התנועה השבתאית בפולין (pdf)

פברואר 2, 2010 · מאת גרשון שלום · בית

‫גרשם שלום‬

‫התנועה השבתאית בפולין‬
‫א‬

‫הזרמים המיסטייםביןיהודיפולין אינםמקוריים‪ :‬לא ?ם נולדו ולא ?ם נתפתחו בראשיתם‪ .‬אפשר לתמוה מה מועטת‬
‫תרומתההיסודית שליהדותזו למחשבה הדתיתהיהודית בתקופת פריחתה של הקבלהחעד המאה השבע‪-‬עשרה‪ .‬כמעט שמתקבל‬
‫הרושם‪,‬כיכלכוהותיההעצומים מצאו אתביטויים‪,‬מבחינה תרבותית‪ ,‬בשגשוגהלימודיםהתלמודיים בלבד‪ ,‬שארכלמקצועות‬
‫התורהי‬
‫א עוררו את כוח היצירה של יהדות זו במאה השש‪-‬עשרה‪ ,‬ועד כמה שמצאנו כאן בכללענין בעולם המחשבה‪ ,‬הן‬
‫של הפילוסופיה העברית והן של הקבלה‪,‬אין לפנים אלא דברים שאולים ממקורות אחרים‪ .‬אמנם היתהקיימת באן המסורת‬
‫של חסידי אשכנז מחוגו שלרבי יהודה החסיד‪ ,‬אשר המהגרים לפוליןבימיהגזירותהגדולותבסוףימי‪-‬הבינים‪,‬הביאוה עתם‬
‫אבלאין התפתחותחיה ליסודות הללו המבצבצים אמנם פה ושם גם מבין דבריהם של חכמיפולין‪.‬‬
‫נראה שהספר הראשון שנתחברבפולין על‪-‬פי דרך הסוד‪,‬היה "עמק הברכה" על סודות התפילות והברכות‪ ,‬חיבורו של‬
‫רבי אשר בקראקא‪,‬אביו‪-‬זקנו של מהר"מ מלובלין‪,‬במחצית הראשונה של המאה השש‪-‬עשרה‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן נראהכי לימוד‬
‫הקבלההתחיל מתפשטבפוליןרק באמצע המאה הזאת‪ ,‬בעקבות השפעות שבאומאיטליה ומארץ‪-‬ישראל‪,‬שניהמרכזיםהגדולים‬
‫שללימודי הקבלה בזמן ההוא‪ .‬אכן גם לאחר שגברה ההתענינות במחשבות המקובלים לא באה כאן תסיסה עמוקה‪,‬שסימני‬
‫יצירה טבועים בה‪,‬כגוןזו שמצאנו בארצותההן‪ .‬למן המחצית השניה של המאה השש‪-‬עשרה מתרבותהעדויותעל התפשטות‬
‫רבה שללימודי קבלה בקהילות פולין‪ ,‬ולאו דוקאביןחוגי החכמים ונושאי‪-‬התורה בלבד‪ ,‬אלא גםביןבעלי‪-‬הבתים ואנשים‬
‫שהשתרשותם בתרבות הרבנית לא נחשבה לעמוקה ביותר‪ .‬על זהמעידים קריאות‪-‬התקרוקטרוגיהם של כמהמגדולי התורה‪,‬‬
‫כגון הרמ"א בס' "תורת העולה" וכגון המהרש"א בחידושי האגדות שלו למסכת חגיגה‪.‬‬
‫המקובלים מבין חכמיפולין הביאו את האינטרסים הילו מאיטליה; גם ר' מתתיה דילקרוט בקראקא וגם ר' מרדכי יפה‬
‫למדו שם‪ ,‬ופירושיהם לאחדים מספרי‪-‬המופת של הקבלה הספרדית מראים אותםכתלמידיםנאמניםלמקובליאיטליה‪.‬פירושו‬
‫של ר' מתתיה על ס' "שערי אורהז של ר'יוסף ניקאטילה ופירושו של ר‪ ,‬מרדכי יפה ספרו של ר' מנחם ךיקאנטי על‬
‫התורההיו שני הספרים הראשונים מבין היצירות הספרותיות של חכמיפולין שנדפסו בזמן ההוא‪ .‬המספר הגדול של ספרי‬
‫קבלה‪ ,‬שנדפסו בסוף המאה הט"ו בקראקא ובלובלין‪,‬מוכיחכי אמנם רבהיה הביקוש לספרות כזאת‪ ,‬אלא שכמעטכל הספרים‬
‫הללו לאהיו מיצירותיהם של חכמיפולין עצמם‪ .‬במהלך‪-‬רוחו של הציבור נתבלטה נטיה לצד הקבלתומכיון שאותה שעה‬
‫כבר נחשב הזהר מזמן לספר קדוש בקיבוציםיהודיים אחרים‪ ,‬ובפרטבין הספרדים‪,‬הריאין פלא שגם בפולין זכה להערכה‬
‫דומה‪ ,‬אלא שהיקלטותו בהכרתם הדתית של חוגים רבים‪ ,‬לא עוררה כאן תהייה איזו‪-‬שהיא‪.‬‬
‫עם התפשטות הקבלה החדשה‪ ,‬שנוצרה בצפת באמצע המאה הט"ו‪ ,‬באוהדיה גםעדפולין‪ ,‬במשךזמןניכר כבשלו ר' משה‬
‫קורדוכירו מקום בראש אצל העוסקים בנסתר‪ .‬הספר זפרדס רמונים"‪ ,‬שנתחבר בצפת בשנת ש"ח (‪ ,)1548‬נדפס לראשונה‬
‫בקראקא בשנת שנ"ב (‪,)1592‬ואין ספקכי בדור ההוא נחשבה קבלתו לפסגת ההישגים בחכמת הנסתר‪ .‬אנשי קראקא הפכו‬
‫והיפכו בו‪ ,‬ועוד בדור שלאחר זה תיבר ר'יואל סירקש בעל "בית חדש"פירושעלהספר‪ ,‬שנשתפרבכתב‪-‬יר‪ ,‬וקבלת הרפ"ק‬
‫החזיקהמעמדבמידהרבה‪,‬גם כשהתחילה קבלת האר"ילהשפיע אףהיאביןיהודיפולין‪,‬אין אמתהיסטוריתבדעות המתהלכות‬
‫והנשנות בספרותנו גם בדורנו‪ ,‬כאילו כבשה הקבלה החדשה של ר' יצחק לוריא את יהדותפולין מיד אחרי פטירת האר"י‬
‫(‪ ,)1572‬האגדות על פעולתו של ר'ישראי‪9‬רי‪2‬בפוליזבזמז ההוא'שכאילו בא אל המהאש"ל (שנפטרבתחילת שנת של"ד)‬
‫ללמדו את קבלת האר"י ‪-‬אין להן כלל יסוד היסטורי‪ .‬עד סוף המאה הט"ז הגיעו לפולין רק הדים קלושים של הרעיונות‬

‫עי‬

‫‪36‬‬

‫החדשים שנרקמוע"י האר"יוסיעתתלמידיו בצפת‪ ,‬ונראה ששום ספר מהספרות הלוריאנית לאנפוץ שםלפני שנת ‪ .1600‬פה‬
‫ושםהביאעמושליח מארץ‪-‬ישראלדפים אחדים מקונטרסי האר"י או מכתבי ר'חייםויטאלתלמידו‪ ,‬אבל שוםדברשלםלאהיה‬
‫בזה ושום השפעה‪ ,‬מחשבתיתאוציבורית‪ ,‬לאיכלה לצאתמכך‪.‬מי שנפשו חשקה בתורהזו‪,‬היהצריךלעלות לארץ‪-‬ישראל או‬
‫ללכת לאיטליה‪ ,‬ששם פעל בשנות התשעים‪.‬של המאה הט"ז ר' ישראל סרוג‪ ,‬אשר הופיע שם כתלמידהאר"י‪.‬הוכחתי במקום‬
‫נ‬
‫אחר שחכם זה לאהיה מעולם תלמידו של האר"י‪ ,‬אלא במובן הרוחני בלבד‪ :‬הוא התעמק בכתביהם שלבני החוג הלוריאני‬
‫בצפת‪ ,‬הוסיף עליהם כמה הוספות מקוריות מאוד‪ ,‬שינה כמהשינוייםלפי רוחו‪,‬והפיץ בכתב ובעל‪-‬פה אתדעותיוהללו בשם‬
‫קבלת האר"י‪ ,‬ואף הצליח בזה מאוד‪ .‬המקובלים בארץ‪-‬ישראל לאנזדרזו כלל להפיץ בחוץ‪-‬לארץ את חכמת האר"י‪ ,‬שנחשבה‬
‫סגולה מיוחדת של ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ואילו תלמידי סרוג באיטליה לא נתפסו לפקפוקים או חשבונות כאלה‪ .‬רק אחרי שנת ‪,1600‬‬
‫כשלושים שנה ויותר אחרי פטירת האר"י‪ ,‬שהה גםסרוג עצמו זמן‪-‬מה בפולין ‪ 2‬ועשה רושם‪ ,‬ובאותה תקופה מתחילותלהגיע‬
‫לפוליןגם כתיבותיהם שלר'מנחם‪-‬עזריהמפאנו‪ ,‬ראש החוגהלוריאניבאיטליה והמעבדהספרותיהעיקרישלתורת סרוג‪,‬וכתבי‬
‫שארחכמיםבניחוגו‪ .‬כמה מכתבים אלהנתייחסו כברעל שםהאר"י‪,‬אף‪-‬על‪-‬פישאיןכלספק שלא"מגויתהאר"ירדו את הדבש"‬
‫הזה‪ ,‬אלאעשו להם מטעמים כאשר אהבו‪,‬יחדעםזה התחילו להתפשט גםכתביו שלר'הייםויטאל‪,‬לכלהפחותחלקוםחשובים‬
‫למדי מכתביםאלה‪.‬מקובליפוליןקיבלו את התורותמשני המקורות הללו גםיחד כקבלת האר"י‪ ,‬ובמחצית הראשונה של המאה‬
‫הי"והננועדיםכאן להתעוררות ניכרת‪ ,‬בפרט בדרומה שלפולין‪.‬‬
‫פרצופה המיוחד של קבלה פולנית זו נקבעה בעיקרעל‪-‬ידישניקויםאופיינים‪ .‬ראשית כלהננומוצאיםכאןמזיגה‪ ,‬כמעט‬
‫ללא כל הבחנה‪,‬בין יסודות מתורת הרמ"ק ומתורתהאר"י‪ .‬לדעת כמה מקובלים‪ ,‬ובפרט בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬נחשבהמזיגהזולחטא‪.‬‬
‫כסבורים היו שאסור לערבב את הקבלות ולעשותן הטיבה אחת‪ .‬אבל דוקא זה מושך את רוחם שלראשי המדברים בפולין‪.‬‬
‫יתר‪-‬על‪-‬כן‪ ,‬אפשר לומרכיהוסיפו למזיגה ‪ 11‬מכל הבא לידם גם מיסודות הירושה העשירה של הקבלה הספרדית ושלחסידי‬
‫אשכנז‪ .‬כתביהם של שנים מראשי המקובלים בפולין בדור ההוא‪ ,‬ר'אריה‪-‬לןביךילו‬
‫ק ור'נתן שפירא‪ ,‬מעידיםעלכך‪ .‬הספר‬
‫"מגלה עמוקות" של ר‪ ,‬נתן שפירא‪ ,‬ספר מפורסם מאוד במשך דורות רבים‪ ,‬אינו כלל ספר לוריאני במובן המדויק‪ .‬המחבר‬
‫אינובונה את פירושיו על התורה‪ ,‬ובפרטעל הפסוק (דברים ג' כ"ג)‪" :‬ואתחנן אל ה'" וגו'‪,‬על תפיסה סיסטמאטית של מערכת‬
‫רעיונית אחת‪ ,‬אלא מעמיד זה על‪-‬יד זה דרושים הנבניםעל‪-‬פי "הקדמות"‪ ,‬הלקוחות משיטות שונות ואף סותרות לגמרי‪ ,‬החל‬
‫מס' "סודי רז‪:‬יא" של ר' אלעזר מוורמס וכלה בס' "הכוונות" של ר'חיים ויטאל‪ :‬ומרובות הן ההקדמות בשם האר"י שבאו‬
‫למעשהמכלביר"יסרוגותלמידיו‪,‬ובעיקרמס'"כנפייונה"‪,‬שנעשהבדורההואלאהדהמקורותהעיקרייםשלקבלהפסיבדו‪-‬לוריאנית‪.‬‬
‫כל היסודות השונים דרים כאן בכפיפה אחת‪,‬ואין למחבר כל הכרה בסתירותהיסודיות שביניהם‪ ,‬העדר האינטרס התיאורטי‬
‫הטהור והתגברות האינטרס הדרשני‪ ,‬שניהם מביאים במידה שוהלידי טשטוש הגבולות במערכות הרוח‪ ,‬כלהדרכים והשיטות‬
‫הן בעלות ערך שוה ופותחותסיכויים שוים להגיע להבנת סודותעמוקים‪ .‬עמדה כזאת רחוקה מאוד מסה שראוי לקרוא עמדה‬
‫לוריאנית אמיתית‪ .‬אולי אפשר לראות בדרכי בעל "מגלה עמוקות" הד גם להתפתחות המיוחדת שללימודי התלמודבארצו‪.‬‬
‫בניניה"אופנים"השוניםבפירושועלתפילת משהדומיםלבניניפלפוליםעלסוגיא קשה‪.‬ראוילציין גם את התגברותו המופלגת‬
‫של יסוד הגימטריה בשימושה הקיצוני ביותר בספרי מקובליםאלו‪.‬אין כמובןכל הידוש בעצם השיטה לצרף מחשבות ולבנות‬
‫בנין‪ ,‬ספק דרשני ספק סשקילאטיווי‪ ,‬על דרך הגימטריה ולהטי המספרים; לא רק ספריחסידי אשכנז אלאגם ספרי ר' מנחם‪-‬‬
‫! ‪-‬ישראל סרוג ‪-‬תלמיד האר"י ?" ‪-‬ברבעון "ציון" שנה ה' (ת"ש)‪ ,‬עמ' ‪ .243-214‬קטרוגו של ש‪.‬א‪ .‬הורודצקי על העובדות שנקבעו שם‪,‬‬
‫לא העלה שום נתונים שלא נבדקו באותו מאמר‪ ,‬ואין כאן המקום להאריך‪.‬עיי‬
‫ן בטהרו "תורת הקבלה של האר"י" (תש'ז)‪ ,‬עמ' ‪41-79‬‬
‫‪ 9‬עובדה זו‪ ,‬שנתבלבלהע"י סיפורי‪-‬האגדה (המקדימים את זמן ביקורו בפולין)‪ ,‬מוכחת ממסורת משפחתית שנאמרה לפי‪-‬תומה ועומדת אפוא‬
‫בחזקת נאמנות‪ .‬ר' אברהם‪-‬ישראל סג'ל העליר מספר בשנת תם*ח (‪ ,)1708‬בהקדמתו להוצאת הילקוט שמעוגי בפראנקפורט‪,‬עליחוס משפחהו‬
‫ואגב אורחא הוא מעיר‪ ,‬כי ריי סרוג "אחד מגדולי תלמידי‪ .,.‬האר"י ז"ל העיד על נשמתזקיני הגאון מהר‪-‬פ [פנחס]הלויהורוויץ שנשמתו‬
‫היא נשמת התנא האלקי ר' פנחס בןיאיר‪ .-‬רב זה (גיסו של הרמ"א) נעטף בקראקא בשנת שע"ח‪ .‬ואמנם רגילהיה סרוגלהגיד לבני אדם‬
‫את שורש נשמתם או גלגולם‪ ,‬כאשר ידענו ממנהגו באיטליה‪ .‬נראה אפוא שמסורה זו‪ ,‬שנמסרה בחוגי משפחה אחת‪ ,‬איננה בדויה‪ ,‬ואכן‬
‫נמצאותגידינו העתקות מכתבי סרוג שמוצאן מפולין רק מתחילת המאה השבע‪-‬עשרה‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫עזריה מפאנו‪,‬וביניהם הס'"כנפי יונה"‪,‬מצטייניםבנטיהזו‪ .‬ובכל‪-‬זאת ארוכה הדרך מהשימושהארעי וחסר‪-‬הפרצוף בספריהם‬
‫אלבניני המספרים האדירים‪ ,‬המפליאים ומתמיהים ולפעמים גם מדהימים את הקורא‪ ,‬בס' מגלה עמוקות‪ ,‬שמחברו "שיכור‪-‬‬
‫מספרים" ממש‪ .‬כבר העיר בצדק יקותיאל גינצבורג ‪ 3‬על כשרון מתימאטי בשדה המספרים אצל ר' נתן שפירא‪ ,‬המתבטא‬
‫בהברקות נפלאות ובבנינים שלימים של גימטריאות מסובכות‪ ,‬המשמשות אצלולצרכי הדרשנות המיסטית‪.‬‬
‫הקוהשניהמייחד את כתביהם שלגדולי הקבלהבפולין במחצית הראשונה של המאההי"והיא משיכתם החזקהאחרי תורת‬
‫"הקליפה"והענינים הקשורים ב"סטראאהרא"‪,‬בתחום החשוךוהשטנישלהעולם‪.‬וגםכאןמקוריותםאיננה בעצם העמדתהרעיון‬
‫על תחום "הקליפה" או כוחה בעולם והצורך להתגבר עליה ולבטל אותה‪ .‬כל זה בא להם בירושה מס' הזוהר וגם מקבלת‬
‫האר"י‪ .‬מה שמפתיע אותנו כאן‪,‬זוהי מדת ההקסמה שהוקסמועל‪-‬ידי התחום הזה והתפיסה האישית החריפה שלהקליפות‪.‬יש‬
‫מקובלים (ועד כמה שאני יודע יש מקובלים כאלה אךורק בפוליןו)‪ ,‬שאין אתה מוצא בדבריהם כל נטיה להתעמק בסודות‬
‫העיוניים של מערכת האלהותורזיה ושמכל תורות האר"יעל הצמצום‪ ,‬השבירה ותיקון העולם לא עמדו אצלםבחיוניותם אלא‬
‫אותם היסודות המבליטים אתהיבקותו האישית של האדם על כל צעד ושעלעם "קליפות" בעלות פרצוף ושם מיוחד‪ .‬הצד‬
‫השטנישלהעולם מטילכאן את צלועלכלגילוייחיי האדם בכוחשאין דוגמתו אצל מקובליםאחרים‪.‬דימונולוגיה מוזרהביותר‬
‫צומחתכאן מכל צד ומכל עבר‪ .‬הצורך "לבטל" קליפה מסוימתעל‪-‬ידימעשי האדם מחייב קודם בלידיעהעל מהות הקליפה‬
‫ושמה‪ ,‬ובתמהון לא מועט יעמוד הקוראבפני התפרצותי‬
‫ו של צבאות צבאות של קליפות המופיעות כאן בפעם הראשונה‬
‫וכאילומיתולוגיה שלימה נארגת סביב להן ‪-‬דברים שלעתיםאין להם לא אחיזה ולא מקור בדברי הראשונים‪.‬‬
‫הדמות המפליאה ביותר מבחינהזו והמהווה חידה שאין לה לעת‪-‬עתה כל פתרון‪-‬היא אישיותו של ר' שמשוןבן פסח‬
‫‪ ,‬שנהרג על קידוש השם בגזירות ת"ח בראש קהלתפולנושה‪ .‬כברבדורו הלך שמולפניוכלדול מקובלי ארצו‪,‬‬
‫מאן‪99‬רןפוליה‬
‫וגם אחרי מותו נשתמרה המסורת על גדולתו המופלגת בנסתר במשך דורותרבים‪ .‬חוקרים גמאה האחרונה וגם בדורנו רצו‬
‫לראותבו אתהתועמלןהראשילקבלתהאר"יבפולין‪-‬ולא נתנו דעתםעלכך שכלדברי הקבלה שלו אשרהגיעולידינו‪,‬מהווים‬
‫חידהואין להם בעצם לא שורש ולא ענף בדברי האר"יותלמידיו‪ .‬הכלבנויכאןעל תורת השמות של כוהות ה"סטרא אתרא*‬
‫וידיעת הכוחות המסוגלים להתגבר עליהם ו"לבטלם"‪ .‬הכל מעשה‪-‬רקמה של סיתום חדש ומלאכותי בכמה מחלקיו‪ ,‬שלהטי‬
‫הגימטריה באים לסייע ולבסס אותו‪ ,‬אבל מעבר לתחום זהאין נראית בל תפיסה יסודית ועקבית של סוד האלהות או של‬
‫העולםהפנימי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ד‬
‫אמרתי שאין לדברים כל שורש בקבלת האר"י ‪-‬ועלי לפרש את‬
‫ששן כל שרידי כתביו של ר' שמשון מלאים‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ם‬
‫י‬
‫ט‬
‫א‬
‫ט‬
‫י‬
‫צ‬
‫ה‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ש‬
‫א‬
‫ק‬
‫ע‬
‫א‬
‫ד‬
‫ל‬
‫רמיזות לדברי האר"י ולקונטרסים הדוגלים בשמו ובשם תלמידיו‪ .‬אב‬
‫ו‬
‫א‬
‫ב‬
‫ש‬
‫מלשונות‬
‫בון‬
‫האר"יובין שבאו בשם מקורות אחרים‪,‬בדויים הם ולשוא תחפש אותם במקורותעצמם‪.‬ורוחם שלהדברים מתנגדת במקרים‬
‫רבים באופן בולט לרוחה של קבלת האר"י האמיתית‪.4‬‬
‫יש כאן אפוא בעיה של פסיבדו‪-‬ץפיגראפיה שלימה‪ ,‬שלפי פרצופה ורוחה בודאי לא נולדה בארץ‪-‬ישראל ולא באיטליה‪,‬‬
‫אלא בפולין עצמה‪ .‬והיא שימשהבידי המקובלים לתכלית ברורה למדי‪ :‬מאחורי שמות של ספרים שלאהיו ולא נבראו או‬
‫מאחורי "קונטרסי האר"י"‪ ,‬שאיש בדור ההוא לאיכולהיה לדעת את תכנם האמיתיבדיוק‪ ,‬הסתירו אתחידושיהםהאמיתיים‪,‬‬
‫דברים שנרקמו במצפוני לבם והמנטאים את הרגשתחייהם‪ .‬אפשר להבין את השימוש הפסיבדו‪-‬אפיגראפי בשמו של האר"י‬
‫בדור שבו כבר גדלה אמנם האגדהעליו ונפוצו "שבחי האר"י" ברבים‪ ,‬אבלתוכן תורתו העיונית לאנודעעדייןאפילו לרוב‬
‫המקובלים עצמם‪ .‬את הכתבים שלאיכלו להשיג מארץ‪-‬ישראל אפשר היה לסבר מחדש בפולין‪ ,‬ועל הקונטרסים המועטים‬
‫‪, 8‬ר‪,‬נתןשפירא"‪-‬שהתקופה"‪ ,‬כרך ס"ה (תרפ'ט)‪,‬עמ'‪.497-488‬תיאורוחודרואמיתייותרמןהתיאורים שהורודצקי תיאר את דמותו של ר'נתן‬
‫שפירא בכמה מספריו‪.‬‬
‫‪4‬דברי אלו על אופי קבלת ר' שמשון ועל "מקורותיו‪ .‬רחוקים כל‪-‬כך מן המסורת העוברת אצלנו מספר לספר‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ם‬
‫י‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ו‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ו‬
‫שלא‬
‫קבלה‬
‫המתמיהה‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ס‬
‫י‬
‫ם‬
‫י‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ם‬
‫י‬
‫נ‬
‫ו‬
‫י‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ה‬
‫י‬
‫פ‬
‫ו‬
‫א‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ו‬
‫י‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ר‬
‫י‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ע‬
‫שנאמרו‬
‫עד שעלי להדגיש‬
‫הפסיבדו‪-‬אפיגראפי‬
‫של קבלת ר' שמשון‪ ,‬מסתברת מתוך העדריחס בקורתי לבעיות של קבלת האר"י ומפרותה מצד חוקרינו‪.‬יש להעיר‪ ,‬אגב אורחא‪ ,‬שפעולה‬
‫פטיבדו‪-‬אפיגראפית של מקובלי פולין במאה היעז יצרה גם את הקונטרס הבקרא "זוהר לרות' או "ס' הר אדני' (על שם העיר הראדנא)‪ ,‬שנדפס‬
‫במה פעמים (בראשונה בשנת תע"ב‪ )1712 ,‬ונכלל גם במהדורות מודרניות של היזוהר החדשי‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫שבאמת הגיעו לידם‪ ,‬אפשר היה להוסיף כהנה וכהנה‪ .‬וההוספות הללו הן‪-‬הן המכילות את תרומתם המקורית של מקובלי‬
‫פולין‪ ,‬שנשתכחה ולא הוכרה מקוריותה‪ ,‬בלל שיטתם לתלות את דבריהם באחרים‪ ,‬ונבלעה ללא כל הבחנהבימה הגדול של‬
‫קבלת האר"י או מה שנקרא בשם זה במשך הדורות‪ .‬פירושו של ר' שמשון מאוסטרופוליה על ספר"קרנים"‪ ,‬שהוא עצמו‬
‫שייך לסוגהיצירות החדשות האלה‪,‬רחוק במידה שוה גם מהאוירה הרוחנית‪,‬של ס'עץחיים לר'חייםויטאלוגםמזו שלספרי‬
‫ר"י סרוג ותלמידיובאיטליה‪.‬עוד לא נבדקה השאלה‪,‬עד כמה ישכאן אולי יסודות עממיים ופולקלוריסטיים‪ ,‬מאמונתיהודי‬
‫אוקראינהבדור ההוא(שידיעותינועליה מועטות ביותר)‪,‬ועד כמהישכאןמשוםיצירתוהאישיתשלהכותב‪,‬המאכלםאתעולמו‬
‫י‬
‫הפנימיאוכלותיה משונהביותר‪.‬‬
‫‬‫ר‬
‫דבר אחד מתברר מכלהימו ‪ :‬הקבלה בפולין בתחילת המאההי"ו‪ ,‬בתקופת הזהב שלה‪,‬איננה כלל קבלתהאר"יהאמיתית‬
‫ואינה הקבלההפסיבדו‪-‬לוריאנית של סרוג‪ ,‬אלאיש בה משום הרכבת התורות החדשות הללועל משהו חדשומקורי בדעותיהם‬
‫שלגדולי המקובליםבפולין‪" .‬משהומקורי" זההוסיף כנראהעל עממיותה של קבלהזוועזר להשתרשותהבחוגיםרחביםלמדי‪,‬‬
‫אולם מאידךגימאגרע משלימותהבניןהשיטתי שמצאנו אצל הרמ"ק‪ ,‬האר"י וסרוג‪,‬כל אחדלפי דרכו‪ .‬טשטושזה של האופי‬
‫הסיסטמאטי של הקבלות ובלבולם במערכת הדרשנות גרמולכך‪ ,‬שתרומתם שלמקובליפולין למחשבה הסיסטמאטית שלהקבלה‬
‫במשך דורות רבים כמוהכאפס‪ .‬רק בעקבות התנועה השבתאית הופיעו פה ושם נסיונות שלחדירה סיסטמאטית לתוך בעיות‬
‫היסוד של הקבלה(כגון ס'שעריגןעדןלר'יעקב‪-‬קופילליפשיץ)‪.‬‬
‫אךאין להטיל כל ספק בהתפשטותם העצומה שללימודי הקבלהבפוליןבדורותהללו‪.‬מימיר' משהטיסךלש‪ ,‬שהתאונןעל‬
‫אנשי ההמוןכי "בחשכה יתהלכון‪,‬איןיודעים לפרש סדרה או פרשה בפירוש רש"י וקופצים ללמוד הקבלה"‪,‬ועדימיגזירות‬
‫חמיילניצקי מתפשטת הקבלהוהולכת‪ .‬בשנת ‪ 1638‬מזכיר שמחה לוצאטו‪ ,‬בספרו האיטלקי על מצב היהודים‪ ,‬את מדינתפולין‬
‫כאחד משני המרכזים של לימוד הקבלה בארצות אירופה‪ .‬אם ר' משה איסרלש ניסה עוד בספרו "תורת העולה" לקשר אב‬
‫הפילוסופיה העברית והחקירה עם יסודות הקבלה ולהעמידם על זהותם הפנימית‪,‬הרי בינתים נשתנוהזמנים והקבלה תופסת‬
‫את מקומה בזכות עצמה ומבלי להיזקק לחסותה של החקירה‪ .‬ותהליך זה נמשךוגובראחרי השואה והחורבן‪ ,‬שבאועליהדות‬
‫פולין ואוקראינה משנת ת"חואילך‪.‬‬
‫רעיונות המקובלים ובפרט המשיחיות המיסטית‪ ,‬הגנוזה בתורת האר"י על מהות הגלות ומהות הגאולה‪ ,‬הפכו יסוד קבוע‬
‫בדברי הדרשנים הגדולים שקמו בדור שלאחרהגזירות‪ .‬הקבלה נעשתהכאן עממית והיא הודרת לתוך הקהל הרחב‪ ,‬לא רק‬
‫בצנורות של ספרי תפילה וספרי מוסר הנמשכיםאחרידרכיהמקובלים אלא גםעל‪-‬ידיהדרוש‪ .‬הדרשןהעממי המפורסםביותר‬
‫בתקופה שלפני הגזירות‪ ,‬ר'ברכיה‪-‬בירךבעל "זרע בירך"‪ ,‬השתמשעדיין בדרושיו בזהירות מסוימת ביסודות הקבלה‪,‬ואילו‬
‫ספריהם של גדולי הדרשנים בדור שלאחריו רוויים אוירת הקבלה‪ ,‬רעיונותיה ושברי רעיונותיה‪ ,‬על כל גדותיהם‪ .‬מורשת‬
‫רעיונותיהם וצירופיהם המיוחדים של מקובליפולין הנזכרים למעלהודבריהם של מקובלי צפת‪ ,‬שספריהם התפשטו בדורהזה‬
‫מאוד‪-‬מאוד‪ ,‬אלה ואלה שימשו לדרשנים כבתי‪-‬אוצר‪ ,‬אשר מהם נלקחו ההנחותלבנין דרושיהם‪ ,‬דוגמאות למופת שלדרךזו‬
‫מוצאים אנו בספריהם של ר' אהרון‪-‬שמואל קיידאנוסר או של ר' בצלאל בן שלמה‪" ,‬שהיה דרשן בקהילה המפוארה ק"ק‬
‫~ליצק"י ספריו של ר' בצלאל‪ ,‬ביחוד ס' "עמודיה שבעה" ו"קרבן שבת"‪,‬היו חשובים ביותרבעיניבני הדורותהללו‪ .‬עולם‬
‫הקבלה הואאויר‪-‬הנשימה שלהם‪.‬‬
‫אםאינני טועה‪,‬יש לחפש בחוגי הדרשנים ברוה הקבלה את המקור לאחד החידושים התמוהים בספרותנו‪ ,‬שמסופקני אם‬
‫עמדועל מקורו‪ :‬כוונתי ל"מדרשי הפליאה" שמופיעים מכאןואילךבספרותנו‪ .‬אלו הם מאמרים פאראדוכסאלייםואףמבהילים‬
‫המנוסחיםבלשון המדרש(כגון"איןמניחיןתפלין אלא בשבת" וכיוצא בזה) והמסכמים בצורהמפתיעהאיזהצירוף שלמוטיבים‬
‫רחוקים; אףיש שהם משמשים בבחינת "משניות" קצרות לדרושים המפענחים אותם באריכות‪..‬ספק גדול אם "מדרשיפליאה"‬
‫אלה נולדו בראשונה בישיבות כתרגילי חריפות בשדה האגדה‪ ,‬שטן מוכיחה הבדיקה של הופעתם הראשונה בספרותנו‪,‬כי‬
‫מחוגי הדרשנים הנ"ל מוצאם‪ .‬האגדה הקדומה כאילו לא הספיקהעוד לצרכיהם‪ ,‬והם ביקשוצירופים חדשים ומחשבה חדשה‪,‬‬
‫בדרך המשך הצורות הספרותיות של האגדה‪.‬מפולין נתפשטווהגיעו "מדרשי פליאה" אלו לאשכנז וגם אל הספרדים‪ .‬יתכן‬

