לידה והולדה – אתיקה ומשפט בעידן הטכנולוגי

ינואר 5, 2020 · ספריית המשפט העברי, תשע"ז - 2017 · סדנאות במשפט העברי

‫סדנאות במשפט העברי‬

‫בנושא‬

‫לידה והולדה‬
‫אתיקה ומשפט בעידן הטכנולוגי‬

‫בעריכת‬

‫פרופ ' נחום רקובר וד " ר מיכאל ויגודה‬

‫ספרית המשפט העברי‬
‫תשע"ז‪2017-‬‬

‫התוכן‬
‫‪4‬‬

‫חקיקה ופסיקה ישראלית‬

‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬

‫תקנות בריאות העם )הפריה חוץ‪-‬גופית(‪ ,‬התשמ"ז‪ ,1987-‬סעיפים ‪14 ,10 ,8‬‬
‫חוק הסכמים לנשיאת עוברים )אישור הסכם ומעמד היילוד(‪ ,‬התשנ"ו‪ ,1996-‬סעיפים ‪13-12‬‬
‫חוק תרומת ביציות‪ ,‬התש"ע‪ ,2010-‬סעיפים ‪42 ,13 ,1‬‬
‫תזכיר חוק בנקי הזרע‪ ,‬התשע"ז‪ ,2016-‬סעיפים ‪70 ,32 ,26 ,1‬‬
‫בג"ץ ‪ 4077/12‬פלונית נ' משרד הבריאות ו‪ 2-‬אחרים‬
‫בע"מ ‪ 7141/15‬פלונית נ' פלונית ו‪ 3-‬אח' )פורסם בנבו(‬

‫שער ראשון‪ :‬השתלת שחלות‬

‫‪11‬‬

‫א‪ .‬ייחוס הוולד‬

‫‪11‬‬

‫סוטה מג ע"ב‬
‫‪-‬רש"י‪ ,‬שם‬‫מנחות סט ע"ב‬
‫‪-‬תוספות‪ ,‬שם‬‫שו"ת אבן יקרה‪ ,‬חלק ג‪ ,‬סימן כט‬
‫מורה נבוכים‪ ,‬חלק א‪ ,‬פרק עב‬
‫הרב אשר וייס )שו"ת פוע"ה‪ ,‬פוריות יוחסין וגנטיקה‪ ,‬עמ' ‪(311‬‬
‫הרב שלמה משה עמאר )שו"ת פוע"ה‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪(314‬‬

‫ב‪ .‬סירוס‬

‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬

‫‪13‬‬

‫רמב"ם‪ ,‬הלכות איסורי ביאה‪ ,‬פרק טז‪ ,‬הלכה יא‬
‫‪-‬מגיד משנה‪ ,‬שם‬‫ביאור הגר"א‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן ה‪ ,‬ס"ק כה‬
‫פרישה‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן ה‪ ,‬ס"ק ל‬
‫ב"ח‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן ה‪ ,‬ס"ק ט‬
‫ט"ז‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן ה‪ ,‬ס"ק ו‬
‫בית שמואל‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן ה‪ ,‬ס"ק יד‬

‫ג‪ .‬הגדרת מטופלי פוריות‬

‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬

‫‪14‬‬

‫הרב אפרים גרינבלט )שו"ת פוע"ה‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪(100‬‬
‫שולחן ערוך‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬סימן שכח‪ ,‬סעיף יז‬
‫הרב דוב ליאור )שו"ת פוע"ה‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪(319‬‬
‫הרב אברהם יצחק הלוי כלאב )שו"ת פוע"ה‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪(318‬‬

‫ד‪ .‬חבלה‬

‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬

‫‪16‬‬

‫שו"ת אגרות משה‪ ,‬חושן משפט‪ ,‬חלק ב‪ ,‬סימן סו‬
‫שו"ת ציץ אליעזר‪ ,‬חלק יא‪ ,‬סימן מא‬
‫הרב דוב ליאור )שו"ת פוע"ה‪ ,‬שם(‬
‫הרב אברהם יצחק הלוי כלאב )שו"ת פוע"ה‪ ,‬שם(‬

‫‪2‬‬

‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
‫‪16‬‬

‫שער שני‪ :‬הזרעה מלאכותית‬

‫‪17‬‬

‫א‪ .‬ייחוס היילוד לבעל הזרע‬

‫‪17‬‬

‫חגיגה יד ע"ב ‪ -‬טו ע"א‬
‫רב האי גאון‪ ,‬תשובות הגאונים )ליק(‪ ,‬סימן כה‬
‫חלקת מחוקק‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן א‪ ,‬ס"ק ח‬
‫בית שמואל‪ ,‬שם‪ ,‬ס"ק י‬
‫טורי זהב‪ ,‬שם‪ ,‬ס"ק ח‬
‫שו"ת משפטי עוזיאל‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן יט‬
‫שו"ת יביע אומר‪ ,‬חלק ב‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן א‬
‫הרב ראובן מרגליות‪ ,‬קונטרס "עוללות"‪ ,‬סימן יב )מחקרים בדרכי התלמוד‪ ,‬ירושלים תשמ"ט(‬
‫שו"ת ציץ אליעזר‪ ,‬חלק ט‪ ,‬סימן נא ‪ -‬קונטרס רפואה במשפחה פרק ד‬
‫שו"ת ציץ אליעזר‪ ,‬חלק טו‪ ,‬סימן מה‬
‫הרב אביגדור נבנצל‪" ,‬הפריה במבחנה ‪ -‬הערות"‪ ,‬ספר אסיא‪ ,‬כרך חמישי‪ ,‬עמ' ‪92‬‬
‫תשובות והנהגות‪ ,‬כרך ב‪ ,‬סימן תרפט‬
‫תשובות והנהגות‪ ,‬כרך ו‪ ,‬סימן רמא‬

‫ב‪ .‬בנק זרע‪ :‬מעמד היילוד‬

‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪18‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪21‬‬

‫‪22‬‬

‫שו"ת שרידי אש )מהדורת ויינגורט(‪ ,‬חלק א‪ ,‬סימן עט‬
‫משנה‪ ,‬קידושין‪ ,‬פרק ד‪ ,‬משנה ב‬
‫קידושין עג ע"א‬
‫שו"ת יביע אומר‪ ,‬חלק י‪ ,‬סימן י‬
‫הרב אשר וייס )תשובה בכתב‪-‬יד(‬
‫שו"ת אגרות משה‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬חלק ג‪ ,‬סימן יא‬

‫ג‪ .‬בנק זרע‪ :‬הזרעה באישה נשואה‬

‫‪22‬‬
‫‪22‬‬
‫‪22‬‬
‫‪22‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬

‫‪23‬‬

‫שו"ת אגרות משה‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬חלק א‪ ,‬סימן עא‬
‫שו"ת יביע אומר‪ ,‬חלק ח‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן כא‬
‫שו"ת שרידי אש‪ ,‬חלק א‪ ,‬סימן עט‬

‫ד‪ .‬בנק זרע‪ :‬הזרעה ברווקה‬

‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪24‬‬

‫‪24‬‬

‫שו"ת שרידי אש‪ ,‬חלק א‪ ,‬סימן עט‬
‫נשמת אברהם‪ ,‬כרך ד‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן א‪ ,‬ס"ק ג‬

‫ה‪ .‬שימוש בזרע לאחר המוות‬

‫‪24‬‬
‫‪25‬‬

‫‪25‬‬

‫דברים‪ ,‬פרק כה‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫יבמות פז ע"ב‬
‫שו"ת נודע ביהודה‪ ,‬מהדורא קמא‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן סט‬
‫קרן אורה‪ ,‬יבמות פז ע"א‬
‫שו"ת חוות בנימין‪ ,‬חלק ג‪ ,‬סימן קז‬
‫שו"ת מנחת שלמה תנינא )ב‪-‬ג(‪ ,‬סימן קכד‬
‫הרב זלמן נחמיה גולדברג‪" ,‬על‪ …‬נטילת זרע מן המת"‪ ,‬אסיא סה‪-‬סו )תשנ"ט(‪ ,‬עמ' ‪47‬‬
‫תשובות והנהגות‪ ,‬חלק ו‪ ,‬סימן רמד‬

‫‪3‬‬

‫‪25‬‬
‫‪25‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪27‬‬
‫‪27‬‬

‫חקיקה ופסיקה ישראלית‬
‫תקנות בריאות העם )הפריה חוץ‪-‬גופית(‪ ,‬התשמ"ז‪ ,1987-‬סעיפים ‪14 ,10 ,8‬‬
‫השתלת ביצית‬

‫‪.8‬‬

‫) א(‬

‫לא תושתל ביצית מופרית באשה נשואה‪ ,‬אלא אם כן הביצית היא שלה או‬

‫של תורמת‪ ,‬והופרתה בהתאם לתקנות אלה‪…‬‬
‫) ב(‬

‫על אף האמור בתקנת משנה )א( ‪-‬‬
‫) ‪(1‬‬

‫היתה האשה שבה מתכוונים להשתיל את הביצית המופרית‬

‫רווקה‪ ,‬לא תושתל בה ביצית מופרית אלא אם כן הביצית היא שלה‪…‬‬
‫) ‪(2‬‬

‫התאלמנה בעלת הביצית המופרית טרם השתלתה‪ ,‬לא תושתל בה‬

‫הביצית המופרית‪ ,‬אלא אם כן עברה שנה לפחות ממועד נטילת הביצית‬
‫והפרייתה‪…‬‬
‫) ‪(3‬‬

‫היתה האשה שבה מתכוונים להשתיל את הביצית גרושה‪ ,‬והביצית‬

‫הופרתה בזרעו של בעלה טרם גירושיה ‪ -‬תושתל בה הביצית רק לאחר‬
‫קבלת הסכמת בעלה לשעבר‪.‬‬
‫ביציות של נפטרות‬

‫‪.10‬‬

‫) א(‬
‫) ב(‬

‫בביצית שניטלה מאשה נשואה שנפטרה לא ייעשה שימוש‪.‬‬
‫ביצית שניטלה מאשה נשואה שבעלה נפטר תיתרם בהסכמתה‪.‬‬

‫) ג(‬

‫בביצית מופרית שנוצרה מביצית וזרע של זוג נשוי שנפטר אחד מהם ינהגו‬

‫כלהלן‪:‬‬
‫) ‪(1‬‬
‫) ‪(2‬‬
‫) ד(‬

‫נפטר הבעל ‪ -‬יחולו הוראות תקנה ‪)8‬ב()‪;(2‬‬
‫נפטרה האשה ‪ -‬לא ייעשה שימוש בביצית המופרית‪.‬‬

‫ביצית‪ ,‬לרבות ביצית מופרית שניטלה מאשה פנויה שנפטרה‪ ,‬לא תישתל‬

‫באשה אחרת אלא אם כן‪ ,‬טרם פטירתה‪ ,‬נתנה התורמת הסכמה לתרומת הביצית‪.‬‬
‫מתן הסבר וקבלת הסכמה‬

‫‪.14‬‬

‫) ב(‬

‫כל פעולה הכרוכה בהפריה חוץ‪-‬גופית של אשה נשואה תיעשה רק לאחר‬

‫קבלת הסכמתו של בעלה‪.‬‬

‫חוק הסכמים לנשיאת עוברים )אישור הסכם ומעמד היילוד(‪ ,‬התשנ"ו‪,1996-‬‬
‫סעיפים ‪13-12‬‬
‫תוצאות מתן צו הורות‬

‫‪.12‬‬

‫) א(‬

‫עם מתן צו הורות יהיו ההורים המיועדים הורים ואפוטרופסים בלעדיים‬

‫על הילד והוא יהיה ילדם לכל דבר וענין‪.‬‬
‫אין בצו הורות כדי לפגוע בדיני איסור והיתר לעניני נישואין וגירושין‪.‬‬
‫) ב(‬
‫חזרת אם נושאת מהסכם‬

‫‪.13‬‬

‫) א(‬

‫ביקשה אם נושאת לחזור בה מהסכם לנשיאת עוברים ולהחזיק בילד‪ ,‬לא‬

‫יאשר זאת בית המשפט אלא אם כן נוכח לאחר קבלת תסקיר עובד סוציאלי לפי חוק‬
‫‪4‬‬

‫הסכמים לנשיאת עוברים‪ ,‬כי חל שינוי בנסיבות שיש בו כדי להצדיק חזרתה של האם‬
‫הנושאת מהסכמתה‪ ,‬וכי אין בכך כדי לפגוע בטובת הילד‪.‬‬
‫לאחר מתן צו הורות לא יאשר בית המשפט חזרה מהסכם לנשיאת עוברים‬
‫) ב(‬
‫כאמור‪.‬‬

‫חוק תרומת ביציות‪ ,‬התש"ע‪ ,2010-‬סעיפים ‪42 ,13 ,1‬‬
‫מטרת החוק‬

‫מטרתו של חוק זה להסדיר תרומת ביציות למטרת הולדה‪ ,‬תוך שמירה מרבית על‬
‫‪.1‬‬
‫כבודן‪ ,‬על זכויותיהן ועל בריאותן של התורמת והנתרמת‪ ,‬וכן להסדיר שימוש בביציות‬
‫לצורכי מחקר‪ ,‬והכל תוך שמירה על מעמד האישה‪.‬‬
‫אישור רופא אחראי להקצאת ביציות למטרת השתלה ולהשתלתן‬

‫‪.13‬‬

‫) א(‬

‫ביציות שנשאבו מגופה של תורמת לא יוקצו למטרת השתלה ולא יושתלו‬

‫בנתרמת או באם נושאת שהתקשרה עם נתרמת בהסכם לנשיאת עוברים לפי חוק‬
‫ההסכמים‪ ,‬אלא לפי אישור שנתן לכך רופא אחראי לפי הוראות סעיף זה‪….‬‬
‫) ד(‬

‫רופא אחראי לא יאשר הקצאה והשתלה של ביציות של תורמת לשם‬

‫השתלתן‪ ,‬אלא אם כן הגבר שבזרעו יופרו הביציות נתן את הסכמתו לכך מראש ובכתב‪,‬‬
‫לפעולה אחת או יותר כפי שציין‪ ,‬לרבות הסכמה להכללת פרטיו האישיים במאגר המידע‬
‫ובמרשם היילודים‪ ,‬בטופס הסכמה שהורה המנהל; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין‬
‫תורם זרע שהתקבל מבנק הזרע‪.‬‬
‫) ה(‬

‫רופא אחראי רשאי לאשר השתלת ביציות שנשאבו מגופה של תורמת‪,‬‬

‫בגופה של נתרמת או של אם נושאת כאמור בסעיף קטן )א(‪ ,‬לאחר שווידא כי התקיימו כל‬
‫אלה‪:‬‬
‫) ‪(1‬‬

‫הנתרמת היא תושבת ישראל שמלאו לה ‪ 18‬שנים וטרם מלאו לה ‪ 54‬שנים;‬

‫) ‪(2‬‬

‫הרופא המטפל מצא כי הנתרמת אינה מסוגלת בשל בעיה רפואית להתעבר‬

‫מביציות שבגופה‪ ,‬או שיש לה בעיה רפואית אחרת המצדיקה שימוש בביציות של‬
‫אישה אחרת לשם הולדת ילד;‬
‫הרופא האחראי קיבל אישור ממאגר המידע כי התקיימו כל אלה‪:‬‬
‫) ‪(3‬‬
‫) א(‬
‫) ב(‬

‫התורמת היא בת דתה של הנתרמת ואינה קרובת משפחתה;‬
‫התורמת אינה קרובת משפחתו של מי שמיועד להיות האב הגנטי‬

