טומאה וטהרה לפי כת מדבר יהודה (pdf)

פברואר 2, 2010 · מאת ברוך שרביט · בית

‫תשרי‪-‬כסלו תשמ"א‬

‫בית מקרא )פד(‬

‫טומאהוטהרהלפיכתמדבריהודה‬
‫מאת ברוך שרביט‬

‫הדיון בטומאה וטהרה תופס מקום נכבדביותרבכתבי כת מדבריהודה‪.‬ענייןזה‬
‫נדון בכל אחד מכתבי הכת‪ ,‬העוסק בהלכות ותקנות‪ .‬ההתייחסות לנושא זה היא‬
‫מפורטת ומקיפה יותר מכל התייחסות הלכתית אחרת‪ ,‬הנמצאת בכתבי הכת‪ .‬יש‬
‫לציין‪ ,‬שבתקופת בית שני "פרצה טהרה בישראל"‪ .1‬ווים אומר‪ ,2‬כי בימי‬
‫החשמונאים ראו בשמירת הטהרה מעין חומת ברזל‪ ,‬המפרידהבין ישראללגויים‪.‬‬
‫ההתעסקותבדיני טומאה וטהרההיתה חשובהבעיניחכמיםגםבתקופות אחרות‪,‬כפי‬
‫שמעידההעובדה‪ ,‬שסדרטהרותהואהגדול שבששתסדרימשנה‪,‬וכפי שמראה אמרת‬
‫ם ואהלות" ‪,3‬‬
‫ראב"עלר' עקיבא‪" :‬מהלך אצל אגדה כלך מדברותיךולך אצלנגעי‬
‫ההתעסקות הנרחבת בטומאה וטהרה מובנת לאור ההזהרה שמזהירה התורה שיש‬
‫להיטהר לפני האל‪ ,4‬ולאור הדעה‪ ,‬שהיתה רווחת בקרב חכמים‪ ,‬האומרת‪" :‬נקיות‬
‫מביאהלידיפרישות‪ ,‬פרישות מביאהלידי טהרה‪ ,‬טהרה מביאהלידיחסידותוכו'"‪.5‬‬
‫בעבודהזו נברר מההיו הדעותוהמניעים של כת מדבריהודה‪ ,‬שהביאו להחשבה‬
‫הרבה שהיא החשיבה אתעניין טומאה וטהרה‪ ,‬ומההיוחידושיה בתחוםזה‪ .‬לצורך‬
‫בירורים אלהנדוןתחילהבדברי הכתעל טומאה וטהרה‪,‬המצוייםבכל אחדמכתביה‪,‬‬
‫העוסקים בנושא זה‪.‬‬
‫במגילת ברית דמשק נזכרים הפרטים הבאים בעניין טומאה וטהרה‪ :‬טימוא‬
‫המקדש‪6‬יכוללהיגרםע"י שכיבת אדם עם אשה‪ ,‬הרואה אתדם זובהל‪,‬וע"ינישואי‬
‫אדם עם בת אחיו או עם בת אחותו‪.8‬‬
‫‪1‬‬

‫‪3‬‬
‫‪5‬‬

‫שנתיג‪ ,‬ע"א‪,‬‬
‫‪ 2‬ראהספרו‪:‬דורדורודורשיו‪,‬וילנה‪ ,‬תרע"א‪ ,‬עמ' ‪.103‬‬
‫‪ 4‬ראהויקרא כ"ז‪,‬לן י"א‪,‬מד; במדבר ה'‪,‬ג; ל"ה‪,‬לד‪.‬‬
‫חגיגהיד‪ ,‬ע"א‪.‬‬
‫ענודה זרה כ‪ ,‬ע"ב‪ .‬ראוי בעניין זהלציין שבעל "החנוך" אומר‪" :‬אפשר שהטומאהתויק אל‬

‫הנפשוכו"' (מצוהקג"ב)‪.‬‬

‫‪ 6‬ראה ברית דמשק ‪ .19-15 ,4‬טמוא המקדש הוא‪ ,‬לדעת מחבר ברית דמשק‪ ,‬אחד משלוש‬
‫המצודות‪ ,‬שפרשבליעללרגליישראל‪.‬ייתכן‪ ,‬שבעלברית דמשקמזכיר אתהזנות‪ ,‬אתההת ואת טמוא‬
‫המקדש כשלוש המצודות‪ ,‬משום שחטאים אלההיו נפוצים בזמנו‪ ,‬ואולי גם מסבהזו הוא הזכיר את‬
‫אותם מקריםספציפיים שבשלושת התחומים הנ"ל‪.‬מעניין שגם בעלצוואות השבטים מדגישבמיוחד‬
‫אתהזנות (ראה צוואתראובןה‪ ,‬ה;ו‪ ,‬א; צוואתשמעוןה‪,‬גועוד)‪ ,‬ואת החטאבהון (ראהצוואתלוייד‪,‬‬
‫ו; צוואת יששכרו‪ ,‬א ועוד)‪ .‬בעל ספר צוואות השבטים רואה אף הוא את הזנות ואת ההון כחטאים‬
‫הקשורים בבליעל (ראה‪ ,‬למשל‪ ,‬צוואת ראובן ד‪ ,‬ו‪-‬יא)‪.‬יש להדגיש‪ ,‬שבעלברית דמשקהוסיף את‬
‫החטא שלטמוא המקדש‪,‬בוהרחיב אתהדיבוריותר מאשרביתרהחטאים‪.‬‬
‫‪ 7‬ראהברית דמשק ‪ .7,5‬וראהויקרא ט"ו‪,‬יט‪.‬‬
‫‪ 8‬ראהברית דמשק ‪.8,5‬איסורזההואחידוש שלכעלבריתדמשק‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )פד(‬
‫[‪]2‬‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשמ"א‬

‫ברוך שרביט‬

‫טמוא "רוח קדשיהם" נגרם ע"יגידוף חוקי הברית‪.9‬‬
‫ישלהינזר "מהון הרשעה הטמא"‪ .‬הוא ההון‪ ,‬שנלקח‪-‬שלאכדין מאוצר המקדש‬
‫ומכסף‪ ,‬שהוא חרם לאלהים‪.10‬‬
‫החוטא יובדלמן הטהרה‪.11‬‬
‫איןלהיטהרבמים מלוכלכים ולא במים שבכלי ולא במיםשנקוובבקיע שבקרקע‬
‫או שבסלע‪.12‬מיםאלהנטמאים אםנוגעבהם אדם טמא‪.13‬‬
‫אין לשלוחבידי איש טמא עולה‪ ,‬מנחה ולבונה‪,‬כי עי"כ ייטמא המזבחת‪.‬‬
‫אדם‪,‬שבגדיואינםנקיים‪ ,‬אליבואל"בית השתחוות אל"‪,‬כיהואיגרום להשבתת‬
‫העבודה ‪.!5‬‬
‫‪ 9‬ראה שם ‪ .13-11 ,5‬לדעת הכת‪,‬לשוןחוליןולשוןגערהפוגעיםגם בקדושת השבת(ראהברית‬
‫דמשק ‪.)12 ,11 ;18-17 ,10‬ישלהעיר‪,‬שיוסףבן מתתיהו מספר‪,‬כי בשעת הסעודה שלהאסיים"אין‬
‫קולוצוחהמחלל את הדממה" (מלחמותהיהודיםב‪ ,‬ח‪,‬ה)‪.‬‬
‫‪ 10‬ראהברית דמשק ‪ .16-15 ,6‬הביטוי‪" ,‬הון הרשעה הטמא" רומז לדעה‪,‬הנזכרתבסרךהיחד‪,‬‬
‫שהחטאים מוסריים גורמים לטומאה‪ .‬נושא הטומאה מודגש גם בקטע הדן בחובות‪ ,‬המוטלים על‬
‫המצטרף לכת (ברית דמשק ‪ ,)6 ,7-8 ,6‬בו מספר ההוראות הקשורות בטומאהגדול מכל מספר של‬

