228
י
טדי
רשת
[תנא] בפוריא ק 1ין ויבא עמלק עד סוף סידרא .שבת שלפני שבת
שקורין בה החדש ממטיר קורא פרה אדוטה עדויבאובני ישראל כל העדה ,ובנביא
ביחזקאלבית ישראל יושביםעל אדטתם ער כצאן קדשים .שכת שלפני ראש ff~n
ניס; ,או אפילו חל ראש חדש מס; בשנת ,מפטיר קורא בבא אל פרעה החדש הוה
עדכל מחטצת לא תאכלו ,ובנביא ביחזקאל בראשון באחד לחדש עד יעשו את
הכבש .כשחלניסן בשכת תחילהקוריןו'בעניין השבת ,וחד בראש חדש ,וטפטיר
בהחרש הזה .בראש חדשקורין בפנחס ,כהןוידברעדואמרת,לוי חוזרומכפל ואטרת,
את הכבש ,ועשירית ,ישראל מעולת התמיר עד עולת שבת ,רביעי ובראשי חדשיכם
עדסוף פיסקא ,וכשחל ראש חרש בחנוכה ,כהן עד עולת תמיד ,לוי טעולת תמיד
ער ובראשי חדשיכם ,ישראלובראשיחדשיכם,רביעיבחנוכה :בשנתאקריז'[בשחרית
וג'] בטנחה ,וניומא דכיפוראו' בשחרית[ונ') בטנחה ,ניטים טובים[ה'] ,בראש הדש
ובחולו של מועד ד' ,בחנוכה ג' ,בתענית נ' ,בפורים נ' ,בשבתובכפור(ו') וביום מוב
איבעי למקרי טפיקרי( .א)פקוד ופסח מנו ועצרו צומווצלו קוטוותקעו.
[שנב] ראש חדש אדר הסמוךלניסן הוא ערבפסח ,והפסח הוא ערבעצרת,
ועצרת הוא ערב ראש השנה,וסימנך לאביד'ו' פסח ,ולא ג'היז' עצרת ,ולא איד'ו
ראש השנה וסוכות ,ולא איג'ו' יום הכפורים .חדבניסן בו פסח ,בו שבעה עשר
בתמוז ,בו תשעה באב ,תרי בניסן שבועות וחנוכה בזמןשמרחשיך חסר ,אבל בזמן
שהוא טלא הטכה בשלשהבניסן ,שהואיום אחר שבועות ,תלתאבניסן ראש השנה
וסוכות ,ארבעהבניסן לא כלום ,חמשהבניס!יום הכפורים,סליקו פרשיות:
אית' ביש' ג'ר' דיק' היץ' ויפ'.
ג'ר'
[תנג] איתי ~ PWNשל פסח תשעה באב ,ביש' בשני בו שבועותי
בשלישי בו ראש השנה ,ר'ק' ברביעיבו קריאת התורה ,כלומר שמחת תורה ,היצ'
בחטישי בו צוםכיפור ,ויפ'וי"ופורים:
וקהועשייתציצית.
[י[נד] (א)ציצי
ת תרי"ג מצוותתלויות בוכי ת"ר חשבון האותיות שש
מאות,ויייג ח'חוטין וה' קשרים ,ב' קשרים למעלה וג' לסטה הרי י"ג ,וצריךטוויה
[ר[נא] )6פקודיפסח מט ועצרו צומווצלו קומו ותקעו .וכןהובא הסימןבהאורה סי' ע"ג
והנאתי שם גהערה ט"ו הסימן מונא גהג"מ ה' תפילה פי"ג וז"ל כתב בסדר רב עמרם סי'
פקור ופסח מנה ועצר צום וצלי קום ותקע ,הא לך פירוש פקוד תרגומו של צו ,ואח"כ פסח
מנהמניין שבמרבר סיני ואח"כ עצרת ואח"כ מם תענית ת"ב ,מח"כ צלו שהוא ואתחנן ,קט
ן גהמנהיג ה' פסח סי' ד' טעם הסימן פקוד ופסח,
שהוא אתה נצבים ,ואח"כ תקע בר'וק ,ועיי
וכעת מצאתי בסדר פרשיות של ימים טובים והפטרות שלהן שהוצ' לאור הרב המופלג סויה
חיים מאיר הורוויץ זיל מפ"פ בספרו בית נכות ההלכות עפ"י נ"י פארמא קונץ 1089השא
ג"כ הסימן שבאר לעולם קורין פרשת צו קודם הפסח וזה הסימן פקד ופסח ,לעולם קורין
פרשת במדברסיני קודם העצרת וזה הסימן מט ועצר ,לעולם מתענין תשעה גאג קורם פרשת
ואתחנן תה הסימן צם וצלי ,לעולם קורין פרשת ואתם אגש קורם ר"ה וזה הסימן קום ותקע.