‫‪39‬‬

‫שלאחר שהומצאה צורה פסיבדו‪-‬מדרשית זו‪ ,‬השתמשו בה גם לשם חריפות סתם‪ ,‬אבל מקורה באוירת הקבלה בפולין‪.5‬‬
‫גזירות ת"ח באו כמהלומה איומה על ראש יהדות פולין‪,‬והרי זו אחת מלמיהות ההיסטוריה‪ ,‬שדוקא לאותה שנה נקשרו‬
‫תקוות גאולה לוהטות ביותר‪ .‬לאחר ששלו כל הקצים שנוכרו בספרי הראשונים וגם בספר הנוהר‪ ,‬נתלו המקובלים במאמר‬
‫אחד בזוהר‪ ,‬שהבטיח אמנם לא את הגאולה (שהיתהצריכה לבוא‪,‬לדבריו‪ ,‬בשנת ‪ 1300‬בערך)‪ ,‬אבל את תחית המתים הסופית‪,‬‬
‫שלאחר הצרות העתידות להתעורר עם קיבוץ הגלויות‪ ,‬בשנת ת"ח (‪ ,)1648‬כנגד הפסוק (ויקרא ב"ה)‪" :‬בשנת היובל הזא"ת‬
‫תשובו איש אל אחוזתו"‪ .6‬לאחר זמן הוציאו את דברי הזוהר מפשוטם ורבים ממקובלי צפת‪ ,‬איטליה ופולין חשבוכי שנת‬
‫ת"ח עתידה להיות שנת הגאולה דוקא‪ .‬דברים מלאיםענין הננו קוראיםעלכך בספר "עמק המלך" לר'נפתליביבך‪,‬שהופיע‬
‫בדפוס בשנת ת"ח עצמה באמסטרדאם‪" .‬בכל דור ודור יברא הקב"ה צדיק אחד הראוי שתשרהעליו שכינה כמשהרבנו‪ .‬אם‬
‫דורו זוכה לכך ויגאל את ישראל והכל תלוי בגלגולי הנשמות לצרף אותם‪ …‬ועוד היום אנו מצפים לאל‪ ,‬יערהעלינו רוח‬
‫הקודש ממרום ויברא אותו פעם אחרתויאירעינינו בתורתוויקח ארץ‪-‬ישראל מידישמעאל‪ ,‬שנאמרעליווהרביתיאותו למאד‬
‫מאדלגוי גדול אשימנ"ו‪ ,‬עולה גימטריא ת"ז‪ ,‬ר"ל [רוצה לומר] עד אותו זמן של אשימנ"ויהיהלגוי גדול וישתלם זכותו‬
‫של מצותמילה‪ ..,‬ובשנת ת"ח יקח משיה המלוכה ממנו‪ .‬ואע"פ שאומר[בזוהר] שהתחיהיהיהבזמן ההוא‪,‬איןבכך כלוםכי‬
‫בעוונותינושרבויצאו מהם מהשיצאו‪.‬י‪.‬והיאעתרצון‪,‬אחתמאותם הקציםשמתחיליםמיום שלכדמלךישמעאל אתקוסט~טי~א‪,‬‬
‫והוא סוד וא"ת מנוהתיעדי עד"‪ .7‬וכאשר באו במקום הגאולה‪ ,‬הגזירות הנוראות שלחמ‪:‬לניצקי והרסו והחריבו את יהדות‬
‫פולין‪ ,‬ראו בהן התחלת חבלי המשיח‪ ,‬ורבו העדויות על זה בדבריבני הדור‪.‬גיסו של ר' שמשוןמא‪991‬ריפיל‪:‬ה מספרעליו‪,‬‬
‫שניבא‪,‬לפני שנאבדמןהעולם בגזירות ת"ח‪,‬כי בשנה הזאתיתחילו חבלי המשיח "ונתןסימן לדבר שם הרשע חמי"ל ח'בלי‬
‫מזשיח י'בואו ל'כם‪ ,‬וכן חבל"י משי"ח גימטריא ת"ח"‪ .‬אבל ‪-‬הוא מוסיף מתוך עצבות ‪-‬בשנה ההיאהיה אמנם ראוילהיות‬
‫תחית המתים ואולם לאדי שלא היה חה"מ (תחיית המתים) אדרבא עוד נהרגו אלפים ורבבות ולאניתנו לקבורה ואכלו‬
‫הכלבים אתבשרם‪ …‬אמנםעל דרך הפשט הגם שלאהיה תה"מ‪ ,‬מכל‪-‬מקום התחילו חבלי משיח"‪.8‬‬
‫אחד מבני הדור ההוא מסביר‪ ,‬שכל שנות הגאולה עלולות ליהפך לשנות גזירות ופורעניות‪ ,‬והכל תלוי בתשובה‪ .‬אמרו‪,‬‬
‫שגם ר'נתן שפירא קבע "שבשנת תתנ"ו לאלף החמישי (‪)1096‬היתה עת רצוןוקץ אחד מהקצים ונרמז בפסוק "גאולה תתנו‬
‫לארץ" ולכןהיו אז גם כן גזירות קשות לעורר על התשובה‪ ,‬ומשום שלא עשו תשובה לא נגאלו אז"‪ .9‬דרשני הדור הרבו‬
‫להסביר בדרשותיהם מדוע לא באה הגאולה‪ ,‬ולהטיף להתעוררות הלבבות‪ .‬אבלראוילציין שבכל‪-‬זאת לא קמהבפולין תנועה‬
‫משיחית ממש מתוך המסיבות והתנאים המיוחדים של גולה זו‪ ,‬עד שנסחפה גם ארץזולתוך המערבולת הגדולה של התנועה‬
‫השבתאית בשנת תכ"ו (‪ .)1666‬ספק אם יש אמת בדבריו של אחד הנוצרים מבני הדור‪ ,‬המספר על משיח שקם בפוליןלפני‬
‫שכתי צבי; על‪-‬כל‪-‬פנים לא מצאנו כל זכר לכך במקורות היהודים‪.‬‬
‫ברור שההתפרצות המשיחית בזמן שבתיצבי מעורה בגורמים רבים ושונים‪ ,‬חמריים ורוחניים‪ ,‬חברתיים ודתיים גםיחד‪,‬‬
‫ואין היום כל אפשרות להבדילולהעריך את מידת השפעתו של כל גורם לחוד‪.‬אין ספק שהקרעות האכזריות‪ ,‬הדלדולאחרי‬
‫‪5‬‬
‫מס' רב פעלים לר' אברהם בן הגר"א נזכר אמנם מדרש פליאה "דפוסויניציאה ישן"‪ ,‬אבל כנראה יש כאן טעות‪ ,‬ומהדורה זו‪ ,‬שאיש לא‬
‫שהובאו בספרי חכמי הספרדים מתחילת המאה הי"ז‪ ,‬נלקהו מספרי ר' בצלאל מסלוצק‪,‬‬
‫ראה אותה‪ ,‬לא היתה ולא נבראה‪. .‬מדר‬
‫שיהפ‬
‫ר' אהרן קייראנוכר וחבריהם בפולין‪ .‬כל‬
‫‪ 6‬מדרש הנעלם שבזוהר‪ ,‬ח"א דף קל"ט ע"ב‪.‬‬
‫תלויפאעהה‪ -‬המיוחדת הזאת עוד לא נחקרה כלל‪.‬‬
‫ר' משה קורדובירו פירש גם הוא את המאמר הזה (בפירושו לפ' שמות‪ ,‬ח"כ דףי' ע"א‪ ,‬הנדפס בס' אור החמה)‪ ,‬שאשגם נתעלמו כמה קצים‬
‫בעוונותינו‪" ,‬אמנם לא יעבור משגת ת‪-‬ח לכל הדברים שבעולם‪.-‬‬
‫ט' עמק המלך‪ ,‬דף ל"גע"ב‪( .‬דברים דומים לכך ומלאיםענין מבחינת‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫א‬
‫ט‬
‫י‬
‫ו‬
‫שראה‬
‫ן שם בדף סיח ע"ב)‪ .‬המחבר אומר אמנם‬
‫את‬
‫ם‬
‫י‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ם‬
‫י‬
‫י‬
‫ח‬
‫את‬
‫'‬
‫ס‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ב‬
‫י‬
‫ק‬
‫ש‬
‫ם‬
‫י‬
‫י‬
‫ח‬
‫בקורת מדורעיי‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ס‬
‫ה‬
‫'‬
‫ר‬
‫ל‬
‫הזה‬
‫עץ‬
‫‪ 8‬ר' יצחק מוכיח‪ ,‬בהקדמתו לס‪,‬‬
‫מרבו האר‪-‬י‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ק‬
‫מ‬
‫ה‬
‫אבל‬
‫מצא‬
‫ו‬
‫פ‬
‫ל‬
‫ח‬
‫ת‬
‫נ‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ל‬
‫את‬
‫הדברים בפירוש הגוהר של הרח"ו‪.‬‬
‫נראה‬
‫ואולי‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫‪9‬‬
‫שברי לוחות‪ ,‬המכיל את שרידי כתביו של דודו יחיאל‪-‬מיכל‪ ,‬אשר נהרג בשנת ת"ח בנמריכ‪ .‬הספר גדפםבלובלין בשנת ת‪-‬מ‪.‬‬
‫כך‬
‫מספר הדרשן ר' יהודה‪-‬לייט מפינסק בתחילת ספרו 'קנה חכמה'‪ ,‬פראנקפורט ע"נ אודר תמ"א‪ ,‬דף ב'ע"ג‪ .‬גם מחברי הכרוניקות והפיוטים‬
‫על גזירות תתנ‪-‬ו רומזים כמה פעמים לתקוות הגאולה ולהם בשנה זו‪ ,‬שנהפכו להם לאבל‪.‬‬