‫הוראותבנושא אחר‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ה‬
‫‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫את‬
‫הרחקת‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ש‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ז‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ק‬
‫מ‬
‫ג‬
‫ש‬
‫ו‬
‫מ‬
‫א‬
‫ט‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ן‬
‫י‬
‫י‬
‫צ‬
‫מ‬
‫בסרך‬
‫‪ 11‬ראה שם ‪ ,9‬ביטוי‬
‫היחד בפרשת העונשים (‪ .)25 ,7-24 ,6‬הוא רומז לרעיון‪ ,‬שחטא גורם לטומאה‪ .‬לדעת הכת‪,‬יש‬
‫להרחיק מקרבה כלגורם טמא‪ ,‬הואילוהיא בבחינת "בית תורה" (ברית דמשק ‪ )10 ,20‬ו"בית קודש"‬
‫(סרךהיחד ‪,6-5 ,8‬ועוד)‪.‬‬
‫‪ 12‬ראה שם ‪ .13-10 ,10‬שכן‪,‬אין טמאיכול להטהר אלא במקוהמים שיש בו ארבעים סאה‬
‫(משנהמקוואותב‪,‬א)‪.‬ישלהעיר‪,‬כיבחורבותקומראןנמצאושרידים שלמקוואותרבים‪ .‬כמהחוקרים‬
‫סוברים‪ ,‬שהם היו לצורך טהרה (ראה ‪8. de Vaux, Archaeology and the Dead Sea Scrolls,‬‬
‫‪. 131-132‬קק ‪ .(Oxford University Press, 1973,‬בקשרלטבילהישלציין‪,‬כיבעלאיגרתאריסטיאס‬
‫ממסר‪,‬כי שבעים ושניים הזקתם שתרגמו את התורהליווניתהיו‪ ,‬כמנהגם של ישראל‪ ,‬רוחצים את‬
‫ידיהםבים ומתפללים‪.‬אלון אומר‪,‬כיבימיביתשניהיושנהגולהיטהרלתפילהעל‪-‬ידירחיצתידיים‪,‬‬
‫והיו שהחמירו וטבלו את כל הגוף (ראה ספרו‪ :‬מחקרים בתולדות ישראל‪ ,‬הוצאת הקבוץ המאוחד‪,‬‬
‫תשכ"ז‪,‬עמ' ‪.)156‬מדברייוסףבןמתתיהועלהאסייםניתןללמוד‪,‬כיהםההמירויותרמאחריםכעניין‬
‫הטבילה‪,‬שהרי הםנהגולטבוללפניהסעודהותפילה ולאחר שעשו אתצרכיהם‪,‬וכן הםטבלו אתגופם‪,‬‬
‫כאשרבוגריםנגעובצעירים מהם (ראה מלחמותהיהודים ב‪ ,‬ח‪ ,‬ה‪ ,‬ט‪,‬י)‪.‬‬
‫‪ 13‬ראהברית דמשק ‪ .13 ,10‬ונמצא במקוואות א‪ ,‬א‪" :‬מיגבאים שתה טמא ושתה טהור טמא"‪.‬‬
‫‪ 14‬ראה ברית דמשק ‪ .20-18 ,11‬הכותב מתבסס עלמשלי ט"ו‪ ,‬ח‪ .‬ושוב נמצאבדבריבעלברית‬
‫דמשק קשרבין טומאהלחטא‪.‬‬
‫‪ 15‬ראה בריח דמשק ‪ .23-21 ,11‬בורוס סובר‪ ,‬שהמדובר בהפסקת התפילה ביום השבת (ראה‬
‫ספרו‪. Franck, Robert Laffont, :‬ז‪.‬א ‪~. Glotz 61‬נ ‪Les Manuscrits de !8 mer morte, par‬‬
‫‪. 112-!13‬קק‪ .)1956,‬ישלהעיר‪,‬כי בהלכות שבתשבברית דמשק נאמר‪ ,‬שאדםלאילבשביום השבח‬
‫בגדים צואים (‪.)4-3 ,11‬יוסףבן מתתיהו מספר‪ ,‬שהאסיים הקפידו על לבושנקי בעתהתפילה‪ ,‬הם‬
‫רחצו את בשרם לפני הסעודה והתפילה ולבשובגדי קודש‪ ,‬אותם הם הסירו לאחר הסעודה והתפילה‬
‫ושכולעשות אתמלאכתם(ראהספרו‪ :‬מלהמותהיהודיםכ‪,‬ח‪,‬ה)‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשמ"א‬

‫בית מקרא )פד(‬

‫טומאה וטהרה לפי כת מדבר יהודה‬

‫[‪]3‬‬

‫אל ישכב איש עם אשה בעיר המקדש‪,‬כי בכך הוא יגרום לטומאת העיר‪.!6‬‬
‫אדם אל יטמא את נפשו באכילת היה ורמש אסורים‪7‬ן‪.‬‬
‫טמאים הם העצים‪ ,‬האבנים והעפר‪ ,‬שנטמאו בטומאת אדם‪,‬וכן טמאים המסמר‬