‫של היילוד;‬
‫התורמת אינה נשואה;‬
‫) ג(‬
‫היו הביציות שנשאבו מהתורמת מיועדות להפריה בזרעו של תורם‬
‫) ד(‬
‫זרע ‪ -‬תורם הזרע אינו קרוב משפחה של התורמת או של הנתרמת;‬
‫) ‪(4‬‬

‫נתרמו הביציות המיועדות להשתלה מתורמת שהיא נשואה או מתורמת‬

‫שאינה בת דתה של הנתרמת ‪ -‬הרופא האחראי מסר לנתרמת ולבן זוגה כי התורמת‬

‫‪5‬‬

‫נשואה או שאינה בת דתה של הנתרמת‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬וקיבל את הסכמת הנתרמת ובן‬
‫זוגה‪ ,‬בכתב‪ ,‬לקבלת הביציות מתורמת כאמור‪.‬‬
‫מעמד היילוד ואי‪-‬פגיעה בסמכות בית דין דתי‬

‫‪.42‬‬

‫) א(‬

‫יילוד שנולד כתוצאה מתרומת ביצית‪ ,‬יהיה ילדה של הנתרמת לכל דבר‬

‫ועניין‪.‬‬
‫) ב(‬

‫על אף האמור בסעיף קטן )א(‪ ,‬אין בחוק זה כדי לפגוע בדיני איסור והיתר‬

‫לענייני נישואין וגירושין‪ ,‬ומסמכויותיהם של בתי הדין הדתיים‪.‬‬
‫) ג(‬

‫הזכויות והחובות הקיימות בין הורים ושאר קרוביהם ובין ילדי ההורים‬

‫לא יהיו קיימות בין התורמת ושאר קרוביה ובין היילוד שנולד כתוצאה מתרומת ביציות‪,‬‬
‫ולא יהיו נתונות לתורמת‪ ,‬ביחס ליילוד‪ ,‬הסמכויות הנתונות להורים ביחס לילדיהם‪.‬‬

‫תזכיר חוק בנקי הזרע‪ ,‬התשע"ז‪ ,2016-‬סעיפים ‪70 ,32 ,26 ,1‬‬
‫מטרת החוק‬

‫‪ .1‬מטרתו של חוק זה היא להסדיר את השימוש בזרע למטרות הולדה תוך שמירה מרבית‬
‫על בריאותם‪ ,‬כבודם‪ ,‬פרטיותם וזכויותיהם של מפקידי זרע‪ ,‬תורמי זרע ונתרמות זרע ומי‬
‫שנולד כתוצאה מביצוע ההליך‪.‬‬
‫הקצאת זרע לנתרמת זרע‬

‫‪ .26‬לא יוקצה זרע תורם לנתרמת אלא לפי אישור שנתן לכך רופא בבנק הזרע‪ ,‬לאחר‬
‫שבדק כי התקיימו כל אלה‪… :‬‬
‫)‪ (2‬נתרמת הזרע יחידנית או נשואה; היתה נתרמת הזרע נשואה ‪-‬‬
‫)א( בעלה של נתרמת הזרע נתן את הסכמתו להזרעת אשתו או להפריית‬
‫ביציותה או ביציות שיושתלו בגופה‪ ,‬מראש ובכתב‪…‬‬
‫)ב( נתרמת הזרע ובעלה הודיעו‪ …‬את רצונם בדבר ייעוד הזרע או הביציות‬
‫המופרות בזרע שייוותרו לאחר הטיפול‪ ,‬במקרה של חזרת אחד מהם‬
‫מהסכמתו לביצוע ההליך או במקרה של פטירת אחד מהם‪ ,‬בכפוף להוראות‬
‫כל דין‪.‬‬
‫)‪ (3‬התקבל אישור ממנהל מאגר המידע כי התקיימו כל אלה‪:‬‬
‫)ב( לא קיימת קרבת משפחה בדרגה ראשונה בין תורם הזרע לנתרמת הזרע‪,‬‬
‫או לבעלה; ‪…‬‬
‫)ד( זרע התורם לא הוקצה ליותר משמונה נשים שהרו וילדו כתוצאה‬
‫משימוש בזרע‪.‬‬
‫מעמד היילוד‬

‫‪.32‬‬

‫)א( יילוד שנולד כתוצאה מתרומת זרע‪ ,‬יהיה ילדה של הנתרמת לכל דבר ועניין‪.‬‬

‫)ב( הזכויות והחובות הקיימות בין הורים ושאר קרוביהם ובין ילדי ההורים לא‬
‫יהיו קיימות בין תורם הזרע ושאר קרוביו ובין היילוד שנולד כתוצאה מתרומת הזרע‪ ,‬ולא‬
‫יהיו נתונות לתורם‪ ,‬ביחס ליילוד‪ ,‬הסמכויות הנתונות להורים ביחס לילדיהם‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫)ג( היתה נתרמת הזרע נשואה‪ -‬הזכויות והחובות הקיימות בין הורים ושאר‬
‫קרוביהם יהיו קיימות בין בעלה של נתרמת הזרע לבין הילד שייוולד‪.‬‬
‫)ד( על אף האמור בסעיף זה‪ ,‬אין בחוק זה כדי לפגוע בדיני איסור והיתר לענייני‬
‫נישואין וגירושין‪ ,‬ומסמכויותיהם של בתי הדין הדתיים‪.‬‬
‫שימוש בזרע שניטל לאחר המוות‬

‫‪ .70‬לא ישתמש אדם בזרע שניטל לאחר המוות אלא בהתאם לאחד מאלה‪:‬‬
‫)‪ (2‬לא הותיר הנפטר הוראות בכתב‪ ,‬אשתו או בת זוגו הקבועה בלבד רשאית להרות‬
‫מזרע הנפטר או להפרות את ביציותיה בזרעו בהתאם להוראות סעיף ‪.(1)67‬‬

‫בג"ץ ‪ 4077/12‬פלונית נ' משרד הבריאות ו‪ 2-‬אחרים‬
‫השופט אליקים רובינשטיין‪:‬‬
‫]חזרת תורם זרע מהסכמתו[‬

‫‪…‬נתקבלה בבנק הזרע פניה בכתב מאת התורם בה הצהיר על רצונו‪ ,‬כי יופסק השימוש‬
‫בתרומת הזרע שנתן בעבר‪ ;…‬הנה מכתבו כלשונו‪:‬‬
‫"‪…‬עקב שינוי באורח חיי‪ ,‬התעוררה מבחינתי בעיה בכך שיעשה שימוש בזרעי בעת‬
‫הנוכחית ‪ …‬הובהר לי שיש לי זכות וטו בעניין‪ ,‬וזאת על‪-‬אף החוזה בינינו"‪.‬‬
‫הוגשה העתירה הנוכחית ובה נטען‪ ,‬כי החלטת המשיבים למנוע מן העותרת לעשות שימוש‬
‫במנות הזרע שנשמרו בעבורה פוגעת בזכויותיה החוקתיות והחוזיות‪ ,‬היא בלתי סבירה‪,‬‬
‫ודינה להתבטל‪.‬‬
‫‪…‬הזכות להורות היא לכאורה ערך עקרוני בפני עצמו‪… ,‬הזכות שלא להיות הורה‪ ,‬מנגד‪,‬‬
‫איננה כוללת ערך‪-‬עצמאי מוגן אלא נועדה להגן על האוטונומיה האישית של האדם‬
‫בבחירתו )שלא להיות הורה‪ ,‬או שלא להיות הורה בשיתוף עם פלונית או פלוני(‪…‬‬
‫באופן מעשי מדובר בתורם אנונימי‪ …‬יש לציין כאן‪ ,‬כי שאלת האנונימיות היא מושא‬
‫לויכוח בפני עצמו‪ ,‬שכן מולה עומדת זכותו של "ילד קטין‪ ,‬שלא להיות מושתק כל ימי חייו‬
‫מלדעת מי הוא אביו מולידו" )ראו ע"א ‪ 548/78‬שרון נ' לוי‪ ,‬פ"ד לה)‪ – 758 ,736 (1‬השופט‬
‫)כתארו אז( מ' אלון(; עם זאת‪ ,‬שאלה זו עדיין לא נבחנה בהקשר של תורם הזרע‪ .‬עובדת‬
‫האנונימיות במצב הקיים מנתקת את התורם כמעט מכל הקשר "אבהי" מלבד ההקשר‬
‫הגנטי‪ ,‬הנותר עלום‪ .‬לכאורה לפי הדין הקיים אין התורם חייב בשום חובה ממונית‪,‬‬
‫חברתית‪ ,‬או אחרת ליילוד‪ .‬למעשה‪ ,‬כלל לא ברור אם וכיצד יידע התורם שהפך לאב‪ ,‬שכן‬
‫כאמור הדבר כפוף להצלחת ההליך הרפואי‪ ,‬וללא בירור מצידו הדבר לא יתגלה לו‪ .‬דברים‬
‫אלה עולים גם מדברי הנשיא ברק בפרשת נחמני‪ ,‬בהדגישו את מצבו של מר נחמני לעומת‬
‫זה של תורם אנונימי‪…‬‬
‫הזיקה הגנטית נחלשה במובן המשפטי והחברתי‪ ,‬במיוחד בהקשר של תרומת זרע‪ ,‬היא‬
‫עודנה כבדת משקל; אך מכל מקום‪ ,‬הפגיעה באוטונומיה עודנה ממשית וחזקה‪ ,‬והיא‬
‫מכריעה את הכף בענייננו‪] …‬ההדגשה אינה במקור[‬

‫‪7‬‬

‫]מעמד היילוד מבנק זרע במשפט העברי[‬

‫אשר לסטטוס היילוד‪ ,‬מצויות בספרות ההלכתית‪ ,‬בין פוסקי זמננו ופרשניהם‪ ,‬דעות‬
‫שונות‪ ,‬מהן מחמירות )קרי‪ ,‬רואות בחומרה את עצם ההזרעה המלאכותית מתורם זר‬
‫יהודי‪ ,‬ורואות בתורם אביו של היילוד ועל כן ‪ -‬כשהמדובר באשה נשואה ‪ -‬חשש ממזרות(‪,‬‬
‫ויש המקילות‪ ,‬מנתקות את הקשר ואינן מייחסות בהכרח את היילוד לתורם הזרע‪ ,‬וגם‬
‫מתירות לו לבוא בקהל בלא חשש ממזרות‪… .‬‬
‫כן מובאים דברי הרב א"י ולדינברג )ציץ אליעזר ט'‪ ,‬נ"א שער ר'‪ ,‬רמ"ט(‪ ,‬בדומה לעמדת‬
‫הרב פיינשטיין שלגביו בהיעדר ביאה רגילה אין חשש ממזרות מתעורר‪…‬ודברי הרב‬
‫בצמ"ח עוזיאל )שערי עוזיאל ב'‪ ,‬רל"ד( ברוח דומה‪" .‬שאין תולדותיו של אדם מתייחסות‬
‫לו‪ ,‬אלא כשהן נוצרים בדרך כל הארץ בקירוב בשר‪) "…‬עמ' ‪ .(83-82‬ד"ר מיכאל ויגודה ‪-‬‬
‫"מעמד מי שנולד מבנק זרע"‪ ,‬פרשת השבוע תשס"ז )‪ – (282‬מזכיר כי הרב יחיאל יעקב‬
‫וינברג‪ ,‬בשו"ת שרידי אש )מהדורת הרב א"א וינגורט( א'‪ ,‬מ"ט‪ ,‬ראה במי שנולד בהפריה‬
‫כשתוקי ודינו כממזר‪ ,‬אך מנגד הכריע הרב עובדיה יוסף לקולה‪ .‬המחבר מביא גם מדברי‬
‫הרב אשר וייס הנוטה לקולה‪ ,‬שכן זו הזרעה ללא ביאה כלל )בדומה לדעות הרב פינשטיין‬
‫והרב ולדינברג שהבאנו(; ‪…‬סיכומו של ד"ר ויגודה הוא "דומה שהפתרון הראוי הוא‬
‫למצער בהסדרה נאותה של נושא רגיש זה ובקביעת כללי רישום ובקרה שיבטיחו מחד‬
‫גיסא שאשה לא תקבל זרע מקרוב משפחה או מפסול שיאפשרו למנוע נישואי קרובים‪,‬‬
‫ומאידך גיסא תישמר בסוד זהותם של התורמים‪…‬‬
‫מכל האמור עולה‪ ,‬כי מצד אחד ישנה אסכולה נכבדה‪ ,‬אילנות גדולים להיתלות בהם‪,‬‬
‫הנוקטת בגישה אשר מנתקת את הקשר האבהי לתורם‪ ,‬ויש הסבורים אחרת‪ .‬כמו בנושא‬
‫כולו‪ ,‬אצטרף לקריאתו של ד"ר ויגודה למחוקק לומר דברו‪ ,‬ולטעמי בכיוונים שהציע‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬במצב הנוכחי‪ ,‬עשוי תורם להימצא בחשש באשר למעמדו ההלכתי בהקשרים‬
‫השונים‪ ,‬הן באשר לעצם התרומה הן באשר לתוצאותיה‪ ,‬והדבר עשוי להוות סניף וסיוע‬
‫לעמדה מסתייגת מן התרומה ומתוצאותיה כפי שהובעה על‪-‬ידיו במקרה הנוכחי‪ ,‬בלא‬
‫שכשלעצמי אטע מסמרות או אצטרף לכך דווקא‪.‬‬

‫בע"מ ‪ 7141/15‬פלונית נ' פלונית ו‪ 3-‬אח' )פורסם בנבו(‬
‫השופטת א ' חיות ‪:‬‬

‫‪… .23‬מדיון של שאלות ותשובות שקיימו חברי הועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים‬
‫עם הרב זלמן נחמיה גולדברג עולה כי עקרונות דומים מעוגנים גם בדין העברי‪ .‬הרב‬
‫גולדברג נשאל על ידי חברי הוועדה האם על פי הדין העברי מותר לשאוב זרע מכיס‬
‫האשכים של גבר מת על מנת להפרות את אשתו ולהשאיר לו זכר בעולם‪ .‬ובתשובתו קבע‬
‫כי "ללא הסכמה של הנפטר‪ ,‬כמובן שהדבר אסור‪ ,‬אך אם קיימת הסכמה מפורשת‪ ,‬או‬

‫‪8‬‬

‫אפילו אומדן ברור שזה רצונו‪ ,‬אז אין בכך איסור" והוסיף כי "ליורשים אחרים של‬
‫הנפטר אין שום מעמד בשאלה זו"‪…‬‬
‫‪… .34‬משהייתה למנוח בת זוג בחייו ומשלא הוכחו במקרה דנן נסיבות חריגות ומיוחדות‬
‫המצדיקות זאת‪ ,‬אין לאפשר להורים לעשות שימוש בזרעו של המנוח לשם הפרייתה של‬
‫אישה אחרת‪.‬‬
‫השופט ח' מלצר‪:‬‬

