גרשם שלום
התנועה השבתאית בפולין
א
הזרמים המיסטייםביןיהודיפולין אינםמקוריים :לא ?ם נולדו ולא ?ם נתפתחו בראשיתם .אפשר לתמוה מה מועטת
תרומתההיסודית שליהדותזו למחשבה הדתיתהיהודית בתקופת פריחתה של הקבלהחעד המאה השבע-עשרה .כמעט שמתקבל
הרושם,כיכלכוהותיההעצומים מצאו אתביטויים,מבחינה תרבותית ,בשגשוגהלימודיםהתלמודיים בלבד ,שארכלמקצועות
התורהי
א עוררו את כוח היצירה של יהדות זו במאה השש-עשרה ,ועד כמה שמצאנו כאן בכללענין בעולם המחשבה ,הן
של הפילוסופיה העברית והן של הקבלה,אין לפנים אלא דברים שאולים ממקורות אחרים .אמנם היתהקיימת באן המסורת
של חסידי אשכנז מחוגו שלרבי יהודה החסיד ,אשר המהגרים לפוליןבימיהגזירותהגדולותבסוףימי-הבינים,הביאוה עתם
אבלאין התפתחותחיה ליסודות הללו המבצבצים אמנם פה ושם גם מבין דבריהם של חכמיפולין.
נראה שהספר הראשון שנתחברבפולין על-פי דרך הסוד,היה "עמק הברכה" על סודות התפילות והברכות ,חיבורו של
רבי אשר בקראקא,אביו-זקנו של מהר"מ מלובלין,במחצית הראשונה של המאה השש-עשרה .אף-על-פי-כן נראהכי לימוד
הקבלההתחיל מתפשטבפוליןרק באמצע המאה הזאת ,בעקבות השפעות שבאומאיטליה ומארץ-ישראל,שניהמרכזיםהגדולים
שללימודי הקבלה בזמן ההוא .אכן גם לאחר שגברה ההתענינות במחשבות המקובלים לא באה כאן תסיסה עמוקה,שסימני
יצירה טבועים בה,כגוןזו שמצאנו בארצותההן .למן המחצית השניה של המאה השש-עשרה מתרבותהעדויותעל התפשטות
רבה שללימודי קבלה בקהילות פולין ,ולאו דוקאביןחוגי החכמים ונושאי-התורה בלבד ,אלא גםביןבעלי-הבתים ואנשים
שהשתרשותם בתרבות הרבנית לא נחשבה לעמוקה ביותר .על זהמעידים קריאות-התקרוקטרוגיהם של כמהמגדולי התורה,
כגון הרמ"א בס' "תורת העולה" וכגון המהרש"א בחידושי האגדות שלו למסכת חגיגה.
המקובלים מבין חכמיפולין הביאו את האינטרסים הילו מאיטליה; גם ר' מתתיה דילקרוט בקראקא וגם ר' מרדכי יפה
למדו שם ,ופירושיהם לאחדים מספרי-המופת של הקבלה הספרדית מראים אותםכתלמידיםנאמניםלמקובליאיטליה.פירושו
של ר' מתתיה על ס' "שערי אורהז של ר'יוסף ניקאטילה ופירושו של ר ,מרדכי יפה ספרו של ר' מנחם ךיקאנטי על
התורההיו שני הספרים הראשונים מבין היצירות הספרותיות של חכמיפולין שנדפסו בזמן ההוא .המספר הגדול של ספרי
קבלה ,שנדפסו בסוף המאה הט"ו בקראקא ובלובלין,מוכיחכי אמנם רבהיה הביקוש לספרות כזאת ,אלא שכמעטכל הספרים
הללו לאהיו מיצירותיהם של חכמיפולין עצמם .במהלך-רוחו של הציבור נתבלטה נטיה לצד הקבלתומכיון שאותה שעה
כבר נחשב הזהר מזמן לספר קדוש בקיבוציםיהודיים אחרים ,ובפרטבין הספרדים,הריאין פלא שגם בפולין זכה להערכה
דומה ,אלא שהיקלטותו בהכרתם הדתית של חוגים רבים ,לא עוררה כאן תהייה איזו-שהיא.
עם התפשטות הקבלה החדשה ,שנוצרה בצפת באמצע המאה הט"ו ,באוהדיה גםעדפולין ,במשךזמןניכר כבשלו ר' משה
קורדוכירו מקום בראש אצל העוסקים בנסתר .הספר זפרדס רמונים" ,שנתחבר בצפת בשנת ש"ח ( ,)1548נדפס לראשונה
בקראקא בשנת שנ"ב (,)1592ואין ספקכי בדור ההוא נחשבה קבלתו לפסגת ההישגים בחכמת הנסתר .אנשי קראקא הפכו
והיפכו בו ,ועוד בדור שלאחר זה תיבר ר'יואל סירקש בעל "בית חדש"פירושעלהספר ,שנשתפרבכתב-יר ,וקבלת הרפ"ק
החזיקהמעמדבמידהרבה,גם כשהתחילה קבלת האר"ילהשפיע אףהיאביןיהודיפולין,אין אמתהיסטוריתבדעות המתהלכות
והנשנות בספרותנו גם בדורנו ,כאילו כבשה הקבלה החדשה של ר' יצחק לוריא את יהדותפולין מיד אחרי פטירת האר"י
( ,)1572האגדות על פעולתו של ר'ישראי9רי2בפוליזבזמז ההוא'שכאילו בא אל המהאש"ל (שנפטרבתחילת שנת של"ד)
ללמדו את קבלת האר"י -אין להן כלל יסוד היסטורי .עד סוף המאה הט"ז הגיעו לפולין רק הדים קלושים של הרעיונות
עי
36
החדשים שנרקמוע"י האר"יוסיעתתלמידיו בצפת ,ונראה ששום ספר מהספרות הלוריאנית לאנפוץ שםלפני שנת .1600פה
ושםהביאעמושליח מארץ-ישראלדפים אחדים מקונטרסי האר"י או מכתבי ר'חייםויטאלתלמידו ,אבל שוםדברשלםלאהיה
בזה ושום השפעה ,מחשבתיתאוציבורית ,לאיכלה לצאתמכך.מי שנפשו חשקה בתורהזו,היהצריךלעלות לארץ-ישראל או
ללכת לאיטליה ,ששם פעל בשנות התשעים.של המאה הט"ז ר' ישראל סרוג ,אשר הופיע שם כתלמידהאר"י.הוכחתי במקום
נ
אחר שחכם זה לאהיה מעולם תלמידו של האר"י ,אלא במובן הרוחני בלבד :הוא התעמק בכתביהם שלבני החוג הלוריאני
בצפת ,הוסיף עליהם כמה הוספות מקוריות מאוד ,שינה כמהשינוייםלפי רוחו,והפיץ בכתב ובעל-פה אתדעותיוהללו בשם
קבלת האר"י ,ואף הצליח בזה מאוד .המקובלים בארץ-ישראל לאנזדרזו כלל להפיץ בחוץ-לארץ את חכמת האר"י ,שנחשבה
סגולה מיוחדת של ארץ-ישראל ,ואילו תלמידי סרוג באיטליה לא נתפסו לפקפוקים או חשבונות כאלה .רק אחרי שנת ,1600
כשלושים שנה ויותר אחרי פטירת האר"י ,שהה גםסרוג עצמו זמן-מה בפולין 2ועשה רושם ,ובאותה תקופה מתחילותלהגיע
לפוליןגם כתיבותיהם שלר'מנחם-עזריהמפאנו ,ראש החוגהלוריאניבאיטליה והמעבדהספרותיהעיקרישלתורת סרוג,וכתבי
שארחכמיםבניחוגו .כמה מכתבים אלהנתייחסו כברעל שםהאר"י,אף-על-פישאיןכלספק שלא"מגויתהאר"ירדו את הדבש"
הזה ,אלאעשו להם מטעמים כאשר אהבו,יחדעםזה התחילו להתפשט גםכתביו שלר'הייםויטאל,לכלהפחותחלקוםחשובים
למדי מכתביםאלה.מקובליפוליןקיבלו את התורותמשני המקורות הללו גםיחד כקבלת האר"י ,ובמחצית הראשונה של המאה
הי"והננועדיםכאן להתעוררות ניכרת ,בפרט בדרומה שלפולין.
פרצופה המיוחד של קבלה פולנית זו נקבעה בעיקרעל-ידישניקויםאופיינים .ראשית כלהננומוצאיםכאןמזיגה ,כמעט
ללא כל הבחנה,בין יסודות מתורת הרמ"ק ומתורתהאר"י .לדעת כמה מקובלים ,ובפרט בארץ-ישראל ,נחשבהמזיגהזולחטא.
כסבורים היו שאסור לערבב את הקבלות ולעשותן הטיבה אחת .אבל דוקא זה מושך את רוחם שלראשי המדברים בפולין.
יתר-על-כן ,אפשר לומרכיהוסיפו למזיגה 11מכל הבא לידם גם מיסודות הירושה העשירה של הקבלה הספרדית ושלחסידי
אשכנז .כתביהם של שנים מראשי המקובלים בפולין בדור ההוא ,ר'אריה-לןביךילו
ק ור'נתן שפירא ,מעידיםעלכך .הספר
"מגלה עמוקות" של ר ,נתן שפירא ,ספר מפורסם מאוד במשך דורות רבים ,אינו כלל ספר לוריאני במובן המדויק .המחבר
אינובונה את פירושיו על התורה ,ובפרטעל הפסוק (דברים ג' כ"ג)" :ואתחנן אל ה'" וגו',על תפיסה סיסטמאטית של מערכת
רעיונית אחת ,אלא מעמיד זה על-יד זה דרושים הנבניםעל-פי "הקדמות" ,הלקוחות משיטות שונות ואף סותרות לגמרי ,החל
מס' "סודי רז:יא" של ר' אלעזר מוורמס וכלה בס' "הכוונות" של ר'חיים ויטאל :ומרובות הן ההקדמות בשם האר"י שבאו
למעשהמכלביר"יסרוגותלמידיו,ובעיקרמס'"כנפייונה",שנעשהבדורההואלאהדהמקורותהעיקרייםשלקבלהפסיבדו-לוריאנית.
כל היסודות השונים דרים כאן בכפיפה אחת,ואין למחבר כל הכרה בסתירותהיסודיות שביניהם ,העדר האינטרס התיאורטי
הטהור והתגברות האינטרס הדרשני ,שניהם מביאים במידה שוהלידי טשטוש הגבולות במערכות הרוח ,כלהדרכים והשיטות
הן בעלות ערך שוה ופותחותסיכויים שוים להגיע להבנת סודותעמוקים .עמדה כזאת רחוקה מאוד מסה שראוי לקרוא עמדה
לוריאנית אמיתית .אולי אפשר לראות בדרכי בעל "מגלה עמוקות" הד גם להתפתחות המיוחדת שללימודי התלמודבארצו.
בניניה"אופנים"השוניםבפירושועלתפילת משהדומיםלבניניפלפוליםעלסוגיא קשה.ראוילציין גם את התגברותו המופלגת
של יסוד הגימטריה בשימושה הקיצוני ביותר בספרי מקובליםאלו.אין כמובןכל הידוש בעצם השיטה לצרף מחשבות ולבנות
בנין ,ספק דרשני ספק סשקילאטיווי ,על דרך הגימטריה ולהטי המספרים; לא רק ספריחסידי אשכנז אלאגם ספרי ר' מנחם-
! -ישראל סרוג -תלמיד האר"י ?" -ברבעון "ציון" שנה ה' (ת"ש) ,עמ' .243-214קטרוגו של ש.א .הורודצקי על העובדות שנקבעו שם,
לא העלה שום נתונים שלא נבדקו באותו מאמר ,ואין כאן המקום להאריך.עיי
ן בטהרו "תורת הקבלה של האר"י" (תש'ז) ,עמ' 41-79
9עובדה זו ,שנתבלבלהע"י סיפורי-האגדה (המקדימים את זמן ביקורו בפולין) ,מוכחת ממסורת משפחתית שנאמרה לפי-תומה ועומדת אפוא
בחזקת נאמנות .ר' אברהם-ישראל סג'ל העליר מספר בשנת תם*ח ( ,)1708בהקדמתו להוצאת הילקוט שמעוגי בפראנקפורט,עליחוס משפחהו
ואגב אורחא הוא מעיר ,כי ריי סרוג "אחד מגדולי תלמידי .,.האר"י ז"ל העיד על נשמתזקיני הגאון מהר-פ [פנחס]הלויהורוויץ שנשמתו
היא נשמת התנא האלקי ר' פנחס בןיאיר .-רב זה (גיסו של הרמ"א) נעטף בקראקא בשנת שע"ח .ואמנם רגילהיה סרוגלהגיד לבני אדם
את שורש נשמתם או גלגולם ,כאשר ידענו ממנהגו באיטליה .נראה אפוא שמסורה זו ,שנמסרה בחוגי משפחה אחת ,איננה בדויה ,ואכן
נמצאותגידינו העתקות מכתבי סרוג שמוצאן מפולין רק מתחילת המאה השבע-עשרה.
37
עזריה מפאנו,וביניהם הס'"כנפי יונה",מצטייניםבנטיהזו .ובכל-זאת ארוכה הדרך מהשימושהארעי וחסר-הפרצוף בספריהם
אלבניני המספרים האדירים ,המפליאים ומתמיהים ולפעמים גם מדהימים את הקורא ,בס' מגלה עמוקות ,שמחברו "שיכור-
מספרים" ממש .כבר העיר בצדק יקותיאל גינצבורג 3על כשרון מתימאטי בשדה המספרים אצל ר' נתן שפירא ,המתבטא
בהברקות נפלאות ובבנינים שלימים של גימטריאות מסובכות ,המשמשות אצלולצרכי הדרשנות המיסטית.
הקוהשניהמייחד את כתביהם שלגדולי הקבלהבפולין במחצית הראשונה של המאההי"והיא משיכתם החזקהאחרי תורת
"הקליפה"והענינים הקשורים ב"סטראאהרא",בתחום החשוךוהשטנישלהעולם.וגםכאןמקוריותםאיננה בעצם העמדתהרעיון
על תחום "הקליפה" או כוחה בעולם והצורך להתגבר עליה ולבטל אותה .כל זה בא להם בירושה מס' הזוהר וגם מקבלת
האר"י .מה שמפתיע אותנו כאן,זוהי מדת ההקסמה שהוקסמועל-ידי התחום הזה והתפיסה האישית החריפה שלהקליפות.יש
מקובלים (ועד כמה שאני יודע יש מקובלים כאלה אךורק בפוליןו) ,שאין אתה מוצא בדבריהם כל נטיה להתעמק בסודות
העיוניים של מערכת האלהותורזיה ושמכל תורות האר"יעל הצמצום ,השבירה ותיקון העולם לא עמדו אצלםבחיוניותם אלא
אותם היסודות המבליטים אתהיבקותו האישית של האדם על כל צעד ושעלעם "קליפות" בעלות פרצוף ושם מיוחד .הצד
השטנישלהעולם מטילכאן את צלועלכלגילוייחיי האדם בכוחשאין דוגמתו אצל מקובליםאחרים.דימונולוגיה מוזרהביותר
צומחתכאן מכל צד ומכל עבר .הצורך "לבטל" קליפה מסוימתעל-ידימעשי האדם מחייב קודם בלידיעהעל מהות הקליפה
ושמה ,ובתמהון לא מועט יעמוד הקוראבפני התפרצותי
ו של צבאות צבאות של קליפות המופיעות כאן בפעם הראשונה
וכאילומיתולוגיה שלימה נארגת סביב להן -דברים שלעתיםאין להם לא אחיזה ולא מקור בדברי הראשונים.
הדמות המפליאה ביותר מבחינהזו והמהווה חידה שאין לה לעת-עתה כל פתרון-היא אישיותו של ר' שמשוןבן פסח
,שנהרג על קידוש השם בגזירות ת"ח בראש קהלתפולנושה .כברבדורו הלך שמולפניוכלדול מקובלי ארצו,
מאן99רןפוליה
וגם אחרי מותו נשתמרה המסורת על גדולתו המופלגת בנסתר במשך דורותרבים .חוקרים גמאה האחרונה וגם בדורנו רצו
לראותבו אתהתועמלןהראשילקבלתהאר"יבפולין-ולא נתנו דעתםעלכך שכלדברי הקבלה שלו אשרהגיעולידינו,מהווים
חידהואין להם בעצם לא שורש ולא ענף בדברי האר"יותלמידיו .הכלבנויכאןעל תורת השמות של כוהות ה"סטרא אתרא*
וידיעת הכוחות המסוגלים להתגבר עליהם ו"לבטלם" .הכל מעשה-רקמה של סיתום חדש ומלאכותי בכמה מחלקיו ,שלהטי
הגימטריה באים לסייע ולבסס אותו ,אבל מעבר לתחום זהאין נראית בל תפיסה יסודית ועקבית של סוד האלהות או של
העולםהפנימי.
,
י
ר
ב
ד
אמרתי שאין לדברים כל שורש בקבלת האר"י -ועלי לפרש את
ששן כל שרידי כתביו של ר' שמשון מלאים
,
ו
ל
ל
ה
ם
י
ט
א
ט
י
צ
ה
ל
כ
ש
א
ק
ע
א
ד
ל
רמיזות לדברי האר"י ולקונטרסים הדוגלים בשמו ובשם תלמידיו .אב
ו
א
ב
ש
מלשונות
בון
האר"יובין שבאו בשם מקורות אחרים,בדויים הם ולשוא תחפש אותם במקורותעצמם.ורוחם שלהדברים מתנגדת במקרים
רבים באופן בולט לרוחה של קבלת האר"י האמיתית.4
יש כאן אפוא בעיה של פסיבדו-ץפיגראפיה שלימה ,שלפי פרצופה ורוחה בודאי לא נולדה בארץ-ישראל ולא באיטליה,
אלא בפולין עצמה .והיא שימשהבידי המקובלים לתכלית ברורה למדי :מאחורי שמות של ספרים שלאהיו ולא נבראו או
מאחורי "קונטרסי האר"י" ,שאיש בדור ההוא לאיכולהיה לדעת את תכנם האמיתיבדיוק ,הסתירו אתחידושיהםהאמיתיים,
דברים שנרקמו במצפוני לבם והמנטאים את הרגשתחייהם .אפשר להבין את השימוש הפסיבדו-אפיגראפי בשמו של האר"י
בדור שבו כבר גדלה אמנם האגדהעליו ונפוצו "שבחי האר"י" ברבים ,אבלתוכן תורתו העיונית לאנודעעדייןאפילו לרוב
המקובלים עצמם .את הכתבים שלאיכלו להשיג מארץ-ישראל אפשר היה לסבר מחדש בפולין ,ועל הקונטרסים המועטים
, 8ר,נתןשפירא"-שהתקופה" ,כרך ס"ה (תרפ'ט),עמ'.497-488תיאורוחודרואמיתייותרמןהתיאורים שהורודצקי תיאר את דמותו של ר'נתן
שפירא בכמה מספריו.
