ב
נ
נ4
שנ
נ
8
שנ
ט
hr
שב
הצמאון לתורה לעצמה כזו ,עד שלא נמצא לה דוגמה ,אלא אם נפליג לתקופת התלמוד בבבל או לתקופתבעלי התוספות.
ישיבות לרוב צצו בערים ועיירות ,נתבסס מעמדו הסוציאלי של התלמיד-חכם ,והתורה היתה לנחלת הרבים.
ב
ר' יעקב בן ר'יוסף פולאק ,הראשון בגאוני פולין ,נולד ,כפי שמשערים ,סמוך לשנת 1460בפוזנא .הוא לא היהעדיין
מעורה בקרקעה שלפולין ועשת כמה וכמה משנותחייו מחוצה לה ,הוא למד בישיבת ך994בוךג מפי הגאון הידוע ר'יעקב
מרגליות ,ומשם הביא לעיפם ולפולין ,שבהן פעל בעיקר ,את דרך-הלימוד החדשה ,שהתפתחה בימים ההם בישיבות השונות
שבבאוואריה :ך94סבורג ,סיך49ךג ואוי94בורג ,ושנקראה בשם "חילוק" או "פלפול".
שיטה זו ,שנתקיימה בצורות שונות עד ימינו ,שמה לה למטרה לפתח את הכוחות השכליים של התלמיד עד שיוכל
להעלות בדרך עצמאית מן המשא והמתן שבתלמוד ונושאי-כליו הראשונים את הדין לאמתו .לשם כך הורגלו התלמידים
להשתמש בכל החומר התלמודי המגוון ,שנצטבר בזכרונם על-ידי לימוד רב-שנים .היה בכך משום הרחבת-גבולין של
הלימוד ואף שחרורמסויים מזיקה מופרזת לאבטוריטה ,אלא שהשיטה התאימה רקליחידים מחוננים,ואילו רוב התלמידים
עשויים היו לראות צל הרים כהרים .ואמנם הבקורת שנמתחה על הפלפול כמעט מתהילתו ,מוכיחה למדי שעל-פי-רוב
יצא שכרו בהפסדה
ר'יעקב פולאק נחשב בזמנו לדולהגאונים ביהדות האשכנזית,ודרך הלימוד שהורה נתקבלה כאמור ,אם גם לא בהסכמה
כללית ,ונעשתה דרכן שלכל הישיבות הגדולות ,שהתחילו מתייסדותבפולין.היא הלכה וכבשה את לבות התלמידים ונפוצה
ביותר ,בהשפעת תלמידו המובהק ר' שולום-שכנא ,מייסדה של ישיבת לובלין המהוללת וראשה הראשון,
הידיעות המעטות שבידינו על ר' שלום-שכנאבן ר/יוסףאינן מספיקותכדי תאור של דרךחייו.יש מקום לשער שנולד
בלובלין ,אשר בה היה אביו מנכבדי הקהל .סמוך לשנת ר"פ ( )1520נתקבל לרב וריש-מתיבתא בלובלין וכארבעים שנה
עמד בראש הקהלה הגדולה וישיבתה ,אשר ממנה יצאו כמעט כל גדולי ההלכה ,שפעלו בפולין במאה השש-עשרה.בין
תלמידיו היה גם לדול הפוסקים שהעמידה יהדות פולין-ר' משה איסרלש ,המעיד על רבווחמיו שהוא "העמיד תלמידים
הרבה מסוף העולם ועד סופו ,עד אשר כל רבני וגדולי הדור ההואהיותלמידיו" .כיוצא בכך מספר גם ר' דוד גאנה ,בעל
הכרוניקה "צמח דוד"" :ר' שכנא הוא הרב הגדול ראשגולת אריאל,מופלגעלאנשידורו,ושמעויצא ממורח שמש עדמבואו".
הצלחתה היתירה של ישיבת ר' שלום-שכנא באה לה במקצת גם בשל מקומה.לובלין היתה קהילה מתפתחת וגךלה
ולמשפחת ר' שלום-שכנא -אביו היה המוכסן הידוע יוסקא -נודעה השפעה רבה בעיר ,בגלל קשריה עם השלטונות ובגלל
עשירותה .נסיבות אלו הקלו בודאי על פיתוח הישיבה וקיומה מבחינה חמרית .אחר מותו של ר' שלום-שכנא מילא את
מקומו כראש-הישיבה בנו ר' ישראל (.)1559
ר' שלום-שכנא המשיך כאמור ופיתח את דרך הפלפול ,שקיבל מרייעקב פולאק,יש אומרים שהפליג בכך עוד יותר
מרבו.לפידברי המהר"מ מלובלין "האריך לפעמים לפלפל בשיטת ההלכה,עד אשראי אפשרהיה לרדתלסוף דעתו" .לדעת
אחרים ,להיפך ,לא קרבה בפלפול כר' יעקב פולאק ,אך נטה נטיהיתירה לסמוך על דעתו "ורוחב לבבו",כדי לבאר לאור
חדש סוגיות שונות שבתלמוד .לעומתם גילה הרמ"א דעתו ,שאמנם היה ר' שכנא רבן של ישראל ויש לסמוךעל פסקיו,
אולם רק עד גבול מסויים ,עד שפלפולו בא לעקור את פסקיהם של הפוסקים הקדמונים .כרבה שללובלין היה ר' שלום-
שכנא מטיל מרותו ופוסקלפי שיקול-דעתו,אף-על-פי-כן נמנע מלעשות דבר העלול להטיל את פסקיועל העולם הישראלי
ן (שפעמים רבות) ביקשתי עם הרבה לומדים ממנו שיעשה פוסק ,ותשובתו
כולו" .סי נפשי-מספר הרמ"א-ךןי49יןס4י"י
היתה ,מחמת רוב חסידותו וענוותנותו ,אשר היה ע4ו יותר מכל האדם..
.ואמר:יודע אני דשוב לא יפסקו כי-אם כאשר
אכתוב,מטעם דהלכה?בניל
א(כאחרון),ואיןרצונישיסמוך העולםעלי"(.בימינו נדפסו "פסקיםבענין קידושין" של ר' שלום-
שכנא בכמה מהדורות).
ר' יעקב פולאק ותלמידו הגדול ר' שלום-שכנא לאהניחו אחריהם דברים שבכתב,ולא נשארה אחריהם אלא המסורתעל
דבר ההרחבה העצומה של לימוד התורהבפולין על ידיהם ,ובמידה לא מעטהעל-ידי דרך-הלימוד שלהם:כי הפלפול משך
14
כוחותצעירים לרוב ,שמצאו בו שדה-פעולה לפיתוח שכלם והפעלת הגיונם המנתח ,כתום תקופת ר' שלום-שכנא כבר היה
בפולין מחנה רב של בני-תורה,והיה צורך מצד אחד להעמיק את הלימוד ומן הצד האחר לגבש מסגרת דתית-חברתית
לחיי הציבורהיהודי הגדל והמתפתח .את התפקידים האלה מילאו ר' משה איסרלש ור' שלמה לוריא,
ג
ר' משה~יקריש
,הנקרא דרך-קיצור רמ"א,היהיליד קראקא .שם נולד ,בשנות העשרים של המאה הט"ז,לאביו ר'~יערל,
שהיה מראשי הקהל ותלמיד-חכם ידוע ,שםחי ופעל ושם נפטר והוא רק בן ארבעים וכמהשנים .הרמ"א נבדל מרוב חבריו
בפולין בהיקףהתענינותו המדעית,שכן נתן דעתו גםעלעניני פילוסופיה ,אסטרונומיה והיסטוריה .ספרו בפילוסופיה "תורת
העולה",שאינומצטיין אמנם בניסוח מדויק,היה עד התקופה החדשה ,הספרהפילוסופיהעיקרי שנתחברבידייהודימפולין.
אף התענינותו בהיסטוריה חרגה מגדר השאיפה -שהיתה משותפת לחכמים הרבהמימי רב שריראגאוןואילך -לקבוע את
סדר המסורה .בהגהותיו לספרהיוחסין ובהשפעתו על ר' דוד גאנה בעל הכרוניקה "צמח דוד",יש להכיר נטיה היסטוריו-
גראפית ברורה.
כברבשנת ,1552בחיירבוובהיותועדייןצעיר-לימים,
יסד את ישיבתו בקראקא,ונהרו אליה תלמידים מקרוב
ומרחוק .גרמולכך שמו של ראש-הישיבה ,שנתפרסםעד
מהרה בפולין ומחוצה לה ,עיר-הבירה קראקא שמשכה
כשהיא לעצמה אתהתלמידים,וכןגםעשירותו,שאיפשרה
לולסייעבידיתלמידיו במידה מרובה.ר' משה איסרלש
הואגם הראשוןמביןגדוליפולין,שחליפת-המכתביםשלו
בעניני הלכה-השאלות והתשובות-נשתמרה ונתפרסמה,
והיא משמשתעדהיום מקור חשובלעוסקיםבכך.קשריו
הגיעו עד לחכמי ישראל באיטליה (ר' מאיר מפאדובה)
ובארץ-ישראל(ר'יוסף קארו בצפת),כןזכה,יותר משאר
חכמיםשבפוליןעדהגאוןמווילנא-,להתקדשבעיניהעם.