‫י‬

‫ל!‪*4‬‬

‫המלחמה הגדולה עםשגידיה וחורבן מעמדם החמרי שליהודיפולין שימשו קרקע‪-‬צמיחה להתעוררות המשיחיתיהאפלוליות‬
‫של האופק החיצוני והפנימי‪ ,‬עלילות‪-‬הדם ההולכות ונשנות בפולין‪ ,‬המסים והארנוניות ותשלומי השוהד המתמידים לכמרים‬
‫ולשופטים‪ ,‬כל אלה הוסיפו בודאי על המבוכה ונצטרפו לאוירה הרוחנית שנסיתי לתארה למעלה ואףסייעוליצירתה‪ .‬כשבאו‬
‫הבשורות מארץ‪-‬ישראל‪,‬מאיןמיר ומשאר תפוצות הגולה‪,‬על ההתעוררות הגדולה‪,‬על חידוש הנבואה בעזהוגילוי מלך המשיח‬
‫על‪-‬ידי נתן הנביא‪ ,‬מצאו להן הד עמוק ולבבות מוכשרים בכל ארץ וארץלפיתנאיה המיוהדים‪-‬והרי לאהיה בתקופה ההיא‬
‫הבדל רבבין רוב ארצות הגולה‪ ,‬מבחינת מעמדם החמרי והרוחני של היהודים‪ .‬במהרה נודע בפולין‪,‬כי שבתי צבי ראה‬
‫בגזירות ת"ח את התחלת הגאולהוהכריזכי משיחבןיוסף נהרגבגזירות הללו‪ ,‬בדמותו שליהודיפולניאלמוני‪ ,‬בשם אברהם‪-‬‬
‫זלמן‪ ,‬שאיש לא שמע עליו מעולמי כשם ששבתי צבי עצמו נתעורר כנראה בעקבות הידיעות הראשונות על גזירות ת"ח‬
‫לחזונותיו המשיחיים הראשונים‪,‬כן יכלו בודאייהודיפולין עצמה למצוא בבשורה החדשה תגמול השמונהת ויסוריהם‪ .‬גם‬
‫נתן הנביא בעזה הבטיח להם גמול מפורש‪,‬כי בודאי לפולין מתייחסים דבריו באגרתו אל הגביר רפאל יוסף במצרים‪ ,‬מסוף‬
‫שנת תכ"ה (‪ ,)1665‬ש"לא תהיה הריגה בערלים זולת בארצות אשכנז"‪.1‬‬
‫על התפשטות התנועה בפוליןוגילוייה (שלאהיו שונים בהרבה מאלו שבשאר התפוצות) יש לנו כמה זכרונות‪ .‬רגילים‬
‫היו בשנת ‪ 1666‬לכתוב ממקום למקום וכלידיעה‪ ,‬אמיתית או בדויה‪ ,‬שבאה מקושטאלפולין‪,‬הועברה משםמיד לכמה ארצות‬
‫אחרות‪,‬להאמבורגולליוורנו‪,‬וכן נתפשטומיד השמועות שבאו לאמסטרדאם גם במזרחאירופה‪,‬כילכל אחדהיוקרוביםוידידים‬
‫בארצות אחרות ונזדרזו להודיע איש לרעהו‪ .‬ידיעות אמיתיות על אישיותו של שבתי צבי ופרטי המאורעות בקשר לכך‬
‫היו מועטות מאד‪ ,‬ולעומת זאת נתרבתה מלכתחילה האגדה‪ ,‬וכל יום‪.‬ויום צצו סיפורונסים ונפלאות שנפוצו ונשכחווהוחלפו‬
‫באחרים‪ .‬אמנם הנביא בעזה חזר והדגיש שהמשיה לא יעשה לפי‪-‬שעה כל נס‪ ,‬ובזה תיבחן אמונת ישראל וזכותם‪ ,‬אםיקבלו‬
‫אותוויאמינו בובלי אות ומופת ‪-‬ואילו למעשה שונההיההחזיון לגמרי‪,‬כי ההמונים תאבים לנסים‪ .‬מסביבתו שלהמשיח‬
‫והנביא עצמם נפוצו הסיפורים המופרזים ביותר על כלמיני מעשים שנעשו ומראות שנראו‪ .‬יעקב ש?פיךטש מספר לנו‪,‬‬
‫בתחילת שנת ‪ ,1666‬שבאו מכתביםמפולין "המבשרים שהמלך התוגרהלביש את שבתיצבי כתר מלכותובגדי מלכותוהרכיבו‬
‫על סוסעל צדימינו‪ ,‬ונפלאות אשר לא נעשומגידים‪,‬שביום בואו(לקו?טאנטינא) ותגעש ותרעש הארץ ושנכנס לחצר המלכות‬
‫רכובעלאריהושהמלך תמהעלביאתוושהגידלו שהואמלךעל ישראל‪,‬וכאלה הרבה"‪ .2‬הנהלפנינו תמונה עממית מהתעמולה‪,‬‬
‫כפי שהתנהלה למעשהבין ההמונים‪.‬אין אנויודעים עד כמה נודעו גם בציבור היהודי פרטי הידיעות‪ ,‬שנשלחולאצילים‬
‫פולנים‪,‬על‪-‬ידי כלביהםהקבועיםבבירות אירופה‪-‬מקצתהידיעותהללוהדפיס רקלפנישנים מעטות‪,‬מתוךכתבי‪-‬ידפולניים‪,‬‬
‫מאיר באלאבאן ‪- 3‬אבל יש לשער שהיהודים לאידעו פחותעל האגדות המתהלכות‪ ,‬מאשרהקורספונדנטיםמפריחי השמועות‬
‫ביןהגויים‪ .‬וכפי שמוכח מתוך פקודת מלךפולין שאביא למטה‪ ,‬קראו היהודים לא פחותמהגויים את המגילות העפות על‪-‬‬
‫אודות שבתי צבי‪ ,‬שנדפסו אז ונפוצו בכל הארצות‪.‬‬
‫התעמולה למעשי תשובה מופלגים‪ ,‬שהתנהלה אז בכל עוז והומרצה ביותרעל‪-‬ידי אגרותיו של נתן הנביא‪ ,‬נתפשטה גם‬
‫בפולין‪ .‬בקראקא נדפסו בשנת תכ"ו (להושיע"ה) לכל הפחות שתי מהדורות של ספרעממיביידיש‪ ,‬בשם"תיקוני תשובה מארץ‬
‫הצבי"‪ ,‬בהסכמתו של האב"ד ר' אריה‪-‬ליב בןזכריה‪-‬מנדל‪,‬שנזדרז גםלהעתיק אתאגרותיו שלנתןהנביאולהפיצםביןחכמי‬
‫ארצו‪ .‬מאחת המהדורות הללו שרד אחד הטפסים‪ ,‬ומהשניה לא נשתמר‪ ,‬עד כמה שידוע‪ ,‬אפילו טופס אחד!תיקוני תשובה‬
‫אלה נשלחועל‪-‬ידי הנביא מעזה או נקבצו מספרי המוסר ומדברי האר"י‪ ,‬וכל אחד מישראלנזדרז להראות את תקפובמעשי‬
‫גבורהמאין אלהי על התעוררות זו מספר לנו הכומר גאליאטון~קי מו'ךניגוב‪ ,‬בספר שנדפס בשנת ‪" :1672‬לאמזמז‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1666‬הרימה הכפירההיהודית את ראשהבוזלין‪,‬פודוליה‪ ,‬בכל ארצות רוסיה‪-‬הקטנה‪ ,‬בדוכסות ליטא‪ ,‬בממלכתפולין‪ ,‬ובארצות‬
‫הממוכות האחרות‪ .‬הם הגביהו להרים קרנם וכוח עקשנותם‪,‬הניפו את דגל המשובהוהתחילותוקעים בשופרהעזות לנצחונם‪.‬‬
‫באותו זמן הופיע במזרח‪ ,‬בעיר איזמיר‪ ,‬רמאי שנקרא שבתי צבי‪ ,‬שקרא לעצמו משיח היהודים ומשסםאליובנסים של שקר‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫' עניני שבתי צבי‪ ,‬הוצ' פריימאן (ברלין תרעע)‪ ,‬עמ' ‪.85‬‬
‫קירור ציצת נובל צבי (אוריסה תרכ"ז)‪ ,‬דף כ' ע"ב‪ .‬לאמתו של דבר לא‬
‫‪8‬‬
‫ראה ש"צ את המלך בפעם הראשונה אלא ביום המרתו‪.‬‬
‫במאמרו‬
‫‪,‬‬
‫)‬
‫ן‬
‫י‬
‫ל‬
‫ו‬
‫פ‬
‫ב‬
‫הפולני ‪ Polsce‬לל ‪( Sabataizm‬השבתאות‬
‫בספר היובל‬
‫לכבוד פרופ' ‪ neD‬שור‪( ,‬וארשא ‪ )1935‬עמ' ‪.87-82‬‬

‫‪*41‬‬

‫והבטיח ליהודים להוציאם מהגלות מבין האומות ולהחזיר להם את ירושלים ואת מלכות ארץ‪-‬ישראל‪ ..,‬והיהודים הטפשים‬
‫שמחו והיו מקוים שהמשיח יקחם על ענן ויובילםעליו ירושלימה‪ .‬וכשנראה ענן עלאיזו עיירה‪ ,‬התפארו לפני הנוצרים‬
‫ואמרו שמידיביא אותם המשיח לשבת בארץ‪-‬ישראל ובירושלים‪ ,‬בעת ההיא התענו‪ ,‬מפני משיחם‪ ,‬כמהימים בשבוע‪ ,‬ומהם‬
‫גם כל השבוע; לא נתנו אוכללילדיהם הקטנים‪ ,‬התרחצובחורף מתחת לקרח והתפללו שם תפילהשיד‬
‫ו אותהמקרוב‪ .‬במשך‬
‫החורף מתויהודיםרבים בשלטבילותיהם בקורהעז‪ .‬בכליוםהיוהולכיםלבתי‪-‬תפילתםוערכו שם אתתפילותיהם"‪ .4‬התפילה‬
‫איתה מקרוב אינה אלא סדר התיקון‪ ,‬שקבע הנביא בעזה ושנשלה לכל התפוצות ואף נדפס‪.‬‬
‫שסדי‬
‫זקיפת ראשם שליהודיפולין גרמה להפגנות בחוצות הערים ואף לפרעות‪ .‬היהודים הוליכו ‪8‬תם תמונות של שבתי צבי‬
‫ונתן הנביא; הנוצרים התנפלו עליהם והכו בהם‪ .‬מאורעות כאלה קרו‪ ,‬כנראה‪ ,‬במקומות רבים בפולין‪ ,‬שכן אנו יודעים על‬
‫פרעות כאלו בסי~סק‪ ,‬ב‪ 20-‬למארס ‪ ,1666‬בווילנא ב‪ 28-‬לחודש ובלובלין ב‪ 27-‬ע ש ר ה בפקודת המלך יאן‪-‬קאזיסר‪ ,‬מיום‬
‫פ במאי ‪ ,1666‬נאסר על היהודים לשאת את תמונתו של שבתי צבי והשלטונות נדרשו לשים קץ למהומות‪" .‬זו כבר הפעם‬
‫השניה שהגיע לאזנינו‪,‬כי אנשים פוחזים המתהפכים בתחבולותיהם וזוממים להחריב אתיהודי המדינה‪ ,‬הפריחו לא מזמן‬
‫בין הבריות‪ ,‬בתקות שוד‪ ,‬את החדשה‪,‬כאילו ניתנה רשותלכלאישואיש‪ ,‬מטעם הכנסיהועל‪-‬ידי הודעותבדויות מטעםבתי‪-‬‬
‫הדין העליונים של המלכות‪ ,‬להצרליהודים ולאבדם‪,‬ועל‪-‬ידיכך נתחוללו מהומות‪,‬נגישות‪ ,‬מעשי‪-‬שודושפיכות‪-‬דמים במקומות‬
‫שונים‪,‬כידועלכל אחד‪,‬ואילו כעתנטלו לעצמםגם[היהודים] חוצפהוקנאהומפיציםביןהבריות‪ ,‬בתורת אמת ברורה וגמורה‪,‬‬
‫את שמועת השקר‪[ ,‬שבאה] מארצותזרותעל דבראיזה משיחומוכיחים זאת לאנשים פשוטיםעל‪-‬ידי כתבים מודפסים ותמונות‬
‫מצויירות‪ .‬במקומות אחדים‪ ,‬שבהםמצוייםהיהודים הכופרים האלה‪ ,‬כבר נראות התוצאות של מעשי‪-‬משובתם‪,‬ועוד ממשמשת‬
‫ובאה מהומה גדולה יותר‪ ,‬המאיימת לתת את אותם היהודים במצור ובמצוק‪,‬כדיליחן מקום‪ ,‬באמתלתהזיופים האלה‪ ,‬לשוד‬
‫נכסיהם ורכושם של היהודים"‪ .‬המלך גוזר להשמיד כל אותם התמונות‪ ,‬הכתבים‪,‬והדפוסים‪ .5‬גם ההגמון הקאתולימיךמסלא‬
‫סארניצקי כותב באגרת‪-‬רועיםמיום ‪22‬ביוני‪,‬שהיהודים "נושאים בחוצותובשנקים בתהלוכה פומבית‪ ,‬בגללאיזו אמונה טללה‬
‫שנתחדשה אצלם‪ ,‬כתבים אחדים מודפסים‪ ,‬הפוגעים בכבוד האמונה [הנוצרית]וכן תמונות הבליהם"‪.6‬‬
‫ממחציתה השניה של שנת תכ"וישלנוידיעות מעטות אבל מלאותעניןעל המתרחשבפולין‪ .‬לתקופה זאתשייכת כנראה‬
‫תעודה אחת‪ ,‬שנדפסה בתחילת שו"ת "גאון צבי" לר' צבי‪-‬הירש הורביץ‪ ,‬ושמר זלמן רובשוב העירני עליה בראשונה‪.7‬‬
‫שם נשתמרה‪,‬אוליבצורה מקוצרת‪,‬חליפת‪-‬דבריםעל התנועהביןשניםמגאוני הדורבפולין‪.‬ר'צביהורביץ‪,‬רב בשלושהגלילות‬
‫ואמוט (קיידאן‪,‬ויזין וביךז) ואחר‪-‬כך בזאבלודוסה‪ ,‬ור' יצחק בן אברהם‪ ,‬רבה של וילנא ואחר‪-‬כך של פוזנא‪ .‬שניהםידועים‬
‫לנו יפה כגדולים בנגלה ובנסתר‪ .‬שמו של ר'יצחק'הלך לפניו בכל ארץפולין‪ ,‬ומבעל ס'"גאוןצבי" נדפס (לאחר מאהשנים)‬
‫גם פירוש בעל ערך מסויים על ס' הזהר‪ ,‬בשם "אספקלריאההמאירה"‪.‬והנה הרב מזאמוט פונהבעסקי הלכה לחברובווילנא‪,‬‬
‫ידרך‪-‬אגב הוא מבקש ממנו בסגנון נמלץ חדשותבענין ה"התחדשות" ‪-‬שם המביע הרבה מרחשי לבם של המאמינים ‪-‬אף‬
‫י סופרו‪ ,‬את הידיעות המתקבלותבווילנא‪" .‬ואגב חורפי ‪-‬הוא כותב‪-‬מחילה [לשון בקשה!]‬
‫מפציר בו להעתיק לו‪,‬על‪-‬יד‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫נ‬
‫ר‬
‫נ‬
‫את‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ע‬
‫י‬
‫ד‬
‫ו‬
‫י‬
‫ו‬
‫נ‬
‫א‬
‫אשר‬
‫ם‬
‫י‬
‫כ‬
‫ח‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ם‬
‫י‬
‫פ‬
‫צ‬
‫מ‬
‫ו‬
‫לי לאדוני במעשה אצבעותי‬
‫האדון‬
‫בציפייתנו המחוד"ש בכליוםיום תמיד‬
‫כי‬
‫מעשה בראשית לפני שמש‪.8‬ידעתיכי לא יקצר ולא יפלא ממנו כל דבר מדי הדש בחדש"ו‪ ,‬בל ימנע נא הטובבהיותלאל‬
‫ידו‪,‬יצוה נא לאשרעל ביתו להעתיק את כל ונוכחת‪,9‬והננו מוכנים מזומנים לתת את הכסף המחיר להמעתיק‪,‬ולךהצדקה‪…‬‬
‫ובימינויוושעיהודהוישראללגאלינובנפש חשוקה"וכו‪/‬הרבבווילנאמשיב לובקיצורבסוף תשובתו‪" :‬ואודות ההתחדשות‬
‫אין בלשוני מילה‪ .‬רק מה שכתב אלי הרב מיאס ובודאיידע מר מזה‪ ,‬ובזה תתענג על רוב שלום עד עולם"‪ .‬סגנון‬
‫הדברים‪,‬ובפרטלשוןפנייתושלר'צביהורביץ‪,‬מוכיח שהמדובר במאורעותשלפני ההמרה‪.‬יאסיהיתה אזעיר תורכית‪,‬והידיעות‬
‫על מאסרו המכובד של ש"צ ב"מגדלעוז" ומעשה הפלאים שסיפרועל זה‪,‬הגיעו מהר מגבול תורכיהלפולין‪ .‬ההתרגשותהיתה‬
‫וכן באלאבאן‪ ,‬במאמרו הנ"ל‪ ,‬עמ' ‪.80‬‬
‫‪4‬עיין‪ :‬רובשוב‪,‬ייברייסקאיא סטאריגא‪ ,‬כרך ה'‪ ,‬ע'‬
‫‪ 5‬את הפקודה הזאת מצא באלאבאן‬
‫‪221-219‬י‬
‫בארכיון בלבוב‪,‬עיין במאמרו הנ"ל‪ ,‬ע' ‪ .44‬מכיון שהיהודים לא הדפיסו קונטרסים על מעשי שבתי צבי‪ ,‬ברור שהכוונה לחוברות הרבות‬
‫ולעלונים‪4‬שגדפסו אז חדשים לבקרים ע"י נכרים‪.‬‬
‫‪6‬עיין‪ :‬באלאבאן‪ ,‬במאמר הנ"ל‪ ,‬ע' ‪.45‬‬
‫הספר נדפס בפראג תצ‪-‬ו‪.‬‬
‫‪ 8‬רמז‬
‫להמשך הפסוק "ינון שמו"‪ ,‬שנדרש בדברי חז"ל על שמו של משיח‪ ' .‬לשון ס' בראשית כ'‪ ,‬ט'ז‪.‬‬

‫י‬

‫‪142‬‬

‫כללית ועמוקה‪ .‬בזמן שהרב במדינת ואמוט הרחוקה כתב אתדבריולווילנא‪ ,‬נכתב בקראקאכתב‪-‬יד של ההפטרות השנה‬
‫מכי‬
‫שנשתמר בבית‪-‬הכנסת של הרמ"א‪ .‬נוסה השער משקף את הלך‪-‬הרוח שלהימים ההם‪,‬ולתוך דברי ההתעוררות שילב הסופר‬
‫חמש פעמים את שמו של שבתי‪:‬‬

‫שנדי] בשמךתישע יהודה‬
‫בקרוב תקרבישענו לנמחינו‬
‫תשבי יבשר בקול שופר‬
‫ישמע שלום בארצות תפוצות‬
‫ישראל‬
‫תכ"[ו] ‪10‬‬
‫כ"הסיון‬
‫מכמה מקומותבפולין נסעו כבר באביב ‪ 1666‬להקביל אתפני המלך החדש‪ .‬רבילייב בן עוזר‪ ,‬שמש קהילת האשכנזים‬
‫באמסטרדאם‪ ,‬מספר בזכרונותיו על התנועה השבתאית‪ ,‬שנשתמרוביידיש‪ ,‬שגם אחד מקרובי אשתו נסע מווילנא אל שבתי‬
‫צבי‪ .‬שמו היה ר' אברהם קוקש‪ ,‬תלמיד‪-‬חכם שביקר אחר‪-‬כך באמסטרדאם וסיפר לקרובוכשעיניוזולגות דמעות‪" ,‬שאכל עם‬
‫שבתי צבייחד בשר ושאר מעדנים בתשעה באב ושתהיי‬
‫ןעמו והיולפניהם מנגנים‪,‬ותורכים רקדולפניהם במקלות כאשר‬
‫המנהג שם בשעת שמחה וחג"‪ .‬וכששאל את שבתי צבי למה הוא מתיר לאכול בתשעה באב‪ ,‬השיבלו שדבר זהרמוז בשמו‪,‬‬
‫"כי שבתי צבי הוא ר"תיום תשעה באב שבתי צבי בל יתענה"‪.!1‬‬
‫כן הלכו שליחים גם מלבוב‪ ,‬ר' דודהלוי בעל "טורי זהב"‪ ,‬רבה המכובד והישיש של לבוב‪ ,‬שלח אל שבתיצבי את בנו‬
‫ר'ישעיה ואת בנו‪-‬חורגו ר' אריה‪-‬לייב בן צבי‪-‬הירש‪ .‬הם עזבו את לבובלפני פורים‪ ,‬אךהגיעו לקושטא ול"מגדל עוז"‪ ,‬מקום‬
‫מאסרו של שבתי צבי בגאליפולי‪ ,‬רק בשבוע השלישי של תמוז‪ .‬על ביקורם אצל שבתי צבי כתבודין וחשבון בכתב‪ ,‬מלבד‬
‫מה שסיפרו בעל‪-‬פה אחרי שובם‪ ,‬ועלדין וחשבון זה מיוסד הסיפור‪.‬המפורטוהמעניין שנשתמר בזכרונותיו של ר'לייב בן‬
‫עוזר‪ .‬כשסיפרו השליחים לשבתיצבי על הגזירות וההריגות שהיו בפולין משנת ת"חעד תט"ו‪,‬השיבלהם‪:‬אין אתםצריכים‬
‫לספרלי שום דבר‪,‬הרי מונח לפני כל היום ספר "צוק העתים"‪ ,‬שכתובות בו הגזירות מכל הקהילות‪ ,‬והוסיף ואמר‪ :‬מדוע‬
‫אנכי יושבבסגדי אדום וספר התורהשלי לבושאדום‪1‬כייום נקםבלבי ושנתגאולי באה! ‪ 12‬כל התנהגותו חתם היתה בכבוד‬
‫וידידות גםיהד‪,‬הוא שר"תםמזמוריתהלים בהתלהבות עצומה כדרכוויהדעם מתנות אחדותלאביהםהישיש שלחלו אגרת‬
‫בה נאמר "במהרהאני אנקום נקמתכם ונחם אנחמכם כאיש אשר אמו תנחמנו על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלתיום‬
‫נקםבלבי ושנ"תגאול"י בא"ה"‪.13‬השליחיםיצאומלפניו בהתפעלות רבהומלאים אמונהוחזרו בר"ח אבבערךלפולין וכנראה‬
‫הגיעו כבר לפני ראש השנה ללבוב‪" .‬והגידו מה שראו מהכבוד ורוב הכסף וזהב‪ …‬ולבושים שהיה לובש בכל יום בגדי‬
‫מלכותוריבוי האוכלוסין מהבאים שם והכבוד שעושיםלוהגויים‪ .,.‬ומהום כל מדינתפולין"‪ .!4‬נשארה לנו האגרת שלר' משה‬
‫סג"ל מקראקא‪ ,‬שכתב בערב יום‪-‬כפור תכ"ז לגיסו ר'מאיראיסךלשבווינא‪ ,‬בה הואמודיעעל דברהשליחותודבריהשליחים‬
‫שחזרו זה עתה‪" .‬וזהו טיפה מןהים מן הדברים הנפלאים שהגידו בעל‪-‬פה‪,‬כימייוכל לכתוב הכל‪,‬כיזה הכללכולםשווים‬
‫לטובה"‪.15‬‬

‫גם הדרשן הגדול של קהילת קראקא ר' ברכיה‪-‬בירך בעל "ורע בירך"‪ ,‬שעמד כנראה לעלות לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ביקר אצל‬

‫סו‬
‫הפאקסימילייה בספרו של באלאבאן‪ ,‬תולדות יהודי קראקא וקאזימיר‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬מול עמ'‪ .64‬האות האחרונה בפרט‪-‬השנה נקרעה מעל הקלף‪.‬‬
‫גם במלה הראשונה חסרות שתי אותיות לכל היותר‪,1‬והשלמתי את המלה 'שדי"‪ ,‬שכן ראו כבר בימים ההם בשם זה רמז לשבת* צבי‪,‬כי‬
‫ש"ן דלית יו"ד עולות בגימטריה שבת"י צב"י‪.‬‬
‫בכ"י "בשרייבונג פון שבתיצביי הנמצא עתהבידיז‬
‫‪ .‬רובשוב בתל‪-‬אביב‪ ,‬דף גיד ‪tR'Y‬‬
‫ורב תודות למר רוסטוב‪ ,‬שהרשהלי להשתמש בכ"י זה‪ .‬בקיצור שגס' תורת הקנאות‪ ,‬עמ' ‪ ,26‬נשתבש השם והושמטו סרטי הדברים‪.‬‬
‫‪2‬ן‬
‫בכע המל‪ ,‬ומשם בא התיאור המפורט והיפה אצל דוד כהנא‪ ,‬תולדות המקובלים‪ ,‬השבתאים וכו'‪ ,‬כרך א'‪ ,‬עמ' ‪ .94‬הדו"ח שלהם נזכר‬
‫‪13‬‬
‫גם בקיצור שבס' תורת הקנאות‪ ,‬עמ' ‪.17‬‬
‫קצור ציצת נובל צבי‪ ,‬דף כ"א ע"א‪ .‬המליט המסומנות עולות בגימטריה שבתיצבי‪.‬‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ז‬
‫נ‬
‫רק בכ"י ברלין של אוסף אגרות ר"י ששפורטש‪.‬‬
‫‪ 14‬שם שם ‪5‬י שם‪ ,‬דף כ"א ע"ב‪ ,‬התאריך‬

‫‪143‬‬

‫שבתי צבי ב"מגדל עוז" "ויצא ממנו בלב טופ" ‪ ,16‬אף כתב אגרת ארוכה "בוגין [גליון] שלם על כל גדותיו" עלביקורו זה‪,‬‬