[אנד] )6ציצית תרי"ג מצות תלויות גו .ס"ה גכ"י ב' והלכות ציצית הגא גפרדס
סי' ל"ו ול"ז וגשבל' הלקט השלם דף קפ"ט ע"ג עד תצ"א ע"א הגא הלכות ציצית של רניגז
שלמה זצ"ל וסדורו של ציצית ובסוף סיים סליקו הלכותציצית של רש"יז"ל ,חלוא הנתוב
בספ-.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
סדור רש"
229
לשמה ,וכשאתה תולהציציתבפלית צריך להשים ארבע בתוך שלש בארבע כנמות
כשיעור זרת ולאסור ב' פעמים למעלה ולשלש
של פלית ,וכניעור אורך הח'
שליש הורת ,ולאסורג' מעמים ,והנותר שנישלישי זרת להיותענף ,ולאחר שתולה
אין מוסק מראשיחוטין שלהן( ,ב)שכך אמרו חכטים חלאן ואחרכך פסק ראשי
פסול,וכ!צריך לעשותיפול הציציתוימרור במידה כשיעור זרתנינונ,
חופין שלה!
ושליש אצבע אגודלוטעייפו לשנים ומותח כ' זרתות בהופארוךומעייפםלב' וג' ודי,
ואחד מאילו ד' חופין ,צריך להניחו אורךכדי לשלשלבוומיד פוסק ראשי החופין
ומניחן במקומןומעייפן ומפיתק לח'חוריןאוסר וצנים וטשלשל שלישהציציתואוסק
חופיי
שלשהויצמיבלישענף.וכןסידורן:
[תנה] (א)חהו סדר מז1זה( .כ)רישישיפי ,שמע ,ה' ,הדברים,לבניך,
ובשכבך,בין ,והיה ,מצוה ,בכל ,יורה ,עשב 'rD ,והשתחויתם ,השטים ,ואבדתם,
ושמתם ,אותם[ ,אותם] ,בדרך ,ובשעריך ,אשר,על הארץ( .ג)וצריך למישבק בריש
שיטא שיעור תיבה קפנה לוהיה [אם שסוע] (ר)כיהיכי דטיתחוי כוותא ,וכי
מעייל בה בגובתא כוואבוהיהכיהיכידליהווי כוואלהדישוא(,ה)וטדקדקבחפירות
ויתירותוזייני0( ,וסיטן דחסירות ויתרותיודקוף אךדך מפפת שמע טלקוש תירש
"פררם שם ,ובהשרהסי' ס" 1הובא ג"כ
ה' ציצית
ומשונה מאשר הובא בפרדס ,ואשר הובא
לפנית בסדור הוא ג"כ בסגתן אחר וכן הובא כמו לפנינו גם בס' הסדרים ומצאתיכי דבריו
מהסדור לקוהים ככתבם וכלשוגם מן תשובות דרב נטרונאי גאון ז"ל נדפסים בס' תורתן של
ן גם במחט צד 682ער 688
ראשונים ח"ב שהו"ל הרב ר'היים מאיר ונורוויץ צד 21ועיי
שהובא בשם רש"י באופן אחר ,ועיין בספר תמים רעיםסי' ל"ט שהביא דברי הגאוניםבענין
יהיו נוסחאות שומת מהי ציצית אשר כתב רש"י ז"ל ובמח" 1ובפררט הובא
ציצית .תראהכ
באריכות .נ) שכך אמרו חכמים .סוכה י"א ע"ב.
[רונה] )6חש סדר מחזה .הובא ג"כ בכ"י ב' ובס'המררים ,והובא בפרדססי' רפ"ה
בסרר אחר ומהוספות .צ)רישישיטי שמע ,ה' ,כו' .ראשי שיטות הם ,שמעישראל ,ה' אלהיך;
מצוך ,לבניך ודברת בם ,ובשכבךובקומך,ביןעיניך ,והיה אם שמוע,
הדברים האלה אשר אנכי
מצוה אתכם ,בכל לבנכם ,יורה ומלקוש ,עשב בשדך ,פןיפתה לבבכם ,והשתחויתם להם ,השסים
ולאיהיה מטר ,ואבדתםמהרהי ושמתם את דברי ,אותם לאותעלידכם ,אותם את בניכם ,בירך
ובענבך ,ובשעריך למען 'רבו ימיכם ,אשר נשבע ה' ,על הארץ .ובפרדס שם בסי' רפ"ה וצריכה
ליכתב בב"ב שורות וראשי השורות שמע ,ה' ,הדברים כו'.ועיין גם נהלכות קטנות ה' פעזה
סי'ג' להרא'"ם ז"ל )4 .וצריך למישבק בריש שיטא שיעור תיבה קטנה .הוא בפרדס שם קרוב
להתחלתו ושם איתא כך :וצריך למישבק בריש שיטה דוהיה אם שמוע כשיעור תיבה קטנה
שתי אותיות שהרי צריך לעשות פרשיותיה סתומות ,ותני' גמס' סופרים [הוא במס' סופרים סוף
[Yeובירושלמי בפ"ק דמגילה[עיין שם ושם הלשון משונה] אית היא פרשה פתוחה כלשהניח
בראש תיבה כשיעה ג' אותיות מתומה כ 5שהניח בסוף שיטהעירישלמי משמע אם היהטניח
בראש שיטההרי זו סתומה אבל רבינו יצחק כתב שהיא פתוחה לדברי הכל לפיכךאין להניח
אלא שעור שני אותיות שאין מתוהה פחות משלש .ד) כיהיכי דמתחזי כמתא וכי מעייל בה
כוואלהדי כוט .כ"ה גם בכ"י ג' ונסדרים המאסר משובש,
בסבתא כווא געיהכיהיכירליהווי
שפרדם שם הגי' כיהיכי דמתחזי כמתא ,פי' חלן ,וכרמעייל בגובתא ,פי' קנהלילפא מסיפא
דחסי לרישא דחטי ככריכת זה האיגרת בגעתא וצותא .ש) "ומדקדק בחסירות ויתרותחייג"/
כ"ה גט בכ"י ב' כסדרים ,וחסר בפרדס ID'D1 )1 .דחס,רות ויתרות יו"ר קו"ף אך רך .בכ"י
ב' בטעות וסימן דחסירות ארקו רד ,טטפות מזחות שמע מלקוש תירוש טובה טום בביתך.
