210
מדוררושי
ומברך ברכה אחרונה (א)ואמררבה בררב הונא מקשנפתח מסר הורה אסור לספר
אפילו בדברי הלכה( ,ב)שנאמר (ובפתחו) [וכפתחו] עמדו כל העם (נחמי' ח' ה')
ואק עמירה אלא שתיקה ,שנאמר והוחלתי כי לא ידברוכי עטרו ()1לא ענו
עוד(איוב ל"ב פנו) (ג)ר' וירא אמר ר' חסדא מהכאואחי[כל] העםאל ספר התורה
(נחמיה ח'נ')(.ר)אמררבהונא בררביהודהאמרר' מנחם (ה) אמרר'יוסימאידכתיכ
ועוזבי ה'יכלו (ישעי' א' כיח) ,זה שמניח ספר תורהויוצא ,ר' אבהונפיקבין גברא
לגברא,בעירב פפאבין פיסקא לפיסקא מאי ,תיקו(,ו)רב ששת מהדר אפי' ונרים,
ואינהובדידהו(,ז)אמרר'שפפי' אמרר'יוחנן כלהאוחזספרתורהערום
אמראנן
יקשינןערום מ"ר ,אלאאיטאערום טאותהטצוה(:ח) אטררביינאי נריה
,
ם
ו
ר
דט
יו
נקבר עבד
דרביינאי סבא משמיהדרביינאי רבא מוטבתיגלל המפפחת ואליגלל ספר תורה,
ועומד החזןומחויר ספר תורה למקומו ואומריהללו את שם ה',ועונין אחריו הודו
על ארץ ושמיםונויולעניין לומר קדיש,יששהחזיקו אחרקריאתהתורהלאלתרקורם
למקומהומסתבראלאחר קריאתהתורהשישמעם
התגלל ,ויששהחזיקולאחר
יומראשריוסדר קדושה וכו' ואומריתגדל תתקבל
שר
לקדיש ואחר כך לפתוח באש
יא
רו
מחיו,י
וכו'ועוני! כל הציבוריחד טזמור לאסףוגו',ועומד הנער לומר קריש ,ומדלנתתקבל
ואומר יהא שלמא רבא ,וכלזמן שהציבור אומרים פסוקים או משנהצריכין לוטר
קריש אחריהם,ולפיכך אומרים קריש אחרפסוקי רזטרה ,ואחר סררקרישה ,ואחר
בטה טרליוין ,ואיןכאלהינו ,ופטום הקטורת,וכן
תפילה ,ואף לאחר טשנה,
כמוי
בנביא ,וכשאומרים
מרהחזן קריש,וכן לאחר
בשבת לאחר שקראובתורה א
מ.
שה
תהלה חוזר ואומר קדישלפני תיבה אבל לא בשבת במנח
יוחמישישאיןהחזן
פטויברשי
ני
צריך לוטר קרישכיון שקראו בתורה עדשיעטורלפני התיבה ,וכן בראשי חדשים
ונחולי מועדותונפוריס אבל עתה נהגו לומר קריש ולאחר כלהתפילה אומר בלחש
עלינו לשבחוכוי ,ועלכןנקוהלךוכו'ושוהין שעה אחת אחר התפילה ,ונפפרין
לנחיהם לשלום:
דיניסעודה.
סברך על
[תכ] וכשאדם נא לםעוד ,נופל ידיו תחילה ואח"כ
נפילתידים ,ובוצע פיתו בשתי יריו ,ומברך המוציא לחםמן הארץ( ,א) עשר
] )6ואומר רצח בר רב התא .סוטה ל*ט רע~א .ושם חגי' אסר רבא.
[רזיך
ן בגמרא הונא מפתחו .ג) ה זירא
ג) שנאסר ובפתחו .תקנתי וכפתחו כסו שחוא בקרא.יכ
אמר רב חסרא .שם שם .ז) אמר רב המא בר רב יהודה .ברכותחי סמא .ולפנינו בריוקדח.
ן ~olnaשם ר"ה רב
ח) א"ריוסי .לפנינו אמר ר' אסי .ו) רב ששת מהדר אפי' וגרס.עיי
ששת 1בתוס' סוטת ש"ט שיא ר"ה כאן .ו) א"ר שפטי' אמר יוחנן .טגילה ל"ג ע"א ולפנינו
הגי' א"ר פרנך א"ר יוחנן .פ) א"רינאי בריה דרביינאי סבא .שם שם.