‫והאגרת נפוצה בעירו ובמדינת אשכנז‪.17‬‬
‫מפולין‪ ,‬כנראה מלבוב‪ ,‬בא אל שבתיצבי גם אותו מקובל ר'נחמיה הכוהן‪ ,‬שגרם למשבר הסופילפני המרתו של "משיח‬
‫אלהי יעקב"‪ .‬מרובים הם הסיפורים על ר' נחמיה זה ומלאים סתירות‪ .‬לפי דבריו המפוכחים של ר' יעקב ששפורטש "היה‬
‫מקודם זה כמתנבאוהיו חושבים אותו למטורף ואומר דברי שגעונות"‪ .18‬לעומת זאת מספר ר'לייב ב"רעוזר‪,‬‬
‫בסוף‬
‫י‬
‫ר‬
‫י‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ימיו באמסטרדאמ (בשנת ‪ ,)1690‬שהיה תלמיד‪-‬חכםגדול "ובעל קבלהגדולשאין כמוהובפולין"‪ .‬אמנם הערכותיו של השמש‬
‫מאמסטרדאם בדרך‪-‬כלל תמימות והמוניות למדי‪ ,‬אבל הוא מעיד עליו שעוד‬
‫ידע את הזוהר וכן את כתבי‬
‫קורדובירווהאהרן"יבעל‪-‬פה‪.‬אחרי‪-‬כןסיפרו אמנם ששבתיצבי קרא את ר'נחמיההכבויהמןילזבקונאתי‬
‫אליו(וכן נמצא אצל ששפורטש)‪,‬‬
‫אבל סדר הזמנים מוכיח‪,‬כי האמת היא כפי הסיפור אצל ר'לייב ב"ר עוזר‪ ,‬שמעצמוהקדים והלך לתורכיה‪" ,‬כדי לדברעמו‬
‫פה אל פה ולשמוע מה שורש דבר נמצא בו ואם יש בו ממש אולאו‪ .‬ואת ההוצאות נתנו לו מן הקהל‪ ,‬שהרי אםלמדןכזה‬
‫קיבל על עצמו ללכת לשם‪,‬היודי קהילות ואנשים שהיו נותנים לו כסף על כסף כדי הוצאותיו‪,‬כיהיו מתאוים לדעת את‬
‫שורשויסוד הענין‪ ,‬כאשר אפשר לתאר בנקל‪ ,‬ובפרט מלמדן ומקובל כזה‪ ,‬שאיןיכולים לשטות בו‪,‬היה כל אחד שמח לתת‬
‫לומחלקו‪,…‬כי אנו היהודים בגלות המר והטל הזה אוהבים לשמוע בשורות טובות ישועות ונחמות‪ ,‬ובפרט בפולין ששם‬
‫רשעות וגלות רבה‪ ,‬וכליו‬
‫ם מתחדשים הגזירות והבלבולים‪ .,.‬והם אינם חסים על כספם והונם בשביל דבר כזה"‪.19‬‬
‫בסוף אב תכ"ו בא ר' נחמיה למבצרגאליפולי ובתחילת אלול נתקיים אותו הוויכוח הדראמאטי בינו ובין שבתי צבי‪,‬‬
‫המתואר ביתר פרטות בזכרונותיו של ר'לייב ב"ר עוזר‪ ,‬ששמע אותו מפי ר' נחמיה עצמו‪..‬המקובל הפולניאינו שואב את‬
‫טענותיו ואת הזונו על דבר הגאולה מהלכות המלכים של הרמב"ם (כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬ר' יעקב ששפורטש)‪ ,‬אלא ממדרשי הגאולה‬
‫והאפוקאליפסות של הראשונים‪ ,‬מס' "אותות משיח"‪" ,‬פרקי משיח"וכיוצאבהם‪ .‬ספרות עממיתזו תופסתבדמיונו מקום בראש‬
‫עלפני כל דברי המקובלים‪ .‬הוא תובע משבתי צבי‪,‬שיוכיח לו במה מעשיו מתאימים למה שכתוב באגדות ההןעלהקץיכי‬
‫הרי הוא‪ ,‬המקובל העממי‪,‬מבין את הדברים הללו כמות שהם‪,‬ואינו מקבל ביאורים מיסטיים‪ ,‬המוציאים אתדבריהראשונים‬
‫מפשוטם‪ .‬על‪-‬כן אינו מוצא בשליחותו של שבתי צבי את קיום דברי החזון של הראשונים‪ .‬הוא שואל‪" :‬איה איפוא משיה‬
‫בןיוסף משבט אפרים שילחם תחילה עם גוג ומגוג‪ ,‬ואחריכןיקבץ גוג ומגוג את עמו וילחם פעם שנית בישראל ויהרוג‬
‫את משיח בןיוסף בשערי ירושלים‪ ,‬והיהודים שיהיו עמו ינוסו למדבריות לארץ לא זרועה ויאכלו עשב השדה ותהיה עת‬
‫צרה לישראל אשר כמוה לא היתה וישארו רק מעט מהיהודים והם הצדיקים הגמורים שיעמדובנסיון‪,‬כי נתנו שכמם לסבול‪,‬‬
‫ואף הםיהיו מפוזרים ומפורדים וכל אחד מהם יחשוב בלבוכיאין עוד יהודי בעולם"‪ .20‬ור' נחמיה שואל‪ :‬הרי לאראינו‬
‫כלום מכל זה ומה אפוא עשית אתה? והננו עדים למעמד פאנטאסטי ביותר‪ .‬שלושה ימים מתווכחים המקובלמפולין והמשיח‬
‫מאיזמיר על צדקתתביעותיו המשיחיות‪ ,‬לא במעשי נסים וגבורה אלא בדיבורים ובפירושים‪ .‬שבתיצבי משתדללהעביר את‬
‫הוויכוח על שליחותו לשדה המיסטיקה‪ :‬הכל הוא סודואין הדברים לפי פשטם‪" .‬ולא עשו כל היום רק הביאו ספר מקובל‬
‫אחד וספר מקובל אחר ונשאו ונתנו בדבר בכעס גדול עד חציהלילהוהפסיקו ונרדמואיזה שעותואתריכןהתחילו להתווכח‬
‫מחדש"‪ .‬בפעם הראשונה הועמד שבתי צבי במצב הגנה ונמצא חכם שאיננו מתרשם ממנו כשאר כל המבקרים אצלו ‪-‬ויד‬
‫שבתי צבי קצרה להושיע‪ ,‬שהריאין דרךחייו נמצאת כלל בהתאמה לספרי הקדמונים‪…‬‬
‫מקץ שלושתימים נתיאש ר' נחמיה משבתי צבי‪ ,‬ובמסיבותשאינן ברורות לגמרי‪,‬הודיע לשלטונות המבצרעל רצונולהמיר‬
‫ולהתאסלם‪ .‬הואעזב אתהעירוהלך לאךךיאנו‪19‬ל ושם מסרדברי קטרוגוממיריתעלשבתיצביכמורדבמלכות‪,‬ובזהגרם‪ ,‬שקמו‬
‫קץ למאסרו ב"מגדל עוז" והביאו את שבתיצבילפני השולטן‪ ,‬לאותו מעמדבוהמיר אףהוא‪ .‬ר'נחמיה חזרלפולין מיד לאחר‬
‫שמסר אתדבריולשלטונות התורכיים "ובא למדינת לבוב ועשה תשובה גדולה ולא עמד בהמרה כי‪-‬אם ימים מעטים"‪ .21‬הוא‬
‫ן ‪-‬בית המדרש‪ ,-‬הוצ' א‪ .‬ה‪ .‬ווייס‪ ,‬כרך א' (תרכ*ה)‪ ,‬עמ' ‪.92‬‬
‫‪ 16‬מתיך כהיי הנ"ל בם‪ ,‬תורת הקנאות (לבוב ‪ ,)1870‬עמ' ‪ .16‬י‪1‬עיי‬
‫‪20‬‬
‫‪ 18‬קצור בג"צ‪ ,‬דף כ"א ע‪-‬א וליבע‪.‬א‪9 .‬י בכתב‪-‬יד של ר'לייב ב"ר עוזר‪ ,‬דף ל‪-‬ח ע"ב‪.‬‬
‫מכה‪-‬י הנ‪.‬ל בם' תורת הקנאות‪ ,‬עמ'זו‪.‬‬

‫‪1‬י ציצת נובל צבי השלם‪ ,‬כ"י אברהם אפשטיין‪ ,‬דף רכ‪-‬ח ע‪-‬א‪.‬‬
‫‪144‬‬

‫התנהג בכשרותובחסידות מרובה‪,‬ולפי מה שכתבו לששפורטש לא השיב כל תשובהלשואליועלעניןשבתיצבי‪,‬רק אמר‪" :‬קת‬
‫לכם למשיחהאמיתי ולא לזה"‪.22‬‬
‫מעשה ר'נחמיהעורר כנראהשערוריה גדולה ברחביפוליןונחלקוהדעות‪.‬היו שדרשו את מעשהו לשבח‪ ,‬ואמרו שלא עשה‬
‫אלא לשם הצלת עמו‪,‬כי ראה סכנתכליוןלכלל ישראל אם לא?שימו קץלמעשיהתעתועים‪ ,‬והמרתוהיתהאפוא לשם שמים‪.23‬‬
‫ואחרים דרשואותולגנאיוקטרגועליו‪,‬כיהמיט שואהעל ההתעוררותהמשיחית הגדולה‪.‬יתכןשידהאחרוניםהיתהעלהעליונה‬
‫ועל‪-‬כל‪-‬פנים נרדףר'נחמיה וגורש ממקום למקום והוכרהלעזוב אתפולין סמוךלשנת תל"ה (‪)1675‬במוחרםומנודה‪.‬סיפרועליו‬
‫כלמינימעשים‪,‬ונראהשהשבתאיםהפיצו אתהשמועהשדוקאהוא‪,‬שגרם להמרתשבתיצבי‪,‬מחזיקעכשיובאמונתו‪.‬בביוגראפיות‬
‫שלשבתיצבי‪ ,‬שנכתבובידי מאמיניםכגון ר'ברוךמןאךיצו‪" ,‬תוקנה" כל הפרשה‪ ,‬ור'נחמיהמופיעכנביאשבתאי ממשוכאילו‬
‫דברלא קרה‪.24‬היו גם השמונ‪,‬כיר' נחמיה הכריז על עצמו כמשיחבןיוסף‪ .‬אבל נראה שכל אלו אינם אלא סיפורי‪-‬הבאי‪,‬‬
‫הרדיפותעליונבעו מתוך מרירות נפשם ואכזבתם שלהמוני ישראלבפוליןובאשכנז‪.‬‬
‫ג‬

‫האכזבה המרה שבאהעם המרתו של שבתיצבי‪ ,‬לא שמה קץ לתנועה השבתאית‪ .‬גםבפולין‪ ,‬כמו בכמהארצותאחרות‪,‬היתה‬
‫ההתרגשות עמוקהיותרמדיוהגיעהליסוד נפשם שלההמונים‪.‬עולם חדש נפתה לפניהם ולא קל היה לוותרעל אמיתת החזון‬
‫ואמיתת הבשורה‪ .‬וכשנתחדשה התעמולה מצד ה"מאמינים"והגיעואנשים משםוכןכתביםוקונטרסיםשאמרו‪,‬כיכלענין ההמרה‬
‫אינו אלא סודעמוק ונסתרוהכלעל מקומויבוא בשלום‪,‬נמצאוגםבפולין חלקיםמסויימיםבציבור‪,‬שנטואוזן להטפהזו‪ .‬אמנם‬
‫לא בפרהסיאיכלו עתהלהופיע הדעות השבתאיות ההדשות‪ ,‬שבאולקיים את תקוות הגאולה הקרובה ואת אמיתותו של הגואל‬
‫שסרח‪,‬כי שלטונות הקהילות נתפכחועד מהרה וביקשו לטשטש את המאורע הגדול ולהשבית אתגלי ההתרגשות העצומים‪.‬‬
‫ר' שמואל אבוסב מספרבתשובותיו‪,‬כי לאחר שעברה הרוח הרעה והמבוהלת מעל כלהקהילות שטעובראשונהאחרישבתיצבי‪,‬‬
‫חזרו בהן‪ ,‬ובכמהמדינות‪ ,‬גםבפוליןוברוסיה‪" ,‬שרפו כל פנקסיהם וכתביהם אשר נברא שמו עליהם‪ ,‬למען לא יזכר ולא יפקד‬
‫ניניהםולאתהיה להםעוד זאת לפוקה ולמכשולעוון"‪ .1‬ואמנם לאנודעו עדעכשיו דפים מפנקסי הקהילות בפולין שיש בהם‬
‫זכרלענין התנועה השבתאית משנת תכ"ו‪,‬והוא פלא‪.‬‬
‫אבל טעותתהיה לחשוב‪ ,‬שעם שריפת הדפים בפנקסים נשרפו גם הזכרונותבלבבות‪ .‬האמונה השבתאית נשתמרהוהתעמולה‬
‫המחודשת מצאה הד רחב בפרטבשניהוגים‪:‬ביןבעלי הקבלה‪,‬שרבים מהםהיומהססים בדברולאידעו אם לקבל אתההסברה‬
‫המיסטית של ההמרה‪ ,‬שהופצהבאגרותיו ובקונטרסיו שלנתןהעזתי‪,‬וכןביןאנשי‪-‬ההמון הפשוטים והתאביםלגאולה‪.‬אלוהיו‬
‫מוכנים ללכת בנקלאחרי ה"מאמינים"‪ ,‬שאמרו להםכיאין הקב"המביא תקלהעל אומה שלמה‪,‬לרמותאותהבשעתהתעוררותה‬
‫האדירהביותר‪.‬וטענה זאת אמנם קרובה היתה ונפוצהברבים‪ .‬ואםאנוקוראים אותהעוד כשלושים שנה אחרי ההמרה‪ ,‬בדברי‬
‫מאמיןשבתאימזילקווא שנתגלגללאיטליה‪,‬הריבודאיאינה אלא הדלקולות שנשמעובפיהמאמינים במשךכלהשנים הללו‪.2‬‬
‫איןאנחנויודעיםכיוםכיצד נתארגנובשנים הראשונותאחרי ההמרה אותםהחוגים שנשארו נאמנים לשבתיצבי‪.‬ידיעותינו‬
‫על התפתחות התנועה בפולין‪,‬ירידתה למחתרת והדעות המתהלכות בה ‪-‬הריהןמקריות מאוד‪,‬ורובהפרטיםנעלמומעינינו‬
‫וספק אםןודעועוד‪ .‬אבל גםצירוףהידיעותהארעיותהללו‪,‬המפוזרות פה ושם‪,‬ישבוכדיללמדעל תפוצתה הרבה של האמונה‬
‫השבתאית בפולין והשתרשותה העמוקה בכמה חוגים‪.‬ידיעהעלהושעת נביא חדשבאיזו קהילה מאירה לפתע פתאום את כל‬
‫ההוי של הסביבהומוכיחהלנו שהתופעותאינןבודדות ומפורדות‪ ,‬אלאהן משקפותתנועהחזקהלמדי‪,‬אףכישלטונותהקהילות‬
‫השתדלולהעלים אותה‪,‬עודיותר משהשתדלו להלחםבה‪.‬‬
‫אחד‬
‫ו‬
‫י‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ק‬
‫מ‬
‫מ‬
‫השליח השבתאי הראשוןאחרי המרת שבתיצביהיה‬
‫ז‬
‫א‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ה‬
‫‬‫י‬
‫ש‬
‫נ‬
‫א‬
‫התחלתהתנועהותלמידומימישבתו‬
‫י‪ 2‬קיצור ציצת נובל צבי‪ ,‬דף ליבע‪-‬ב‪ 93 .‬כך שמע גם הכומר ההולאנדיקינן‪ ,‬בשם כמהחכמיםבאיזמיר (בספרו ההולאגדי על שבתיצבי‪,‬‬
‫עמ' ‪3‬ש‪.‬וכן טען גם ר' נחמיה עצמו‪ ,‬לפי דברי ר'לייב ב"ר עוזר(בכ‪.‬י הנ"ל דףנ"יע‪.‬ב)‪4 .‬יעניני שבתיצבי‪ ,‬הוצ' פריימאן‪ ,‬עמ'‪.53‬‬

‫י‬

‫‪ 1‬שצת דבר שמואל‪,‬סי' שע*ו‪.‬‬
‫עיין‪ :‬ג‪ ,‬שלום‪ ,‬חלומותיו של השבתאי ר' מרדכי אשכנזי‪ ,‬תרצ"ח‪ ,‬עם‪ .80,‬רמז לטענה זו נמצא כבר‬
‫בשנת ‪ 1668‬בראש 'אגרת מגן אברהם" לר' אברהם פרץ מסאלוניקי‪.‬‬
‫‪145‬‬

‫בירושלים‪.‬זההיהשבתירפאל‪,‬יהודימיווןואחד"הנביאים"הראשונים‪.‬הואפעלמידאחרי ההמרהבקהילותהאשכנזיםבאמסטרדאם‬
‫ובהאמבורג וגורש משם בהשתדלותהפרנסים‪ .‬בשנת ‪1668‬בערך באלפולין ונראה שעשה שם כשנתים‪ .‬הוא לא הסתתר בפינתו‬
‫אלאהופיעעודכדרשןבפרהסיא‪,‬ויהודי אהד‪ ,‬שבאלדיולין שבאירלאנדסמוך לשנת ‪ 1700‬והתנצר שם‪ ,‬מספרלנושבימינעוריו‬
‫שמע את דרשותיו השבתאיות בפולין‪ .3‬תעמולה עוררה את ועד ארבע הארצות לפעולהוביריד גרומניץ בלובלין הכריזו‬
‫בשנת ת"ל (‪ )1670‬בפעם הראשונה חרם "בתקיעת שופרוכיבוי נרות" על המחזיקים באמונה השבתאית‪ ..‬נוסח החרם הזה‬
‫לא נודע לנו‪ ,‬אבל ברור שלא פעל הרבה‪,‬שטן חזרווחידשו אותו כעבורשנתים במושב הועדב!רסלב בג'תשרי תל"ב (‪.)1671‬‬
‫נוסח הכרוז‪,‬שהוכרז אז גם בפודוליה‪-‬הוא נשמר באחדמפנקסי ויניצא‪-‬נמצאבידינו‪ .‬הוא חשובבשלסגנונוהחריף‪,‬המוכיח‬
‫שנלחמו כאן בכוח חזק ומסוכן‪ .‬בתעודה זו‪ ,‬שבקביעת תאריכה הנכון אני הולך בעקבות ישראל היילפרין ‪ ,4‬מופיע בפעם‬
‫הראשונה הבטוי "כת שבתי צבי"‪ ,‬השמונ ברורה על התחלת ארגון המאמינים במחתרת‪" .‬הפושעים והריקים" הללו יש להם‬
‫"חלק להזיק מעמד ומצב של כלל שארית ישראל"‪ ,‬כלומר‪ :‬הם מסכנים במשהו את הציבור‪ ,‬אףכי לא פורש במה‪ .‬בעלי‬
‫הכרוזמבקשיםונותניםרשות "לראשיהגלילותולראשי הקהילות לרדוף את האנשיםולהעניש אותם בחרפות ובקנסותותפיסות‬
‫אפילובדיני העמים‪ ,‬וכל ימיהםיהיו אנשים אלו מופרשים מכל קהילות הגולה ורבצו בהם כל האלות הכתובות בתורה"‪.‬‬
‫כמה רפה היה כוחו של הרם בזה‪ ,‬אפשר ללמוד מן העובדה המאלפת‪ ,‬שחמשה שבועות לאחר הכרזתו רושם סופר הקהל‬
‫בקראקא בפנקס החלטה על הקצבות לעניים‪ ,‬והוא חותם "בשנת הגואל משיח ה‪ ,‬בא לפ"ק" (כלומרתל"ב)‪ .‬סופר הקהל עצמו‬
‫נמנה עם השבתאים שעליהם יצא הקצף‪.5‬‬
‫אין אנויודעים מההיו המעשים שבגללם נרדפו אנשי הכת‪,‬שפןאין ספק שבשנים הללו עוד לא נוצרה כלל אותה תורה‬
‫של הפקרות ומצוה הבאה בעבירה‪ ,‬שהתפתחה רק בסוף המאה הי"ז‪ .‬השבתאים הראשונים הללו בפולין לא יכלו להיבדל‬
‫במעשיהם בהרבה מאחיהם‪ ,‬מלבד ביטול צום תשעה באב ותיקון חצות‪ .‬ספק הוא אם זהו שהרגיז את הרודפים אותם‪ ,‬ואם‬
‫אין לחפש את הסיבה העיקרית בעצם אמונתם של השבתאים‪ ,‬שהכריזו בכל דבריהם שהכופרים בשליחותו של שבתי צבי‬‫ובפרט "הרבנים המדומים" (כביטויו של ר' אברהםהיכיני) אינם כלל מבני ישראל האמיתיים‪ ,‬אלא הם‪-‬הם הערב‪-‬רב‪.‬שינוי‬
‫הערכים לגבי הסמכות הרבנית המסורתית נותן את אותותיו כבר בשנים הראשונות אחרי ההמרה‪ ,‬בטרם בא להתנגשבפועל‬
‫בעולם ההלבה והיהדות ההיסטורית‪.‬בי זהוהעיקר‪:‬מעין מתגבר של "גילויים"‪ ,‬של תורות חדשות ונועזות למדי ושל דברי‬
‫נבואההמתיימרתלשאובמגילויישכינה ממש‪,‬נפתחכאןוהואסקנהלבעליהגילוייםהללו מעמדמיוחד‪.‬ולארקבחוגיהמאמינים‪,‬‬
‫גםבין ההמונים ראו בבעלי שאר‪-‬רוח כאלה נבראים או קרובים לנבואה אובעלי רוח הקודש‪ ,‬והשפעתם כחסידים ולפעמים‬
‫קרובות גם כדרשנים מן ההכרח שנראתה לרבנים מסוכנת ביותר‪ .‬וכל כך למה? מפני שהיה צפוי לעמוד כאן טיפוס חדש‬
‫במרכז הציבור‪ ,‬השואב את סמכותו ממקורותיניקה חדשים לגמרי והמתחרה בטיפוס הישן של הלומד‪ ,‬של התלמיד‪-‬חכם‪.‬‬
‫ואכן נוצר וקם טיפוס זה‪ ,‬בראשונה במחנה השבתאים ואחרי‪-‬כןבעקבותיהםביןהחסידיםיואיןכל פלא בדבר‪ :‬משהוכרה‬
‫פעם הנבואה המחודשת כעובדה קיימת‪ ,‬שוב קשה היה לאחות את הקרעים האפשריים בין שני מקורות הסמכות הדתית‪,‬‬
‫הרבנית‪-‬המסורתית‪ ,‬והנבואית‪-‬השבתאית‪ .‬לשבתאים לא היתה הכרה ברורה בניגודים‪ ,‬שהיו עלולים להתפתח‪,‬ובלי ספקנטו‬
‫רבים מהם לטשטשם בלבם ולראותם כשני דברים שאינם סותרים זהלזה‪ .‬והרי תחבולות הדרשנות ולהטיהסייעו לטשטוש‬
‫גבולות כזה‪,‬כי פתחו לרווחהבפני המאמינים את שערי הפירושים‪ .‬מתוך המאמצים לפרש את דברי הקדמונים לאור דברי‬
‫האמונא החדשה‪ ,‬המיוסדת על חידוש הנבואה מימי נתן העזתי‪ ,‬כאילו נגשר גשרביןשניהתחומים‪.‬לעולם קשהיהיה לקבוע‬