‫"‪ …‬אמר רבי יוחנן יעקב אבינו לא מת ‪ .‬אמר‬
‫ליה וכי בכדי ספדו ספדניא וחנטו חנטייא‬
‫וקברו קברייא ] ספדו הסופדים ‪ ,‬חנטו החונטים‬
‫וקברו הקוברים [ ‪ ,‬אמר ליה ‪ …‬מה זרעו בחיים אף‬
‫הוא בחיים " ) בבלי ‪ ,‬מסכת תענית ‪ ,‬דף ה ע " ב (‪.‬‬
‫‪… .1‬לשיטתי אין מקום להתערב בהכרעתו של בית המשפט המחוזי הנכבד המתירה‬
‫להוריו של המנוח ז"ל )להלן גם‪ :‬המשיבים ‪ 1‬ו‪ (2-‬לעשות שימוש בזרעו‪…‬‬
‫‪ .17‬במצב דברים שבו אין תשובה ברורה לסוגיה המתעוררת בחקיקה‪ ,‬בהלכה הפסוקה‪ ,‬או‬
‫בדרך של היקש ‪ -‬יש לפנות‪ ,‬מכוח סעיף ‪ 1‬לחוק יסודות המשפט אל‪" :‬עקרונות החירות‪,‬‬
‫הצדק‪ ,‬היושר והשלום של מורשת ישראל" המגולמים במשפט העברי‪ .‬ראו בעניין זה את‬
‫הפולמוס שקם בין השופטים‪ :‬א' ברק ו‪-‬מ' אלון )כתוארם אז( ב‪-‬ד"נ ‪ 13/80‬הנדלס נ' בנק‬
‫קופת עם פ"ד לה )‪ ,(1981) 785 (2‬וב‪-‬ד"נ ‪ 40/80‬קניג נ' כהן פ"ד לו)‪.(1982) 701 (3‬‬
‫‪… .18‬לעניות דעתי‪ ,‬יש לנקוט במחלוקת זו ב"שביל הזהב" המפורסם של הרמב"ם‪ ,‬ולהבין‬
‫את הפסוקית‪" :‬עקרונות החירות‪ ,‬הצדק‪ ,‬היושר והשלום של מורשת ישראל" כמכוונת‬
‫לעקרונות הבסיסיים של מורשת ישראל‪ ,‬כפי שזו הוגדרה על ידי פרופ' אלון‪ ,‬ואולם לא‬
‫בהכרח להסדרים המשפטיים הפרטניים שנקבעו בהלכה‪.‬‬
‫נוכח גישתי האמורה ‪ -‬יש לשאוב מהעיקרון של המשפט העברי‪ ,‬שהמצווה הראשונה שבו‬
‫היא "פרו ורבו" )ראו‪ :‬בראשית‪ ,‬ט‪ ,‬ז(‪ ,‬ומהעיקרון שיש להקים זרע למת שנפטר לבית‬
‫עולמו ללא ילדים )ראו‪ :‬דברים‪ ,‬כה‪ ,‬ו(‪ ,‬אשר עומד ביסודם של דיני הייבום )שאינם‬
‫מיושמים עוד נוכח חיוב החליצה; עיינו והשוו‪ :‬יוסי גרין "הולדה לאחר מיתה באמצעות‬
‫הפריה חוץ‪-‬גופית והשלכותיה על דיני יבום וחליצה"‪ ,‬מאזני משפט ב ‪) 207‬תשס"ב(( ‪-‬‬
‫הנחיה לפתרון אזרחי על פיו תבנה המשכיות למת באמצעות הזרע שניטל מגופו‬
‫בטכנולוגיה החדשה‪ ,‬המאפשרת את הדבר )זאת אף מבלי לכפות מערכת יחסים לא רצויה‬
‫על אלמנתו של המנוח ‪ -‬היא הבעיה שאותה מרפאת החליצה(‪.‬‬
‫הנה כי כן‪ ,‬הכלל הלקוח ממורשת ישראל שיש להקים זרע למת )שנפטר ללא ילדים(‪,‬‬
‫שהקדים תפיסות מודרניות ‪ -‬ראוי לאימוץ במשפט ארצנו‪ ,‬נוכח ההתפתחויות‬
‫הטכנולוגיות‪ ,‬כך שנקיים את זרעו של המת‪.‬‬
‫בהקשר זה אוסיף עוד כי הגישות מהמשפט העברי המוצגות על ידי חברתי‪ ,‬השופטת א'‬
‫חיות בחוות דעתה‪ ,‬ומתמקדות בעיקרן בשלילת עצם נטילת הזרע מהמת ‪ -‬אינן בלעדיות‪,‬‬

‫‪9‬‬

‫וקיימות אצל הפוסקים דעות אחרות )ראו‪ ,‬למשל‪ :‬הרב זלמן נחמיה גולדברג‪" ,‬על תרומת‬
‫ביצית‪ ,‬פונדקאות‪ ,‬הקפאת זרעו של רווק ונטילת זרע מן המת" אסיא סה‪-‬סו‪ ,‬יז ‪47 ,45‬‬
‫)תשנ"ט( ‪ -‬המאוזכר גם על ידי חברתי; הרב מרדכי הלפרין‪" ,‬הזרעה מלאכותית לאחר‬
‫מיתה"‪ ,‬בית הלל ט‪ ,‬נה )תשס"ב(; מיכאל ויגודה "ירושה טכנולוגית ‪ -‬זכות הירושה של מי‬
‫שהורותו החלה לאחר מות המוריש" דעת )‪www.daat.ac.il/mishpat-ivri/havat/47-‬‬
‫‪ ;(2.htm‬חוות‪-‬דעתו של פרופ' אביעד הכהן שהוגשה במסגרת תמ"ש )פ"ת( ‪16699-06-13‬‬
‫שחר נ' היועץ המשפטי לממשלה ]פורסם בנבו[ )‪.((27.09.2016‬‬
‫יתר על כן ‪ -‬בענייננו אין אנו דנים בשאלת נטילת הזרע מהמנוח‪ ,‬אלא בשימוש בתאי הזרע‬
‫שנשאבו הימנו ‪ -‬אם לקיימם ולהוליד מהם חיים‪ ,‬או לשים לחיותם סוף‪ .‬להבנתי התשובה‬
‫גם ברורה וגם חומלת‪.‬‬
‫השופט י ' עמית ‪:‬‬

‫‪.9‬‬

‫חברי‪ ,‬השופט מלצר‪ ,‬מצא לפנות למורשת ישראל‪ ,‬הגם שלטעמי ניתן להקיש תחילה‬

‫מההלכה הפסוקה ומתקנות הפריה חוץ‪-‬גופית‪ .‬מכל מקום‪ ,‬איני סבור כי הפנייה למורשת‬
‫ישראל תומכת דווקא במסקנה אליה הגיע חברי‪.‬‬
‫אכן‪" ,‬מצווה לקיים את דברי המת" )גיטין יד‪ ,‬ב( ואף "כופין את היורשים לקיים דברי המת"‬
‫)ירושלמי‪ ,‬גיטין א‪ ,‬הלכה ה; בן ציון גרינברגר "מצווה לקיים דברי המת ‪ -‬הכלל והשלכותיו"‬
‫פרשת השבוע ויחי משרד המשפטים ‪ -‬המחלקה למשפט עברי )תשס"ד((‪ .‬מכאן נובעת חובת‬
‫הייבום‪ ,‬שמקורה ברצון להקים זרע "יד ושם" לנפטר‪ ,‬שלא יימחה שמו בישראל‪ .‬מצוות פרו‬
‫ורבו היא המצווה הראשונה שנזכרת בתורה‪ ,‬ובשולחן ערוך אף מצינו כי מי שאינו מקיים מצווה‬
‫זו רואים אותו כשופך דמים )שולחן ערוך אבן העזר סימן א סעיף א(‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬יש גם דעות אחרות בנושא זה‪ .‬כידוע‪" ,‬כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצוות )נדה‬

‫סא ע"ב; ובדומה "שכיון שמת בטל )פטור( מן התורה ומן המצוות" ‪ -‬שבת ל ע"א וכן שבת‬
‫קנא ע"ב(‪ ,‬והפטור מן המצוות כולל גם מצוות פרו ורבו‪ .‬דומה כי בדין העברי ובדין‬
‫ההלכתי המהווים חלק ממורשת ישראל‪ ,‬יש הרואים בקצירת זרע ובשימוש בו משום‬
‫הפקת הנאה אסורה מן המת‪ ,‬עבירה על החובה להביא לקבר ישראל במהירות האפשרית‪,‬‬
‫ועבירה על איסור ניוול המת בשל הפגיעה באיבריו האינטימיים‪ …‬מכל מקום‪ ,‬אין‬
‫התלהבות יתרה מנטילת זרע מן המת‪ ,‬גם לשיטת דיינים ומורי הלכה המתירים זאת‪…‬‬
‫סיכומו של דבר‪ ,‬כי במישור העקרוני‪ …‬אני שותף לתפיסתה ולגישתה של השופטת חיות‪…‬‬
‫‪… .15‬ככלל‪ ,‬במקרה שבת הזוג מתנגדת לעשיית שימוש בזרע‪ ,‬אין מעמד להורי הנפטר‬
‫להוכיח כי רצונו המשוער של הנפטר היה כי ייעשה שימוש בזרעו להפריית אישה אחרת‪,‬‬
‫שאינה בת הזוג )ונותיר בצריך עיון את המצב בו אין בת זוג‪ ,‬או שבת הזוג אינה מבקשת‬
‫לעשות בעצמה שימוש בזרעו של המנוח(‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫שער ראשון‪ :‬השתלת שחלות‬
‫א‪ .‬ייחוס הוולד‬
‫סוטה מג ע"ב‬
‫והאמר רבי אבהו‪ :‬ילדה שסיבכה בזקינה ‪ -‬בטלה ילדה בזקינה ואין בה דין ערלה!‬

‫רש"י‪ ,‬שם‬
‫בזקינה ‪ -‬שכבר נתחללה‪.‬‬
‫שסיבכה ‪ -‬לשון נאחז בסבך )בראשית כב( שעשאה ענף בזקינה‪.‬‬
‫בטלה לגבי זקינה ‪ -‬ואינה חייבת בערלה ואין בה דין רבעי‪ ,‬וכי תנן במסכת ערלה דמרכיב חייב בערלה‬
‫]זקינה[ בילדה תנן‪ ,‬שאף אותו ענף חייב בערלה‪ ,‬ואף על גב שקצצו מזקינה נעשה עכשיו ילדה שזו היא‬
‫נטיעתו‪.‬‬

‫מנחות סט ע"ב‬
‫דאמר ר' אבהו אמר רבי יוחנן‪ :‬ילדה שסבכה בזקנה ובה פירות‪ ,‬אפילו הוסיף במאתים ‪-‬‬
‫אסור‪.‬‬

‫תוספות‪ ,‬שם‬
‫דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן ילדה שסיבכה בזקנה ובה פירות אפילו הוסיפו מאתים‬
‫אסור ‪ -‬והא דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן בפרק משוח מלחמה‪ ,‬בסוטה )דף מג‪ ,(:‬ילדה‬
‫שסיבכה בזקנה בטלה‪ ,‬התם בדליכא פירות בילדה‪ ,‬והכא בדאיכא פירות‪ ,‬ומה שגדל אחר‬
‫כך מוכח כאן שהוא היתר‪.‬‬

‫שו"ת אבן יקרה‪ ,‬חלק ג‪ ,‬סימן כט‬
‫ר' בנימין אריה וייס‪ ,‬פולין‪ ,‬תר"ג )‪ – (1843‬תרע"ג )‪ .(1913‬רב של קניהניטש ושל טשרנוביץ‪ .‬גדול בתורה‪ ,‬בקי במדעים‪,‬‬
‫ודרשן מוכשר‪.‬‬

‫לתשובת הק"ק שלו אשר הגיעתני אתמול‪ ,‬על דבר התחבולה אשר המציאו הרופאים‪,‬‬
‫לתתוך כלי ההולדה מאישה חיה ולחברם בגוף אשה עקרה‪ ,‬ועל ידי כך תהיה מוכשרת‬
‫להוליד‪ .‬ושאל חוות דעתי להלכה מי היא אם הילד אשד יוולד על ידי תחבולה זו‪,‬‬
‫הראשונה או השניה‪ ,‬וכמה נפקא מינה לענין דינא‪.‬‬
‫תשובה‬
‫בקצורה הנני משיבי מפני הכבוד‪ ,‬כי אנכי רחוק לבי להאמין לקול השמועה הזאת‪ .‬אך אם‬
‫בכל זאת יתאמתו הדברים‪ ,‬הנה לכתחילה בודאי אסור לעשות כן‪ ,‬אף אם לא יהיה סכנה‬
‫בדבר‪ ,‬מטעם סירוס האשה תראשונה‪ .‬שגם סירוס האשה אסור על כל פנים מדרבנן‪,‬‬
‫ולדעת קצת באיסור עשה‪ .‬אך אם עברו ועשו‪ ,‬לעניות דעתי‪ ,‬הולד הוא בן של השניה לכל‬

‫‪11‬‬

‫דבר‪ .‬והמקור הנפתח להלכה זו לעניות דעתי‪ ,‬הוא הדין המבואר בש"ס סוטה דף מג ע"ב‬
‫"ילדה שסבכה בזקנה"‪ ,‬לענין ערלה‪ .‬ועיין היטב רש"י שם ור"ן פרק קמא דראש השנה‪…‬‬

‫מורה נבוכים‪ ,‬חלק א‪ ,‬פרק עב‬
‫כמו שאי אפשר שימצאו אברי האדם בפני עצמם והם אברי אדם באמת‪ ,‬ר"ל שיהיה הכבד‬
‫בפני עצמו או הלב בפני עצמו או בשר בפני עצמו‪.‬‬

‫הרב אשר וייס )שו"ת פוע"ה‪ ,‬פוריות יוחסין וגנטיקה‪ ,‬עמ' ‪(311‬‬
‫ר' אשר זליג וייס‪ ,‬נולד בארה"ב בשנת תשי"ג )‪ .(1953‬עלה לארץ בשנת תשכ"ו )‪ .(1966‬ראש ישיבה ופוסק הלכה‪ ,‬חסיד‬
‫צאנז‪ .‬עומד בראש בד"ץ "דרכי הוראה"‪ .‬מחבר סדרת הספרים "מנחת אשר" על התלמוד ועל התורה‪.‬‬

‫ח' תשרי תשס"ו‬
‫כבוד ידיד נפשי‪ ,‬מזכה הרבים‪ ,‬הרב מנחם בורשטיין שליט''א‪.‬‬
‫הנני במענה קצר על שאלתו בדבר הטיפול החדשני לנשים שאינן מסוגלות לבייץ‪ ,‬ואין‬
‫השחלות שלהן מייצרות ביציות ראויות‪ ,‬וכדי להביא להן מזור למכתן משתילים לשחלות‬
‫הפגומות שלהן חלק משחלה של אישה תורמת‪ ,‬והרקמה שהשתילו לגופן‪ ,‬מייצרת ביציות‬
‫טובות וראויות להפריה‪ .‬ושאל מעלת כבוד תורתו‪ ,‬האם יש בזה בעיה לפי ההלכה בעניין‬
‫ייחוס הילדים שייוולדו בעזרת ה' יתברך לאישה זו‪.‬‬
‫הנה אף שנחלקו הדעות בעניין אישה שקיבלה תרומת ביצית‪ ,‬האם הוולד מתייחס אחר‬
‫אמו שמתוך רחמה יצא ונולד‪ ,‬או שמא יחשב לפי ההלכה בן לבעלת הביצית שממנה‬
‫התפתח העובר‪ ,‬ובצדק נקט גאון עוזנו הגרש''ז אויערבאך זצ''ל דרך תשבי יעמידנו בקרן‬
‫אורה בהלכה עמומה זו‪ ,‬שלא מצינו לה ראיות בדברי קדמונינו‪ ,‬נראה פשוט‪ ,‬דאין זה אלא‬
‫בתרומת ביצית‪ ,‬אבל תרומת אבר או חלק מאבר‪ ,‬מילתא דפשיטא‪ ,‬דהאבר הנקלט נעשה‬
‫כחלק מגוף האדם לכל דבר ועניין‪ ,‬וכמו דפשיטא לן בכל האברים‪ ,‬דהלא אי אפשר שהלב‬
‫הפועם בחזה של פלוני יהי הלב של אלמוני‪ ,‬ופלוני יחשב כמת שאין לו לב‪ ,‬ופשוט שלא‬
‫נוציא לב זה מחזהו לאחר מותו על מנת לקוברו בקברו של מי שהלב שהוצא ממנו‪ ,‬כך גם‬
‫אבר זה‪ ,‬מאחר שנקלט בגוף האישה‪ ,‬פשוט שהביציות שהוא מפריש הן של האישה שבגופה‬
‫הושתל אבר זה‪ ,‬והילדים יתייחסו אחריה‪…‬‬
‫אך ברור לעניות דעתי‪ ,‬דכאשר מדובר באבר ממש כחלק מרקמת השחלה‪ ,‬פשוט דבטל‬
‫לגוף‪ ,‬וכל הביציות שיתפתחו מכאן ולהבא מתייחסות לאישה שלתוך גופה הושתל שתל‬
‫זה‪…‬‬
‫והנה לא נתברר לי בירור מדעי‪ ,‬האם היילוד יהיה עם התכונות הגנטיות של התורמת או‬
‫המושתלת‪ ,‬ולכאורה יהיו של התורמת‪ ,‬ואף על פי כן נראה‪ ,‬דאין לזה משמעות הלכתית‪,‬‬
‫והם ייחשבו כילדי המושתלת‪ ,‬כן נראה לעניות דעתי ‪.‬‬
‫בידידות והוקרה‪,‬‬
‫אשר וייס‬