[רז )6 ]::עשר תיבות הללו כנגר עשר מצות חת~יות בתבעה .וכן השא בפרדס סי'
מ"ח ברכת הלחם יש להם עשר תיבות ותם כנגד עשר טצות התלמות בתבואה כו' וסיים ולכן
צריך לבצוע בעשר אצבשת כנגר עשר אלו .וגם חכמי התוס' ברכות ל"ת ע"ב ר"ח והלכתא
הביאו יש לבצוע בשתיידיו בעשר אצבעות נגד " חיגות 'טנסקרא טצטית הציר .והרב בעל
שבלי הלקט סי' קטזא תביא וז"ל וצריך הבוצע שיבצע בשתייריו בעשר אצבעותיו כנגר עשר
י לחם ,ואלו הן לא תזרע כלאים ,לא תחרוש גשור
מצות חגוחעתבתבואה עד שלא תבואליד
1ח10ריחריז ,לקט שכחהופיאה ,טעשר ראשון ,טעשר שגי טעשר עג' ,תרוויח חלה כך טפורש
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
סדוררשי
211
תיבות הללו כנגד עשר מצוות התלויות בתבואה ,לא תחרוש ,זריעת כלאים ,לקפ,
שכחה ,ופאה ,חלה ,תרומה ,מעשר ראשון ,ושני ,ועני ,וכנגר עשר תיבות
שבמקרא זה מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת הארם להוציא לחם מן הארץ
(תהלים ק"ד י"ר):
[תכא] שמם שאנל 1על שלחן אחד ,הסנרךעל הלחםצריךליפול
רשות מהםעל כלהסעודה ,אף עלהיין הוא אומר (א)[בישות רבותיי,וה!עונין
ברשות שטים ,בא להםיין בתוך המזקאינוצריך ליצול רשות מ,טעה שכירךעל
הלחם ,אבלצריך לוסרסברי מרנן ,כלומר נם אתםתכוונו ותסכמו לברכה,ו] (ב)וכך
השיב ר'יוסףהגדול ואם תאמר קירושוהבדלהוברכת הטזק למה אומרים סכרי מרק,
והריבית הבליעהפנוי(ג) שלא לחלוקבברכתהיין( ,ד)זה הכלל אקמרש.ןעלהיין
ואיןמסביריןעל הפת ,מה מעם לחם שהוא רשות שאם רוצה שלא לאכול לחם
אף בשבת הרשות בידו ,לפיכךנופל רשותכדי שיסכימוכולם ,אבל קידוש והבדלה
וברכת הטוון שהיא מעונה כוס מצוה,איןצריך ליפול רשות( ,ה)אלא יאמר סברי
רבנן ,כלומר תנו דעתכם על הברכה לצאת בהידי חובתכם ,והם rtSIYלחוים ,וכן
יי
ן שבתוך הסעודהאיןלימול רשות ,שהרי טכיון שישבין כולם לאכולוראיאי
אפשר בלאשתייה,לפיכךיש לומר מברימרגן ,אוסברימוריי(ו)ואין לומרסברי
סרניי ,שאין זהתיבה:
[תכש] (א)ולאחר גמר םע1רת1גומלידיומפני מלחמרומית שמסמא
בטס' חלה ירושלטי עכ"ל ,והוא בירושלמי חלה סוףפ.איעיש שהובא בשינוים והאו'ז ה' חלה
סי' רכשר חכיא ג"כ את הירושלמי ועיין נטור או"ח סי' קס"ז ובנ"י שם שהגיא את תכלבו
והרוקח [סי' שכ"מ] ע"ש.
ן בפררם סי' נ"ר בשפ
[תכא] )6בנשוה רבותיי .השפתי כסו שהש בכ"י ב',ועיי
רב האי גאון ז"ל .ג)וכך השיב ר' יוסף הגדול .תא רי יוסף טובעלם ,וכן הובא בפררס סי'
י לא נתקן
נ" .1ג) שלא לחלוק בברכתהיין .בפרדס הגי' אלא לחלוק כבור בגרבת הייןכ
תדבר בתחילהכי אם בברכת היין שנתוך הסעודה סה"כ נהגו לאומרו בכל ברכתהיין שלא
לחלוק .י) זה הכללאין סרשין עלהיין .היינו לומר נרשות ,יז
ה שבא גם בפרדם שם.
ס) אלא יאסר סברי רבנן כלוטר תנו דעתכם על הגרבה לצאת כחידי הובתכט והםעסיין
להיים.שיו בפרדס סי' וך'ח לסח רניליןבגי אדם לוטר סברי מברנת היין ומרשות רבותיי
לחסוציא וחטא שם בשם ר' קלוניטוס לטח אוסרים מרשות וכן הובא שם תפעם בשם ר'
קלוניטום הזקן ורי קלוניטוס סתם חוא ר"ק הנחור וכן הובא גם כלקופי חפרדס (וי שיא)
מפי רי קלוניטוס הבחור ז"ל ונקרא הבחור להבדילו מן רי קלוניטום חזקן וגם בשבל' הלקפ
' קים הגיא את רבית קלוניסום הכרער נענין סברי רבנן והניא ג"כ שם את רבינו DIOt)tSp
סי
חזקן ז"ל .וורדן אורותיו במבוא לס' האורה צר 109 ,108ובפרדס שם סי' עזה הובא ג"כ
nyeלטה איטרים עלהיין סברי סרנן בשם רבינו יצחק בר יהודה ז"ל והוא חית רבו של
רש"יז"פ ובפררםסי' נ" 1חוכא עוד פעםוסיים כן שסעתי .ובתנהוסא הנדפס טכבר *קודי
אותבי הובא כך :וכן שליח צבור נשיש גידו כוס של קדהפ או של הגדלתיחוא אוטר סברי
טרנן ואומר תקהל ftnSכלומר בי לחיים יהא הכוס ,וכמאטר שלפניו שם תובא וכששבין
מלחקור אוטר להם סברו סרנן ותם אומרים אם לחיים ואם למות עיש )1 .ואין לוטר סגרי
מרגיי שאין זה תיבה .בכ"י בי ואל יאמר סברי טרקן סרני שאין %חיבה .ובפררס שם ואל
יאמר סברו סרניי תאין זו ת'בח.
