ר' יוסף ג'יקטילה
הקדמה
שאלת ממני אחי ידיד נפשי להאיר לפניך נתיב בעניין שמותיו של הקב"ה יתעלה ויתברך ,להפיק
בהם רצונך ולהגיע בהם למחוז חפצך .ולפי שראיתי כוונתך ישרה וטובה יותר משאלתך ,הוצרכתי
להודיעך איזה דרך יחלק אור ומה הוא הדרך שהשם יתברך חפץ או אינו חפץ .וכשתגיע לידיעת דבר
זה אז תקרא וי"י יענה ,ותהיה מן הקרובים אליו ותאהב אותו בכל נפשך ,ותתענג על ה' ויתן לך
משאלות לבך:
הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם י"י ,מפניו יחילו עליונים ותחתונים ,מפחדו תרעש הארץ ולפני
זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו (נחום א ,ו) .הן בקדושיו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו ,אף כי
נתעב ונאלח איש שותה כמים עולה (איוב טו ,טו טז) .והיאך ישתמש ילוד אשה בשמותיו הקדושים
ויעשה מהם גרזן לחתוך בו .ומי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן לשלוח יד בכתר מלכות
ולהשתמש בו? והנה אמרו רז"ל :כל ההוגה את י"י באותיותיו אין לו חלק לעולם הבא .והנה קדוש
עליון ר' חנינא בן תרדיון שלא היה הוגה את י"י דרך חול ודרך תשמיש ,זולתי דרך כבוד כדי ללמוד
ולהבין דרכי י"י יתברך ועם כל זה נענש ,אנו העניים והחסרים קל וחומר .הלא תראה מה שכתב י"י
יתברך בתורתו :לא תשא את שם י"י אלה יך לשוא (שמות כ ,ז) .ואף על פי שבא להזהיר על שבועת
שקר הוציא הדבר בלשון שיש משמעות שלא תשא את שמו על שפתיך לבטלה; שהיה יכול לומר לא
תישבע בשם י"י אלהיך לשקר ,אבל כשכתב לא תשא וגו' שמע מינה תרתי .ומשה רבינו עליו השלום
כשעלה למרום למד ממלאכי השרת סוד הזכרת י"י יתברך ,והזהיר את ישראל על זה ואמר :כי שם
י"י אקרא הבו גודל לאלהינו (דברים לב ,ג) .ואם מלאכי מעלה מוזהרים בהזכרת י"י יתברך ,על אחת
כמה וכמה רימה ותולעה ,וכל שכן המתפתה בדעתו להשתמש בכתר קונו .קל וחומר שאין בזמן הזה
בקיאין בהזכרת יוי ובשימושיו על דרך הפעולה .ואם כן לא יעלה ביד המזכירו רק איבוד עולמו ומעלה
חרס בידו ,ועל כיוצא בו אמרו רז"ל :כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם:
ועתה בני שמע בקולי ותהיינה אזניך קשובות לעצתי .בני ,אם יפתוך חטאים אל תאבה (משלי א ,י).
אם יאמרו :לכה אתנו ונמסור בידך שמות והזכרות שתוכל להשתמש בהם ,בני אל תלך בדרך אתם.
מנע רגלך מנתיבתם ,כי אותם השמות והשימושים כולם מיני רשת ומכמורת לצודד בהם הנפשות
וללכת לאבדון .ואם באמת היו ביד החכמים הראשונים שמות הקדושים מקובלים מפי הנביאים ,כגון
שם של ע"ב ,שם של מ"ב ,ושם של י"ב ,ושאר שמות הקודש הרבה ,והיו יכולים לחדש בהם אותות
ומופתים בעולם ,לא היו משתמשים בהם לצרכם רק בעת הגזירה לפי שעה או על צד קידוש השם.
כגון ,רבי מאיר שהציל אחות אשתו מקובה של זונות ,ואמר לאותו הכותי השומר :בכל שעה שתראה
עצמך בצער אמור אלהי מאיר ענני ואתה ניצול .ואף על פי שאמר כך לאותו הכותי בשעה שנצרך רבי
מאיר וראה עצמו בסכנה ,לא נשתמש בשם אלא ברח לו ,כדאיתא בפרק קמא דעבודה זרה .או בעניין
חוני המעגל ,או בעניין רבא עם שבור מלכא כדאיתא בפרק סדר תעניות כשכרה שיתין וקפא תהומא
ובעא למשטפא לעלמא כדאיתא פרק החליל ובסנהדרין:
וגדר האמת ומסורת הברית כי הרוצה להשיג חפציו בעניין שמותיו של הקב"ה הוא שישתדל אדם
בכל כוחו בתורה להשיג כוונת כל שם ושם מאותן שמות הקודש הנזכרים בתורה ,כגון אהיה ,יה,
יהוה ,אדני ,אל ,אלוה ,אלהים ,שדי ,צבאות .וידע אדם ויבין כי כל שם ושם מאלו השמות כולם הם
כדמיון מפתחות לכל דבר ודבר שאדם צריך לכל צד ועניין בעולם .וכשיתבונן באלו השמות ,ימצא כל
התורה והמצוות תלוי בהם; וכשידע כוונת כל שם ושם מאלו השמות ,יכיר וידע גדולת מי שאמר והיה
העולם ,ויפחד ויירא מלפניו וישתוקק ויכסוף ויתאווה להידבק בו מתוך ידיעת שמותיו יתברך ,ואז יהיה
קרוב לי"י ותהיה תפילתו מקובלת ,ועל זה נאמר ,אשגבהו כי ידע שמי יקראני ואענהו (תהלים צא,
טו) .לא אמר הכתוב אשגבהו כי יזכור שמי ,אלא 'כי ידע שמי' ,הידיעה היא העיקר ,ואחר כך' ,יקראני
ואענהו'; כלומר ,כשיצטרך לדבר ויתכוון באותו השם שאותו הדבר שהוא צריך תלוי בו ,אז 'אענהו'.