‫והיתד‪ ,‬המצויים בכותל של בית בו מוטל מת‪.!8‬‬

‫בעל נגע יוסגר ע"י הכהן‪9‬ן‪.‬‬
‫העיוןבדבריםהנ"ל מראה‪,‬כיבעלמגילתבריתדמשקהתייחסבדבריועל הטומאה‬
‫לשני סוגי הטומאה הקיימים‪" :‬טומאת הקדושות"‪ ,‬הנגרמת ע"י אכילת מאכלים‬
‫אסורים וטמאים‪ ,‬ו"טומאת הגויות" (טומאת הגוף)‪ .20‬ביחסלסוגהשניהזכיר מחבר‬
‫המגילה מטומאת המין‪ ,‬מטומאת המתים ומטומאת הנגעים‪ ,‬הם שלושת התחומים‬
‫הקיימים בסוגזה‪ .‬יוצא‪ ,‬שבדבריו הקצרים על הטומאההקיף מחבר המגילה את כל‬
‫הסעיפים שבטומאה‪.‬ישלציין‪,‬כיעיקרדבריובנושאזהנסבועל הטומאההפולחנית‬
‫ומקצתדבריוהתיחסולטומאההמוסרית‪.‬‬
‫החידושים שלמגילתברית דמשקבעניין טומאה הם האיסור לבוא במגעמיני עם‬
‫אשהבעיר המקדש‪,‬והאיסורלהינשא לבת אח אולבת אחות‪.‬יתרהפרטים‪ ,‬העוסקים‬
‫בענייני טומאה‪,‬שהזכיר מחברהמגילהבאובחלקםלהבליט אתהחשיבותשיחסה כת‬
‫מדבר יהודה לנושא הטהרה‪ ,‬ובחלקם באו להדגישעניין ספציפי הקשור בטומאה‪,‬‬
‫החשובבעיני הכת‪.‬‬
‫הדברים‪ ,‬הנזכרים בסרך היחד ביחס לטומאה וטהרה‪ ,‬שונים באופיים‬
‫מאלההנזכריםבבריתדמשק‪.‬בסרךהיחדמדוברבעיקרעל טהרהמוסריתומעטמאוד‬
‫מדובר על טהרה פולחנית‪,‬ואילובברית דמשק דוברבעיקר בטומאהפולחנית‪ .‬בעל‬
‫סרך היחד בדיונו בטומאה וטהרה מתמקד במספר קטן של נושאים בהם הוא דן‬
‫בהרחבה‪ ,‬בשעה שבעל ברית דמשק מתייחס לקשת רחבה של נושאים הקשורים‬
‫בטומאהוטהרה‪,‬ומדברבקיצורנמרץעלכל אחדמהם‪.‬‬
‫הדעה העיקרית של סרך היחדבעניין טומאה וטהרה מציינת שהטומאה קשורה‬
‫בחטא‪ .‬הנתון למרות רוח האמת הוא טהור ו"מתעבכולגלולי נדה"‪,‬והנתוןלשלטון‬
‫רוח עולה הולך ב"דרכי נדה"‪.21‬‬

‫‪ 16‬ראה שם ‪ .1 2 ,12‬במגילת המקדש נאמר‪,‬כי אדם ששכב עם אשתו לא יבוא אל "כולעיר‬
‫המקדש" (מה‪ .)11 ,‬נראה‪ ,‬שהיסודלאיסורזה הוא הנאמר בשמותי"ס‪ ,‬י‪-‬סו‪.‬ראוילהזכיר‪,‬כי בספר‬
‫יובלים נמצאאיסור לשכב עם אשהביום השבת(נ‪,‬ח)‪.‬‬
‫‪ 17‬ראה שם ‪.12-!1 ,12‬יוסףבןמתתיהו מספרשהאסיים‪,‬המזוהיםע"ירובהחוקריםכאנשיכת‬
‫מדבריהודה‪ ,‬עמדובניסיוןוהעדיפו למות מאשרלציית לבקשתמעניהם "לטמא את בשרם בדבר אשר‬
‫לאיאכל" (מלחמותהיהודיםב‪ ,‬ח‪,‬י)‪.‬‬
‫‪ 18‬ראהברית דמשק ‪ .!8-15 ,12‬וראהמגילת המקדש מט‪.7-5 ,‬‬
‫‪ 19‬ראהברית דמשק ‪ .7-4 ,13‬פיסקהזו‪ ,‬הדנהבעניין הנגע‪ ,‬באה בעיקרהלציין שגם אם מדובר‬
‫בכוהןעתי‪ ,‬שהמבקרנאלץללמדו‪,‬יהיהזההכוהן אשריסגיר אתבעלהנגע‪,‬כיכןציוותההתורה‪.‬‬
‫‪ 20‬ראהד‪.‬צ‪,‬הופמן‪ ,‬ספרויקרא‪,‬מוסד הרבקוקתשי"ג‪,‬כרך א‪ ,‬עמ'רי"ב‪,‬רי"ט‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )פד(‬
‫[‪]4‬‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשמ"א‬
‫ברוך שרביט‬

‫ישלציין‪,‬כי גם במקרא נזכר קשרבין טומאה וחטא‪ .22‬ליכט סובר‪,23‬כי הקשר‬
‫מהותי‪ .‬נראה‪ ,‬שאחד הגורמים לדעת הכת בדבר הקשר ההדוקשבין החטא לטומאה‬
‫הוא הכתוב במקרא‪ ,‬שהרי נאמר במקרא שהחטאים הכבדים‪ ,‬עבודתאלילים וזנות‪,‬‬
‫מטילים טומאה בחוטא‪ ,24‬אלא שהכת הרחיבה תפיסהזו באומרה שכל חטא גורם‬
‫לטומאה‪ .‬פעלהכאן‪ ,‬כנראה‪,‬גם הדעה שהחטאגורם לטומאהמוסריתהטעונה טהרה‪,‬‬
‫כשם שהגורם הטמא מבהינהפולחניתמביא לטומאה‪ ,‬שיש לטהרהבמים‪ .‬לאורזאת‬
‫מובן הנאמר בכתבי הכת על טהרה באמצעות הרוח‪" :‬ולטהרו ברוח קודש מכול‬
‫זעליו רוח אמתכמי נדה מכול תועבות שקרוהתגוללברוח נדה"‪.25‬‬
‫עלילות רשעהוי‬
‫הכתמדגישה‪ ,‬שטהרהלאתיתכןבלעדי הצטרפותלכתובלעדיציותלצוויה‪26‬וכןהיא‬
‫אומרת‪ ,‬שהטבילה במים לא תטהר את הטמא כל עוד הוא לא טוהר מטומאתו‬
‫המוסרית‪" :‬אליבוא במים לגעת בטהרת אנשי הקודשכיא לוא יטהרוכי אם שבו‬
‫מרעתם כיא טמא בכול עוברי דברו" ‪.27‬‬
‫ההשלכה המעשית של הדעה היסודית של הכת‪ ,‬שחטא גורם לטומאה‪ ,‬היתה‬
‫הדרישה להיבדל מחוטא‪ .‬המצטרף לכת נדרש "להבדל מכול אנשי העול‬
‫ההולכים בדרך הרשעה"‪ .28‬ההבדלות של הכת מסביבתה והליכתה למדבר באה אף‬
‫היא גם מסיבה זו‪.29‬‬
‫‪ 21‬ראה סרך היחד ‪ .15 ,11 ;18-17 ,8 ;3-2 ,7 :20-19 ,5 ;10 ,4 ;6-5 ,4‬קשרבין חטא‬
‫לטומאה נשמע‪,‬כפי שראינולעיל‪ ,‬גם בברית דמשק ראה‪ ,‬למשל‪ .21 ,9 ,‬והואמצוי גםבהודיות ראה‪,‬‬
‫למשל‪ .21 ,3 ,‬והוא נמצא גם בספריובלים ראה‪ ,‬למשל‪ ,‬כ"א‪ ,‬כא‪ .‬והואנזכר גם בברית ההדשה ראה‪,‬‬

‫למשל‪,‬מתי ‪ .20-11 ,15‬בקטעזה נאמר‪,‬כיישולאדקדקבמצותנטילתידים‪,‬כפישהואהקפידעלאי‬
‫עשיית חטא‪ ,‬המטמאת את האדם‪ .‬אנשי כת מדבר יהודה הקפידו שלא לחטוא והקפידו‪,‬כפישראינו‬