4דברי אלו על אופי קבלת ר' שמשון ועל "מקורותיו .רחוקים כל-כך מן המסורת העוברת אצלנו מספר לספר
.
ו
ז
ם
י
כ
ש
ו
מ
מ
ו
שלא
קבלה
המתמיהה
ד
ו
ס
י
ם
י
ב
ר
ם
י
נ
ו
י
ע
ה
ד
ב
ו
ע
ה
ה
י
פ
ו
א
ב
ת
ו
י
ע
ב
ב
ו
ר
י
כ
ה
ל
ע
שנאמרו
עד שעלי להדגיש
הפסיבדו-אפיגראפי
של קבלת ר' שמשון ,מסתברת מתוך העדריחס בקורתי לבעיות של קבלת האר"י ומפרותה מצד חוקרינו.יש להעיר ,אגב אורחא ,שפעולה
פטיבדו-אפיגראפית של מקובלי פולין במאה היעז יצרה גם את הקונטרס הבקרא "זוהר לרות' או "ס' הר אדני' (על שם העיר הראדנא) ,שנדפס
במה פעמים (בראשונה בשנת תע"ב )1712 ,ונכלל גם במהדורות מודרניות של היזוהר החדשי.
38
שבאמת הגיעו לידם ,אפשר היה להוסיף כהנה וכהנה .וההוספות הללו הן-הן המכילות את תרומתם המקורית של מקובלי
פולין ,שנשתכחה ולא הוכרה מקוריותה ,בלל שיטתם לתלות את דבריהם באחרים ,ונבלעה ללא כל הבחנהבימה הגדול של
קבלת האר"י או מה שנקרא בשם זה במשך הדורות .פירושו של ר' שמשון מאוסטרופוליה על ספר"קרנים" ,שהוא עצמו
שייך לסוגהיצירות החדשות האלה,רחוק במידה שוה גם מהאוירה הרוחנית,של ס'עץחיים לר'חייםויטאלוגםמזו שלספרי
ר"י סרוג ותלמידיובאיטליה.עוד לא נבדקה השאלה,עד כמה ישכאן אולי יסודות עממיים ופולקלוריסטיים ,מאמונתיהודי
אוקראינהבדור ההוא(שידיעותינועליה מועטות ביותר),ועד כמהישכאןמשוםיצירתוהאישיתשלהכותב,המאכלםאתעולמו
י
הפנימיאוכלותיה משונהביותר.
ר
דבר אחד מתברר מכלהימו :הקבלה בפולין בתחילת המאההי"ו ,בתקופת הזהב שלה,איננה כלל קבלתהאר"יהאמיתית
ואינה הקבלההפסיבדו-לוריאנית של סרוג ,אלאיש בה משום הרכבת התורות החדשות הללועל משהו חדשומקורי בדעותיהם
שלגדולי המקובליםבפולין" .משהומקורי" זההוסיף כנראהעל עממיותה של קבלהזוועזר להשתרשותהבחוגיםרחביםלמדי,
אולם מאידךגימאגרע משלימותהבניןהשיטתי שמצאנו אצל הרמ"ק ,האר"י וסרוג,כל אחדלפי דרכו .טשטושזה של האופי
הסיסטמאטי של הקבלות ובלבולם במערכת הדרשנות גרמולכך ,שתרומתם שלמקובליפולין למחשבה הסיסטמאטית שלהקבלה
במשך דורות רבים כמוהכאפס .רק בעקבות התנועה השבתאית הופיעו פה ושם נסיונות שלחדירה סיסטמאטית לתוך בעיות
היסוד של הקבלה(כגון ס'שעריגןעדןלר'יעקב-קופילליפשיץ).
אךאין להטיל כל ספק בהתפשטותם העצומה שללימודי הקבלהבפוליןבדורותהללו.מימיר' משהטיסךלש ,שהתאונןעל
אנשי ההמוןכי "בחשכה יתהלכון,איןיודעים לפרש סדרה או פרשה בפירוש רש"י וקופצים ללמוד הקבלה",ועדימיגזירות
חמיילניצקי מתפשטת הקבלהוהולכת .בשנת 1638מזכיר שמחה לוצאטו ,בספרו האיטלקי על מצב היהודים ,את מדינתפולין
כאחד משני המרכזים של לימוד הקבלה בארצות אירופה .אם ר' משה איסרלש ניסה עוד בספרו "תורת העולה" לקשר אב
הפילוסופיה העברית והחקירה עם יסודות הקבלה ולהעמידם על זהותם הפנימית,הרי בינתים נשתנוהזמנים והקבלה תופסת
את מקומה בזכות עצמה ומבלי להיזקק לחסותה של החקירה .ותהליך זה נמשךוגובראחרי השואה והחורבן ,שבאועליהדות
פולין ואוקראינה משנת ת"חואילך.
רעיונות המקובלים ובפרט המשיחיות המיסטית ,הגנוזה בתורת האר"י על מהות הגלות ומהות הגאולה ,הפכו יסוד קבוע
בדברי הדרשנים הגדולים שקמו בדור שלאחרהגזירות .הקבלה נעשתהכאן עממית והיא הודרת לתוך הקהל הרחב ,לא רק
בצנורות של ספרי תפילה וספרי מוסר הנמשכיםאחרידרכיהמקובלים אלא גםעל-ידיהדרוש .הדרשןהעממי המפורסםביותר
בתקופה שלפני הגזירות ,ר'ברכיה-בירךבעל "זרע בירך" ,השתמשעדיין בדרושיו בזהירות מסוימת ביסודות הקבלה,ואילו
ספריהם של גדולי הדרשנים בדור שלאחריו רוויים אוירת הקבלה ,רעיונותיה ושברי רעיונותיה ,על כל גדותיהם .מורשת
רעיונותיהם וצירופיהם המיוחדים של מקובליפולין הנזכרים למעלהודבריהם של מקובלי צפת ,שספריהם התפשטו בדורהזה
מאוד-מאוד ,אלה ואלה שימשו לדרשנים כבתי-אוצר ,אשר מהם נלקחו ההנחותלבנין דרושיהם ,דוגמאות למופת שלדרךזו
מוצאים אנו בספריהם של ר' אהרון-שמואל קיידאנוסר או של ר' בצלאל בן שלמה" ,שהיה דרשן בקהילה המפוארה ק"ק
~ליצק"י ספריו של ר' בצלאל ,ביחוד ס' "עמודיה שבעה" ו"קרבן שבת",היו חשובים ביותרבעיניבני הדורותהללו .עולם
הקבלה הואאויר-הנשימה שלהם.
אםאינני טועה,יש לחפש בחוגי הדרשנים ברוה הקבלה את המקור לאחד החידושים התמוהים בספרותנו ,שמסופקני אם
עמדועל מקורו :כוונתי ל"מדרשי הפליאה" שמופיעים מכאןואילךבספרותנו .אלו הם מאמרים פאראדוכסאלייםואףמבהילים
המנוסחיםבלשון המדרש(כגון"איןמניחיןתפלין אלא בשבת" וכיוצא בזה) והמסכמים בצורהמפתיעהאיזהצירוף שלמוטיבים
רחוקים; אףיש שהם משמשים בבחינת "משניות" קצרות לדרושים המפענחים אותם באריכות..ספק גדול אם "מדרשיפליאה"
אלה נולדו בראשונה בישיבות כתרגילי חריפות בשדה האגדה ,שטן מוכיחה הבדיקה של הופעתם הראשונה בספרותנו,כי
מחוגי הדרשנים הנ"ל מוצאם .האגדה הקדומה כאילו לא הספיקהעוד לצרכיהם ,והם ביקשוצירופים חדשים ומחשבה חדשה,
בדרך המשך הצורות הספרותיות של האגדה.מפולין נתפשטווהגיעו "מדרשי פליאה" אלו לאשכנז וגם אל הספרדים .יתכן
39
שלאחר שהומצאה צורה פסיבדו-מדרשית זו ,השתמשו בה גם לשם חריפות סתם ,אבל מקורה באוירת הקבלה בפולין.5
גזירות ת"ח באו כמהלומה איומה על ראש יהדות פולין,והרי זו אחת מלמיהות ההיסטוריה ,שדוקא לאותה שנה נקשרו
תקוות גאולה לוהטות ביותר .לאחר ששלו כל הקצים שנוכרו בספרי הראשונים וגם בספר הנוהר ,נתלו המקובלים במאמר
אחד בזוהר ,שהבטיח אמנם לא את הגאולה (שהיתהצריכה לבוא,לדבריו ,בשנת 1300בערך) ,אבל את תחית המתים הסופית,
שלאחר הצרות העתידות להתעורר עם קיבוץ הגלויות ,בשנת ת"ח ( ,)1648כנגד הפסוק (ויקרא ב"ה)" :בשנת היובל הזא"ת
תשובו איש אל אחוזתו" .6לאחר זמן הוציאו את דברי הזוהר מפשוטם ורבים ממקובלי צפת ,איטליה ופולין חשבוכי שנת
ת"ח עתידה להיות שנת הגאולה דוקא .דברים מלאיםענין הננו קוראיםעלכך בספר "עמק המלך" לר'נפתליביבך,שהופיע
בדפוס בשנת ת"ח עצמה באמסטרדאם" .בכל דור ודור יברא הקב"ה צדיק אחד הראוי שתשרהעליו שכינה כמשהרבנו .אם
דורו זוכה לכך ויגאל את ישראל והכל תלוי בגלגולי הנשמות לצרף אותם …ועוד היום אנו מצפים לאל ,יערהעלינו רוח
הקודש ממרום ויברא אותו פעם אחרתויאירעינינו בתורתוויקח ארץ-ישראל מידישמעאל ,שנאמרעליווהרביתיאותו למאד
מאדלגוי גדול אשימנ"ו ,עולה גימטריא ת"ז ,ר"ל [רוצה לומר] עד אותו זמן של אשימנ"ויהיהלגוי גדול וישתלם זכותו
של מצותמילה ..,ובשנת ת"ח יקח משיה המלוכה ממנו .ואע"פ שאומר[בזוהר] שהתחיהיהיהבזמן ההוא,איןבכך כלוםכי
בעוונותינושרבויצאו מהם מהשיצאו.י.והיאעתרצון,אחתמאותם הקציםשמתחיליםמיום שלכדמלךישמעאל אתקוסט~טי~א,
והוא סוד וא"ת מנוהתיעדי עד" .7וכאשר באו במקום הגאולה ,הגזירות הנוראות שלחמ:לניצקי והרסו והחריבו את יהדות
פולין ,ראו בהן התחלת חבלי המשיח ,ורבו העדויות על זה בדבריבני הדור.גיסו של ר' שמשוןמא991ריפיל:ה מספרעליו,
שניבא,לפני שנאבדמןהעולם בגזירות ת"ח,כי בשנה הזאתיתחילו חבלי המשיח "ונתןסימן לדבר שם הרשע חמי"ל ח'בלי
מזשיח י'בואו ל'כם ,וכן חבל"י משי"ח גימטריא ת"ח" .אבל -הוא מוסיף מתוך עצבות -בשנה ההיאהיה אמנם ראוילהיות
תחית המתים ואולם לאדי שלא היה חה"מ (תחיית המתים) אדרבא עוד נהרגו אלפים ורבבות ולאניתנו לקבורה ואכלו
הכלבים אתבשרם …אמנםעל דרך הפשט הגם שלאהיה תה"מ ,מכל-מקום התחילו חבלי משיח".8
אחד מבני הדור ההוא מסביר ,שכל שנות הגאולה עלולות ליהפך לשנות גזירות ופורעניות ,והכל תלוי בתשובה .אמרו,
שגם ר'נתן שפירא קבע "שבשנת תתנ"ו לאלף החמישי ()1096היתה עת רצוןוקץ אחד מהקצים ונרמז בפסוק "גאולה תתנו
לארץ" ולכןהיו אז גם כן גזירות קשות לעורר על התשובה ,ומשום שלא עשו תשובה לא נגאלו אז" .9דרשני הדור הרבו
להסביר בדרשותיהם מדוע לא באה הגאולה ,ולהטיף להתעוררות הלבבות .אבלראוילציין שבכל-זאת לא קמהבפולין תנועה
משיחית ממש מתוך המסיבות והתנאים המיוחדים של גולה זו ,עד שנסחפה גם ארץזולתוך המערבולת הגדולה של התנועה
השבתאית בשנת תכ"ו ( .)1666ספק אם יש אמת בדבריו של אחד הנוצרים מבני הדור ,המספר על משיח שקם בפוליןלפני
שכתי צבי; על-כל-פנים לא מצאנו כל זכר לכך במקורות היהודים.
ברור שההתפרצות המשיחית בזמן שבתיצבי מעורה בגורמים רבים ושונים ,חמריים ורוחניים ,חברתיים ודתיים גםיחד,
ואין היום כל אפשרות להבדילולהעריך את מידת השפעתו של כל גורם לחוד.אין ספק שהקרעות האכזריות ,הדלדולאחרי
5
מס' רב פעלים לר' אברהם בן הגר"א נזכר אמנם מדרש פליאה "דפוסויניציאה ישן" ,אבל כנראה יש כאן טעות ,ומהדורה זו ,שאיש לא
שהובאו בספרי חכמי הספרדים מתחילת המאה הי"ז ,נלקהו מספרי ר' בצלאל מסלוצק,
ראה אותה ,לא היתה ולא נבראה. .מדר
שיהפ
ר' אהרן קייראנוכר וחבריהם בפולין .כל
6מדרש הנעלם שבזוהר ,ח"א דף קל"ט ע"ב.
תלויפאעהה -המיוחדת הזאת עוד לא נחקרה כלל.
ר' משה קורדובירו פירש גם הוא את המאמר הזה (בפירושו לפ' שמות ,ח"כ דףי' ע"א ,הנדפס בס' אור החמה) ,שאשגם נתעלמו כמה קצים
בעוונותינו" ,אמנם לא יעבור משגת ת-ח לכל הדברים שבעולם.-
ט' עמק המלך ,דף ל"גע"ב( .דברים דומים לכך ומלאיםענין מבחינת
,
ל
א
ט
י
ו
שראה
ן שם בדף סיח ע"ב) .המחבר אומר אמנם
את
ם
י
ב
ו
ת
כ
ם
י
ר
ב
ד
ה
ם
י
י
ח
את
'
ס
ב
ל
ב
י
ק
ש
ם
י
י
ח
בקורת מדורעיי
ד
ו
ס
ה
'
ר
ל
הזה
עץ
8ר' יצחק מוכיח ,בהקדמתו לס,
מרבו האר-י,
,
ת
ו
ר
ו
ק
מ
ה
אבל
מצא
ו
פ
ל
ח
ת
נ
ש
ו
ל
את
הדברים בפירוש הגוהר של הרח"ו.
נראה
ואולי
,
ר
9
שברי לוחות ,המכיל את שרידי כתביו של דודו יחיאל-מיכל ,אשר נהרג בשנת ת"ח בנמריכ .הספר גדפםבלובלין בשנת ת-מ.
כך
מספר הדרשן ר' יהודה-לייט מפינסק בתחילת ספרו 'קנה חכמה' ,פראנקפורט ע"נ אודר תמ"א ,דף ב'ע"ג .גם מחברי הכרוניקות והפיוטים
על גזירות תתנ-ו רומזים כמה פעמים לתקוות הגאולה ולהם בשנה זו ,שנהפכו להם לאבל.
י
ל!*4
המלחמה הגדולה עםשגידיה וחורבן מעמדם החמרי שליהודיפולין שימשו קרקע-צמיחה להתעוררות המשיחיתיהאפלוליות
של האופק החיצוני והפנימי ,עלילות-הדם ההולכות ונשנות בפולין ,המסים והארנוניות ותשלומי השוהד המתמידים לכמרים
ולשופטים ,כל אלה הוסיפו בודאי על המבוכה ונצטרפו לאוירה הרוחנית שנסיתי לתארה למעלה ואףסייעוליצירתה .כשבאו
הבשורות מארץ-ישראל,מאיןמיר ומשאר תפוצות הגולה,על ההתעוררות הגדולה,על חידוש הנבואה בעזהוגילוי מלך המשיח
על-ידי נתן הנביא ,מצאו להן הד עמוק ולבבות מוכשרים בכל ארץ וארץלפיתנאיה המיוהדים-והרי לאהיה בתקופה ההיא
הבדל רבבין רוב ארצות הגולה ,מבחינת מעמדם החמרי והרוחני של היהודים .במהרה נודע בפולין,כי שבתי צבי ראה
בגזירות ת"ח את התחלת הגאולהוהכריזכי משיחבןיוסף נהרגבגזירות הללו ,בדמותו שליהודיפולניאלמוני ,בשם אברהם-
זלמן ,שאיש לא שמע עליו מעולמי כשם ששבתי צבי עצמו נתעורר כנראה בעקבות הידיעות הראשונות על גזירות ת"ח
לחזונותיו המשיחיים הראשונים,כן יכלו בודאייהודיפולין עצמה למצוא בבשורה החדשה תגמול השמונהת ויסוריהם .גם
נתן הנביא בעזה הבטיח להם גמול מפורש,כי בודאי לפולין מתייחסים דבריו באגרתו אל הגביר רפאל יוסף במצרים ,מסוף
שנת תכ"ה ( ,)1665ש"לא תהיה הריגה בערלים זולת בארצות אשכנז".1
על התפשטות התנועה בפוליןוגילוייה (שלאהיו שונים בהרבה מאלו שבשאר התפוצות) יש לנו כמה זכרונות .רגילים
היו בשנת 1666לכתוב ממקום למקום וכלידיעה ,אמיתית או בדויה ,שבאה מקושטאלפולין,הועברה משםמיד לכמה ארצות
אחרות,להאמבורגולליוורנו,וכן נתפשטומיד השמועות שבאו לאמסטרדאם גם במזרחאירופה,כילכל אחדהיוקרוביםוידידים
בארצות אחרות ונזדרזו להודיע איש לרעהו .ידיעות אמיתיות על אישיותו של שבתי צבי ופרטי המאורעות בקשר לכך
היו מועטות מאד ,ולעומת זאת נתרבתה מלכתחילה האגדה ,וכל יום.ויום צצו סיפורונסים ונפלאות שנפוצו ונשכחווהוחלפו
באחרים .אמנם הנביא בעזה חזר והדגיש שהמשיה לא יעשה לפי-שעה כל נס ,ובזה תיבחן אמונת ישראל וזכותם ,אםיקבלו
אותוויאמינו בובלי אות ומופת -ואילו למעשה שונההיההחזיון לגמרי,כי ההמונים תאבים לנסים .מסביבתו שלהמשיח
והנביא עצמם נפוצו הסיפורים המופרזים ביותר על כלמיני מעשים שנעשו ומראות שנראו .יעקב ש?פיךטש מספר לנו,
בתחילת שנת ,1666שבאו מכתביםמפולין "המבשרים שהמלך התוגרהלביש את שבתיצבי כתר מלכותובגדי מלכותוהרכיבו
על סוסעל צדימינו ,ונפלאות אשר לא נעשומגידים,שביום בואו(לקו?טאנטינא) ותגעש ותרעש הארץ ושנכנס לחצר המלכות
רכובעלאריהושהמלך תמהעלביאתוושהגידלו שהואמלךעל ישראל,וכאלה הרבה" .2הנהלפנינו תמונה עממית מהתעמולה,
כפי שהתנהלה למעשהבין ההמונים.אין אנויודעים עד כמה נודעו גם בציבור היהודי פרטי הידיעות ,שנשלחולאצילים
פולנים,על-ידי כלביהםהקבועיםבבירות אירופה-מקצתהידיעותהללוהדפיס רקלפנישנים מעטות,מתוךכתבי-ידפולניים,
מאיר באלאבאן - 3אבל יש לשער שהיהודים לאידעו פחותעל האגדות המתהלכות ,מאשרהקורספונדנטיםמפריחי השמועות
ביןהגויים .וכפי שמוכח מתוך פקודת מלךפולין שאביא למטה ,קראו היהודים לא פחותמהגויים את המגילות העפות על-
אודות שבתי צבי ,שנדפסו אז ונפוצו בכל הארצות.