עדימינו נהגו בקראקא לבוא ולהשתטחעל קברו ביום
פטירתוהוא ל"גבעומר(הוא נפטר בשנת 1572או .)1573
עיקר כוחו של הרמ"א היה בשדה ההלכה .הואחי
בתקופה שבהנעשהבעולםהיהודי-הספרדיהנסיוןהגדול
האחרון של קודיפיקאציה יהודית-נסיון שאף הצליח
במלואו -וממילאפנהגם הרמ"א לתחום זה .אמנםלפי
מסורת אחת ,עמד הרמ"א מעצמועל הצורך בקודקס של
דיני ישראל והתכווןלתיר ,4אלא שקארו הקדימ 4ולא
נשארלולרמ"אאלאלהוסיףולהעיראתהערותיולחיבוריו
של קארו .בתחילה חיבר ר'יוסף קארו (בשנות -1522
)1554את ספרו "בית יוסף" ,שהוא אוסףדינים ,מסודר
בצורת פירוש לארבעההטורים של רבנו יעקבבן אשר.
קארוציין את מקורות הדינים בתלמוד ונוסף לכך גם
את דעותיהם של חכמי הספרדים שלפניו ,לעומת זאת
לא הביא בדרך-כלל את ההלכה הצרפתית-אשכנזית,
שער הספר תורת החטאת
15
שמצאה את מקומה בפירוש רש"י לתלמוד ,ביצירתם הקיבוצית שלבעלי התוספות ובעיקר במנהג .לעומת ספרו הנזכר של
קארו העמיד הרמ"א את חיבורו "דרכי משה" ,שהוא גם פירושעצמאי על הטורים וגם ספר השגות והגהותעל ה"ביתיוסף".
הרמ"א נתן בספרו מקום רב לדעותיהם של חכמי צרפת ואשכנז וכן למנסגות שנהגו בתחום-התרבות האשכנזי ,אף כי
התייחס אליהם גם במידה מסוימת של בקורת.
בשנותחייו האחרונות נגש הרמ"א להגיה גם את ה"שולחן ערוך" ,שר'יוסף קארו הוציא בינתים ( )1564בצורת קוךשס
שימושי והמכיל אתעיקרי הענינים המבוארים ב"בית יוסף" .הרמ"א הוסיף כמעטלכלדיןודין שב"שולחן ערוך" את הגהתו,
על יסוד מנהגי היהדות האשכנזית .הרמ"א קראלהגהותיו בשם "מפה" ,ששןהיו בעיניו בחינת מפה המכסה את ה"שולחן"
שהתקין ר'יוסף קארו.
לעומת ר,יוסף קארו נטה הרמ"א בדרך-כללבעניני איסור והיתר לחומרה,כיכן נהגו בתחום-התרבות האשכנזי להחמיר
יותר מאשר בתחום-התרבות הספרדי .אבל כנגד זה קרבה הרמ"א לפתוח פתח להיתר במקרים רבים של "הפסד מרובה"
ו"שעת הדחק" ,אשר בהםהיו נוהגים להחמיר'בדין ,מפניהספק .הרמ"איצא מן ההנחה ,שהתורה חסהעל ממונם שלישראל
ומצירה בצערם.
ה"דרכי משה" וה"מפה" נתקבלו על דעתהיהדות האשכנזית כקודקס של חובה ורק בצרופם נעשה ה"שולחן ערוך"ליסוד
החיים הדתיים .ה"דרכי משה" זכה לפירושים ולהוספות ואף לקיצור ("דרכי משה הקצר") .גםחיבורו של הרמ"א על הספר
"שערי דורא" לר'יצחק בן ר'מאיר מדורא ,ששלל את דעותיובדיניאיסור והיתר ונקרא בשם "תורת החטאת",זכה להוספות
מידיהם של חכמים שונימי ואילו הגהותיו ל"שולחן ערוך" ,צורפו לגוף הספר ונעשו לחלק ממנו.
הרמ"אייצג בדורו את הצד הקודיפיקאטורי בלימוד התורה ,את הצד התיאורטיייצג בן-זמנו וקרובו המהרש"ל.
ר' שלמהבןר'יחיאללוריאנולד בשנת .1510בזמן שנולד הרמ"א כברהיה אפוא אדם מבוגר,ובמידה מסוימתישלראותו
גם כבן-זמנו של ר' שלום-שכנא .לאחר שעשה זמן מסוים,בימי נעוריו ,בפוזנא ,אצל אבי אמו ,עבר כנראה למזרח המדינה
וסבב במקומותשוניםבליטאובוזלין,עד שירש את כסא הרבנות של חותנו ר' קלמן האברקאשטן באוסטרא,באוסטרא ואחר-כך
ביריסק-דליטא שימש גם ראש הישיבה .שנות חייו האחרונות עברו עליו בלובלין ,שבה שימש ראש הישיבה מיסודו של
ר' שלום-שכנא .כנראה בזל עמדתו השליליתכלפי הפלפול ,נסתכסך עם ר' ישראל,בנו של ר' שלום-שכנא ,ונאלץלעזוב את
הישיבה ההיא ולהקים ישיבה משלו ,בהיוכל ללמד על-פי דרכו .הרבה חכמים גדולים נמנובין תלמידיו ,וביניהם שהרימו
אחר-כך את דגל המלחמה בפלפול,והיו בזה ממשיכי מסורתם
כנגד התפשטות הפלפול מכאן והתרחבות הספרות הקודיפיקאטורית מכאן ,קרא המהרש"ל לשיבה אל התלמוד .כסבור
היה שנסיונות הקודיפיקאציה מחטיאים את המטרה ,הואיל והם מרחיקים את הנזקקים לה מן המקור עצמו ,מן התלמוד.
יצירתוהעיקרית של המהרש"ל הוא ספרו"ים של שלמה" ,הכולל פירושיםוחידושים להרבה מסכתות שבתלמוד,מן החשובות
שבהן.תוךכדי פירוש,בזיקהלפירושו שלרש"י ולדבריהם שלבעלי התוספות ,השתדל להעלותמן התלמוד ,בדרך של בקורת
חריפהוהגיונית ,אתהדין לאמתו .על העמל הרב שהשקיע בספר הסיח בהקדמתו" :דרשתי וחקרתי היטב בשבע חקירות
ובשבע דרישות אחר כל מקור הדיןוחויב ההלכה בתכלית היגיעה והעיון ובמעט שינה ,ברוב שיהה עם חברי ותלמידי".
"פעמים שבוע אהד ישבתי משתומם בדמיון השכל עד שיגעתי ומצאתי שורשהעניןואז כתבתי בספר".
מתוך עבודתו בבירור הענ~נות שבתלמוד בא להגיה גם את הנוסח ,עליסודכתבי-ידעתיקים 451אותמז הגמראבספרי
הקדמונים .אישלפניו לא הרשה לעצמו להגיה את התלמוד מן השיבושים שנפלובידי המעתיקים ,שפן נחשב הדבר לאסור,
ורוב חכמי הדור בפולין נהגו "לתרץ" כלמיני שיבושים בדרך הפלפול.מבין חבריו הרשה לעצמו רק הרמ"א לתקן את
הגירסא בתלמוד ,לעתים רחוקות ובזהירות יתרה .המהרש"ל עשה את העבודה בהיקף רב ,ואת תוצאותיה כינס בחיבורו
"חכמת שלמה"או"חידושי מהרש"ל",המכיל גםפירושיםעל התלמוד,עלפירוש רש"י לתלמודועל התוספותירבות מהגהותיו
נתקבלועל-ידי מדפיסי הש"ס,ולפיהן תוקן הנוסח של הגמרא.
המהרש"להיה גם הראשוןבין גדולי פולין ,שכתב פירוש על התורה והערות בקרתיות לפירושיהם של רש"י ואבן-עזרא
עליה .נוסף לכך חיבר עוד כמה וכמה טפרים ,מהם שלא נתפרסמו עדהיום.
16
הדור השלישי ללימוד התורה בפולין ,שחי ופעל בסוף המאה השש-עשרה,הוסיף עוד להיזקק לשאלת ה"שולחן ערוך".
