ניסן-סיון תשל"ט
בית מקרא )עח(
ההנהגה של כת מדבר יהודה
מאת
ברוךשרביט
פרטים מעטיםמצויים בכתבי כת מדבריהודה אודות הנהגת הכת,לפיכך קשה לתאר את
מבנה ההנהגהולציין את הסמכויות שלהמנהיגיםהשונים ואתתפקידיהם .סבותשונותיכולות
להיות להעדר חומר מפורטעלהנהגת הכת :א)ספרי הכת,הדנים בחוקת הכתובארגונה,יתכן
שנכתבו עלידימנהיגי הכת ,והללו נמנעו לכתוב על עצמם ,ב) סופרי הכת נהגו כנראה -
כמקובל בתקופתם -לא לכתוב אלא פרטים מעטים על האישים העומדים בראש הארגונים
בהם ,אך אינה נוקבת בשמם .ג)יתכן ,שיש עוד כתבים של הכת בהם פרטים רבים יותר על
מנהיגיה,אךהללואינםבידינו.ד)נתן לשער ,שמטעמיםאידיאולוגים הכתאינה מוסרתפרטים
מלאים על מנהיגיה.
איןספק,שהאידיאולוגיההמיוהדת שלהכחהיתה אחדהגורמיםהחשובים ,שעצבו אתדמות
ההנהגה של הכת .יש להניח ,שמלבדה פעלו בקביעת מבנה ההנהגה וסמכויותיה הגורמים
הבאים :המבנההסוציאלי של הכת,דפוסי הנהגהשהיוקימים באותה תקופהוהנחגות שפעלו
בעבר ,שלדעת הכת מן הראוי לחקותן.
ננסה לברר את הדמות של הנהגת הכת אתיחידה ,אתהיסודות שפעלו בעצוב דמותה ואת
תפקידימנהיגיה.
הגורמים בהנהגת כת מדבר יהודה היו" :מורה הצדק"" ,דורש התורה" ,המבקר" ,האיש
הפקיד בראש הרבים" ,המשכיל" ,עצת היחד" ,עשרת השופטים ,הזקנים ו"מושב הרבים"י.
מיסד הכת היה "מורה הצדק" .מור חושבי ,כי מקור הכנוי "מורה הצדק" הוא הכתוב
בהושע י' ,יב" :עדיבוא ויורה צדק לכם" .והכתוב ביואל ב' ,כג" :כינתן לכם את המורה
לצדקה" .אלגרואומרי,כימנהיג הכתכונה "מורה הצדק" אףכי שמוהיה כנראהצדוק.ישנן
ראיות במקומות שונים בכתבי הכת ש"מורה הצדק" היה כהן4יתכן ,שהוא היה מבני צדוק
הכהנים .נראה ,שהמלה צדק ,שבכנוי "מורה הצדק" ,מתיחסת לדרך או לתורה שהורה מנהיג
1במאמרזה לאידוברעל מקום הכהןבהנהגת הכת ,עלכך ר' מאמרי :הכהן בכת מדבריהודה" ,בית מקרא" ג(ע),
~-roסית' תשל"ז.
2ר' . 148ק -York, 1961,זוטא Qumran, Anchor 800"5,
1 Libraryח0%חFrank Moore, The 4
3ר' .95ק 008, Penguin 800"5, 1957,ז4. Allegro. The Dead Sea 50א.נ
4ר' פשר חבקוק (הברמן) ב ;10-5 ,פשר תהלים (הגרמן) לז ,קטע ג.35-33 ,
ים
295
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עח(
ברוך שרביט
ניסן-סיון תשל"ט
[]2
הכת .הוראתה היא ,כנראה ,5אמת משום שראש מתנגדי הכת מכונה "מטיף כזב" ,6ומשום
שאנשי הכתמכונים בשם"מוכיחי אמת" 7ובשם"מוכיחי צדק" ,8בעודשמתנגדיהכתמכונים
"מליצי כזב".9
נמצא ,שהתואר "מורה הצדק" ,שנתןלמנהיג הכת מתיחס לתפקידו העקרי.כן הדברלגבי
הכנוי "דורש התורה" ,שנתן למנהיג שבא בעקבות "מורה הצדק" .הכנויים שבחרה הכת
למנהיגיה אינם מורים אםכן על מעמד,כפי שמורה ,למשל ,התוארנשיא,ואין הם מורים על
י צדיק.10
תכונה ,כשם שמציין ,למשל ,הכנו
תפקיד "מורה הצדק"היה "להדריכםבדרךלבו"'1ולהורותלבניעדתו אתדרך האמת,כדי
שלאיהיועוד "כעורים וכמגששים".12בידו של "מורה הצדק" לעשות זאת,הואילו"נתן אל
ב(לבובינ)ה לפשור (את) כלדבריעבדיוהנביאים" .13בעקבות פעולות "מורה הצדק" להשגת
מטרתו חלה התנגשותבינוובין ההנהגה שהיתהבימיו.נתן ללמד שהתנגשותזוהיתה חריפה
מהעובדה שהמנהיג ,שהתנגד ל"מורה הצדק",כונהע"י הכת בשם "הכהן הרשע" ,14ומהעובדה
ובקץ מועד מנוחת יום
שכהן זה "רדף אחר מורה הצדק לבלעו בכעס חמתו שטית
ות"י
לם
*ת
הכפורים הופיע אליהם לבלעם ולהכשילםביום צום שבת מנוח
5י .יוצא איפוא ,ש"מורה
הצדק" היה בבחינת מנהיג מורד.