התעמולה למעשי תשובה מופלגים ,שהתנהלה אז בכל עוז והומרצה ביותרעל-ידי אגרותיו של נתן הנביא ,נתפשטה גם
בפולין .בקראקא נדפסו בשנת תכ"ו (להושיע"ה) לכל הפחות שתי מהדורות של ספרעממיביידיש ,בשם"תיקוני תשובה מארץ
הצבי" ,בהסכמתו של האב"ד ר' אריה-ליב בןזכריה-מנדל,שנזדרז גםלהעתיק אתאגרותיו שלנתןהנביאולהפיצםביןחכמי
ארצו .מאחת המהדורות הללו שרד אחד הטפסים ,ומהשניה לא נשתמר ,עד כמה שידוע ,אפילו טופס אחד!תיקוני תשובה
אלה נשלחועל-ידי הנביא מעזה או נקבצו מספרי המוסר ומדברי האר"י ,וכל אחד מישראלנזדרז להראות את תקפובמעשי
גבורהמאין אלהי על התעוררות זו מספר לנו הכומר גאליאטון~קי מו'ךניגוב ,בספר שנדפס בשנת " :1672לאמזמז ,בשנת
,1666הרימה הכפירההיהודית את ראשהבוזלין,פודוליה ,בכל ארצות רוסיה-הקטנה ,בדוכסות ליטא ,בממלכתפולין ,ובארצות
הממוכות האחרות .הם הגביהו להרים קרנם וכוח עקשנותם,הניפו את דגל המשובהוהתחילותוקעים בשופרהעזות לנצחונם.
באותו זמן הופיע במזרח ,בעיר איזמיר ,רמאי שנקרא שבתי צבי ,שקרא לעצמו משיח היהודים ומשסםאליובנסים של שקר,
2
' עניני שבתי צבי ,הוצ' פריימאן (ברלין תרעע) ,עמ' .85
קירור ציצת נובל צבי (אוריסה תרכ"ז) ,דף כ' ע"ב .לאמתו של דבר לא
8
ראה ש"צ את המלך בפעם הראשונה אלא ביום המרתו.
במאמרו
,
)
ן
י
ל
ו
פ
ב
הפולני Polsceלל ( Sabataizmהשבתאות
בספר היובל
לכבוד פרופ' neDשור( ,וארשא )1935עמ' .87-82
*41
והבטיח ליהודים להוציאם מהגלות מבין האומות ולהחזיר להם את ירושלים ואת מלכות ארץ-ישראל ..,והיהודים הטפשים
שמחו והיו מקוים שהמשיח יקחם על ענן ויובילםעליו ירושלימה .וכשנראה ענן עלאיזו עיירה ,התפארו לפני הנוצרים
ואמרו שמידיביא אותם המשיח לשבת בארץ-ישראל ובירושלים ,בעת ההיא התענו ,מפני משיחם ,כמהימים בשבוע ,ומהם
גם כל השבוע; לא נתנו אוכללילדיהם הקטנים ,התרחצובחורף מתחת לקרח והתפללו שם תפילהשיד
ו אותהמקרוב .במשך
החורף מתויהודיםרבים בשלטבילותיהם בקורהעז .בכליוםהיוהולכיםלבתי-תפילתםוערכו שם אתתפילותיהם" .4התפילה
איתה מקרוב אינה אלא סדר התיקון ,שקבע הנביא בעזה ושנשלה לכל התפוצות ואף נדפס.
שסדי
זקיפת ראשם שליהודיפולין גרמה להפגנות בחוצות הערים ואף לפרעות .היהודים הוליכו 8תם תמונות של שבתי צבי
ונתן הנביא; הנוצרים התנפלו עליהם והכו בהם .מאורעות כאלה קרו ,כנראה ,במקומות רבים בפולין ,שכן אנו יודעים על
פרעות כאלו בסי~סק ,ב 20-למארס ,1666בווילנא ב 28-לחודש ובלובלין ב 27-ע ש ר ה בפקודת המלך יאן-קאזיסר ,מיום
פ במאי ,1666נאסר על היהודים לשאת את תמונתו של שבתי צבי והשלטונות נדרשו לשים קץ למהומות" .זו כבר הפעם
השניה שהגיע לאזנינו,כי אנשים פוחזים המתהפכים בתחבולותיהם וזוממים להחריב אתיהודי המדינה ,הפריחו לא מזמן
בין הבריות ,בתקות שוד ,את החדשה,כאילו ניתנה רשותלכלאישואיש ,מטעם הכנסיהועל-ידי הודעותבדויות מטעםבתי-
הדין העליונים של המלכות ,להצרליהודים ולאבדם,ועל-ידיכך נתחוללו מהומות,נגישות ,מעשי-שודושפיכות-דמים במקומות
שונים,כידועלכל אחד,ואילו כעתנטלו לעצמםגם[היהודים] חוצפהוקנאהומפיציםביןהבריות ,בתורת אמת ברורה וגמורה,
את שמועת השקר[ ,שבאה] מארצותזרותעל דבראיזה משיחומוכיחים זאת לאנשים פשוטיםעל-ידי כתבים מודפסים ותמונות
מצויירות .במקומות אחדים ,שבהםמצוייםהיהודים הכופרים האלה ,כבר נראות התוצאות של מעשי-משובתם,ועוד ממשמשת
ובאה מהומה גדולה יותר ,המאיימת לתת את אותם היהודים במצור ובמצוק,כדיליחן מקום ,באמתלתהזיופים האלה ,לשוד
נכסיהם ורכושם של היהודים" .המלך גוזר להשמיד כל אותם התמונות ,הכתבים,והדפוסים .5גם ההגמון הקאתולימיךמסלא
סארניצקי כותב באגרת-רועיםמיום 22ביוני,שהיהודים "נושאים בחוצותובשנקים בתהלוכה פומבית ,בגללאיזו אמונה טללה
שנתחדשה אצלם ,כתבים אחדים מודפסים ,הפוגעים בכבוד האמונה [הנוצרית]וכן תמונות הבליהם".6
ממחציתה השניה של שנת תכ"וישלנוידיעות מעטות אבל מלאותעניןעל המתרחשבפולין .לתקופה זאתשייכת כנראה
תעודה אחת ,שנדפסה בתחילת שו"ת "גאון צבי" לר' צבי-הירש הורביץ ,ושמר זלמן רובשוב העירני עליה בראשונה.7
שם נשתמרה,אוליבצורה מקוצרת,חליפת-דבריםעל התנועהביןשניםמגאוני הדורבפולין.ר'צביהורביץ,רב בשלושהגלילות
ואמוט (קיידאן,ויזין וביךז) ואחר-כך בזאבלודוסה ,ור' יצחק בן אברהם ,רבה של וילנא ואחר-כך של פוזנא .שניהםידועים
לנו יפה כגדולים בנגלה ובנסתר .שמו של ר'יצחק'הלך לפניו בכל ארץפולין ,ומבעל ס'"גאוןצבי" נדפס (לאחר מאהשנים)
גם פירוש בעל ערך מסויים על ס' הזהר ,בשם "אספקלריאההמאירה".והנה הרב מזאמוט פונהבעסקי הלכה לחברובווילנא,
ידרך-אגב הוא מבקש ממנו בסגנון נמלץ חדשותבענין ה"התחדשות" -שם המביע הרבה מרחשי לבם של המאמינים -אף
י סופרו ,את הידיעות המתקבלותבווילנא" .ואגב חורפי -הוא כותב-מחילה [לשון בקשה!]
מפציר בו להעתיק לו,על-יד
,
ן
נ
ר
נ
את
ו
נ
ע
י
ד
ו
י
ו
נ
א
אשר
ם
י
כ
ח
מ
ו
ם
י
פ
צ
מ
ו
לי לאדוני במעשה אצבעותי
האדון
בציפייתנו המחוד"ש בכליוםיום תמיד
כי
מעשה בראשית לפני שמש.8ידעתיכי לא יקצר ולא יפלא ממנו כל דבר מדי הדש בחדש"ו ,בל ימנע נא הטובבהיותלאל
ידו,יצוה נא לאשרעל ביתו להעתיק את כל ונוכחת,9והננו מוכנים מזומנים לתת את הכסף המחיר להמעתיק,ולךהצדקה…
ובימינויוושעיהודהוישראללגאלינובנפש חשוקה"וכו/הרבבווילנאמשיב לובקיצורבסוף תשובתו" :ואודות ההתחדשות
אין בלשוני מילה .רק מה שכתב אלי הרב מיאס ובודאיידע מר מזה ,ובזה תתענג על רוב שלום עד עולם" .סגנון
הדברים,ובפרטלשוןפנייתושלר'צביהורביץ,מוכיח שהמדובר במאורעותשלפני ההמרה.יאסיהיתה אזעיר תורכית,והידיעות
על מאסרו המכובד של ש"צ ב"מגדלעוז" ומעשה הפלאים שסיפרועל זה,הגיעו מהר מגבול תורכיהלפולין .ההתרגשותהיתה
וכן באלאבאן ,במאמרו הנ"ל ,עמ' .80
4עיין :רובשוב,ייברייסקאיא סטאריגא ,כרך ה' ,ע'
5את הפקודה הזאת מצא באלאבאן
221-219י
בארכיון בלבוב,עיין במאמרו הנ"ל ,ע' .44מכיון שהיהודים לא הדפיסו קונטרסים על מעשי שבתי צבי ,ברור שהכוונה לחוברות הרבות
ולעלונים4שגדפסו אז חדשים לבקרים ע"י נכרים.
6עיין :באלאבאן ,במאמר הנ"ל ,ע' .45
הספר נדפס בפראג תצ-ו.
8רמז
להמשך הפסוק "ינון שמו" ,שנדרש בדברי חז"ל על שמו של משיח ' .לשון ס' בראשית כ' ,ט'ז.
י
142
כללית ועמוקה .בזמן שהרב במדינת ואמוט הרחוקה כתב אתדבריולווילנא ,נכתב בקראקאכתב-יד של ההפטרות השנה
מכי
שנשתמר בבית-הכנסת של הרמ"א .נוסה השער משקף את הלך-הרוח שלהימים ההם,ולתוך דברי ההתעוררות שילב הסופר
חמש פעמים את שמו של שבתי:
שנדי] בשמךתישע יהודה
בקרוב תקרבישענו לנמחינו
תשבי יבשר בקול שופר
ישמע שלום בארצות תפוצות
ישראל
תכ"[ו] 10
כ"הסיון
מכמה מקומותבפולין נסעו כבר באביב 1666להקביל אתפני המלך החדש .רבילייב בן עוזר ,שמש קהילת האשכנזים
באמסטרדאם ,מספר בזכרונותיו על התנועה השבתאית ,שנשתמרוביידיש ,שגם אחד מקרובי אשתו נסע מווילנא אל שבתי
צבי .שמו היה ר' אברהם קוקש ,תלמיד-חכם שביקר אחר-כך באמסטרדאם וסיפר לקרובוכשעיניוזולגות דמעות" ,שאכל עם
שבתי צבייחד בשר ושאר מעדנים בתשעה באב ושתהיי
ןעמו והיולפניהם מנגנים,ותורכים רקדולפניהם במקלות כאשר
המנהג שם בשעת שמחה וחג" .וכששאל את שבתי צבי למה הוא מתיר לאכול בתשעה באב ,השיבלו שדבר זהרמוז בשמו,
"כי שבתי צבי הוא ר"תיום תשעה באב שבתי צבי בל יתענה".!1
כן הלכו שליחים גם מלבוב ,ר' דודהלוי בעל "טורי זהב" ,רבה המכובד והישיש של לבוב ,שלח אל שבתיצבי את בנו
ר'ישעיה ואת בנו-חורגו ר' אריה-לייב בן צבי-הירש .הם עזבו את לבובלפני פורים ,אךהגיעו לקושטא ול"מגדל עוז" ,מקום
מאסרו של שבתי צבי בגאליפולי ,רק בשבוע השלישי של תמוז .על ביקורם אצל שבתי צבי כתבודין וחשבון בכתב ,מלבד
מה שסיפרו בעל-פה אחרי שובם ,ועלדין וחשבון זה מיוסד הסיפור.המפורטוהמעניין שנשתמר בזכרונותיו של ר'לייב בן
עוזר .כשסיפרו השליחים לשבתיצבי על הגזירות וההריגות שהיו בפולין משנת ת"חעד תט"ו,השיבלהם:אין אתםצריכים
לספרלי שום דבר,הרי מונח לפני כל היום ספר "צוק העתים" ,שכתובות בו הגזירות מכל הקהילות ,והוסיף ואמר :מדוע
אנכי יושבבסגדי אדום וספר התורהשלי לבושאדום1כייום נקםבלבי ושנתגאולי באה! 12כל התנהגותו חתם היתה בכבוד
וידידות גםיהד,הוא שר"תםמזמוריתהלים בהתלהבות עצומה כדרכוויהדעם מתנות אחדותלאביהםהישיש שלחלו אגרת
בה נאמר "במהרהאני אנקום נקמתכם ונחם אנחמכם כאיש אשר אמו תנחמנו על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלתיום
נקםבלבי ושנ"תגאול"י בא"ה".13השליחיםיצאומלפניו בהתפעלות רבהומלאים אמונהוחזרו בר"ח אבבערךלפולין וכנראה
הגיעו כבר לפני ראש השנה ללבוב" .והגידו מה שראו מהכבוד ורוב הכסף וזהב …ולבושים שהיה לובש בכל יום בגדי
מלכותוריבוי האוכלוסין מהבאים שם והכבוד שעושיםלוהגויים .,.ומהום כל מדינתפולין" .!4נשארה לנו האגרת שלר' משה
סג"ל מקראקא ,שכתב בערב יום-כפור תכ"ז לגיסו ר'מאיראיסךלשבווינא ,בה הואמודיעעל דברהשליחותודבריהשליחים
שחזרו זה עתה" .וזהו טיפה מןהים מן הדברים הנפלאים שהגידו בעל-פה,כימייוכל לכתוב הכל,כיזה הכללכולםשווים
לטובה".15
גם הדרשן הגדול של קהילת קראקא ר' ברכיה-בירך בעל "ורע בירך" ,שעמד כנראה לעלות לארץ-ישראל ,ביקר אצל
סו
הפאקסימילייה בספרו של באלאבאן ,תולדות יהודי קראקא וקאזימיר ,כרך ב' ,מול עמ' .64האות האחרונה בפרט-השנה נקרעה מעל הקלף.
גם במלה הראשונה חסרות שתי אותיות לכל היותר,1והשלמתי את המלה 'שדי" ,שכן ראו כבר בימים ההם בשם זה רמז לשבת* צבי,כי
ש"ן דלית יו"ד עולות בגימטריה שבת"י צב"י.
בכ"י "בשרייבונג פון שבתיצביי הנמצא עתהבידיז
.רובשוב בתל-אביב ,דף גיד tR'Y
ורב תודות למר רוסטוב ,שהרשהלי להשתמש בכ"י זה .בקיצור שגס' תורת הקנאות ,עמ' ,26נשתבש השם והושמטו סרטי הדברים.
2ן
בכע המל ,ומשם בא התיאור המפורט והיפה אצל דוד כהנא ,תולדות המקובלים ,השבתאים וכו' ,כרך א' ,עמ' .94הדו"ח שלהם נזכר
13
גם בקיצור שבס' תורת הקנאות ,עמ' .17
קצור ציצת נובל צבי ,דף כ"א ע"א .המליט המסומנות עולות בגימטריה שבתיצבי.
ר
כ
ז
נ
רק בכ"י ברלין של אוסף אגרות ר"י ששפורטש.