אמנם הרמ"א השלימו ושםעליו את "המפה" ועלפיו גם נהגו הלכה למעשה,בכל-זאת עוד התלבטוגדולי התורה גם בדור
שלאחריו באותה שאלה עצמהיבדורהזה ,שבו כברהיתהפולין מלאהישיבותובני-תורה ושבוהגיעהפלפוללשיא התפתחותו,
מתבלטים,מביןהחכמים הרבים ,שלושהשהצטיינו בהוראהוביצירה והם :ר' מרדכי יפה,ר'יהושע-פאלק הכוהןור' מאירבן
ר ,גדליהמלובלין .שלושתם ,אףכי לאהיובניגיל אחד ,פעלובפוליןלפני שנת 1600ולאחריה ונפטרו כמעט בזמן אחד.
ר' מרדכי יפה נשלח בנעוריולפולין ללמוד שם,כי בחצי השני של המאה השש-עשרה כברהיתה פולין ידועה כמקום-
התורה בעולם האשכנזי .הוא למד אצל הרמ"א ואצל המהרש"ל .מן האחד למד את דרך הפלפול ,מן השני ומחכמיאיטליה,
אשר בה ישב עשר שנים ,קיבל השפעה נגדהפיפול .כברבימי נעוריו הגה ר ,מרדכי את הרעיון לחבר ספר דינים ,אשר
עלפיוינהגו לפסוק הלכה .כשהופיע ה"בית יוסף" ,מקאו ר'מרדכייפהארוךמדיוניגשלהתקיןמעיןתקציר של הספר ,אולם
משהגיעהאליו השמועה,כי ר'יוסף קארו עצמו עוסק בכך,סילק אתידיומזה.כשהופיעה"שולחןערוך" שוב מצא ר'מרדכי
שהוא קצרמדי והזר לעבוד על חיבורו ,אלא שבינתים נודע לוכי רבו הרמ"א עוסק בהגהת ה"שולחן ערוך" ,ושוב הפסיק
של ר' מרדכי והוא ראה חובה לעצמו
את עבודתו ,אולם גם ה"שולחן ערוך" בצירוף ה"מפה" של רבו לא הניח אתדעתי
לסיים את החיבור שהתחיל בו מזמה
ר' מרדכייפה קרא לכלחיבוריוהעיקריים בשם הכולל "לבוש מלכות" ,המשה "לבושים" חיברבעניני הלכה .הואנתכוון
בחיבוריו ההלכיים בעיקר לתחום-התרבות האשכנזי וכך הוא כותב בפירוש" :אמרתי ,מקום הניחלי הרב (ר'יוסף קארו)
י הואהמשיך וכתב רובהדיניםעל-פידעת הרמב"ם ז"ל,מפני שנוהגיןבו בארצות ישמעאל ,אשר הוא,ב"י ז"ל,
להתגדרבו,כ
היה מנהיגם וראשם ,ובאלו הארצות (בארצות האשכנזים)איןנוהגיםכן.אז אמרתי אשובלמלאכתי לכתוב ולבאר אתהדינים
הנוהגיןבאלו הארצות ,אשכנז,ביסם,מעהרין,פוליןורוסיאואגפיהן".מדבריואלהאנולמדים שגם ר'מרדכייפה ,כרבו הרמ"א,
ראה במנהג יסוד הקובע את ההלכה .נראה שעלה בכך אף על הרמ"א והתחשב לא רק במנהג המקובל על חכמי ההוראה
אלא גם במנהגהעממי .הוא גם הכניס,במידה'ניכרת למדי,דברים שבקבלה לתהוםההלכה .תשומת-לב רבההקדיש ר'מרדכי
יפה לפיתוח החוק האזרחי היהודי,שהיהצורך השעה בקשר להתפתחותם המרובה של מוסדותהאבטונומיההיהודיתבפולין.
מערכת הדינים שב"לבושים" מסודות בשיטתיות ,שלאהיתהרגילהבימים ההםביןחכמיפולין,וגםלשונוהעברית ברורה
ושוטפת .בתחילה הונהגלימוד ה"לבוש" בצד לימוד "הטורים" בכמהישיבותויש שדחק אף אתרגלי ה"שולחןערוך",אולם
~משך הזמן התחיל כוכבו של ה"לבוש" דועך אף באותם המקומות שבהם נתקבל .ב"שולחן ערוך" כבר הושקעוכוחותרבים
מדי ,שלתומכיו ושלמתנגדיו-מתקניו כאחד,ובעיקר :הרמ"אכאילו "הכשירו"על-ידיהגהותיווהיזקבכךאתמעמדוגםבפולין.
אל ההתנגדות לפלפול נתלוותה לרוב הערצהיתירה.של רש"י,ראינוכיוצאבכך אצל המהרש"ל,וגםר'מרדכייפה הקדיש
הפירוש רש"י על התורה את אחד ה"לבושים" שלו" ,לבוש האורה".
גםהשני משלושתחכמי הדור,ר,יהושע-פאלקהכהן,היה תלמידם של הרמ"א והמהרש"לוגםעיקרעבודתועגנה ,כמרומת
בתחום הקודיפיקאציה ,ף יהושע-פאלק לאהיה מרוצה מן ה"שולחן ערוך" ומן ה"לבוש" כאחד,אף-על-פי-כןערך את ספר-
הדינים שלו ,בצורת פירוש על הספר הראשון והרבהלחלוקעל בעל ה"לבושים" .פירושו של רן יהושע-פאלק על ה"שולהן
ערוך"נקרא "ספרמאירתעינים" ובשם ספרו נקראגם המחברדרך-קיצור:סמ"ע .רןיהושע-פאלק לאהספיקלסיים אתפירושו
על כל ה"שולחןערוך" ,והסמ"עשבידינו הוא רקעלחלקו האחד(חושן משפט),בספרו תיקן על יסוד בדיקה בכתב-יד ששה
ברשותו,שיבושיםרבים שנפלו בהגהות הנדפסות של הרמ"א.
חיבורו הגדול האחר של ר' יהושע-פאלק הכהן הוא ספר-התאומים "דרישה ופרישה" ,פירוש על ארבעת הטורים .לימוד
ה"טורים"היה נפוץ מאוד בישיבות פולין ,אך לאהיהעדיין פירושראוי לשמועל "הטור"( .ה"ביתיוסף"איננו בעצםפירוש
על ה"טור" ,אלא אוסף שיטות ודעות שהוסמכואליו) .ר' יהושע-פאלק ניסה למלא את החסר בדרך כפולה :בספר "פרישה"
הסביר בדרך פשוטה את האמור ב"טורים" וב"בית יוסף" ,אגב ציון המקורות שלהדינים ,וב"דרישה" נימק את הפירושים
שהביא ב"פרישה" וביסס אתדעותיו באותו השאלות אשר בהן נקט עמדהמשלו.
17
החכם הגדולהשלישי באותו דור,הצעיר שבחבורה ,הואר' מאירבןר'גדליה (מהר"מ) מלובלין,ששימש רב וראש-ישיבה
בשלוש הקהילות ,שהיו אז המפוארות ביותרבפולין :קראקא,לובליןולבוב.חיבוריוהעיקריים הם "מאירעיני חכמים"ואוסף
השאלות והתשובות .הספר "מאירעיני חכמים" כוללחידושיםוביאוריםעל הש"ס,רש"יותוספות .בדורות האחרוניםהתחילו
להדפיס את החידושים במהדורות התלמוד והם נעשו נחלת כלהלומדים.החידושיםכתובים בדרך הפרשנות הפשוטהוהקצרה.
המהר"מ לא ראה בפלפול,כמרביתבני דורו ,את דרךהלימודהיחידה ,אלא אחת הדרכיםהעשויה לפתח את הכוחותהשכליים
של התלמידים .לכן נהגבישיבה "לפרשסוגיאךשט"הין בפלפול.עמוק ומחודד",ואילובחידושיואיןרישומו של הפלפולניכר.
להיפך ,ניכר בהם חוש בקורת מפותח .אףאין הוא נרתע מתיקוני לשון בתלמוד ,כדרכו של המהרש"ל.
המהר"ם התייחס בביטול ואפילו בבוז לנסיונות הקודיפיקאציה" .אין ממנהגי ומדרכי-כתב-להיות ?סקי בדברי בעלי
השולחן ערוך ,וקל וחומר לבנותיסוד באיזה הוראה על דקדוד סודות דבריהם,כי לא ניתנו מרועה אחד ,רק הם דברים
נלקטים מחוברים מדברים נלקטים נפרדים ,שכמה פעמים לאיוצדק חיבורם:איןמדרכי להעמיד שוםיסודובנין שלפסק-דין
על ספרים כאלו ,שהם כראשי-פרקים ואינם מובנים ,ורבים נכשלים בדבריהם להתיר את האסור ,או לזכות את החייב ,או
בהיפוך בעו"ה" .מהר"ם הבחיןבהגיון האימאננטי של התלמוד,ורצהלהיות מודרךעל-ידיההגיון הזה אלדין האמתי מגמהזו
עתידה להתחדש בדורות האחרונים אצלגדולי ליטא,יורשיה ומפתחיה של תורת הגאוןמווילנא.