[ועכב] )6לאחר גסיסטייתו נופל ירע ספגי סלח סיוטית שטסמא את חעיניפ.
גגסרא חולין קשח ע"ג טפרי טח אסרו סים אחרונים חובה שסלח סרוטית י 9שססטא את
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
סדור רש*
212
את העינים ,ואינו סנרך ומוזג כוס יפה ,הואכום של ברכת המנון (ב)שהצריכוחכמים
ליפותו בעיטור ועימוף בהדחה ושטיפההי וטלא:
[רזמנ] (א)אמר ננחמן כוםשל ברכהצריך שיהא בו רובע שלרביעית
הלוג ,כלומרייןהי של רובע ,כדי שימוגנו שלשה חלקי מיס ואחדיין ,ויעמוד על
רביעיתהלונ :טשלשהועד עשרה המברך ברכת המזון מתחיל נברך ,ואינו מזכיר
שם ,מעשרהואילך(ב)אומר נברךאלהינו ,ואומרברכתהטווןומברךברכתהייןושותין
וחוזרין ומברכין ברכה אחתטעין שלש:
[תמד]הניע שע ת המנחה כשנכנס לבית הכנסת (א)אומר פסוקי של
מעלה ,ואני ברוב חסדך( ,ב)וצריך להשהות שעה אחת קודם תפילתו ,וטקראי נמקא
לן במסבת ברכות,ועוטדין וטתפללין ,וכששליח ציבור מסדר ברכות במנחה אינו
אומר כרכת כהנים(,נ)שכךשנינו שיכור לא ישאכפיו ,ובשעת טנההשכיה שיכרות,
ונופלין בתחנונים ואנחנו לא נדע ואומר קדיש כו':
[רומה](א)[למערי] תקנול1מר והוארחוםיכפרעק,לפישאין במעריב
קרבן לכפרעון ,אבלביוצר ומנחה שיש [הקרבת]תמידין שמכפריןאיןצריך לאמרו
(ב)מפי ר' אליעזר הגדול דאטר שכן נהגוהעם החומאים ללקות בשעתמערינ ואחר
שקיבלהדין וזצלקה אומר שליחציבור והוארחום ,והםהמלקים(,ג)אומרים ג'פעמים
י
ן נרכנת
השנים .נ) שהצריח הכמים ליפותו בעיטור ועיטוף נהדהה ושטיפההי וסלא .עיי
נ"א ע"א וע"ש בתוס' ד"ח שטיפה שהביאו בשם ירושלטי שלשח דברים נאסרו בכוס של ברכה
הרה"ג סהרז"ף
סלא ומטור וטורח יפה חנא ביחשלטי ברכות סוף פ"ז (דףי"א שיד) והש
יה המנהג נתפשפ
בפירושו שם דרך ההנים לעטר במסיבתם הכוסות בשושנים ופרחים מראה שז
ג"כ נסוריא שיושביההיויונים ,וכגבל לא גודע זח חסנהג לכן מפרש הש"ס בנלי גרסות
שם שטור רב יהודה מעמרתו בהלם'רים רג חסדא טעפר ליה גנטל' .וענן נפרדס ס" ציד
בארינוחיותר וסחם שלטח בר יצחק.
] )6אטר רב גחטן ט' שבת ש' 1ע"ב ופה נוסף דנרים על לשון הגמרא 1aa
[רזכ:נ
ן בתומי שם ובפרים סי' צ"ד שפור ארח סי' קפ"ג
שתביארשיי בגמרא שם ע"ש .שי
ובבא שם .נ) שסר נברך אלהיט .שין t~lfsברטת ט"פ עיט דיה נברך ועיין בפרדס
סי' ש-ג.
[יזכך]
)6שטר פשקי של טעלה.
אשמאיםלעילסי' תחז .נ) וצריך להשהות
שעה אחת קורם תפילהו ומקראי ) wpeלן במם ,ברכות .ברכות ל"ב עיב וע"ש ברא"ש
ובדברי חסורות .ג) שכך שגית שיטר לא ישא כפיו .תענית כ' ע"ב.
)6למעריב תקנו 4טר והוא רחש יכפר עוןי 9פי שאין במעריב קרבן לכפר
עון .תובא בפרדססי' בי וכן במחירסי' ק"א (צד )77ותובא גם בשבלי חלקם סי' ט"ב.
פפי ר' אליעזר הגדול דאטר שכן נהט העם החוטאים .יש לתקן דכא לפי שכן נחט העם.
וכ"ח לנכון בכ'" ב' והוא מאסר בפני עצמו וחסית ספי ר' אליעזר תגדול טוסב לטעלח ,וכן
בפרדס שם חגי' ד"אלפי שנחת החוטאים .עם במחט שטחגיי אגל יש אוחרים לפי שכן
unsהחופאים ,וכן ראיתי בשבלי הלקט סי' פ"א תביא בתחלה בשם רבינו אליעזר הגדול tDS
שאין בערבית קרבן ושח"כ ובושט רבינו שלטה זצ"ל מצאתי לפי שהיו החטאים טחגין ללקות
בין מגחת למעריב כו' חוא חטאמר תטמא בפריס בשם דכא וכן הונא זה סשבחיל בתניא
סי' פ' ובס' תסדרים הגי' ותולפי כוי .נ) אומרים ג' פעמים והוא רחום והם ארבעים הסר
אחת .בפח"ו שם שסף הש בו מי"ג תיבות עין טלן ס' חסר אחת שהיא סוכמת את הארבעים,
כסשה דאיהא לפנינו ~ winaסופג את האאשם~ ,ננ"י ג' חסרים חסלות שהא סופג את
הארגונם 1נן ליתא בפרדס וליטא בס' הסדרים.