14שם שם 5י שם ,דף כ"א ע"ב ,התאריך
143
שבתי צבי ב"מגדל עוז" "ויצא ממנו בלב טופ" ,16אף כתב אגרת ארוכה "בוגין [גליון] שלם על כל גדותיו" עלביקורו זה,
והאגרת נפוצה בעירו ובמדינת אשכנז.17
מפולין ,כנראה מלבוב ,בא אל שבתיצבי גם אותו מקובל ר'נחמיה הכוהן ,שגרם למשבר הסופילפני המרתו של "משיח
אלהי יעקב" .מרובים הם הסיפורים על ר' נחמיה זה ומלאים סתירות .לפי דבריו המפוכחים של ר' יעקב ששפורטש "היה
מקודם זה כמתנבאוהיו חושבים אותו למטורף ואומר דברי שגעונות" .18לעומת זאת מספר ר'לייב ב"רעוזר,
בסוף
י
ר
י
כ
ה
ש
ימיו באמסטרדאמ (בשנת ,)1690שהיה תלמיד-חכםגדול "ובעל קבלהגדולשאין כמוהובפולין" .אמנם הערכותיו של השמש
מאמסטרדאם בדרך-כלל תמימות והמוניות למדי ,אבל הוא מעיד עליו שעוד
ידע את הזוהר וכן את כתבי
קורדובירווהאהרן"יבעל-פה.אחרי-כןסיפרו אמנם ששבתיצבי קרא את ר'נחמיההכבויהמןילזבקונאתי
אליו(וכן נמצא אצל ששפורטש),
אבל סדר הזמנים מוכיח,כי האמת היא כפי הסיפור אצל ר'לייב ב"ר עוזר ,שמעצמוהקדים והלך לתורכיה" ,כדי לדברעמו
פה אל פה ולשמוע מה שורש דבר נמצא בו ואם יש בו ממש אולאו .ואת ההוצאות נתנו לו מן הקהל ,שהרי אםלמדןכזה
קיבל על עצמו ללכת לשם,היודי קהילות ואנשים שהיו נותנים לו כסף על כסף כדי הוצאותיו,כיהיו מתאוים לדעת את
שורשויסוד הענין ,כאשר אפשר לתאר בנקל ,ובפרט מלמדן ומקובל כזה ,שאיןיכולים לשטות בו,היה כל אחד שמח לתת
לומחלקו,…כי אנו היהודים בגלות המר והטל הזה אוהבים לשמוע בשורות טובות ישועות ונחמות ,ובפרט בפולין ששם
רשעות וגלות רבה ,וכליו
ם מתחדשים הגזירות והבלבולים .,.והם אינם חסים על כספם והונם בשביל דבר כזה".19
בסוף אב תכ"ו בא ר' נחמיה למבצרגאליפולי ובתחילת אלול נתקיים אותו הוויכוח הדראמאטי בינו ובין שבתי צבי,
המתואר ביתר פרטות בזכרונותיו של ר'לייב ב"ר עוזר ,ששמע אותו מפי ר' נחמיה עצמו..המקובל הפולניאינו שואב את
טענותיו ואת הזונו על דבר הגאולה מהלכות המלכים של הרמב"ם (כמו ,למשל ,ר' יעקב ששפורטש) ,אלא ממדרשי הגאולה
והאפוקאליפסות של הראשונים ,מס' "אותות משיח"" ,פרקי משיח"וכיוצאבהם .ספרות עממיתזו תופסתבדמיונו מקום בראש
עלפני כל דברי המקובלים .הוא תובע משבתי צבי,שיוכיח לו במה מעשיו מתאימים למה שכתוב באגדות ההןעלהקץיכי
הרי הוא ,המקובל העממי,מבין את הדברים הללו כמות שהם,ואינו מקבל ביאורים מיסטיים ,המוציאים אתדבריהראשונים
מפשוטם .על-כן אינו מוצא בשליחותו של שבתי צבי את קיום דברי החזון של הראשונים .הוא שואל" :איה איפוא משיה
בןיוסף משבט אפרים שילחם תחילה עם גוג ומגוג ,ואחריכןיקבץ גוג ומגוג את עמו וילחם פעם שנית בישראל ויהרוג
את משיח בןיוסף בשערי ירושלים ,והיהודים שיהיו עמו ינוסו למדבריות לארץ לא זרועה ויאכלו עשב השדה ותהיה עת
צרה לישראל אשר כמוה לא היתה וישארו רק מעט מהיהודים והם הצדיקים הגמורים שיעמדובנסיון,כי נתנו שכמם לסבול,
ואף הםיהיו מפוזרים ומפורדים וכל אחד מהם יחשוב בלבוכיאין עוד יהודי בעולם" .20ור' נחמיה שואל :הרי לאראינו
כלום מכל זה ומה אפוא עשית אתה? והננו עדים למעמד פאנטאסטי ביותר .שלושה ימים מתווכחים המקובלמפולין והמשיח
מאיזמיר על צדקתתביעותיו המשיחיות ,לא במעשי נסים וגבורה אלא בדיבורים ובפירושים .שבתיצבי משתדללהעביר את
הוויכוח על שליחותו לשדה המיסטיקה :הכל הוא סודואין הדברים לפי פשטם" .ולא עשו כל היום רק הביאו ספר מקובל
אחד וספר מקובל אחר ונשאו ונתנו בדבר בכעס גדול עד חציהלילהוהפסיקו ונרדמואיזה שעותואתריכןהתחילו להתווכח
מחדש" .בפעם הראשונה הועמד שבתי צבי במצב הגנה ונמצא חכם שאיננו מתרשם ממנו כשאר כל המבקרים אצלו -ויד
שבתי צבי קצרה להושיע ,שהריאין דרךחייו נמצאת כלל בהתאמה לספרי הקדמונים…
מקץ שלושתימים נתיאש ר' נחמיה משבתי צבי ,ובמסיבותשאינן ברורות לגמרי,הודיע לשלטונות המבצרעל רצונולהמיר
ולהתאסלם .הואעזב אתהעירוהלך לאךךיאנו19ל ושם מסרדברי קטרוגוממיריתעלשבתיצביכמורדבמלכות,ובזהגרם ,שקמו
קץ למאסרו ב"מגדל עוז" והביאו את שבתיצבילפני השולטן ,לאותו מעמדבוהמיר אףהוא .ר'נחמיה חזרלפולין מיד לאחר
שמסר אתדבריולשלטונות התורכיים "ובא למדינת לבוב ועשה תשובה גדולה ולא עמד בהמרה כי-אם ימים מעטים" .21הוא
ן -בית המדרש ,-הוצ' א .ה .ווייס ,כרך א' (תרכ*ה) ,עמ' .92
16מתיך כהיי הנ"ל בם ,תורת הקנאות (לבוב ,)1870עמ' .16י1עיי
20
18קצור בג"צ ,דף כ"א ע-א וליבע.א9 .י בכתב-יד של ר'לייב ב"ר עוזר ,דף ל-ח ע"ב.
מכה-י הנ.ל בם' תורת הקנאות ,עמ'זו.
1י ציצת נובל צבי השלם ,כ"י אברהם אפשטיין ,דף רכ-ח ע-א.
144
התנהג בכשרותובחסידות מרובה,ולפי מה שכתבו לששפורטש לא השיב כל תשובהלשואליועלעניןשבתיצבי,רק אמר" :קת
לכם למשיחהאמיתי ולא לזה".22
מעשה ר'נחמיהעורר כנראהשערוריה גדולה ברחביפוליןונחלקוהדעות.היו שדרשו את מעשהו לשבח ,ואמרו שלא עשה
אלא לשם הצלת עמו,כי ראה סכנתכליוןלכלל ישראל אם לא?שימו קץלמעשיהתעתועים ,והמרתוהיתהאפוא לשם שמים.23
ואחרים דרשואותולגנאיוקטרגועליו,כיהמיט שואהעל ההתעוררותהמשיחית הגדולה.יתכןשידהאחרוניםהיתהעלהעליונה
ועל-כל-פנים נרדףר'נחמיה וגורש ממקום למקום והוכרהלעזוב אתפולין סמוךלשנת תל"ה ()1675במוחרםומנודה.סיפרועליו
כלמינימעשים,ונראהשהשבתאיםהפיצו אתהשמועהשדוקאהוא,שגרם להמרתשבתיצבי,מחזיקעכשיובאמונתו.בביוגראפיות
שלשבתיצבי ,שנכתבובידי מאמיניםכגון ר'ברוךמןאךיצו" ,תוקנה" כל הפרשה ,ור'נחמיהמופיעכנביאשבתאי ממשוכאילו
דברלא קרה.24היו גם השמונ,כיר' נחמיה הכריז על עצמו כמשיחבןיוסף .אבל נראה שכל אלו אינם אלא סיפורי-הבאי,
הרדיפותעליונבעו מתוך מרירות נפשם ואכזבתם שלהמוני ישראלבפוליןובאשכנז.
ג
האכזבה המרה שבאהעם המרתו של שבתיצבי ,לא שמה קץ לתנועה השבתאית .גםבפולין ,כמו בכמהארצותאחרות,היתה
ההתרגשות עמוקהיותרמדיוהגיעהליסוד נפשם שלההמונים.עולם חדש נפתה לפניהם ולא קל היה לוותרעל אמיתת החזון
ואמיתת הבשורה .וכשנתחדשה התעמולה מצד ה"מאמינים"והגיעואנשים משםוכןכתביםוקונטרסיםשאמרו,כיכלענין ההמרה
אינו אלא סודעמוק ונסתרוהכלעל מקומויבוא בשלום,נמצאוגםבפולין חלקיםמסויימיםבציבור,שנטואוזן להטפהזו .אמנם
לא בפרהסיאיכלו עתהלהופיע הדעות השבתאיות ההדשות ,שבאולקיים את תקוות הגאולה הקרובה ואת אמיתותו של הגואל
שסרח,כי שלטונות הקהילות נתפכחועד מהרה וביקשו לטשטש את המאורע הגדול ולהשבית אתגלי ההתרגשות העצומים.
ר' שמואל אבוסב מספרבתשובותיו,כי לאחר שעברה הרוח הרעה והמבוהלת מעל כלהקהילות שטעובראשונהאחרישבתיצבי,
חזרו בהן ,ובכמהמדינות ,גםבפוליןוברוסיה" ,שרפו כל פנקסיהם וכתביהם אשר נברא שמו עליהם ,למען לא יזכר ולא יפקד
ניניהםולאתהיה להםעוד זאת לפוקה ולמכשולעוון" .1ואמנם לאנודעו עדעכשיו דפים מפנקסי הקהילות בפולין שיש בהם
זכרלענין התנועה השבתאית משנת תכ"ו,והוא פלא.
אבל טעותתהיה לחשוב ,שעם שריפת הדפים בפנקסים נשרפו גם הזכרונותבלבבות .האמונה השבתאית נשתמרהוהתעמולה
המחודשת מצאה הד רחב בפרטבשניהוגים:ביןבעלי הקבלה,שרבים מהםהיומהססים בדברולאידעו אם לקבל אתההסברה
המיסטית של ההמרה ,שהופצהבאגרותיו ובקונטרסיו שלנתןהעזתי,וכןביןאנשי-ההמון הפשוטים והתאביםלגאולה.אלוהיו
מוכנים ללכת בנקלאחרי ה"מאמינים" ,שאמרו להםכיאין הקב"המביא תקלהעל אומה שלמה,לרמותאותהבשעתהתעוררותה
האדירהביותר.וטענה זאת אמנם קרובה היתה ונפוצהברבים .ואםאנוקוראים אותהעוד כשלושים שנה אחרי ההמרה ,בדברי
מאמיןשבתאימזילקווא שנתגלגללאיטליה,הריבודאיאינה אלא הדלקולות שנשמעובפיהמאמינים במשךכלהשנים הללו.2
איןאנחנויודעיםכיוםכיצד נתארגנובשנים הראשונותאחרי ההמרה אותםהחוגים שנשארו נאמנים לשבתיצבי.ידיעותינו
על התפתחות התנועה בפולין,ירידתה למחתרת והדעות המתהלכות בה -הריהןמקריות מאוד,ורובהפרטיםנעלמומעינינו
וספק אםןודעועוד .אבל גםצירוףהידיעותהארעיותהללו,המפוזרות פה ושם,ישבוכדיללמדעל תפוצתה הרבה של האמונה
השבתאית בפולין והשתרשותה העמוקה בכמה חוגים.ידיעהעלהושעת נביא חדשבאיזו קהילה מאירה לפתע פתאום את כל
ההוי של הסביבהומוכיחהלנו שהתופעותאינןבודדות ומפורדות ,אלאהן משקפותתנועהחזקהלמדי,אףכישלטונותהקהילות
השתדלולהעלים אותה,עודיותר משהשתדלו להלחםבה.
אחד
ו
י
ב
ר
ו
ק
מ
מ
השליח השבתאי הראשוןאחרי המרת שבתיצביהיה
ז
א
מ
ו
ת
ר
ו
ב
ה
י
ש
נ
א
התחלתהתנועהותלמידומימישבתו
י 2קיצור ציצת נובל צבי ,דף ליבע-ב 93 .כך שמע גם הכומר ההולאנדיקינן ,בשם כמהחכמיםבאיזמיר (בספרו ההולאגדי על שבתיצבי,
עמ' 3ש.וכן טען גם ר' נחמיה עצמו ,לפי דברי ר'לייב ב"ר עוזר(בכ.י הנ"ל דףנ"יע.ב)4 .יעניני שבתיצבי ,הוצ' פריימאן ,עמ'.53
י
1שצת דבר שמואל,סי' שע*ו.
עיין :ג ,שלום ,חלומותיו של השבתאי ר' מרדכי אשכנזי ,תרצ"ח ,עם .80,רמז לטענה זו נמצא כבר
בשנת 1668בראש 'אגרת מגן אברהם" לר' אברהם פרץ מסאלוניקי.
145
בירושלים.זההיהשבתירפאל,יהודימיווןואחד"הנביאים"הראשונים.הואפעלמידאחרי ההמרהבקהילותהאשכנזיםבאמסטרדאם
ובהאמבורג וגורש משם בהשתדלותהפרנסים .בשנת 1668בערך באלפולין ונראה שעשה שם כשנתים .הוא לא הסתתר בפינתו
אלאהופיעעודכדרשןבפרהסיא,ויהודי אהד ,שבאלדיולין שבאירלאנדסמוך לשנת 1700והתנצר שם ,מספרלנושבימינעוריו
שמע את דרשותיו השבתאיות בפולין .3תעמולה עוררה את ועד ארבע הארצות לפעולהוביריד גרומניץ בלובלין הכריזו
בשנת ת"ל ( )1670בפעם הראשונה חרם "בתקיעת שופרוכיבוי נרות" על המחזיקים באמונה השבתאית ..נוסח החרם הזה
לא נודע לנו ,אבל ברור שלא פעל הרבה,שטן חזרווחידשו אותו כעבורשנתים במושב הועדב!רסלב בג'תשרי תל"ב (.)1671
נוסח הכרוז,שהוכרז אז גם בפודוליה-הוא נשמר באחדמפנקסי ויניצא-נמצאבידינו .הוא חשובבשלסגנונוהחריף,המוכיח
שנלחמו כאן בכוח חזק ומסוכן .בתעודה זו ,שבקביעת תאריכה הנכון אני הולך בעקבות ישראל היילפרין ,4מופיע בפעם
הראשונה הבטוי "כת שבתי צבי" ,השמונ ברורה על התחלת ארגון המאמינים במחתרת" .הפושעים והריקים" הללו יש להם
"חלק להזיק מעמד ומצב של כלל שארית ישראל" ,כלומר :הם מסכנים במשהו את הציבור ,אףכי לא פורש במה .בעלי
הכרוזמבקשיםונותניםרשות "לראשיהגלילותולראשי הקהילות לרדוף את האנשיםולהעניש אותם בחרפות ובקנסותותפיסות
אפילובדיני העמים ,וכל ימיהםיהיו אנשים אלו מופרשים מכל קהילות הגולה ורבצו בהם כל האלות הכתובות בתורה".
כמה רפה היה כוחו של הרם בזה ,אפשר ללמוד מן העובדה המאלפת ,שחמשה שבועות לאחר הכרזתו רושם סופר הקהל
בקראקא בפנקס החלטה על הקצבות לעניים ,והוא חותם "בשנת הגואל משיח ה ,בא לפ"ק" (כלומרתל"ב) .סופר הקהל עצמו
נמנה עם השבתאים שעליהם יצא הקצף.5
אין אנויודעים מההיו המעשים שבגללם נרדפו אנשי הכת,שפןאין ספק שבשנים הללו עוד לא נוצרה כלל אותה תורה
של הפקרות ומצוה הבאה בעבירה ,שהתפתחה רק בסוף המאה הי"ז .השבתאים הראשונים הללו בפולין לא יכלו להיבדל
במעשיהם בהרבה מאחיהם ,מלבד ביטול צום תשעה באב ותיקון חצות .ספק הוא אם זהו שהרגיז את הרודפים אותם ,ואם
אין לחפש את הסיבה העיקרית בעצם אמונתם של השבתאים ,שהכריזו בכל דבריהם שהכופרים בשליחותו של שבתי צביובפרט "הרבנים המדומים" (כביטויו של ר' אברהםהיכיני) אינם כלל מבני ישראל האמיתיים ,אלא הם-הם הערב-רב.שינוי
הערכים לגבי הסמכות הרבנית המסורתית נותן את אותותיו כבר בשנים הראשונות אחרי ההמרה ,בטרם בא להתנגשבפועל
בעולם ההלבה והיהדות ההיסטורית.בי זהוהעיקר:מעין מתגבר של "גילויים" ,של תורות חדשות ונועזות למדי ושל דברי
נבואההמתיימרתלשאובמגילויישכינה ממש,נפתחכאןוהואסקנהלבעליהגילוייםהללו מעמדמיוחד.ולארקבחוגיהמאמינים,
גםבין ההמונים ראו בבעלי שאר-רוח כאלה נבראים או קרובים לנבואה אובעלי רוח הקודש ,והשפעתם כחסידים ולפעמים
קרובות גם כדרשנים מן ההכרח שנראתה לרבנים מסוכנת ביותר .וכל כך למה? מפני שהיה צפוי לעמוד כאן טיפוס חדש
במרכז הציבור ,השואב את סמכותו ממקורותיניקה חדשים לגמרי והמתחרה בטיפוס הישן של הלומד ,של התלמיד-חכם.