שסדרים ם זה וכך איתא שם 1DtD1רחסירות ויתרות טטפות מזוזות שמע מלקוש תירש סב
טס בביתך ,ובפרדס איתא וסימן דחסירות יהירותוזיונין כך הוא :מאודך ובקומך ידך לטטפת
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טדהארוצי
230
וכתי( ,ח)ושבעהאתיבמזחהרשבעהתגי (ט)ש'עיט'ניז'ניץ'
בו פובבבתיך(ז)קו,ו,
(י)ברטןאילין יפתה ובקומך וקשרתם ואספת לסטמת'( ,א)וכן כל אות שאינה
מקפת טיל מארבע רוחותיה פסולה( ,ינ)וצריכה שיעור הנהה מלמעלה ומלמפה
(ינ)כשיעור שתי שורות ,פירוש טימין וטשמאל כשיעור שלש אותיות פופ,
(יד)ומניחה כחללה של פתחכי הזטנה מימין (טו)ובשפתהחיצכן( ,טז)ומברך ביא'י'
אל'מלךהעולם איקיביויצ' לקבוע מזוזה(,יז)וטזוזה שישבה מחק או תוספת(יח) או
(קריעת)[גריעת] האות אית יוצא בה ידי חונתו ,ואינה נכתבת אלא נשני בשבת
בשעה חמישיתבתחילת חמה ,במלאך רסאל הממונה באותה שעה ,ונכתבת בחמישי
[בשבת] בשעה רביעית בטלאך ענאל המטונה על אותה שעה ,וכןהפיליןוקמיעות
הנכתבין באותה השעותמצליחין(,יט)ומניחה בחללה של פתחסימק בשלישהעליו!
ובטפח החיצון( ,כ)(ומיהו) [וטהו] שלישהעליון אם יש בנובהה של טפח וטלור
אמותטניחה בתחילת אמה שלישית סמוך לאטה שניה( ,כא)(מהן) [טהון בפפח
מזוות וטלקום ותירשך יבלה הטבה לטוטפת בביתך ובקומך מזוזות בתראה לאבתיכם ,לכןיש
לתקן לפנינו בסדור במקום יוד קוף אך דך צ"ל' מאודך ובקומך ידך כן במקם בו טע צ"ל
יבלה הטבה והכוונה לא תתן את ימלח ,כן מעל הארץ הטוגה .ז) קו ע ע כת' .בכ"י ב' קו
זוע כתיב ,שסדרים קו זו זו ,והמלה "כתיב" ליתא ,ויש לתקן מהחת בת' טייפ מתראה)ועיין
מהלטת קטעת ה' מעזה להרי"ף והרא'"ם ז"ל שהביא קרמאהלטטפת ,בחרא לטוטפת,ירך חסר,
קרמאה מזעת בתראה מעזות ותירשך חסר ויש ,הטפה לאבתיכם חסר ט"ו ,ועיין בטורסי'
רפ"ח .ס) ושפעה אתי כמעזה דשבעה תגי .ב"ה גם בכ"י ב' ובם' המררים אבל בפרדס שם
ושבעה אותיות דג' תניןזיוגין דמזוזה ואלו הם שעטנז גץ.ועיין תורתן של ראשונים ח"א צד
ן תוס' מנחות כ"ט
68סי ,צ"ד טה שהביא בזה בשם רב האי גאון ז"ל .פ) שעטנ"ז .y~Aעיי
ן ברמב"ם ה' תפילין פ"ב ח"ח ופ"ה ח"ג
עהג"מ
א
"
פ
ע"ב ד"ה ש,ןטנז גץ ועיי
'
ה
מ
תפילין
אות צ' .בר מןאילין יפתה ובקומך וקשרתם ואספת לטטפת .בכ"י ב'ובסרריםהגיי לטטפת
קדמאה מתראה ,מפרדס הגי' בר מן אלו דצריכין ב'זיוגין ואספת יפתה ובקומך וקשרתם.
י )6וכן כל אות שאעה מקפת גויל כו' .מנתות כ"ט ע"א .ע) וצריכה שיעור הנחה טלמעלה
ומלמטה .מנחות ל"ב ע"א .ע) כשישי שתי שורות פירוש מימין ששמאל .בכ"י ב' כשיעור
שתי שורות רכונא דסיפרי פירוש מימין ומשמאל ,וכ"ח בסדרים רק סלת "פירכם" ל'תא שם.