הלא תראה כי בעת הצרה הזכיר יעקב אל שדי ואמר :אל שדי יתן לכם רחמים (בראשית מג ,יד).
ודניאל כשהתפלל אל המקדש אמר:
והאר פניך על מקדשך השמם למען אדני (דניאל ט ,יז) .ואף על פי שדרשו רז"ל בברכות :למען
אברהם שקראך אדון ,עדיין צריכין אנו למודע י .וחנה כשהתפללה שיתן לה י"י זרע אנשים מה כתיב
י"י צבאות אם ראה תראה בעני אמתך (שמואל ,א ,יא) .ואף על פי שדרשו בו בברכות מה שדרשו,
עדיין יש עיקר ושורש פנימי לדבר ,ולא לדרשא קאתינא אלא לעיקרא דמלתא קאתינא .ואחר שכן
הוא ,צריכין אנו למסור בידך עיקר ושורש להישען עליו:
דע כי כל שמותיו הקדושים הנזכרים בתורה כולם תלויים בשם בן ד' אותיות שהוא יהוה .ואם תאמר
והלא שם אהי"ה הוא העיקר והמקור? דע כי שם בן ד' אותיות הוא כדמיון גוף האילן ,ושם אהי"ה הוא
עיקר האילן הזה וממנו ישתרשו שורשים ויתפשטו ענפים לכל צד וצד ,ושאר כל שמות הקודש כולם
בדמיון ענפים וסנסנים נמשכים מגוף האילן ,וכל אחד מן הענפים עושה פרי למינהו ומלבד שמות
הקודש הידועים שאסור למוחקן ,יש כמה כינויים אחרים תלויים בכל שם ושם ,כגון שתאמר כינויין של
יהוה מי הם :נורא ,נושא עוון ,עובר על פשע .כינויין של אל מי הם :כגו ן גדול ,רחום ,וחנון .כינויין של
אלהים מי הם :כגון אדיר ,שופט ,דיין .ולכל אחד מאלו הכינויים יש כינויין אחרים תלויים בכל כינוי
וכינוי מאלו ,והם שאר כל מלות התורה .עד שנמצא כל התורה כולה נארגת על הכינויין ,והכינויין על
השמות ,והשמות הקדושים כולם תלויים על שם יהו"ה וכולם מתאחדים בו .נמצאת כל התורה כולה
נארגת על שם יהו"ה ,ולפיכך נקראת תורת י"י תמימה (תהלים יט ,ח) .נמצאת למד כשתבין כוונת
שמות הקודש למשפחותיהם ותשיג הכינויים המיוחדים לכל אחד מהם ,אז תראה שהכול תלוי בשמו
הגדול יתברך ותכסוף ותשתוקק להידבק בו ותירא ותפחד ממנו ,ואז תבין יראת י"י ודעת אלהי"ם
תמצא (משלי ב ,ה) ותכנם בכלל אותם שנאמר בהם 'אשגבהו כי ידע שמי' (תהלים צא ,טו) ואז תבין
כמה הוא עונש המזכיר שם שמים לבטלה ,כל שכן ההוגה את השם באותיותיו ,קל וחומר המשתמש
בו .וקודם שאתחיל בכוונת החיבור יש לי להקדים לפניך הקדמה אחת והיא זאת:
כלל גדול :דע כי אמיתת עצם הבורא יתברך איננה מושגת לזולתו ואין בכל המוני מעלה יודע מקומו,
כל שכן עצם אמיתתו .הלא תראה מלאכי מעלה מה הם אומרים :ברוך כבוד י"י ממקומו (יחזקאל ג,
יב) בכל מקום שהוא .ואם עליונים כך ,תחתונים על אחת כמה וכמה .אם כן כל אותם העניינים שאנו
קורים בתורה ,כגון יד ורגל ,אוזן ועין ,ושאר כל כיוצא בהם ,מה הוא? דע והאמן כי כל אותם העניינים
אף על פי שהם מורים ומעידים על גדולתו ואמיתתו ,אין כל בריה יכולה לדעת ולהתבונן מהות אותו
הדבר הנקרא יד ורגל ואוזן וכיוצא בהם .ואם אנו עשויים בצלם ודמות ,אל יעלה בדעתך ,כי עין בצורת
עין ממש ,או יד בצורת יד ממש ,אבל הוא עניינים פנימיים ופנימים לפנימיים באמיתת מציאות י"י
יתברך ,אשר מהם המקור והשפע יוצא לכל הנמצאים בגזירת השם יתברך .אבל אין מהות יד כמהות