ואכן נוצר וקם טיפוס זה ,בראשונה במחנה השבתאים ואחרי-כןבעקבותיהםביןהחסידיםיואיןכל פלא בדבר :משהוכרה
פעם הנבואה המחודשת כעובדה קיימת ,שוב קשה היה לאחות את הקרעים האפשריים בין שני מקורות הסמכות הדתית,
הרבנית-המסורתית ,והנבואית-השבתאית .לשבתאים לא היתה הכרה ברורה בניגודים ,שהיו עלולים להתפתח,ובלי ספקנטו
רבים מהם לטשטשם בלבם ולראותם כשני דברים שאינם סותרים זהלזה .והרי תחבולות הדרשנות ולהטיהסייעו לטשטוש
גבולות כזה,כי פתחו לרווחהבפני המאמינים את שערי הפירושים .מתוך המאמצים לפרש את דברי הקדמונים לאור דברי
האמונא החדשה ,המיוסדת על חידוש הנבואה מימי נתן העזתי ,כאילו נגשר גשרביןשניהתחומים.לעולם קשהיהיה לקבוע
יו
8
כר מסיפר בחוברת של אברהם ג'ייקובס ( ,)78)055שנתפרסמה אחרי התנצרותו בשנת ,1706כפישהעירני מרנ.ל.הימן בחיפה .גם בקצור
צמצ דף מיה עגב נזכרה בריחתו דרך פולין .בשנת 1611היה שוב פעם באיזמיר (לפי דברי הקונסול האנגלי שם) .בכל המקומות התפאר
בנבואהובגילוי אליהו 4 .פנקס ועד ארבע ארצות ,עמ' 495ואילך
.התעודה נדפסה לראשונה אצל ליטיגסקי ,קורות פודוליה ,עמ' ,64
ושם נרשמה השנה תפ"בוהיילפרין הוכיח ,מתוך בדיקת שמות החתומים ומן העובדה שפודוליה יצאה מכללפולין וסוחחה לתורכיה בשנת
,16~2כי הכרוזיכוללהיות רק משנת תל'ב 5 .באלאבאן ,לתולדות התנועה הפראנקית (תרצ-ד),עמ' .28אח"כ שיבש ב ,אתדבריוהנכונים,
בלי סיבה מובנה ,ו"חישב' את פרט השנה תכ"ו ,אע"פ שהחשבון אינו עולהיפהואעם'י שהתעודה נמצאת,לפי עדותו המפורשת,בין תעודות
שגת תל'ב בפנקס הקהל.
14,5
עד כמה נתגבשו הצד השמרני והצד המסדש שנגנזו בדרושיהם עדכדי הכרה ברורה אצל ראשוני השבתאים ,אבל לעומת
זאת נוכל לקבוע בוודאות ,שכבר בתחילת התנועה ,לפני המרת שבתי צבי ,עמד ר'יעקב ששפורטש ,מתנגדם העקבי של
השבתאים ,בהכרה ברורה על הסכנות האלה .הוא התריע על הסכנה שתורת ישראל תיעשה כשתי תורות ,שיתחילו לזלזל
ולדבר סרה בתורה שבעל-פה ובדברי החכמים ,הוא חשש שמא מתוךהניגוד שנתגלעביןהמשיחיות,כפי שהוגדרה בספרים,
ובין המשיחיות ,כפי שעלתה בתוויית ההמונים ,לא ישגיחו בראשונה וילכו אחרי עקשות לבם .למאמינים הללו לא איכפת
"אם אמונתם החדשה תסכים עם קבלת רז"ל או לא".6
ר'יעקב ששפורטשהרחיקלראותוצדקתדבריו הוכחהעל-ידי מהלך המאורעות ,אבלהניגודים לא התפתחו באותההמהירות
שהוא חזה מראש .הדרךמןהניגודים בכוח אלהניגודיםבפועל נמשכהזמןרב.מאודוטעה אם נתארלנו אתראשוני השבתאים
הללו ,ובפרט במדינתפולין,כעבריינים ופורקי-עול" ,דבהפקרא ניחאלהו" .למעשה נתבטאה השבתאות,לכל הפחות ,בשלשים
השנים ע ש ר ה דוקא בנטיה לחסידות מופלגת בהנהגה ,בהמשכת אותן דרכי התשובה הגדולה ,שהותוולפני התנועהעל-
ידי הנביאבעזה.
מעברלתהום המעשה התבטאה שבתאותזוביצירתאמונהמיסטית,שהיסודותההרסנים שבהנתרסנולפישעהעל-ידיהעמדת
סייגים תיאורטייםמסויימים .האמונה באמיתת שליחותו של משיח ממיר לא נגעהמיניהוביהבתחומי התנהגותוואורח-חייו
של המאמיןהיחיד :אדרבא,היא יכלה להמריץ אותו גם ליתר חומרותוליתרחסידות,כדי לקצר אתדרךהעינויים של הגואל
השבוי בממשלת הקליפה.היחס אל התורה ובפרט לתורה שבעל-פה ולערכיה לא נותנה בהכרח בו ברגע שנשאלה השאלה
הגדולה ורבת-התוצאות על מעמד התורה בעולם נגאל .השאלה אמנם נשאלה ,וכבר שנתים אחרי ההמרה ,אם לא לפני כן,
ניתנו תשובות עליהבכוזבי נתן העזתי ,ולפעמים עוד ביתר חריפות בכתבי תלמידיו .ואם לא כל הספרות הזאת מצאה את
דרכה אל פולין ,הרי מקצתה הגיעה בודאי אל המאמינים שם .תשובה זאת אמרה בעצם :היסוד היציב של התורה שבכתב
שאינוניתן להשתנות ולהתחלף באחר -זהו גוף האותיות הקדושות שהן אורותאלהיים .אבל סדרהאותיות הללואיננו שווה
בכל מצבי העולם .עוונות ישראל גרמו ,ואם תמצא לומר :הפגם הפנימי של העולם כולו גרם.,שיהא סדר התורה כמו שהוא
לפנינו מ"בראשית" עד "לעיני כל ישראל" .אבל אחרי שיתוקן החטא ויחזור הכללהווייתו השלמה ,תתגלה התורה מחדש.
יהיה סדר אחר לאותיותיה והכל יורכב מחדשי .ומה שנכללו עכשיו בתורה דברים המכוונים למלחמה ברע ,דהיינו :מצוות
עשה ולא תעשה ,טומאה וטהרה וכיוצא בהן ,הכל יעבור מן העולם ויתבטל כשהרוחניות הטהורה של תורת שלם התיקון
תתגלהלעיני כל בשר ,עםצירוף חדשכזה שלאותיות התורה ,המשנה אתכל מובנה ,תתבטלממילא התורה שבעל-פההבנויה
על סדר התורה שלפני תיקון החטא .אבל -וה"אבל" הזה הוא הסגן לפי שעה על כל המבנה ההיסטורי של תורתישראל
ועל אורח-חייו שלהיהודי -אנחנו נמצאים עתה בתקופת המעבר לתיקון השלם .טעות היתה בבשורה הראשונה שאמרהכי
התיקון נגמר ,וטוב ורע הופרשו לחלוטין ולעדי עד.עדיין יש מה לתקן וסוד המרתו של הגואל קשור בתיקונים האחרונים
הללו .בינתים ,עד גמר התיקון השלם והתגלות הגאולה בשלימותה ,עומדת התורה בתקפה מכלבחינותיה.
זהו Sp~nהעיוני שכנגדו עלינו לראות את התחלותיה של השבתאות הכיתתית .יש בה בחינה מסורתית ויש בהבחינה
מהפכנית ,ושתיהןעדיין מאוזנות .אפשר לצפות מראש שאיזון זה לאיחזיק מעמדלימיםרבים .כל מאמיןומאמין,לפי המזג
שלו,היהיכול להדגיש את הצד האחדאוהאחר.ישמי שהצורךהנפשילסייעלמעשההתיקוןמביאאותו דוקאלחסידותקיצונית,
היונקת באופן פאראדוכסאלי מחזון עולם של ביטול המצוות :וישמי שחזון העולם החדש של "תורה דאצילות" ,העומדת
להתגלות בזמן התיקון ,מעביר אותו על דעתו ומסמהו לראות את עצמו כאילו הוא כבר נמצא באותועולם.
דברים אלה יש בהם כדי לבאר את תוקף הרדיפותעל השבתאים משנת 1610ואילך.לעומדים מבחוץהיה קליותר לראות
את הסכנות הכרוכות בדעות הנזכרות ,מאשרלמאמינים העומדיםבפנים .אבל חרמות הרבנים לאפעלוהרבה.והסיבה פשוטה:
השבתאים לא הכירו כלל בסמכות הפנימית של הרבנים "הכופרים" .נתחלפו המשמרות והטרמינולוגיות :בפי המחרימים
י
6קיצור ציצת נובל צבי ,דף ט ,ע"א.
,493וגם בעל ס' "שערי גן עדן" חוזר עליהםבפולין.
רעיונות אלו הובעו למשל ,בדרוש "רזא דמעשה
.
9
מרכבה-
של גחן העזתי ,הנמצא בכ"י אדלר
,ע14
הרי השבתאים הם הכופרים וכל שלומי אמוני ישראל עומדים נגדם -ואילו השבתאים קוראים את עצמם בשם "מאמינים"
סתם,ובעיניהם המחרימים הם המה הכופרים ,אנשי ערב-רבובני סמאלולילית .את הלך-רוחם מתאריפה ר'לייב ב"רעוזר,
המספר שהמאמינים "היו חושבים את ההרמות לאפס ואומרים שאלה שמהם יוצאים החרמות כופרים הם ועתידים לבוא על
י אזיהיו לדראון ולחרפת עולם".8
ענשם כשיבוא נתן הנביא ויתגלה המשיח,כ
חלק מהדרשנים בקהילותפולין החזיק בדעת ה"מאמינים" והפיץ את דעותיהם בסתר או ברמזים המשתמעים לכמהפנים.
מרובים הם בדורות הבאים הקטרוגים ,שכל.הספרים שנדפסו מאז שנת תכ"וטעונים בדיקה ובעצתאסורלקרוא בספרי קבלה
שנדפסו מאז,כי כולם חשודים על המינות השבתאית -עדות מובהקת ,שהרי בדורות הללוידעו עודעלהאישים והמחברים
השונים יותר ממה שנודע לנו ,והבינו את הרמזים בבמה ספרים נדפסים ,שלא בנקל נעמוד עליהם היום .בשנת תמ"א קורא
אחד הרבנים תגר עלריבוי דברי המינות והרמזים השבתאיים בספרים שנדפסו בשנים האחרונות ומבקש "שלאידפיסו שום
דבר חדש אם לא יובא אלי לשםעיון…כדי לשבר מלתעות עושיעול ושקרים ,תחילה בונים במות לעצמם בעמקי סתרים
ולבסוף בונים על אחד ההרים".כי כבר פשה הנגע ו"הדפיסו ספרים חדשים ,מקרוב באו לא שערום אבותינו הקדושים".9
ברור ,שהכותב מדבר על ספרות נדפסת של בעלי קבלה או דרשנים הנוטים לשבתאות או חשודיםעליה.
אף אחרי המרתו של שבתיצבי הלכו חסידיואליו לאדריאנופול ,ואגרותיהם של המבקרים,המחזקיםזה את זה באמונה,
נפוצובפולין .נשארהבידינו אגרת כזאת של חכם מלובלין ,שביקר אצל שבתיצביונתןהעזתי בשנת תל"ב ()1672וחזר משם
לוזלין .תלמיד-חכם זה,ר' שלמה בןלייב כ"ץ,שהיהדיין בקהילתאופין (בודאפסט),כולו שקוע ב"אמונה" .הוא התפלליהד
עם שבתי צבי המומר בבית-הכנסת וראה "דבריםנוראיםשאין הפהיכול לדברולא הקולמוס לכתוב" ואףחיברסיפור תולדות
שבתיצבי מנעוריו ,הכללפי מה שסיפר לו אחיו של שבתיצבי .הואפונה באגרתולקחיואי-שם בפולין ומעורר אותו,בידעו
שהואירא שמים" ,שתתפלל בכוונה שתהיה אחדמהמאמינים באמונת אדונינו ותזכה לרב טוב,כי גדולה האמונה בזההענין
יותר מכל התורה כולה" - 10דעה החוזרת בכלכתבי השבתאים מתהילת התנועה ושהיתהעשויהלהרגיזביותר אתמתנגדיהם.
הכותב מספר עלחילופי אגרות עם שאר מאמינים בגאליציה ,בק"קיאזלו:9ץ ועם "הרב הגדול מק"ק.בראד".
קשריהם הקבועים של החוגים השבתאיים בפולין עם המאמינים בלחםו.ץ-לארץ מוכחיםגם משארידיעותינו.הראשוןמגדולי
הנביאים השבתאיים מקרב האשכנזים ,ר' מרדכי אייזנשטאט המכונה ר' מרדכי החסיד מפראג ,הלךלפולין לאחר שנרדף
בכמה מקומות ,בשל תעמולתו השבתאית בשנות .1680-1678בראשונה פעל בגרמניה ואוסטריה ,משם הלך אל השבתאים
באיטליה הצפונית ,חזר אלבני-חוגובפיורדא(פירט) ומשםלפולין,וחזרעוד פעם לפראג (בשנת )?1683ונראה שנפטר שם.11
תעמולתו לא נשארה בודדת ,ובתקופה ההיא קמו לשבתאים בפולין ביחוד שני מנהיגים בעלי השפעה מרובה ,שזכרונם נשמר
זמן רב לא רק בחוגי המאמינים בלבד :האחד ,הוא הנביא ר'סשיל צורף מווילנא ,נשכחה שבתאותו ברבות הימים ונעשה
לקדוש וחסיד סתם ,שזכרונו נתקדשבפי החסידים; ואילו השני ,ר'חיים מלאך ,משך עליו את רוגזם של המתנגדים ,נרדף
והוחרם ושמוניתן לשמצה לדורות.
ד
שני מנהיגים שבתאיים אלה ,ר' השיל צורף ור' חיים מלאך ,מייצגים באמת את שני הצדדים האפשריים של התפתחות
השבתאות כפישצויינולעיל .הדרך אלהחסידות השבתאיתוהדרך אל תהום ההפקרות השלובה בחסידות ,שניהםהותוובחייהם
ובתורותיהם .מאידך גיסא קשה לומרבאיזו מידההיו מקוריים ,וישידים מוכיחותשבעיקרידעותיהם הושפעומדברימנהיגי
השבתאות בחוץ-לארץ .שניהם עמדו בקשרים אמיצים עם ארצות אחרות ודעתם היתה נשמעת שם הרבה .נראה אמנם שמקור
8בשי שלו דף ע"ב.
9הסכמת ר' בער ב"ר אלחנן לספר "קבה חכמה' ,דרושים בקבלה לר'יהודה-לייב מפינסק ,שנדפס בפראנקפורט
ע-נ אודר10 .מ"י
ענייני שבתי צבי ,עמ' .65אגרת זו הועתקה כנראה הרבהע"י השבתאים ,שכןהיא נמצאת בכמה כתבייד ,חוץ מס'זכרון
לבני ישראל '1 .גרץ ,דבריימי ישראל ,חלק ח' ,עמ' ;579ביכלר ,בספר הזכרון לדוד קויפמן ,עמ' 455דברי גרץ שם ,עמ' 854כאילו
לא היו שבתאים בפולין לפני ר' מרדכי ,הם מחוסרייסוד .על חזירתו לפראג מספר הסופר הנוצרי . Lentאסן.
*48
.
*
יניקתם לאהיה שוה ,ששן האחר מהווה דמות 'של נביא ובעל רוה הקודש ,בשעה שהשני היה כנראה גאוןלדריש ולעיבודן
של תורות שקיבל מאחריםוידע להלבישן צורות חדשות ומושכות.
ר' השיל צורףבןיוסף נולד בוו~לנא בשנת שצ"ג (1 )1633והיהעד שנת תכ"ו (" )1666איש תםבלי חכמהועוסק במלאכת
הצורפות ,ותמידהיה עושה סיגופים ותעניות ובוכהלפני ארון-הקודש שיזכה לחכמה ודעה".2גםאחריםמעידיםעליושהיה
"עם הארץ ממש" עד שנתעורר,אולי עוד שנים אחדותלפני התהלת התנועה השבתאית ,בהיותו בורה (כנראה בשנת )1656
מחמת המלחמה ,מווילנא לאמסטרדאם .3מאז שובו לווילנא "היה מתפרנס במלאכתויום אויומים ואה"כ באותם המעות קונה
צרכי ביתו ולומד עד שהשלים מזונו ואח"כהיה חוזר ועושה מלאכהוחוזרולומד" .והנהעם בוא המשורותעלהגאולה בשנת
תכ"ולווילנא נתעורר גם הוא "וראה מראה ממש ,כמו שראה יחזקאל הנביא ,ותיכף כשעמד על רגלו התחיל לכתוב ,וקודם
לכן לא היהיודע מאי קא אמרי השמו ,ממש עץ יבש והיה רק בעל מלאכת צורף ,ומשנת תכ"ו רצוף אהבה".4היו שאמרו
שנראה לו או כמוענן גדול שנכנס לתוךפיו והוא בלע את כל הענן ותיכף התחיל לפרש כמהענינים מהזוהר.5בקיצור הוא
אחד מאלו שההתעוררות השבתאית פתחה את סגור לבם והפכה אותם לנביאים .מאז.ישב סגור בחדרו וכתב אתהגילויים
שנתגלולו במשך שנים רבות .כל העדויות מסכימות ,שכל התורה החדשה וסודותיה נגלו לו אך ורק על המסוק של קריאת
שמע ,ועוצם הסודות שבנה על הפסוק האחד הזה הפליא אתבני הדור .הואעצמוטען שסודות התורהנגלולובליכל לבוש,
"רק הפנימיות" ,ואף אמר בהעזה רבה ,שספרי הסודות שהעלהעל הכתבהן-הן התורה החדשה שתתגלהעל-ידיהמשיח והוא
עצמו ניצוץ ממשהרבים.