ישלהניח ,שאנשי הכתהעריצו את "מורה הצדק" ,משום שהם"היוכעוריםוכמגששיםדרך
שנים עשרים"6י ,עד אשרהופיע "מורה הצדק" והתווה להם את הדרך ,הם ראובו את האיש
"אשריהוה הכינו לבנות לוא עדתבחיריו" .17לדידם הוא היהבחיר אלד.אין פלא ,אםכן,
שנאמר בכתבי הכת ,שישועתבני העדה מותנית בנאמנותם למנהיג זהם .רשומו של "מורה
הצדק" עלחיי הכת היה רב מאוד ,שהרי יום מותו נקבע עלידה כתאריך למנין שנים.20
אפשר לומר ,ש"מורה הצדק" היה מנהיג כאריזמטי ,משום שהוא נתפס עלידיבני הכת
כבחיר אל ,שלו הענקהיכולת מיוחדתלהבין אתהרזים שבדבריהנביאים .הופעתוהיתה בעת
מצוקה נפשית שלבני הכת .מסופר שבעתגלויו הםהיוכעורים המגששים באפלה,ועם הופעתו
השתחררובני הכת מתחושת התסכול ,שהיו נתונים בה .יוצא איפוא ,שקיימים לגבי "מורה
הצדק" הסימנים ,שמציין וובר ביחס למנהיג כאריזמטי.21
5המלה צדק כמשמעות אמתמופיעה במקרא .ר' ,למשל,ויקראי"ס,לו .הכת בחרה ,כנראה ,במלה צדקולא במלה
אמת בשל זקתה לשם "בני צדוק".
7ר' הודיות קטע .7 ,2
6ר' פשר חבקוקי
.9 ,
8ר' שם .4,6
9ר' שם .10,4;31,2
10חכמים נהגו לכנות חסידים ואגפי מעשה בתואר צדיק .כן כונה שמעון הראשון (ר' יומא לט ,ע"ב) ,וכן כונה
בנימין שפרנס אשהובניה כשנת בצורת (ר' כ"כ י"א ,ע"ב) .גם יעקב ,אחיו שלישו ,כונה בתוארצדיק (ר' קדמוניות
כ,יט ,א).
11ר' ברית דמשק (רבין) ,10 ,1יש להעיר שגם ישו נחשב למורה (ר' ,למשל ,מתי )32 ,15
12ר' שם ,שם .9 ,ונאמר שאישהלצון "הטיף לישראלמימי כזב מתעם בתוהו לא דרך" (ברית דמשק .)15-14,1
14ר' שם ,א.10 ,
13פשר חבקוק א .10-5 ,ר' גם ז.5-3 ,
15ר' שםיא.8-2 ,יש החושבים ,ש"מורה הצדק" נרצחע"ירודפיו ,אך קשה לדעהזו הכתוב בפשרתהלים(הברמן)
לז ,קטע ג.42-39 ,
16ר' כרית דמשק .10-9 ,1
17ר' פשר תהלים לז קטע ג.35-33 ,
18ר' שם .לו; ט.12-8 ,
20ר' ברית דמשק .15-13.20
19ר' ברית דמשק .34-32 ,20ר' גם פשר חבקוק ז-17 ,ח.3,
21ר' מאמרו של אברהם מלמט :השופט המושיע כמנהיג בתקופת השופטים (טפוסי מנהיגות כתקופת המקרא,
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ,ירושלים ,תשל"ג).
296
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
[ ]3בית מקרא )עח( ההנהגה של כת מדבר יהודה
ניסן-סיון תשל"ט
מספרחוקרים מזהים את מחברמגילת ההודיות עם "מורה הצדק" ,22אולםליכט טוען,23
שיתכן שמחברמגילת ההודיותהיהמנהיג חשוב ,אךאין ראיה שהוא עמד בראש הכת .הוא
מעלה את האפשרות שבידו היתה משרת המבקר ,שבה יש הקבלה מאלפת לתפקיד בעל
ההודיות .לא נראה שבעל ההודיות היה המבקר ,משום שבמגילת ההודיות אין שומעים
שמחברה מיחס לעצמו פעולות ארגוניות ,הקשורות בהסדרת חיי הכת מעין אלו שהוכרו
במגילת ברית דמשק ביחס למבקר .יש להניח ,שהמבקר נבחר ע"יבני עדתו לשמש בתפקיד
זהם,ואילו בעלההודיות,היודעלהעריך אתבניעדתוומכיר תודהעל שזכהלהיותביןחבריה,
אינומזכיר שהוא נבחרלהנהגהעלידיבניהכת ,אלאהואמדגיש שהואנועדלהנהגהע"יהאל.
הדמות המצטיירת מהכתוב אודות בעלההודיותהיא שלמנהיגרוחני מהמעלה הראשונהואין
ן שהואפעלהןכלפיעדתווהןכלפימתנגדי הכת:
זהמתאים לדרגתהמבקר .בעלההודיותמציי
"ותעמד פעמי בגבול רשעה ואהיה פח לפושעים ומרפא לכולשבי פשע ערמה לפתייםויצר
לכול נמהרי לב"' .2בפגימתנגדי הכת נצב בעלההודיות כלוחם נועז .26הרקע למאבק החריף,
שהתנהלביןבעלההודיותויריביומבחוזןהיהאידיאולוגי .27תורתו שלבעלההודיותואישיותו
הדינאמית רבת ההשפעההיוולמתנגדיהכתסכנהחמורה,לפיכך הם רדפואותו.הרדיפותהללו
והיסורים ,שבאו עלבעלההודיות ,הם נושא חשובבמגילתההודיות" .1אכן,ישדברים שהזכרו
ביחס למבקרהתואמים את הכתובלגביבעלההודיות:במגילתברית דמשק 29נאמרכי המבקר
"יבינם בגבורות פלאווירחם עליהם כאבלבניו ויש(יב) לכל מדהובם כרועה עדרו" .כעין זה
נאמר לגבי בעל ההודיות.'0
ההקבלה הזו מורהאולי עלעקרונות במשנה החנוכית של הכת,שחייבו את כללהמנהיגים
בכת לדרגותיהם השונות .מנהיג בעל הנתונים המתאימיםחייב היה להורות דעת ולבסס את
יחסו אלחניכיו על אהבה ורעותם .בעלההודיות רואה את עצמו כאב העדה .קיומה מותנה,
לדעתו ,בפעילותו ,'2אך מצד שני הוא מכיר שהכת היא עדה נבחרת ע"י האל שבזכותה
התפתחו סגולותיו ,ולא תתכן פעילותו בלעדיהם.