יד ,ולא תבניתם שווה ,כמו שאמר ואל מי תדמיוני ואשוה (ישעיה מ ,כה) .ודע והבן שאין בינו ובינינו
דמיון מצד העצם והתבנית ,אלא כוונת צורות האברים שבנו שהם עשויים בדמיון סימנים ,עניינים
סתומים עליונים שאין הדעת יכולה לדעתם אלא כדמיון זכרון :כמו שכותב 'ראובן בן יעקב' .שהרי אין
אלו האותיות ואין זו הצ ורה עצמה של ראובן בן יעקב צורתו ותבניתו ומהותו ,אלא זיכרון ,שזה ראובן
בן יעקב הכתוב הוא סימן כנגד אותו עצם ותבנית הידוע הנקרא ראובן בן יעקב .ולפי שי"י יתברך רצה
לזכותינו ,ברא בגוף האדם כמה אברים נסתרים ונגלים בדמיון סימן למעשה מרכבה ואילו יזכה אדם
לטהר אבר מאבריו ,יהיה אותו אבר כדמיון כיסא לאותו דבר עליון הפנימי הנקרא בשם זה ,אם עין
עין ,אם יד יד ,וכן לכל השאר .כיצד כגון שנזהר ונשמר אדם אחד במראה עיניו שלא יביט ולא יסתכל
בדבר ערוה ולא בשאר כל דבר של גנאי אלא בכל דבר שהוא קדושת י"י ועבודתו ,אז אותה עין
נעשית כמו כיסא לאותו דבר הנקרא למעלה עין .וכן היד והרגל ושאר כל האברים .ועל זה אמרו
חז"ל:
האבות הם המרכבה ,ולא אמרו כל אחד מהאבות הוא המרכבה ,אלא האבות .כיצד? אברהם אבינו
עליו השלום לקח בטהרה צד ימין וירש ימין של מעלה ,שהוא מידת החסד ,ועל זה נאמר :ויסע אברם
הלוך ונסוע הנגבה (בראשית יב ,ח) .יצחק לקח בטהרה מידת צד שמאל ,שהוא הפחד ,ועל זה נאמר
וישבע יעקב בפחד אביו יצחק (שם לא ,נג) .ויעקב לקח בטהרה צד קו האמצעי ועל זה נאמר :ויעקב
איש תם יושב אוהלים (שם כה ,כז) ,בין אהל אברהם ובין אהל יצחק .נמצאו שלושת האבות כיסא
למרכבה ,ועל דרך זה הושב הדבר על בוריו ויוצר על מכונו:
ועתה יש לנו להאיר עיניך בעניין תלוי על זה .דע כי המידות הם תלויות באברים .כיצד? מידת העין
היא הראות ,מידת האוזן היא השמע ,מידת היד היא המישוש ,מידת הרגל היא ההליכה .והנה
המידות נמשכות אחר האברים ולפי שהזכירו חז"ל כלפי מעלה לשון מידות ,יש לנו לדון עניין המידות
כמו שיש לך לדון עניין אוזן ויד ורגל שאמרנו .וכמו שאין ערך בינינו בעניין האברים ,כך אין ערך בינינו
לעניין המידות .ולפי שאנו צריכים להשתמש בחיבור זה בלשון המידות ,הישמר לך ושמור נפשך
מאוד פן תכשל ותאמר ש יש לי"י יתברך מידה מוגבלת או משוערה ,שאין הדבר כך .אבל כמו שאין
לעניין עין ואוזן שיעור וגבול ודמיון ,כך הוא הדין במידות .והנה רז"ל קראו לשמותיו הקדושים מידות,
כדגרסינן פרק קמא דראש השנה :אמר רב יהודה ברית כרותה לשלש עשרה מידות שאינן חוזרות
ריקם ,שנאמר הנה אנכי כורת ברית (שמות לד) .ושלוש עשרה מידות הם י"י י"י אל רחום וחנון ארך
אפים וגו' .והכלל שיש לך להאמין בזה שאין דמיון בין מידות י"י יתברך ובין מידותינו ,זולתי בדרך
הזכרת סימן בשם לבד .ועל זה ארז"ל בכמה מקומות :בוא וראה שלא כמידת הקב"ה מידת בשר ודם
ואחר שמסרנו בידך מפתח הקדמה זו ,יש לנו להיכנס בביאור כל שם ושם משמות הקודש הכתובים
בתורה ולהאיר עיניך בכל מקום שתמצא כתוב שם אחד מהם ,וכדי שתבין ותשכיל מקור מים חיים