‫לעיל‪,‬עלרחצה‪.‬‬
‫‪ 22‬ראה‪ ,‬למשל‪,‬ויקרא ט"ז‪,‬ל;ירמיה ל"ג‪ ,‬ח;יחזקאלל"ו‪,‬כח‪.‬‬
‫‪ 23‬ראהספרו‪:‬מגילתהסרכים‪ ,‬מוסדביאליק‪ ,‬תשכ"ה‪ ,‬עמ' ‪.76‬‬
‫‪ 24‬ראהבראשיתל"ד‪,‬יג‪,‬בז;ויקראי"ח‪ ,‬כד‪,‬ל;דברים כ"ד‪,‬ד;ירמיהב'‪,‬זועוד‪.‬‬
‫‪ 25‬סרך היחד ‪ .22-21 ,4‬וראה הודיות (ליכט) ‪ ;12 ,16‬קטע ‪ .14-13 ,2‬ישלציין‪,‬כייוחנן‬
‫המטביל אומר‪" :‬הןאנכי טובל אתכם במים לתשובה והבא אחרי חזקממני אשרקטנתי משאתנעליו‬
‫והואיטבל אתכם ברוח הקדש ובאש"(מתי ‪.)11 ,3‬‬
‫‪ 26‬ראהסרךהיחד ‪.8-6 ,3‬‬
‫את‬
‫הכת‬
‫מה‬
‫ו‬
‫נ‬
‫י‬
‫כ‬
‫בשם‬
‫עצמם‬
‫‪ 27‬ראה שם ‪,3 ;14-13 ,5‬‬
‫ת‬
‫א‬
‫ז‬
‫ר‬
‫ו‬
‫א‬
‫ל‬
‫משום‬
‫‪.6-4‬‬
‫ן‬
‫ב‬
‫ו‬
‫מ‬
‫"שבי‬
‫אנשי‬
‫פשע" (ראה הודיות ‪ ;6 ,6 ;9 ,2‬סרך היחד ‪ ;20 ,10‬ברית דמשק ‪ .)5 ,2‬גםיוחנן המטביל דרש מהבאים‬
‫לטבול שתחילהישובו מדרכם הרעה (ראה לוקס ‪.)14-7 ,3‬יוסףבן מתתיהו מספרכייוחנןהמטביל‬
‫קרא ליהודים לעשות מעשים טובים "מפני (שרק) בדרךזו הטבילה נראית ראויה להתקבל לפניו"‬
‫(קדמוניות[שמחוני]יח‪ ,)117 ,‬וראהד‪ .‬סלוסר‪,‬יוחנן המטבילוכת מדבריהודה‪,‬יהדותומקורותהנצרות‪,‬‬
‫ספריתהפועלים תשל"ט)‪.‬‬
‫‪ 28‬סרךהיחד ‪ .11-10 ,5‬ראהגם ‪.13 ,8 ;1 ,5‬‬
‫‪ 29‬ראה שם ‪.13 ,8‬ייתכן שבהליכתם למדבר הםביקשוגםלקיים את הנאסרבישעיה מ'‪,‬ג‪.‬טלמון‬
‫סובר‪ ,‬שהליכתם למדבר באה עקב המתיחות שהיתה בינם לבין אנשי סביבתם (ראה ‪Scripta‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשמ"א‬

‫בית מקרא )פד(‬

‫טומאה וטהרה ~‪ ?D‬כת‪.‬מדבר יהודה‬

‫[‪]5‬‬

‫הדעה‪ ,‬שחטא‪,‬גורםלטומאה‪ ,‬מסבורה‪,,‬גם‪,‬אתהעקרון שבשיטתהעונשים של הכת‪,‬‬
‫הקובע את אורך פהק הזמן‪ ,‬שהחוטא מובדל מבטהרת הרבדם"‪,‬לפי חומרת החטא‬
‫‪.‬‬
‫‪. .‬‬
‫שחטא חבר הכת‪.30‬‬
‫‪. .,..1‬‬
‫‪'( .‬‬
‫השלבים‪ ,‬שהמועמד‪,‬להצטרפותלכתנתץימלץבור;באיםלהכתיראותולחייהטהרה‬
‫שבכת‪,‬שהרי הכת רואה את עצמהכ"ב?ת‪,,‬קודש‪.31-‬‬
‫שלב המועמדמזדכך‬
‫י‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ב‬
‫יותרמעוונותיו‪,‬ולפיכך הוא רשאי'להתקדם עודבדרך השתלבותו'(בחוי הכת‪ .‬בשלב‬
‫הראשון נאסרעל המועמדלנגע בנטהרת הרבים"‪ ,‬בשלבהשני הוא רשאי כברלנגע‬
‫ב"טהרת הרבים"‪ ,‬אך נאסר על?ו‪.‬לנגע בממשקה הרבים";‪.‬ולאחר תום השלב השני‬
‫הוא נעשה חבר הכת_לכל דבר‪.,‬ורכושו נמסרלחלוטין לרשות הכת‪.32‬‬
‫הנאמהלעילמורה‪:,‬שקיימתזיקה‪,‬בון‪.‬הענ?ינים השומם שבסרךהיחד‪,‬המתייחסים‬
‫לטומאה וטהרה‪(..‬הדעה‪.,‬שחטא‪,‬גורם לטומאההיא‪,‬הרעיון העיקרי‪ ,‬ממנומתחייבת‬