ובפרדס וצריכה הגחהבין מלמעלה למטה כ' חטבא רספרי שישר ב' שורותומ'טין אית ראמרי
ומשמאל כשיעור מוט שיעור תיבה קטנה של ג' אותיות ,ונראה שצ"ל כמלא אסבא רסיפרי
כמו שרגא במנחות ל"צ .w~vיצ) ומניחה בחללה של פתח .מגחות ל"ב כע"ב ובפרדם איתא
כך וצריכה עיבוד לשמה בעור של צצי ואין הוששין לא משט נבילה ולא משום טריפה וצריך
להניח בחלל של פתח מימין בשליש העליון ובטפת חיצון ,ומה הוא שלישהעליון אם יש
בגובהה של פתח שלש אמות מניחה בתחלת שלישית סמוך לאמה שנייה ,ומת טפח החיצון,
אם 'ש בעמיו של פתח ד' טפחיםמניחה נסוף טפח החיצוןסטיך לטפח ג' .פו) ונשפתהחיטן.
צ"ל ובטפח החיטן .פז) ומברך וכו' לקבוע מעזה .וכ"ח בפרדס שם ,אבל בפררם ס" גי הביא
וז"ל בהלכות גחלת [הס ה' מזוזה סי' כ'ץ] אומר הבא לקבוע מזוזה מברך לקבוע ,ולאנהירא
4רהא בהדיא מפורש במסכת ברכות ירושלמי [הוא בסוף ברכות) כשהוא קובעה מברך
על מצות מעזה עכ"ל ,אבל מברכין לקבוע כמו שהגיא גפררם סי' רפ"ה וכמו שהביא
הבח"ג ובשאילתות פףשת עקב ויהרי"ף עהרסב"ם פ"ה ח"ז ובשערי תשובה סי' קנ"ז.
ק) מזווה שיש בה מחק .הובא בפרדס בהתחלת סי' רפ"ה .ים) או קריעת האות .ב"ה גם
גכ"י ג' ,שסדרים בטעות כריעות ,אגל גפררס נאמר לנכון גריעות אות .יע) ומניחה בחללה
ארל פתחמימין .זה הובא בפרדס במאמר שלאחריו ,הבאחיולעיל בהערה י"ר .י)וטיוחיפליש
.ffhmתקנתי ומרע ,כמו שהובא בפרדס .י )6מהן בטפח צ"ל סרג בטפח.
"
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
סדור רש*
231
החיצק ,אםיש בגובהו של כותל ד' (אמות) [פפחים] מניחהבסוף טפח החיצון סמוך
לטפה ב' ,וצריכה להיכתב בכ"כ שורות( .כב)וצריכה מלאכים נסוף שורות הרכרים
מיכאל ,ונסוף שורות ובשכבך גבריאל ,ובסוף מצוהנעזריאל]( ,כג) כשהוא טכניסה
גוללה כקנה מראשה לסופה ,ואינה נכתבת אלאבגויל מעונד אוכעורצבי ואיל,
וצריכהעיבוד לשמהואין חוששין משום נבלות וטרפות:
[תנו] )4מצאתו נמסנת סופריםכךהיה מנהנ פוב בירושלים לחנך
בניהם ובנותיהם הקטניםביום צום ,נן שחד עשר] שנה ער עצםהיום ,בן שתים
[עשרה] להשלים ,ואחרכך היהטובילוומקרבולפני כלזקןוזקןכרי לברכוולחזקו
ולהתפללעליושיוכח בתורה ובמעשים טובים ,וכל מי שהיהנדול סטנוכעיר היה
עוטד טמקומו ,והיה הולךלפניו ,והיה משתחוה לו להתפלל בעדו ,ללטדך שהם
נאיםומעשיהםנאיםולבן שלם לשמים,ולאהיוטביאין בניהםקטנים אחריהם אלא
היוטוליכי!אותןלבתיכנסיותלזרזן במצוות:
[תנק(א)נםזה םצאתי בממכתסופריםביום שהושיבו אחר' אלעזרבן
עזריהבישיבה פתח ואמר אתםנצבים היום כולכם ועי מפכם נשיכםונרך למהלי
אלא אנשים לשמוע ,נשיםלקבל שכרפסיעות ,פף למה בא ,כדיליחן שכר פוב
למביאיהם,ומכאן נהגו בנות ישראלקטנותלבאלביתהכנסתכסיליתן שכרלמביאיהן,
והןלקבל שכרטוב:
[הזנחן (א) םברא שית רבא (ב)כתיבכיגדול אתה ועושה נפלאות
אתה אלהיםלבריךוז[התי
הלים פ"וי'] ,הנודהזהאםישבונקב(נ)כחדירה של מחט ,כל
רוחויוצא טמנו ,והקב"ה גרא באדם [מחילים מחילים] נקביםנקבים הרבה ורוחו
משתמרת בתוכוהוי ועושה גדולות ,ועלכןקבעורבותינו באשריצר רופא כל בשר
ומפליא לעשותעל שם עושה נפלאות:
סג) וצריכה מלאכים שוף שורות הדברים מיכאל כו' .בפרדם הגי' וצריכה ז' טלאכים
בסוף שזריתהרירים מיכאל וסימן .ובסוף שורות ובשכבך גבריאל וסימן ,ובסוף משה עזריאל
וסימן ובסוף עשב צדקיאל ובי 1'1QtDובסוף ואבדתם שרפיאל ובסוף אתם רפאל ובסוף ובשעריך
ענאל וסימן ,ואח"כ נמצא בפרדם שם ובמזוזה שכתב ר' יהודהחסידהי' כחוג כו' .קג) כשהוא
ן מנחותל"ג ע"ב ובב"מ ק"ב ע"א
מבגיסה טללה כקנה .מכאן ער שף הסימן ליתא בפרדסועיי
ובתוס' ד"ה 3גובתא.