שהוא נובע מכל שמותיו יתברך .וכשתשיג דבר זה או תצליח את דרכיך ואז תשכיל:
השער הראשון -הספירה העשירית:
אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך (תהלים נא ,יז) יסוד החכמה ועיקר הקבלה ,אמונת ה' יתברך
האמן ,אם דרך נכוחה ידרכו מחשבותיך' ,אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף' (משלי ג ,כג) .השם
הראשון משמות הקודש הוא השם הנקרא אדני .אמר שלמה המלך עליו השלום :שמור רגלך כאשר
תלך אל בית האלהים (קהלת ד ,יז) הודיענו בפסוק זה שצריך האדם לבדוק עצמו ולהיזהר כשרוצה
להתפלל לפני י"י יתברך ,ולראות ולהבין אם יש לו מקטריגים ומעכבים לקבל תפילתו ,ויש לו לסקל
המסילה ולהרים מכשול מדרכיו .משל לאדם ההולך לחצר המלך להפיק שאלה ,שהוא צריך להזדרז
ו לדעת אם יש בדרך פגע או סכנה .ומלבד זה יש לו להתבונן כמה שערים יש בבית המלך ,זה לפנים
מזה ,ולהכיר אותם השוערים הממונים לשמור השערים ,ולהיותו אהוב אצל כולם ,ולדעת אם יש בהם
איש שונאו שישלים עמו .ומלבד כל זה ראוי לו לדעת ולהתבונן בבגדים שהוא לבוש אם הוא ראוי
להיכנס בהם בחצר המלך ,כמו שאמר :כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק (אסתר ד ,ב) .ומלבד
כל זה ראוי לו לבדוק בעצמו אם הוא הגון לדבר לפני המלך והשרים והסגנים אשר לפניו ,ואם יש
בהם מי שיערער על בקשתו ,וכמו כן אם יזדמן לו שיתעכב בהיכל המלך שעה או שתים אם יכול
לסבול .ורז"ל הוצרכו להעיר אותנו ואמרו כלל גדול :מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא ואם
במלכות בשר ודם יש לו להיזהר בכל אלו הדברים שאמרנו ,כל שכן בהיות האדם נכנס להקביל פני
מלך מלכי המלכים הקב"ה יתברך ויתברך .שיש לו לאדם להבין ולדעת כי מן הארץ ועד הרקיע אין
שם מקו ם פנוי ,אלא הכול מלא גדודים והמונים מהם טהורים בעלי חסד ורחמים ,ויש למטה מהם
כמה בריות טמאות מזיקים ומקטריגים ,וכולם עומדים ופורחים באוויר .ואין מן הארץ ועד הרקיע
מקום פנוי ,אלא הכול מלא המונים; מהם לשלום מהם למלחמה ,מהם לטובה ומהם לרעה ,מהם
לחיים ומהם למו ות .ועל זה מיוסד שיר של פגעים :יושב בסתר עליון (תהלים צא ,א) ,כי הוא יצילך,
באברתו ,לא תירא ,מדבר באופל יהלוך ,כי מלאכיו .וכל אלו המחנות בין הארץ ובין השמים .דוגמת
ההולך בדרך במקום סכנה ,כך תפילתו של אדם עוברת בין אלו הכיתות ועולה עד לרקיע; אם יש בו
זכות ,לא יפגעו למטים תפילתו ,ואם אין בו זכות ,כמה פגעים ומשחיתים פוגעים בדרך! ולפי זה
הדרך תיקן דוד המלך עליו השלום הזמירות ,כדי לפנות דרך לתפילות לעבור ,כי כל אותן הכיתות הן
כמו ענן מעכבין לעלות התפילה ,ועל זה נאמר :סכתה בענן לך מעבור תפלה (איכה ג ,מד) .וכשבא
ד וד עליו השלום והתקין זמירות ,בהיות האדם מסדר אותן הזמירות אזי מסתלקין והולכין להם אותם
המשחיתים והמקלקלים והמעכבים .ונקראו זמירות מלשון מזמר; וכרת הזלזלים במזמרות (ישעיה
יח ,ה) ,ועל זה אמר הכתוב :זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי (תהלים קיט ,נד) .כלומר ,באותם