ה
שעה שהלכולעוימם ר'מרדכייפה,ר'יהושע-פאלק ומהר"ממלובלין כברנודעולתהילה כמה חכמים,המייצגים אתלימוד
התורה בשליש הראשון של המאה השבע-עשרה.פולין היתה אז מלאה חכמים וסופרים והישיבותהיו מרובות,אף-על-פי-כן
שמות שליחידים הם שקובעיםגםעכשיו את מקומה של התקופה בשדההתורה .גרמהלבךבעיקר השתלטות הפלפול במרבית
הישיבות בפולין ,שמנעה את רוב הלומדים מלבוא לכלל יצירה של ממש .לעומת זאת דחוגדולי הדור את הפלפול ,דחיה
מוחלטת או מתונה,ודחיתו היא שהתירה את רוח הבקורת וההגיון שבקרבם לשםיצירה רבת-חשיבות.
שנים הם גדולי הדור ושניהם הלכו בדרך הדשה ,המצטינת בפשטותההיתירה.ר'שמואל-אליעזרבן ר'יהודההלויאידלש
(המהרש"א) עסק כלימיחייו בפירוש חדש לתלמוד ,מקור ההלכההתיאוריטית,ור'יואליפה סירקש (הב"ח) התמסר לביסוס
חדש של ההלכה השימושית.
המהרש"א נולד בקראקא סמוך לשנת ,1560ובשנים הראשונות למאה השבע-עשרה כבר נמנהבין הגאונים המפורסמים
בפולין .הוא היה חתנה של האשה העשירה אןךלאשכנזיבפוזנא,שקיימה אתישיבתו הגדולהוזכתהשייקרא בשמה(אןךלש)*
.כעבור שנים
עד 1610בערך החזיק המהרש"א אתישיבתובפוזנא .אחרי מות חותנתו עלה על כסא הרבנותבקהילתסימא
אחדות נקרא למלא את מקומו של מהר"םבלובליןברבוראש-ישיבה ,ומשם הלך לאוסטרא ,אשר בה נקשר שמו ושם ישיבתו
המפורסמתי
.שהיו
.המהרש"א התנגדלפלפול ומתחעליו בקורת חמורה" .ודאידגםבניארץ-ישראל-כתב-היומקשיןומפרקיןאהדדי..
מעיינין ומתקנין כל דבר על בוריו והשמיעה יצאה לאורעל-ידי פלפולים .,.מה שאין כןבני בבל דאפשר שהיומפלפלים
דוגמת חילוקים שבדור הזה …בפלפול של הבל..
.וכל אחדמכווין לדהות דברי חברו .,.פלפול כזה מטריד את האדם מן
האמת ואין מגיע לתכליתו המבוקש" .המהרש"א נוהג לבאר בפשטות ובהגיון את המקומות הסתומים שבתלמוד ומפרשיו
הגדולים רש"י ובעלי התוספות .מערכת חיבוריו על הש"ס" ,חידושי הלכות ואגדות" ,הם לפיכך יותר פירוש מעמיק מאשר
אוסףחידושים .בהגהת הנוסח של התלמוד הקפידעל זהירותיתירה .הוא נזקק גם לאגדה,אףעייןבכוזביהפילוסופיםהיהודים
מימי-הבינים והסתייע בהם בחיבורו ,גם הקבלה לא היתה זרה לו,אם-כי התנגד להתעסקות יתירה בחכמהזו .המהרש"א
התייחסבמידה מרובה של בקורתאףלדברי חז"ל,רש"יובעלי התוספות .חיבורו של המהרש"א ,אשר נוצר,לפי עדות עצמו,
מתוך משא ומתן עם תלמידיו ,נתחבב ביותרעלהלומדים ונדפס בדורותהאחרונים כמעט בכל מהדורות הש"ס .לחד הגאונים
ציווהלבניולפני מותו ,שילמדובעיון את פירוש המהרש"א" ,כי דבריו הם בקיצורמופלגובעומקלאמתיות".
להכרה כללית כזו לא זכתה הדרך החדשה בתחום ההלכה השימושית ,שהלך בה בן זמנו של המהרש"א ,ר'יואלסירקש.
18
ר,יואל יפה שנקרא סירקש ,על שם אמו סירקה ,ונתכבה גם "הב"ח" על שם ספרו "בית חדש" ,נולדבלובלין בשנת
הוא שימש ברבנות בכמה קהילות ,כמנהג הדורות ההם ,בשנת 1619נקרא לקראקא כרבוראש-ישיבה ושם שימשעד פטירתו,
למעלהמעשריםשנה .בכל המקומות ישב בישיבה והעמידתלמידיםרבים.
עבודתו הספרותית של ר'יואל סירקש נגעה במישרים בבעית ה"שולחן ערוך" ,שהיורגישים לה ביותר בעולם התורה
שבפולין .בעוד שרוב מתנגדיו של רןיוסף קארו סלקו על ה"שולחן ערוך" בעיקר מחמת קיצורו ,התנגד ר'יואל סירקש גם
ל"ביתיוסף".אףבשםספרו",בית חדש",כאילונתכווןלהדגיששהוא בא במקום ה"ביתיוסף" .הטפר"בית חדש" הואפירושעל
"הטורים" ומגמתו ,ברוחו של הסמ"ע בדורשלפניו,להחזיר להם אתתוקפםוחשיבותם.אולםבעוד שב"דרישהופרישה" נתפרשו
"הטורים" תוך התבוננות בדברי ה"בית יוסף" ,רווחת בב"ח נטיה ברורה נגד הדעות המובעות ב"ביתיוסף".ר'יואל סירקש
הלך בעבודתובדרכיםעצמאיותלחלוטיןופיתח שיטה שלמה של בקורת ה"ביתיוסף" .מכאן באלחלוק גםעל סמכותוהבלתי-
מוגבלת של הרמ"א,שהוא רואה בה נזק לחקר המקורי בשדה ההלכה.הוא עצמו הולך ומנתח את הדינים הכלולים ב"ארבעה
הטורים" על-פי מקורותיהם בתלמוד ,ונמצא לסד שהרבה איסורים מקובליםאין להם יסוד בתוכה ר'יואל סירקש כתב גם
תשובות וכן הגהות על הש"ס .הוא הפליג בהתנגדותו לפלפול ודרש להפסיק הדפסתספרים מסוגזה,הואילוקלקלתםמרובה.
מן הראוי להזניר עורשניגדולי תורה מראשית המאה השבע-עשרה ,שכתבו את חיבוריהם לא רק למען הרבניםובני-
הישיבות אלא גם למען העם ,וספריהם מקובליםעלהוגים לאמועטיםעדהיום .האחד הוא ר'ישעיהההלויהורוביץ (השל"ה,
על שם ספרו "שני לוחות הברית") והשני ר' אפרים-שלמה לס9שיץ ,בעל "כלי יקר" ו"עוללות אפרים" .על שניהם עברה
המחצית הראשונה שלהייהםבפולין; שניהם התנגדו התנגדות מריפה לפלפול ,השל"ה היה מקובל ופתח לראשונה לרוומה
את שערי ההלכה בפני הקבלה .ספרוהעיקרי "שני לוחות הברית" הוא ילקוט שלדינים,עניני מוסרואמונה,מוסבריםעל-פי
הקבלה ומסודרים בסדר תרי"ג המצוות שבתורה .ר' אפרים-שלמה היה דרשן מפורסם ,שהשתדל לחבב על הציבור את דברי
האגדה שלהזיל.פירושועל התורה"כלייקר" נדפספעמים רבותוהוא נחשבבפולין כמעט במעלה אחתעםפירושו שלרש"י.
,1561
ו
איחודןהמדיני של ליטא ופולין הגביר את הזיקה שבין יהודי שתי הארצות גם בשדה התורה ,אף-על-פי-כן לא היתה
ההתפתחות בתחום זה אחידה .בתחילה היתה ליטא המפגרת .בשעה שפולין כבר היתה מלאה תורה ושמות גאוניה נודעו
לתהילה בכל העולם היהודי,עדיין מועטים היו בליטא החכמים שרישומםניכר ,אם לאנביא בחשבון אתזיקתו של המהרש"ל
לליטא.שינוייסודי חל במאה השבע-עשרה,ביחוד לאחרחורבנו של מרכז התורהבפולין מחמתגזירות ת"חוגזירותהשגידים.
..