[יסכה]
"
הייי
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מדור רשש
218
והוא רחום ,והם ארבעים חסר אחת ,שהואסוסנאת הארבעים(,ר)ועור שכלהיוםאדם
חוטא,ולערבצריךעומר והוא רחום יכפרעון:
[רוכו] (א)והקוראאת שמע א1םר שתיםלפניהושתיםלאחריה( ,ב)תניא
מאימתי מתחילין לקרותקרית שמע של ערבית משעת שהכהנים נכנסי! לאכול
בתרומתן ,וסיטן לדבר צאת הכוכבים ,ותניא הקורא קודםלכן לא יצאידי חובתו,
ואםכן למהקורין אותהבבית הכנסתכדי לעמורבתפילהמתוךרברי תורה(,ג)והכי
תניא בברייתא כברכות ירושלטי(,ד)לפיכך הונהעליט לקרותה משתחשך ובקריאת
פרק ראשק שאדם קוראעל מיפתו יצא ,וכטה כוכבים יצאוויהיו לילה( ,ה)תניא
ר'נתן אומר כוכב אחדיום ,שניםבין השטשות שלשה[לילה](,ו)אמר ר'יוסי לא
כוכביםגדולים הנראיםביוםולא כוכביםקפניםהנראיםבלילה אלא נינומם:
ר
ק
ב
[יזכז
] (א)למך א1מר בלילה אמתואמונהלפישכתובלהניד נ חסדך
ואמונתךבלילות(תהלים צ'יבג') ואחואסונהיש כאן,לפישאיןלך[אדם]שאיןנפשו
כאבהעליובלילה ,מרוב עמלוטורח שטרחביום(,ב)וכשעולהלרקיע הנשמה בלילה,
אין הנשמה רוצה לשובעורנקרבו .אמר לה הקניהשובי לטקוטך נתוך האדם,
והיא אוסרתאיני רוצה לוותר אמצתי כנגדו ,שהוא האמיןביוהפקיד אותךבירי,
שנאמר(כי) נידך אפקידרוחי (תהלים ל"א ,)'1ועושה הק' אטונה ,ומחזיקה אצלו,
ובבקר עושה לו נס ומחדש את כחוואינו חלש מכל מה שפרח אתמול( ,ג)ועלזה
נאמר חרשים לבקריםרבה אמונתך (איכה ג' כ"ג):
[תכת] (א)ולפי ש שנינו תפלתערבית רשות ,לכך הוסיפו ראשיישיכות
שננבל ברכהוו המלך בכבודו תמירימלוך עלינו ועל כלמעשיו ,להודיע שתפלת
ערבית רשות,ואיןצריך לטטוך גאולה לתפלה וקבעו שם שבח זה ,ברוך ה'לעולם
אמןואסן וט' ,וחתימתו שישכהןי"חאזכרות שכשטונה עשרה ,לכך תיקנו אנשי
בכל את אלה ושלחוםלאנשייננהונתיישרובעיניהם(,ב)וכנגדןקבעונשיאי ישראל
ועור שכל חיוט אדם ועמא .נמצא גם בכ"י ב' בם בטחץ יל,תא ופירס ובסי
חסרריס .ובפרדס שם נמצא עור טאטאויש שמרים שלש עשרה בריתות כף ע"ש וטזח תראח
כי גפררם נטמא חוסמות על לשון הסדור.
[שכד] )6ותקורא את שמע אוטר שתים לפניה טי .משנח ברכותייא עיא .הבנא
גמח"וסי' קיא צד .77נ) תניא .טשנת ריש ברכות .ג) וחכי תניא בברייתא נכרכות
ירושלמי .הוא נריש *"א וע"ש במראת הסנים ד"ה חקורא .וגם ראתי בסשנח ריש ברכות ד"ח
) לפיכך הונח
עד סוף חכיא ג"כ את הירושלמי וע"ש בתוס' ד"ה מאיטתי .י
כו'.
י
י
ל
ע
.
וגן חכיא רש"י בסשנח שם .ס) תניא ר' נתן אוטר כוכב אחדיום
שגת
ג
י
ע
ר
ח
נ
ל
ולפניט
י איר יחורת אמר יסומלועיין דקדוקי סופרים )1 .א"ריוסי .שם שם.
הגיירייוס
[ר!כז] )6לכו אוסר בלילת אסח ואמונח כו' .חוכא בפרוס
'
י
ס
.77
י
ב
ובטח"צי
ובעל שבלי תלקטסי' נ' הביא ורבינו שלטה ז"לפי' נו' עיי"ש כל זחוסיים כך פירשתחגאון
זצ"ל בפרדס .נ)וכשעולה לרקיע הנשטהבלילח .שין בפרדס שם בשישיים קצת ובאריכותיותר
סטה שחוכאבסדיר)2 .ועל זח נאמר חדשים לבקרים רבה אסמהך.עיי
ן תוס' כבכוח י*ב ע*א
ריחלחגיך סח שהניאו בשם מדרש איכח.