‫‪12‬‬

‫הרב שלמה משה עמאר ]תשס"ה[ )שו"ת פוע"ה‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪(314‬‬
‫הרב שלמה משה עמאר‪ ,‬נולד במרוקו‪ ,‬תש"ח )‪ .(1948‬עלה לארץ בשנת תשכ"ב )‪ .(1962‬משנת תשמ"ב )‪ (1982‬שימש‬
‫כדיין בבתי דין רבניים‪ .‬שימש כראשון לציון בשנים תשס"ג )‪ – (2003‬תשע"ג )‪ .(2013‬חיבר שו"ת 'שמע שלמה'‪ ,‬שו"ת‬
‫'כרם שלמה'‪ ,‬ושו"ת 'בארה של מרים'‪.‬‬

‫‪…‬ועתה שואל כבודו‪ ,‬על העברת קטע שחלה מהגויה ליהודיה‪ .‬ולפי עניות דעתי‪ ,‬אין שום‬
‫חילוק בין ביציות לשחלה או חלק ממנה‪ ,‬דהרי כשמעבירים השחלה‪ ,‬מעבירים אותה עם‬
‫הביציות שנולדו ברחם הגויה‪ ,‬והוו בניה של הגויה‪ ,‬וההיתר היחידי הוא לגייר הוולד‬
‫בקטנותו על ידי בית דין‪ ,‬ואיני רואה שום נפקא מינא בין השחלה ובין הביציות‪.‬‬
‫ואולם אם יהיה מצב שיעבירו שחלה מגויה ליהודיה‪ ,‬ואחר שיעברו אותן ביציות שהיו‬
‫באותה שחלה‪ ,‬תייצר ביציות חדשות משלה‪ ,‬בזה יש מקום לדון מחדש‪…‬‬

‫ב‪ .‬סירוס‬
‫רמב"ם‪ ,‬הלכות איסורי ביאה‪ ,‬פרק טז‪ ,‬הלכה יא‬
‫והמסרס את הנקבה בין באדם בין בשאר מינים פטור‪.‬‬

‫מגיד משנה‪ ,‬שם‬
‫בתורת כהנים‪ :‬רבי יהודה אומר אין הנקבות בסרוס‪ .‬וכן מבואר בפרק שמנה שרצים‪.‬‬
‫ופירש רבינו‪ ,‬חיובא הוא דליכא‪ ,‬אבל איסורא איכא‪ ,‬מדלא תני 'מותר לסרס הנקבות'‪,‬‬
‫ולזה כתב רבינו 'פטור'‪.‬‬

‫ביאור הגר"א‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן ה‪ ,‬ס"ק כה‬
‫ר' אליהו ב"ר שלמה זלמן מווילנא )הגר"א(‪ ,‬ת"פ )‪ – (1720‬תקנ"ח )‪ .(1797‬גדול חכמי התורה בדורות האחרונים‪.‬‬
‫מכונה 'החסיד' בגלל הנהגות הקדושה שלו‪ ,‬אבל נלחם בתנועת ה'חסידות'‪ .‬מחיבוריו‪ :‬הגהות על ספרי חז"ל; ביאור‬
‫על השולחן ערוך; 'אדרת אליהו' על התנ"ך; ביאור על 'ספרא דצניעותא'; איגרתו 'עלים לתרופה'‪.‬‬

‫תורת כהנים‪ ,‬שם‪ :‬מנין שאף הנקבות בסירוס? תלמוד לומר )ויקרא כב‪ ,‬כה(‪' :‬כי משחתם'‪,‬‬
‫ר' יהודה אומר‪' :‬בהם'‪ ,‬ואין הנקבות בסירוס‪ .‬ופסק כתנא קמא‪ ,‬אלא דאין בהם מלקות‪,‬‬
‫כיון דלא נכללו בלא תעשה ד'לא תעשו'‪.‬‬

‫פרישה‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן ה‪ ,‬ס"ק ל‬
‫ר' יהושע ולק )פלק( כ"ץ‪ ,‬פולין‪ ,‬ש"י )‪ (1550‬לערך ‪ -‬שע"ד )‪ .(1614‬מחיבוריו‪ :‬ה'פרישה' וה'דרישה' על הטור‪ ,‬ו'סמ"ע'‬
‫]=ספר מאירת עיניים[ על שולחן ערוך‪ ,‬חושן משפט‪.‬‬

‫‪ …‬דאיסור של סירוס אין שייך אלא בזכרים‪ ,‬דאשה אינה מצווה על פריה ורביה‪ ,‬אינה‬
‫מצווה גם כן על הסירוס‪ ,‬אבל איסור מיהא איכא‪ ,‬דהא 'לא לתוהו בראה' )ישעיה מה‪ ,‬יח(‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ב"ח‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן ה‪ ,‬ס"ק ט‬
‫ר' יואל סירקיס‪ ,‬לובלין‪ ,‬שכ"א )‪ – (1561‬קראקא‪ ,‬ת"א )‪ .(1641‬מחבר 'בית חדש'‪.‬‬

‫‪ …‬למאי דפירשתי ניחא‪ ,‬דלא אמר הרמב"ם במסרס הנקבה דפטור אבל אסור‪ ,‬אלא‬
‫במסרס אותה שלא לצורך הצלת סכנה מקושי לידה‪ ,‬אבל לצורך‪ ,‬שלא תלד בקושי‪,‬‬
‫כדביתהו דרבי חייא‪ ,‬שרי‪ ,‬בין היא עצמה בין אחר‪ .‬ואין צריך לומר‪ ,‬דלצורך רפואה‪ ,‬דשרי‬
‫באשה‪.‬‬

‫ט"ז‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן ה‪ ,‬ס"ק ו‬
‫ר' דוד בר' שמואל הלוי )ט"ז(‪ ,‬לודמיר‪ ,‬שמ"ו )‪ – (1586‬לבוב‪ ,‬תכ"ז )‪ .(1667‬ידוע בכינוי 'ט"ז' על שם ספרו 'טורי זהב'‬
‫על השולחן ערוך‪.‬‬

‫כתב המגיד משנה‪ ,…‬ולא נראה לי דקדוק זה מגמרא‪ .‬דודאי גם לשון 'אין סירוס בנקבות'‬
‫מורה על היתר‪ ,‬כמו לשון 'מותר'‪ .‬אלא הטעם‪ ,‬כיון שמסרס אותה על ידי מעשה‪ ,‬כגון‬
‫הכאה או בעיטה או שאר דברים הגורם סירוס‪ ,‬ובא על ידי מעשה שלו‪ ,‬אין לומר בו היתר‬
‫דאפילו בבהמה אסור‪ ,‬משום צער בעלי חיים‪ ,‬בלא איסור סירוס‪.‬‬

‫בית שמואל‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן ה‪ ,‬ס"ק יד‬
‫ר' שמואל פייבוש‪ ,‬נולד בפולין‪ ,‬ת"י )‪ (1650‬לערך‪ .‬מגדולי האחרונים מפרשי השולחן ערוך‪.‬‬

‫המסרס את הנקיבה פטור אבל אסור‪ .‬היינו‪ ,‬סירוס במעשה‪ ,‬וסבירא ליה לרמב"ם וסמ"ג‪,‬‬
‫אף בנקיבה שייך סירוס במעשה‪ ,‬והא דתנא בתורת כהנים‪' ,‬אר"י אין הנקיבות בסירוס'‪,‬‬
‫היינו‪ ,‬דאין לוקין על סירוס הנקבות‪ ,‬כמו שכתב ב'מגיד'‪.‬‬

‫ג‪ .‬הגדרת מטופלי פוריות‬
‫הרב אפרים גרינבלט ]תשס"ב[ )שו"ת פוע"ה‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪(100‬‬
‫הרב אפרים גרינבלט‪ ,‬תרצ"ב )‪ – (1932‬תשע"ד )‪ .(2014‬נולד בירושלים‪ ,‬וירד לארה"ב‪ ,‬שם שימש כרב בממפיס משנת‬
‫תשי"ב כמעט שישים שנה‪ .‬חיבורו העיקרי‪ :‬שו"ת 'רבבות אפרים'‪.‬‬

‫אישה שעוברת טיפולי פוריות‪ ,‬היא נחשבת כחולה שאין בה סכנה‪.‬‬

‫שולחן ערוך‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬סימן שכח‪ ,‬סעיף יז‬
‫חולה שנפל מחמת חליו למשכב ואין בו סכנה ]הגה‪ :‬או שיש לו מיחוש שמצטער וחלה‬
‫ממנו כל גופו‪ ,‬שאז אף על פי שהולך כנפל למשכב דמי )המגיד פ"ב([‪ ,‬אומרים לאינו יהודי‬
‫לעשות לו רפואה‪ ,‬אבל אין מחללין עליו את השבת באיסור דאורייתא‪ ,‬אפילו יש בו סכנת‬
‫אבר; ולחלל עליו ישראל באיסור דרבנן בידים‪ ,‬יש מתירים אפילו אין בו סכנת אבר; ויש‬
‫אומרים‪ ,‬שאם יש בו סכנת אבר עושין‪ ,‬ואם אין בו סכנת אבר אין עושין; ויש אומרים‪,‬‬

‫‪14‬‬

‫שאם אין בו סכנת אבר עושין בשינוי‪ ,‬ואם יש בו סכנת אבר עושין בלא שינוי; ויש אומרים‪,‬‬
‫אפילו יש בו סכנת אבר אין עושין לו דבר שהוא נסמך למלאכה דאורייתא‪ ,‬ודברים שאין‬
‫בהם סמך מלאכה‪ ,‬עושין אפילו אין בו סכנת אבר; ודברי הסברא השלישית נראין‪.‬‬
‫הרב דוב ליאור ]תשס"ז[ )שו"ת פוע"ה‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪(319‬‬
‫הרב דוב ליאור‪ ,‬נולד בפולין‪ ,‬תרצ"ד )‪ .(1933‬עלה לארץ בשנת תש"ח )‪ .(1948‬שימש כרבו של כפר הרואה משנת תשכ"ו‬
‫)‪ ,(1966‬עד שנתמנה לרבה של קרית ארבע בשנת תשל"ו )‪ .(1976‬עבר לירושלים בשנת תשע"ה )‪ .(2015‬תשובותיו כונסו‬
‫בשו"ת 'דבר חברון'‪.‬‬

‫‪ …‬בכלל באישה‪ ,‬ישנן כמה דעות‪ ,‬מה היא מידת האיסור של סירוס‪ ,‬כלומר פגיעה באברי‬
‫ההולדה‪ ,‬יעוין אבן העזר )סימן ה‪ ,‬סעיף יא(‪ .‬לדעת הבית שמואל )שם‪ ,‬ס"ק יד(‪ ,‬האיסור‬
‫באישה הוא דרבנן‪ .‬לדעת הגר"א )שם‪ ,‬ס"ק כה(‪ ,‬האיסור הוא מהתורה‪ ,‬רק לא לוקים‬
‫עליו‪ ,‬עיין גם ערוך השולחן )שם סעיף כב(‪ .‬וישנה שיטת הטורי זהב )שם ס"ק ו(‪ ,‬דסובר‬
‫דגם איסור דרבנן אין‪ ,‬אלא הבעיה היא מצד צער בעלי חיים‪ ,‬עיין שם‪.‬‬
‫רוב הפוסקים סוברים‪ ,‬שיש לפחות איסור דרבנן‪ ,‬ובנידון דידן‪ ,‬אם זאת אישה שעדיין‬
‫יכולה ללדת‪ ,‬הרי אפילו מסרס אחרי מסרס חייב‪ ,‬כמבואר שם באותו סעיף‪ ,‬ולכן יהיה‬
‫איסור לעשות את זה‪ ,‬כי דינו כמסרס‪ ,‬שאסור לאישה‪ ,‬לפחות מדרבנן‪.‬‬
‫הרב אברהם יצחק הלוי כלאב ]תשס"ז[ )שו"ת פוע"ה‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪(318‬‬
‫הרב אברהם יצחק הלוי כלאב‪ ,‬נולד בירושלים‪ ,‬תרצ"ט )‪ .(1939‬שימש כדיין בית הדין הרבני בבאר שבע ובירושלים‪.‬‬
‫מחיבוריו‪' :‬עדת מעוזו'‪' ,‬אבני ברקת'‪.‬‬

‫לפי הידוע‪ ,‬אין אישה שכל הביציות שלה מופרשות באופן טבעי‪ ,‬כי לאישה יש מיליוני‬
‫ביציות‪ ,‬ורק אחת או שתיים מבשילות ויוצאות עם הווסת‪ .‬לכן נראה‪ ,‬שאין בזה איסור‬
‫סירוס‪ ,‬כי האיסור לפגום את איברי ההולדה‪ ,‬דבר שלא קיים במקרה הנידון‪ .‬אכן‪ ,‬כבר‬
‫פסק שולחן ערוך )אבן העזר‪ ,‬סימן ה‪ ,‬סעיף יב(‪ ,‬שאישה מותרת לשתות כוס עקרין לסרסה‬
‫שלא תלד‪ ,‬והאריכו האחרונים בדין זה‪ .‬וכתב החתם סופר )שו"ת אבן העזר‪ ,‬חלק א‪ ,‬סימן‬
‫כ‪ ,‬הובא בפתחי תשובה אבן העזר‪ ,‬שם‪ ,‬ס"ק יא(‪ ,‬שאין לאישה לסרס עצמה אם אין לה‬
‫ילדים‪ ,‬ואם יש לה ילדים מותר לסרסה על ידי כוס עקרין גם בלא דוחק‪ .‬ובנידון השאלה‬
‫שרוצה לעזור לחברתה הישראלית‪ ,‬שגם תוכל ללדת‪…‬‬

‫‪15‬‬

‫ד‪ .‬חבלה‬
‫שו"ת אגרות משה‪ ,‬חושן משפט‪ ,‬חלק ב‪ ,‬סימן סו ]תשכ"ד[‬
‫ר' משה פיינשטיין‪ ,‬רוסיה‪ ,‬תרנ"ה )‪ – (1895‬ניו יורק‪ ,‬תשמ"ו )‪ .(1986‬מגדולי הפוסקים בארה"ב‪ .‬מחיבוריו‪ :‬שו"ת‬
‫'אגרות משה'; 'דברות משה' על התלמוד‪.‬‬