,
ה
ו
ק
מ
ל
הנהגתוהיתה בפרישותוחסידות ובמשןשנים לאיצא מביתו אלאלבית-הכנסת או
כפי שמעידהעליו אגרתמווילנא
מתחילת שנות התשעים .0וכן הוסיף לנהוג גם לאחר שקבע בסוףימיו (בשנת חנ"ה 1695בערך) את מושבו בקראקא ,אשר
שם נפטר בכ"דאייר ת"ס 7)170%י שמו כבעל רוח הקודש נתפשט בכל פולין וכמה רבנים באו לתהות על קנקנו ונראה
שנתרשמו ממנו ,שכן לא שמענו דבר על רדיפותעליו .תביעותיו לנבואההיו גלויות מאד ואמרועליו שמכוחלימודובזוהר
ורוח ההכמה הנשפעתעליו הוא "יודע כל מה שהקב"ה עושה למעלה ומה שעתיד לעשותעדביאת הגואל" .8נשתמרוממנו
כמהדברינבואה גםעלעסקיהם של אנשים פרטיים וגם עלמדינות ומאורקות עולם .9כלדברי הנבואה שלווכןסודותיו על
קריאת שמעבנוייםעלגימטריאותוראשי-תיבות מופלאים,ודרכונגליתלפנינו,בעיקר הדבר ,כהמשךשלבעל "מגלה עמוקות"
המובא כמהפעמים בכתביוי אך לאראיתי בדבריו קירבה מיוחדת לדרכו של ר' שמשוןמאוסטרופול:ה,אעפ"י שגם הוא נמשך
אחרי דרושים וסודות עלענין הקליפות ואין כל קרע עקרוני בינוובין קודמיו מבין מקובליפולין ,זהו כנראה מה שקירב
אליו את לבם של כמה ממקובלי הדור ,אף שאינם שבתאים .בקבלת האר"י לא היה בקי ביותר ולימודו היה בעיקר על דרך
קורדובירו .בכל-זאת ניכר שכאן כבר עברה הקבלה את כל הדרך להלך-רוח ספיריטוחליסטיקיצוני ,הבונה ,על יסודות של
גילויים ודרשותטיפ1ליגיות ,יהדות הדשה ,שרק הוילון הדק של הפרישות החסידית בהנהגה האישית מונע את התפרצותה
ככוח מהפכני המתנגש ביהדות ההיסטורית .דמותו של הנביא הספיריטוחליסטן בולטתבקויםרביםויששהיאמזכירהלנו כבר
בצורה מפתיעה ,אם גם בלבוש של חסידות שבתאית ,את דמות הצדיק בחסידות של תלמידי הבעש"ט.
מחוגי המאמינים השבתאים הולכיםאליו לשאול ולהיוועץ ,ממש כמו אל "רבי"חסידי .אחד המבקרים אצלו סיפר ,שהלך
י
1ראכ,נוביץ ב"ציוד ,שנה ה' (תיש) ,עמן ,131מדי של טפר הצורף הנמצאבסטולין2 .עניני וצבתיצבי ,עמ' ,101מפי אחד מתלמידיו
שבא לאיטליה,
8שם ,עמ' 03-102נ ,מפי הרב והרוטא ד"ר אברהםעוזיאל מזאמושט .המלחמה הרמוש כאןנסתיימה בעת ,1660הסיפור
,1683
בם'עניני שבתי צבי עלה כנראה בערבוביה,כי הוא מקושר שם עם מאורעות שאירעו בשנת
אם סדר הזמנים שם נאמן בכלל.
4ג שלום כתבייד בקבלה ,עמ' ,239באגרת מר' מרדכי בן שלמה שמש ביה"כ החדש בוויל
נא אל השבתאים ר' אברהם רווינו ור'בנימת
6
5עניני שבתי צבי ,עמ' ,101שנת תכ"ז שם טעות ויש לתקן תכ-ו.
כהן באיטליה.
עיין התאור המפורט של סדרירמו בספרי
כתבי בקבלה9 ,מ' .2%9יציין רברי הפנקס של התברא קרישא בקראקא על ר' השיל ,שנדפסו בס' "עיר הצדק" שלי
.מ .צונץ
יי
()1874ן ח"ב ,עמ' .64-63שנת מותו תעם מוכחת ע"י נוסח המצבה שלו (שם ,ח"א ,עמ' )181וע-י המקור של הפנקסו שנת ת'פ אצלצונץ,
8
שם ,אינה אלא שגיאת העתקה ,שהכשילה כמה סופרים ,והסכון נקבע כברע"ייואל רמביצר ב'מפלת עיר צדקי ,עמ' לג
וביני שבתי
9
,
ו
ל
צבי ,עמ' .102השוה את הסיפור ב"שבחי הבעש"ט" ,שכאילו אמר הבעש"ט שבפתחו את הזוהר הוא רואה את העולם כו
שם ,עמ'
100ועמ' 102ו וכן בס' קג הישר ,פרק ק"כ ,נבואה ארוכה ממנו על פולין וליטא.
,45,
אליו "לשמוע ממנו אםיצליח בדרך שהיה רוצהלילך לבוא לאיטליה,וכן לשאול לו תיקונים לנשמתוולידעמעניןהמשיח
וכיוצא" ,ובאמת מצא אתסיפוקו .אבלהנביא השבתאיאיננו לוקח "פדיונות"ושסרב לקבלאפילו שוה פרוטה .10מספריםעליו
סיפורי מעשיות שכבריש בהם הגווןה"חסידי" המובהק,ומוטיביםהחוזרים ממש באותח'צורה ב"שבחי הבעש"ט"" .פעם אחת
היה ר' העשיל לומד בבית-הכנסת עם רב אחד כדרכו לפני האכילה והתחיל ר' העשיל לבכות ולצעוק והיה מכה את ראשו
בארץ לפני ארון הקודש ולא רצה לאכול ,הגם שהיה בשבת,עד אחר מנחה ,שאז הלך לביתו של החכםואכל .ושאלולו מה
זה הענין ,ואמר שראה שנגזרה גזרה בביתו ולא נתבטלה עד אחר המנחה .וזה החכם שלח שליח לראותולידע האמתוסיפרו
שתינוק היה במטה ובשחרית סמוך לשעת אכילה נפל כר אחדעליו והם לאידעו וכשהלכוליקח אתהתינוקהיה כסת ועשו
לו כמה תרופות ולא חזר לבריאותו עד אחר המנחה ממש" .11אך יש גם השמו של בקורת על הרבנים ועל מעמד הרבנות.
משנים מגדולירבניפולין שנתקרבואליו דרש שיניחו את הרבנות וילכו ללמוד עמו "בזאת החכמה שלו ,ואמר שכל עוד
שלאילמדובדרכיםשלו,מעכביםהמשיח" ,12הנה רמזברור ,שראה את הרבנות במדרגה פחותה משלהתורההספיריטואליסטית,
הניתנת לא לתלמידי-חכמים כי-אם לזמאמינים" .ואחד מבעלי המוסר של הדור ,המדבר אף הוא בגנות הרבנים המאריכים
את הגלות ,מפני שלוקחים שכר על לימוד התורה ,מספר" :שמעתימפי הקדוש בעל "באר אברהם" מהשהגידולומן המקובל
מוהר"ר העשיל צורף על אלו הרבתם אבל לא ניחא למרייהו למימר הכי וטובה שתיקתי מדיבורה כי פעם אחת
סיפרתי [ר"ל אתדבריר'השיל]לפני רבגדול אחדוהרעלועלי ואמרתיבלבישצילמילץכיאיןלהרבנים חדוהוגילץ".13גם
מאחוריעדות מלאתעניןזו מבצבצתועולההבקורתהספיריטואליסטיתעלהרבנים,שבעלהספרלאהעיז להעלות אותהעלהכתב.
נראה ברור ,שר' השיל צורף שימש מרכז לחוג גדול של מאמינים המבקשים קמנו הדרכה והשפעה .נוהרים אליו מכמה
מקומות והוא משיב על שאלותיהם ופותר את חלומותיהם .חסידיו רואים את שבתי צבי בחלום 14והוא מעודד אותם
באמונתם .אפילו מאיטליה הרחוקה באיםאליו .השליח הירושלמי ר' שמואל בן משהלוי אשכנזי מפראנקפורט ,שלפי עדות
עצמוהיה כלימיו שבתאי נאמן ולא התענה מעולם בתשעה באב אחרי שנת תכ"ו ,קיבלעל עצמו בשנת תנ"ב ( )1692ללכת
אל ר' השיל ,כששמעעליומפי ר' אברהםרוויגו במודינה ור'בנימין כהן בךן'יו .15עםשני חכמים אלו ,שעמדו בראשהחוג
השבתאיבאיטליה ,בא ר'השיל במגעעל-ידי אהדמחסידיו ,שהלך ללמוד רפואהבאוניברסיטה בשדואה ושאף הואהיה שבתאי
היה זה בשנת 1691ועדיין נשארה בידינו אגרתו הראשונה של ר'בנימין כהן אליו ,כולה חדורה רטט ויראת-הכבוד בפני
הנביא הרחוק ,שהוא בא לבקש תורת סתריומפיו" .עלכן קמנו ונתעודד להשתחוות מרחוק לרום הדרת מעלת כבודו בלשון
בקשה ,אליסתירפניו ממנו ואלישיבפנינוריקם,רקענותוחרבינולהודיעלנובחינתנפשינורוחנו ונשמתנוומילתא דטעמא
לכולהו הרפתקאי דעדועלינו עד היום הזה" .אף הוא מבקש תיקון לנשמתו מהנביא בווילנא ומתאוה לדעת אם הוא וחבריו
צדקו באשר חדלו לכוין כוונת האר"י ,כמצות "פה קדוש מהר"ן זלה"ה [כוונתו לנתן העזתי],יעןכי כבר קמה שכינתא
מעפרא" ,16במשך כמה שנים נמשכה חליפת המכתביםביןגדוליהמאמינים הללו ,שכמהקטעים מתוכה נשארובידינו.17על-
ו.18
פי בקשתרוויגוובנימיןכהןביקר אצלר'השיל גםר'חיים מלאך עצמו ,ומכתבועל-אודותיו ,המלאהסתייגות,הגיעלידינ
נראה אמנם שא' השיל העלים את אמונתו השבתאיתמפני רובבנידורוולאגילה אותה אלאלמאמינים ולמקורבים בלבד,
בבקשה מפורשת להסתיר את הדברים בפני "לארי ליק9א 9יזא" .19אבל בפני המאמינים התבטא בברור גמור" .עתה הם
חבלי משיח"" ,אמיר"ה - 20הוא ולא אחר" ,הפורמולה השגורה בפי השבתאים כשבאים להודות במשיחותו של שבתי צבי1
11שם ,עמ' .102
0ן שם ,עמ' .100
15שם עמ' .101ר' השיל אמר זאת לר' יצחק מפוזנא ,מקובל מפורסם בדורו ,ולרבה של קראקא.
בקראקא',
,
4
8
8
,
ב
"
ח
בטעות חשב באלאבאן ב'תולדות היהודים
עמ'
שהכוונה לר'אריה-לייט בן זכריה-מנדל .הדברים סובבים על ר' שמואל
3ן
קיידאנובר ,שנטה אף הוא לקבלה ,או לממלא מקומו ר' יצחק.בן זאב.
ס ,שם יעקב לר' יעקבבן יחזקאל מג'ל ,פפד-א תע-ו ,דף
11
14עניני שבתי צבי ,עמ' .102
!6שם ,עמ'.107
15שם ,עמ'.103
מיד עבו'ג.
עיין:ג .שלום ,חלומותיו של השבתאי
!8
ר' מרדכי אשכנזי ,עמ' .56גם בכ"י ירושלים 80 1466נמצאו חלקים מן הקורספונדנציה הזאת.
עיין הנוסח המלא ב-ציון ,.שנה י"א
(תשיו) ,עמ' .171הוא כותב שלימודו עפ"י דרך הרם-ק ואין לוידיעה בקבלת האר"י' .אבל לדעת איזה דבר מעתידות או מהשאלות של
מוריי ורבותיי ,מה שהבאתי אזיעמי,אינו יודע שום דבר ,או להכיר בפרצופים ולומר בחינות והגשמה] ,כלל וכללאינומבין באלוהדברים".
9ן כתבייד בקבלה ,עמ' 90 .289אדוננו מלכנו יר-ה,
ברור שחילוקי הדעות ביניהם על דרך השבתאות משתקפים גם בשורות אלו.
הכינוי הקבוע לש-צ בפי המאטינים.
ל5.
אין לעשות עודתיקון חצות,כי השכינה במעלה עליונה ממה שהיתה מקודם "ולכןהיה צועק מרה על הבוכים על החורבן
וכן על כמה תפילות ופזמונים ובפרט אותם שבספרשעריציון" .21הפרישות השבתאיתאינהמיוסדת אפואעל האבלוהבכיה,
אלא נובעת מדחיפה רוחנית אחרת ,מהרגשת העליונות של האדם ,שעזב את העולם הגשמי ועומד במדרגה ספיריטואלית
עליונה ,ואולי גם מןהרצוןלסייעלגילוי ללכות שמיםעלי אדמות .כמה קרובה עמדה זאת לעמדה אנטינומיסטית ,דהיינו
לדעתם של אלה המבטלים את מצוות התורה מתוך טעמי האמונה ,ניכר מדבריו על שבתי צבי ועל הנסים העתידים לבוא.
"עתיד הקב"ה לעשות כל הנסים שהיו במצרים ,אמנם הכל בדרך נעלם ,שלאיבין אותם אלאמי שהואבקיא בחכמהובסתרי
תורה כמוהו".והרי כנגד הנס הראשון שנעשה ע"י משה ,הפיכת המטה לנחש ,באה ההמרה בשנת תכ"ו ,כשקם שבתי צבי
המצנפת בראשו "ויחגור הנחש למטה" ,22נמצא אפואשהנסיםהנעלמים של הגאולה הם הפאראדוכסים של האמונה השבתאית.
העובדה שהמשיח יודע הש שהוא עושה ,היא ההופכת את מעשהו לטוב ,אע"פ שנראה רע!הרילפנינו ממשכלהמוטיבים
היסודיים של הגנוסיס האנטינומיטטיתמימי קדם ,העומדת להתפרץ מתוך .התפתחות הקבלה השבתאית .הידיעה המיסטית
העשויה לשנות ערכים ,שהופכת מר למתוק ומתוק למר-הרי כאן המוטיב העיקרי,המוביל,יחד עם ההערכה המיסטית של
"האמונה" כדבר השקול כנגד כל מצוות התורה ,אל חורבן עולמה של היהדות ההיסטוריתי ר'השילצורף לא צעד את הצעד
האהרון הזה ,וכלבני חוגו מקרוב ומרחוקנמניםעל אותו המחנה של שבתאים פרושיםההולךורבבפוליןבימיחייג אך כמה
קל המעבר!ואין להתפלא שבתנועה המתפתחת בסוףימיו,ובעליית ה"חסידים" לארץ-ישראל בהנהגתו של ר'יהודה חסידוא'
חיים מלאך נמצאו כבר המגמות השונות משמשות בערבוביה.
,
ת
ו
איןלר'השילצורףשיטהמנוסחת מבחינהעיונית בסוד האלה כאשרניסחו אותהגדוליבעליהעיון של הקבלה השבתאית
החדשה ,כגון נתן העזתי ,קארדוזו ואחרים ,כל אחדלפי דרכו.אין אצלוריכוז מחשבתי כזה ,דבריו כולם לוטים ערפל כבד
של גימטריאותונוטריקון ,סודות עלגבי סודות ,הכלכפי שנשפעו הדברים לתוך קולמוסו ,וספק אם היה בהם הקשרעיוני
ובנין שלם .אבל גם בעליהבנין החשיבו דעתווכןידענו שאברהם קארדוזו שלחלו בעצמו,אובידי אחדמתלמידיו ,את ספרו
"דרוש רזאדרזין" ,בו ביאר אתדעתועל המשמעות השבתאית של אמונתהיחוד .23תשובתושלהנביאמווילנאבידינו.24ניכר
מדבריושאיןדעתו נוחה משיטתקארדוזו .והנה שם הואמזכיר גם את "מורו" בקבלה ,שלא נשאלופניםולא הרשהלו לשאול
על ספקותיו בסוגיא עמוקהזו .ולא נאמר אם הכוונה למורה בלבוש בשר ודם או למורה רוחני המתגלה בנפש ,ל"מגיד"
בלשון המקובלים" .מגידים" כאלההיולרבים מןהמאמינים משעת ההתעוררות הגדולה של ,1666ויש שגם הםמדבריםעליהם
כעל "רבם" סתם.וכן נראה שהיה "מגיד" כזה גם לר ,השיל ,שהכלמעידיםעליו שכתב את כל סתריתורתובלי מורה בשר
ודם אלא הכללפיגילוי מלמעלה .רק כךיובנו דבריו" :אשר עלכן מנעתי עצמיימים ושנים מלהקשות אליו כלל"יאין
כאן מורה שישב עמובווילנא ושהקשה ,או לא הקשה,לפניו אתקושיותיו ,אלא המדוברהוא בנשמה המדברתאליו.גםלגבי
"מגידים" אחרים מצאנו שסרבו לדון על שאלותעדינות בקבלה השבתאית :הם משמיעים את דבריהם בחינתגילויים ,אבל
אינם נכנסים כלל בוויכוח עליהם.
ת
מ
י
י
ו
ס
מ
ה
ד
י
מ
ה
ת
ו
א
של
רחוקה מלבו של ר' השיל אף
ראציונאליזאציה הבולטת במאמציוהעיונים של קארדוזולנסח את
התוכן הדתי של תורת האלהות החדשה .הוא ראה כנראה אתהגילויים שנעשולו,כעומדים ברום המעלותעדשאינםזקוקים
לעיבוד ולביאורעיוני ,וספר תורותיו ,שמלך המשיח עתיד ללמוד בו ,מקביל במה-שהוא לחמשהחומשיתורה .הוא מגלה את
סודותיו עלענין האלהות,על ההבנה הנכונה שלהיחוד,על הגאולה והמשיח -הכלכאילו חומרגלמי .אותההפנימיות הטהורה
שגילה בתורה -פירושה,בין שארדברים,גם העדר כל צורה ספרותית,שהיאבחינתחיצוניות" .רוברובומתחילמאיזהגילוי
של דבריום ביומו שנתגלהלו מן השמים ואח"כ מתחיל לצרףהעניןעםיחודיםוצירופים עמוק עמוקמיימצאנושיורדבמים
שאין להם סוף" -אומר מקובל שראה את הספר .25אתתורותיו סידרבחמישה ספריםרחבי-ידים" .שלשה ספרים הראשונים
*1ענ,נ ,שבתי צבי ,עמ' .101ס' שערי ציון הוא האוסף הקלאסי של תפילות בשביל הפרטלפידרכי קבלת האר"י ,ונדפס הרבה בשניםהללו.