‫יו‬

‫‪8‬‬
‫כר מסיפר בחוברת של אברהם ג'ייקובס (‪ ,)78)055‬שנתפרסמה אחרי התנצרותו בשנת ‪,1706‬כפישהעירני מרנ‪.‬ל‪.‬הימן בחיפה‪ .‬גם בקצור‬
‫צמצ דף מיה עגב נזכרה בריחתו דרך פולין‪ .‬בשנת ‪ 1611‬היה שוב פעם באיזמיר (לפי דברי הקונסול האנגלי שם)‪ .‬בכל המקומות התפאר‬
‫בנבואהובגילוי אליהו‪ 4 .‬פנקס ועד ארבע ארצות‪ ,‬עמ' ‪495‬ואילך‬
‫‪ .‬התעודה נדפסה לראשונה אצל ליטיגסקי‪ ,‬קורות פודוליה‪ ,‬עמ' ‪,64‬‬
‫ושם נרשמה השנה תפ"בוהיילפרין הוכיח‪ ,‬מתוך בדיקת שמות החתומים ומן העובדה שפודוליה יצאה מכללפולין וסוחחה לתורכיה בשנת‬
‫‪,16~2‬כי הכרוזיכוללהיות רק משנת תל'ב‪ 5 .‬באלאבאן‪ ,‬לתולדות התנועה הפראנקית (תרצ‪-‬ד)‪,‬עמ'‪ .28‬אח"כ שיבש ב‪ ,‬אתדבריוהנכונים‪,‬‬
‫בלי סיבה מובנה‪ ,‬ו"חישב' את פרט השנה תכ"ו‪ ,‬אע"פ שהחשבון אינו עולהיפהואעם'י שהתעודה נמצאת‪,‬לפי עדותו המפורשת‪,‬בין תעודות‬
‫שגת תל'ב בפנקס הקהל‪.‬‬

‫‪14,5‬‬

‫עד כמה נתגבשו הצד השמרני והצד המסדש שנגנזו בדרושיהם עדכדי הכרה ברורה אצל ראשוני השבתאים‪ ,‬אבל לעומת‬
‫זאת נוכל לקבוע בוודאות‪ ,‬שכבר בתחילת התנועה‪ ,‬לפני המרת שבתי צבי‪ ,‬עמד ר'יעקב ששפורטש‪ ,‬מתנגדם העקבי של‬
‫השבתאים‪ ,‬בהכרה ברורה על הסכנות האלה‪ .‬הוא התריע על הסכנה שתורת ישראל תיעשה כשתי תורות‪ ,‬שיתחילו לזלזל‬
‫ולדבר סרה בתורה שבעל‪-‬פה ובדברי החכמים‪ ,‬הוא חשש שמא מתוךהניגוד שנתגלעביןהמשיחיות‪,‬כפי שהוגדרה בספרים‪,‬‬
‫ובין המשיחיות‪ ,‬כפי שעלתה בתוויית ההמונים‪ ,‬לא ישגיחו בראשונה וילכו אחרי עקשות לבם‪ .‬למאמינים הללו לא איכפת‬
‫"אם אמונתם החדשה תסכים עם קבלת רז"ל או לא"‪.6‬‬
‫ר'יעקב ששפורטשהרחיקלראותוצדקתדבריו הוכחהעל‪-‬ידי מהלך המאורעות‪ ,‬אבלהניגודים לא התפתחו באותההמהירות‬
‫שהוא חזה מראש‪ .‬הדרךמןהניגודים בכוח אלהניגודיםבפועל נמשכהזמןרב‪.‬מאודוטעה אם נתארלנו אתראשוני השבתאים‬
‫הללו‪ ,‬ובפרט במדינתפולין‪,‬כעבריינים ופורקי‪-‬עול‪" ,‬דבהפקרא ניחאלהו"‪ .‬למעשה נתבטאה השבתאות‪,‬לכל הפחות‪ ,‬בשלשים‬
‫השנים ע ש ר ה דוקא בנטיה לחסידות מופלגת בהנהגה‪ ,‬בהמשכת אותן דרכי התשובה הגדולה‪ ,‬שהותוולפני התנועהעל‪-‬‬

‫ידי הנביאבעזה‪.‬‬
‫מעברלתהום המעשה התבטאה שבתאותזוביצירתאמונהמיסטית‪,‬שהיסודותההרסנים שבהנתרסנולפישעהעל‪-‬ידיהעמדת‬
‫סייגים תיאורטייםמסויימים‪ .‬האמונה באמיתת שליחותו של משיח ממיר לא נגעהמיניהוביהבתחומי התנהגותוואורח‪-‬חייו‬
‫של המאמיןהיחיד‪ :‬אדרבא‪,‬היא יכלה להמריץ אותו גם ליתר חומרותוליתרחסידות‪,‬כדי לקצר אתדרךהעינויים של הגואל‬
‫השבוי בממשלת הקליפה‪.‬היחס אל התורה ובפרט לתורה שבעל‪-‬פה ולערכיה לא נותנה בהכרח בו ברגע שנשאלה השאלה‬
‫הגדולה ורבת‪-‬התוצאות על מעמד התורה בעולם נגאל‪ .‬השאלה אמנם נשאלה‪ ,‬וכבר שנתים אחרי ההמרה‪ ,‬אם לא לפני כן‪,‬‬
‫ניתנו תשובות עליהבכוזבי נתן העזתי‪ ,‬ולפעמים עוד ביתר חריפות בכתבי תלמידיו‪ .‬ואם לא כל הספרות הזאת מצאה את‬
‫דרכה אל פולין‪ ,‬הרי מקצתה הגיעה בודאי אל המאמינים שם‪ .‬תשובה זאת אמרה בעצם‪ :‬היסוד היציב של התורה שבכתב‬
‫שאינוניתן להשתנות ולהתחלף באחר ‪-‬זהו גוף האותיות הקדושות שהן אורותאלהיים‪ .‬אבל סדרהאותיות הללואיננו שווה‬
‫בכל מצבי העולם‪ .‬עוונות ישראל גרמו‪ ,‬ואם תמצא לומר‪ :‬הפגם הפנימי של העולם כולו גרם‪.,‬שיהא סדר התורה כמו שהוא‬
‫לפנינו מ"בראשית" עד "לעיני כל ישראל"‪ .‬אבל אחרי שיתוקן החטא ויחזור הכללהווייתו השלמה‪ ,‬תתגלה התורה מחדש‪.‬‬
‫יהיה סדר אחר לאותיותיה והכל יורכב מחדשי‪ .‬ומה שנכללו עכשיו בתורה דברים המכוונים למלחמה ברע‪ ,‬דהיינו‪ :‬מצוות‬
‫עשה ולא תעשה‪ ,‬טומאה וטהרה וכיוצא בהן‪ ,‬הכל יעבור מן העולם ויתבטל כשהרוחניות הטהורה של תורת שלם התיקון‬
‫תתגלהלעיני כל בשר‪ ,‬עםצירוף חדשכזה שלאותיות התורה‪ ,‬המשנה אתכל מובנה‪ ,‬תתבטלממילא התורה שבעל‪-‬פההבנויה‬
‫על סדר התורה שלפני תיקון החטא‪ .‬אבל ‪-‬וה"אבל" הזה הוא הסגן לפי שעה על כל המבנה ההיסטורי של תורתישראל‬
‫ועל אורח‪-‬חייו שלהיהודי ‪-‬אנחנו נמצאים עתה בתקופת המעבר לתיקון השלם‪ .‬טעות היתה בבשורה הראשונה שאמרהכי‬
‫התיקון נגמר‪ ,‬וטוב ורע הופרשו לחלוטין ולעדי עד‪.‬עדיין יש מה לתקן וסוד המרתו של הגואל קשור בתיקונים האחרונים‬
‫הללו‪ .‬בינתים‪ ,‬עד גמר התיקון השלם והתגלות הגאולה בשלימותה‪ ,‬עומדת התורה בתקפה מכלבחינותיה‪.‬‬
‫זהו ‪ Sp~n‬העיוני שכנגדו עלינו לראות את התחלותיה של השבתאות הכיתתית‪ .‬יש בה בחינה מסורתית ויש בהבחינה‬
‫מהפכנית‪ ,‬ושתיהןעדיין מאוזנות‪ .‬אפשר לצפות מראש שאיזון זה לאיחזיק מעמדלימיםרבים‪ .‬כל מאמיןומאמין‪,‬לפי המזג‬
‫שלו‪,‬היהיכול להדגיש את הצד האחדאוהאחר‪.‬ישמי שהצורךהנפשילסייעלמעשההתיקוןמביאאותו דוקאלחסידותקיצונית‪,‬‬
‫היונקת באופן פאראדוכסאלי מחזון עולם של ביטול המצוות‪ :‬וישמי שחזון העולם החדש של "תורה דאצילות"‪ ,‬העומדת‬
‫להתגלות בזמן התיקון‪ ,‬מעביר אותו על דעתו ומסמהו לראות את עצמו כאילו הוא כבר נמצא באותועולם‪.‬‬
‫דברים אלה יש בהם כדי לבאר את תוקף הרדיפותעל השבתאים משנת ‪1610‬ואילך‪.‬לעומדים מבחוץהיה קליותר לראות‬
‫את הסכנות הכרוכות בדעות הנזכרות‪ ,‬מאשרלמאמינים העומדיםבפנים‪ .‬אבל חרמות הרבנים לאפעלוהרבה‪.‬והסיבה פשוטה‪:‬‬
‫השבתאים לא הכירו כלל בסמכות הפנימית של הרבנים "הכופרים"‪ .‬נתחלפו המשמרות והטרמינולוגיות‪ :‬בפי המחרימים‬

‫י‬

‫‪ 6‬קיצור ציצת נובל צבי‪ ,‬דף ט‪ ,‬ע"א‪.‬‬
‫‪ ,493‬וגם בעל ס' "שערי גן עדן" חוזר עליהםבפולין‪.‬‬

‫רעיונות אלו הובעו למשל‪ ,‬בדרוש "רזא דמעשה‬

‫‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫מרכבה‪-‬‬

‫של גחן העזתי‪ ,‬הנמצא בכ"י אדלר‬

‫‪,‬ע‪14‬‬

‫הרי השבתאים הם הכופרים וכל שלומי אמוני ישראל עומדים נגדם ‪-‬ואילו השבתאים קוראים את עצמם בשם "מאמינים"‬
‫סתם‪,‬ובעיניהם המחרימים הם המה הכופרים‪ ,‬אנשי ערב‪-‬רבובני סמאלולילית‪ .‬את הלך‪-‬רוחם מתאריפה ר'לייב ב"רעוזר‪,‬‬
‫המספר שהמאמינים "היו חושבים את ההרמות לאפס ואומרים שאלה שמהם יוצאים החרמות כופרים הם ועתידים לבוא על‬
‫י אזיהיו לדראון ולחרפת עולם"‪.8‬‬
‫ענשם כשיבוא נתן הנביא ויתגלה המשיח‪,‬כ‬
‫חלק מהדרשנים בקהילותפולין החזיק בדעת ה"מאמינים" והפיץ את דעותיהם בסתר או ברמזים המשתמעים לכמהפנים‪.‬‬
‫מרובים הם בדורות הבאים הקטרוגים‪ ,‬שכל‪.‬הספרים שנדפסו מאז שנת תכ"וטעונים בדיקה ובעצתאסורלקרוא בספרי קבלה‬
‫שנדפסו מאז‪,‬כי כולם חשודים על המינות השבתאית ‪-‬עדות מובהקת‪ ,‬שהרי בדורות הללוידעו עודעלהאישים והמחברים‬
‫השונים יותר ממה שנודע לנו‪ ,‬והבינו את הרמזים בבמה ספרים נדפסים‪ ,‬שלא בנקל נעמוד עליהם היום‪ .‬בשנת תמ"א קורא‬
‫אחד הרבנים תגר עלריבוי דברי המינות והרמזים השבתאיים בספרים שנדפסו בשנים האחרונות ומבקש "שלאידפיסו שום‬
‫דבר חדש אם לא יובא אלי לשםעיון‪…‬כדי לשבר מלתעות עושיעול ושקרים‪ ,‬תחילה בונים במות לעצמם בעמקי סתרים‬
‫ולבסוף בונים על אחד ההרים"‪.‬כי כבר פשה הנגע ו"הדפיסו ספרים חדשים‪ ,‬מקרוב באו לא שערום אבותינו הקדושים"‪.9‬‬
‫ברור‪ ,‬שהכותב מדבר על ספרות נדפסת של בעלי קבלה או דרשנים הנוטים לשבתאות או חשודיםעליה‪.‬‬
‫אף אחרי המרתו של שבתיצבי הלכו חסידיואליו לאדריאנופול‪ ,‬ואגרותיהם של המבקרים‪,‬המחזקיםזה את זה באמונה‪,‬‬
‫נפוצובפולין‪ .‬נשארהבידינו אגרת כזאת של חכם מלובלין‪ ,‬שביקר אצל שבתיצביונתןהעזתי בשנת תל"ב (‪)1672‬וחזר משם‬
‫לוזלין‪ .‬תלמיד‪-‬חכם זה‪,‬ר' שלמה בןלייב כ"ץ‪,‬שהיהדיין בקהילתאופין (בודאפסט)‪,‬כולו שקוע ב"אמונה"‪ .‬הוא התפלליהד‬
‫עם שבתי צבי המומר בבית‪-‬הכנסת וראה "דבריםנוראיםשאין הפהיכול לדברולא הקולמוס לכתוב" ואףחיברסיפור תולדות‬
‫שבתיצבי מנעוריו‪ ,‬הכללפי מה שסיפר לו אחיו של שבתיצבי‪ .‬הואפונה באגרתולקחיואי‪-‬שם בפולין ומעורר אותו‪,‬בידעו‬
‫שהואירא שמים‪" ,‬שתתפלל בכוונה שתהיה אחדמהמאמינים באמונת אדונינו ותזכה לרב טוב‪,‬כי גדולה האמונה בזההענין‬
‫יותר מכל התורה כולה" ‪- 10‬דעה החוזרת בכלכתבי השבתאים מתהילת התנועה ושהיתהעשויהלהרגיזביותר אתמתנגדיהם‪.‬‬
‫הכותב מספר עלחילופי אגרות עם שאר מאמינים בגאליציה‪ ,‬בק"קיאזלו‪:9‬ץ ועם "הרב הגדול מק"ק‪.‬בראד"‪.‬‬
‫קשריהם הקבועים של החוגים השבתאיים בפולין עם המאמינים בלחםו‪.‬ץ‪-‬לארץ מוכחיםגם משארידיעותינו‪.‬הראשוןמגדולי‬
‫הנביאים השבתאיים מקרב האשכנזים‪ ,‬ר' מרדכי אייזנשטאט המכונה ר' מרדכי החסיד מפראג‪ ,‬הלךלפולין לאחר שנרדף‬
‫בכמה מקומות‪ ,‬בשל תעמולתו השבתאית בשנות ‪ .1680-1678‬בראשונה פעל בגרמניה ואוסטריה‪ ,‬משם הלך אל השבתאים‬
‫באיטליה הצפונית‪ ,‬חזר אלבני‪-‬חוגובפיורדא(פירט) ומשםלפולין‪,‬וחזרעוד פעם לפראג (בשנת ‪ )?1683‬ונראה שנפטר שם‪.11‬‬
‫תעמולתו לא נשארה בודדת‪ ,‬ובתקופה ההיא קמו לשבתאים בפולין ביחוד שני מנהיגים בעלי השפעה מרובה‪ ,‬שזכרונם נשמר‬
‫זמן רב לא רק בחוגי המאמינים בלבד‪ :‬האחד‪ ,‬הוא הנביא ר'סשיל צורף מווילנא‪ ,‬נשכחה שבתאותו ברבות הימים ונעשה‬
‫לקדוש וחסיד סתם‪ ,‬שזכרונו נתקדשבפי החסידים; ואילו השני‪ ,‬ר'חיים מלאך‪ ,‬משך עליו את רוגזם של המתנגדים‪ ,‬נרדף‬
‫והוחרם ושמוניתן לשמצה לדורות‪.‬‬
‫ד‬
‫שני מנהיגים שבתאיים אלה‪ ,‬ר' השיל צורף ור' חיים מלאך‪ ,‬מייצגים באמת את שני הצדדים האפשריים של התפתחות‬
‫השבתאות כפישצויינולעיל‪ .‬הדרך אלהחסידות השבתאיתוהדרך אל תהום ההפקרות השלובה בחסידות‪ ,‬שניהםהותוובחייהם‬
‫ובתורותיהם‪ .‬מאידך גיסא קשה לומרבאיזו מידההיו מקוריים‪ ,‬וישידים מוכיחותשבעיקרידעותיהם הושפעומדברימנהיגי‬
‫השבתאות בחוץ‪-‬לארץ‪ .‬שניהם עמדו בקשרים אמיצים עם ארצות אחרות ודעתם היתה נשמעת שם הרבה‪ .‬נראה אמנם שמקור‬
‫‪ 8‬בשי שלו דף ע"ב‪.‬‬
‫‪ 9‬הסכמת ר' בער ב"ר אלחנן לספר "קבה חכמה'‪ ,‬דרושים בקבלה לר'יהודה‪-‬לייב מפינסק‪ ,‬שנדפס בפראנקפורט‬
‫ע‪-‬נ אודר‪10 .‬מ"י‬
‫ענייני שבתי צבי‪ ,‬עמ'‪ .65‬אגרת זו הועתקה כנראה הרבהע"י השבתאים‪ ,‬שכןהיא נמצאת בכמה כתבייד‪ ,‬חוץ מס'זכרון‬
‫לבני ישראל‪ '1 .‬גרץ‪ ,‬דבריימי ישראל‪ ,‬חלק ח'‪ ,‬עמ' ‪ ;579‬ביכלר‪ ,‬בספר הזכרון לדוד קויפמן‪ ,‬עמ' ‪455‬דברי גרץ שם‪ ,‬עמ' ‪ 854‬כאילו‬
‫לא היו שבתאים בפולין לפני ר' מרדכי‪ ,‬הם מחוסרייסוד‪ .‬על חזירתו לפראג מספר הסופר הנוצרי ‪. Lent‬אסן‪.‬‬
‫‪*48‬‬

‫‪.‬‬

‫*‬

‫יניקתם לאהיה שוה‪ ,‬ששן האחר מהווה דמות 'של נביא ובעל רוה הקודש‪ ,‬בשעה שהשני היה כנראה גאוןלדריש ולעיבודן‬
‫של תורות שקיבל מאחריםוידע להלבישן צורות חדשות ומושכות‪.‬‬
‫ר' השיל צורףבןיוסף נולד בוו~לנא בשנת שצ"ג (‪1 )1633‬והיהעד שנת תכ"ו (‪" )1666‬איש תםבלי חכמהועוסק במלאכת‬
‫הצורפות‪ ,‬ותמידהיה עושה סיגופים ותעניות ובוכהלפני ארון‪-‬הקודש שיזכה לחכמה ודעה"‪.2‬גםאחריםמעידיםעליושהיה‬
‫"עם הארץ ממש" עד שנתעורר‪,‬אולי עוד שנים אחדותלפני התהלת התנועה השבתאית‪ ,‬בהיותו בורה (כנראה בשנת ‪)1656‬‬
‫מחמת המלחמה‪ ,‬מווילנא לאמסטרדאם‪ .3‬מאז שובו לווילנא "היה מתפרנס במלאכתויום אויומים ואה"כ באותם המעות קונה‬
‫צרכי ביתו ולומד עד שהשלים מזונו ואח"כהיה חוזר ועושה מלאכהוחוזרולומד"‪ .‬והנהעם בוא המשורותעלהגאולה בשנת‬
‫תכ"ולווילנא נתעורר גם הוא "וראה מראה ממש‪ ,‬כמו שראה יחזקאל הנביא‪ ,‬ותיכף כשעמד על רגלו התחיל לכתוב‪ ,‬וקודם‬
‫לכן לא היהיודע מאי קא אמרי השמו‪ ,‬ממש עץ יבש והיה רק בעל מלאכת צורף‪ ,‬ומשנת תכ"ו רצוף אהבה"‪.4‬היו שאמרו‬
‫שנראה לו או כמוענן גדול שנכנס לתוךפיו והוא בלע את כל הענן ותיכף התחיל לפרש כמהענינים מהזוהר‪.5‬בקיצור הוא‬
‫אחד מאלו שההתעוררות השבתאית פתחה את סגור לבם והפכה אותם לנביאים‪ .‬מאז‪.‬ישב סגור בחדרו וכתב אתהגילויים‬
‫שנתגלולו במשך שנים רבות‪ .‬כל העדויות מסכימות‪ ,‬שכל התורה החדשה וסודותיה נגלו לו אך ורק על המסוק של קריאת‬
‫שמע‪ ,‬ועוצם הסודות שבנה על הפסוק האחד הזה הפליא אתבני הדור‪ .‬הואעצמוטען שסודות התורהנגלולובליכל לבוש‪,‬‬
‫"רק הפנימיות"‪ ,‬ואף אמר בהעזה רבה‪ ,‬שספרי הסודות שהעלהעל הכתבהן‪-‬הן התורה החדשה שתתגלהעל‪-‬ידיהמשיח והוא‬
‫עצמו ניצוץ ממשהרבים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ק‬
‫מ‬
‫ל‬
‫הנהגתוהיתה בפרישותוחסידות ובמשןשנים לאיצא מביתו אלאלבית‪-‬הכנסת או‬
‫כפי שמעידהעליו אגרתמווילנא‬
‫מתחילת שנות התשעים‪ .0‬וכן הוסיף לנהוג גם לאחר שקבע בסוףימיו (בשנת חנ"ה ‪ 1695‬בערך) את מושבו בקראקא‪ ,‬אשר‬
‫שם נפטר בכ"דאייר ת"ס ‪7)170%‬י שמו כבעל רוח הקודש נתפשט בכל פולין וכמה רבנים באו לתהות על קנקנו ונראה‬
‫שנתרשמו ממנו‪ ,‬שכן לא שמענו דבר על רדיפותעליו‪ .‬תביעותיו לנבואההיו גלויות מאד ואמרועליו שמכוחלימודובזוהר‬
‫ורוח ההכמה הנשפעתעליו הוא "יודע כל מה שהקב"ה עושה למעלה ומה שעתיד לעשותעדביאת הגואל"‪ .8‬נשתמרוממנו‬
‫כמהדברינבואה גםעלעסקיהם של אנשים פרטיים וגם עלמדינות ומאורקות עולם‪ .9‬כלדברי הנבואה שלווכןסודותיו על‬
‫קריאת שמעבנוייםעלגימטריאותוראשי‪-‬תיבות מופלאים‪,‬ודרכונגליתלפנינו‪,‬בעיקר הדבר‪ ,‬כהמשךשלבעל "מגלה עמוקות"‬
‫המובא כמהפעמים בכתביוי אך לאראיתי בדבריו קירבה מיוחדת לדרכו של ר' שמשוןמאוסטרופול‪:‬ה‪,‬אעפ"י שגם הוא נמשך‬
‫אחרי דרושים וסודות עלענין הקליפות ואין כל קרע עקרוני בינוובין קודמיו מבין מקובליפולין‪ ,‬זהו כנראה מה שקירב‬
‫אליו את לבם של כמה ממקובלי הדור‪ ,‬אף שאינם שבתאים‪ .‬בקבלת האר"י לא היה בקי ביותר ולימודו היה בעיקר על דרך‬
‫קורדובירו‪ .‬בכל‪-‬זאת ניכר שכאן כבר עברה הקבלה את כל הדרך להלך‪-‬רוח ספיריטוחליסטיקיצוני‪ ,‬הבונה‪ ,‬על יסודות של‬
‫גילויים ודרשותטיפ‪1‬ליגיות‪ ,‬יהדות הדשה‪ ,‬שרק הוילון הדק של הפרישות החסידית בהנהגה האישית מונע את התפרצותה‬
‫ככוח מהפכני המתנגש ביהדות ההיסטורית‪ .‬דמותו של הנביא הספיריטוחליסטן בולטתבקויםרביםויששהיאמזכירהלנו כבר‬
‫בצורה מפתיעה‪ ,‬אם גם בלבוש של חסידות שבתאית‪ ,‬את דמות הצדיק בחסידות של תלמידי הבעש"ט‪.‬‬
‫מחוגי המאמינים השבתאים הולכיםאליו לשאול ולהיוועץ‪ ,‬ממש כמו אל "רבי"חסידי‪ .‬אחד המבקרים אצלו סיפר‪ ,‬שהלך‬

