סי' כ"ת 1באו'ה סי' ט"ו וכן השא l"noaצד 268ובעל שבלי הלקט רישסי'
רכיב הגיא ותל בהינע פסת של רבינו שלטה זצ*לאין לשין בפסח כו' הביא כל המאמר
עעע מעורס שם .ג) ותלש אותן נו'.
מגוטגם ומתוקן בפרלס שם והלש אותם וסיט
מ"ג בצים וחומש ביצת .וכאשר חוא
'ת
lו
pח
יורע כסח הוא טורד ומח המרה נפסח לאgnפ
לפנינו במריר כ"י א' כן הוא ב' ובסדרים ,רקמשי
שם
שיאיתא אינויודע למה הוא טורד ולטח
בכ"י
,
ה
צ
י
ב
חלה גכך .הינן מ"ג ניצים וחומש
עאן שור "ד ה'
יי
אחנלותמודדיןשגב"פחסה .שנ)ם.ששיש
) אגל אם היתה 'ת'רח ד' או ה' אין לחוש בכך .ובא' ב'
ובב"'
ס"
ובסדרים אם הא ד' או ח' אוו' .ובפררם שם חגי' אבל אם חיתח ס' 1בצ'ם או מעזאין
לחוש גנך .עטח"1 1גשבל' הלקט שט ס" רחב אם 'ת'רח ד' בצ'ם או ו' אין לחוש בכך.
וכן בהאורח ח"ב ס" כ"ח אם חיתה 'ת'רח ארבעה או ששב'*ץס ,איןלחושבכך .ס) בתוספתא
דנויר .חואריש פ'.ד וחוכא גם בפררם שם ובהוס' שרובין ד' ע"א ד"ה גפן )1 .ומביא זית או
אפז .תקנת' זית אגור' כמו שחוא בתוספתא ותובא לנכון בפררס ובהאורה ח"ב ובטח" .1בם
גב" ב' ובסדרים בטעות או אגח .ז) 1ג'1רת הכתש חיא .כן הובא גם בפרדס וגהאורה ח"ב
וגמח" 1וגשבל' הלקט סי' רטב בשם הלתת פסח לרש"' ז"ל .ס) וזחו עשירית האיפה .גם
בפרדס חוא סוף הטאטר טסיטן ק"ל אגל בסח"( 1צד )269נטצא אחר הסיט חזה חוסתה
וסי תשובח שחש'ב רבים 'צחק בר' שמואל .תוא אחד טכעל' חתוס' והדס חיה בן אחותו
של ר"ת ורשב*םוריב"ם .וגם טסף שם בטח" 1ס" ט'ז טרח של פסח כו' ע"ש.
] [tDWאשח שלותח מחבירתח ככר כו'.
הובא בפררס סי' קנט וגטח" 1צד
269ובשבלי הלקש סוף רפ"ז ותביא כתב רבינו שלמה ועל אשה ששתת ככר כו' ,שיים וגן
' פיז .ג) שועינו דכי ר'
נתב רבינוישעיה וצול .וכן השא בתאורה ת"ג סי' ל' וכאיה סי
.עוז סיב עוג,
ע"י
י
י"
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
"ךרשי
179
ן הביעורופרעילה נשסינית(,נ) ואטר ר'
פירי (מעשים) ] [t"lyDבשביעית קודם,מ
יוחנן יאותהן עבדק:
[שמח] (א)לפני הפסח כשפוחנק חיפה למצות ,נוהגק לשלוח שם ישראל
אחר הרחיים שלנוי ,להיות יושב ומשמר ,דכתיב ושמרתם את המצותבעינן שימור
לשם טצה,ואין ישראלצריך לעטור אלא עד שימחק ,כפי מה שהואצריך לשלש
מצות שללילה הראשונה שהיאחובה ,והן צריכות שימור לשם מצוה ,אבל הקטאר
איק צריכות שיטור( :ב)ונוי שהוא Immואק ישראל עומד עלגניו סותר ,אפילו
ליקח סלתותמן השוק שפיר דמי( ,נ) דאמר מר בציקות שלנוים (ד)אדם טמלא
כריסוהימנו ונלבד שיאכלכוית(נשר)[טצה]כאחרונה ,והוא שלא הכסיפופניו,ואיט
לחוש שמאיערב מחמצולתוך הקטח ,הואיל ואחרכךמרקדין אותו בנפה ,שאם יש
שם חמץ נפה קולטתו:
[שטס] (א)פסח שהל להיות באחר בשבת ,אסור לאפות מצות מערב
שבת ,הראשונים אומרים משום הידור מצוה הוא ,אבלטצ.נו בואיסורא מדאורייתא,
דהא הוקשו מצותלפסח(ב) בשילהי פ' בחראצלי אש ומצות (שמותי"ב ח') ,ומה
עשיית הפסח אינו אלא משבע שעות ומחצה ואילך ,אף מצות מצה אינה אלא
טשבע שעות וטחצה ואילך ,ואכילת טצה נמי הוקשה לאכילת פסח[ ,כדרבא] דאמר
רבא אכל טצה בזמן הזה לאחר