[שגו] )6מצאת' במסכת סופרים .הוא פחח ה"ה .והובא במחטסי' ע" 1צד .48
[קנז] )6גם זה מצאתי במס' סופרים .הוא ג"כ בפי"ח ה" 1ושגא ג"כ כמח"ז שם.
[וזנח] 1 )6זה 1מנ"ר .הוא פ"א אות ג' .נ) כתיבכי גדול אתה כו' .הובא ג"כ
כהאורה ת"ב סי' מ"ר ובאיסור והיתר כ"י סי' נ"ט ובשבלי הלקט סי' ג' וכתב מצאתי גשם
רגיששימה זצ"לכי גדול אתה וכו' ,וזה ליתא בפרדס רק גסיד1ר ובהאורה וכאו"ח ,והרבגעל
שבלי הלקט כוון להסרור .וגם חכמי התוס' ברכות ס' ע"ב ד"ה מפליא הביאו את המדרש
בקצתשינוייםועיין בפירש"' בגמרא שם שמפרש כעין מה שהובא בכאן .ג) כחרידה של
מחט .גב"ר הגי' כחוד של מחט .ועיין בערוך ערך חרר הביא כלים פי"ג מ"ח מחט שניטל
חרירה וכתבפי' מחם יש לה ב' ראשים ראש אחד לתפירה שמו הרירה שעושים בה חורים
ן בערוך השלם שם.
בנגד וראש אחד להכנס בה החוט הוא עוקצהועיי
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
סדוררשוי
הילכותהעומר.
252
[תנפ] (א)העומר שהיו ישראל עושין( ,ב)היהשיעורו ארבעים ושלש
ביצים וחומש ביצה ,כמשקל אילו בצים כך טשקל העוטר ,וטשיעור כזה אשהחייבת
להפריש חלה .קודם הפסההיוהוקרין בארץ ישראל על העומר( ,נ) באיה טקומ
ימצא תחילה(,ד)והיוקוצרים נערב השטח ,וממחרת המסח היומקריבין אוהו לפני
הארון מבחוץ ,וגומלו הכהן ומרימו וטוליכו ומניאו והיה פוחת ועושה טממ לחם
לכהןגדול ואוכלו ,ואחריכן היו החפים החרשין טותריןלקצור ולאכול לכל ישראל,
והעומר הזהט! חלק אחד של שדההיוטביאין אותו ,אבל בכורים של פירות כל
,מן שהיורואין אותו אהד ואחד טישראל כגנו ובכרסו הענבה והתאינה או כל מיני
פירות הטבכרת תחילה היה קושר בה סימן בכל אחת ואחת ,עד שיהיו סתכשלות
אילו שהיה בהם טיטן ואחר כך ממלא השנאומביאולכהן ומקריבו לפני הארון
טבחוץ ,ומרימווטורידו ומוליכו ומניאו ואוכלו עם כל אנשי ביתוומותרין כל אחד
ואהדבפירותיו:
י
הילפותשרובין.
[תם] כתיב או כי ה' נתן לכם (את) השבתוגו' (שמות ת"ז כ"פ),
(א) מלמד שבכל יוםויום המן היהיורד להם לישראל פרודות [פרודות] ,ונערב
שבת היהיורד להםזוגותזוגות :שבו איש תחתיו (שם שם) (ב)אלו ר' אמות ,אל
יצא איש ממקומוביוםהשביעי (שם שם) אי 6אלפים אמה של תהום השבת .אלו
ד' אמות שאטיוכיצדהילכתן( ,ג)שנו חכמים מי שהוציאו גוים או רוח רעה חוץ
לתחום שבה נתנהלו תורה שביתתדי אטוח ,שבו איש תחתיו( ,ר)וכמה תחתיו,
[יצנפ
] )6העומר .מצאתיכי כל הסימן מלה במלה לקוח מהלכות קצועת דרב
והוראי גאון ז"ל ונפש בם' תורתן של ראשונים ח"א צד 20אשר הוציא לאורהרי תרםמאיר
הורווחו נ"ל עפ"י כ"י מאוצר הספרים בפארמא קצץ 1089וכן הובא ה' העומר במחט סי'
ק"ה לצד .)302ג) היה שיעורו מ"ג ביצים וחומש ביצה .בסי' רש"י עה"ת (שטות ח"ז )1'4
wtanת"ל עשירית האיפה ,האיפה שלש מאין ,והסאה '1קבין והקב ר'*גין והפג ו' ניצים,
נמצאת עשירית האיפה מ"ג ביצים וחומש ביצה והוא שיעור לחלה ולמנחות עכ"לועיין עירובין
מ"ג ע"ג וגתוסי שם ד"ה שגעה.ועיין תשונות הגאונים '~ypתשובהסי' מ"ו ותשובתהגאונים
ליק סי' צ"ה תשובה לרבינו האי ז"ל ובהערות ותיקונים לתשובת הגאונית(ליק תרבתה) העשותי
1"VSבטוריו"ר ה' חלהסי' שב"ר ובב"י שם שכתב וז"ל מה שכתב הטור מ"ג ביצים וחומש
נקוה כן הוציא החשבון הרי"ף פרק ערבי פסחים והרי"ף ה' חלה והרמב"ם פ" 1מהלכותבכורים
ועיין גם בלקח טוב שמות ש"ז יזח .נ) באיזה מקום ימצא תחילה .מנחות סיד ע"ג .צ)והיו
קוצרים בערב הפסח .כ"ח שם בהלכות דר'יהודאי גאון ז"ל והובא כמח"ו שם ועתם בהערת
הרש"ה אות סי.