.
ת
ו
ש
ר
[רזכזק] )6ולפי קזשניגו תפלת
ת
י
נ
ר
ע
ס
ר
ר
פ
ג
ג
ר
ה
ו
א
ב
י
ח
'
נ
'
י
ס
ל
ע
ג
ורגלי
סי' כ"ג הביא מצא
שבחותתי בשם רגינו ופלסה זו'ל כו' וכמן להפרדפ .ג) וכנגדןקיש
גששי ישראל יזח
שבישתבח שיר ושבחהגי
.בכ"י ב' ובפרדס ובטח.ו חובא עוד
ו"ח קיומין באסת ויציג מטן וקים עסח' 1שם חושב ויורב ונכון וקיים השר וגאטן
"
ה"ט
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
214
מדור רש"
י"ה שבהותשבייומזנח שיר ושבחה והלל וזמרה וכו' ,ומהפללין תפלת ערבית ואחר
כך אוטר החון קדיש כוליה ,וסיטום הקטורת ,ועוטר הנער ואוטר קדיש ,ואינו אוטר
תתקבל:
[תכטן וכשיכנס אדם על מיטתו לזשן צריך לגעות
(א) דאטר ר' יהושעבןלוי אערם שקרא ארם ק"ש בכית הכנסת (נ)צריך לקרותו
על מיטתו( ,נ) אמד רביוסי מאי קראה ,דאמר קרא רנוו ואל תחמאו אמרו בלבנכם
על משכננס ודוטו סלה (תהלים ד' ה')( ,ד)ותלטיד' הנמים ניק שבל היום עוסקים
נתורה וטשנימין וסעריביןאיןצריכין לומר קריאת שמע ,אבל אומר פסוק זהכי
בירךאפקיררוחי פדיתאותי ה אל אמת(תהלים ל"או')(.ה)אמרר' יצחקכל הקורא
בדילין הימנו ,שנאמרובני רשףיגביהועוף (איוב ה'ז).ואין
ק"שעל מיטתו
י רעבולחוסי רשף (דברים ל"ב כ"ד) ואיןעוף אלא
ר
ס
א
נ
ש
,
ן
י
ק
רשף אלא טזי
י
י
ק
י
נ
מ
מ,
תורה ,שנאמר התעיף עיניך בוואיננו (משלי מיגה') .וקורין מרשהמן שמע ער
והיה אם שמוע )1( ,ומנרך בא"י אמ"ה המפילחנלי שינהעל עימ ,והמשקיע שנת
תרדטהעל עפעפי ,ומאירלאישכן כתעק,יהירצון מלפניך ה' אלהינו ואלהיאבותינו
שתשכיבני לשלום ותעמידני לשלוםותן חלקי בתורתך ,ותרגילני לדבר מצוה ושמרני
מבואלידי עבירהועון ולאליריחטאולאלידינסיק ,ולאלידיבויון,והצילני מחלום
רע וטהרהוריםרעיםואליבהלוני חלומותוהרהוריםרעים ותהא מיתתי שליטה לפניך,
rאישן המותבא"י הטאיר לעולם כולו בכנורו .ברוך ה' ביום ,ברוך ה'
והארעינ'o
בלילה ,ברוך ה' בשכבינוברוך ה' בקומינו ,ויאמר ה' אל השמןוגו' ה' ישמרך טבל
רע ישמור את נפשך ,ה' ישמור צאתך ובואך מעתה וער עולם,בירך אמקיד רוחי
פדית[אותי] ה' אל אטת אשרבידו נפשכלחי ורוהכל בשר איש ינרכך ה'וישמרך
עדוישםלך שלום (ז) ר' יהושעבןלוי היה אומר יושב בסתרעליק וגנ'( ,ח)תנו
רבק שיר של פגעיםיושב בסתרעליון עדכי אתה ה' מחסי ,ואומר ה' מה רבו צרי
רבים קמועליעד לה'הישועה.ואמרינן ר' יהושעבןלוי הוה מסדרלהו להגך קראי
קריאת שמע,
וגני ואקשיק היכי עביר הכי והא אטר ר' יהושעבןלוי אסור להתרפאות כדברי
תורה ,להק שאב( ,ם)ואסריק באגדה שירשלמגעים היה סשה אומר נשעה שעלה
אשב וחביג ונחסר מעים מורא ואדיר ומתוקן וטקמל הרי י"ג,
כן הרי י"ח.
[דזכט] )6דאמר ריב"ל .ברכות ר' סע" 3וגל הלשון לקות מסדור רע"ג ('יטע"א).
ג) צריך לקרותו על ממתו .גגטרא שם מצוה לקרוחה על סטתו .ג) א"ריוסי .בנ"י גי
א"ר אסי וכן הגיה חרי.ב בגמרא שם וראיתי גי כן חגירסא כמרור רעיג ר' אסי.