28
22שם שם
גם ר' השיל צורף יוצא ,כמו קארדוזו ושאר המאמינים ,מן הדעה "שעתה בעוונות מתפלליםואינןיודעים למי מתפללים",
כלומראין יודעים את סוד האלהות האמיתי .עניני שבתי צבי ,עמ' .101
24שם ,עמ' .106המו"ל א.פריימאן לא הבהיר את העובדה,
שאגרת זאתהיא תשובה לקארדוזו ובקורת על ספרו 25 .ס' הילולא דרשב"י לר' אשר-זליג מרגליות (תש"א)" ,אע"ב.
ר5
נקראים שלשה עדרי צאן הרובצים עלפי הבאר ,וספרהרביעי נקרא על שם באר עצמו ,וספר החמישי נקרא אילת אהבים,
והכליהודים גדולים אשר ממשמי שקורא בהם אחזו רעדה ,,.ויש לספר החמישי לעת עתה -הדברים נכתבו בשנת –1691
קרוב לאלף ומאה דפים ,ואמר שלא יהיה לזה הספר קץ אפילויהיו כל השמים יריעות" .26עדיום מותו הוסיף עוד כמה
מאות דפים לספר חמישי זה ,27ואחרי מותו נתפזרו הכתבים הללו בגאליציה .האחבר ,שנהפך מצורף מתכת לצורף אותיות
וסודות ,קרא את כל ספריו בשם הכולל "ספר הצורף".
לספר זה היסטוריה מופלאה מאד ,שנתגלתה רק בשנים האחרונות .שלושת הספרים הראשונים נתגלגלו לאחד ממקובלי
ה"קלויז" בברוד ,ר' נפתלי בן לוי,ואילו כתב-היד של החלק החמישי ,הרחב ביותר ,בא בעצם כתיבתידו של המחבר ועם
הוספות בנולידי ר' ישראל בעל שם טוב .הבעש"ט החשיב את הכתבים הללו מאד והחזיק אותם כמטמון בביתו .ספק אם
עמדעלהרמזים השבתאיים הרקומים בתוךצירופי עשרהוהגימטריאות שבספר,אעפ"ישהדברעשוילהפליא,שהרי שנתתכ"ו
והמספר תתי"ד (גימטריה של שבתי צבי) נזכרים בספר פעמים רבות .המחבר השאיר אחריו שם טוב של קדושוחסידודבר
שבתאותו לא נודע ברבים ,ומכל-שכן שלאהגיע לפודוליה .ואם הראיתי למעלה ,מתוך המקורות ההיסטוריים ,שיש לנו כאן
דמות מובהקת של "בעל שם" וצדיק,לפי הבנת הפרושיםשבין השבתאים,הרי מסתבר שדמות וו הובלטה עוד יותר באגדה
העממית אחרי מותו ,כשטושטש דבר שבתאותו פחות אויותר .כךיכול היה הבעש"ט לראות בו איש קרובאליו קרבתרוח.
אףהואהיה רגיל לדבר בשבחהכתביםהללו הגנוזים אצלוואחרימותוסיפרו שאמרכיעלידםיוכללבנותעולמות.בסוףימיו
ביקשלהעתיק את הספרעל-ידי המקובל ר'שבתימראזקוב.אבליותרמעשרים שנה עברואחריפטירתו,עדשהכתבים(שנמצאו
בבית נכדו ר' אהרן) הועתקועל-ידי ר'ישעיה מדינאוויץ ,מתלמידי המגידמסןרייש ועלידו נתפשטו כמה העתקות שבאו
לידי ר' נחום מששךנו~יל ור'לוי יצחקמסרדיששב .בחצרות צאצאי ר' נחום נשתמרו העתקות-משנה עדימינו ,ועוד בשנת
ת"ש נמצא בחצר הרבי מסטולין "ספר הצורף" בשני כרכים גדולים ,הכוללים אלף וארבע מאות עמודים.28
ספרו של הנביא השבתאי נתקדש איפוא במסורת החסידית! ולאזו בלבד ,אלא שאף ביקשולהדפיסו .ר'לוי-יצחק ,שאף
הוא לא עמדעלטיבו השבתאי,נתן הסכמהעליו :וכנראה קם רעשגדול מסביבלענין זה ,כאשרהוכיח ר'אפרים-זלמןמרגליות
מברודבאותותובמופתים ,מתוךבדיקת הספר ,שמחברוהיה מכת שבתיצבי ,ושהבעל שם שיבח אפואכתביו שלנביא שבתאי1
מכאן ואילך הסתירו החסידים ,כנראה בכוונה ,את שמו האמיתי של בעל הכתבים והפכו את כלענין ספר הצורף מעובדה
היסטוריתלאגדתפלאים .ר'השילצורף,הנביא וה"בעל-שם" השבתאי ,נתגלגל ב"שבחי הבעש"ט" לדמותוהאגדית שלר' אדם
בעל שם,גבור שלסיפורעממיביידיש ,29שכאילו עשהנסים ונפלאות בפראגובווינאבזמןהקיסרמאשסיסיליאן (במאההט"ז).
עכשיו העבירו אותו לדור שלפני הבעל-שם ועשאוהו למחבר של כתבי ר' השיל צורף -והכלכדי לכסות "בערפלי טוהר"
את העובדה הפאראדוכסאלית שנתגלתהעל-ידי חכמי ברוד.
בזמן האחרון נתפרסמו גם דברי המעתיקים החסידים של "ספר הצורף" בשנת תקמ"ב (מתוךכתב-הידב9טולין)וגםדברי
המשכיליםהראשוניםבטארנופול ,שרשמו אתסיפור המעשהביןהרבי מברדיטשובוביןר'אפרים-זלמן מרגליות,ושתיהעדויות
השונות מאשרותזו אתזובעיקרי הדבריםהמפתיעים .30אבלהמשכילים הרחיקו לכת ואמרו שחכמי ברוד בדקו ומצאו "שממש
כל דרשות ספר "ליקוטי אמרים" של המגיד ממזריטש נלקחו מספר הצורף אות באות -ויבהלו מאדאולםהסתירו הדבר,כי
יראו לנפשם מפני חמת הבעש"טנים"נ .3מאות העמודים של הספר שקראתי ,אינם מאשרים את דבריהם,ויש להטיל ספק
בנאמנותהסיפורהזה.הרי הספר"ליקוטי אמרים"בידינו,וגםאפיוהספרותיותכנוהעיקרי של "ספר הצורף"ידועלנווחלקים
גדולים ממנוהגיעו אלינו .32והדברים רחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב :אצל ר'השיל הכל גימטריאות ונוטריקוןורזין
58כתב, ,ד בקבלה ,עמ' 0א 27 .לפי הרשימה בפנקס החברא קדישא בקראקא ,אצל צונץ,עיר הצדק ,ח"ב ,עמ'.64
מן הגניזה הסטולינאית ,ברבעון "ציוץ ,שנה ה' ,עמ' .128שם באו גם כל דברי המעתיקים הראשונים באריכות.
59באוכספורד נמצאו
שתי מהדורות מהמאה ה"ז של קונטרס בשם "איין מעכטיג שיןמעשה …צוווין אונ' צו פראג דורךאיין בעל-שם דר האטגהייסין ר' אדם
ן שטיינשניידר ברשימת הבודליאנה ,עמ' .615
30זאב רבינוביץ ,על ספר הצורף ,ב"ציוד שנה ו' (תש"א) ,עמ' -80א.
פון ווינג".עיי
ולפי זה הוכחתי את הזהות של ר'השיל עם ר' אדם בע"ש ,שם עמ' ,93-89וכן שם ,שנה ז' ,עמ' 28נגד השגות הר'מרגליות שבאו ב"במישור"
" 81ציון" ,שנה ו' ,עמ' .82י 8כשכתבתי אתדברי בנוסח הראשון,ידעתי רק אח הקונטרסים מס' הצורף הנמצא
מיום "באייר הש"א.
58זאברבינוביץ,
52
דרזין מהסוג הבלחי מובן ביותר למראית העין הראשונה,ואילו אצל המגיד ממזריטש אין דברים כאלה תופשים כל מקום
חשוב.אין כאן לארזיןדרזין ,ומה גם על שמע ישראל ,אלא דברי מוסרבנוסח קבלתי ,גם אם לאנביא בחשבון את העובדה
הבולטת ,שמאחורי ספרו של המגיד עומדת אישיותו של הדרשן הגדול ,שאין להרכיב אותה מתוך ליקוטים מלוקטים מאיזה
ספר שהוא.
הארכתי לתאר את דמותו של ר' השיל צורף,כי היא עשויה להפיץ אור של אמת על המצב בתנועה השבתאית בפולין
בדור ההוא ,מצב הרחוק מאוד ממה שרגילים לקרואבתיאורי האחרונים ,המערבבים את כל הזרמים השונים ורואים את כל
התנועה לאורה של "הכת הארורה" של הניהיליסטים ,שנתארגנה סמוך לשנת 1700בפודוליהי לא כך היו פני הדברים
בראשיתם .בודאי נצליח יותר להבין גם את התחלת החסידות ,אם נראה אותה לא רק על הרקע של השבתאות הקיצונית,
שאדבר עליה למטה ,אלא גם מתוך האוירה של הזרמים האחרים בשבתאות ,שקשריה טתמהיו אולי מהודקים הרבה יותר
משחשבנו עד עכשיו,ואיןביניהםוביןהחסידות אלא פרשתהמשיחיות המיסטיתבלבד .מקרה מוצלח הוא המאפשרלנו לצרף
את הידיעות המפוזרות על ר' השיל עד כדי תמונה ברורה למדי שלאישיותו .ואפשרות זאת לא ניתנה לגבי כמה מפעילי
התנועה בניזמנו .אך גם הידיעות הבודדות הללו מעידות על ההפצה הרבה של האמונה השבתאית בפולין ,שכל החרמות
והרדיפות לאיכלו לה ,באשר נבעה ממעמקים .גם אם כל אחד מאלו הרבנים והדרשנים .שנטו בלבםאחרי הכת החדשה ,לא
הופיע כבעל תעמולה ברבים אלאייחד את דבריוליחידי סגולה ,כשם שעשה ר' השיל ,יש להסיק מצירוף החוגים השונים
הללו על היקף התנועה שירדה אחרי 1670למחתרת.
ראוילציין שארץ ליטא איננה משוללת כוחותשמיציונאליים כבירים בתקופה ההיא ,ור' השיל צורףאיננו "עם הארץ"
היחיד שהנבואה החדשה הפכה אותו לאדם אחר .סמוך לשנת תנ"ה ( )1695קםנביא שבתאי חדש גםבהורודנא.העדויותעליו
מהוגי מתנגדי השבתאות וחסידיה סותרותזו את זו בכמה פרטים ,דבר שאין בו תימה ,אבל גם מאשרותזו אתזובעיקרי
הדברים.ר'יעקבעמדיןמספרעליו ,32מפיאביו ה"חכםצבי" שהכיר אותו,שלפני חברת ר,יהודההחסידותעמולתה המשיחית
"הלך אחד מליטא ,היה נקרא ר' צדוק ,אדם בור וגס ,והיה מתנבא שיבא משיח בשנת תנ"ה ועושה רמזים כחושים ורזים
ובוודאי היה בו איזה דיבוק מחיצונים ככל חבריו המשתגעים…כיהעידועליו שהיה שורףיי
ן שרוף ,לאידע ספר ,ובפתע
נעשה הפתי נביא איש הרוח ומגיד גימטריאותמעניני קבלה".בימינו נתגלו גם תעודות אחדותהמכילות אתדבריר' צדוק
עצמו וסיפור דברים על אודותיו מאחד המקורבים אליו .33כאן לא נזכר כעם הארץושורף-יין ,ואדרבה הוא נקרא "מגיד
הקהילה בהראדני" .אךיתכן שהמלה "מגיד" אינה מורה כאן על משרה אלא על תפקידו כמעורר משיחי ,וכן אמנם נקרא
בתעודההשניה לא מגיד אלא ר' צדוק מ בשר .הגימטריאות שלו על שנת תנ"ה נשארו בחלקן בכ"י אחדשבידינו והם
"מלאכותיים ודלים ,וחיבור זה מאשר את עדותו של ר' יעקב עמדין עליו" .34רב זה שופך עליו את לעגו מפני שטעה
באמירת ברכה כשאביו נתן לו לברך כשביקר אצלו באלטונה .ר' צדוק שלח מכתב-חוזר לכמה קהלות וקרא לתשובהלפני
העליה לירושלים" ,כי הגאולה תהיה בודאי [בשנת תנ"ה] ולא יאריך יותר אף שעה אחת" והוא סמך על "מכתבים מן
השמים"שהיובידיו ,אףהכריזכי "הגואל הוא שבתיצבי ולא אחר" ,ודרשעליו רמזים שונים .85ר' צדוק לא רצה "שיעשו
בספריה הלאומית בירושלים ושדיברתיעליו בסמרי -כתבייד בקבלה ,-עמ' .161אבל בזמן האחרון נתגלו בירושלים כמעט בבת-אחת שני
כתבי-יד רבי-הכמות ,המכילים חלקים שונים של הספר .בראשונה נודע על העתק שבא מעזבונו של אחד מנכדיו של ר' מרדכי מטשרנוביל,
שנפטר בארץ-ישראל והניח את כתב-היד (כשני כרכים) ליורשיו .קטעים מכ"י זה הובאו בס' "הילולא דרשב"" לר' אשר-זעליג מרגליות
(ירושלים תשיא) ,דףי' ע"ב וט"ו ע-א .עוד לא ראיתי את כתב-היד הזה המכיל ,כנראה ,אתגילויי ר' השיל משנותיו האחרונות ,אחרי
י 80 465
שנת ת'ן (.)1690לעומת זאת עלהבידי למצוא חלק גדול מס' הצורף בהעתקה ישנה ,שנעשתה בלי ספק בחוג מקורביובחייו .זהוכ-
של הספריה הלאומית ,שלא עמדתי על טיבו האמיתי בספרי הנ-ל עמ' 158-157ולא הכרתי אז את מחברו.כ"י זה מאשר את הנאמר למעלה
במגים על טיבם שלגילוייו ונביאותו של ר' השיל ,ואופיו השבתאי שובאינו מוטל בספק .כולו נרקם מגימטריאות המיוסדות על שמותיהם
של ש"ץ ושל השיל צורף עצמו ,המופיע כאן כמשיח בןיוכף .כ"י זה מכיל חלק גדולמגילויי ר' השיל בשנות תמ"ו-ח"ן .ואקוה להאריך
33פרסמתי שתי תעודות כאלה ב'ציון' ,שנה עשירית (תשיה) ,עם,147-145 ,
32תורת הקנאות ,עמ'.56
י חשוב זה כמקום אחר.
עלכ.
ועיין שם עמ' .143מתעודות אלו יוצא ששמו המלא של הנביא היה צדוק בן שמריה .י
.תשבי' ,בשורת הגאולה של ר' צדוק
85
מאמר ""Rabbi" Johaa Kemper 1
לשנת תנ"ה"" ,ציון ,-שנה י*ב (תש-ז) ,עמ' .88
זה עתה פרסם 1.7.Schoepsי
יי
מגרידני
53
סיגופים גדולים ,רק [כלאחד]לפייכולתו ".הכמרים בעירורצו לאסרו עד ראש השנה תנ"ו והקהלה שלחה אותו מפני הסכנה,
נראה שאז נדד גם לגרמניה .השמועותעליו נתפשטו בפולין ,שליזיה ,מורביה ובוהמיה 36והגיעו גם לאיטליה ,ועוד בסוף
ר' אברהםרוויגולנביא שרובו אמת 7ק משה בןאהרןהכהן מקראקא,שהמירדתו בשנת 1696בעקבות האכזבה
המאההי"ו
י
ב
ש
ח
מבשורת ר'צדוק,כותבעל ההתעוררות שבאה בעקבות תעמולתו של ד'צדוק":וכי לא רבההיתה ההמולהביןהיהודים בשנת
חנ"ה?וכילאפינו אתבתיהם ומכרו את רכושם?הם שחטו את הבקרשלהםוקנוצידהלדרךכדילעלותעםהמשיחלירושלים".38
הופעתו של נביא כזה היתה מלווה תמידבגילוי של חוג שבתאי ובתעמולה בפרהסיא ,מה שאיןכן לגבי פעולתם של
רבנים שנטו אל התנועה מבלי שזכו בעצמם לנבואה ושהסתירו את אמונתם ,עד שבמקרים רבים לא נודע כללכי נמנו על
ה"מאמינים" .אמנם גםבין הרבנים הללו רבובעלי "הגילויים" וה"מגידים" ,השמ שהכניסו לספריהם הנדפסים רמזים וחצאי
רמזים ,המעידים על הלך-רוחם .שורה ארוכה של ספרים כאלה נודעו לנוואין 'ספק שעוד בכמה מספרי הדרוש שלבני הדור
נמצאזכר לאהדת מחבריהם אל השבתאות.לרובבאורמזים ללאזיקה מפורשת לרעיונותהעיוניים המחודשים של השבתאים,
כגוןלתורותיהם של נתןהעזתיוקארדוזו.המחברים מסתפקים בדרושים עלאישיות המשיח,רומזים לשמו שלשבתיצבי,בין
במפורשובין בכלמיני תחבולות והסוואות,והקורא מקבל את הרושם שלפעמיםהוכנסוהדברים לתוך הקשר הדברים כאילו
מתוך הפגנה של אנשים ,שחובת הסתרת אמונתםהעיקהעל לבם והביאהלידי התפרצותחלקיתשאין עמהאחריותשלימה.
מצב זה נבע מתוך המסיבות בקהילות ומהפחד מפניהרדיפות ,אבל גם מתוךהלך-רוחם הפנימי של המאמינים עצמם ,שהיו
סבורים,כי לא הגיעהעדיין השעה לגלות את האמונה האמיתית וחובה לשמור אותה בסוד .הוא מחליש לא מעט את כוחה
הציבורי של התנועה וממעט את דמותה ואף מכיל בתוכוגרעיני ההתנוונות שכלייסושריקה ,המבדילהבין תורה להמוןובין
תורהליחידים ,מביאה בעקבותיה מאז ומתמיד.