מאותה שעה עברה ההגמוניה לליטא ונשארה בידה עדימינו
עדהרבעהאחרון של המאה החמש-עשרהאיןלנו כמעט שוםידיעות מפורשותעל התפשטות התורהבליטא .אמנם כחמשים
שנה לאחר מכןמזכיריםגם הרמ"אוגם המהרש"ל את"רבותינו שבבריסק" ומכאן שבריסקהיתה באותםהימים לא רק הקהלה
החשובה ביותר בדוכסות אלא גם מרכז חשוב למדי של תורה.
ר,
הראשוןבין רבני בריסק הידוע לנו בשמו הוא יחיאלבן ר'אהרןלוריא ,סבו של המהרש"ל ,ששימש שםברבנות סמוך
לשנת .1470פרטים רביםעליו ועל חבריו בקהלות האחרות שלליטאאינםידועים .בשנת 1495גורשוכידועהיהודיםמליטא
ומטילא נפסקה לזמן מסוים גם ההתפתחות בשדה התורה בארץזו .לאחר שחזרו ,בשנת ,1503התחילה שם תקופה שלגיאות
בחייהיהודיםוגם קרן התורה עלתה .כזכור,חי המהרש"ל שניל מספרבמקומותשוניםבליטא,ודרך-לימודומזכירבלי-משים
את המושג "תורת ליטא",כפי שהואידוע בעולם היהודי מימי הגאון מווילנא .בחצי השני של המאה השש-עשרה כברהיו
בליטא הרבהישיבות,ביניהן ישיבת בריסק ,מיסודו של ר ,שאול ואהל ,אשררביםמביןתלמידיה נתפרסמו אחר-כךבגדלותם
בתורה (כגון ר,יואל סירקש ,בעל ה"בית חדש").
הראשון שהיהיליד ליטא הוא ר'יהושע-השילבןר'יוסףחריף.
החכם
י
ו
ד
נ
ה
את תורתוקיבל בעיר-מולדתו ובישיבות שונות שבפולין המזרחית; הוא נמנהעלתלמידיהם של מהר"ממלובליןור'יהושע-
פאלק.בתהילההיהרבבהורודנא,אחר-בךבטיקטין9ר99לאולבוב .בשנת 1639נקרא לקראקאלנהל שם אתהישיבה הגדולה,
ר' יהושע נולד בווילנא סמוך לשנת )1580
קו
יחד עם ר' יום-טוב-ליפמאן הקר ,בעל ה"תוספותיום טוב" .ר' יהושע חריף קנה לו שם בתור מורה,והעמידתלמידיםרבים.
בתולדות הספרות הרבנית נודע לר' יהושע חריף מעמד מיוחדבשל ספרו"מגיני שלמה" ,הכוללחידושים לכמה ממסכתות
התלמוד ,במגמה מפורשת ,המרומזת גם בשמו ,לתרץ אתהקושיות שלבעלי התוספותעללש"י.ר'יהושע עשה זאתבחריפות
ובהגיון ,וספרו נתחבב עלהמעיינים ונדפס הרבהפעמים.נוסףלכך נדפסו גם תשובותיו בשם "פני יהושע".ר'יהושע חריף
לא נטה אחריהפלפול .ל"שולחןהערוך" התנגד,כילדעתונועלתהקודיפיקאציה את הדלתבפני החקרהעצמאי בשדה ההלכה
ומעלה יתרעל המידה הרצויה את סמכותם של הפוסקים הראשונים.
דור החכמים שקם בליטא אחרי ר ,יהושע-השיל חריף ובו שמות מזהירים ביותר כברהיה כולו "ליטאי"; שם למדו ושם
הורו,עדשבאוסערות המלחמה שלהקוזאקיםוהשגידיםוהפיצוגםאותם,כאחחבריהםבניפולין,על-פניקהילותוארצותרחוקות.
ז
כשמונים שנה נמשכהבפולין ההתנגדותל"שולחןערוך" ובמשך הזמן הזה לבשה,כפי שראינו ,צורות שונות .קצת חכמים
התנגדו לקודיפיקאציהמעיקרא ,קצתםראוצורך בהוניסו לחברמערכות-דינים משלהם,ואילורוב החכמים הסתפקו ב"תיקון"
ה"שולחן ערוך" ,כלומר הלכו בדרך שהורה לדול הפוסקים בפולין ר' משה איסרלוו .ר ,יואל סירקש היה האחרון לבקורת
ה"שולחן ערוך" ,ועם פטירתו ,בשנת ,1640נגמרה למעשה ה"מלחמה" בה לאהיועודשולליםגמורים שלהקודיפיקאציה ,לא
הוסיפו עוד לבטל את דעותיו של ר'יוסף קארו ושלגדולי הפוסקים הספרדים בכלל ,אף לאעסקועודבתיקונו של ה"שולחן
ערוך".מכאןואילךהתחילו לפרשווכיון שהמפרשים נקטו עמדהחיוביתכלפיו,הושגו תוצאותחיוביותביותר ,וה"שולחןערוך"
לבש אותה צורה המקובלת עד היום על העולםהאשכנזי.צורתוזושיוולו ארבעהפוסקים ,שפעלו בשני,השלישיםהאחרונים
של המאה השבע-עשרהוהם:ר'דודבןר' שמואלהלוי,בעלה"טורי זהב" (הט"ו) :רן משהבן ר'יצחק-יהודה-ליווא(אולימא),
בעל "חלקת מחוקק"; ר' שבתיבן ר,מאיר הכהן,בעל "שפתי כהן" (הש"ך); ור' אברהם-אבאבןר,חייםהלוימג91בין,בעל
"מגן אברהם".
ר ,דוד הלוי נולד בסוף המאה השש-עשרהוהספיקלהכיר אתגדולי החכמיםשלפניו:ר'מרדכייפה,ר'יהושע-פאלקהכהן,
המהר"מ מלובלין ,המהרש"א והב"ח .האחרוןהיה רבווחותנו .כמנהג הזמן שימש ר' דוד הלוי ברבנות בבמה קהלות ,קטנות
וגדולות .בהיותו בן שלושים בערך היה רב בפוטיליטש ,אחר-כך אנו מוצאים אותו בפוזנאולבסוףעלהעל כסא הרבנות של
אוסטרא .כאן ישב עד שגזירות ת"ח עקרו אותו ממקומו .כמה שנים עשה בקהילות שונות בגרמניה ובסיהרן .כשוך סערת
המלחמה הוזמן לקהילת לבוב ש"מחוץ לעיר" ,וכאן ישב עד פטירתו בשנת - .1667
ר' משה היה תלמידו של ר'יהושעחריף.בימינעוריושימשברבנותבילינים
,אחר-כךבבריסק ,ובשנת 1650נתמנה ראש-
בית-הדיןבווילנא .הוא נולד בשנת 1617ונפטר אחר שגת .1666קמעוהגיע לא רק לקצויפוליה אלא גם לארצות אחרות.
אףבאיטליה התחשבובדעותיו בהלכה.
ן
ר
ר' שבתי הכהןהיהילידוילנאונמנהגם הואעםתלמידיו של יהושעחריף .משנתמנה רבו לאב"ד ור"מ בקראקא הלך
אחריו ,אך כעבור זמן קצר חזר לעיר-מולדתו ושימש בהבדיינות .בהתקרב המלחמה לווילנא (,)1655גלה לקיהרן ושם נפטר
בשנת .1663את פירושו עליורה דעה" ,שפתי כהן",סיים בגיל צעיר ,בהיותובן עשרים וארבעשנים.
ר' אברהם-אפאלי ג491י2ר ,בעל "מגן אברהם" ,נולד בשנת .1637אביו ואמו נספובימי הגזירות .רובשנותיו עברועליו
בקאליש ,תחילה כמלמד ואחר-כךכדיין,היה שפל-רוחוחי שימיו בדהקות .הוא חיבר ספרים רבים ,אבל בעיקר נתפרסם
ספרו "מגן אברהם".
ר' דודהלוי חיבר פירוש מקיף על כלחלקי ה"שולחן ערוך" .שלושת האחרים פירשו רק חלקים אחדים :ר' משה-את
החלק"אבןהעזר" ,ף שבתי-אתה"יורה דעה" ו"חושן משפט",ור' אברהם-אבאלי-את "אורחהחיים" ו"אבןהעזר"(.מפירושו
לחלק האחרון נשארו רק קטעים).