ו צריך אסר אניי אף ח"ה
ד) ~תלטידי הנסים נו' .גגט4א שם ה' ע"א אס ת"ח הוא אי
טיבעי ליה למיסר תר פסוקי דרחסי כגון בירך אפקיר רוחי .ס) א"י 'צחק .גמרא שם והובא
ג"כ במדוד רע"ג שם 0 .ומברך3א'י אם.ה הטפיל חבל ,שינהעל ע"נ ,כ~' .נ-ה כסדור רע*ג
ן בטור אףח סי' קל"ט
יעיין ברכות דף ס' ע-ב גירסא אחרת וברי"ף שם הגי' טשונה ועיי
י הי' אוסר .שבועות מ" 1ע"ב .ס) ת"ר
מה שהביא בשם רב עמרם גאון .ו) ר' יתושע בןלו
שיר של פגעים .שם שם וחוכא בסרור רע'ג שם .ע) ואטרינן באגדה .וכן הובא בסדור רעיג
שם והוא במדרש תהלים סזטור י"א סוף אות אי והעירותי שם בהערה ;4ב :נשנה '1כבסדרש
במ"ר פי"ב אות ג' ושם הגי' שיר של פגעים אמר משה כשעה שהיה עולה לתר שהיה ספרא
סןחסזיקין ,וכן בתגחוסא נשא אות כ"ז כשהי' משת עולה בחר היה אומר חמזסור חזהיושב
בסתר עליון,ובירישלפי שבתפ.ו רף ח' ע"גועירוביןפ"י דף כ"ז A'pאיזהו שיר
ומ 0ה
וה'
קיומין אחרי
ייר
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מדווש רשי
215
לרקיע ,ויש אומרים מזמור זה ומסוקים הללו קודם 'שאמר המפיל חבלי שינה ,והיה
אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך ,הנה מטתו שלשלמה ,מזמור לרוד ה' רועי לא
אחסר וגו' ,ואומר הממילחבלי וכו' ומקראות הללו אתהסתרלימצר חצרני רניפלט
תסובבני נ' מעמים בירך אפקיד רוחי ,בשלוםיחדיו אשמנה ואישן וגו'(,י)מימיני
מיכאל משמאלי גבריאל ,מאחורי אוריאל ,מלפני רפאל ושכינת אל על ראשי
(יא)ומנויוסנסוני וסמננלףג'פעמים(יב)להימןבניהימן בקיהומתניהועוזיאל שבואל
[וירימות] חנניה חנני אליאתה גדלתי ורומסתי עזר ישבקשהמלותיהותירמחזיאותכל
אלה בנים להימן[חוזה] המלך בדברי האלהים להריםקרןויתן האלהים ][rDnsבנים
ארבעהעשר וכנות שלש(רה"א כ"ה ר'ה') .לישועתךקויתי ה' ,עשה עמיאותלטונה
.1ראו שונאי ויבושוכי אתהה'עזרתני ונחטתני,כי בשטחהתצאווגוי[,ואמר]מוםההוא
הנה אלהינו[וגר]זה ה'קוינולווגו'(,יג) שלש הפיכות שלש פריותושלששלומות:
[תל] (א)ברכנו בנרכה [המשולשת בתורה] (ב)בנזרת אם [בבהמה]
הממאה (ויקרא כ"ז כ"ז) בלחם הקלוקל (בטרטר כ"א ה')(נ)במקום הזה שמייחד
הדיבורבשתי תיבות(ד)וכן לנסער הצהוב (ויקראי"גל"ו) ריששי
,למה פותחכדי
לייחדו בשתים בשיעור ובצהוב (ה)וישםלך שלום ושים שלוםואין אומר ושמו את
שמיעלבגי ישראל דמשמע כשאתם משימים את שמי על בני ישראל שכהן
עולהלרוכן אזאני אברכם ,הא אין שםכהן לא אברכם ,והרי אנו טכקשים ברכנו
בברכה זו אע"ם שאין שם כה!(ו)[במקום שיש כהללדוכן לא נאסר נרכנו אלא
רבו צרי וכל חטזמור יושב בסתר עליון ערכי אתת ה' טחסיעליון טסת טעגן' ,ובגטרא בגלי
י אתה ה'
שביעותט'.
ו ע"ב שיר של פגעים יפול טצדר אלף ואוטר יושב נסתר עליון ,עדכ
טחסי עליון שמת מעתך וע"ש בפיר"שי ומה שהביא בשם תורת כהנים נוון לספרא שטיניסי'
ט"ו ,ועל פגעים פירש"י שם טזיקין l'v~leeבבני אדם להזיק )' .מימיני מיכאל טשטאלי
גבריאל ,מאחורי אוריאלוטלפני רפאל .וכ"ח בכ"יב'ובמרוריםשלנואיתאמימינימיכאל וטשמאלי
גבריאל ומלפני אוריאל ומאחורי רפאל .וגם במחזו איתא ג"כ סלפני אוריאל וטאחרי רפאל.
oalבפדר"א פ"ר איתא ג"כ אוריאל טלפניו רפאל טלאחריו .י )6וסכוי וסנסוני וססנגלף .נזה
גם בכ"י ב' ובס' הסדרים וסכוי ומנסנו ,וסטן גלף ,צ"ל טלה אחתוסטנגיף .ובמח" 1צד 48
וסכויי וסנסנויי ומנפגלי .ינ) להימן בני הימןעי' לפנינוובכ.י ב'ובסרריפ ומחש תובא שפותם
בשיבושים ושא לשון הכתוב (בדה-א ב"ה ר' ה') ותקנתי כפנים הכל כסו שהוא בקרא ואך
לסוחר להביא כל השיבושים אשר נפלו סיר ההעתיקים בכתבייד .ע) שלש חפיכות שלש
פריות ושלש ששמוח.