‫י‬

‫‪ 1‬ראכ‪,‬נוביץ ב"ציוד‪ ,‬שנה ה' (תיש)‪ ,‬עמן ‪ ,131‬מדי של טפר הצורף הנמצאבסטולין‪2 .‬עניני וצבתיצבי‪ ,‬עמ' ‪,101‬מפי אחד מתלמידיו‬
‫שבא לאיטליה‪,‬‬
‫‪ 8‬שם‪ ,‬עמ' ‪03-102‬נ‪ ,‬מפי הרב והרוטא ד"ר אברהםעוזיאל מזאמושט‪ .‬המלחמה הרמוש כאןנסתיימה בעת ‪,1660‬הסיפור‬
‫‪,1683‬‬
‫בם'עניני שבתי צבי עלה כנראה בערבוביה‪,‬כי הוא מקושר שם עם מאורעות שאירעו בשנת‬
‫אם סדר הזמנים שם נאמן בכלל‪.‬‬
‫‪ 4‬ג שלום כתבייד בקבלה‪ ,‬עמ' ‪ ,239‬באגרת מר' מרדכי בן שלמה שמש ביה"כ החדש בוויל‬
‫נא אל השבתאים ר' אברהם רווינו ור'בנימת‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬עניני שבתי צבי‪ ,‬עמ' ‪ ,101‬שנת תכ"ז שם טעות ויש לתקן תכ‪-‬ו‪.‬‬
‫כהן באיטליה‪.‬‬
‫עיין התאור המפורט של סדרירמו בספרי‬
‫כתבי בקבלה‪9 ,‬מ' ‪ .2%9‬יציין רברי הפנקס של התברא קרישא בקראקא על ר' השיל‪ ,‬שנדפסו בס' "עיר הצדק" שלי‬
‫‪ .‬מ‪ .‬צונץ‬

‫יי‬

‫(‪)1874‬ן ח"ב‪ ,‬עמ' ‪ .64-63‬שנת מותו תעם מוכחת ע"י נוסח המצבה שלו (שם‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' ‪)181‬וע‪-‬י המקור של הפנקסו שנת ת'פ אצלצונץ‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫שם‪ ,‬אינה אלא שגיאת העתקה‪ ,‬שהכשילה כמה סופרים‪ ,‬והסכון נקבע כברע"ייואל רמביצר ב'מפלת עיר צדקי‪ ,‬עמ' לג‬
‫וביני שבתי‬
‫‪9‬‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫ל‬
‫צבי‪ ,‬עמ'‪ .102‬השוה את הסיפור ב"שבחי הבעש"ט"‪ ,‬שכאילו אמר הבעש"ט שבפתחו את הזוהר הוא רואה את העולם כו‬
‫שם‪ ,‬עמ'‬
‫‪ 100‬ועמ' ‪102‬ו וכן בס' קג הישר‪ ,‬פרק ק"כ‪ ,‬נבואה ארוכה ממנו על פולין וליטא‪.‬‬

‫‪,45,‬‬

‫אליו "לשמוע ממנו אםיצליח בדרך שהיה רוצהלילך לבוא לאיטליה‪,‬וכן לשאול לו תיקונים לנשמתוולידעמעניןהמשיח‬
‫וכיוצא"‪ ,‬ובאמת מצא אתסיפוקו‪ .‬אבלהנביא השבתאיאיננו לוקח "פדיונות"ושסרב לקבלאפילו שוה פרוטה‪ .10‬מספריםעליו‬
‫סיפורי מעשיות שכבריש בהם הגווןה"חסידי" המובהק‪,‬ומוטיביםהחוזרים ממש באותח'צורה ב"שבחי הבעש"ט"‪" .‬פעם אחת‬
‫היה ר' העשיל לומד בבית‪-‬הכנסת עם רב אחד כדרכו לפני האכילה והתחיל ר' העשיל לבכות ולצעוק והיה מכה את ראשו‬
‫בארץ לפני ארון הקודש ולא רצה לאכול‪ ,‬הגם שהיה בשבת‪,‬עד אחר מנחה‪ ,‬שאז הלך לביתו של החכםואכל‪ .‬ושאלולו מה‬
‫זה הענין‪ ,‬ואמר שראה שנגזרה גזרה בביתו ולא נתבטלה עד אחר המנחה‪ .‬וזה החכם שלח שליח לראותולידע האמתוסיפרו‬
‫שתינוק היה במטה ובשחרית סמוך לשעת אכילה נפל כר אחדעליו והם לאידעו וכשהלכוליקח אתהתינוקהיה כסת ועשו‬
‫לו כמה תרופות ולא חזר לבריאותו עד אחר המנחה ממש"‪ .11‬אך יש גם השמו של בקורת על הרבנים ועל מעמד הרבנות‪.‬‬
‫משנים מגדולירבניפולין שנתקרבואליו דרש שיניחו את הרבנות וילכו ללמוד עמו "בזאת החכמה שלו‪ ,‬ואמר שכל עוד‬
‫שלאילמדובדרכיםשלו‪,‬מעכביםהמשיח" ‪ ,12‬הנה רמזברור‪ ,‬שראה את הרבנות במדרגה פחותה משלהתורההספיריטואליסטית‪,‬‬
‫הניתנת לא לתלמידי‪-‬חכמים כי‪-‬אם לזמאמינים"‪ .‬ואחד מבעלי המוסר של הדור‪ ,‬המדבר אף הוא בגנות הרבנים המאריכים‬
‫את הגלות‪ ,‬מפני שלוקחים שכר על לימוד התורה‪ ,‬מספר‪" :‬שמעתימפי הקדוש בעל "באר אברהם" מהשהגידולומן המקובל‬
‫מוהר"ר העשיל צורף על אלו הרבתם אבל לא ניחא למרייהו למימר הכי וטובה שתיקתי מדיבורה כי פעם אחת‬
‫סיפרתי [ר"ל אתדבריר'השיל]לפני רבגדול אחדוהרעלועלי ואמרתיבלבישצילמילץכיאיןלהרבנים חדוהוגילץ"‪.13‬גם‬
‫מאחוריעדות מלאתעניןזו מבצבצתועולההבקורתהספיריטואליסטיתעלהרבנים‪,‬שבעלהספרלאהעיז להעלות אותהעלהכתב‪.‬‬
‫נראה ברור‪ ,‬שר' השיל צורף שימש מרכז לחוג גדול של מאמינים המבקשים קמנו הדרכה והשפעה‪ .‬נוהרים אליו מכמה‬
‫מקומות והוא משיב על שאלותיהם ופותר את חלומותיהם‪ .‬חסידיו רואים את שבתי צבי בחלום ‪ 14‬והוא מעודד אותם‬
‫באמונתם‪ .‬אפילו מאיטליה הרחוקה באיםאליו‪ .‬השליח הירושלמי ר' שמואל בן משהלוי אשכנזי מפראנקפורט‪ ,‬שלפי עדות‬
‫עצמוהיה כלימיו שבתאי נאמן ולא התענה מעולם בתשעה באב אחרי שנת תכ"ו‪ ,‬קיבלעל עצמו בשנת תנ"ב (‪ )1692‬ללכת‬
‫אל ר' השיל‪ ,‬כששמעעליומפי ר' אברהםרוויגו במודינה ור'בנימין כהן בךן'יו‪ .15‬עםשני חכמים אלו‪ ,‬שעמדו בראשהחוג‬
‫השבתאיבאיטליה‪ ,‬בא ר'השיל במגעעל‪-‬ידי אהדמחסידיו‪ ,‬שהלך ללמוד רפואהבאוניברסיטה בשדואה ושאף הואהיה שבתאי‬
‫היה זה בשנת ‪1691‬ועדיין נשארה בידינו אגרתו הראשונה של ר'בנימין כהן אליו‪ ,‬כולה חדורה רטט ויראת‪-‬הכבוד בפני‬
‫הנביא הרחוק‪ ,‬שהוא בא לבקש תורת סתריומפיו‪" .‬עלכן קמנו ונתעודד להשתחוות מרחוק לרום הדרת מעלת כבודו בלשון‬
‫בקשה‪ ,‬אליסתירפניו ממנו ואלישיבפנינוריקם‪,‬רקענותוחרבינולהודיעלנובחינתנפשינורוחנו ונשמתנוומילתא דטעמא‬
‫לכולהו הרפתקאי דעדועלינו עד היום הזה"‪ .‬אף הוא מבקש תיקון לנשמתו מהנביא בווילנא ומתאוה לדעת אם הוא וחבריו‬
‫צדקו באשר חדלו לכוין כוונת האר"י‪ ,‬כמצות "פה קדוש מהר"ן זלה"ה [כוונתו לנתן העזתי]‪,‬יעןכי כבר קמה שכינתא‬
‫מעפרא" ‪ ,16‬במשך כמה שנים נמשכה חליפת המכתביםביןגדוליהמאמינים הללו‪ ,‬שכמהקטעים מתוכה נשארובידינו‪.17‬על‪-‬‬
‫ו‪.18‬‬
‫פי בקשתרוויגוובנימיןכהןביקר אצלר'השיל גםר'חיים מלאך עצמו‪ ,‬ומכתבועל‪-‬אודותיו‪ ,‬המלאהסתייגות‪,‬הגיעלידינ‬
‫נראה אמנם שא' השיל העלים את אמונתו השבתאיתמפני רובבנידורוולאגילה אותה אלאלמאמינים ולמקורבים בלבד‪,‬‬
‫בבקשה מפורשת להסתיר את הדברים בפני "לארי ליק‪9‬א ‪9‬יזא"‪ .19‬אבל בפני המאמינים התבטא בברור גמור‪" .‬עתה הם‬
‫חבלי משיח"‪" ,‬אמיר"ה ‪- 20‬הוא ולא אחר"‪ ,‬הפורמולה השגורה בפי השבתאים כשבאים להודות במשיחותו של שבתי צבי‪1‬‬
‫‪ 11‬שם‪ ,‬עמ' ‪.102‬‬
‫‪0‬ן שם‪ ,‬עמ' ‪.100‬‬
‫‪ 15‬שם עמ' ‪ .101‬ר' השיל אמר זאת לר' יצחק מפוזנא‪ ,‬מקובל מפורסם בדורו‪ ,‬ולרבה של קראקא‪.‬‬
‫בקראקא'‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫"‬
‫ח‬
‫בטעות חשב באלאבאן ב'תולדות היהודים‬
‫עמ'‬
‫שהכוונה לר'אריה‪-‬לייט בן זכריה‪-‬מנדל‪ .‬הדברים סובבים על ר' שמואל‬
‫‪3‬ן‬
‫קיידאנובר‪ ,‬שנטה אף הוא לקבלה‪ ,‬או לממלא מקומו ר' יצחק‪.‬בן זאב‪.‬‬
‫ס‪ ,‬שם יעקב לר' יעקבבן יחזקאל מג'ל‪ ,‬פפד‪-‬א תע‪-‬ו‪ ,‬דף‬
‫‪11‬‬
‫‪ 14‬עניני שבתי צבי‪ ,‬עמ' ‪.102‬‬
‫‪ !6‬שם‪ ,‬עמ'‪.107‬‬
‫‪ 15‬שם‪ ,‬עמ'‪.103‬‬
‫מיד עבו'ג‪.‬‬
‫עיין‪:‬ג‪ .‬שלום‪ ,‬חלומותיו של השבתאי‬
‫‪!8‬‬
‫ר' מרדכי אשכנזי‪ ,‬עמ'‪ .56‬גם בכ"י ירושלים ‪ 80 1466‬נמצאו חלקים מן הקורספונדנציה הזאת‪.‬‬
‫עיין הנוסח המלא ב‪-‬ציון‪ ,.‬שנה י"א‬
‫(תשיו)‪ ,‬עמ' ‪ .171‬הוא כותב שלימודו עפ"י דרך הרם‪-‬ק ואין לוידיעה בקבלת האר"י‪' .‬אבל לדעת איזה דבר מעתידות או מהשאלות של‬
‫מוריי ורבותיי‪ ,‬מה שהבאתי אזיעמי‪,‬אינו יודע שום דבר‪ ,‬או להכיר בפרצופים ולומר בחינות והגשמה]‪ ,‬כלל וכללאינומבין באלוהדברים"‪.‬‬
‫‪9‬ן כתבייד בקבלה‪ ,‬עמ' ‪ 90 .289‬אדוננו מלכנו יר‪-‬ה‪,‬‬
‫ברור שחילוקי הדעות ביניהם על דרך השבתאות משתקפים גם בשורות אלו‪.‬‬
‫הכינוי הקבוע לש‪-‬צ בפי המאטינים‪.‬‬

‫ל‪5.‬‬

‫אין לעשות עודתיקון חצות‪,‬כי השכינה במעלה עליונה ממה שהיתה מקודם "ולכןהיה צועק מרה על הבוכים על החורבן‬
‫וכן על כמה תפילות ופזמונים ובפרט אותם שבספרשעריציון"‪ .21‬הפרישות השבתאיתאינהמיוסדת אפואעל האבלוהבכיה‪,‬‬
‫אלא נובעת מדחיפה רוחנית אחרת‪ ,‬מהרגשת העליונות של האדם‪ ,‬שעזב את העולם הגשמי ועומד במדרגה ספיריטואלית‬
‫עליונה‪ ,‬ואולי גם מןהרצוןלסייעלגילוי ללכות שמיםעלי אדמות‪ .‬כמה קרובה עמדה זאת לעמדה אנטינומיסטית‪ ,‬דהיינו‬
‫לדעתם של אלה המבטלים את מצוות התורה מתוך טעמי האמונה‪ ,‬ניכר מדבריו על שבתי צבי ועל הנסים העתידים לבוא‪.‬‬
‫"עתיד הקב"ה לעשות כל הנסים שהיו במצרים‪ ,‬אמנם הכל בדרך נעלם‪ ,‬שלאיבין אותם אלאמי שהואבקיא בחכמהובסתרי‬
‫תורה כמוהו"‪.‬והרי כנגד הנס הראשון שנעשה ע"י משה‪ ,‬הפיכת המטה לנחש‪ ,‬באה ההמרה בשנת תכ"ו‪ ,‬כשקם שבתי צבי‬
‫המצנפת בראשו "ויחגור הנחש למטה" ‪ ,22‬נמצא אפואשהנסיםהנעלמים של הגאולה הם הפאראדוכסים של האמונה השבתאית‪.‬‬
‫העובדה שהמשיח יודע הש שהוא עושה‪ ,‬היא ההופכת את מעשהו לטוב‪ ,‬אע"פ שנראה רע!הרילפנינו ממשכלהמוטיבים‬
‫היסודיים של הגנוסיס האנטינומיטטיתמימי קדם‪ ,‬העומדת להתפרץ מתוך ‪.‬התפתחות הקבלה השבתאית‪ .‬הידיעה המיסטית‬
‫העשויה לשנות ערכים‪ ,‬שהופכת מר למתוק ומתוק למר‪-‬הרי כאן המוטיב העיקרי‪,‬המוביל‪,‬יחד עם ההערכה המיסטית של‬
‫"האמונה" כדבר השקול כנגד כל מצוות התורה‪ ,‬אל חורבן עולמה של היהדות ההיסטוריתי ר'השילצורף לא צעד את הצעד‬
‫האהרון הזה‪ ,‬וכלבני חוגו מקרוב ומרחוקנמניםעל אותו המחנה של שבתאים פרושיםההולךורבבפוליןבימיחייג אך כמה‬
‫קל המעבר!ואין להתפלא שבתנועה המתפתחת בסוףימיו‪,‬ובעליית ה"חסידים" לארץ‪-‬ישראל בהנהגתו של ר'יהודה חסידוא'‬
‫חיים מלאך נמצאו כבר המגמות השונות משמשות בערבוביה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫איןלר'השילצורףשיטהמנוסחת מבחינהעיונית בסוד האלה כאשרניסחו אותהגדוליבעליהעיון של הקבלה השבתאית‬
‫החדשה‪ ,‬כגון נתן העזתי‪ ,‬קארדוזו ואחרים‪ ,‬כל אחדלפי דרכו‪.‬אין אצלוריכוז מחשבתי כזה‪ ,‬דבריו כולם לוטים ערפל כבד‬
‫של גימטריאותונוטריקון‪ ,‬סודות עלגבי סודות‪ ,‬הכלכפי שנשפעו הדברים לתוך קולמוסו‪ ,‬וספק אם היה בהם הקשרעיוני‬
‫ובנין שלם‪ .‬אבל גם בעליהבנין החשיבו דעתווכןידענו שאברהם קארדוזו שלחלו בעצמו‪,‬אובידי אחדמתלמידיו‪ ,‬את ספרו‬
‫"דרוש רזאדרזין"‪ ,‬בו ביאר אתדעתועל המשמעות השבתאית של אמונתהיחוד‪ .23‬תשובתושלהנביאמווילנאבידינו‪.24‬ניכר‬
‫מדבריושאיןדעתו נוחה משיטתקארדוזו‪ .‬והנה שם הואמזכיר גם את "מורו" בקבלה‪ ,‬שלא נשאלופניםולא הרשהלו לשאול‬
‫על ספקותיו בסוגיא עמוקהזו‪ .‬ולא נאמר אם הכוונה למורה בלבוש בשר ודם או למורה רוחני המתגלה בנפש‪ ,‬ל"מגיד"‬
‫בלשון המקובלים‪" .‬מגידים" כאלההיולרבים מןהמאמינים משעת ההתעוררות הגדולה של ‪,1666‬ויש שגם הםמדבריםעליהם‬
‫כעל "רבם" סתם‪.‬וכן נראה שהיה "מגיד" כזה גם לר‪ ,‬השיל‪ ,‬שהכלמעידיםעליו שכתב את כל סתריתורתובלי מורה בשר‬
‫ודם אלא הכללפיגילוי מלמעלה‪ .‬רק כךיובנו דבריו‪" :‬אשר עלכן מנעתי עצמיימים ושנים מלהקשות אליו כלל"יאין‬
‫כאן מורה שישב עמובווילנא ושהקשה‪ ,‬או לא הקשה‪,‬לפניו אתקושיותיו‪ ,‬אלא המדוברהוא בנשמה המדברתאליו‪.‬גםלגבי‬
‫"מגידים" אחרים מצאנו שסרבו לדון על שאלותעדינות בקבלה השבתאית‪ :‬הם משמיעים את דבריהם בחינתגילויים‪ ,‬אבל‬
‫אינם נכנסים כלל בוויכוח עליהם‪.‬‬
‫ת‬
‫מ‬
‫י‬
‫י‬
‫ו‬
‫ס‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ד‬
‫י‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ו‬
‫א‬
‫של‬
‫רחוקה מלבו של ר' השיל אף‬
‫ראציונאליזאציה הבולטת במאמציוהעיונים של קארדוזולנסח את‬
‫התוכן הדתי של תורת האלהות החדשה‪ .‬הוא ראה כנראה אתהגילויים שנעשולו‪,‬כעומדים ברום המעלותעדשאינםזקוקים‬
‫לעיבוד ולביאורעיוני‪ ,‬וספר תורותיו‪ ,‬שמלך המשיח עתיד ללמוד בו‪ ,‬מקביל במה‪-‬שהוא לחמשהחומשיתורה‪ .‬הוא מגלה את‬
‫סודותיו עלענין האלהות‪,‬על ההבנה הנכונה שלהיחוד‪,‬על הגאולה והמשיח ‪-‬הכלכאילו חומרגלמי‪ .‬אותההפנימיות הטהורה‬
‫שגילה בתורה ‪-‬פירושה‪,‬בין שארדברים‪,‬גם העדר כל צורה ספרותית‪,‬שהיאבחינתחיצוניות‪" .‬רוברובומתחילמאיזהגילוי‬
‫של דבריום ביומו שנתגלהלו מן השמים ואח"כ מתחיל לצרףהעניןעםיחודיםוצירופים עמוק עמוקמיימצאנושיורדבמים‬
‫שאין להם סוף" ‪-‬אומר מקובל שראה את הספר‪ .25‬אתתורותיו סידרבחמישה ספריםרחבי‪-‬ידים‪" .‬שלשה ספרים הראשונים‬
‫‪ *1‬ענ‪,‬נ‪ ,‬שבתי צבי‪ ,‬עמ' ‪ .101‬ס' שערי ציון הוא האוסף הקלאסי של תפילות בשביל הפרטלפידרכי קבלת האר"י‪ ,‬ונדפס הרבה בשניםהללו‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ 22‬שם שם‬
‫גם ר' השיל צורף יוצא‪ ,‬כמו קארדוזו ושאר המאמינים‪ ,‬מן הדעה "שעתה בעוונות מתפלליםואינןיודעים למי מתפללים"‪,‬‬
‫כלומראין יודעים את סוד האלהות האמיתי‪ .‬עניני שבתי צבי‪ ,‬עמ' ‪.101‬‬
‫‪ 24‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .106‬המו"ל א‪.‬פריימאן לא הבהיר את העובדה‪,‬‬
‫שאגרת זאתהיא תשובה לקארדוזו ובקורת על ספרו‪ 25 .‬ס' הילולא דרשב"י לר' אשר‪-‬זליג מרגליות (תש"א)‪" ,‬אע"ב‪.‬‬