ד
י
מ
ו
ת
ו
כ
מ
ס
ב
ה
כ
ז
ז
"
ט
ה
ת
ב
י
י
ח
מ
ה
ה
ר
כ
ה
ל
ו
"
ת
(
ו
ל
י
א
ו
.)1646
הט"ז והש"ךל"יורהדעה" הופיעו בשנה אחת
הופעת הש"ך
,
ה
פ
י
ה
,
ו
ת
ו
י
ת
ט
י
ש
ב
ו
נ
ו
נ
ג
ס
ב
ו
ח
ו
ת
י
נ
ה
ר
ש
ו
כ
ב
ז
"
ט
ה
ו
ב
ש
ל
ע
עברה כמעט בלי רושם ,אף שלמעשה הואעולה
ן
י
י
ט
צ
ה
העברי
אולי
4
20
יותר מכל גאוניפולין שלפניו ושלאחריו .משהופיע הש"ך ביטל אותו בעל הט"זלגמרי,מבלילהיזקקלוויכוחמרובה.לעומת
זאת ישב ר' שבתי וחיבר ספר גדול בשם "נקורת הכסף" ובו סלק צעד-צעד על מסקנותיו של הט"ו ,עד שהתחיל מתערער
מעמדו בעולם ההלכהבפולין.לימים פרסם נכד של ר' דודהלוי ,ר'יואלבןר' גד ,ספר שנקרא,על שום מטרתו ,בשם"מגיני
זהב",ובוניסה לרופף ולבטל אתהשגותיו של הש"ך על הט"ז .כמה מרבני ד' ארצותנתנו בשנת 1683את הסכמתם להדפסת
ספרו שלר'יואלבןר'גדוגילו דעתםשאיןלהוציא אתדברי הט"זמחזקתם.אף-על-פי-כןנתקבל המנהגלהדפיס את ה"שולחן
ערוך" חלק "יורה דעה" ,אף את המהדורות הפשוטות לצורך הלימודבישיבות ,עם שניהפירושים ,הט"ז והש"ך גם יחד ,וכל
רב ורב נוהג לפסוק,בענינים שבהם מחולקות דעות הט"ז והש"ך ,כאחד מהם,לפי הבנתו ונטיתה
בדומהלכך נתהווה ניגודביןפירושיהם של הט"ז וה"מגן אברהם" ל"אורחחיים".שניהפירושים נדפסויחד ,זמן רב לאחר
פטירתם של המחברים (בשנת 1692בךיסר4פורט) ,בשם כולל ימגיני ארץ" .הפירוש של הט"ז נקרא בשם "מגן דוד"ופירושו
של ר' אברהם-אבאלי נקראעל-ידי בנו בשם "מגן אברהם".שניהפירושיםהוכרוכנושאי-כליםשוי-זכויותושגי-ערך ל"אורח
חיים"יעם זאת נוטים לפסוק הלכה כמעשהעל-פי ה"מגן אברהם" ,פירושזה כתוב בקיצור נמרץ,ועל הנזקקלולהיות בקי
בספרותהרבניתהמסועפת .מכאןהפירושיםהמרובים עלה"מגן אברהם",שעיקרתפקידםלהסביר ולפתח את האמור בו ברמז
בלבד.מבין הפירושים האלהיש להזכיר במיוחד את "מחצית השקל" ואת הגהותיו של ר' עקיבאאקר.
,
ת
ו
נ
לחשיבות גדולה ,מחייבת ומכריעה,הגיעפירושו של הש"ך ל"חושן משפט" ,שנתחברבשנותיו האחרו
בשבתו
בהיישני
שבסיהרן .בענינים המסובכים של החוק האזרחי גילה הש"ך כושר-ניתוח רב ,והפירוש חביב עד ימינו עלחריפי השכל,
המתרחקים מפלפול לשם פלפול .כוח שכלו של הש"ך נתגלה במלואו גם בחיבורו המפורסם "תקפו כהן" .לעומתנטיתו של
הש"ךלניתוח-הדברים,גילה הט"ז שאיפהברורהלסינתיזה ,השתדלותליישב אתחילוקי-הדעותשביןהפוסקיםהאחרוניםלבין
ה"שולחן ערוך".
הפירוש הגדול לחלק "אבן העזר"ניתןבידי ר' משהבןיצחק-יהודה-ליווא ,בשם "חלקת מחוקק" .חלק "אבן העזר" כולל
כידוע אתדיני האישות ,שכוחם היה יפה תמיד בישראל ולגביהן לא באה בחשבון כלל הליכה לערכאות שלגויים.היה אפוא
צורךחיוני בפירוש לחלקזה של ה"שולחןערוך" ,וה"חלקת מחוקק" מילא את הצורך הזה ונתקבל במהירות בתפוצותישראל.
סמכותו שלהפירושאף נשתוותה במשךהזמןלשל ה"שולחןערוך"עצמוואףבימינו אפשרהיהלשמועבפוליןתלמידי-חכמים
מסיחים ביניהם שהם עוסקים ב"חלקת מחוקק" ,וכוונתם ל"שולחן ערוך" חלק "אבן העזר" עםהפירוש הנ"ל(כיוצאבכךגם
בפירוש הש"ך על חלק ה"חושן משפט").
בימיהם של הט"ז ,הש"ך ,ה"חלקת מחוקק" וה"מגן אברהם" הגיעה הלמדנות בפוליןלשיא .נוסף לארבעת החכמים האלה
מרוביםהיו באותה תקופה רבנים וגאונים ,שאין~דון עליהם במסגרת סקירהזו .מהם יש להזכיר את ר' השיל בן ר'יעקב,
הידוע בשם "הרבי ר' השיל" .הוא שימש רב וראשישיבה בלובלי4בריסק-דליטא וקראקא ,והעמיד תלמידים רבים .ר' השיל
כתב חידושי הלכות על מסכתות שונות והגהות "לספר מצוות גדול" של ר' משה מקוצי .מרביתחיבוריו אבדו-.כמוכןיש
להזכיר את ר' יום-טוב-ליפמאן הלר,יליד ואלרזסןן שבבאוואריה .מחציתחייו עברה עליו בעיקר בסיהם ,ורק בשנותיו
האחרונותשימשברבנות בכמהקהילותבפולין:בן9רוב,לודמירולבסוףבקראקא.הואחיברהרבהספרים,המצטייניםבשיטתיות
יתירה ,מפורסם ביותר פירושו למשנה "תוספות יום טוב" ,שנדפס במעט בכל המהדורות האחרונות של המשנהלידפירושו
הקלאסי של רבנו עובדיה מ4רשנורא.
גזירות ת"ח וגזירות השוידים העמידו את חכמי הדורבפניבעית העגונות.בעיה הלכיתזו,שחוזרת ומתעוררת לאחר כל
מלחמה גדולה ,סחריפהאזביותר ,מחמת מנהגם של הטאטארים,בני-בריתו שלס:9ל4יןקי' לשבות יהודים ,על-מנת למכרם
בשוקיהעבדים במזרח.אףכי החברות"פדיוןשבויים"בקישעאובויגי:4ה הרבו לפדותשבוייםמפולין ,רבהיה מספרהעגונות.
לבעיה זו נזקקו במידה מרובה הט"ז ,בעל ה"תוספותיום טוב" ,וביותר הרבי ר' סשיל ,וכולם נטו להקלי
21
באותה תקופה העמידה גםליטא כמה חכמים מובהקים,המרוכזים עתה רובם ככולםבווילנא (ולאכבריסקכמקודם).הגדולים
ר,
שבהםהיו משה בעל "חלקת מחוקק"ור'שבתי הכהן בעל הש"ך ,שעליהםכבר הרחבנו את הדיבור .כמו-כן ר' אפרים בן
,
ר
ר'יעקב הכהן בעל "שער אפרים" ,אהרן-שמואל קאןדאנו9ר (המהרש"ק) ,ור' משה ר9קה'ש בעל "באר הגולה" ,שעזבו
כולם ,עם פלישת השגידים ,את העיר ונפוצו עלפני גרמניה4 ,יהם ואונגארן.
ר' משה בן ר' נפתלי רבקה'ש היהיליד פראג .משם באבימינעוריולווילנאוכאן נשאר כמעטכלימיחייו.בימי המלחמה
יצא את העיר ,כאמור ,אך לקמים חזרלווילנא ושם נפטר בשנת ( 1671או .)1672הוא היה בעלכיווןמדעי מובהק(בזה קדם
בווילנא לגר"א שהיה מיוצאי-חלציו)ובעלנטיהמוסרית עמוקה .בשדה ההלכה נמנע ר' משה רבקה'שמלהפריז בסמכותם של
האחרונים והשתדל לבדוק אתהדיןעל-פי מקורו .מגמהזומציינת את כליעל
ה הוא חיבר"כללי ההוראה" ,ועסק בפירוש
למשנה .חיבורוהעיקרי הוא "באר הגולה" ,הכולל הגהות על ה"שולחן ערוך",תוךציוןמקורותיהם שלהדינים" .באר הגולה"
נעשה כלי-עזר השוב בתחום ההלכה ונדפס בהרבה מהדורות של ה"שולחן ערוך".