מנהיג ,שכהן בכת אחרי "מורה הצדק",היה "דורש התורה" .במגילת ברית דמשק מסופר
שהוא בא לדמשק עםבני הכת ,אשר "נמלטו לארץ צפון" .'4יתכן ,שהם באו לשם בהנהגתו.
לאצוין שמו שלמנהיגזה אלא תוארו ,אשרמזכיר את הנאמרלגביעזרא הסופר" :הכיןלבבו
לדרוש את תורתיהוה ולעשות וללמדבשיראל חק ומשפט" .35יתכן ,שכתוב זה שמשיסוד
לבחירת התואר הנ"ל ע"י הכת .להבנת תוארזה ראוילעיין בדברי הכת הבאים" :ואל ימש
22
ר' א .ל .מנקניק ,מגילוח גנחות מוסדביאליק ,סקירהשניה 'DYלב .ור' חן 0) Discovery
,0815י
.Milik. Tenז.ג
.40ק 7085, 1963,ק The Wdderness of Judaea, S.C.M.
23ר' ספרו מגילת ההודיות ,מוסד ביאליק ,1957 ,עמ' .25-24
24יוסףבן מתתיהו אומר ,שהפקידים שלהאסיים ,הממונים על הרכוש ,נבחרו על דעת כלבני הכת( .ר' מלחמות
היהודים (שמחוני) ב ,ח,ג).
26ר' שם ,שם.12 ,
25ר' הודיות .9-8,2
30ר' הודיות .22-20 ,7 :28-27,4
28ר' שם.34-33 ,4 ;9,4 ,
29ר' ברית דמשק .8,13
31כן נאמר ביחס למשכיל .ר' סרך היחד .19-12 ,9
32ר' משל העצים בועדיה טז (בספרו של ליפט :מגילה ההודיות) .ר' שם גם עמ' .24
34ר' ברית דמשק ;19-13,7ר' גם .8-2 ,6
33ר' הודיות .22-8 ,14 ;4 ,11 ;20 ,7 :22-19 ,3 ;5 ,6
35ר' עזרא ז,י
.ראוי בהקשר לכךלהזכיר גם את הנאמר בספריובלים כ"ג ,בו" :ובימים ההםיחלוהבנים לדרש
27ר' שם ,שם.18-17 ,
החקים ולדרש המצוות ולשוב בדרך הצדק".יש לצען ,שבמעשישליחים 34 ,5מופיע התואר "מורה החורה" ביחס
לגמליאל.
297
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עח(
ברוך שרביט
ניסן-סיון תשל"ט
]43
במקום אשריהיו שם העשרה איש דורש בתורהיומםולילה וכו'" .36ברור ,שהוראהזו באה
לקיים אתמצוותהכתוב" :והגיתבויומםולילה",'7ואיןכאןהכוונהאלאללמודהתורהבאופן
זה .הפעל דרש בא במשמעותשונה באמירה הבאה" :וכול דבר הנסתרמישראל ונמצאולאיש
הדורש אליסתרהו מאלהמיראתרוח נסוגה" saהאיש הדורשהוא הלומדבצורה מעמיקהכדי
לגלות את הנסתר .אנשי העול ,בנגודלאנשי הכת" ,לוא דרשוהובחוקיהו לדעת הנסתרות"'.3
הדרך ,שסוללים אנשי הכת לביאת האל ,היא "מדרש התורה" ,'0היא הדרך המיוסדת על
דרישת התורהי.,4בההולכים אנשיהיחד,והיא אשר תכשיר אתבואהגאולה .נראה ,שתפקידו
העקרי של "דורש התורה" היה לסייע לבני עדתו להכין את "מדרש החורה" .לדעת הכת,
דרישת התורה של מתנגדיהםהיא מוטעית ,עלכןכנו אותם בשם "דורשי חלקות" .'2בחירת
התואר "דורש התורה" למנהיג הכת מובנת גם לנוכח החשיבות הרבה שיהסה הכת ללמוד
התורה .43ישלציין
,שהכת מכונה בכתביה בשם "בית התורה" 44ובשם "עושי התורה".45
מענין ,שיש חפיפה מסוימתביןהכנויים שלמנהיגי הכתלכנויים של הכת .מיסד הכת כונה
"מורה הצדק" ואנשי הכת כונו "מוכיחי צדק" .המנהיג שבא בעקבות "מורה הצדק" כונה
"דורש התורה" ואנשי הכתכונו"בית התורה" ו"עושי התורה".ראוילציין ,שהכתיחסה את
התארים "מורה הצדק" ו"דורש התורה" גם למשיח הכהן ,שעתידלהופיע באחרית הימים.46
מלבדהמנהיגים של הכת ,שדברנו עליהם לעיל ,אשרהעניקולבני עדתם תורה ודרךחיים
מיוחדות,היובכתמנהיגיםשהיולהםתפקידיםמנהליים .בסרךהיחדמוזכרים" :האישהפקיד
בראשהרבים"" ,47האיש המבקרעלהרבים"" ,,'8האיש המבקרעל מלאכתהרבים".49ובברית
דמשק מוזכרים" :המבקר למחנה" '0ו"המבקר אשר לכל המחנות";'.
הנאמר בכתבי הכתלגבימנהיגים אלה מעורר מספר שאלות :האם "האיש הפקיד בראש
הרבים" הוא "האיש המבקרעלהרבים"? והאם הנאמרבסרךהיחדעלהמבקרוהנאמרבברית
דמשק על המבקר מתיחסים לאותה משרה מנהלית?