וליסרוגי הפוכותוג' פריותוג' ששמות ובגמרא
בגמרא ברכות נזהע"י
שם מפרש " a*plDtסכלם.
[קול] ברכנו נסרכה כו' .כ"ה גם בשי ב' ובה' חפדרים ומצאתי כל המאטר הובא
בפרדס סי' ג' (דף ז' עשר) המתחיל ועוד קבעו ברכנו בברכת הטשולשת בתורת .ג) בגזרת
אם בגהטה הטסאח .הכותה בברכה הבירת הראשונה בפתח והבי"ח השגיה בדגש חזק והוי
כטו בהברכה כפי תכלל שבכ"מ שיבואו אותיות בוכ"ל לשמש בסלה שראשח היא חידיעח אז
עפ ,-רמ תחסר הח"א ואות הדגשיחי
י בפתח האות שלאחריו דגש חזק כדין אות אשר אחרי
ח"א הידיעה והביא כסו גזרת גבחמה הטמאה ,בלחם תקלקל וכן לשער הצהב .ג) נטקום
הזה שטייחר חריבור גשתי תיבות .וכ"ה בכ'" ב' ובסדרים וליתא בפרדס .ז) וכן לשער
חצהוג ריש שין ל0ה פותח .יש לתקן דגש שי"ן לס"ד פתח ובכ"י ב' ובסדרים ובפרדם נאסר
לגנון שי"ן דגור לס"ד נקוד פת"ח כי במלת לשער היא בדגש חזק וחלטד בפת"ח .ה) וישם
לך שלום ושים שלום .וכ"ח בכהי ב' וכסדרים אבל בפרדס הגי' עד וישם לך שלום וסיד מתחיל
שיםיסיד
.ו) במקום שיש כחן לדוכן .כיה בכ"י ב' ובסדרים ,אגל בפרדם חסר קצת.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
216
סדוררש"י
לאחר הטובלך להודות השליח ציבור(ז)קורא כהן והכהן עומר וטתחיל יברכך ער
וישםלך שלום ,וסיר מתחיל החזן שים שלום ,הא למדתאיןלו מקום לסמוק זה
י בעלמאבעניינו של פסוק ראשון כה
ושמו את שמי שאין זהמן הברכה אלאצ.וו
תברכו אתבניישראל ,כךעניינו של פסוק אחרון ,והאומרו כתפילה לא חש לקטהו,
הרי אתה רואהבעיניך ברכת שים שלוםעל וישםלך שלוםיסדוה לזמר אתה אטרת
וישםלך שלום יטדוה כדברך הרי הלשק נופלעל 'twsnוהמפסיק לומר ושמו את
שמיעלבני ישראלאינו מדקדק בלשונו:
[תלא] (א)מה שאין שליח צבור מקרש לאחר קריית ספר תורה במנחה
כררך שהוא מקדש ביוצר ,זהו סברו שליבר ,אם יאסר קרישעל השדל כמהיתחיל
להתפלל בלחש אם הקריש ככר ,אלאבעלילהזו שמאחר הקריש ער שאומרלמני
התיבה מתחו הציבור צקק לחשם אבלביוצר שזקוק לומר אשרייושביביתך ,מתוך
שהואצריך לשהותולעטודבמוסף( ,ב)תושבימשסע לשק שהייה ועכבה( ,ג) דאמר
מר הסידים הראשוניםהיו שוהין שעה אחת ומתפללק ,שנאסר אשרי יושבי והדר
יהללוך (תהלים מ"ר ה')לכן הוא מקרש לספר תורה [וכשיורד לסטה חוזר ומקדש]
על מקראות הללו שאמרנו,ועל קריש זהעומדין לתפילתן ,אבלבקרייה במנחהאין
צריך לוטר אשרי ,שאין DWשהייה לתוספת תפילה ,לכך הוא מעכב הקריש של
קרייה ער שירד למטה ויקדישלפני התיבה ,ועליריכןעוטרין הצנור להתפלל,
יושבי לשק שהייה ,כמו שבו לכם פה עם החסור (בראשית כנב ה') ,וישבו שרי
מואב (במרבר כנב ח')ומתרגמינוואוריכו( ,ר)וכן ואתה קדוש יושב תהלות ישראל
שהוא ממתין לתהילות ישראל ,ומצאתיסייג לדברי בבראשית רבה בפרשה וירא
אליו ,אלהים נצב בעדת אל (תהלים פ"נ א') (ו)ריחנינא בשם ר' יצחק אומר עוטר
)טהונצבאיטיטוס ,כטה ראת אטרת ונצבת על הצור
אין כתיב כאן ,אלא נצב,מ
ו) קורא כחן .בפרדסהגיי קורא כהנים אם הם שנים אבל אם אחר איש קורא כחן
אלא שותק השליחצביר עד שיעלה כהן לרוכן ואז מתחיל תשליח צבור יבריך 1ג '1וכשמגיע
וישם לך שלום יורד מדוכנו ,ושליח צבור אינו טתחיל ושמו את שמי לפי שאיננו טן הבוכח.