ר' אפרים בן ר'יעקב הכהן היהידוע בבקיאותו בש"ס ובמפרשיו וכבר בהיותו בן עשרים נמצאראוי לשמש בבית-דינו
ר,
של משהבעל "חלקת מחוקק" .בשנת 1655נאלץ ,מחמת המלהמה ,לצאת אתוילנא .הוא נדד במקומותשוניםולבסוף נתמנה
לרב *שוא והקים בה ישיבה ,שנתפרסמה מאוד ומשכה אליה גםתלמידים ספרדיים מארצות הבאלקאן? .סעו של ר'אפרים
הגיע לארצות המזרח והוא נקרא לרבנות בירושלים ,אך המות הקדימו .בספרות קשור פרסומו בספרו "שער אפרים" ,הכולל
כמאה וחמשים תשובות ,מסודרותלפי חלקי ה"שולחן הערוך" .דרשותיו על התורה וכן רוב חידושיו על הש"ס אבדו.
סופרפורהומורהשהעמידתלמידים הרבההיה ר'אהרן-שמואל קאןדאנ91ר( .מקאןדאנוב הסמוכהלמינסק).הואלמדבישיבה
בבריסק-דליטא ,שימש רב בביאלה ומשם באלווילנא .בעת המלחמה הלך לאוסטריה,וכאן נעשה רב ,באחתהערים הקטנות,
לקהילה שלפליטיפולין .אחר-כך שימש ברבנותבפיורדא(באוואריה),נןשא(בפולין)גלוגא(שעיזיה),בריסק-דליטאוהאיבורג.
לבסוף בא לשמש ברבנות בקראקא ,ובנסעו באחדהימים מקראקא להתוועדות שלקהילותהגליל,שנתקיימהבן:9לניק ,נפטר
שם בשנת .1676בשדה ההלכה נמנע מלהסתמך על האחרונים והשתדל לחזור ולהחזיר אתתלמידיו אלמקורותיההראשונים.
מקרוב ומרחוקהיופוניםאליו בשאלות,בעיקרבעניןהיתר עגונות.יעניןזה מוקדשות רוב תשובותיו ("אמונת שמואל").כן
חיבר דרושים על התורה ("ברכת שמואל") וחידושיםעל הש"סוהפוסקים ("תפארת שמואל") .ברם ,פרסוםמיוחד קנה לעצמו
בספרו "ברכת הזבח" ,המכיל פירושיםעל רוב המסכתות של ספר קדשים ,שבידוע עיקרעשנם כשבית-המקדשעומדעלתלו.
ט
מבין הגורמים השונים שקידמו את לימוד התורהבפולין על שיטותיו השונות ואת התפתחותה של הספרותהרבנית יש
לציין במיוסד את הארגון הכללי של הציבור היהודי :הקהילות ,ועדי המדינות ,ועד ארבע הארצות .הפיקוח המתמיד של
המוסדותהיהודייםעלהחינוךהעברילדרגותיווהאבטונומיה היתירה שזכתה להיהדותפולין בתחום המשפטהגדילווהאדירו
.
את התורה בארץזו.
הפיקוח על החינוך התבטא בראש וראשונה בהטלת חובה על הקהילות לדאוג ללימוד התורה בתחומן ,ובקביעת מספר
לבני-הישיבה שכלכלתם על הקהילה .הרבנים שאפו להרבות תלמידים,כדי להרביץ תורהברביםואף לאושש את מעמדם הם
בעולמה של תורה .מהם שהשתדלו למשוך אליהם תלמידים מרובים ,אף "כדרך השרים ששוכרים עבדיםלרוץ לפניהם" ,כמות
שציין בשעתו במרירות המהרש"ל .פעמים לאיבלו הקהילות לעמודבריבוי התלמידים שלאלפי כוחןועל-כן באו הועדים
לקבוע להם מספר ,בהתאם למספר בתי-האב .הועדים נהגו כמוכן לעודד הדפסת ספרים של תורה ולפעמים אףחייבו את
הקהילות לקנות מספרמסויים של טפסים.
סדר הלימוד בישיבות ותכנית הלימודיםהיו אחידים ומסודריםעל-פי הסדרכללי .בכלהישיבותהיולומדים אותה מסכת
(בדומהל"דףהיומי"בשניםהאחרונות).שנת-הלימודיםהיתהמחולקתלשני"זמנים"":זמן"החורףמראש-חודשחשוןעדט"ובשבט,
22
ו"ומן" הקיץ מראש-חודשאייר ועד ט"ו באב .אף כל "זמן" לעצמו נחלקלשנים,לפימקצועות-הלימודים.בחציוהראשון של
ה"זמן"היוהבחוריםלומדים גמראעםפירוש רש"י ותוספות ,וראשהישיבההיה"מגידשיעור"ומתפלפלעמהם.בחציו האחר של
ה"זמן" נלמדו הפוסקים" :הטורים" ,האלפסי וה"שולחן הערוך" עםנושאי-כלים אףביןהזמנים לאהיה פוסק קולה של תורה,
אלא שראש-הישיבה לא היה מגידשיעורו.
מעמדו של ראש-הישיבה היה מכובדביותר.יום-יום היה הולך לישיבה להגיד את "שיעורו" ,ונוסף על הבחוריםהיו גם
תלמידי-חכמים מבוגרים שבעיר באים לשמוע את לקחו .עתים היה ראש הישיבהמזמין את המעולים מבין תלמידיו להגיד
במקומו את השיעור,כדילהרגילם בכך.תלמידיםקשישיםהיולומדים עםצעירים מהם ,עםנער אחדאושני נערים,ומרגילים
אותם לדרך-הלימוד בישיבה ,ואףמרגילים עצמםתוך-כדי-כך להורות ולחדשחידושים.ביןבחורי-הישיבהלבין ראשהישיבה
היו בדרך-כלל יחסים של קרבה .ראש-הישיבה היה נותן דעתו על עתידם של הבהורים ,והםהיו כרוכים אחריו ,אף לאחר
שפרשומןהישיבה .מובן שלא כל הבחורים נעשו לרבנים ולראשי ישיבות .רבים מהם פנו למיקח וממכר ,אולם גם אלההיו
ממשיכים כרגיל ללמוד תורה במקומות מושבותיהם.וכך קם בכלעירועיר מעמד של "בעלי בתים" תלמידי-חכמים,בעלי תואר
"מורנו" או "חבר" ,בהתאם לשיעור-גדלם בתורה ,ולמעטד זה נודעה השפעה מרובה בקהילות.
בחוריהישיבההיומקבליםמןהקהילה קצבהשבועיתלמחיתם.נוסףלכךהיורביםמןהתושביםמירחי
ם אותםעל שולחנם
בשבתות ואף בשאר ימות השבוע .בעיקר נסתייעה החזקת הישיבות מן הקהילות ,אך גם קרנות של נדיבים שונים שימשו
לצורךזה .מקצת ישיבות הוחזקועל-ידי המשפחות העשירות של ראשיהן ,כפי שראינולגבי ישיבותיהם שלר' שלום-שכנא,
הרמ"א והמהרש"א.
מעמד התורה בפולין היה ידוע בעולם היהודי ומארצות שונות ,מגרמניה ,מביסם ואף.,מאיטליה הרחוקה,היו גולים לשם
ללמוד תורה.אופייני מכתב שליהודי מפראג המשדל את בנו לבוא אליו וללמוד בעירו ,שכן יהא זה חשוב "כאילו נסעת
לפוליןללמוד"…
מר41ה מכךהיההפיקוח שלמנהיגי הקהילות והארצותעלחינוךהילדים .תקנות רבותהגדירו את מספרהתלמידיםלכיתה,
את שעות הלימודים ואת שיעור שכרו של המלמד.בניעניים נהנומלימודחינםעדהיותםלבני-מצוה,ובעלי כשרונות שבהם
אף לאחרמכן .בקהילות הגדולותמסירהיה הטיפולבעניני החינוך ,בחומר וברוח,בידי "חברות תלמוד תורה"* .כל שבוע
ביום ה'אוביוםו'היונערכותגחינותבחדריםהשונים.תכנית-הלימודיםהיתה דומה פחות אויותרלזו של ה"חדרים" בדורות
האחרונים.היו מתהילים באלפא-ביתא ,ממשיכים בלימוד החומש (עם פירוש רש"י או עם הפירוש "באר משה" לר' משה
"ר9לש)יעד-מהיההייעיבוים
בשי המשנה והגמרא ,שנחשבולעיקר ,נתקפחלימוד המקרא ונתמעטהידיעת
"
נ
ש
מ
י
התנ"ך והשפה העברית .כמה חכמים התריעו על תקלה זו ,אך המצב נשאר בכללו כמות שהיה.