ליכט סובר ,52שהתאר פקיד והתואר מבקר מצחנים אותו תפקיד .בעל תפקיד זה נהל את
הענינים הארגוניים של הכת ,אך התואר" :האיש המבקר על מלאכת הרבים" מציין תפקיד
שונה,שענינוהטפול במשק העדה.מוסיףליכטואומר,כיישלנהוגבזהירות רבהבלמודגזירה
שווה מהכתוב בברית דמשק אודות המבקר לכתוב על כך בסרך היחד ,הואילואין החבורות,
המתוארות בשתי המגילות הנ"ל ,בעלות מסגרת חברתית שווה.
לינאי אומר ,53כי הפקיד ,המזכר בסרך היחד הוא המבקר,המצויין בברית דמשק ,שהרי
36סרך היחד .8-6 ,6
37יהושע א,ח.
38סרך היחד .12-11 ,8
40ר' שם .16-13 ,8
41ר' כרית דמשק .6 ,20
42ר' פשר נחום ב ,יב-יד.
43ר' מאמרי למוד החורה בכת מדבר יהודה" ,בית מקרא" ,ד(נה) ,תשל"ג.
44ר' ברית דמשק .13 ,10 .20
45ר' מדרש תהלים לז.23-22 ,
46ר' ברית דמשק ;11-10 ,6פלורילגיום א.12-11 ,
48רי שם ,שם .12
47ר' סרך היחד .14 ,6
49ר' שם ,שם .20
50ר' ברית דמשק .7 .13הוא "המבקר אשר לרבים" ,המזכר בבריה דמשק ,8 ,15כי נאמרלגבי שניהם שהם
מטפלים בקבלת המועמד לכת.
39סרר היחר .11 ,5
ר' שם .9-8 ,14
ר' ספרו מגילת הסרכים ,מוסד ביאליק ,תשכ"ה ,עמי
51
52
53ר' . ;95-;96קק , 1966,תסטתסן 4.R.C. Leaney, The Rule ofQumran and ,18meaning, S.C.M. Press
.116-115
מביע דעה דומה .הוא אומר שהפקיד ,המזכר בסרך היחד ,והמבקר ,המנכר בבריח דמשק ,המטפלים בקבלת
ר
יו
במ
ה
יעמד לכת ,הם בעלי אותה משרה מנהלית.רבין סובר ,שבעל משרהזויושב ראש באספת "הרבים" .ר' ספרו
.4ק Qumran Stwdies, Ox~ord University Press, 1957,
298
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ניסן-סיון תשל"ט
[ ]5בית מקרא )עח( ההנהגה של כת מדבר יהודה
שניהם מטפלים בקבלת המועמד לכת .לדעתו ,תפקידמנהלי שונה היה ל"המבקר אשר לכל
המחנות" .הוא היה המבקר הראשי של העדה.
ג
ש
י סובראףהוא,כיהמושג פקסיוהמו
מבקר
ד
י
ק
פ
ת
ו
ת
ו
א
ל
ם
י
ס
ח
י
ת
מ
מנהלי .אולם
וורמס'
התואר" :האיש המבקר על מלאכת הרבים"מציין אדם שטפלבענינים המשקיים של העדה.
ירמסמוסיף ואומרכיבקבוצותקטנותלאהיתההפרדהביןשתי המשרותהמנהליותה~ו.יש
לציין ,שוורמס חושבכי המבקר היהלוי והוא כונה גם בתואר "משכיל".
,
ל
י
ע
ל
נציין בטבלה משוה את התפקידים שלבעלי המשרות המנהליות ,שהזכרו
כדילבחון
מההיותפקידיהם ומההיוסמכויותיהם .מטבלהזו אףיתבררלנוהיחסשבין המשרותהנ"ל..
המנהיגיםהמנהליים,תפקידיהםוסמכויותיהם.
לפי סרך היחד
" -האישהפקידברואשהרבים"
לפי ברית דמשק
" -המבמרלמחנה"
* בוחן את המבקש להצטרף לכת * בוחן את המבקש להצטרף לכת "למעשיו
(ו)שוכלווכוחווגבורתווהונווכחבותובמקומו
"לשכלו ולמעשיו" (.)14,6
כפי היותו כגורל הא(מת)" (.)12-11 ,13
משביע את המועמד ,שנמצא ' משביע את המצטרף לכת"לישוב א)ל תורת
משה בכל לב (ובכל) נפש" (.)10-8,15
מתאים לכת "לשוב לאמת ולסור
מכל עול" ()15,6
* מלמד אתהכהן אתתורתהנגע כאשראיןהוא
* מלמד את המצטרף לכת את"כול
בקיא בכך (ר' .)6-5 ,13
משפטי היחד" (.)15,6
* רושם את החבר החדש ברשימה
השמית המדורגת לאחר שנבדק
בפעם השלישית ע"י "הרבים"'.5
*
מלמד את "הרבים" "במעשי אל ויבינם
*
חייב לרחם עלבני הכת כרחם אב עלבניו
בגבורות פלאו ויספר לפנ~הם נהיות עולם
בפרתיה" (.)8-7,13
ולדאוג שלאיהיה עשוק
(ר' )10-9,13
ורצויי
בקרב עדתו.