המקומות שהייתי מתיירא מהן בדרך והיה לי פחד ומגור ,באותן הזמירות פזרתים והכרתים .ולפי זה
הדרך נאמר :ברון יחד כוכבי בוקר וגו' (איוב לח ,ו) .ועניין רינה הם הזמירות הנאמרים בבוקר ,ואזי
יתפזרו ויתרועעו כל בעלי הדין הקשה הנקראים בני אלהים .ולשון יריעו מלשון רועה התרועעה הארץ
(ישעיה כד ,יט) .ולפיכך צריך אדם לכוון עצמו בשעת תפילה ולכוון מחשבותיו כראוי ,בעניין שלא
תתעכב תפילתו ולא תשוב ריקם בקשתו .ועל זה אמרו :לעולם ימוד אדם עצמו ,אם יכול להתפלל,
יתפלל ,ואם לאו ,אל יתפלל:
ואחר שהודענוך זה כי עיקר האמונה ויסוד הייחוד זה הוא להבין שימושי ,כי כל שמותיו הקדושים
הנזכרים בתורה כולם כלולים בשם בן ד' אותיות שהוא יהוה יתברך והוא נקרא גוף האילן ,ושאר כל
השמות ,מהם שורש ,ומהם ענפים ,ומהם אוצרות וגנזים ,וכל אחד מהם יש לו פעולה מיוחדת
מחבירו .משל לאוצר שיש בו כמה חדרים ,כל חדר מהם מיוחד לדבר בפני עצמו; בחדר זה אבנים
טובות ומרגליות ,ובחדר זה כסף ,ובחדר זה זהב ,ובחדר זה מיני מאכל ,ובחדר זה מיני משקה,
ובחדר זה מיני מלבוש .וכשהאדם צריך למיני מאכל ואינו יודע אותו החדר שהמזונות בתוכו אפשר
שימות ברעב ,והחדרים מלאים כל טוב ,ולא מפני שמנע ו ממנו בקשתו ,אלא שאינו יודע באיזה חדר
הוא הדבר שהוא צריך .ועל דרך זה בעצמו השגת שמותיו הקדושים יתברך :יש שמות ממונים על
התפילה והרחמים והסליחות ,ומהם על הדמעה ,ומהם על הפגעים ועל הצרות ,ומהם על המזונות
והפרנסה ,ומהם על הגבורה ,ומהם על החסד ,ומהם על החן .ואם אינו יודע להתכוון בתפילתו באותו
שם שהוא מפתח למה שהוא צריך ,מי גרם לו שלא יפיק רצונו? סכלותו ומיעוט השגתו .ועל זה נאמר:
אולת אדם תסלף דרכו ועל י"י יזעף לבו (משלי יט ,ג) .כי י"י יתברך ידיו פתוחות לכול ,אבל הסכלות
שאין אדם יודע באיזה אוצר הוא הדבר שצריך ,חוזר ריקם וחושב בדעתו מחשבה רעה שהשם מנע
ממנו חפצו ורצונו ואינו כן ,אלא סכלותו שאינו יודע באיוה אוצר הוא אותו דבר שהוא צריך מנעו ממנו.
ועל זה נאמר :חטאתיכם מנעו הטוב מכם (ירמיה ה ,כה) .ולפיכך צריך אדם להתשוטט בדרכי התורה
ולדעת כוונת שמות הקודש ,בעניין שיהיה בקי בהם ובשמותיהם ,וכשיצטרך לבקש לפני י"י יתברך
שאלה ובקשה יכוון באותו השם הממונה על שאלתו ,ולא די לו שיפיק כל חפצו אלא שיהיה אהוב
למעלה ונחמד למטה ,ונמצא נוחל העולם הזה והעולם הבא:
ואחר שמסרנו בידך עיקרים הללו להיותם כדמיון יסוד ועיקר למה שאנו עתידים לפרש ,יש לנו להיכנס
בביאור שמותיו יתברך הכתובים בתורה כל אחד כפי הכוונה בעזרת השם:
דע כי השם הראשון שהוא קרוב לכל הנבראים ובו נכנסים לפני המלך יהוה יתברך ,ואין דרך בעולם
לראות פני המלך יתברך אלא על ידי שם זה ,הוא השם הנקרא אדני .כיצד? דע כי השם המיוחד
יהו"ה יתברך הוא המורה על מציאות בוראנו יתברך והכול תלוי בו ,אבל תחילת השערים והמפתחות
שבו נכנסים לשם יתברך הוא השם הנקרא אדני ,והוא סוף כל מעלות של ה' יתברך מלמעלה למטה.