[רצם] )6מלמר שבכל ים וים המן היה יורו9 -הם לישראל וגרורות גו'.יבא בגה"ג
ריש ה' עירובין ובתנחומא הקיום בשלח אות כ"ג בכל יום היה יורד פרידה אחת ,ובערב שבת
שתי פרידות חג' עירובין לקוח כמעט כלו מן כה"ג חורנה רירים שהם שם בלשון ארמי הביא
גרשון הקודת ,וה' עירוכין לא )~ wsבכ"י ב' )3 .חלו ד' אמות ט' .עירעין נ"א ע"א וכה"ג
שם וכן במכילתא בשלח פרשה ה' שט איש תחתיו
ארבעה אמות ,אל יצא איש ממקומו
אלו אלחש אסהועיי
ן רש"יעה"ת וביב"ע על התורה .נ) שע חכמים .טשנהעירובין מ"אע"כ.
וכטה תחתיו ט/עירובין מ"ח ע"א ונוף'ג שם.
א*
"
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
סדור רש"
:1י2:
ארבע אטוח ,שלש אטות שלו ואותה אחדכדי פישוט יריו ורגליו ,ומבאן שתחום
שבת אלמים אטה:
יבן עקיבא אוטר מקום מקום ,נאסר מקוםכא; ,ונאמר מקום
[תסא] (א)אימ
כאן ,נאמר מקום כאן ,כגק אליצא איש טטקומו ('חמות מייו כ ט) ,ונאמר מקום כאן,
במגרשיהעריםערי הלוים ושמתי לך מקום (שם כ"אי"ג) ,מה מקום האמור למעלה
אלפים אמה ,אף מקום האטור כאן אלפים אמה ,ומה נאמרבתהוםערי הלויםומדותם
מחוץ לעיר וגו' (במדבר ל"ה.ה')( ,ב)ר' עקיבא אומר (נ)אי איפשר לוסר אלמים
באמה ,שככר נאטר אלף אמה ,ולמה נאטר אלפים באמה ,אלא אלף אטה מנרש
ואלמים תחום שבת( .ד)עד אלמים אמה סותרלילך בשבת חוץ לעיר ,יותר מכאן
אסור,ומי שהוא הולךיותר מאלפים אמה חוץ לתחוםמלקין אותו( ,ה)רהגי ר'חייא
לוקי! עלעירובי תחומין דבר תורה( ,ו)ומי שהיה יושב בעיר אחת בערב שנת והיה
רוצה לסחר בשנתלילך יותר מאלמים אמה לדבר מצוה ,אולילך לשמוע מדרש
של תורה ,או להקבילפני רבו ,אולילך לחבורת טצוה ,אולילך לבית האבל ,או
לבית הטשתהבעיר אחרתוהילוכויותר מאלפים אמה כיצד יעשה ,ילך בערב שנת
ויטול עטו טען שתי מעודות ,וסמה הוא שיעורו (כעשר) [שמונה עשרה] נרונרות
בינוניות ,אפילועירבביין או בחוטץעירובו עירוב( ,ח)ונוטל את העירובומניחובסוף
שני אלפים אמה ,ואוטר זהעירובי שאבוא מחר לכאן ושביתתי כאן ,למחר מותר לו
לילך חוץ לעירונושני אלפים אמה שקנה לושב.תתו במקום עירונו( ,ט)ואם יש
בין העיירות שלשתאלפים אמה ,טניח עירונו בסוף שתי אלפיים וקונהלו שביתה
בטקוםעירובו וחוצהלו אלמיים אטה( ,י)וסותר לולילךבין מלפניובין טלאחריו
מליאות ארבע אמות( ,יא) והוא שעירובו קיים ,והוא שהניחו במקוםש.כול לאכלו,
ואם נפלהעליו מפולת או שאבד מבעור יום אק כאן עירוב ,טשחשכה הרי זה
("
עירוב:
[וץסא] )6איסי בן עקיבא אומר כו' .לא מצאתי המקור ועין עירוגין נ"א ע"א אמר
רב חסדא למרנו מקום ממקום .והובא בכה"ג שם והוא בהרהבת לשון מאשר הוא בגמרא כי
הביא שם מקום ממקםטגון כתיב הכא יצא איש ממקומו זכת'ב התם ושמתי לך מקום אשר
ינוס שמה )3 .ר ,עקיגא אומר כו' .סוטה כ"ז ע"ב והובא בכה"ג שט.
נ) אי אפשר לומר
אלפים באמה שכבר נאמר אלף אמה .יש לתקן כמו שהוא בגמרא שם ומדותם מחוץ לעיר את
פאת קדמה אלפים באמה וגו' (בפרבר ליה ה') ,ומקרא אחר אמר מקיר העיר וחוצה
אלף אמה סביב (שם ד') אי אפשר לומר אלף אמה שכבר נאמר אלפים באמה ,ואי אפשר לומר
אלפים אמה שכבר נאמר אלף אמה הא כיצד אלף אמה מגרש ואלפים אמה תחם שבת .מן
הוא נבה"ג שם.