רושם עדות של עד אחד על עברה ,כיאין
בעדות זו כדי להעמיד את העבריןלדין( .ר'
)20-16,9
"המבקר על הרבים"
*
חבר הכת אינו רשאי להביא א"ת אל העדה
בלא הסכמת המבקר( .ר' .)13-12,13
54ר' ספרו. 18-25. :קק En~ish, Pengin 800%5, 1966,חן 0 Dead Se~ 5070015הז
55ר' סרך היחד .22 ,6ר' גם .23 ,5עיק בפורשו שלליכט" ,מגילת הסרכים" ,עמ' .135
299
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עח(
ברוך שרביט
חייב ככל חבר אחר של הכת לעמד
על רגליו ולטול רשות מ"רבים"
להציע שאלה חדשהלדיון ב"מושב
הרבים" (ר' .)13-12 ,6
"המבקר על מלאכת הרבים"
*
ניסן-סיון [,6
תשל"ט
חבר הכת דשאי לעסוק במסחר ,רק לאחר
שהודיע על כך למבקר( .ר' .)16-15,13
" -המבקר אשר לכל המחנות"
רושם את ההון ,שנמסר ארעית * חייב להיות בקיא ב"סוד אנשים ולכל לשון
בסודות האנשים ובלשון למשפחותם" (,14
לכתע"י המועמד בשנההשניה של
תקופת מבחנו( .ר' .)20-19,6
.)10-9
במצוותו יבואו באי העדה בהתאם לדרגתם
(ר' (.)11-10,14
חבר הכת יאמר למבקר כל הקשור בריב
ובמשפט( .ר' .)12-11 ,14
חבר הכתיתן מדי חודש לפחות שכר עבודה
שליומיםבידי המבקר והשופטיםלצורךמתן
סעד לנזקקים( .ר' .)16-12 ,14
בסרך היחד מופיע המושג פקיד והמושג מבקר ,ואלו במגילת ברית דמשק מופיע המושג
מבקרבלבד .המלהפקידהיא מלה מקראית ,56והמלה מבקרהיתהנהוגהבלשון מאוחרתיותר.
ליכט אומר,57כיבלשוןמגילתסרךהיחדיש למצואמלשון המקראומלשון המדוברתבתקופת
הכת .הפרטים בסרך היחד אודות הפקיד והמבקר הם מעטים .הנאמר על הפקיד מתיחס רק
לפעולותיו בקשר למצטרף לכת .קשהלהניח שנתמנה פקיד רק לצורךזה.ישלהניח שהיולו
תפקידים נוספים ,נתן ללמד מההקבלה הבולטת בין פעולות הפקיד ביחס למצטרף לכת,
המזכרות בסרך היחד ,לבין פעולות המבקר בענין המועמד לכת ,המזכרות בברית דמשק,
שהמבקר והפקיד שמשו במשרות דומות .אפשר אף להסיק מהקבלה זו שגם הפקיד ,המזכר
בסרךהיחד ,טפלבעניניםשונים מלבדעסוקו כמעמדלכת,אךאיןלומרשהפקידפעלכלאותן
הפעולות של המבקר ,המזכרבברית דמשק.כןאין בהכרח לומר שסמכותם בכת היתה שווה,
הואיל והתקנות שבברית דמשק מכוונות לאנשי הכת שחיו במסגרת חברתית שונה משלחברי
הכת ,שאליהם מתיחסים הדברים שבסרך היחד.
הכתוב בברית דמשק אודות המבקר מדגיש את הסמכות הרחבה שיש למבקר .הוא היה
בבחינת אבלבני עדתו .רק בהסכמת המבקר רשאי איש הכתלהביא אדםלעדה .ורקבידיעתו
מותר לחבר הכתלעסוק במסחר.ואלובסרךהיחדלא מובלטת סמכות המבקר אלא הסמכות של
"הרבים" .'8רק ברשותם יכול המבקר ,ככל חבר אחר של הכת ,להציע נושא חדש לדיון
56ר' למשל ירמיה כ"ט ,בו; דבהי"ב ל"א.יג.
57ר' ספרומגילת הסרכים עמ' .41ראוילציין,שיוסףבןמתתיהובדברועלהאסייםמזכיר אתהפקידים" :האסיים
אינםעושים דברמבלי אשריצוועליהםפקידיהם" (מלחמותהיההיםב ,ח,ו).וכןהואמזכיר אתהמשגיח" :ובכלעיר
נמצא משגיח אחד מבני החבורה אשר נבחר לזהל את האורחים בבגדים ובלחם" (מלחמות היהודים ב ,ח ,ד).
58רזבהחוקריםסוברים ,שהמושג "רבים" מתיחסלכללחבריהכת( .ר'חנוךילון,מגילת מדבריהודה,דברי לשק,
הוצאת "קרית ספר" ,תשכ"ז ,עמ' .74-73זר' ליכט סגולת הסרכים ,עמ' .))10-109
300
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
[ ]7בית מקרא )עח( ההנהגה של כת מדבר יהודה
ניסן-סיון תשל"ט
ב"מושב הרבים"" .המבקר אשר לכל המחנות" היה בעל סמכות גבוהה יותר מ"המבקר
למחנה" .תוארומציין זאת,וכן הנאמרלגביו .יתכן ,ש"המבקר על מלאכת הרבים" ,אמנם,,
עסקבעניני המשק של העדה,כפישמצייןליכדו אולם במקום שהיתה חבורה קטנה שלאנשי
הכתיתכן ,שהיה מבקר אחד שטפל גםבענינית הארגונחם ,וגםבעניני המשק של החבודה..
ישלצייןי שהפקיד שבסרר היחד והמבקר שבבדית דמשק מקנים דעת ומטפלים בענינים
ארגוניים.'9פעולות ההוראה של המבקרענפהיותר הפקידשבסררהיתד .אםנכונההדעה
של וורמס ,שהזכרנולעיל ,שהמבקרכונהגם בשםמסשהכ%יי
ל,אזישומעיםאנובסרךהיחדגםעל
פעילותו הרבה בתחום ההוראה.60
ליכט סובר ,61שהמושג משכילאינו אלא כנף שנתן ע"י הכת לכל איש מאנשיה ,שהגיע
לדרגה גבוהה בלמדנות ,אולם לא נתן לדתפקירצבורי מוגדר ,.מוסיף ליכט ואומר; שאנו;
אמנם ,שומעים בסרך הברכות ,62שהוטלעל המשכיללברך אתיראי האל ,אתבני צדוק ואת
המוכרבסרךהברכות,זההלמשכיל המזכר
נשיא העדה .אךיתכן ,לדעתליכט,שאין
בסרך היחד .ויתכן ,שהמשכיל ,המזכר בהסמרש
יב
ךכה
"רכות ,לא נשא משרה קבועה ומתדרת.