‫אם נערה מותרת לייפות עצמה על ידי נתוח‪ ,‬שהוא חבלה בגופה‪.‬‬
‫‪…‬אלא צריך לומר‪ ,‬דכיון שהוא לנוי‪ ,‬שלכן הוא לטובתו‪ ,‬שרוצה בזה‪ ,‬ליכא איסור דחובל‪.‬‬
‫והוי מזה ראיה ממש לעובדא דידן‪ ,‬שכל שכן בנערה‪ ,‬שהיפוי יותר צורך וטובה לה מלאיש‪,‬‬
‫דהא איתא בכתובות דף נ"ט ע"ב‪ ,‬תני ר"ח‪ :‬אין אשה אלא ליופי‪ ,‬שודאי יש להחשיב שהוא‬
‫לטובתה‪ ,‬ומותרת לחבול בשביל להתייפות‪.‬‬
‫שו"ת ציץ אליעזר‪ ,‬חלק יא‪ ,‬סימן מא ]תשל"ג[‬
‫ר' אליעזר יהודה ולדינברג‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תרע"ו )‪ – (1915‬תשס"ז )‪ .(2006‬מגדולי הפוסקים בדורנו‪ ,‬במיוחד בנושאי הלכה‬
‫ורפואה‪ .‬חיבוריו העיקריים‪ :‬שו"ת 'ציץ אליעזר'‪ ,‬ו'הלכות מדינה'‪.‬‬

‫בנוגע לניתוחים פלסטיים שמבצעים כעת הרופאים אצל הרבה בני אדם לשם יפוי אבריהם‬
‫וכדו'‪ ,‬באין שום מחלה או כאב‪ ,‬ויש מקום גדול לטענה זאת‪ ,‬שלא על כגון דא הוא שנתנה‬
‫תורה רשות לרופא לרפאות ]אם אפילו נקרא זה בשם לרפאות[‪ ,‬ואין רשות לבני אדם לתת‬
‫לרופאים לחבול בעצמם לשם מטרה זאת‪ ,‬וגם אין רשות לרופא לבצע זאת‪ .‬ויש לדעת‬
‫ולהאמין כי אין צייר כאלקינו‪ ,‬והוא ית"ש צר והטביע לכל אחד ואחד מיצוריו בצלמו‬
‫ובדמותו ההולמת לו‪ ,‬ועליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע‪.‬‬
‫הרב דוב ליאור ]תשס"ז[ )שו"ת פוע"ה‪ ,‬שם(‬

‫לכאורה נראה‪ ,‬שאין לתורמת להיכנס לניתוח ולתרום שחלה‪ ,‬שאין זה דומה לתורם איבר‬
‫לשם הצלת מישהו‪ ,‬כאן אין מדובר בהצלה‪ ,‬אלא שחברתה רוצה להרות‪ ,‬ואין לה להיכנס‬
‫לניתוח בשביל זה‪.‬‬
‫הרב אברהם יצחק הלוי כלאב ]תשס"ז[ )שו"ת פוע"ה‪ ,‬שם(‬

‫ובאשר לניתוח עצמו‪ ,‬אם אין בו סכנה‪ ,‬אלא בדרך רחוקה מאוד‪ ,‬אין לחוש לכך‪ ,‬והתורמת‬
‫לישראלית שעושה מצווה לעזור לחברתה‪ ,‬שכרה הרבה מאוד‪ ,‬ולא תירא שיארע לה פגע‬
‫מעשותה מצווה‪ ,‬במקום שלא שכיח היזקא‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫שער שני‪ :‬הזרעה מלאכותית‬
‫א‪ .‬ייחוס היילוד לבעל הזרע‬
‫חגיגה יד ע"ב ‪ -‬טו ע"א‬
‫שאלו את בן זומא‪ :‬בתולה שעיברה‪ ,‬מהו לכהן גדול? מי חיישינן לדשמואל‪ ,‬דאמר שמואל‬
‫'יכול אני לבעול כמה בעילות בלא דם'‪ ,‬או דלמא דשמואל לא שכיחא? ‪ -‬אמר להו‪:‬‬
‫דשמואל לא שכיח‪ ,‬וחיישינן שמא באמבטי עיברה‪.‬‬

‫רב האי גאון‪ ,‬תשובות הגאונים )ליק(‪ ,‬סימן כה‬
‫אותה שכבת זרע‪ ,‬כיון שמעיקרא יורה כחץ‪ ,‬אם תקחנה האשה ותכניסנה לחדר רחמה‪,‬‬
‫אפשר שהיא מתעברת ממנה‪ ,‬כדאמרינן התם )חגיגה יד ב(‪ :‬שאלו את בן זומא ‪…‬‬

‫חלקת מחוקק‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן א‪ ,‬ס"ק ח‬
‫ר' משה לימא‪ ,‬המחצית השניה של המאה הרביעית לאלף השישי ‪ -‬שנת תי"ח )‪ (1658‬לערך‪ .‬מגדולי האחרונים מפרשי‬
‫השולחן ערוך‪ .‬כיהן ברבנות בסלונים‪ ,‬וילנא ובריסק‪.‬‬

‫יש להסתפק‪ ,‬אשה שנתעברה באמבטי‪ ,‬אם קיים האב פריה ורביה‪ ,‬ואם מקרי 'בנו' לכל‬
‫דבר‪ .‬ובלקוטי מהרי"ל נמצא‪ ,‬שבן סירא היה בנו של ירמיה שרחץ באמבטי‪ ,‬כי סירא‬
‫בגימטריה ירמי"הו‪.‬‬

‫בית שמואל‪ ,‬שם‪ ,‬ס"ק י‬
‫כתב בחלקת מחוקק‪ ,‬יש להסתפק‪ …‬ויש להביא ראיה‪ ,‬ממה שהביא בהגהת סמ"ק ]בשם‬
‫רבנו פרץ[ והב"ח הביא ביורה דעה‪ ,‬סימן קצ"ה‪" :‬אשה מוזהרת שאל תשכב על סדין‬
‫ששכב עליהן איש אחר‪ ,‬פן תתעבר משכבת זרע של אחר‪ ,‬גזירה שמא ישא אחותו מאביו"‪,‬‬
‫נשמע דהוי בנו לכל דבר‪.‬‬

‫טורי זהב‪ ,‬שם‪ ,‬ס"ק ח‬
‫ואין זה ראיה‪ ,‬דשמא לחומרא אמרינן‪ ,‬לקולא לא אמרינן‪ ,‬בפרט במידי דתלי בקום ועשה‪,‬‬
‫והיא נתעברה מעצמה‪ ,‬דאינו יוצא בזה‪.‬‬
‫שו"ת משפטי עוזיאל‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן יט ]תרצ"ה[‬
‫ר' בן ציון מאיר חי עוזיאל‪ ,‬תר"ם )‪ – (1880‬תשי"ג )‪ .(1953‬כיהן כ'ראשון לציון'‪ ,‬הרב הראשי הספרדי לישראל‪.‬‬
‫מחיבוריו‪' :‬משפטי עוזיאל'‪' ,‬מכמני עוזיאל'‪' ,‬הגיוני עוזיאל'‪' ,‬השופט והמשפט'‪.‬‬

‫‪ …‬ולעניות דעתי‪ ,‬ראיות אלו אינן מכריעות‪ .‬דמה שכתב בלקוטי מהרי"ל אינו אלא אגדה‬
‫מקובלת‪ ,‬וקיימא לן שאין למדים מן האגדות‪ …‬וראיית הבית שמואל גם היא אינה‬
‫מכריעה‪ .‬וכמו שכתב הטורי זהב‪ …‬ועוד שמרן החיד"א העתיק הגהה זו ממקורה בספר ישן‬
‫נושן‪ ,‬וזה נוסחה‪" :‬ומה שנהגו הנשים שלא לשכב אסדין ששכב איש אחר‪ ,‬דין זה אינו אלא‬
‫להבחין של מי יהיה הולד‪ ,‬דהא אהבחנה קפדינן‪ ,‬כדאיתא ביבמות‪ :‬גזרה שמא ישא"‪ ,‬ולפי‬
‫‪17‬‬

‫זה יוצא‪ ,‬שלא חשש הרב פרץ אלא משום הבחנה‪ ,‬זאת אומרת שלא נייחס בן זה לבעלה של‬
‫אשה זו‪ ,‬אבל אין ללמוד מזה שהוא כבנו לכל דבר )ברכי יוסף‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן א‪ ,‬סעיף‬
‫יג(‪.‬‬
‫שו"ת יביע אומר‪ ,‬חלק ב‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן א ]תשי"ד[‬
‫ר' עובדיה יוסף‪ ,‬בגדד‪ ,‬תר"פ )‪ – (1920‬ירושלים‪ ,‬תשע"ד )‪ .(2013‬רב בקאהיר‪ ,‬תש"ז )‪ – (1947‬תש"י )‪ .(1950‬הרב הראשי‬
‫לישראל‪ ,‬תשל"ג )‪ – (1973‬תשמ"ג )‪ .(1983‬מחיבוריו‪ :‬שו"ת 'יביע אומר' ו'יחוה דעת'‪' ,‬מאור ישראל' על התלמוד‪,‬‬
‫'טהרת הבית'‪ ,‬ו'לוית חן'‪.‬‬

‫‪ …‬ולפי עניות דעתי‪ ,‬כפי הנוסחא שהעתיק הב"ח מהגהות סמ"ק‪ ,‬מוכח להדיא דהכי נמי‬
‫גזרינן שמא ישא אחותו מאביו‪ ,‬ומשןם הכי החמירו הנשים שלא לשכב על סדין של איש‬
‫אחר‪ .‬וחששו לחששא רחוקה כזו‪ ,‬פן ישא אחותו מאביו‪ .‬אבל לדברי החיד"א לא היה להם‬
‫לחוש כל כך‪ ,‬משום קפידא דזרע הבא ממקום אחר‪ ,‬כיון שאין כאן איסור ערוה כלל‪ .‬וזה‬
‫ברור שהנוסחא דידן מוכיחה בעליל דלא כפירוש החיד"א ז"ל‪ .‬ובר מן דין‪ ,‬אם איתא‬
‫דהקפידה מצאה לנוח אך ורק משום עירובא דנא‪ ,‬לבלתי היות שם עירובא‪ ,‬לא היה לו‬
‫להגהת סמ"ק להזכיר הגזרה דשמא ישא אחותו מאביו‪ ,‬אלא היה לו להזכיר מה שכתוב‬
‫ביבמות )מב(‪ ,‬להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך‪ ,‬דבעינן שיהיה זרעו מיוחס אחריו‪ .‬ע"ש‪.‬‬
‫ולכן העיקר בזה כדברי האחרונים החלקת מחוקק והבית שמואל‪ …‬שהוכיחו מזה דחשיב‬
‫בנו לגמרי‪…‬‬
‫וראיתי בשו"ת משפטי עוזיאל‪ …‬שהביא ראית האחרונים דסבירא להו שאם נתעברה‬
‫באמבטי הרי הוא כבנו לכל דבר‪ ,‬מהאגדה דבן סירא‪ .‬וכתב לדחות‪ ,‬שאין זו אלא אגדה‬
‫מקובלת‪ ,‬וקיימא לן שאין למדין מן האגדות‪ …‬והנה מה שדחה שאין למדין מן האגדות‪,‬‬
‫אחר שנדחה חוזר ונראה‪ ,‬לפי מה שהעלו האחרונים‪ ,‬דלא אמרינן הכי אלא כשיש סתירה‬
‫לזה מדברי הגמרא‪ ,‬הא לאו הכי למדין ואין משיבין‪… .‬ולכן בודאי שאין לדחות אגדה זו‪…‬‬
‫ולפי עניות דעתי דברי גדולי האחרונים עיקר‪ ,‬דחשיב שפיר כבנו לכל דבר‪.‬‬
‫הרב ראובן מרגליות‪ ,‬קונטרס "עוללות"‪ ,‬סימן יב )מחקרים בדרכי התלמוד‪ ,‬ירושלים תשמ"ט(‬
‫הרב ראובן מרגליות‪ ,‬לבוב‪ ,‬תר"ן )‪ – (1889‬תשל"א )‪ .(1971‬תלמיד חכם‪ ,‬בקי ומקורי‪ ,‬שעסק במסחר ספרים לפרנסתו‪,‬‬
‫ולא שימש ברבנות‪ .‬חיבר ספרים רבים בתחום תולדות המשנה והתלמוד‪ ,‬תולדות חכמי ישראל‪ ,‬והקבלה‪ .‬מייסד‬
‫ספריית הרמב"ם‪ .‬מחיבוריו‪' :‬מרגליות הים'‪' ,‬ניצוצי אור'‪' ,‬שערי זוהר'‪' ,‬נפש חיה'‪.‬‬

‫‪ …‬תמה אני‪ ,‬איך השתרבבה ]אגדת בן סירא[ לתוך ספרותנו; אגדה שהיא מוזרה לרוח‬
‫היהדות‪ ,‬בלי כל תוכן לימודי או מוסרי‪ ,‬ומקורה באלפא‪-‬ביתא דבן סירא‪ ,‬חוברת שכל‬
‫תעודתה להתל ולהלעיג על דברי חכמים‪ ,‬כאשר הוכיח הר' אברהם אפשטיין בספרו‬
‫מקדמוניות היהודים‪ ,‬ע' ‪ .124-119‬ממעין נרפש זה נבעה הבדותא על לידת בן סירא‪ ,‬אחרי‬
‫שאמו קלטה באמבטיה שכבת זרע שהוציא אביה ‪ -‬הנביא האלוהי ירמיהו‪.‬‬
‫שו"ת ציץ אליעזר‪ ,‬חלק ט‪ ,‬סימן נא ‪ -‬קונטרס רפואה במשפחה פרק ד ]תשכ"ו?[‬

‫‪ …‬ולד הנוצר בדרך של הפרייה מלאכותית אם מתייחס אל בעל הזרע לכל דבר‪ ,‬ואם הנותן‬
‫מקיים על ידי כך מצות פריה ורביה‪…‬‬
‫‪18‬‬

‫ברם מסופקני‪ …‬דאולי כל אלו הפוסקים לא חלקו על הבית שמואל והמשנה למלך‪ ,‬לומר‬
‫דלא קיים פריה ורביה‪ ,‬אלא דוקא על אופן של אמבטי או סדין‪ ,‬שהאיש שהוציא או זב‬
‫ממנו השכבת זרע לא כיוון מתחילה בהוצאת זרע זה למטרת הולדת זרע כלל‪ ,‬וזרעו יצא‬
‫ממנו לאיבוד מבלי שום מטרת הולדה כלל‪ ,‬ורק אחר כך איתרמי שאשה נתעברה מזה‪ .‬לכן‬
‫קסברי הני רבנן‪ ,‬שבדרך זאת לא יכול הולד להתיחס אליו כבנו לכל דבר ושיחשב לו על ידי‬
‫כך כאילו קיים פריה ורביה‪ ,‬אבל בגוונא של כגון נידוננו‪ ,‬שהאיש נותן מתחילה שכבת זרע‬
‫לשם מטרת הולדה שיכניסו אחר כך הזרע לתוך רחם אשה‪ ,‬יתכן שבכהאי גוונא יודו גם‬
‫הם שנחשב כבנו לכל דבר‪ ,‬אף להקל‪ ,‬ומקיים בו גם פריה ורביה‪ ,‬דבכהאי גוונא בשעה‬
‫שמטיח זרעו אפשר דלא מיקרי שעבר על השחתת זרע‪ ,‬על חלק זרע זה שמכניסים אח"כ‬
‫לרחם אשה‪ ,‬ואפשר דנקרא זה כאילו מקיים בקום ועשה וכאילו מידו באה כן ]ברור שכל‬
‫המדובר כשאין כל צל של ספק למי הזרע[‪.‬‬
‫אבל אין הכרח לזה‪ ,‬כי סוף סוף הרי גם בכהאי גוונא לא קרב זה מיהת אל אשה כלל‪ ,‬ובעד‬
‫בצע כסף הוא שנתן מזרעו לכך‪ ,‬והאשה נתעברה על כל פנים מבלי פעולה של קום ועשה‬
‫מצידו להפעלת העיבור‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הרי בכאן באה אחר כך פעולת הרופא המכניס השכבת‬
‫זרע לתוך הרחם על ידי המזרקה‪ ,‬וזהו שמפעיל חזרה השכבת זרע לתוך רחם האשה‪ ,‬ובלי‬
‫זה הרי השכבת זרע של האיש הזה מושלכת כאילו על העצים ועל האבנים‪ ,‬ואיך נוכל‬
‫לזקוף זה איפוא כמעשה מצד נותן הזרע‪.‬‬
‫שו"ת ציץ אליעזר‪ ,‬חלק טו‪ ,‬סימן מה ]תשמ"א[‬