והנה דוגמאות אחדות :בשנת תנ"א ( )1691נדפסבדיסך4פורט בשליזיה "ילקוט דוד" לר' דודבן הירץ פ1זנר מקרוטושין
אוסף של מדרשים עם הערות המחבר.יהודי תמים זה (אף במקצת חסיד שוטה) באאיך-שהוא במגע עם תלמידיו של נתן
העזתי מסאלוניקי -הוא מביא דברים בשם ר' אברהם פרץ בעל הספר השבתאי "אגרת מגן אברהם" – 39ורישומם ניכר
בהערותיו .סופרהרדי שלא נעלמו ממנוהרמזים השבתאיים שבספר ,אומרעליו "אולם נמצאו בו כמהדברים,מבהיליםוזרים,
בתחילתהעיוןאינםישרים,ואינםנובעים ממעין טהורים ,רק ממקורות נשברים" .40הוא מדברעלהיעלמוהזמני שלהמשיח
ועל התורה דאצילות בסגנון השבתאים" :כשם שנתגשם אדם הראשון בכתנות עו"ר אחר שחטא ,כך נתגשמה התורה ,אבל
תהה תורה חדשה ,כמו שהיה ראףלהעזת בתחילה אףר באלה והמצוו ת הכל רוחניות
לא תחררו
לעתי
י
י
פ
א
ו
בשורוחמורודומיהדולא שתהיה ח"ו הדעת רק הכלרוהנעת" 31הרילנו ההשקפההספיריטואליסטיתעלהתורה,שכלהשבתאים
השתעשעו בה ,כאמורלעיל.
(Uppsalaברבעוןהשווידי ,1945 Kyrkohistorisk Arsskriftעמ' )177-146על מומר מקראקא שהמירדתואחרי שנתאכזבוהתקוותהמשיחיות
לשנת תניה .מומר זה מזכיר את ר' צדוק פעמים אחדות בכתביו בקשר עם פועת שנת ;ש ,16אבלידיעותיועליו דגן מדחיקות .הוא קורא
אותו -פרנס ומנהיג הקהילה בווילנא" (ץפס ,עמ' ,)157אבל הדוגמא שהביא על רמזיו לשנת תניה (ץפס ,עמ )159 ,מוכיחה שהכוונה לאוהו
ר' צדוק .בפירושו העברי על האונגליון של מתי(כ"י באופסאלה ,שד"ר שפס הואיל להעתיק ממנו בשבילי) הוא אומר":כי הרבה באו ועשו
עצמם משיח כמו בן כוזיב ושבתי צבי לפני איזה שנים ,ועתה מקרוב ט' שנים [הדברים נכתבו בשנת ]1704ר' צדו' בעיר ווילנא,
ועל זה התנבא יחזקאלי.ג,י' ".שפס לאהכין את המאמר הזה וכתב (עמ',)158כי ר' ?דוק [ולא המחבר המומר] פירש את הפסוק ביחזקאל
על שבתי צבי .דברי ר' צדוק והמקורבים לו אינם משאירים ספק שלא ראה את עצמו כמשיח אלא כמכשר הגאולה בלבד ,והמשיח היה
בעיניו שבתיצבי86 .עובדות אלויוצאות מהרצאתו של wolfבספרו ,tBibliotheca Hebraeaכרךראשון 1715עמ' 801על האבטוביוגראפיה
של המומר מקראקא,ועיין שפס ,עמ' ,150הרושם את השם המדוייק של ספרזה .אבסוביוגראפיה זו של שבתאי פולני לשעבר -כדאית
ן בספרי "חלומותיו של השבתאי ר' מרדכי אשכנזי'
שתיבדק אם יתגלה טופס ממנה באחת הספריות .שפם לח מצא טופס ממנה81 .עיי
8
(תרצ"ח) ,עמ' נה .הוא מזכיר אותו יחד עם ר' השיל צורף ור' מרדכי מפראג.
" בהקדמה לספרו מטה משה ,כ"י באופסלה ,לפי מה
למשל,
,
ה
א
ר
,
'
ו
שמביא 5ע 50"08עמ' 157משם בתרגום גרמני.
ב-ציוז" שנה עמ' .128
89בדף ע"ב ע"ר .על ר' אברהם פרץ
ץ
ר
פ
.
41
,
)
1
9
3
0
'
עמ' .65
" מנחם קרנגיל ב"שם הגדולים השלם" ,ח"ב
הוא שם משפחתו.
ילקוט דוד ,דף ז' ע"א.ועיין שם ,דף ע"ד ע"ד
"העתקה' מסולפת מספר 'שפתי כהן' על 'העלמו" של משיח בןיוד ,בכיוון הטרמינולוגיה השבתאית.
5*4
בשנת תנ"ד ()1694הופיע עוד אוסף ממין זה ,הוא ספר "לקט שמואל" לר'שמואל-פייבוש כהנא ,נכדו של הגאוןהגדול
בעל הסמ"ע ,שרצה לעלות לארץ-ישראל ונתעכבבגיני?י5ה .והנה גם הואהציץונפגע,ובערך"משיח"כתבבזהירות" :אפשר
.מה גואל ראשון משה נגלהונכסה מ' שנה,כן גואל אחרון,
התהלת הגאולה עברה מכמה שנים כ מ 1שנ שמע בעולם..
והרי משנת תל"ד.הנ"ל דאז נעלם עד תע"ד מ' שנה [ואז]יבוא אי"ה ".שבתאי זה לאידע בדיוק מתי "נעלם" שבתי
צבי והקדים את תאריך מותו בשנתים.42
יש גם שמקובל נוטה אל השבתאות הדפיס כמה ספרים ואף קיבלעליהם הסכמותמגדולירודפי השבתאים,כגוןר'יעקב
ששפורטש או ר' שאול סשילס מקראקא ,ורק באחד משורת ספריוגילה את אמונתוברמיזותברורות.כן עשה ,למשל ,קרובו
של בעל "לקט שמואל" ,הדרשןהגדול ר'יוסףבן משה מפךמסלא,מייצגמצויין של עשרה העממית בספריו "כתונת פסים"
ו"צפנת פענח חדש" ,שגםרבני ועד ארבע ארצות הסכימו להדפסתם ומהללים אותוביותר .אך בסוףימיו קבע את מושבו
בברלין ,שבזמן ההוא רבו בה השבתאים,והדפיס שם בשנת ת"ס את סידור-התפילה שלו "כתריוסף",שרבניהדורגנזו אותו
בשלכוונותיו המרובות על שבתי צבי .43וכן עשה גם ר'צבי-ירחמיאל חוטש מקראקא ,שפרסם כמה ספרי קבלה ,וביניהם,
בפעם הראשונה בספרותנו ,כרך גדול שלליקוטים מן הזוהרביידיש :אבל רקבפירושו על ספרתיקוניזוהר הנקרא "חמדת
צבי"()1706הוציא את אמונתו השבתאית מנרתיקה.המקובל הזההיה כנראהמבני הוגו של ר' השיל צורף ,לאחר שר'השיל
עבר לקראקא ,ורק לאחר שקם רעש בקשר להדפסת פירושו על הזוהר ,הוכרח לנדוד משם לאשכנז .גם ספרי ר' דוד לידא,
גאון מפורסם בדורו ,נחשדו IDtDברמזים שבתאיים ,וכנראה לא בלי יסוד.44
מקובל שבתאי כמו ר'חיים בן משהליפשיץ מאוססראבוילין מדבר עוד בשנת 1702בספרו "דרךחיים"עלנתןהעזתי
במלים מפורשות כעל "נתן הנביא ז"ל".45
,
י
ז
נ
כ
ש
א
לא
'
ר
אשר
ם
י
ד
מ
ו
ל
ה
א
ו
ה
ב
י
י
ל
ה
ד
ו
ה
י
א
צ
מחוג המאמינים מזולקווא בגאליציה י
מרדכי בן
"נגע
אף יהודי מחוגי
אלהים בלבבו" והתחיל להתחסד עם קונו ולדרוש ברבים .הוא נשלה בשנת 1695אל השבתאים באיטליה ונשאר בביתו
של ר' אברהםרוויגו במודינה.יומןהגילויים והחלומות שלו ,המלא מפה אל פהדברי האמונה השבתאית ,נשאר בעצם כתב-
ידו ,והוא התעודה האינטימית ביותר המאירה לנו את האוירה של השבתאות המתונה והחסידית,כפי שהיתה נפוצהבימים
הללו .גם לר' מרדכי אשכנזיהיה "מגיד" שדרש ממנו להקפיד יותר ויותר במנהגי חסידות ואפילו עדכדי חידוש התענית
בתשעהבאב,מבלילהפירדברמעניניהאמונהוההתעוררותהשבתאית .ר'השילצורף,ר'צדוקמהורודנאור'מרדכיאייזנשטאט,
כולםבעיניונביאי אמת ,אלא שבאו אליהם גם רוחות מצד הקליפה ,שהטעו אותם במקצת דברים שאינם נכונים .46היומן
האינטימי הזה אינו משאיר כל ספק שאין כאן כל צביעות שהיא ושהחסידים לא הסתירו בהנהגתם החיצונית שוםנימוסים
אחרים .ואנו מבינים יפה כמההיו המאמינים הללו עדיין מושרשים עמוק בעולם היהדות וכמה נאבקו להשליםבין חזונם
השבתאיובין המציאות הדתית וההיסטורית שאינם באים להתכחשלה.
לפידרכי אמונתם נטוהשבתאיםהללולהפיץ את דעות בעלי הקבלה בצורהעממית ונראה שזה חלק מפעולתם ותעמולתם.
כל הבודק את הספרות ההמונית מסוג זה ,ובפרט את הספרים שנדפסובין 171541690בזולקווא,דיהרנפורט ,וילהרמשדורף,
ן למשל דף ט-ו ע"אז כ"א ע"או נ"ד
שעל שנת מותו של שבתי צבי(יום כפור תליז)עיין דברי ב'ציון' שנהי' ,עמ' 48 .142-140עיי
ן הערתו המעניינת של יעקב עמדין בהוצאת אלטונא של ס' ציצית נובל
עשיניח ע"או צ"א ע"ב .והשוה תורת הקצאות עמ' " .144עיי
,
ר
ב
ו
כ
שם,
צבי ,דף נ"ט ע"אונ.ברילל ,תולדות שבתי צבי (תרל'ט),עמ' 7של הקדמת המו"ל:ש.
עמ' :55דיבה הוציאועליוכי חשדוהו
אנשי
[אנשי פרנסי קהלת האשכנזים באמשטרדם שגירשוהו] באמובת שבתיצבי.הדיבה אינה דיבהכי ספרי ר' דודבין 1680ו 1693-מכילים כמה
רמזים כאלה .בשירהילולים שלו משנת 1680הוא מזהה את דוד (דהיינו משיח בן דוד) עם תשב"י שהוא אותיות שבתי,זיהוי הרגיל בשירי
השבתאיםהידועים לנוהיום" .דוד-ו או בן רוד"ו יגאלנו וזהו תוטבי והבן".מעניין הוא שבס' באר עשק ,שר' דוד לירא הוציאלהגנתו והמכיל
כתב עדות על גדולתו מכמה גדולי תורה ,לא נזכר כלענין שבתאותו אף פעם במפורש ,ואין מדברים עליו מטוב ועדרע,
45ס' דרך
,
ן
ד
ע
חיים ,דףל.ה ע-א .תשבי הוכיח שהרב הזה ,חסיד מופלג בדורו,היהאחיו של ר'יעקב-קופילליפשיץ ,בעל ס' שעריגן
שבתאי אף
הוא(עיין למטה בסוף פרק ה').
46ייחדתי מונוגראפיה לר' מרדכי זה ולדרכו בשבתאות" :חלומותיו של השבתאי ר' מרדכי אשכנזי'
ה
י
ת
ו
ג
ר
ד
מ
ו
ה
ל
ו
א
ג
ה
ל
ע
י
ד
י
ג
מ
ה
י הנהגתהחסידות שלהשבתאים,עם.100-79,עלהנביאים ,שםע' 5-53מ
(תרצ'ח),ועיין שםביחוד אתדברי
וענינ
י.
55
פירט וזולצבאך,שנועדו לפשוטי העםבפולין ואשכנז,יגלה בנקל את הקשרים הקרובים של כמה ממחבריהםלמרכזי השבתאות
החסידית בפולין ,אוסטריה וגרמניה .אם גם לא ראומטיפים אלה לגלות את אמונתם בשבתיצבי,הרי רצו בכל-זאתלהכשיר
את הלבבות להפיכה הרוחנית ,שחיכו לה עם התגלותו השניה שלהגואל .הפיכה זאת קשורהבגילויהרוחניותובחינת הסוד
בתוכ*ה העיקרי של התורה,ועלכן מצוה לדבר עלערכי המוסר של הקבלה גם בלשוןההמון ורבו הקונטרסיםביידיש,בשנים
אלו ,המכילים הומר כזה ,ונראה שרבים מאלו מסיעת השבתאים יקאו.
רובם שלבעלי תעמולהזו נבדלו מאיש כמו ר ,השיל צורף בזה ,שהיו נודדים ממקום למקום ,מגידיםודרשניםומעוררים
לתשובה ,ולאהיו נחבאים אל הכליםכמוהו .דרשנים נודדים אלו הוסיפו בודאי גם על הקשרים שבין הקבוצות השבתאיות
השונות והעבירו כתבים ממקום למקום .הדמות הבולטת ביותרבין המגידים האלה במחנה השבתאים הוא ר' יהודה ההסיד
משידלוב (אוt(t:?lv:שהתחיל דורשותובע התכוננות לגאולהאחרי הופעת נבואתו של ר'השמומהורודנא.כאןלפנינו דמות
שונה מאד מר' השיל צורף-ר' יהודה החסידהוא הדרשן הגדול ,ההופך בהתלהבותו העצומה את לב ההמונים,אנשיםונשים
גםיחד ,ומתרגם את לשון הסודות ללשון תביעות המוסר של החסידים .בחוגים הללו ציפו להתגלות המשיח בארץ-ישראל
בקרוב,וקבוצות שונות התכוננולעליה לארץ,כדי להיותביןמקבליפניו של המלך המשיח.מי הוא המשיח המקווה הזה -את
הסוד הזה לאגילו ברבים.המגיד של ר'מרדכיאשכנזי דורש ממנו שלא ידבר ברבים על הטעמיםהאמיתיים,השבתאיים,של
העליה ,שחוגו של ר' אברהםרוויגו התכונן אליה משנת 1697ואילךי'
.וכן נהגו גם אנשי "חברת החסידים" בפולין ,שבאו
רן
מהחוגיםהללו .הם שאבו את השראתם מהנביאים שהזכרתי אותם -גםגיסו של השיל צורף נמצאבין העולים לארץ-
ישראל - 48ומגדולים אחרים בתורת השבתאות ,שנצטרפו אליהם .משנת 1696עד 1698היה ר'יהודה החסיד עובר עם כמה
מבניחבורתו,בפולין ואחר-כךגם באשכנוכמוכיחומעורר .תלמידי-חכמיםמכלחלקיפולין,מווילנא,לובלין*יאלה ס9יאסישש,
ןבאראז' ומקומות שונים בגאליציה נצטרפו ל"חברה קדישא" .רבו התיאורים על התנהגותם ,איך הפליגו בסיגופים ,בבכיה
וצום,ואיך משכואליהם אתעיני ההמונים בכל מקום,רגיליםהיו ללבוש בגדיםלבנים ,מנהג שנתפשט מאז כ"מנהג חסידות"
(היו מקומותבהונגאריה שלבוש!ה נחשבכיסודמספיק לחשדעלשבתאות),ולאישנובמיטות .הדרושהיחיד שנשאר לפליטה
מר' יהודה החסיד נושאעליו חותם סוציאלי בולט :הוא דרש על הנושא ש"עשירים"הרי זה אותיות "רשעים"! 49מקראקא,
מקום מושבו של ר' השיל צורף בסוףימיו ,שאל האב"ד ר' שאולבןסשיל את ה"חכםצבי" באלטונה (שהכיר את השבתאים
מימי שבתו בבאלקאן)עלדעתו בדברחסידיםאלו .הלההשיבלו שכולם חשודיםעל השבתאותוראוי "לבטל את הכת המתנכרת
ושרשי האמונה עוקרת" .אם להאמיןלדברי ר'יעקבעמדין,נרדפו בעקבות תשובהזובפולין והוכרחו לבואלגרמניה ,50תאור
והנמקה ,שמוטב להטיל ספק בנאמנותם .הלאבין כך ובין כך היו פניהם נשואות לארצות הקרובות ולעליה לארץ-ישראל,
והרושם שהשאירה התנועהבפולין,אינומעידעלהצלחה רבה של הרדיפות-אם בכלל נרדפואנשיהחבורהכגוףמאורגן.עתון
נוצרי מספר ! 5בשנת 1700שיצאומפוליןשלשיםואתת משפחותשלהסידים(קרוב ל 120-נפש ,ששליחיהם באו גם לפראנקפורט,
"עוררו את ההמון לתשובה ובישרו את הגאולה הקרובה".
עד כאן הכרנו רק אתבני הזרם הפרושי במחנה השבתאים .אבל בחברת ר' יהודה החסיד בלט כמנהיג גם תלמיד-חכם
שנטה כבר אז למגמות קיצוניות יותר .זה היה ר'חיים מלאך ,שדרך חייו שונה מאוד מזו של נביאים מסוגו של ר' השיל
צורף ור' יהודה החסיד .ר'חיים מלאך איננו עם-הארץ או חובב תורה בינוני ,שנתעוררעל-ידי התנועה לנבואה ומכניס את
םחלומותיו של ר מרדכי אשכנזי ,עמ' 163 ,38ועיין גםב-ציון ,-שנה ו' ,עמ'" .94גיסו זה הוא ר' משולם-זלמןקישהיף בניקולסצורג,
עיין קונטרסו .סליחה משובחתי ,פפד'מ ,תע.א ,דףי' ע"ב.
'9על דרוש זה העירז .רובשוב ,בעציון" ,שנה ו' (ת"א) עמ' .213הוא
ן על חברת ר' יהודה החסידביחוד כמאמרו המפורט של שמואל קרוים ,ב"מאמרים
נמצא בס' אוריוישעי 5" .תורת הקנאות ,עמ.56 ,עיי
לזכרון ר' צבי פרץ חיות" ,הרה"ג ,בחלק הגרמני ,עמ' ! 194-5וכן דוד כהנא ,חברת יהודה חסיד ,ב.כנסת ישראלי ,כרך א' ( ,)!886עמ'
!5
.784-775
עיין קראוס ,עמ' ,59-58וגם אצל באלאבאן ,לתולדות התנועה הפראנקית ,עמ' .49דבריב .על ההבדלבין פולין ואשכנז
בקבלת פני החסידים מיוסדים רק על סיפוריו הכלתי-מדוייקים של ר' יעקב עמדין.
515
המשך