‫ר‪5‬‬

‫נקראים שלשה עדרי צאן הרובצים עלפי הבאר‪ ,‬וספרהרביעי נקרא על שם באר עצמו‪ ,‬וספר החמישי נקרא אילת אהבים‪,‬‬
‫והכליהודים גדולים אשר ממשמי שקורא בהם אחזו רעדה‪ ,,.‬ויש לספר החמישי לעת עתה ‪-‬הדברים נכתבו בשנת ‪–1691‬‬
‫קרוב לאלף ומאה דפים‪ ,‬ואמר שלא יהיה לזה הספר קץ אפילויהיו כל השמים יריעות"‪ .26‬עדיום מותו הוסיף עוד כמה‬
‫מאות דפים לספר חמישי זה ‪ ,27‬ואחרי מותו נתפזרו הכתבים הללו בגאליציה‪ .‬האחבר‪ ,‬שנהפך מצורף מתכת לצורף אותיות‬
‫וסודות‪ ,‬קרא את כל ספריו בשם הכולל "ספר הצורף"‪.‬‬
‫לספר זה היסטוריה מופלאה מאד‪ ,‬שנתגלתה רק בשנים האחרונות‪ .‬שלושת הספרים הראשונים נתגלגלו לאחד ממקובלי‬
‫ה"קלויז" בברוד‪ ,‬ר' נפתלי בן לוי‪,‬ואילו כתב‪-‬היד של החלק החמישי‪ ,‬הרחב ביותר‪ ,‬בא בעצם כתיבתידו של המחבר ועם‬
‫הוספות בנולידי ר' ישראל בעל שם טוב‪ .‬הבעש"ט החשיב את הכתבים הללו מאד והחזיק אותם כמטמון בביתו‪ .‬ספק אם‬
‫עמדעלהרמזים השבתאיים הרקומים בתוךצירופי עשרהוהגימטריאות שבספר‪,‬אעפ"ישהדברעשוילהפליא‪,‬שהרי שנתתכ"ו‬
‫והמספר תתי"ד (גימטריה של שבתי צבי) נזכרים בספר פעמים רבות‪ .‬המחבר השאיר אחריו שם טוב של קדושוחסידודבר‬
‫שבתאותו לא נודע ברבים‪ ,‬ומכל‪-‬שכן שלאהגיע לפודוליה‪ .‬ואם הראיתי למעלה‪ ,‬מתוך המקורות ההיסטוריים‪ ,‬שיש לנו כאן‬
‫דמות מובהקת של "בעל שם" וצדיק‪,‬לפי הבנת הפרושיםשבין השבתאים‪,‬הרי מסתבר שדמות וו הובלטה עוד יותר באגדה‬
‫העממית אחרי מותו‪ ,‬כשטושטש דבר שבתאותו פחות אויותר‪ .‬כךיכול היה הבעש"ט לראות בו איש קרובאליו קרבתרוח‪.‬‬
‫אףהואהיה רגיל לדבר בשבחהכתביםהללו הגנוזים אצלוואחרימותוסיפרו שאמרכיעלידםיוכללבנותעולמות‪.‬בסוףימיו‬
‫ביקשלהעתיק את הספרעל‪-‬ידי המקובל ר'שבתימראזקוב‪.‬אבליותרמעשרים שנה עברואחריפטירתו‪,‬עדשהכתבים(שנמצאו‬
‫בבית נכדו ר' אהרן) הועתקועל‪-‬ידי ר'ישעיה מדינאוויץ‪ ,‬מתלמידי המגידמסןרייש ועלידו נתפשטו כמה העתקות שבאו‬
‫לידי ר' נחום מששךנו~יל ור'לוי יצחקמסרדיששב‪ .‬בחצרות צאצאי ר' נחום נשתמרו העתקות‪-‬משנה עדימינו‪ ,‬ועוד בשנת‬
‫ת"ש נמצא בחצר הרבי מסטולין "ספר הצורף" בשני כרכים גדולים‪ ,‬הכוללים אלף וארבע מאות עמודים‪.28‬‬
‫ספרו של הנביא השבתאי נתקדש איפוא במסורת החסידית! ולאזו בלבד‪ ,‬אלא שאף ביקשולהדפיסו‪ .‬ר'לוי‪-‬יצחק‪ ,‬שאף‬
‫הוא לא עמדעלטיבו השבתאי‪,‬נתן הסכמהעליו‪ :‬וכנראה קם רעשגדול מסביבלענין זה‪ ,‬כאשרהוכיח ר'אפרים‪-‬זלמןמרגליות‬
‫מברודבאותותובמופתים‪ ,‬מתוךבדיקת הספר‪ ,‬שמחברוהיה מכת שבתיצבי‪ ,‬ושהבעל שם שיבח אפואכתביו שלנביא שבתאי‪1‬‬
‫מכאן ואילך הסתירו החסידים‪ ,‬כנראה בכוונה‪ ,‬את שמו האמיתי של בעל הכתבים והפכו את כלענין ספר הצורף מעובדה‬
‫היסטוריתלאגדתפלאים‪ .‬ר'השילצורף‪,‬הנביא וה"בעל‪-‬שם" השבתאי‪ ,‬נתגלגל ב"שבחי הבעש"ט" לדמותוהאגדית שלר' אדם‬
‫בעל שם‪,‬גבור שלסיפורעממיביידיש ‪,29‬שכאילו עשהנסים ונפלאות בפראגובווינאבזמןהקיסרמאשסיסיליאן (במאההט"ז)‪.‬‬
‫עכשיו העבירו אותו לדור שלפני הבעל‪-‬שם ועשאוהו למחבר של כתבי ר' השיל צורף ‪-‬והכלכדי לכסות "בערפלי טוהר"‬
‫את העובדה הפאראדוכסאלית שנתגלתהעל‪-‬ידי חכמי ברוד‪.‬‬
‫בזמן האחרון נתפרסמו גם דברי המעתיקים החסידים של "ספר הצורף" בשנת תקמ"ב (מתוךכתב‪-‬הידב‪9‬טולין)וגםדברי‬
‫המשכיליםהראשוניםבטארנופול‪ ,‬שרשמו אתסיפור המעשהביןהרבי מברדיטשובוביןר'אפרים‪-‬זלמן מרגליות‪,‬ושתיהעדויות‬
‫השונות מאשרותזו אתזובעיקרי הדבריםהמפתיעים‪ .30‬אבלהמשכילים הרחיקו לכת ואמרו שחכמי ברוד בדקו ומצאו "שממש‬
‫כל דרשות ספר "ליקוטי אמרים" של המגיד ממזריטש נלקחו מספר הצורף אות באות ‪-‬ויבהלו מאדאולםהסתירו הדבר‪,‬כי‬
‫יראו לנפשם מפני חמת הבעש"טנים"נ‪ .3‬מאות העמודים של הספר שקראתי‪ ,‬אינם מאשרים את דבריהם‪,‬ויש להטיל ספק‬
‫בנאמנותהסיפורהזה‪.‬הרי הספר"ליקוטי אמרים"בידינו‪,‬וגםאפיוהספרותיותכנוהעיקרי של "ספר הצורף"ידועלנווחלקים‬
‫גדולים ממנוהגיעו אלינו‪ .32‬והדברים רחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב‪ :‬אצל ר'השיל הכל גימטריאות ונוטריקוןורזין‬
‫‪ 58‬כתב‪, ,‬ד בקבלה‪ ,‬עמ' ‪0‬א‪ 27 .‬לפי הרשימה בפנקס החברא קדישא בקראקא‪ ,‬אצל צונץ‪,‬עיר הצדק‪ ,‬ח"ב‪ ,‬עמ'‪.64‬‬
‫מן הגניזה הסטולינאית‪ ,‬ברבעון "ציוץ‪ ,‬שנה ה'‪ ,‬עמ'‪ .128‬שם באו גם כל דברי המעתיקים הראשונים באריכות‪.‬‬
‫‪ 59‬באוכספורד נמצאו‬
‫שתי מהדורות מהמאה ה"ז של קונטרס בשם "איין מעכטיג שיןמעשה‪ …‬צוווין אונ' צו פראג דורךאיין בעל‪-‬שם דר האטגהייסין ר' אדם‬
‫ן שטיינשניידר ברשימת הבודליאנה‪ ,‬עמ' ‪.615‬‬
‫‪ 30‬זאב רבינוביץ‪ ,‬על ספר הצורף‪ ,‬ב"ציוד שנה ו' (תש"א)‪ ,‬עמ' ‪-80‬א‪.‬‬
‫פון ווינג"‪.‬עיי‬
‫ולפי זה הוכחתי את הזהות של ר'השיל עם ר' אדם בע"ש‪ ,‬שם עמ' ‪ ,93-89‬וכן שם‪ ,‬שנה ז'‪ ,‬עמ' ‪ 28‬נגד השגות הר'מרגליות שבאו ב"במישור"‬
‫‪" 81‬ציון"‪ ,‬שנה ו'‪ ,‬עמ'‪ .82‬י‪ 8‬כשכתבתי אתדברי בנוסח הראשון‪,‬ידעתי רק אח הקונטרסים מס' הצורף הנמצא‬
‫מיום "באייר הש"א‪.‬‬

‫‪ 58‬זאברבינוביץ‪,‬‬

‫‪52‬‬

‫דרזין מהסוג הבלחי מובן ביותר למראית העין הראשונה‪,‬ואילו אצל המגיד ממזריטש אין דברים כאלה תופשים כל מקום‬
‫חשוב‪.‬אין כאן לארזיןדרזין‪ ,‬ומה גם על שמע ישראל‪ ,‬אלא דברי מוסרבנוסח קבלתי‪ ,‬גם אם לאנביא בחשבון את העובדה‬
‫הבולטת‪ ,‬שמאחורי ספרו של המגיד עומדת אישיותו של הדרשן הגדול‪ ,‬שאין להרכיב אותה מתוך ליקוטים מלוקטים מאיזה‬
‫ספר שהוא‪.‬‬
‫הארכתי לתאר את דמותו של ר' השיל צורף‪,‬כי היא עשויה להפיץ אור של אמת על המצב בתנועה השבתאית בפולין‬
‫בדור ההוא‪ ,‬מצב הרחוק מאוד ממה שרגילים לקרואבתיאורי האחרונים‪ ,‬המערבבים את כל הזרמים השונים ורואים את כל‬
‫התנועה לאורה של "הכת הארורה" של הניהיליסטים‪ ,‬שנתארגנה סמוך לשנת ‪ 1700‬בפודוליהי לא כך היו פני הדברים‬
‫בראשיתם‪ .‬בודאי נצליח יותר להבין גם את התחלת החסידות‪ ,‬אם נראה אותה לא רק על הרקע של השבתאות הקיצונית‪,‬‬
‫שאדבר עליה למטה‪ ,‬אלא גם מתוך האוירה של הזרמים האחרים בשבתאות‪ ,‬שקשריה טתמהיו אולי מהודקים הרבה יותר‬
‫משחשבנו עד עכשיו‪,‬ואיןביניהםוביןהחסידות אלא פרשתהמשיחיות המיסטיתבלבד‪ .‬מקרה מוצלח הוא המאפשרלנו לצרף‬
‫את הידיעות המפוזרות על ר' השיל עד כדי תמונה ברורה למדי שלאישיותו‪ .‬ואפשרות זאת לא ניתנה לגבי כמה מפעילי‬
‫התנועה בניזמנו‪ .‬אך גם הידיעות הבודדות הללו מעידות על ההפצה הרבה של האמונה השבתאית בפולין‪ ,‬שכל החרמות‬
‫והרדיפות לאיכלו לה‪ ,‬באשר נבעה ממעמקים‪ .‬גם אם כל אחד מאלו הרבנים והדרשנים‪ .‬שנטו בלבםאחרי הכת החדשה‪ ,‬לא‬
‫הופיע כבעל תעמולה ברבים אלאייחד את דבריוליחידי סגולה‪ ,‬כשם שעשה ר' השיל‪ ,‬יש להסיק מצירוף החוגים השונים‬
‫הללו על היקף התנועה שירדה אחרי ‪ 1670‬למחתרת‪.‬‬
‫ראוילציין שארץ ליטא איננה משוללת כוחותשמיציונאליים כבירים בתקופה ההיא‪ ,‬ור' השיל צורףאיננו "עם הארץ"‬
‫היחיד שהנבואה החדשה הפכה אותו לאדם אחר‪ .‬סמוך לשנת תנ"ה (‪ )1695‬קםנביא שבתאי חדש גםבהורודנא‪.‬העדויותעליו‬
‫מהוגי מתנגדי השבתאות וחסידיה סותרותזו את זו בכמה פרטים‪ ,‬דבר שאין בו תימה‪ ,‬אבל גם מאשרותזו אתזובעיקרי‬
‫הדברים‪.‬ר'יעקבעמדיןמספרעליו ‪,32‬מפיאביו ה"חכםצבי" שהכיר אותו‪,‬שלפני חברת ר‪,‬יהודההחסידותעמולתה המשיחית‬
‫"הלך אחד מליטא‪ ,‬היה נקרא ר' צדוק‪ ,‬אדם בור וגס‪ ,‬והיה מתנבא שיבא משיח בשנת תנ"ה ועושה רמזים כחושים ורזים‬
‫ובוודאי היה בו איזה דיבוק מחיצונים ככל חבריו המשתגעים‪…‬כיהעידועליו שהיה שורףיי‬
‫ן שרוף‪ ,‬לאידע ספר‪ ,‬ובפתע‬
‫נעשה הפתי נביא איש הרוח ומגיד גימטריאותמעניני קבלה"‪.‬בימינו נתגלו גם תעודות אחדותהמכילות אתדבריר' צדוק‬
‫עצמו וסיפור דברים על אודותיו מאחד המקורבים אליו‪ .33‬כאן לא נזכר כעם הארץושורף‪-‬יין‪ ,‬ואדרבה הוא נקרא "מגיד‬
‫הקהילה בהראדני"‪ .‬אךיתכן שהמלה "מגיד" אינה מורה כאן על משרה אלא על תפקידו כמעורר משיחי‪ ,‬וכן אמנם נקרא‬
‫בתעודההשניה לא מגיד אלא ר' צדוק מ בשר‪ .‬הגימטריאות שלו על שנת תנ"ה נשארו בחלקן בכ"י אחדשבידינו והם‬
‫"מלאכותיים ודלים‪ ,‬וחיבור זה מאשר את עדותו של ר' יעקב עמדין עליו"‪ .34‬רב זה שופך עליו את לעגו מפני שטעה‬
‫באמירת ברכה כשאביו נתן לו לברך כשביקר אצלו באלטונה‪ .‬ר' צדוק שלח מכתב‪-‬חוזר לכמה קהלות וקרא לתשובהלפני‬
‫העליה לירושלים‪" ,‬כי הגאולה תהיה בודאי [בשנת תנ"ה] ולא יאריך יותר אף שעה אחת" והוא סמך על "מכתבים מן‬
‫השמים"שהיובידיו‪ ,‬אףהכריזכי "הגואל הוא שבתיצבי ולא אחר"‪ ,‬ודרשעליו רמזים שונים‪ .85‬ר' צדוק לא רצה "שיעשו‬
‫בספריה הלאומית בירושלים ושדיברתיעליו בסמרי ‪-‬כתבייד בקבלה‪ ,-‬עמ' ‪ .161‬אבל בזמן האחרון נתגלו בירושלים כמעט בבת‪-‬אחת שני‬
‫כתבי‪-‬יד רבי‪-‬הכמות‪ ,‬המכילים חלקים שונים של הספר‪ .‬בראשונה נודע על העתק שבא מעזבונו של אחד מנכדיו של ר' מרדכי מטשרנוביל‪,‬‬
‫שנפטר בארץ‪-‬ישראל והניח את כתב‪-‬היד (כשני כרכים) ליורשיו‪ .‬קטעים מכ"י זה הובאו בס' "הילולא דרשב"" לר' אשר‪-‬זעליג מרגליות‬
‫(ירושלים תשיא)‪ ,‬דףי' ע"ב וט"ו ע‪-‬א‪ .‬עוד לא ראיתי את כתב‪-‬היד הזה המכיל‪ ,‬כנראה‪ ,‬אתגילויי ר' השיל משנותיו האחרונות‪ ,‬אחרי‬
‫י ‪80 465‬‬
‫שנת ת'ן (‪.)1690‬לעומת זאת עלהבידי למצוא חלק גדול מס' הצורף בהעתקה ישנה‪ ,‬שנעשתה בלי ספק בחוג מקורביובחייו‪ .‬זהוכ‪-‬‬

‫של הספריה הלאומית‪ ,‬שלא עמדתי על טיבו האמיתי בספרי הנ‪-‬ל עמ' ‪ 158-157‬ולא הכרתי אז את מחברו‪.‬כ"י זה מאשר את הנאמר למעלה‬
‫במגים על טיבם שלגילוייו ונביאותו של ר' השיל‪ ,‬ואופיו השבתאי שובאינו מוטל בספק‪ .‬כולו נרקם מגימטריאות המיוסדות על שמותיהם‬
‫של ש"ץ ושל השיל צורף עצמו‪ ,‬המופיע כאן כמשיח בןיוכף‪ .‬כ"י זה מכיל חלק גדולמגילויי ר' השיל בשנות תמ"ו‪-‬ח"ן‪ .‬ואקוה להאריך‬
‫‪33‬פרסמתי שתי תעודות כאלה ב'ציון'‪ ,‬שנה עשירית (תשיה)‪ ,‬עם‪,147-145 ,‬‬
‫‪ 32‬תורת הקנאות‪ ,‬עמ'‪.56‬‬
‫י חשוב זה כמקום אחר‪.‬‬
‫עלכ‪.‬‬
‫ועיין שם עמ' ‪ .143‬מתעודות אלו יוצא ששמו המלא של הנביא היה צדוק בן שמריה‪ .‬י‬
‫‪ .‬תשבי‪' ,‬בשורת הגאולה של ר' צדוק‬
‫‪85‬‬
‫מאמר "‪"Rabbi" Johaa Kemper 1‬‬
‫לשנת תנ"ה"‪" ,‬ציון‪ ,-‬שנה י*ב (תש‪-‬ז)‪ ,‬עמ' ‪.88‬‬
‫זה עתה פרסם ‪1.7.Schoeps‬י‬

‫יי‬

‫מגרידני‬

‫‪53‬‬

‫סיגופים גדולים‪ ,‬רק [כלאחד]לפייכולתו‪ ".‬הכמרים בעירורצו לאסרו עד ראש השנה תנ"ו והקהלה שלחה אותו מפני הסכנה‪,‬‬
‫נראה שאז נדד גם לגרמניה‪ .‬השמועותעליו נתפשטו בפולין‪ ,‬שליזיה‪ ,‬מורביה ובוהמיה‪ 36‬והגיעו גם לאיטליה‪ ,‬ועוד בסוף‬
‫ר' אברהםרוויגולנביא שרובו אמת ‪7‬ק משה בןאהרןהכהן מקראקא‪,‬שהמירדתו בשנת ‪1696‬בעקבות האכזבה‬
‫המאההי"ו‬
‫י‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ח‬
‫מבשורת ר'צדוק‪,‬כותבעל ההתעוררות שבאה בעקבות תעמולתו של ד'צדוק‪":‬וכי לא רבההיתה ההמולהביןהיהודים בשנת‬
‫חנ"ה?וכילאפינו אתבתיהם ומכרו את רכושם?הם שחטו את הבקרשלהםוקנוצידהלדרךכדילעלותעםהמשיחלירושלים"‪.38‬‬
‫הופעתו של נביא כזה היתה מלווה תמידבגילוי של חוג שבתאי ובתעמולה בפרהסיא‪ ,‬מה שאיןכן לגבי פעולתם של‬
‫רבנים שנטו אל התנועה מבלי שזכו בעצמם לנבואה ושהסתירו את אמונתם‪ ,‬עד שבמקרים רבים לא נודע כללכי נמנו על‬
‫ה"מאמינים"‪ .‬אמנם גםבין הרבנים הללו רבובעלי "הגילויים" וה"מגידים"‪ ,‬השמ שהכניסו לספריהם הנדפסים רמזים וחצאי‬
‫רמזים‪ ,‬המעידים על הלך‪-‬רוחם‪ .‬שורה ארוכה של ספרים כאלה נודעו לנוואין 'ספק שעוד בכמה מספרי הדרוש שלבני הדור‬
‫נמצאזכר לאהדת מחבריהם אל השבתאות‪.‬לרובבאורמזים ללאזיקה מפורשת לרעיונותהעיוניים המחודשים של השבתאים‪,‬‬
‫כגוןלתורותיהם של נתןהעזתיוקארדוזו‪.‬המחברים מסתפקים בדרושים עלאישיות המשיח‪,‬רומזים לשמו שלשבתיצבי‪,‬בין‬
‫במפורשובין בכלמיני תחבולות והסוואות‪,‬והקורא מקבל את הרושם שלפעמיםהוכנסוהדברים לתוך הקשר הדברים כאילו‬
‫מתוך הפגנה של אנשים‪ ,‬שחובת הסתרת אמונתםהעיקהעל לבם והביאהלידי התפרצותחלקיתשאין עמהאחריותשלימה‪.‬‬
‫מצב זה נבע מתוך המסיבות בקהילות ומהפחד מפניהרדיפות‪ ,‬אבל גם מתוךהלך‪-‬רוחם הפנימי של המאמינים עצמם‪ ,‬שהיו‬
‫סבורים‪,‬כי לא הגיעהעדיין השעה לגלות את האמונה האמיתית וחובה לשמור אותה בסוד‪ .‬הוא מחליש לא מעט את כוחה‬
‫הציבורי של התנועה וממעט את דמותה ואף מכיל בתוכוגרעיני ההתנוונות שכלייסושריקה‪ ,‬המבדילהבין תורה להמוןובין‬
‫תורהליחידים‪ ,‬מביאה בעקבותיה מאז ומתמיד‪.‬‬
‫והנה דוגמאות אחדות‪ :‬בשנת תנ"א (‪ )1691‬נדפסבדיסך‪4‬פורט בשליזיה "ילקוט דוד" לר' דודבן הירץ פ‪1‬זנר מקרוטושין‬
‫אוסף של מדרשים עם הערות המחבר‪.‬יהודי תמים זה (אף במקצת חסיד שוטה) באאיך‪-‬שהוא במגע עם תלמידיו של נתן‬
‫העזתי מסאלוניקי ‪-‬הוא מביא דברים בשם ר' אברהם פרץ בעל הספר השבתאי "אגרת מגן אברהם" ‪ – 39‬ורישומם ניכר‬
‫בהערותיו‪ .‬סופרהרדי שלא נעלמו ממנוהרמזים השבתאיים שבספר‪ ,‬אומרעליו "אולם נמצאו בו כמהדברים‪,‬מבהיליםוזרים‪,‬‬
‫בתחילתהעיוןאינםישרים‪,‬ואינםנובעים ממעין טהורים‪ ,‬רק ממקורות נשברים"‪ .40‬הוא מדברעלהיעלמוהזמני שלהמשיח‬
‫ועל התורה דאצילות בסגנון השבתאים‪" :‬כשם שנתגשם אדם הראשון בכתנות עו"ר אחר שחטא‪ ,‬כך נתגשמה התורה‪ ,‬אבל‬
‫תהה תורה חדשה‪ ,‬כמו שהיה ראףלהעזת בתחילה אףר באלה והמצוו ת הכל רוחניות‬
‫לא תחררו‬
‫לעתי‬
‫י‬
‫י‬
‫פ‬
‫א‬
‫ו‬
‫בשורוחמורודומיהדולא שתהיה ח"ו הדעת רק הכלרוהנעת" ‪31‬הרילנו ההשקפההספיריטואליסטיתעלהתורה‪,‬שכלהשבתאים‬
‫השתעשעו בה‪ ,‬כאמורלעיל‪.‬‬
‫‪(Uppsala‬ברבעוןהשווידי ‪,1945 Kyrkohistorisk Arsskrift‬עמ' ‪)177-146‬על מומר מקראקא שהמירדתואחרי שנתאכזבוהתקוותהמשיחיות‬
‫לשנת תניה‪ .‬מומר זה מזכיר את ר' צדוק פעמים אחדות בכתביו בקשר עם פועת שנת ;ש‪ ,16‬אבלידיעותיועליו דגן מדחיקות‪ .‬הוא קורא‬
‫אותו ‪-‬פרנס ומנהיג הקהילה בווילנא" (ץפס‪ ,‬עמ' ‪ ,)157‬אבל הדוגמא שהביא על רמזיו לשנת תניה (ץפס‪ ,‬עמ‪ )159 ,‬מוכיחה שהכוונה לאוהו‬
‫ר' צדוק‪ .‬בפירושו העברי על האונגליון של מתי(כ"י באופסאלה‪ ,‬שד"ר שפס הואיל להעתיק ממנו בשבילי) הוא אומר‪":‬כי הרבה באו ועשו‬
‫עצמם משיח כמו בן כוזיב ושבתי צבי לפני איזה שנים‪ ,‬ועתה מקרוב ט' שנים [הדברים נכתבו בשנת ‪ ]1704‬ר' צדו' בעיר ווילנא‪,‬‬
‫ועל זה התנבא יחזקאלי‪.‬ג‪,‬י'‪ ".‬שפס לאהכין את המאמר הזה וכתב (עמ'‪,)158‬כי ר' ?דוק [ולא המחבר המומר] פירש את הפסוק ביחזקאל‬
‫על שבתי צבי‪ .‬דברי ר' צדוק והמקורבים לו אינם משאירים ספק שלא ראה את עצמו כמשיח אלא כמכשר הגאולה בלבד‪ ,‬והמשיח היה‬
‫בעיניו שבתיצבי‪86 .‬עובדות אלויוצאות מהרצאתו של ‪ wolf‬בספרו ‪,tBibliotheca Hebraea‬כרךראשון ‪ 1715‬עמ' ‪ 801‬על האבטוביוגראפיה‬
‫של המומר מקראקא‪,‬ועיין שפס‪ ,‬עמ' ‪ ,150‬הרושם את השם המדוייק של ספרזה‪ .‬אבסוביוגראפיה זו של שבתאי פולני לשעבר ‪ -‬כדאית‬
‫ן בספרי "חלומותיו של השבתאי ר' מרדכי אשכנזי'‬
‫שתיבדק אם יתגלה טופס ממנה באחת הספריות‪ .‬שפם לח מצא טופס ממנה‪81 .‬עיי‬
‫‪8‬‬
‫(תרצ"ח)‪ ,‬עמ' נה‪ .‬הוא מזכיר אותו יחד עם ר' השיל צורף ור' מרדכי מפראג‪.‬‬
‫" בהקדמה לספרו מטה משה‪ ,‬כ"י באופסלה‪ ,‬לפי מה‬
‫למשל‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫א‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫'‬
‫ו‬
‫שמביא ‪5‬ע‪ 50"08‬עמ' ‪ 157‬משם בתרגום גרמני‪.‬‬
‫ב‪-‬ציוז" שנה עמ' ‪.128‬‬
‫‪ 89‬בדף ע"ב ע"ר‪ .‬על ר' אברהם פרץ‬
‫‬‫ץ‬
‫ר‬
‫פ‬
‫‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫‪,‬‬
‫)‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫'‬
‫עמ' ‪.65‬‬
‫" מנחם קרנגיל ב"שם הגדולים השלם"‪ ,‬ח"ב‬
‫הוא שם משפחתו‪.‬‬
‫ילקוט דוד‪ ,‬דף ז' ע"א‪.‬ועיין שם‪ ,‬דף ע"ד ע"ד‬
‫"העתקה' מסולפת מספר 'שפתי כהן' על 'העלמו" של משיח בןיוד‪ ,‬בכיוון הטרמינולוגיה השבתאית‪.‬‬
‫‪5*4‬‬