ועד שם אדני הוא יסוד הייחוד האמיתי השלם ,כמו שעדיין נפרש בעזרת השם ,ומשם ולמטה הוא
עולם הפיר וד .והסוד ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים (בראשית
ב ,י) .ואלו הם ד' מחנות שכינה שהם תחת אדני יתברך ,שהוא סוף כל מעלות של יחוד השם
מלמעלה למטה .השם הזה הנקרא אדני הוא בדמיון אוצר ובית גנוים לכל מיני שפע ומיני אצילות כל
ההויות הנמשכות מאת יהוה י"ת בדרך כל הצינורות ,עד שנמצא שלוש שמות מכוונים זה כנגד זה;
אדני למטה ,יהוה באמצע ,אהיה למעלה .ומשם אהיה יתאצלו כל מיני שפע האצילות מן המקור
הנקרא אין סוף בדרך המעלות ,עד שיגיעו לשם יהוה יתברך; ומשם יהוה ילכו כל הצינורות
וההמשכות לשם אדני .ושם אדני הוא אוצר שבו כל טכסיסי המלך ,והוא הפרנס הגדול על כל
הנבראים כולם ,והוא הזן ומפרנם לכל בכוח יהוה שבקרבו ,על פיו יצאו ועל פיו יבואו כל הבאים
להידבק בשם יהוה י"ת .ואין דרך וצד ועניין להידבק בשם יהוה אלא על ידי אדני ,ולפיכך זה השם
הוא בית אוצר השם המיוחד והוא ההיכל שבו שוכן יהוה .וכן נקרא תמיד בתורה יהוה בכינוי אדני,
כלומר כל מבקש יהוה ימצאנו בשם אדני .ולפי שהדבר כך ,צריך אתה לדעת כי ה' יתברך יש לו נ"ד
שמות מרובעים בצירוף יהוה יתברך ,והם עולים לחשבון רי"ו אותיות ,ואלו נ"ד שמות הם סוד
המשכת כוח בכל הנמצאים שבעולם בהיות כל הווה ,והם בדמיון נשמה אצל ירשו אותיות שהם בויסע
ויבא ויט .ובתוך אלו נ"ד שמות נכללים כל הדברים שבעולם ,ואלו הן המספיקים צורך כל הנבראים על
ידי אדני .ואם כן נמצא שם אדני באותיותיו מורות על ממשלתו ועניינו .כיצד? א' שבו הוא סוד אהיה
שהוא למעלה ,י' שבו הוא סוד יהוה שהוא שוכן בו ,ד"נ הוא סוד נ"ד שמות ההויות שהם סוד כל מיני
שפע ואצילות וקיום כל הנבראים שבעולם .נמצאת למד כי כל הממשלה והשלטנות הוא ביד אדני,
ולפיכך הוא מורה לשון אדנות ,שזה השם הוא אדון כל הארץ בכח יהוה השוכן בו .ולפי שאין לכל
נברא בעו לם דרך להיכנס לשם יתברך אלא על ידו ,וכל שאלה ותחנונים ובקשה אינם נכנסים אלא על
ידי אדנ"י ,הוצרכו לקבוע בראש כל התפילות' :אדנ"י שפתי תפתח' ,כי פסוק זה כתוב אל"ף דל"ת נו"ן
יו"ד ,וזהו העיקר .ועל ידי שם זה נכנסות התפילות לפני יהו"ה יתברך:
ולפי שיהו"ה יתברך משפ יע כל מיני שפע ואצילות בשם אדנ"י ובו כל גנזי המלך וכל מיני עושרו ,ואליו
יבואו ובו יתכנסו ויגנזו ,ומשם יתפשטו למלאות צורך כל הבריות ,והוא כדמיון בריכה שהנחל נמשך
לתוכה ומן הבריכה מספיקים מים להשקות את הגן ולשתות ולשאר הצרכים ,מכנים בתורה שם אדנ"י
בכינוי ברכ ה ,כי הברכה מלשון בריכה .וזהו השם שבו בירך יעקב אבינו עליו השלום את בניו ,שירש
אותו מיצחק אבינו ויצחק מאברהם .וה' יתברך מסר שם זה לאברהם אבינו עליו השלום ,לפתוח
שערי אדנ"י ולתת כל מה שצריך לו ולשאר כל בני העולם ומסר בידו ברכ"ה זו .וזהו סוד ואברככה
ואגדלה שמך והיה ברכה (בראשית יב ,ב); לא אמר והיה מבורך אלא 'והיה ברכה' ,הרי הברכה
מסורה בידך קח כפי רצונך ,ולא לך לבדך אני נותן לך רשות ליטול אלא לכל מי שתרצה תן בפי רצונך
לכל בני העולם ,וזהו:
ונברכו בך כל משפחות האדמה (שם ,ג)ו כלומר כל הרוצה ליטול כלום מברכה זו אינו נוטל אלא על
ידך ,שהרי היא מסורה בידך ושלך היא .ולפיכך אמרו רז"ל שהראשון שקרא את י"י יתברך אדנ"י הוא
אברהם אבינו עליו השלום באמרו אדני יהוה מה תתן לי (שם טו ,ב) ,כי ממנו שאל צרכיו לשם הגדול.