קשה לקבוע בודאות ,שהמבקר הוא המשכיל ,כפי שסובר וורמס ,משום שחסרים פרטים
בעניןזה ,ומשום שמפליא שבעלסרךהיחד ,המפרט אתהתקנותהנוגעותלמשכילאיתמזכיר
לגביו,ולוברמז ,אתתפקידוהחשובשלהמבקרביחסלמועמדלכת,המציןבסרךהיחדובברית
דמשק .ועוד,אין כתוב בספרי הכתהמציין בפרוש ,שהמבקרהיהלוי,והרי פרטזה הואיסרי
חשובבתיאוריה שלוורמסאודותהמבקר .נראה ,שבשםמשכילכונהאישהכת ,אשר רכשידע
רב .63הואחייבהיה ללמד אתבני הכת את תורתשתיהרוחות ,64ולחזקםבקיוםהמצוות,וכן
היה עליו להעמיד אתבני העדה על שגגותיהם ולהשכילםברזים ,שלפיהם האל מנהיג את
העולם.65
גורם נוסף בהנהגת הכתהיה "עצת היחד".66גוף זהכלל שלשה כהמם ושנים עשר איש
שאינםכהנים .נחלקו דעות החוקרים ביחס למהות %ףזה .רבים סוברים ש"עצתהיחד" היה
גורם חשוב בהנהגת הכת .אלגרו אומרי ,4שגוףזההיההח"ד.הפועל שלהכת.מיליק סובר68
ש"עצת היחד" היא מועצת העדה .המספרים של הגורמים ,המרכיבים אותה ,הם מספרים
מסמלים .שנים עשר האנשים הם כנגדשנים עשר השבטים ושלשת הכהנים הם כנגד שלשת
משפחות הכהתה :משפחת גרשון ,משפחת קהת ומשפחת מררי .וורמס חושבם ,ש"עצת
היחד" הואגוףקטן בכת ,שכללחבריםשהגיעולדרגהגבוההבהררכיה של הכת לאחר למוד
ן טשרתו של המבקר למשרתו של האפיסקופוס ,הבישוף שבכנסיה הנוצרית הקדומה .ר'
" 59ט המוצאים בי
.189ק Leaney, The rule ofQumran and )15 meaning,
60ר' .26-12 ,9
61ר ,ספרו שגילח ההודיות ,מוסד ביאליק ,1957 ,עמ' .25
62ר' סרך הברכות .20 ,5 :22 ,3 ;1 ,1
63בסרך היחד 14 ,9מופיעה המלה שכל במשמעותידע.
64ר' סרך היחד.13 .3
65ר' שם .21-15 ,9
66ר' שם .4-1 ,8יש החושבים ,ששלשת הכהנים הם בכלל השנים עשר.
67ר' ספרו.103 :ק The Dead Sea scrolls~ Penguin 800"8, 1957,
68ר' ספרן.100 :ק the Wilderness 0] Judaea S.C.M. press 1959,תן Ten Years orDiscovery
69רי ספרו :ד.26-2עק English,תן The Dead Sea Scrolls
דמיי
A.R.C.
301
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עח(
ברוך שרביט
ניסן-סיון תשל"ט[]8
רב.ווינפלד אומר ,70ש"עצתהיחד"היא מועצה ,שעמדה בראשהכתותפקידההעקריהיה -
לשפוט אתבניהעדה .ליכט סובר! ,7ש"עצתהיחד" בת החמשה עשרחבריםאינהגוףמנהיג
בכת ,אלאהיאמציינת אתהיחידה הקטנהביותר,היכולהלהוותגוףעצמאיבכת ,משום שקשה
להעלותעל הדעת שחוקההליכהלמדברודיניהעונשים,המוזכרים בפרשההדנהבגוףזה,חלים
על חמשה עשר האנשים הנ"לבלבד .ועוד אומרליכט ,שמחזקת את דעתו בדבר מהות "עצת
היחד" העובדהשדבריםרבים,הנאמרים בפרשהזו בשבחם של החמשה עשרמקבילים לנאמר
במקומות אחרים בסרךהיחדביחס לכללאנשי היחד .כיצדיתכן ,טועןליכט ,שבעל הפרשה
ידבר על הקמתגוף נפרד ולאיציין את תפקידיו המיוחדים.
,
נראה ,ש"עצתהיחד" בת החמשה עשרחבריםהיתה ,אמנם גורםבהנהגתהכת.ונתןליישב
את הקשיים הנ"ל,שצייןליכט .הדברים בפרשהזו על ההליכה למדברייודיני העונשים73
מתיחסים לכלל העדה ,שהרי המושג "עצת היחד" מופיע שובלפני שפרטו התקנות הנ"ל,74
ופה הוראתו יכולה להיות כלל הערה,כי במשמעות וו מופיע מושג זה כמה פעמים בסרך
היחד .75העוקדה ,שנמצאת הקבלהביןהדבריםהנאמרים בשבחכלל העדהלנאמר בשבח "עצת
היחד" תואמת את החפיפה,שציינולעיל,בין התואר "מורה הצדק" והתואר "דורש התורה"
לתארים שלהכת.וכןהיא תואמת את ההקבלה שבעלההודיותמוצאבינווביןכללהעדה,כפי
שנראהלהלן .ואשרלאי הזכרתתפקידי "עצת היחד",שמצייןליכט,יש לומרשכן לא פרטו
תפקידי "מורה הצדק" ותפקידי "דורש התורה" ,וכן לאצוין בברור מהם תפקידי "המבקר
אשר לכל המחנות".