‫קיל‬

‫הדעה שטהרה פולחנית לא תביא לטהרתהיחיד כל עוד הוא לא טוהר גם מבחינה‬
‫מוסרית‪ .‬הבדלות אנשילהכת מסביבתם‪ ,‬הבדלת החוטא מהעדה ושלבי ההבדלה של‬
‫המצטרף לכתאף הםקשוריםברעיון שחטאגורםלטומאה‪.‬‬
‫נמצא‪ ,‬שהטהרההיתהגורם שהטבוע אחחותמו עלחייהכת‪.‬רישומוניכר במסכת‬
‫הרעיונות של הכת ובחיים החברתיים שלה‪.33‬‬
‫ההקפדה הרבה של הכת על טומאה וטהרהסייעה‪ ,‬ללא ספק‪,‬לליכודחברי הכת‪.‬‬
‫ביטוילגיבוש הכת נשמעבכינויים'"יהד"‪4‬ןו"בית קודש‪,35-‬המופיעים בסרךהיחד‪.‬‬
‫‪.(Hierosolymitana 1‬פילון האלכסנדרוני אומר‪,‬כיהאסיים "קובעים את‬
‫]‪. 166‬קק ‪,Jerusalem,‬י‬
‫דירתםביחודבכפרים ומתרחקיםמןהעריםבגללמעשי העולהמיוחדיםלשליטיהעיר‪ ,‬ומתוך פחדפן‬
‫תדבק גם בנפשם המחלה הממארת הקשה אשרלבני סביבתם‪ ,‬כדרךהאויר הנשחתוהנפסד" (עלחרות‬
‫הצדיק‪,‬בתרגומו שלמ'שסיין‪ ,‬מרקשנים‪-‬עשר)‪.‬‬
‫‪ 31‬ראה שם ‪.6-5_,8‬‬
‫‪ 30‬ראהסרךהיחד ‪.25,7-24 ,6‬‬
‫‪ 32‬ראה שם ‪ .23-,4,6 ;22-7 ,5‬וראהדברירשליוסףבןמתתיהועלקבלתמועמדלכתהאסיים‬
‫(מלחמותהיהודים [שמחונ?]‪:‬ב‪ ,‬ח‪,‬ז)‪ .‬לקבלהמעניינתישבין הנאסרעלקבלתמועמדלכתמדבריהודה‬
‫לנאמרעל קבלת מועמד לחבורתהפרושים‪ .‬המועמדלהצטרפותלחכורהזוחייבלעבורשלושהשלבים‪,‬‬
‫הנבדליםזה מזה בדרגת הטהרה (ראהליבט‪ ,‬מגילת הסרכים‪ ,‬עמ' ‪:299=294‬חייםרבין‪,‬היחדהחבורה‬
‫והאפיים‪,‬עיונים במגילות מדבריהודה‪ ,‬הוצאת החברה לחקר המקרא‪ ,‬עמ' ‪.)122-104‬ליברמן מפנה‬
‫את תשומת הלב שבכתוב על קבלת המועמד לכת מדבר יהודה ובכתוב על קבלת מועמד לחבורת‬
‫הפרושיםיש שימושי לשקדומים ראה ‪0 50 called Dead 508‬א‪ 1‬ת] ‪0 Discipline‬אז ‪8.Liberman,‬‬
‫‪ ~Manual orDiscipline, 7.8.]. 71, 1952‬ראוילציין‪ ,‬שבתקופת הנצרות הקדומה חויב המתנצר‬
‫לעבור תקופת הכשרה‪ ,‬שנמשכה שלוש שנים בהן המועמדים למדו את עיקרי הנצרות (ראה‬
‫אנצקלופדיהחנוכית‪,‬כרךד‪,‬מוסדביאליק‪ ,‬עמ' ‪.)131‬‬
‫‪ 33‬לדעת פלוסר‪,‬חיי השתוף של חברי הכת באו כדי להבטיח שמירהיעילה על הטהרה (ראה‬
‫‪.‬‬

‫‪0..)119-628,‬מ ‪"0=Qumran, Journal Of World History, Volume %1,‬‬
‫‪ 34‬ראהלמשל‪,‬סרךהיחד ‪.1,5‬‬

‫‪22‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.Plusser, Social Message‬ם‬

‫‪ 35‬ראה שם ‪.6 ,8‬‬
‫‪22‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשמ"א‬

‫בית מקרא )פד(‬

‫ברוך שרביט‬

‫[‪]6‬‬

‫ישלציין‪,‬כי בתקופתביתשניהיוחכמיםוכתיקנו תקנותמסוימותבעניין טומאה‬
‫וטהרה בעיקר בשל דאגה לאומית אוכלכלית שהטרידה אותם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬התקנה של‬
‫יוסיבן יועזר ושליוסף בןיוחנן בדבר טומאת "ארץ העמים" באה‪ ,‬לדעתחיים‬
‫טשרנוביץ‪ ,‬בעיקר מטעמיםלאומיים‪ .‬הוא סובר‪ ,'6‬שתחילה התכוונו במושג "ארץ‬
‫העמים" לאזורים בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬המיושביםבנוכרים‪,‬ותיקנו תקנהזוכדילהניא את‬
‫היהודים מלהתיישב בקרבם‪ ,‬פן ילמדו ממעשיהם‪ ,‬אולם בתקופת הורדוס אמרו‪,‬‬
‫שמושג זה מתייחס לארצות שמחוץ לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬וביקשו ע"י נך להמעיט את‬
‫הבריחה מארץ‪-‬ישראל‪ .‬כן התקנה של יהושע בן פרחיה‪ ,‬כי חטים שהובאו‬
‫מאלכסנדריה הן טמאות‪ ,‬באה‪ ,‬לדעת טשרנוביץ‪ ,‬כדי להגן על החקלאים‬
‫בארץ‪-‬ישראלשגידלו תבואה‪.‬וכן ההחמרה שהחמירבית שמאיבדיני טומאה באה‪,‬‬
‫לדעתו‪ ,‬גם כדי להבטיח את ההתבדלות של היהודים מן הנוכרים‪ ,‬שלא יתבוללו‬
‫היהודים בקרבם‪ .37‬קשהלומר‪ ,‬שאף כתמדבריהודההחמירהבטומאהוטהרהגםכדי‬
‫למנוע מחבריה מגע עםאנשיהסביבה שלאיושפעו מהם‪.‬הואילוהיוגורמיםשונים‬
‫בתחום דרךחייה ובתחום תורתה שהבטיחו את התבדלותה מאנשיהסביבה‪ .‬על כל‬
‫פנים מהנאמרבסרךהיחד מתברר‪ ,‬שהתבדלותאנשי הכתמהסביבה באה בשלדעתם‬
‫היסודית‪ ,‬שהללו חוטאיםוהרי חטא גורם לטומאה מוסרית‪ ,‬כלומר שההתבדלות של‬
‫הכת הוא אמצעי לשמירת הטהרה ואין ההקפדה על הטהרה אמצעי להבטחת‬
‫התבדלותה‪.‬‬
‫במגילת הודיות‪ ,‬כבמגילת סרך היחד‪ ,‬יש התייחסות רבה לדעה‪ ,‬שהחטא גורם‬
‫לטומאה‪ .‬בעל מגילת ההודיות חוזר ומודה לאל עלשטיהרו מעוון‪ .38‬ביסודהזכרות‬
‫אלוקיימת ההכרה שהאדם מטבע בריאתו הואיצור שפל‪ .39‬טהרת האדםע"י האל‬
‫נתפסתע"י המשורר כחסד אלוה‪40‬וכתנאיליכולת השירה‪ .41‬הואמוסיףואומר‪,‬כי‬
‫הטהרה מעווןהיא הדבר החשוב הראשון שזוכהלו המצטרף לכת‪" :‬ותביאני בעצת‬
‫(בני אמתכהוחזקקנימעוון ותטהרני)"‪ .42‬לדעתו‪ ,‬עדתוהיא קדושה וטהורה‪(" :‬ורוח‬
‫קו)דשכה הניפוחה לכפר אשמה (ולטהר את בני אתמכה להיותם מש)רתים עם‬
‫צבאכה"‪.43‬‬

‫‪ 36‬ראה ספרו‪ :‬תולדות ההלכה‪ ,‬חלק ד‪ ,‬עמ' ‪.158-155‬וייס סובר‪,‬שיוסיבןיועזרויוסףבןיוחנן‬
‫גזרו טומאה על ארץ העמיםכדי למנועפיזוריהודים בארצותהגויים‪ .‬ולדעתותיקן יהושעבן פרחיה‬
‫שחטים‪ ,‬שהובאו מאלכסנדריה‪,‬הן טמאות‪ ,‬משום התנגדותולביתחוניושבמצרים‪,‬ונמצאע"יתקנהזו‬
‫שהמנחות שהוקרבו במקדשחוניוהן טמאות (ראה ספרו‪ :‬דור דור ודורשיו‪,‬וילדה תרע"א‪ ,‬עמ' ‪,99‬‬
‫‪.)125‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬

‫‪41‬‬
‫‪42‬‬

‫ראה שם עמ' ‪.314-312‬‬
‫ראההודיות(ליבט) ‪.5,6 ;21 ,3 ;32 ,1‬‬
‫‪.‬‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ראה שם ‪,10 ;24 ,3 ;23-21 ,1‬‬
‫‪;4-3‬‬
‫‪ 40‬ראה שם ‪.24,14‬‬
‫ראה שם ‪ .23-21 ,3 ;33-32 ,1‬בחכמת שלמה א‪,‬דנאמר‪,‬שהתנאילחכמההואהיעדרחטא‪.‬‬
‫‪ 43‬שם קטע ‪1;14-13 ,2‬ראה ‪.22,3‬‬
‫ש‪.5,60‬‬

‫‪23‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )פד(‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשמ"א‬

‫טומאה וטהרה לפי כת מדבר יהודה‬

‫[‪]7‬‬

‫במגילתהודיותובמגילתסרךהיחדהדיון בטומאהוטהרה מתמקדבטהרה מהחטא‪,‬‬
‫אלא שבסרך היחד נושא זה נדון בהקשריו המעשיים‪ ,‬ואלו בהודיות הוא נדון‬

‫בהקשריו הפסיכולוגיים‪.‬‬
‫הדיון בטומאה וטהרהבמגילת מלחמתבניאורבבניחושךאינונרחב‪ .‬הואמתייחס‬
‫בעיקר לטומאת המת ולטוהר המחנה של הלוחמים‪ .‬נושאים אלה הם בתחוםבירור‬
‫הדינים והנהלים הקשורים במלחמה העתידה שלבני אורבבני חושך‪ ,‬שהוא תכלית‬
‫הספר‪,‬‬

‫בהקשר לטומאת מת נאמר‪ ,‬שהכוהניםיריעו "מרחוקולואיבואו אלתוךהחללים‬
‫להתגאל בדם טמאתםכיא קדושים המה"‪ .44‬והשבים מהקרב "יכבסובגדיהם ורחצו‬
‫מדם פגרי אשמה"‪ .45‬מחבר המגילה מזכירבין יחידות השירותים את "מטהרי‬

‫הארץ"‪ ,‬שתפקידם הוא לקבור את החללים‪.46‬‬
‫בעניין טוהר המחנה נאמרכי "נער זעטוט ואשהלואיבואו למחנותם" בצאתם‬
‫למלחמה‪ ,‬ובעלי מום לאילכו אתם למלחמה‪ .48‬קביעת "יד" לשם הטלת הצרכים‪49‬‬
‫אף היא באה כדי לשמור על טוהר המחנה‪.‬‬
‫בני כת מדבריהודה הקפידו על שמירת טהרת המחנה‪ ,‬משום שהם סברו שהמחנה‬
‫שלהם הוא קדוש‪" ,‬כי מלאכי קודש עם צבאותם יחד"‪.50‬‬
‫מתברר מהנאמר לעיל‪ ,‬שבדברי מחבר המגילהבעניין טומאה וטהרהאין משום‬
‫‪47‬‬

‫‪ 44‬מלחמתבני בבניחושך ‪.7,9‬כן נמצא בספרויקרא כ"א‪ ,‬א‪-‬ואיסורעלהכוהניםלהיטמא‬
‫אוי‬
‫כמת‪ .‬בספר מקבים א‪ ,‬ה‪ ,‬סו (כהנא) מסופר‪,‬כי "ביום ההוא נפלו כהנים במלחמה בחפצם לעשות‬
‫גבורות בצאתם למלחמה באולתם"‪.‬‬
‫‪ 45‬שם ‪ .3-2 ,14‬כן מצוה אלעזר הכהן את אנשי הצבא‪ ,‬הבאים ממלחמה‪ ,‬לכבס את בגדיהם‬
‫בטרם בואםלמחנה (ראה במדגר ל"א‪,‬כא)‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫מ‬
‫א‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ק‬
‫‪ 46‬ראה שם ‪ .2-1 ,7‬ביחזקאל ל"ט‪,‬‬
‫ג‬
‫ו‬
‫ג‬
‫במלחמת‬
‫ת‬
‫י‬
‫ב‬
‫ש‬
‫את‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫ם‬
‫י‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ב‬
‫י‬
‫כדי‬
‫לטהר אתהארץ‪.‬‬
‫‪ 47‬שם ‪4-3 ,7‬ידין אומרבענייןזה‪,‬כי מהכתוב בספר במדברא'‪ ,‬ב‪-‬גלמדואנשיהכתמכללהן‬
‫לאו‪ ,‬וזאת מתוךנטייתם להחמירבעניין טומאה וטהרה ראה ספרו‪ :‬מלחמתבני אורבבני חושך‪ ,‬מוסד‬
‫ביאליק‪ ,1957 ,‬עמ' ‪ .)66‬בקשרלכךיש להזכיר‪ ,‬שיוסףבן מתתיהו בדברועלהאסיים מספר‪,‬כיהזקנים‬
‫נהגולטבל את בשרם לאחרשנגעובצעירים מהם(ראה מלתמותהיהודיםב‪ ,‬ה‪,‬י)‪.‬‬
‫‪ 48‬ראה שם ‪ .5-4 ,7‬בסרך העדה נאמר שבעלי מום לא יבואו בתוך העדה "כי מלאכי קדש‬
‫(בעצ)תם" (‪.)9-6 ,2‬ליכטסובר‪,‬שישכאן הרחבתהאיסור‪" :‬לאיבואפצועדכהוכרותשפכהבקהלה"'‬
‫(דברים מ"ג‪,‬ב)‪( .‬ראה ספרו‪ :‬מגלתהסרכים עמ' ‪ .)144‬בברית דמשק נאמר‪,‬מי משוגע לאיבוא בקהל‬
‫(‪ .)17-15 ,15‬ובתורה נמצאאיסורעלכוהן בעלמוס לשרת בקדש (ראהויקרא כ"א‪,‬יז‪-‬כג)‪.‬‬
‫‪ 49‬ראה שם ‪ .7-6 ,7‬ולא חידשבעניין זה בעל מגילתבני אור על הנאמר בספרדברים כ"גיג‪.‬‬
‫אלא שהואציין מהו המרחק שצריךלהיותבין ה"יד" למחנה‪ .‬יש להעיר‪ ,‬שיוסףבן מתתיהו מספר‪,‬‬
‫שהאסייםהיו עושים את צרכיהם בחור באדמה‪ ,‬שחפרו ביתד כמקום שומם ולאחר הטלת צרכיהם‬
‫כמוהובעפרורחצו את בשרםבמים (ראה מלחמותהיהודיםב‪ ,‬ח‪,‬ט)‪.‬‬
‫‪ 50‬שם ‪ .6,7‬ראהגםסרךהעדה ‪ .9-8 ,2‬וראהדברים כ"ג‪,‬סו‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )פד(‬
‫[‪]8‬‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשמ"א‬