ואחר אברהם ירשה יצחק ,וזהו :ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו (שם לה ,יא) .ועל
הברכה הזאת נתקוטטו עשו ויעקב ,וזוהי הבכורה שמכר עשו ליעקב ,וחזר יצחק וקיים המקח
כששלחו לפדן ארם ,וזהו :קום לך פדנה ארם ואל שדי יברך אותך ויתן לך את ברכת אברהם לך
ולזרעך אתך (שם כח ,ב) .הרי נתייחדה ברכה זו לירושה ליעקב ולזרעו לבד כשאמר 'לך ולזרעך
אתך' .ולפיכך כשבא יעקב להיפטר מן העולם פתח ברכה זו לשנים עשר שבטים ,שיקח כל אחד
מהשבטים חלקו מברכה? לירושה ,וזהו סוד:
כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דיבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך
אותם (בראשית מט ,כח) .מאי איש אשר כברכתו? שמא תאמר מדעתו בירך לאחד מהם? אינו כן,
אלא לכל שבט ושבט נתן לו חלקו הראוי לו מבריכה זו ,ולא מדעתו אלא מדעת הברכה עצמה .ומשה
רבינו עליו השלום בברכה זו בירך את ישראל קודם שנכנסו לארץ ,וזה סוד ,וואת הברכה אשר ברך
משה איש האלהים את בני ישראל לפני מותו (דברים לג ,א) .נמצא שם אדנ"י הוא סוד הברכה ,וזוהי
הברכה המעשרת לדבקים בה בלי עצב ודאגה ,והסוד; ברכת י"י היא תעשי"ר ולא יוסיף עצב עמה
(משלי י ,כב) ולפי כי שם אדנ"י הוא כדמיון אוצר לקבל שפע כל הברכות ומיני האצילות והוא בדמיון
בריכה ובית קיבול ,לכך הוא מלשון אדני החצר שבהן נכנסין העמודים .ותמצא כי מאה אדנ"י כסף
נעשו במשכן ,כמו שכתוב :ומאת אדנים למאת הככר ככר לאדן (שמות לה ,כו) .ואלו מאה אדני
שבמשכן הם בדמיון מאה בריכות שמתמלאות מן הבריכה הגדולה הנקרא אדני .לפיכך חייב אדם
לברך מאה ברכות בכל יום כדי להמשיך מכל אחת ואחת ,ומפני שמאה ברכות באות בשם אדני מאלו
הבריכות ,ואם חיסר ברכה אחת פוגם ומטיל מום .והסוד תלוי בסוד אי"ק בכ"ר ,שהוא סוד כהן לוי
וישראל ,שהוא סוד נפש ורוח ונשמה .ולפי עיקר?ה אמר דוד המלך עליו השלום :ברכי נפשי את י"י
(תהלים קג ,א); תלה הברכות בנפש בסוד שלוש המערכות העליונות והנפש צריכה לברך בכל יום
מאה ברכות ,שהיא כנגד ישראל; ומן הברכות המאה יגיעו עשרה ,שהם המעשר ,לרוח שהיא כנגד
לוי; ומן העשרה של רוח לוי ,יתן אחת לנשמה שהיא כנגד כהן .ואם כן נמצאת למד שאם לא תברך
נפשו של אדם ק' ברכות בכל יום לא תגיע לנשמה ברכה אחת ,מאחר שאין מגיע לרומ עשר ברכות,
שזהו סוד הלויים שלוקחין מעשר מישראל וחוזרין ונותנין לכהן אחד מעשרה ממה שנטלו .וזהו סוד
פרשת מעשר לויים וכהנים הכתובה בתורה ,ולפיכך אמר :ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו
מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמותם ממנו תרומת י"י מעשר מן
המעשר (במדבר יח ,כו) .וסוד מעשר מן המעשר הוא סוד אי"ק :שאם אין ק' אין י' ,ואם אין י' אין א'.
ולפיכך צריך האדם להיות זריז לברך מאה ברכות ,ואם ח"ו חיסר אחת ,פגם .ואלו ק' ברכות הם
בדמיון מאת אדנ"י כסף שבהן שפע אדני מתפשט לכל צד למאה בריכות:
ולפעמים נקרא שם אדני בתורה בכינוי באר ,והטעם כי הוא באר מים חיים שבו יתכנסו כל מיני שפע
ואצילות של מעלה ,כמו שאמרנו .ועל זה נאמר :מעיין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון (שי"הש ד,
טו) .ובעוד שישראל צדיקים ומברכין מאה ברכות בכל יום כהוגן ,הבאר הזאת מתמלאת ממים חיים
משפע אצילות עליונה ,ואז כולן עשירים מלאים כל טוב ,שואבין מים חיים כפי צרכם .ולפעמים נקרא
ג"כ באך שבע ,לפי שנמשכין עליה שבעה נחלים דרך יסוד עולם משבע מעלות עליונות .וכנגד באר
זאת יש באר אחרת מבחוין ,עם שאר כמה בארות מלאות נחשים ועקרבים ונקראין בארות נכריות,
ועליהם אמר :כי שוחה עמוקה פי וונה ובאר צרה נכריה (משלי כג ,כז) .וכל אותם שהם רשעים
גמורים אין להם זכות לשאוב מבאר שבע ונופלים בבאר צרה נכריה ,אותם הנמשכים אחר עבירות
קשות .ואל זה רמז אדנ"י כשחטאו ישראל במידה זו .אמר הנביא :כי שתים רעות עשה עמי אותי
עזבו מק"ור מי"ם חיי"ם לחצוב להם בארות בארות נשברים אשר לא יכילו המים (ירמיהו ב ,יג).