‫בשנת תנ"ד (‪)1694‬הופיע עוד אוסף ממין זה‪ ,‬הוא ספר "לקט שמואל" לר'שמואל‪-‬פייבוש כהנא‪ ,‬נכדו של הגאוןהגדול‬
‫בעל הסמ"ע‪ ,‬שרצה לעלות לארץ‪-‬ישראל ונתעכבבגיני?י‪5‬ה‪ .‬והנה גם הואהציץונפגע‪,‬ובערך"משיח"כתבבזהירות‪" :‬אפשר‬
‫‪ .‬מה גואל ראשון משה נגלהונכסה מ' שנה‪,‬כן גואל אחרון‪,‬‬
‫התהלת הגאולה עברה מכמה שנים כ מ‪ 1‬שנ שמע בעולם‪..‬‬
‫והרי משנת תל"ד‪.‬הנ"ל דאז נעלם עד תע"ד מ' שנה [ואז]יבוא אי"ה‪ ".‬שבתאי זה לאידע בדיוק מתי "נעלם" שבתי‬
‫צבי והקדים את תאריך מותו בשנתים‪.42‬‬
‫יש גם שמקובל נוטה אל השבתאות הדפיס כמה ספרים ואף קיבלעליהם הסכמותמגדולירודפי השבתאים‪,‬כגוןר'יעקב‬
‫ששפורטש או ר' שאול סשילס מקראקא‪ ,‬ורק באחד משורת ספריוגילה את אמונתוברמיזותברורות‪.‬כן עשה‪ ,‬למשל‪ ,‬קרובו‬
‫של בעל "לקט שמואל"‪ ,‬הדרשןהגדול ר'יוסףבן משה מפךמסלא‪,‬מייצגמצויין של עשרה העממית בספריו "כתונת פסים"‬
‫ו"צפנת פענח חדש"‪ ,‬שגםרבני ועד ארבע ארצות הסכימו להדפסתם ומהללים אותוביותר‪ .‬אך בסוףימיו קבע את מושבו‬
‫בברלין‪ ,‬שבזמן ההוא רבו בה השבתאים‪,‬והדפיס שם בשנת ת"ס את סידור‪-‬התפילה שלו "כתריוסף"‪,‬שרבניהדורגנזו אותו‬
‫בשלכוונותיו המרובות על שבתי צבי‪ .43‬וכן עשה גם ר'צבי‪-‬ירחמיאל חוטש מקראקא‪ ,‬שפרסם כמה ספרי קבלה‪ ,‬וביניהם‪,‬‬
‫בפעם הראשונה בספרותנו‪ ,‬כרך גדול שלליקוטים מן הזוהרביידיש‪ :‬אבל רקבפירושו על ספרתיקוניזוהר הנקרא "חמדת‬
‫צבי"(‪)1706‬הוציא את אמונתו השבתאית מנרתיקה‪.‬המקובל הזההיה כנראהמבני הוגו של ר' השיל צורף‪ ,‬לאחר שר'השיל‬
‫עבר לקראקא‪ ,‬ורק לאחר שקם רעש בקשר להדפסת פירושו על הזוהר‪ ,‬הוכרח לנדוד משם לאשכנז‪ .‬גם ספרי ר' דוד לידא‪,‬‬
‫גאון מפורסם בדורו‪ ,‬נחשדו ‪ IDtD‬ברמזים שבתאיים‪ ,‬וכנראה לא בלי יסוד‪.44‬‬
‫מקובל שבתאי כמו ר'חיים בן משהליפשיץ מאוססראבוילין מדבר עוד בשנת ‪ 1702‬בספרו "דרךחיים"עלנתןהעזתי‬
‫במלים מפורשות כעל "נתן הנביא ז"ל"‪.45‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ז‬
‫נ‬
‫כ‬
‫ש‬
‫א‬
‫לא‬
‫'‬
‫ר‬
‫אשר‬
‫ם‬
‫י‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ה‬
‫א‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ב‬
‫י‬
‫י‬
‫ל‬
‫‬‫ה‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫א‬
‫צ‬
‫מחוג המאמינים מזולקווא בגאליציה י‬
‫מרדכי בן‬
‫"נגע‬
‫אף יהודי מחוגי‬
‫אלהים בלבבו" והתחיל להתחסד עם קונו ולדרוש ברבים‪ .‬הוא נשלה בשנת ‪ 1695‬אל השבתאים באיטליה ונשאר בביתו‬
‫של ר' אברהםרוויגו במודינה‪.‬יומןהגילויים והחלומות שלו‪ ,‬המלא מפה אל פהדברי האמונה השבתאית‪ ,‬נשאר בעצם כתב‪-‬‬
‫ידו‪ ,‬והוא התעודה האינטימית ביותר המאירה לנו את האוירה של השבתאות המתונה והחסידית‪,‬כפי שהיתה נפוצהבימים‬
‫הללו‪ .‬גם לר' מרדכי אשכנזיהיה "מגיד" שדרש ממנו להקפיד יותר ויותר במנהגי חסידות ואפילו עדכדי חידוש התענית‬
‫בתשעהבאב‪,‬מבלילהפירדברמעניניהאמונהוההתעוררותהשבתאית‪ .‬ר'השילצורף‪,‬ר'צדוקמהורודנאור'מרדכיאייזנשטאט‪,‬‬
‫כולםבעיניונביאי אמת‪ ,‬אלא שבאו אליהם גם רוחות מצד הקליפה‪ ,‬שהטעו אותם במקצת דברים שאינם נכונים‪ .46‬היומן‬
‫האינטימי הזה אינו משאיר כל ספק שאין כאן כל צביעות שהיא ושהחסידים לא הסתירו בהנהגתם החיצונית שוםנימוסים‬
‫אחרים‪ .‬ואנו מבינים יפה כמההיו המאמינים הללו עדיין מושרשים עמוק בעולם היהדות וכמה נאבקו להשליםבין חזונם‬
‫השבתאיובין המציאות הדתית וההיסטורית שאינם באים להתכחשלה‪.‬‬
‫לפידרכי אמונתם נטוהשבתאיםהללולהפיץ את דעות בעלי הקבלה בצורהעממית ונראה שזה חלק מפעולתם ותעמולתם‪.‬‬
‫כל הבודק את הספרות ההמונית מסוג זה‪ ,‬ובפרט את הספרים שנדפסובין ‪171541690‬בזולקווא‪,‬דיהרנפורט‪ ,‬וילהרמשדורף‪,‬‬
‫ן למשל דף ט‪-‬ו ע"אז כ"א ע"או נ"ד‬
‫שעל שנת מותו של שבתי צבי(יום כפור תליז)עיין דברי ב'ציון' שנהי'‪ ,‬עמ' ‪48 .142-140‬עיי‬
‫ן הערתו המעניינת של יעקב עמדין בהוצאת אלטונא של ס' ציצית נובל‬
‫עשיניח ע"או צ"א ע"ב‪ .‬והשוה תורת הקצאות עמ' ‪" .144‬עיי‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ו‬
‫כ‬
‫שם‪,‬‬
‫צבי‪ ,‬דף נ"ט ע"אונ‪.‬ברילל‪ ,‬תולדות שבתי צבי (תרל'ט)‪,‬עמ' ‪7‬של הקדמת המו"ל‪:‬ש‪.‬‬
‫עמ'‪ :55‬דיבה הוציאועליוכי חשדוהו‬
‫אנשי‬
‫[אנשי פרנסי קהלת האשכנזים באמשטרדם שגירשוהו] באמובת שבתיצבי‪.‬הדיבה אינה דיבהכי ספרי ר' דודבין ‪ 1680‬ו‪ 1693-‬מכילים כמה‬
‫רמזים כאלה‪ .‬בשירהילולים שלו משנת ‪ 1680‬הוא מזהה את דוד (דהיינו משיח בן דוד) עם תשב"י שהוא אותיות שבתי‪,‬זיהוי הרגיל בשירי‬
‫השבתאיםהידועים לנוהיום‪" .‬דוד‪-‬ו או בן רוד"ו יגאלנו וזהו תוטבי והבן"‪.‬מעניין הוא שבס' באר עשק‪ ,‬שר' דוד לירא הוציאלהגנתו והמכיל‬
‫כתב עדות על גדולתו מכמה גדולי תורה‪ ,‬לא נזכר כלענין שבתאותו אף פעם במפורש‪ ,‬ואין מדברים עליו מטוב ועדרע‪,‬‬
‫‪ 45‬ס' דרך‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫ד‬
‫ע‬
‫חיים‪ ,‬דףל‪.‬ה ע‪-‬א‪ .‬תשבי הוכיח שהרב הזה‪ ,‬חסיד מופלג בדורו‪,‬היהאחיו של ר'יעקב‪-‬קופילליפשיץ‪ ,‬בעל ס' שעריגן‬
‫שבתאי אף‬
‫הוא(עיין למטה בסוף פרק ה')‪.‬‬
‫‪46‬ייחדתי מונוגראפיה לר' מרדכי זה ולדרכו בשבתאות‪" :‬חלומותיו של השבתאי ר' מרדכי אשכנזי'‬
‫ה‬
‫י‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ג‬
‫ר‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ו‬
‫א‬
‫ג‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ע‬
‫י‬
‫ד‬
‫י‬
‫ג‬
‫מ‬
‫‬‫ה‬
‫י הנהגתהחסידות שלהשבתאים‪,‬עם‪.100-79,‬עלהנביאים‪ ,‬שםע' ‪5-53‬מ‬
‫(תרצ'ח)‪,‬ועיין שםביחוד אתדברי‬
‫וענינ‬

‫י‪.‬‬

‫‪55‬‬

‫פירט וזולצבאך‪,‬שנועדו לפשוטי העםבפולין ואשכנז‪,‬יגלה בנקל את הקשרים הקרובים של כמה ממחבריהםלמרכזי השבתאות‬
‫החסידית בפולין‪ ,‬אוסטריה וגרמניה‪ .‬אם גם לא ראומטיפים אלה לגלות את אמונתם בשבתיצבי‪,‬הרי רצו בכל‪-‬זאתלהכשיר‬
‫את הלבבות להפיכה הרוחנית‪ ,‬שחיכו לה עם התגלותו השניה שלהגואל‪ .‬הפיכה זאת קשורהבגילויהרוחניותובחינת הסוד‬
‫בתוכ*ה העיקרי של התורה‪,‬ועלכן מצוה לדבר עלערכי המוסר של הקבלה גם בלשוןההמון ורבו הקונטרסיםביידיש‪,‬בשנים‬
‫אלו‪ ,‬המכילים הומר כזה‪ ,‬ונראה שרבים מאלו מסיעת השבתאים יקאו‪.‬‬
‫רובם שלבעלי תעמולהזו נבדלו מאיש כמו ר‪ ,‬השיל צורף בזה‪ ,‬שהיו נודדים ממקום למקום‪ ,‬מגידיםודרשניםומעוררים‬
‫לתשובה‪ ,‬ולאהיו נחבאים אל הכליםכמוהו‪ .‬דרשנים נודדים אלו הוסיפו בודאי גם על הקשרים שבין הקבוצות השבתאיות‬
‫השונות והעבירו כתבים ממקום למקום‪ .‬הדמות הבולטת ביותרבין המגידים האלה במחנה השבתאים הוא ר' יהודה ההסיד‬
‫משידלוב (או‪t(t:?lv:‬שהתחיל דורשותובע התכוננות לגאולהאחרי הופעת נבואתו של ר'השמומהורודנא‪.‬כאןלפנינו דמות‬
‫שונה מאד מר' השיל צורף‪-‬ר' יהודה החסידהוא הדרשן הגדול‪ ,‬ההופך בהתלהבותו העצומה את לב ההמונים‪,‬אנשיםונשים‬
‫גםיחד‪ ,‬ומתרגם את לשון הסודות ללשון תביעות המוסר של החסידים‪ .‬בחוגים הללו ציפו להתגלות המשיח בארץ‪-‬ישראל‬
‫בקרוב‪,‬וקבוצות שונות התכוננולעליה לארץ‪,‬כדי להיותביןמקבליפניו של המלך המשיח‪.‬מי הוא המשיח המקווה הזה ‪ -‬את‬
‫הסוד הזה לאגילו ברבים‪.‬המגיד של ר'מרדכיאשכנזי דורש ממנו שלא ידבר ברבים על הטעמיםהאמיתיים‪,‬השבתאיים‪,‬של‬
‫העליה‪ ,‬שחוגו של ר' אברהםרוויגו התכונן אליה משנת ‪1697‬ואילךי'‬
‫‪ .‬וכן נהגו גם אנשי "חברת החסידים" בפולין‪ ,‬שבאו‬
‫רן‬
‫מהחוגיםהללו‪ .‬הם שאבו את השראתם מהנביאים שהזכרתי אותם ‪ -‬גםגיסו של השיל צורף נמצאבין העולים לארץ‪-‬‬
‫ישראל ‪- 48‬ומגדולים אחרים בתורת השבתאות‪ ,‬שנצטרפו אליהם‪ .‬משנת ‪ 1696‬עד ‪ 1698‬היה ר'יהודה החסיד עובר עם כמה‬
‫מבניחבורתו‪,‬בפולין ואחר‪-‬כךגם באשכנוכמוכיחומעורר‪ .‬תלמידי‪-‬חכמיםמכלחלקיפולין‪,‬מווילנא‪,‬לובלין*יאלה ס‪9‬יאסישש‪,‬‬
‫ןבאראז' ומקומות שונים בגאליציה נצטרפו ל"חברה קדישא"‪ .‬רבו התיאורים על התנהגותם‪ ,‬איך הפליגו בסיגופים‪ ,‬בבכיה‬
‫וצום‪,‬ואיך משכואליהם אתעיני ההמונים בכל מקום‪,‬רגיליםהיו ללבוש בגדיםלבנים‪ ,‬מנהג שנתפשט מאז כ"מנהג חסידות"‬
‫(היו מקומותבהונגאריה שלבוש!ה נחשבכיסודמספיק לחשדעלשבתאות)‪,‬ולאישנובמיטות‪ .‬הדרושהיחיד שנשאר לפליטה‬
‫מר' יהודה החסיד נושאעליו חותם סוציאלי בולט‪ :‬הוא דרש על הנושא ש"עשירים"הרי זה אותיות "רשעים"! ‪ 49‬מקראקא‪,‬‬
‫מקום מושבו של ר' השיל צורף בסוףימיו‪ ,‬שאל האב"ד ר' שאולבןסשיל את ה"חכםצבי" באלטונה (שהכיר את השבתאים‬
‫מימי שבתו בבאלקאן)עלדעתו בדברחסידיםאלו‪ .‬הלההשיבלו שכולם חשודיםעל השבתאותוראוי "לבטל את הכת המתנכרת‬
‫ושרשי האמונה עוקרת"‪ .‬אם להאמיןלדברי ר'יעקבעמדין‪,‬נרדפו בעקבות תשובהזובפולין והוכרחו לבואלגרמניה ‪ ,50‬תאור‬
‫והנמקה‪ ,‬שמוטב להטיל ספק בנאמנותם‪ .‬הלאבין כך ובין כך היו פניהם נשואות לארצות הקרובות ולעליה לארץ‪-‬ישראל‪,‬‬
‫והרושם שהשאירה התנועהבפולין‪,‬אינומעידעלהצלחה רבה של הרדיפות‪-‬אם בכלל נרדפואנשיהחבורהכגוףמאורגן‪.‬עתון‬
‫נוצרי מספר !‪ 5‬בשנת ‪1700‬שיצאומפוליןשלשיםואתת משפחותשלהסידים(קרוב ל‪ 120-‬נפש‪ ,‬ששליחיהם באו גם לפראנקפורט‪,‬‬
‫"עוררו את ההמון לתשובה ובישרו את הגאולה הקרובה"‪.‬‬

‫עד כאן הכרנו רק אתבני הזרם הפרושי במחנה השבתאים‪ .‬אבל בחברת ר' יהודה החסיד בלט כמנהיג גם תלמיד‪-‬חכם‬
‫שנטה כבר אז למגמות קיצוניות יותר‪ .‬זה היה ר'חיים מלאך‪ ,‬שדרך חייו שונה מאוד מזו של נביאים מסוגו של ר' השיל‬
‫צורף ור' יהודה החסיד‪ .‬ר'חיים מלאך איננו עם‪-‬הארץ או חובב תורה בינוני‪ ,‬שנתעוררעל‪-‬ידי התנועה לנבואה ומכניס את‬

‫םחלומותיו של ר מרדכי אשכנזי‪ ,‬עמ' ‪163 ,38‬ועיין גםב‪-‬ציון‪ ,-‬שנה ו'‪ ,‬עמ'‪" .94‬גיסו זה הוא ר' משולם‪-‬זלמןקישהיף בניקולסצורג‪,‬‬
‫עיין קונטרסו ‪.‬סליחה משובחתי‪ ,‬פפד'מ‪ ,‬תע‪.‬א‪ ,‬דףי' ע"ב‪.‬‬
‫‪'9‬על דרוש זה העירז‪ .‬רובשוב‪ ,‬בעציון"‪ ,‬שנה ו' (ת"א) עמ' ‪ .213‬הוא‬
‫ן על חברת ר' יהודה החסידביחוד כמאמרו המפורט של שמואל קרוים‪ ,‬ב"מאמרים‬
‫נמצא בס' אוריוישעי‪ 5" .‬תורת הקנאות‪ ,‬עמ‪.56 ,‬עיי‬
‫לזכרון ר' צבי פרץ חיות"‪ ,‬הרה"ג‪ ,‬בחלק הגרמני‪ ,‬עמ' !‪ 194-5‬וכן דוד כהנא‪ ,‬חברת יהודה חסיד‪ ,‬ב‪.‬כנסת ישראלי‪ ,‬כרך א' (‪ ,)!886‬עמ'‬
‫!‪5‬‬
‫‪.784-775‬‬
‫עיין קראוס‪ ,‬עמ' ‪ ,59-58‬וגם אצל באלאבאן‪ ,‬לתולדות התנועה הפראנקית‪ ,‬עמ' ‪ .49‬דבריב‪ .‬על ההבדלבין פולין ואשכנז‬
‫בקבלת פני החסידים מיוסדים רק על סיפוריו הכלתי‪-‬מדוייקים של ר' יעקב עמדין‪.‬‬

‫‪515‬‬

‫המשך‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)