נראה אםכן ,ש"עצת היחד" בת ההמשה עשר הברהיתה גורם השוב בהנהגת הכת ,אשר
שמש מופתלבני העדהבהליכותיו .אולם קשה לקבע בוודאות מההיותפקידיוהמיוחדים.גוף
אחר ,שפעל בהנהגת הכת ,מזכר במגילת ברית דמשק" :וזה סרך לשפטי העדה עד עשרה
אנשים ברורים מן העדהלפי העת ארבעה למטהלוי ואהרון ומישראל ששהמבוננים בספר
ההגווביסודי הבריתמבני חמשה ועשרים שנה עד ששים שנה" .76ראוילציין ,שגםבמגילת
המקדשמזכרגוף בעלסמכותמשפטית,שהיובוכהנים כשראלים .77נראה,שהיסודלהרכבזה
שלגופי המשפט הנ"ל הוא הכתוב בספר דברים.אודות ביתהדין העליון .78ישלהניח שאף
70ך מאמרו :דפוסיםארגוניים ותקנותענשיםבמגילת סרך היחד שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום ,תשל"ז,
כרךב.וינפישמצין ,שהמספר שמם עשר הוא מספר שולטכגופיםשונים שלהכת .בפשרישעיהנדמדיר עלשנים
עשרהמאירים כמשפטהאוריםוחומים .במגילת מלחמתבני חושך( )3-1 ,2מחכריםשניט עשר ראשיהכהניםחוזים
עשרראשיהלוים.ובמגילת המקדש(נו)15-11 ,נאמר.כיבמועצת המשמטהיושנים עשר מישראל,שנים עשרכהנים
חפנים עשרלריס .ויגפלרמעיר ,שהיה אצל הנוצרים הקדמוניםבירושליםגוף שלשנים עשראיש .והוא מוסיףכי
מועצה בת חמשה עשר איש היתה לאגודת הלביאדים במלפף.
71ר' ספרו :מגילת הסרכים ,מוסד ביאליק ,תשכ"ה ,עמ' .168-167
72ך סרך היחד .16-13 ,8
73ר' שם שם.2 ,9-17 ,
74ר' שם שם .5 ,יש להעיר ,שעשרת השורות שבלוח 8שבסרך היחד ,הבאות לאחר השורה הרביעית כתובות
ברווחים תכופים ובהם תקונים לא מעטים .דברים אלה מראים ,כנראה ,על מבוכח המעתיק.
75ר' שם .13 ,6 ;7 ,5 ;2 ,3ראוילציין שבמסח קדום של סרך היהד,שסימנו AQSeלפימיליק ,לאמופיעים
הנ"ל.
במרשה זו
דמשקנ
76ר' ברדייתגיהעו
י1
ש0
י.7-4 ,
77ר' מגילת המקדש כ"ז.15-11 ,
78ר' ספרדבריםי"ז,ט .גםיהושפטהקיםבתידיןשהיו בהם"מןהלמיםוהכהנים ומראשיהאבותלישראל"(דברי
הימים כ,י"ט,ח),
302
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
[]9
בית מקרא )עח( ההנהגה של כת מדבר יהודה
ניסן-סיון תשל"ט
בסנהדריןשבימיביתשני שמשוכהניםושאינםכהנים.79ביתהדין ,שהזכירבעלברית דמשק
כלל,כפישראינולעיל ,עשרהחברים .מספרזההיהמצויבגופיםצבורייםשונים.80ישלהעיר,
שהשופטים ,שמזכירבעלברית דמשק ,מלבדעסוקם במשפטטפלובשתוף עם המבקרבכספים
שנועדו לחלוקה לנזקקימ.81
גורס נוסף בהנהגת הכת היו הזקנים .בעל סרך היחד מציין .שב"מושב הרבים"
ישבוהכהנים בראשונה אתריהםהזקניםולבסוףישבולפידרגותיהםיתרבני העם .82הזקנים
מזכריםבכתבי הכתפעמיםספוהותבלבד.בבריתדמשק 83צוין ,שהאדם ,המדבררעהעלרעהו
בפני הזקניםכדי להבזותו ,הוא בבחינת נוקם תוסר .ובמגילת מלחמתבני אורבבני חושך'4
נאמר,שהכהניםהלוייםוזקניהסרךישאו תפלה לאחר מפלתהאויב .מהפרטיםהמעטים הנ"ל,
המצויים בכתבי הכת ,קשה לדעת בברור מההיו סמכויותיהם ומההיו תפקידיהם.
,
ה
ת
ג
ה
ראינולעיל ,שהכתברבהמקריםאינה מרבהלמסרפרטיםעלהגורמיםשפעלובהנ
אך
היא אינה חוסכת במלים כדי להבהיר מהן הסמכויות ומהם תחומי הפעולה של אספת חברי
הכת ,המכונה בכתביה בשם "מושב הרבים"' .8בהקשרלכךראוילציין ,שהכתאינה מבהירה
אתתפקידיהמשיחים,כפישהיאמבליטה ומבהירה אתהתפקידים ואת המעמדשיהיובאחרית
הימים לכלל העדה.
אפשר לומר,כי "מושב הרבים" לקח חלק בכלתחומיהחיים של הכת .קבלת מועמד לכת
נעשית רק בהסכמת "מושב הרבים"' .8אספה זו פעלה גם כבית משפטת .במסגרתה נעשו
ברורים בשאלות אמונה ,ומענינה היו גם העסוקים הכספיים של העדה .'8הרשות מטעם
ה"רבים" היתה הכרחית כדי שהמבקר או כל חבר אחר של הכתיוכל להציע שאלהלדיון
ב"מושב הרבים".
הסמכויות הרחבות הנ"ל של "מושב הרבים" מעידותשחיי הכתהיובעליאופידמוקרטי.
תופעהזו עמדה בנגודלנטיה ,שהיתה אצלשליטיםמסוימים בסוףימיביתשני להאדיר את
79בימיביתשניהיוגםבתידיןנפרדים שלכהנים(ר'חייםטשרנוב=ן(רבצעיר) ,תחרותההלכה,חלקרביעת הועד
להוצאת כל כתבי "רב צעיר" .ניו-יורק ,חש"ק .)253-252 'DU
80ר' קהלתז',יט .מספרזההיהגם במועצותהעירוניות שלהעריםההלניסטיות .ראףלציין,שיוסףבןמתיתיהו
בהיותו שליטבגליל מנה שבעהשופטים ככלעירועיר( .ר' מלחמתהיהובים ב ,כ ,ה)ישו הבטיחלשליחים שבבריאה
החדשה הם ישבו על שנים עשר כסאות לשפוט אח שנים עשר שבטי ישראל (מתיא .)28 ,19
81ר' בריח דמשק .14-13 ,14
82ר' סרךהיחד.8.6ישלהעיר שבסרך היחד ,21-19 ,2מזכירים הלמים אחרהכהנים ואלוהזקניםאינםמזכרים.