כלומר באר צרה ,אין לה קרקע ,כי כולה שברים שברים ואין מים מתקיימים בה אלא מלאה נחשים
ועקרבים .ואל זה רמז דוד :ואל תאטר עלי באר פיה (תהלים סט ,טז):
ולפעמים נקרא שם אדנ"י בכינוי ים ,והטעם כי כל מיני הבריכות והשפע והאצילות נמשכים אליו
כדמיון הנחלים ,וזהו סוד כל הנחלים הולכים אל הים (קהלת א ,ז) .ולשון ים הוא הקרקע המחזיק את
המים כאמרו וכמים לים מכסים (ישעיהו יא ,ט) ,ואומר ולמקוה המים קרא ימים (בראשית א ,יא) הרי
ב ית קיבול המים נקרא ים .ומתוך זה הים נבראו כמה מלאכים ומחנות ,וכמה מינים משונים אשר
שרצו המים אשר בתוכו ,וכולן מרכבות ומחנות עליונות ,ועל זה רמז :זה הים גדול ורחב ידים שם
רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות (תהלים קד ,כה) .ובתוך הים הוה כמה ספינות וכמה שייטים,
וכמה דגלים פרושים על ראש התורן של הספינות ,וכמה מיני גלים ומיני שאון מתגלגלים בתוכו ,ועליו
נאמר :שם אניות יהלכון (שם ,כו) .ובקצה ים זה יש מקום אחד הנקרא ים סוף ,והוא קרוב לגבול
תחומי הארץ הידועה במידת אדנ"י ,ומן המקום הזה ירד הדין על מצרים ונטבעו בים סוף של מטה,
וזהו סוד כי י"י נלחם להם במצרים (שמות יד ,כה) .וחכמי הפנימיות מיחסים לפעמים למידה זאת
הנקרא אדני ים החכמה ,לפי שכל מיני חכמה ואצילות הנמשכין מן החכמה העליונה כולן נופלים
בתוכו ,וממנו שואבים כל חכמי לב חכמה .והמידה הזאת נתנה י"י יתברך לשלמה ,וזהו; וי"י נתן
חכמה לשלמה (מלכים ,ה ,כו) .וכשנכנס בים החכמה היה בו כוח לדעת ולהבין כל סדרי המערכות
עליונות ותחתונות ולא נכחד ממנו כל דבר .ובכוח שם אדנ"י ישב על כסא י"י ומלך על העליונים
והתחתונים ,לפי שחכמת אלהים בקרבו לעשות משפט:
ולפעמים נקרא שם אדנ"י בכינוי כל ,והטעם לפי שלא יחסר כל בו ,שהרי כל מיני השפע והאצילות וכל
מיני הברכות והקיום כולן נכנסים בתוכו .ונקרא כ"ל לפי שהכל בו ,וכל מיני צורך שיצטרך דבר בעולם
אין לבקש אלהות אחרת ולא ממקום אחר ,כי הכול כלול בתוך שם וה ,וממקום זה יפיק כל שואל רצונו
כל אחד ואחד כפי חפצו ורצונו ,בהיותו קורא אותו באמת .ועוד כי יסוד ,המידה שהיא למעלה משם
זה ,נקראת כל ,על עיקרים שעדיין נבאר אותם בעזרת השם .והמידה הזאת הנקראת כ"ל נתנה י"י
במתנה לאברהם ,כמו שהודענוך ,שהרי היא יסוד הברכה והבריכה .ואל זה רמז באמרו :וי"י ברך את
אברהם בכל (בראשית כד ,א) .ומאברהם ליצחק ,באמרו:
ואוכל מכל בטרם תבא ואברכהו (שם ,כז ,לג) .ומיצחק ליעקב ,באמרו :כי חנני אלהים וכי יש לי כל
(שם לג ,יא) פי' אמר יעקב לעשו :שמא יעלה בדעתך שאני חסר על מה שאני נותן לך? תדע שהרי
כל מפתחות הברכה העליונה כולם מסורות בידי ,והרי היא כלולה מן הכל ,וזהו 'וכי יש לי כל' ,ולפיכך
איני חסר על מה שאני נותן לך כלום:
ולפעמים נקרא שם אדני בכינוי אבן ,לפי שהוא היסוד לכל הבניינים אשר בעולם ,וכל הנמצאים
שבעולם הם עליה סמוכים ואליה צריכין .ונקראת אבן הראשה (זכריה ד ,ז) אשר ממנה יצאו כל המוני
מעלה ומטה במעשה בראשית .ונקראת אבן ספיר לפי שהיא מקבלת כל הגוונים משאר כל מעלות
שעליה ופועלת בנבראים דבר והפכו ,פעמים לטובה פעמים לרעה ,להחיות ולהמית ,להכות ולרפא,
להוריש ולהעשיר ,וכיוצא בהם .ורמז לדבר:
ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא (דברים לב ,לט) .ועוד,
לפי שהמידה הואת שואבת כוח הספירות ומחטכת אליה כל מיני האצילות והברכות ,ואחר שמושכת
מן הברכות מלמעלה חוזרת ונותנת פרנסה ומוון לשאר כל הנמצאים תחתיה ,איש כפי הראוי .ועליה
נאמר :אבן