‫ברוך שרביט‬

‫חידונםעקרונילגבי הכתוב במקרא‪ ,‬הוא אךהחמיריותרבאיסורשהטילעלילדים‬

‫ועלנשיםלהיכנס למחנה‪,‬ובאיסורכניסתבעלימום למחנההואהרחיב אתהאיסור‪,‬‬
‫הנזכרבתורה‪,‬עלביאתכרותשפכהבקהלהשם‪.‬‬
‫ההלכותבעניין טומאה וטהרה שבמגילת המקדש מתרכזותבעיקר בשמירת טהרת‬
‫המקדש‪ ,‬בשמירת טהרת עיר המקדש ובשמירת טהרת יתר הערימת‪.‬‬
‫כעל המגילהמציין תחילה את האנשים הבאים‪ ,‬שנאסרעליהם לבוא אל המקדש‬
‫ואל עיר המקדש‪:‬‬
‫אדם‪ ,‬שהיהלו מקרהלילה‪ ,‬לאיבוא אל "כול המקדש"‪.52‬ישלהעיר‪,‬כיקביעהזו‬
‫אינה תואמת את ההלכה‪ ,‬שאסרה עליו את הכניסה רק לחלק מתחום המקדש‪.‬‬
‫איש ששכב עם אשתו לאיבוא אלעיר המקדשא‪ .‬במקרה זה הרחיבה הכת את‬
‫איסור כניסתו לכל תחומי עיר המקדש‪.‬‬
‫עוור וכל בעל מום אחר לא יכנס לעיר המקדש‪ .'4‬ישלציין‪ ,‬שהתורה אסרה על‬
‫כוהןבעלמום לשרת במקדש‪ .‬הכתהחילהאיסורזה עלכללבעלימוםשבבניישראל‬
‫ואסרה את כניסתם לכל תחומי עיר המקדש‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ת‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫"‬
‫ו‬
‫ח‬
‫הזבאינו רשאילהיכנס‬
‫זב לאיבוא לעיר המקדש ולא ליתר הערי לפי‬
‫למחנה לוויה בלבד‪ ,‬כלומר לתחומי הר הבית‪.‬‬
‫מצורע לא יכנס לכל עיר שהיא‪ ,56‬כן קבעו חז"ל‪.‬‬
‫הכתציינה‪ ,‬שיש לקבע "יד" להטלת הצרכים במרחק שלושת אלפים אמה מעיר‬
‫המקדשת‪,‬אין תקנה כזו בהלכות חז"ל‪.‬‬
‫מגילת המקדש קבעה‪ ,‬שיש להתקין שיפודים על קיר החצר החיצונה ועל גגות‬
‫שעריה כדי למנוע חדירת עופות טמאים לתחום המקדשת‪.‬‬
‫מחבר המגילה אומר‪ ,‬שלצורך שמירת טהרת המקדש ועיר המקדש יש לאסור‬
‫הבאתאוכל ומשקהבעורות של בהמותשנזבחומחוץלבית המקדש‪.59‬הלכהזונוגדת‬
‫את ההלכה של חז"ל‪ ,‬המתירה להביא לעיר המקדש שמן‪,‬יין ומאכלים בעורות של‬
‫בהמות שלא נזבחו בעיר המקדש‪.‬‬
‫‪ 51‬במסגרת עבודהזו לאיובאדיון מפורט בהלכות אלו‪.‬דיון כזה נמצא בספרו שלירץ‪,‬מגילת‬
‫המקדש‪ ,‬הוצאתהחברהלחקירתארץישראל‪,‬ירושלים‪ ,‬תשל"ז‪,‬כרך א‪,‬עמ' ‪.263-215‬אנונסקורעל‬
‫יסודדבריידין אתהמייחד את הלכות טומאה וטהרה שבמגילת המקדש לשם השלמתבירורדברי הכת‬
‫על טומאה וטהרה‪ .‬בערמציין‪ ,‬שגםביוון נהגו להקדיש ערים מסוימותולהטיל עלתושביהן חומרות‬
‫יתרות(ראהספרו‪:‬ישראלכעמים‪ ,‬עמ' ‪.)74‬‬
‫‪ 53‬ראה שם מה‪ ;12-11 ,‬וראהברית דמשק‪.2-1 ,‬‬
‫‪ 52‬ראהמגילת המקדש מה‪.10-7 ,‬‬
‫‪ 54‬ראה מגילת המקדש מה‪ .14-12 ,‬וראה מלחמתבני אורבבני חושך ‪ ;5-4 ,7‬סרך העדה ‪,2‬‬
‫‪.9-6‬‬
‫‪ 56‬ראהשסמה‪.18-17 ,‬‬
‫‪ 55‬ראהמגילת המקדשמה‪.17-15 ,‬‬
‫‪ 57‬ראה שםמו‪ ,16- 13 ,‬וראהגם מלחמתבניאורבבניחושך‪.7-6 ,7‬‬
‫‪ 58‬ראהמגילת הםקדשמו‪.3-1 ,‬‬
‫‪ 59‬ראה שםמז‪.18-17 ,‬‬