[לנלא] "
) מה שאין ש"צ מקרש לאחר קריית ספר תורה בטנתה כו' .מובא
במחט סי' קליו (צר ך )10ושם הגי' מה ששליח ציבור אינו אומר קדיש לאחר [קריית] ספר
בטנחה .ג) דיושבי משמע לשון שהייה ועכבה .טגילח כ"א ע"א דר"י אמר אין ישיבה אלא
לשון עכבה שג' ותשבו בקדשיסים רבים .ג) דאסר סר חסידים חראשונים היו שוהין שעת
) וכן ואתת
אחת וסתפללין .ברכות ל' ע"ב בסשנח .ובגטרא שם ל"ב ע"ב בשם ריב"ל י
קרוש יושב תהלות ישראל שיבא ממתין לההילות ישראל .הובא ג"כ כמח"וסי' קלית
י
צב
(ש
)108וראיתי כפרדססי' בי (יף חי ע"א) חוכא כך :עוד הוסיפו לותר ואתת קרוש יו
תהלות זח שאנו שוהין לאתר התפילה בבית הכנסת והקב"ה שורה שכינתו עוד לשם תהלות
ישראל ,יושב לשון שהית וחסתנה נטו שבו לגם פה וישבו שרי סואב [וטתרגסיגן] ואורינו,
זנן ואתה קדוש ,וש 3תהלות ישראל nnlaf
תהילותם של ישראל .ס)וטצאתיסיגלדברי
בב"ר בפרשה וירא .פס"ח אות ז' משנח גtם"ooב,פ~סיקתא דר"כ פסקא חהודש ) ~VOע"א) וע.ש
בהערות שלי .ו) רי חנינא בשם רי יצחק אומר .גב"ר ובפסיקתא ר' חגי בשם ר' יצחק אטר,
הפסיקתא שם הערה ק"ן הנאתי בטררש במ"ר פי"א בטשת א"ר תנאי גש"ר יצחק .עפררס
שם הובא ר' יצחק בשםרי אחא וציל ר' חג' בשםר' יצחקובסח" 1שם חטא ג"כ כסו בסרור.
)1סה נצב איטיטוס .היא מלחימיתופי' מוכן וחוכא בערוך ערך אטיטוסועיי
ן בפסיקתא שם
הערה קיח.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מדור רש*
(שטותל"גכ"א)(ח)רישמואלנרהייא בשםר'חנינאאוטרעלכלשבחושבחשטשנחין
217
ישראל להקב"ה טשרה שכינתו עליהם מה פעם ואתה קדוש יושב תהלות ישראל
(תהלים כ"ב ד')( ,מ)ועוד מצינו שםהייתי ביוםאכלני חורב (בראשית ל"א ט') ומה
היה אומררי יהושעבןלוי [אמר פ"ו]שירהטעלותשבספר תהלים ,שנ' ואתה קדוש
יושב תהלות ישראל(י)[ישראל] סבא (והיה) [והוא] הקב"ה יושב ומצמה לתהילותיו
שלישראל אביע,וזהו טעמו של דבר שאומר ואתהקדושיושכתהלות ישראל בתוך
הקרובה לאחר מק וטחיה(,יא)ועומדומכריז טנהגצורינו כשמתחיל השבח בפזמונים
וספירת טעשים (יב)ואף בסרר קדושה שהיא תוספת שבח ,לאחר שיסיים חובת
הברכות שלקרית שמע שלתפילהאוטרין שםואתהקדוש ,ומעיריםעליוצרם שהוא
מתעכסומאריך שכינתו בבית הכנסתעל תהילות ישראל(יג)ומקשיבלנדברי אל:
[תלם] (א)ונראה(ל1מר) [לרבי) (ב)סדר הקדושה עצטה כשעת השטר
תקנוה ,שגזרו שלא לעשות קדושה בשמונה עשרה ,ולאחר שהלכו האורבים
משםהיו אומרים טקראות הללו של קדושה(,נ)לייחד את השם ,ואף קרושה רבה
של מוסף שבתויום מוב (ד)טפורש בסדר רב עמרםלכך קבעו בה שמע ישראל
שנזרו שלא לקבל טלכות שטים ,וידעו המיניןזמן קריאת שמע שגזרו שלא לקבל
טלכהז שמיםעד שלש שעותי ואורבים שם בכל תפלתיוצר ,אבל תפילת מוספין
מ) ר' שטואל ברחייא בשם רב חנינא .בב"ר שםרי שמואל גרחייא ורבי יודן בשם
ר' חנינא ובפסיקתא שם ר' שמואל בר חייא נשם רי חינגא .ע) ועוד מצינו שםהייתי ביום
אגלני חרב ,וטה הי' אוטר כוי ,חוא בב"ר פס"ח אות חא ופס"ד אות י"א וכוון לטאטרםבפעינו
כי שם הוא על הנתש זח עשרים שנה אנכי עטך וגו' חייתי שום אכלני חורב וקרח בלילת
שנתימעיני .ועל וחדד שגתי מעיני דרשו שם טה חי' אומר כו' ולפנינו הגי' שם ומח
דיאוסר ריב"ל אטר פ"ו שיר חטעלות שבספר תהלים היה אוטר ,הח"ד לולא ח' שחי' לגו
ח'
וי
ה
יאמר נא 'שראל ,ישראל סבא .רשב"נ אמר כל ספר ההליט הית אוטר ,ואתת קדוש יושג
תהלות ישראל ,ישראל -"aeוהובא לנכון בפרדס שם וכן walnכן בטררש שנ"ט