עד אלפים אמה מותר לילך בשבת חוץ לעיר .זה הוא בפה"ג שם בלשון
ארמי וער שני אלפים אמה שרי לסגוי בשכתא אנראי ,טפי מהכי לא ,ומאן דמאי טפי משני
אלפים אמה בשבת מלקינן ליה .ס)דאגי ר' חייא .עירובין י"ג ע"ב והובא בבה'ג שם .זןומי
שהיה יושב בעיר אחת בע"ש כו' .הוא כבהא נלשון ארמי המתחיל ובשבתא שרי למירהט
לפירקא בתוך התחום )1 .כמה הוא שיעות כעשר גרוגרות .תקנתי שמונה עשרה כמו שהוא
בכה"ג .ס) ונוטל את העירוב כו' .בה"כ שם ברחבה קצת )9 .ואם יש גין העייפת שגשת
אלפים אמה .עירובין ס' ;"ב והובא ננהיג שם )' .ומותר לו לילך נין מלפניו בין מלגוהריו
מלשות ארבע אמות .צ"ל כמו שהוא בבהק שם ומותר 4לילך בין מלפניובין טלאחריו
ארבעת אלפים אמה ,ובכה"ג הוצאת הרב הילרעסהיימער ומותר לילךבין מלפניו גין מאחריו
מלואת ארגעת אלפים אמה וכיה בכי"ב .י )6והוא שעירוכו ק"ט ט' .הוא לשון הבה"ב
אי
ד,
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
284
סדור רש"
[תסב](א)דנך נעיר1בי חצירות ובשיתופי מנואות אם קדורעליהםהיום
ואחרכך נשרפו או שאבדועירובועירוב,וטותרין לטלטל ולהלך ,ונחים שהןיוצאין
חוץלעירטותרין לטלטל בכל העיר כולה(,ב)והוא שעירבוטן העירביןבעירדבין
בפתביןבשיתופיתחוטין:
את
,
ה
נ
ט
ק
טהלך חוצה לה
[תסנן (א)ומי ש שנת נעירבין גדולהבין
אלפים אסה(,ב)וכןסי שהוא משלח אתעירובו לטקום אחר רחוק ,הותרלולילך
עדעירובו וחוצהלואלפיםאמה,ובעבר שלאיניחעירובובסוףאלפים אמהשלעיר:
[תמד] (א)וכן מי ששנת בטקום אהדואינויודע אם קרונלעיר ,ודעתו
על שביתתו ,ולסחר ראה שהיאעיר ,הרי הוא כבני העיר ,וכל מקום ששנינו
בעירובין הלכה כאותו ר'וירא בשם ר'יונת! ,ובתעניתציבורנהגו הלכה כר' טא*ר:
[תטה]ואםעירב לבסעירו טעצמוביןבעירובי חצירותביןבעירוביתחומין
צריךלנכותו עלידי אחר(,א)ואלפים אטה שאסרוחוץ לעיר וחוץלעיבורה,אינה
עיבורהבית ,prnוכטההיא עיבורה של העיר שבעים אטה ושיריים( ,ב)כמה
] שנים החיצונים סאה ומרבעים ואחת
ששניפ וכן שלשה כטשולשין אםיש הין
ושליש ,עשה אמצעי [את] שלשתןלהיות אחד( ,ג)והוא שהיה לכל אחד ואחר
שבעים אמהושיריים ,כטה ששניפ(,ד)וטנייןעיבוריהעירכעיר ,שנאסרויהי בהיות
יהושעביריחו(יהושע ה'י"ג) ,וכיביריחוהיה ,והכתיבויריחו מוגרת ומסגרת (שם
ו' א') ,אלא טלמד שבעיבורה שלעיר היה עוטד ,ועיבורה שלעירכעיר ,ומהלך
אתכולה וחוצה לה אלפים אטה בלאעירובתחומין( ,ה)דאמרליה רבהמרא (לסר)
[לטרק בריה דרב הונהבריה דר'ירמיה [בר אבא] (0אמריאתיתון למיצלייאסבי
נרוטב] )6כן בשחפי חצירותובשיתופי ממאות .בכה"ג שםהגי'וכןבעירוביתחומין
וכןבעירוני חצירותכיון שקדש עליהם היש אם אגח מותרין )3 .והוא שעירבו מן העיר וכו'.
בכי"ב חבוא שעירורוקייםבין הערבים.
ט )6ומי ששבת בעיר כו' .גבה"ג שם היה בעיר גחלה מתן עירובו בעיר קטנה
[יץט
בעיר קטרו מתן עירובובעיר גחלה מהלך את מלה וחוצה לה אלחם אמה )3 .וכןמי שהוא
משלח את עירוט ט' .בגה"ג וכן מאן רמשדר עיחבא לחכתא שריליהלסגויי לקמיה אלפים
אמה ,חזני אלפים אמה דקאמרינן לבר ממחא.
[רזמד] )6וכןמי ששבת במקש אחד כו' .הוא דברי הכה"ג שוא שם בלשון ארמי
wprnדשבת באורחא ולא ידע דמקרגא מתא ודעתיה על היכא ושבת ,ולמחר חזא רסקרבא
מתא ,שריליה למיעלוהוי כגני מתא.