83ר' ברית דמשק .4,9
84ר' מלחמתבני אורבבניחושך .1,13ראוילציין ,שמקורותמימיביתשנימוריםשהזקניםהיויסודחשובכהנהגת
העם .בחשמונאים א,יא,בגשומעים,כייוחנןהלך אלהמלךבלויתציריםמזקניישראלומכהנים.בחשמונאיםא,יג,לו
מסופר ,שהמלך דמטריוס שלח אגרת ל"שמעת הכהן הגדוללזקנים ולעםהיהודים" .יוסףבן מתתיהו טסטרכי הוא
בחרבשבעים אנשים חכמיםמןהזקנים והסמירםמושלים עלהגליל(ר' מלחמתהיהודיםב ,ח) .ר' גםמחי .12 ,16
כי
לוקס .66 ,22
85רבין סובר ,שהמושגים" :מושב כל המחנות" ו"מושב כלערי ישראל" ,המופיעים בברית דמשק ,זהים למושג
"מושב הרבים" (ר' ספרו.6 :ק .(Qumran Studies
86ר' סרך היחד .23-16 ,6
87ר' שם .1 ,6יוסףבן מתתיהו אומר ,שהאטיים אעם שופטים בפחות ממאה (ר' מלחמת היהבתם ב ,ח ,ט).
88ר' שם .3 ,5ור'דבריליבטבספרומגילתהסרכים עמ' .111ישלהעירשליכטסובר שב"מח~בהרבים" לאלקחו
חלק כל חברי הכת( .ר' ספרו הנ"ל עמ' .)143-142ראוי להפנות תשומת הלב להקבלה המסוימת שישבין שלוש
הרשתות היסוד שבפוליםהיונית לגורמים החשובים ,שפעלו בחברת הכח :רשויות היסודבפולים היו :אספח העם,
המנעצהוהפקידות .ובכת שמענו על "מושב הרכים" על "עצתהיחד" ועל המבקרוהפקיד( .ר' אנציקלופדיה עברית,
.עמ' )467-457
ערךיק
303
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עח(
ברוך שרביט
ניסן-סיון תשל"ט[]10
שלטונם ולצמצם את סמכויותנציגי העם.ינאי המלך ,לפי סברת ובליטת ,בטל את "חבר
היהודים" .והורדוסהוציאלהורג אתרובחבריהסנהדריןמיד לאחרעלותולשלטון ,ואף אסר
על העםלכנס אספות" .רב צעיר" אומר ,90שעם התעצמות השלטון של המלכים החשמונאים
הלך והתרוקן "חבר היהרתם" מתוכנו.
אופי הנהגת הכת אף הוא נבדלמאופי ההנהגה של העם באותה תקופה .הכת היתה בעלת
שלטק תיאוקרטים ,ואילו השלטכן בעם בסוףימי ביתשני לא המק נעלצביון זה.
קונוסףשייחד את הנהגת הכת ,הוא העסוקבעניני הרוח ע"יגורמיםשוניםבהנהגתהכת.
המנהיגים הראשיים של הכתהיו רועיה הרוחניים ,אשר הורו לעדה את תורתם ,אולם גם
המשכילוגםהמנהיגים,שעקרעסוקםהיוהעניניםהארגוניים,טפלו,כפישראינולעיל,בהקנית
ידע לבני הכת.
הכת סברה ,שאין מקום למנהיגות המבטלת את העדה .בעלההודיות אומר" :ואנחנוביחד
נועדנו" .91במלים אלו הוא מביע בברור את הכרתו שהואובני עדתו נועדו יחד לבצע את
המשימה .בעל ההודיות אף מדגיש שהודות להצטרפותו לכת הוא זכה בסגולותיו .93ההוכחה
הברורהביותר לדעת הכת ברבראי התנשאות ההנהגהעלפני העדההיא החפיפה שמוצא בעל
ההודיותביןסגולותיולסגולותכללהכת .הוארואה אתעצמו כנבחרת.והואמציין שגם העדה
וצא נבחרת .95הואזכהלגלם הרזים,96וגם הכתזבתה שהאל הראהלה "אתכל אשרלא (ראה
כולב) שר קדם" 97מענין שבעלההודיותאף משתמשבמושגיםשווים בדברועלעצמוובדברו
על כללהכת .על עצמו הוא אומר" :ובגבודתכה אשוחחה כולהיום" .98ועל העדה הוא אומר
"ונגבורות(יכה יש)וחחולאין השבת" .99על עצמו הוא אומר" :ותשימיני כמגדלעוז כחומה
נשגבה"80י .ובדמוי דומה הוא מתאר את הכת" :ואהיה כבא בעיר מצור ונעת בחומה
נשגבה"!0י .לשם השלמתעניןזהמן הרלףלהזכיר שוב את החפיפה,שציינולעילביןתוארי
מנהיגי הכת לתוארי העדה.
89ר' ספרו :הורדוס המלך האקם ופועלו ,מוסד ביאליק ,1960 ,עמ' .154
90ר' ספרו :תולדות ההלכה ,חלק רביעי ,עמ' .130-129
נ 9ר' מאמריג הכהן ככת מדבר יהודה" ,בית מקרא" ,ג(ע) ,תשל"ז.
92ר'הידיות קטע .6 ,10
93ף שם.5 .6
94ר' שם .5-3 ,11
95ר' שם .23 ,15
96ר' שם נ ,נ.2
97ר' שם .11 ,13
98ר' שם .6 ,11
99ר' שם .12 ,6
100ר' שם .8 ,7
101ר' שם .25 ,6
304
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il