‫הפרייה מלאכותית בתוך מבחנה‪…‬‬
‫‪ …‬וזאת שנית‪ ,‬בספרי שו"ת ציץ אליעזר‪ ,‬חלק ט‪ ,‬שם התייחסתי לבעיה אם האיש מקיים‬
‫מצות פריה וריבה בהזרעה מלאכותית )בספרי שם אני קורא זאת בשם 'הפרייה‬
‫מלאכותית'‪ ,‬אבל הנכון לקרוא את המדובר שם בשם 'הזרעה מלאכותית'‪ ,‬בהיות והפרייה‬
‫מלאכותית אנו קוראים בכאן כשההפרייה נעשית במבחנה(‪ ,‬והבאתי כמה שיטת פוסקים‬
‫שחלוקים בדעתם בזה‪ ,‬ואחרי הבירור סכמתי בסעיפים ז' וח' בסיכומי שם בכזאת‪:‬‬
‫)א( יש אומרים‪ ,‬שמתייחס הנולד אל נותן הזרע והוא נחשב כבנו לכל דבר;‬
‫)ב( יש אומרים‪ ,‬שרק לחומרא אמרינן שמתייחס אליו ולא לקולא;‬
‫)ג( וי"א‪ ,‬שאפילו הוא כבנו לכל דבר‪ ,‬מכל מקום לא מקיים על ידי כן מצות פריה ורביה;‬
‫)ד( וישנם החולקים על כל הנזכר‪ ,‬וסוברים שבן כזה איננו מתייחס אחר נותן הזרע כלל‪…‬‬
‫וכעת‪ ,‬בבואנו להתייחס בזה בקשר להפרייה מלאכותית במבחנה‪ ,‬נשוא דיוננו‪ ,‬נראה‬
‫דהדעת נותנת לומר דלא רק שכל האמור חל גם בנידוננו‪ ,‬אלא גם זאת‪ ,‬דיתכן שבכהאי‬
‫גוונא יודו כולם שאינו מקיים על ידי כן מצות פריה וריבה‪ ,‬כי קיים הבדל ומרחק גדול בין‬
‫הזרעה לבין הפרייה‪ .‬והוא זה‪ ,‬דבהזרעה מלאכותית‪ ,‬הרי ההזרעה נעשית באופן ישיר‬
‫באותו מקום שנעשית ההזרעה הטבעית‪ …‬מה שאין כן בהפרייה מלאכותית בתוך מבחנה‪,‬‬
‫הא משנים בזה סדרי בראשית‪ .‬את זרע הבעל מזריעים לא אל רחם האשה‪ ,‬אלא אל תוך‬

‫‪19‬‬

‫מבחנה‪ ,‬ומצד האשה אין גם כן הזרעה‪ ,‬אלא באמצעים כירוגיים )על ידי ביצוע ניתוח קל(‬
‫מוציאים ביצית משחלה ומניחים אותה גם כן במבחנה‪ ,‬ומחוץ לגוף האשה‪ ,‬שם במבחנה‪,‬‬
‫במקום שאין בו ענין כלל של התייחסות‪ …‬וביותר מצינו שכותב להסביר דבר ענין‬
‫ההרכבות הזרות ביחסי אישות‪ ,‬בספר שו"ת הרמ"ע מפאנו ז"ל‪ ,‬סימן קט"ז‪ ,‬הוא מגדיר‬
‫שם וכותב‪ ,‬דטעמא דולדה כמוה ]=הסיבה שילד שאמו יהודיה ואביו לא יהודי‪ ,‬מעמדו‬
‫כמוה[‪ ,‬משום דרחמנא אפקריה לזרעייהו‪ ,‬שיהא הולד נגרר אחרי האם‪ …‬והוא הדין דיש‬
‫מקום לפי זה להחיל הגדרה זאת‪ …‬גם על יצור כזה של נשוא דיוננו שנוצר ומתרקם במקום‬
‫שאין התייחסות ]וכן לזה היכא שכל ההריון נעשה ג"כ במבחנה כאילו הוא יתום מאב ואם‬
‫גם יחד[ והיא הולמת עוד ביותר בנידוננו מבחינה מציאותית‪.‬‬
‫ובפרט דכאשר אנו קוראים כבר‪ ,‬דסופו של תהליך זה‪ ,‬של הפרייה מלאכותית במבחנה‪,‬‬
‫להביא בכנפיו‪ ,‬במוקדם או במאוחר‪ ,‬גם לידי יצירת ילד במבחנה‪ ,‬זאת אומרת‪ :‬שכל‬
‫ההריון יעשה ויגמר גם כן מחוץ לגוף האשה‪ ,‬אלא במבחנה עצמה תוך יצירת תנאי רחם‬
‫בו‪ ,‬ולאחר מיכן במחשבה להביא גם לידי מבצע מדהים הנקרא בשם 'תכפול האדם'‪ ,‬ללא‬
‫זיווגם של שני תאי מין‪ ,‬אלא על ידי נטילת גרעין של תא בגוף האדם והחדרתו לתוך תא‬
‫של ביצית אשר גרעינה סולק‪ ,‬ואז מנגנון התכפול של התא הרגיל יפעל‪ ,‬והתא יתחלק עוד‬
‫ועוד ויתפתח עובר‪ ,‬וזה שמו שיקרא לו יצירה ביולוגית מלאה של יצור אנושי לפי תכנית‬
‫מוכנה מראש‪ ,‬המוציאה לפועל תכונות נדרשות ורצויות על ידי היוצרים‪ ,‬ואם כן‪ ,‬הלזה‬
‫ייקרא ילודים‪ ,‬שהתייחסות מלאה להם אחרי מולידיהם‪ ,‬ושרוצים לייחסם אחריהם?‬
‫וזאת מלבד מה שסילוף יצירתם והבאתם לעולם בצורה כזאת‪ ,‬הוא דבר אשר יגרום הרס‬
‫ואבדון לדמות היצירה האנושית ואנדרלמוסיה תשרור בכל בעיית הילודה‪ ,‬שתתהפך‬
‫למעבדה חסר גוון אנושי‪ ,‬כאשר כבר התעוררו להתריע על כך גם מקרב אנשי המדע‪,‬‬
‫והביעו חרדתם העמוקה לקראת הצפוי בבאות‪ ,‬הרי יקום דור אשר כל רואיו יפטיר עליו‬
‫ויאמר‪ :‬חדשים מקרוב באו לא שערום אבותינו‪ ,‬לראות מין יצורים כאלה‪ ,‬כמעט חסרי‬
‫בחירה וגולמי‪-‬אדם‪ ,‬וכחסרי יחוס‪-‬אבות‪.‬‬
‫הרב אביגדור נבנצל‪" ,‬הפריה במבחנה ‪ -‬הערות"‪ ,‬ספר אסיא‪ ,‬כרך חמישי‪ ,‬עמ' ‪92‬‬
‫הרב אביגדור יחזקאל נבנצל‪ ,‬נולד בירושלים‪ ,‬תרצ"ה )‪ .(1935‬תלמידו של הרב שלמה זלמן אוירבך‪ .‬רבה של העיר‬
‫העתיקה בירושלים בשנים תשל"ג )‪ – (1973‬תשס"ח )‪ .(2008‬מחיבוריו‪ :‬שו"ת 'ביצחק יקרא'‪' ,‬ירושלים במועדיה'‪.‬‬

‫למאמרו של הגאון בעל ציץ אליעזר שליט"א‪…‬‬
‫ג‪ .‬גם מה שכתב דאין כאן קיום פריה ורבייה ואף לא יחס‪ ,‬מצד שאינו כדרך כל הארץ‪,‬‬
‫לעניות דעתי יש לומר‪ ,‬דשפיר הוי כדרך כל הארץ‪ ,‬דאין לנו לילך בתר חיצוניות הדברים‬
‫אלא בתר פנימיותם‪ ,‬וזה דרך כל הארץ שהתא מפרה את הביצית‪ .‬ומה שהביא מהמורה‬
‫נבוכים‪ ,‬כבר נתבאר בזוה"ק דמשנת ת"ר לאלף הששי נפתחים שערי החכמה‪ ,‬ואנן סהדי‬
‫כיום על כמה ניתוחים של איברים שנקטעו ולא שנו את תפקידם‪ ,‬וחוזרים ומחברים‬
‫אותם‪ ,‬וכן השתלות עור‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫ד‪ .‬גם מה שהשווה זה לעכו"ם ועבד‪ ,‬יש לחלק‪ ,‬דהתם אמרה תורה דאין יחס ל"עם הדומה‬
‫לחמור" עם עם הקודש‪ ,‬אבל הכא האיש והאשה שניהם כשרים וראויים להוליד זה מזו‪,‬‬
‫אלא שהוצרכו למעט עזרה‪.‬‬
‫ה‪ .‬מה שחשש שיוצרים בעיות מרקיעות שחקים‪ ,‬אטו כולי עלמא צייתי דינא‪ ,‬הלא הבעיות‬
‫צצות בלאו הכי‪ ,‬ובינתיים כנ"ל מוטל על כף המאזניים אושרו של זוג בישראל‪.‬‬
‫תשובות והנהגות‪ ,‬כרך ב‪ ,‬סימן תרפט ]תשנ"א[‬
‫ר' משה שטרנבוך‪ ,‬נולד בלונדון בשנת תרפ"ו )‪ .(1926‬בשנת תשס"ג )‪ (2003‬נתמנה לראב"ד העדה החרדית בירושלים‪.‬‬
‫חיבר שו"ת 'תשובות והנהגות'‪ ,‬ו'מועדים וזמנים השלם'‪.‬‬

‫‪ …‬במבחנה‪ ,‬הנה התחלת העיבור הוא לא ברחם האשה‪ ,‬כי אם במבחנה‪ ,‬ופעולת העיבור‬
‫נעשה במבחנה סטרילית גופא‪ ,‬שפועל להתחיל העיבור לאחד שניהם‪ ,‬כמו ברחם‪ ,‬וזהו שלא‬
‫בדרך עיבור‪ ,‬דכח אחר מעורב בו‪ ,‬והיינו המבחנה‪ .‬וכהאי גוונא‪ ,‬לא דמי כלל לביאת בעל‬
‫ואשה‪ ,‬ועל כן לכולי עלמא אינו בנו‪ ,‬ואין להתיר לו הוצאת זרע כשאין הולד שלו‪…‬‬
‫ויש כאן עוד חששות בענין איסור זרע לבטלה‪.‬‬
‫אבל עיקר החשש כאן‪ ,‬שאנו פותחים דלת להרוס קדושה וייחוס עם ישראל‪ ,‬שעלולים‬
‫להתערב בזרע אחר שאינו בעל‪ ,‬ואח נושא אחותו‪ ,‬ועיקר קדושת עם ישראל "למשפחותם‬
‫לבית אבותם"‪ ,‬ואף שגם בהזרעה מלאכותית בין בעל לאשתו יש חשש‪ ,‬התם התהליך‬
‫פשוט יותר‪ ,‬ואין החשש מצוי כמו בתהליך ילד מבחנה‪ ,‬שצריך לעיבור חוץ לרחם תהליך‬
‫מסובך והחשש מצוי מאד‪ .‬וכשם שאין אפוטרופוס לעריות‪ ,‬גם לזה לא נוכל להבטיח שלא‬
‫יתערב זרע בזרע‪ ,‬ואף אם נמצא רופא נאמן ובהשגחתו‪ ,‬הלוא הפירצה נוראה מאד עכשיו‬
‫ולדורות‪ ,‬ועלולים לקעקע ח"ו קדושת ישראל‪ ,‬ולכן רבני ישראל חייבין לעמוד על המשמר‪.‬‬
‫תשובות והנהגות‪ ,‬כרך ו‪ ,‬סימן רמא ]תשע"א[‬

‫בענין שאלתכם‪ ,‬אודות הפרייה חוץ לרחם‪ ,IVF ,‬שנתפשט בזמן האחרון‪ ,‬ורבים נושעו‬
‫בבנים ב״ה בדרך זה‪ ,‬נראה דאם נעשה אחר החלטת רופאים מומחים שמאשרים שרק‬
‫בדרך זה סיכוי טוב להריון‪ ,‬וזהו הדרך המעולה אצלם לקיים מצות פריה ורביה‪ ,‬ונעשה‬
‫בפיקוח מדוקדק שלא יחליפו הזרע או הביצית‪ ,‬אז אין בזה שום חשש‪ ,‬והולד הוא בנו גמור‬
‫לכל דבר‪ ,‬וכבר פורסם כן בשם גדולי ההוראה שבנו הוא לבל דבר‪…‬‬
‫וחייבים רבני ישראל לעמוד על המשמר ולפרסם שההיתר להוליד במבחנה אינו "הותרה"‬
‫רק "דחויה"‪ ,‬והיינו שרק כשאין ברירה אחרת מתירין לעשות כן‪ ,‬אבל אין זה היתר כללי‬
‫חס ושלום‪…‬‬

‫‪21‬‬

‫ב‪ .‬בנק זרע‪ :‬מעמד היילוד‬
‫שו"ת שרידי אש )מהדורת ויינגורט(‪ ,‬חלק א‪ ,‬סימן עט‬
‫ר' יחיאל יעקב ויינברג‪ ,‬תרמ"ד )‪ – (1884‬תשכ"ו )‪ .(1966‬למד בישיבות מיר וסלבודקה‪ ,‬וכיהן כרב בפילוושקי )ליטא(‪.‬‬
‫בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לגרמניה‪ ,‬ונתמנה לראש בית המדרש לרבנים בברלין‪ .‬בזמן השואה חי בגטו ורשה‪,‬‬
‫ואחרי השואה עבר לשוויץ‪ ,‬ושם נפטר‪ .‬תשובותיו נאספו בספר 'שרידי אש'‪.‬‬

‫‪ …‬לנולד בהזרעה מלאכותית יש דין 'שתוקי'‪ ,‬שהוא מכיר את אמו ואינו מכיר את אביו‪,‬‬
‫עיין בריש פרק עשרה יוחסין ]קידושין ע"ג‪ ,‬א[‪.‬‬

‫משנה‪ ,‬קידושין‪ ,‬פרק ד‪ ,‬משנה ב‬
‫‪'…‬שתוקי' ‪ -‬כל שהוא מכיר את אמו ואינו מכיר את אביו‪' .‬אסופי' ‪ -‬כל שנאסף מן השוק‬
‫ואינו מכיר לא אביו ולא אמו‪.‬‬