[לנסה] )6שלפים אמה שאמרו חוץלעירוחוץ לעיטרה ט' .הס לקוח מן כה"ג ושם
הא בלשון ארמי והני אלפים אמה רקאמרינן לבר ממחא ועיבורה ,ומאי ניחו עיבורהי גיתא
ה כמשולשין.
מתראה ,וכמה הוא עיבורא רמתא שבעים אמהושיריים )3 .כמה ששניתוכןשיש
צ"ל וכן שלשה כפריט הטשולשין .משנהעירוכין ב"ז ע"א והונא בכה"ג שם .נ) והוא שהיה
אחד ואחד כוי .בכה"ג שם דהוהליה לכל אחד ואחד שבעט אמה ושירים דילמינן מחצר
המשכן .ו)ומניין עיטרי העיר כעיר .בפה"ג ומגלן דעיגורא דמתא כפתא דמי ובהרי העיר
) דאמר ליה רג חסדא כו'.
מיחשב והוא בנדרים נ"נ ע"ג ההונא גשאילתות בשלה סי' מ"ח" .
עירובין כ"א ע"א והובא בכה"ג שם )1 .אמרי אתיתון למיצלייא מבי כנישתא לבי כנישתא
לבי דניאל .צ"ל אמרי אתיתו מברנש לגי כגישתא דדניאל כמו שהוא בגמרא שם ופירש"י
יכל
ששםהיה מתפלל רניאל ,דכתיבזכוין פתיתןליהנעיליתיה
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מדור רש*
235
כנישתאלבי כנישתאלבי דניאל תלתי מרסי [אמאי] אתון סםכין עלבורגנין( ,הכי)
[הא] אמר אנא דאבוה בשם רב[)0אין נורננק בנבל נפיקואחויליההני (ה)מתוותא
דמבלעןן (ט)שבעים אמה ושיריים( .י)ומדירת אלמים אמה שאמרו בקדירתהרים
ובבליעת גיאיות ונדרות( ,יא)אע"ם שהן טתנלעין במרדה ,רואין אותן כאילוהן
טישור(.יב)ואסור לטלטלבהן בשבת לכל דבר הריהן כרשותהרבים,ואיןממלטלין
ד' אמות ברשות הרבים ,שנאמרויצו סשה ויעבירו קול במחנה וגו' (שטותל"ו ו')
מעשות לא נאמר אלא מהביא( ,יג)מיכן שאין מביאין דרך רשות הרגים ,שדרך
המלךאין רשות לאדם לטלטל בו ארבע אסות בלא עירוב ,אפילובין טמבוי למבוי
מןטנוי לחצר כין חצרלטבוי בין טן בית לבית ביןמן חצר להצר אפילו
בטבוי אסור לטלמל ארבע ,אלא אםכן עירבו ,שנאמר לאתוציאו משא מבתיכםביום
השבת (ירמי'י"
,כ"כ)( ,יד)וצריכה העיר לעשות לה עירוב בחבלים או בצורת
המתח( ,סו)וטבוי שרחב ד' אטותדיו(לחי) [בלחי]( ,טז)וצורת הפתח שאמרו קנה
מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן( ,יז)קורה שעל המבוי הרי הוא כחבל לחי
מצימה(,יח)ואם ישלעיר חומה טוקפת לה ,אומקיפין לה נהרות נהרותא( ,יט)או
בנויה על תל גבוה עשרה טפחים הרי זה עירובה( ,כ)ואינה צריכה חבלים אלא
נפנים בפת ,ומטלטלין בכולם בוטן שכולם ישראלים ,ואם ישנוים אסור,
נו רשותם מותר( ,כא)וכיצדטערבין בפת ,גונין אצל ביתובית ככר אחד מכל
מועארםביקי
בי,
מ,
)) [אין בורגגין כו' .הוספתי כמו שהוא בגמרא ובכה"ג .ס) מתוותא.עיי
ן ברש"י ובחוסי
שם .פ) שבעים אמה .בגמרא בשבעים אמה ), .ומרידת אלפים אמהכו' .בח"ג שם ושאילתות
בשלח סי' מ"ח .י" )6אע"פ שהן קתבלעין במדידה ..זה ליתא בשאילתות ובבה"ג .ע) ואסור
לטלטל בהן בשבת לכל דבר הרי הן כרשות הרביב .כנה"ג הגי' ואסור לטלטולי מידי כשבתא
ארבעה גרמירי ברשות הרבים שנאמר ויצו משה וגו'ועיין שבת צ" 1ע"ב .עז מיכן שאין
מביאין דרך רשות הרבים כו' .בכה"ג הגי' כך :מלמד שהיו מביאין דרך רשות הרבים ,ולא
מיבעיא רשות הרבים דאורה מלבא היא ואסור לטלטולי בגווה ארבע אמות היבא דליכא עירוב,
אלא אפילובין ממבוי למבוי ,ובין מן מבוי לחצרובין מן חצר לחצר ונין מן חצר לביתובין
מן בית לבית ובין מן בית לחצר אסור לטלטולי ,ואפילו מבוי גופו אסור לטלטולי ביה בארבע
אמות אלא עם כן ערבו שנאמר לא תוציאו משא מבתיכם ביום ה