‫‪25‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשמ"א‬

‫בית מקרא )פד(‬

‫טומאה וטהרהלפי כת מדבר יהודה‬

‫[‪]9‬‬

‫להבטחת שמירת הטהרה של הערים יש‪ ,‬לדעת מחבר המגילה‪ ,‬להקצות‬
‫מקומותנבדליםלמצורעים‪,‬לזבים‪,‬לנשיםנדותוליולדות‪.60‬בענייןזהמעירידיןכי‪,‬‬
‫לפי המקובל‪ ,‬ישבו נשיםבימינידתן בבתיםמיוחדים‪ .‬הכת החמירהיותר והרחיקה‬
‫אותן לגמרי מן הערים‪.‬‬
‫קביעת בית קברות אחד משותף לכל ארבע ערים באה אף היא להבטיח‬
‫שמירת הטהרה של העריסת‪ .‬הלכהזו באה לדעתידין‪,‬נגד ההלכה המתירה הקמת‬
‫קברים בתחומי העיר‪ .‬בעל המגילה רוצה בכך להחיל על כלל ישראל את האיסור‬
‫שלטומאת מתהחלעלהכוהן‪.‬‬
‫לדעת מחברהמגילה‪,‬אףהביתעצמו‪,‬בומוטלהמת‪ ,‬טמא שבעתימים‪,62‬לפיחז"ל‬
‫אין הבית טמא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫במגילה נאמ כי אשה שוולד מת במעיה תטמא כקבר‪,63‬אין כן דעת חז"ל‪.‬‬
‫ההלכהשבמגילה‪,‬לפיה עצמות‪,‬עורוצפורן מטמאים במגעבין אם הםמחובריםובין‬
‫אם הם לא מחוברים‪ ,‬נוגדת את דברי חז"ל‪.64‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ו‬
‫מ‬
‫הסקירה הנ"ל של הלכות טומאה וטהרה‬
‫ת‬
‫ל‬
‫י‬
‫ג‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ש‬
‫שישדינים‬
‫המקדש‬
‫בתחוםזה המשותפיםלמגילת המקדש ולברית דמשק‪:‬בשני המקומות נאמר שאסור‬
‫לשכב עם אשהבעיר המקדש‪,‬ובשני המקומותצויין שטמאהביתעצמובומוטלמת‪.‬‬
‫שתיהמגילות הנ"לנבדלות מיתר המגילות‪,‬שהוזכרולעיל‪,‬בכךשהןמתיחסותבדיון‬
‫בטומאה וטהרה לקשת רחבה של נושאים‪.‬‬
‫רוב ההלכותבעניין טומאה וטהרה שבמגילת המקדשאינן תואמות‪,‬כפישראינו‬
‫לעיל‪ ,‬את ההלכות המקובלות‪ ,‬ניכרת בדברי המחבר בנושא זה נימת פולמוס עם‬
‫בעליההלכהשבזמנו‪.65‬‬
‫ידועלנו‪,‬שבימיביתשניהיתה מחלוקתחריפהביןהפרושיםוהצדוקיםגםבעניין‬
‫טומאה וטהרה‪.66‬הצדוקיםלעגולפרושיםעלשהקפידויתרעלהמידהבטהרתכלים‪.‬‬
‫גייגרסובר‪ ,‬שהמחלוקתביןהצדוקיםוהפרושיםלאהיתהבעיקרהדתית אלאמדינית‬
‫וחברתית‪ .‬ישלציין‪ ,‬שגם לישו היתה מחלוקת קשה עם הפרושיםבעניין טומאה‬
‫וטהרה‪ ,‬הוא אמר להם‪" :‬וי לכם הסופרים והפרושים החנפיםכי מטהרים אתם את‬
‫הכוס והקערה מחוץ‪ ,‬ותוכן מלא גזל ופריצות‪ .‬פרושי עור טהר בראשונה את תוך‬
‫הכוס למען יטהר גם מחוץ"י‪ .6‬ועוד הוא אומר‪" :‬אין דבר מחוץ לאדם אשריוכל‬
‫י אםהדבריםהיוצאיםממנו המהיטמאו את האדם"‪.68‬‬
‫לטמא אותובבואואלקרבו‪,‬כ‬
‫‪60‬‬
‫‪61‬‬
‫‪62‬‬
‫‪63‬‬
‫‪65‬‬
‫‪66‬‬

‫‪67‬‬

‫ראהשם מח‪.17-14 ,‬‬
‫ראה שם מח‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫(‬
‫‪.14-11‬‬
‫)‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫מ‬
‫א‬
‫נ‬
‫במסכת‬
‫ם‬
‫י‬
‫ל‬
‫כ‬
‫שאיןקובריםבעריםמוקפותחומה‪.‬‬
‫ראהמגילת המקדש מט‪ .7-5 ,‬ר'ברית דמשק ‪.18-15 ,12‬‬
‫ראהמגילת המקדשנ‪.19-10 ,‬‬
‫‪ 64‬ראהשסנא‪.5-4 ,‬‬
‫'‬
‫מ‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫‪,222‬‬
‫‪.250‬‬
‫ראהדבריידיןבמגילת המקדש‪,‬כרך‬
‫ראה אברהםניגר‪ ,‬המקראותרגומיו‪ ,‬מוסדביאליק‪ ,‬תש"ט‪ ,‬עמ' ‪.110-88‬‬
‫ראהמתי ‪;26-25 ,23‬לוקס ‪.41-39 ,11‬‬
‫‪ 68‬ראהמרקום ‪;15 ,7‬מתי ‪.11 ,15‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשמ"א‬

‫בית מקרא )פד(‬

‫ברוך שרביט‬

‫‪]101‬‬

‫משתמע מדברים אלה‪,‬כיישו ההשיבביותר את הטהרההמוסרית‪ .‬בהקשרלכךיש‬

‫לציין‪ ,‬שכת מדבריהודה‪,‬כפישראינולעיל‪ ,‬הקפידהגםעל הטהרההמוסריתוגםעל‬
‫הטהרה הפולחנית‪ .‬לדעתה‪ ,‬לא ניתן להפרידביניהן‪ .‬ואילולפי הפרושים הטהרה‬
‫הפולחנית עומדת בפני עצמה‪.‬‬
‫הלכות טומאה וטהרה של כת מדבריהודה מראות‪,‬כינטיית הכתהיתה להחמיר‬
‫בתחוםזהיותר משהחמירובני תקופתם‪ .‬החמרהזו מתבטאתבין השארבכך שהכת‪,‬‬
‫כפי שנאמר לעיל‪ ,‬החילה את איסורי טומאה וטהרה על תהום רחב יותר מכפי‬
‫שמחייבת ההלכה המקובלת‪ .‬גדליה אלוןמציין‪,69‬כיבימיביתשניהיושתישיטות‬
‫בקביעת הלכהבעניין טומאה וטהרה‪ :‬האחת צמצמה אתדיני טהרה לתחום המקדש‬
‫ולגבי הכוהנים‪ ,‬והשנייה החילה אתדיני טהרה על כלבני ישראל‪ .‬ומוסיף אלון‬
‫ואומר‪,‬כי הצדוקים נקטו את שיטת הצמצום והאסיים נקטו את שיטת ההרחבה‪.‬‬
‫התכליתהעיקרית של הלכות כת מדבריהודהבעניין טומאה וטהרההיתהלהבטיח‬
‫איפגיעה בטוהר העדה‪ .‬דברזהניתן לראותגם מהתרשים הבא‪ ,‬המראה אתנקודות‬
‫המגע שבדברי הכת על טומאה וטהרה‪ ,‬המפוזרים בכתביה השונים‪.‬‬

‫ן‬
‫‪1[1,‬‬
‫ברית דמשק‬

‫החטא מטמא‬
‫החוטא יובל מטהרה ‪-‬‬

‫י‬

‫המקדש ‪-‬‬
‫ג לת ‪-‬‬‫מ‬

‫‪1‬‬

‫סרך היחד‬

‫בעל מום יורחק מעיר המקדש‪/‬ממחנה‬

‫החטא מטמא‬
‫רוח הקדש מטהרה‬

‫הוויות‬

‫‪/‬‬

‫‪%:‬ע‪:‬‬
‫חהסך‬

‫אנשי הכתביקשו ללא לאות להעלות את רמת הקדושה והטהרה של העדה‪ ,‬וזאת‬
‫הםקיוולהשיגע"יהציותללא פשרותלהוקיהולתורתהוע"יהמבחניםהשנתיים של‬
‫כלחברל"שכלוותוםדרכו"‪.70‬‬

‫‪ 69‬ראהספרומחקריםבתולדותישראל‪,‬כרך א‪ ,‬הוצאתהקכו‪,‬ןהמאוהד‪ ,‬תשכ"ז‪,‬עמ' ‪.176-175‬‬
‫‪ 70‬ראהסרךהיחד ‪.24 ,5‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)