‫קידושין עג ע"א‬
‫אמר רבא‪ :‬דבר תורה שתוקי כשר; מאי טעמא? רוב כשרים אצלה ומיעוט פסולין אצלה‪,‬‬
‫ואי אזלי אינהו לגבה ‪ -‬כל דפריש מרובא פריש‪ ,‬מאי אמרת? דילמא אזלה איהי לגבייהו‪,‬‬
‫הוה ליה קבוע‪ ,‬וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי? והתורה אמרה‪" :‬לא יבא ממזר" )דברים‬
‫כג( ‪ -‬ממזר ודאי הוא דלא יבא‪ ,‬הא ממזר ספק יבא‪ …‬ומה טעם אמרו שתוקי פסול? ‪…‬‬
‫מעלה עשו ביוחסין‪.‬‬

‫שו"ת יביע אומר‪ ,‬חלק י‪ ,‬סימן י ]תשס"ד[‬

‫לכבוד ידידנו הדגול‪ ,‬הרה"ג‪ ,‬מזכה הרבים‪ ,‬חכו ממתקים וכלו מחמדים‪ ,‬רבי אשר ווייס‬
‫שליט"א‪ ,‬אחרי עתרת החיים והשלום וכט"ס‪.‬‬
‫אודות שאלתו‪ ,‬במי שנולד לאשה פנויה שקבלה זרע מאת בנק הזרע‪ ,‬ולאחר מכן חזרה‬
‫האם בתשובה‪ ,‬ורצונה עז להשיא את בנה כדת משה וישראל‪ ,‬ולכן פנתה לבנק הזרע לברר‬
‫את זהותו של האב תורם הזרע‪ ,‬ונענתה בסירוב מוחלט‪ .‬העניין הגיע לבית המשפט של‬
‫הערכאות‪ ,‬אך גם בית המשפט החליט לקבל את עקרון הסודיות‪ ,‬ולמנוע חשיפת זהות האב‬
‫התורם את הזרע‪ .‬והשאלה נשאלת‪ ,‬אם הבן הזה נידון כ'שתוקי'‪ ,‬שאסור לו לבא בקהל‪ ,‬או‬
‫יש מקום בהלכה להתירו לבא בקהל‪…‬‬

‫הרב אשר וייס )תשובה בכתב‪-‬יד(‬

‫‪…‬ואי איישר חילי‪ ,‬הוי אמינא עוד‪ ,‬דכיון דאיסור שתוקי הוא מדרבנן‪ ,‬אפשר שלא גזרו‬
‫אלא במה שהיה מצוי בימיהם‪ ,‬דהיינו אשה שזינתה ואין אנו יודעים מי האב‪ ,‬אבל בנידון‬

‫‪22‬‬

‫דידן‪ ,‬שנזרעה שלא בדרך ביאה כלל‪ ,‬בכהאי גוונא לא גזרו איסור שתוקי‪ .‬ועוד‪ ,‬דמילתא‬
‫דלא שכיחה היא‪ ,‬ולא גזרו בה רבנן‪.‬‬
‫ואף דפשוט שאין בזה כדי היתר‪ ,‬אפשר שיש לצרף סברא זו לרווחא דמילתא‪.‬‬
‫ומשום כל זה‪ ,‬נלענ"ד דיש מקום להתיר‪ ,‬בתנאי שיסכימו שני פוסקים מובהקים‪.‬‬

‫שו"ת אגרות משה‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬חלק ג‪ ,‬סימן יא ]תשכ"ד[‬

‫בנתעברה אשה כשרה מזרע ממזר באמבטי ‪ -‬איך הוא דין הוולד?‬
‫‪ …‬ודין זה‪ ,‬שהלך אחר פסולו‪ ,‬נראה שהוא דוקא על ידי ביאה כדין ממזר מאיסור ערוה‪,‬‬
‫ולא כשהוא מזרע ממזר על ידי אמבטי‪ ,‬דהא הקרא ודאי איירי כדרך העולם‪ ,‬שהוא על ידי‬
‫ביאה‪ ,‬ואין למילף מזה כשהוא על ידי אמבטי‪ .‬ונמצא שאף שמתייחס אחר בעל הזרע‬
‫שהוא ממזר‪ ,‬הוא ולד כשר‪.‬‬

‫ג‪ .‬בנק זרע‪ :‬הזרעה באישה נשואה‬
‫שו"ת אגרות משה‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬חלק א‪ ,‬סימן עא ]תשי"ט[‬

‫בדין זריקת זרע למעי האשה‪ ,‬שחדשו הרופאים‪ .‬ר"ח ניסן תשי"ט‬
‫‪ …‬ודין זרע אחר‪ ,‬מפורש לאיסור בט"ז יו"ד‪ ,‬סימן קצ"ה סק"ז‪ ,‬שהביא משם הר"ר פרץ‬
‫בהגהת סמ"ק‪ ,‬שאשה צריכה ליזהר מלשכוב אסדינים ששכב עליהן איש אחר‪ ,‬פן תתעבר‬
‫משכבת זרע של אחר‪ .‬הרי חזינן‪ ,‬שאסור לאשה להתעבר מזרע של אחר אפילו שלא בביאה‬
‫שהולד כשר‪ .‬אבל מכיון שהטעם מפורש שם‪ ,‬שהוא מדין גזירה שמא ישא אחותו מאביו‪,‬‬
‫וכן הוא בבית שמואל סימן א סק"י‪ ,‬יש להתיר בזרע של נכרי‪ ,‬שכיון שהולד יהיה‬
‫ישראל‪ ,‬כיון שאמו ישראלית‪ ,‬אין לחוש לכלום‪ ,‬דאין לו ייחוס להאב הנכרי‪ ,‬אף אם היה‬
‫דרך ביאה‪ ,‬וכל שכן כשאינו דרך ביאה‪ ,‬אלא מאמבטי‪…‬‬
‫וגם יועיל מה שהזרע יהיה משל נכרי‪ ,‬אף להסוברים דמזרע אחר הוא ממזר גם בלא ביאה‪.‬‬
‫עיין באוצר הפוסקים‪ ,‬ס"ק מ"ב‪ ,‬שהביא כן בשם ספר בר ליואי‪ ,‬אף שפשוט שאין שיטתו‬
‫כלום נגד הר' פרץ‪ .‬וסוברין כן גם הב"ח והט"ז והחלקת מחוקק והבית שמואל‪ .‬אבל של‬
‫נכרי ‪ -‬אף לשיטתו‪ ,‬הרי אף מביאת נכרי‪ ,‬הלכה שאין הולד ממזר‪ .‬ולכן יש להתיר בשעת‬
‫הדחק גדול ומצטערים מאד בהשתוקקם לוולד‪ ,‬לזרוק להאשה במעיה זרע של נכרי דוקא‪.‬‬
‫ומה שהביא באוצר הפוסקים בשם ספר מנחם משיב‪ ,‬שחלילה לבת ישראל להפקיר עצמה‬
‫להזנות המלאכותית שהמציאו הרופאים‪ ,‬הם דברים בעלמא‪ ,‬שאין זה שייכות לזנות כלל‪,‬‬
‫והאיסור הוא מצד שמא ישא אחותו מאביו‪…‬‬

‫‪23‬‬

‫שו"ת יביע אומר‪ ,‬חלק ח‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן כא ]תשל"ח[‬

‫‪ …‬וזכורני‪ ,‬כי זה כעשרים שנה‪ ,‬בהיותי ביחד בבית הדין הגדול ירושלים‪ ,‬עם עמיתי‬
‫הגרי"ש אלישיב והגר"ב זולטי‪ ,‬דברנו בזה‪ ,‬והיה פשוט לכולנו‪ ,‬שגם אם קיבלה האשה זרע‬
‫מאיש אחר וילדה‪ ,‬שאין הוולד ממזר‪ ,‬מכיון שאין כאן ביאת איסור‪ …‬וכן עיקר להלכה‬
‫ולמעשה‪.‬‬

‫שו"ת שרידי אש‪ ,‬חלק א‪ ,‬סימן עט‬
‫ברם‪ ,‬למעשה‪ ,‬יש לאסור לאשת איש שתביא לרחמה זרע של איש אחר‪ ,‬שהוא מעשה כיעור‬
‫ותועבת מצרים‪ …‬הוא נגד הצניעות של בת ישראל‪ ,‬שעיניה רק לבעלה ולא לבעל אחר‪…‬‬
‫אבל סוף סוף יש כאן מקום למכשולים רבים‪:‬‬
‫]‪ [1‬שהבן הנולד יהיה נחשב לבן בעלה‪ ,‬ויפטור אותה מחליצה ויבום שלא כדין;‬
‫]‪ [2‬שאשת הבעל הזר‪ ,‬שממנו נלקח הזרע ואין לו בנים אחרים‪ ,‬תהיה זקוקה ליבום‪,‬‬
‫ובמקומות שנוהגים בייבום תתייבם ג"כ‪ ,‬בעוד שאליבא דאמת יש לו בן מאשה זו שנתן לה‬
‫זרעו;‬
‫]‪ [3‬והחשש היותר גדול הוא‪ ,‬שאח ישא את אחותו;‬
‫]‪ [4‬כיון שהכל יחשבו אותו לבן הבעל העקר‪ ,‬שיפטור את אשת אחיו מאמו בחליצה‪ ,‬בעוד‬
‫שבאמת אינו אחיו מן האב אלא מן האם;‬
‫]‪ [5‬ועוד כמה חששות‪ ,‬שיגזול חלק הירושה מהבנים של בעל אמו‪ ,‬שיסברו שהוא אחיהם;‬
‫]‪ [6‬ובנשים קלות הדעת‪ ,‬יש לחשוש שתזנה וגם תתעבר בזנות זו‪ ,‬ותאמר שלא זנתה אלא‬
‫קבלה זרע‪.‬‬

‫ד‪ .‬בנק זרע‪ :‬הזרעה ברווקה‬
‫שו"ת שרידי אש‪ ,‬חלק א‪ ,‬סימן עט‬
‫‪ …‬ולכאורה‪ ,‬יש מקום להקל ]באישה נשואה[ בזרע שנלקח מעכו"ם‪ ,‬שהבן הולך אחריה‪,‬‬
‫ואין מקום לחששא של אח נושא אחותו‪ .‬אבל שאר החששות שמנינו לעיל‪ ,‬שיפטור את‬
‫אשת בעל אמו מחליצה‪ ,‬יש לחשוש גם בזרע שנלקח מעכו"ם‪ ,‬וכן בחשש שמא תזנה וכו'‪.‬‬
‫ויש להסתפק‪ ,‬בפנויה‪ ,‬אם מותר לה לקבל זרע‪ .‬לקבל זרע מישראל ‪ -‬יש חשש של אח נושא‬
‫אחותו‪ .‬אבל מעכו"ם ‪ -‬אין חשש לכאורה‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫נשמת אברהם‪ ,‬כרך ד‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן א‪ ,‬ס"ק ג )עמ' קפא(‬
‫ר' אברהם סופר אברהם‪ ,‬רופא בן דורנו‪ ,‬מומחה ברפואה והלכה‪ .‬פירסם מאמרים רבים בנושא זה‪ ,‬ואת הספרים‬
‫'נשמת אברהם' ו'לב אברהם'‪.‬‬

‫בשאלה של אשה רווקה מסורתית‪ ,‬בת ‪ 30‬ומעלה‪ ,‬שהתייאשה מלהתחתן‪ ,‬אך רוצה להיות‬
‫אם לילד‪ .‬לשם כך היא מבקשת שיעשו לה הזרעה מלאכותית‪ ,‬בתנאים הבאים‪) :‬א( התורם‬
‫יהיה יהודי; )ב( שלא יהיה בו שום פסול מבחינת יחוס; )ג( שגורם שלישי ולא היא‪ ,‬כגון‬
‫משרד הדתות או משרד הבריאות‪ ,‬ידעו על זהותו של תורם הזרע‪ ,‬כדי למנוע בעיות בעתיד;‬
‫)ד( כמובן שהזרע יילקח מתורם שבין כה וכה תורם את זרעו עבור תשלום לבנק הזרע‪.‬‬
‫אמרתי שהדבר נ"ל מכוער‪ ,‬אך לא ידעתי אם יש איסור מוגדר ומפורש‪…‬‬

‫ה‪ .‬שימוש בזרע לאחר המוות‬
‫דברים‪ ,‬פרק כה‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫אַחים י ְַח ָדּו וּמֵ ת אַחַ ד מֵ הֶ ם וּבֵ ן אֵ ין ל ֹו ‪‬א ִת ְהיֶה אֵ ֶשׁת הַ מֵּ ת הַ חוּצָ ה לְ ִאישׁ זָ ר‬
‫)ה( כִּ י י ְֵשׁבוּ ִ‬
‫אָחיו הַ מֵּ ת‬
‫יְ בָ מָ הּ ָיבֹא עָ לֶיהָ וּלְ ָקחָ הּ ל ֹו לְ ִא ָשּׁה וְ יִ בְּ מָ הּ‪) :‬ו( וְ הָ יָה הַ בְּ כוֹר אֲ ֶשׁר ֵתּלֵד יָקוּם עַ ל שֵׁ ם ִ‬
‫וְ ‪‬א יִ מָּ חֶ ה ְשׁמ ֹו ִמיִּ ְשׂ ָראֵ ל‪:‬‬

‫יבמות פז ע"ב‬
‫אמר ליה רב יהודה מדאסקרתא לרבא‪ ,‬לא נעשה מתים כחיים לענין יבום ]שאם מת בעלה‬
‫ואחר כך מת בנה תזדקק לייבום[‪ …‬תלמוד לומר‪' :‬דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום'‪.‬‬
‫רש"י שם‬
‫וזו שהיה לה בן ולא נזקקה ליבם וניסת לשוק ומת בנה אם תאמר תחלוץ הרי היא מתגנה על בעלה הילכך‬
‫על כרחך בן אין לו בשעת מיתה קאמר והרי יש לו‪.‬‬

‫שו"ת נודע ביהודה‪ ,‬מהדורא קמא‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן סט‬
‫ר' יחזקאל לנדא‪ ,‬פולין‪ ,‬תע"ד )‪ – (1713‬תקנ"ג )‪ .(1793‬היה אב"ד ביאמפולה ובפראג‪ ,‬בה ניהל ישיבה גדולה‪ .‬עוד בחייו‬
‫נחשב לפוסק המובהק בדורו‪ .‬ספרו שו"ת 'נודע ביהודה' הוא עד היום מספרי השו"ת החשובים ביותר‪ .‬מחיבוריו‬
‫הנוספים‪' :‬ציון לנפש חיה' על התלמוד‪' ,‬אהבת ציון'‪ ,‬ו'דורש לציון'‪.‬‬

‫והנה בילדותי שמעתי מהמנוח הרב המאור הגדול הישיש אב"ד דק"ק טרטקוב‪ …‬היאך‬
‫מתייבמת אחר ג' חדשים מיום המיתה? ודלמא לא נקלט הזרע עד יום ג' ועדיין לא שלמו ג'‬
‫חדשים שלמים מזמן עבורה ולא הוכר עוברה? ואיך פוגע בספק אשת אח דשמא מעוברת‬
‫היא והיה לו להמתין צ"ג יום? וקושיא זו חמורה מאד‪.‬‬
‫ואמרתי בלבי‪ ,‬הן אמת שבתורה כתיב "ומת אחד מהם ובן אין לו" ‪ -‬מכל מקום‪ .‬אם הניח‬
‫אשתו מעוברת‪ ,‬מקרי 'יש לו'‪ ,‬אף שעדיין לא נולד אם נולד אחר כך מקרי למפרע יש לו בן‪.‬‬
‫אבל אם בשעת מותו לא היתה אפילו מעוברת‪ ,‬בודאי אם היה באותה שעה אצל הנביא‬
‫‪25‬‬

‫ואומר שאינה מעוברת‪ ,‬היתה מותרת באותה שעה ליבם ולא הוה אסרינן אותה מטעם‬
‫הריון שתקבל אחר כך‪ ,‬אי לאו איסורא דרבנן שאסרו תוך ג'‪.‬‬
‫ואם כן אני אומר‪ ,‬אשה שלא קלטה הזרע קודם מיתת בעלה‪ ,‬אף שקלטה אחר מותו ובנו‬
‫הוא לכל דבר‪ ,‬מכל מקום לענין יבום כבר קרינן בה ובן אין לו בשעת מיתה‪ ,‬ובת יבום היא‪.‬‬
‫ואם כן‪ ,‬שפיר היבמה מתייבמת אחר מיתת בעלה ג' חדשים דממה נפשך‪ ,‬אם נקלט הזרע‬
‫קודם מותו‪ ,‬כבר הוכר עוברה‪ ,‬ואם לא נקלט קודם מותו אף שנקלט אחר מותו‪ ,‬שפיר‬
‫מתייבמת‪…‬‬
‫אלא שלפי שדבר זה דבר חדש‪ ,‬ולא מצינו בשום פוסק‪ ,‬ולכן אני אומר וכי בשביל שאנו‬
‫מדמין נעשה מעשה להמציא חומרא חדשה‪ …‬וגם על פי הרוב הזרע נקלט בשעת עיקר‬
‫התשמיש ולהכי לא חיישינן לזה‪.‬‬

‫קרן אורה‪ ,‬יבמות פז ע"א‬
‫ר' יצחק ב"ר אהרן מינקובסקי‪ ,‬ליטא‪ ,‬תקמ"ח )‪ – (1784‬תרי"ב )‪ .(1852‬משנת תר"ה )‪ (1845‬מילא את מקום אחיו‬
‫כרבה של קרלין‪.‬‬

‫‪ …‬דלא כמו שכתב הנודע ביהודה ‪ …‬דאם לא נקלט הזרע עד אחר מיתה בת יבום היא‪…‬‬
‫ובלאו הכי דינו תמוה‪ ,‬דהיכן מצינו יבום שלא במקום נחלה‪ .‬וזה הבן יורשו ואחיו מייבם?!‬
‫‪…‬אבל לענין יבום כל שיש שסופו להיות לו זרע או שהיה לו ואחר כך מת לאו בת יבום‬
‫היא‪ .‬והכל משום דרכיה דרכי נועם‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬
‫שו"ת חוות בנימין‪ ,‬חלק ג‪ ,‬סימן קז ]תשנ"ח[‬
‫ר' שאול ישראלי‪ ,‬סלוצק‪ ,‬תר"ע )‪ – (1910‬ירושלים‪ ,‬תשנ"ה )‪ .(1995‬רבו של כפר הרא"ה‪ ,‬ולאחר מכן חבר בית הדין‬
‫הגדול‪ ,‬ראש ישיבת 'מרכז הרב'‪ ,‬ונשיא מכון 'ארץ חמדה'‪ .‬מחיבוריו‪' :‬ארץ חמדה'‪' ,‬עמוד הימיני'‪ ,‬ו'פרקים במחשבת‬
‫ישראל'‪.‬‬

‫‪ …‬אין בעצם כל הבדל בין שכבר נקלט בפועל‪ ,‬בין טרם נקלט‪ …‬ולא כן הדבר בזרע שנמצא‬
‫בשעת מות הבעל מחוץ לגוף האשה במצב של קפאון‪ …‬אין לו מאז שום ייחוס אל המת‪…‬‬
‫דכאן הרי יש לדרוש בכיוון הפוך את הדרשה דגמרא ד"דרכי נועם"‪ ,‬דאין זה דרכי נועם‬
‫מאחר שבשעת מות הבעל לא היה לו בן‪ ,‬ולא היה עומד להיות לו בן )אם לא יעשה מעשה‪,‬‬
‫כנ"ל( שממילא חל עליו דין יבום‪ ,‬כשעברו על האישה תשעים יום של הבחנה‪ ,‬אם איתא‬
‫שאם אחר כך יעשה מעשה בזרע המוקפא‪ ,‬ויוכנס למעי אשה ויתפתח לולד‪ ,‬דאז יפקע‬
‫למפרע זיקת היבום ויהיו הבנים ממזרים‪ ,‬והאשה תצא מהיבם כדין מיובמת בטעות‪ ,‬הרי‬
‫ודאי דקרינן בזה 'דרכיה דרכי נועם'‪ ,‬ואין זה דרכי נועם להוציא מהיבם ולעשות בניה‬
‫ממזרים‪ .‬כשם שמטעם זה עצמו מסיק בגמרא שאם במות הבעל היה בן קיים‪ ,‬ומכוח זה‬
‫הותרה לשוק‪ ,‬שאם אחר כך מת הבן‪ ,‬אין זה דרכי נועם שתצטרך להזקק אז ליבום‪ .‬ועל כן‬
‫אמרינן בזה שעשו מתים כחיים )יבמות פז‪,‬ב(‪ .‬וכדפירש רש"י שם‪… :‬הלכך‪ ,‬על כרחך 'בן‬

‫‪26‬‬

‫אין לו' בשעת מיתה קאמר‪ ,‬והרי יש לו‪ .‬עכ"ל‪ .‬וכמו כן נאמר גם בהא דנידון דידן‪ :‬על‬
‫כרחך 'בן אין לו' בשעת מיתה קאמר‪ ,‬והרי אין לו‪…‬‬
‫שאם אינו "בן" לעניין יבום‪ ,‬אינו בן לשום דבר אחר‪ ,‬ואינו נחשב קרוב לענין שום דבר‪,‬‬
‫כולל דיני עריות‪ ,‬דהיינו אחווה‪ ,‬וכל כיו"ב‪ ,‬כי אין לו שייכות לאב ולא למשפחתו לשום‬
‫עניין‪ .‬שכן דיני משפחה למדים מדיני יבום‪ ,‬ולא ניתן להפריד בין זה לזה‪.‬‬
‫שו"ת מנחת שלמה‪ ,‬תנינא )ב‪-‬ג(‪ ,‬סימן קכד ]תשי"ח[‬
‫ר' שלמה זלמן אוירבך‪ ,‬ירושלים תר"ע )‪ – (1910‬תשנ"ה )‪ ,(1995‬מגדולי הפוסקים בדורנו‪ .‬ראש ישיבת "קול תורה"‬
‫בירושלים‪ .‬מחיבוריו‪ :‬שו"ת מנחת שלמה‪' ,‬מאורי אור' על הלכות חשמל בשבת‪ ,‬ו'מעדני ארץ' על הרמב"ם‪.‬‬

‫ומכל מקום נראה‪ ,‬במי שהוציא את זרעו לתוך כלי ומת בלא בנים לפני שהכניסו את הזרע‬
‫לתוך רחם האשה‪ ,‬דאף על גב שנתעברה אחר כך וילדה ולד של קיימא‪ ,‬אפילו הכי חייבת‬
‫ביבום‪ ,‬משום דאף שהולד מתיחס אחריו והוא בנו לכל דבר‪ ,‬מכל מקום כיון דבשעה שמת‬
‫בעלה עדיין מחוסר מעשה של הכנסת הזרע לגופה‪ ,‬מיד כבר חל עליה חובת יבום‪ .‬ואף‬
‫שלענין ירושה שפיר נקרא 'יורש'‪ ,‬היינו מפני שדין ירושה לא תלוי דוקא בשעת מיתה ויכול‬
‫שפיר לחול עליו שם יורש גם זמן רב לאחר מיתת המוריש‪ ,‬כמו למאן דאמר שאין זכיה‬
‫לעובר אפילו בירושה דממילא‪ ,‬ואפילו הכי שפיר חייל עליו שם 'יורש' גם לאחר מיתת האב‬
‫כמבואר בריש פרק מי שמת‪ ,‬משאין כן ביבום‪.‬‬
‫הרב זלמן נחמיה גולדברג‪" ,‬על‪ …‬נטילת זרע מן המת"‪ ,‬אסיא סה‪-‬סו )תשנ"ט(‪ ,‬עמ' ‪47‬‬
‫הרב זלמן נחמיה גולדברג‪ ,‬נולד במינסק‪ ,‬בשנת תרצ"ב )‪ .(1932‬עלה לארץ עם משפחתו בשנת תרצ"ז )‪ .(1937‬היה חבר‬
‫בית הדין הרבני הגדול‪ .‬אב"ד בית הדין לענייני ממונות 'הישר והטוב'‪ .‬מעורכי האנציקלופדיה תלמודית‪ .‬חתנו של ר'‬
‫שלמה זלמן אוירבך‪.‬‬

‫שאלה )של חברי הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים(‪ :‬האם מותר לשאוב זרע מכיס‬
‫האשכים של גבר מת על מנת להפרות את אישתו ולהשאיר לו זכר בעולם?‬
‫תשובה‪ :‬ללא הסכמה של הנפטר‪ ,‬כמובן שהדבר אסור‪ .‬אך אם קיימת הסכמה מפורשת או‬
‫אפילו אומדן ברור שזה רצונו‪ ,‬אז אין בכך איסור‪ .‬נציין‪ ,‬שעל פי ההלכה צריך סיבה כדי‬
‫לאסור‪ ,‬וללא סיבה כזו המצב הטבעי הוא היתר‪ .‬לעניין זה נוגעת גם העובדה שהתורה‬
‫החשיבה מאוד את הרצון האנושי להשארת שם וזכר בעולם‪ ,‬כפי שניתן ללמוד מפרשת‬
‫ייבום‪.‬‬
‫תשובות והנהגות‪ ,‬חלק ו‪ ,‬סימן רמד ]תשע"ד[‬
‫דין הנולד מזרע שנזרע לאחר מיתת מוציא הזרע‬

‫עובדא הוה בבחור רווק שנתגלה סרטן ממאיר בגופו‪ ,‬והיה נצרך לעבור טיפולים קשים‪,‬‬
‫ולדעת הרופאים‪ ,‬הטיפולים יגרמו שלא יוכל להוליד‪ ,‬ועל כן יעצוהו להוציא זרע ולהקפיאו‬
‫למשמרת‪ ,‬כדי שאחר כך כשישא אשה יוליד ממנה על ידי זרע זה‪ .‬וכן עשה‪ .‬ולבסוף מת‬
‫הבחור ממחלתו‪ ,‬והשאיר מכתב להוריו שרוצה שיעשו שימוש בזרעו להוליד ממנו‪ ,‬וכן‬
‫עשו‪ ,‬שהפרו זרעו באשה פנויה ונולדו לה שני ילדים‪.‬‬
‫‪27‬‬

‫והנה אין אני בא לדון כאן בעיקר הדבר‪ ,‬אם היה מותר לבחור להוציא זרע‪ ,‬וכן אם לאחר‬
‫שהוציא הזרע אם היה מותר להפרות זרעו המת בפנויה‪ ,‬רק רצוני לדון כאן על נדון דידן‬
‫שכבר נעשה המעשה והפרו הזרע באשה‪ ,‬אם המת נחשב אביהם של הילדים שנולדו ממנו‪,‬‬
‫או לא‪.‬‬
‫וראיתי שהגאון ר' שלמה זלמן אויערבאך זצ״ל כתב‪ …‬אבל לעניות דעתי יש לחשוש דאף‬
‫אם נימא דאפילו כשלא הוליד על ידי מעשה ביאה‪ ,‬רק שלקחו זרעו והפרו אותו )וכגון מה‬
‫שנתפשט בזמנינו שלוקחים מזרע הבעל וביצית של האשה ומפרים הזרע בביצית ואחר כך‬
‫משתילים הביצית המופרית בגוף האשה וקרוי "ילד מבחנה"(‪ ,‬הולד הנוצר קרוי בנו‪ .‬מכל‬
‫מקום‪ ,‬בנדון דידן‪ ,‬שהפרו מזרעו לאחר מיתתו‪ ,‬יש לחשוש שאין הולד הנוצר נחשב בנו‪,‬‬
‫דשמא כל המושגים שקבעה התורה באדם‪ ,‬כאבא‪ ,‬ואמא‪ ,‬יהודי‪ ,‬ונכרי וכו'‪ ,‬קבעה כן‬
‫התורה רק באדם החי בגוף‪ ,‬אבל כשאינו חי בגוף‪ ,‬אינו בכלל 'אדם' ולא שייך בו כל השמות‬
‫שקבעה התורה באדם‪ .‬ולכן בנדון דידן‪ ,‬שהולד נוצר מזרע לאחר מיתת בעל הזרע‪ ,‬אין בעל‬
‫הזרע יכול להיעשות אביו‪ ,‬שלא שייך שאדם מת נעשה אב‪.‬‬
‫ואף שמצאנו "ירושה בקבר"‪ ,‬והיינו שאדם מת נעשה יורש‪ ,‬וכגון בן שמת בחיי אביו‬
‫והשאיר זרע אחריו‪ ,‬לאחר מיתת האב בנו המת יורשו כדי להנחילו לזרעו אחריו‪ ,‬שאני‬
‫ירושה‪ ,‬שילפינן כן מקראי‪ ,‬אבל בעלמא‪ ,‬דלא גלי קרא‪ ,‬יש לפקפק מסברא‪ ,‬שכל השמות‬
‫שקבעה התורה לאדם‪ ,‬לא דיברה התורה אלא באדם החי בגוף‪ ,‬וכנ״ל‪…‬‬
‫ואף שבאדם שבא על אשה סמוך למיתה ממש‪ ,‬שנמצא שנכנס הזרע לגופה בחייו‪ ,‬אבל לא‬
‫נקלט הזרע רק לאחר מיתה )שקליטת הזרע הוא גם במשך ג׳ ימים משעת התשמיש(‪ ,‬ומכל‬
‫מקום נחשב לאביו של מי שיוולד מביאתו‪ ,‬שאני התם‪ ,‬דכיון שעומד מעצמו שיקלט הזרע‪,‬‬
‫על כן חשיב כבר בחייו שעומד להיוולד מזרעו‪ ,‬ולכן נחשב בחייו שהוא אב למי שעתיד‬
‫להיוולד מזרעו‪ .‬אבל בהוציא זרע בחוץ‪ ,‬שמחוסר מעשה להשתיל הזרע למעי האשה‪ ,‬אם‬
‫כן‪ ,‬כל זמן שלא השתילו הזרע למעי אשה‪ ,‬אינו נחשב בחייו שהוא אביו של מי שעתיד‬
‫להיוולד מזרעו‪ ,‬שהרי בחייו אין עתיד להיוולד מזרעו‪.‬‬
‫ולדברינו‪ ,‬דבנוצר מזרעו לאחר מיתה יש לחשוש דאין זה בנו‪ ,‬אם כן‪ ,‬כבר מטעם זה יש‬
‫לאסור דאין להוציא זרעו כדי להפרותו לאחר מיתתו‪ ,‬או אם הוציא זרעו אין להפרותו‬
‫לאחר מיתתו‪ ,‬דכיון שהולד נוצר שלא כדרך הארץ‪ ,‬והינו ולד בלא אב‪ ,‬לא גרע מבני תשע‬
‫מידות ]נדרים כ ע"ב[‪ ,‬דהם וולדות פגומים‪ ,‬ואין להביא לעולם חס ושלום וולדות פגומים‪.‬‬

‫‪28‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)