,
ה
ר
ש
ע
ע
ב
ש
במאתים השנה,משעה שהחלונראים לראשונהבני-תורהבפוליןועדהחציהשני של המאה ה
היהגידול מתמיד
בשדה התורה" .המפורסמותאיןצריכין ראיה -כתב ר' נתן-נטע האנ91ר בסופה של אותה תקופה -שלאהיתהכל-כך הרבה
תורה בכל תפוצות ישראל כמו במדינת פולין" ".כאב-נפשו על חורבנו של בית-ישראי בפולין בגזירות ת"ח הגדילבעיניו
של ר' נתן את זהרו של העבר ,אף-על-פי-כןאיןדבריו נראים מופרזים ביותר .אכן ,החורבן פקד גם את משכנות התורה.
ראשי הישיבות וגדולי הרבניםהיובין הפליטים שנמרטועל נפשםונפוצועלפני ארצות אחרות :גרמניה,אוסטריה,אונגארן,
הולאנדואיטליה .קהילות חרבוונדיביםירדו מנכסיהם ולא היתה עודבידיהציבורלקיים אתלימוד התורהכמותשהיהלפני
השואה .רק לאט-לאט החלו מקצת חכמים חוזרים אחר שנות נדודים ,למולדתם ,חזרו ופתחו ישיבות ,ושוב התחילו צעירים
מארצות שונותגולים למקומות התורה שבפולין .היתה גם שאיפה להמשיך במסורת המפוארת מלשעבר .באחד המקורותאנו
קוראים למשל ,שכמה למדנים בקאליש התחברו יחדכדי ללמוד תורה בדרך הלובלינית הישנה .נסיונות כאלה היועשויים
לשוב ולהרים במידה מסוימת את קרן התורה,וראיה לדבר -ר' אברהם-אבאליג491יפי,בעל "מגן אברהם" ,אשרבימי החורבן
היהעדיין נער קטן ,וברבות הימים נעשה לאחד מגדולי הפוסקים.
ייגמיא.
ן כרך א' ,עמ' .75
*עיי
ה מע רכ ח
23
*
בתולדותיההרוחניות שליהדותפוליןנודעת למאה השמונה-עשרה חשיבות מיוחדתימדינתפולין הלכההלוךוירוד ,ואתה
גם מעמדםהכלכלי וארגונםהאבטונומי שלהיהודים .נוספהעלכךהתסיסההפנימית:עלילותיהם של יעקב פראנקובניסיעתו,
תקומתה של ההסידות והמלחמה בה .בתנאים אלה נצטמצם בהכרח לימוד התורה,נתמעטו הישיבות ופחתו הלמדנים .בקשר
פנימי לכך עומדת שאיפתה הידועה של ההסידות ליטול מן התלמיד-חכם אתיתרון מעמדו ,טענתה לזכויות האדם הפשוט,
העובד את אלוהיולתומו .בכך גם אחת הסיבות לתופעה החשובהביותר בשדה התורה באותה תקופה -העתקת מרכז התורה
מפוליןלליטא .החסידות התפתחה ,כידוע ,בעיקר בגאליציה ובפולין המרכזית .בליטא היה מעמדה רופף ,ואף לאחר שפסקה
המלחמהנגדהלא נתפשטהכאן באותהמידה.בתוךהיהדות ה"מתנגדית" שלליטא נשאר אפואבסיס הרבהיותר רחב להמשכת
לימוד התורה ,ואמנם כאן הוצרכה גם החסידות לסגל את עצמה לתנאי המקום ואף היא לבשה צורה "למדנית".
כל אותם התהליכים הכרוכים ושלובים זה בזה נתרקמווהלכו במשךכל המאה השמונה-עשרהורק בראשית המאה התשע-
עשרה נגלו תוצאותיהם לעין -ייסודן של ישיבות ליטא והתחיה הגדולה בשדה התורה .אמנם כבר בחצי השני של המאה
השמונה-עשרה מצאה מערכת התהליכים האלהביטוי נעלה בדמותו של הגאון ר' אליהו מווילנא (הגר"א) ,שהתנשא במידה
מרובה עלפני יתרגדולי התורה שבארץ ,בעוצםיצירתו בתורה ובחידוש שבדרך-לימודו.
ר'אליהובן ר' שלמה-זלמן,מצאצאיו שלר' משה רבקהזשבעל "בארהגולה",נולדבשנת 1720בעיירהללץהסמוכהלבריסק.
בהיותוילד קטן באעםהוריו לווילנא ופה נתגלה מהרכ"ילדפלאים".בהיותובן שש כבר אמר,לפי השמועה",חילוק" באחד
בני-גילו .הוא לאהיה לתלמיד באחתהישיבות,
מבתי-המדרש והפליא את הלמדנים שבעיר .הוא גדל והליכותיו שונות
אלא למד לעצמו וממילא לא נשתעבד לדרך-לימוד מקובלת ולא נתייחד בחומרלימודי מסוים .הוא מוצאענין בכמה וכמה
תחומים :בתלמוד ,במשנה ,בקבלה ,בפרשנות התנ"ך,בדקדוק ,במתימטיקה ,בגיאוגראפיה ובהיסטוריה .המורההיחיד שממנו
קנה תורה זמן קצרהיה ר' משה מרגליות ,רבהעירקאןדאן,שהיה אף הואטיפוסלעצמוביןתלמידי-החכמיםשבזמנו .ר' משה
הואשעוררבלבתלמידוהתענינותמרובהבתלמודהירושלמי ,שבדרךכללהיוממעטיםלעסוקבובפולין .מכאן ,אגב,ההתענינות
הגוברת והולכת בירושלמי בישיבות ליטא ,יורשותיו הרוחניות של הגר"א .כידוע,זכהר'אליהו לא רק לתואר גאון אלאגם
לתואר חסיד ,בשל פרישותוהיתירה .חסידותו אינה נוגעת לנושא סקירתנו ,אלא במידה ששימשה נקודת-מוצא לנטיתו
להחמירבדין ,אחר שבמאה השבע-עשרה גבר בפולין "כשא דסמךא" לעומת המאה שלפניה .אכן ,פרישות זו ,שכרוכה בה
השתקעותמוחלטתבתורהולימודה,פותחת פתחלהבנתשיעורההעצום שליצירתואף מצד הכמות (כשמוניםספר).
בראש וראשונה ישליתן את הדעת על זיקתו המוחלטת של הגר"א למקורות ההלכה הראשונים ,לא רק אל התלמוד אלא
גם אל המשנה .הוא הבחין שהאמוראים פירשו את המשנה לא רק בדרך הפשט אלא גם בדרך הדרש וראה היתר לפרש
לפעמים אתדברי המשנה שלאכפירושהגמרא .כמוכןנוכחלדעתשכדילהביןכראוי את ההלכה הקדומהמןהצורךלהכיריפה
את לשונה ,אתחיי התקופה,אף נחוצותידיעות מסוימות במדעי הטבע והמתימתיקה ,ששןמצויים במשנה ובגמרא גםדברים
מענינם
.לפיכך עסק הגר"א עצמו בכל החכמות האלה ועורר אחרים לעסוקבהן .כמה וכמה שנים שקד הגר"א על בקורה
"טכסט של התלמודוהפליגבכךיותר מן המהרש"ל ,ולא-כל-שכןמן הרמ"אלפניו.תיקוניו מרובים מאוד ,ומהם שביטלותלי
תלים של קושיותותירוציםחריפים .הגר"אהיה מסדשקיצוני,ואךמפניגאונותווחסידותו לאההיןאףאישלהרים אתקולונגדו
ונגד דרכו בתורה.
הגר"א לא הכיר בסמכותם של הפוסקים האחרונים וספרותם הגדולה .כן התנגד התנגדות גמורהלפלפול .כסבורהיה שיש
צורך בחינוך מודרג של הבנים ,שזקנה להם תחילה ידיעות מספיקות בתנ"ך ובדקדוק ,לאחר-כך במשנה ,ולבסוף בתלמוד.
אולם הוא עצמו לא עסק בהוראה :לא שימש ברבנות ולא ישב בישיבה ,אף לא נשא ונתן בהלכה עםגדולידורו .כלימיו
היו קודש לתורה ולימודה .הוא גם לא נתן דעתו על הדפסתספריו.בני משפחתו ותלמידיו ההשובים הם שהחלו בהדפסתם,
מיל
לאחר פטירתו.
ביצירתו הספרותית המסועפת של הגר"א אפשר להבחין ארבעה תחומים עיקריים :לשון הקודש וכתבי הקודש ,המשנה
24
והתלמוד ,קבלה ,ומדע "חיצוני" .מכלל חיבוריו בתחום הראשון יש לציין את ספר הדקדוק שחיבר ("דקדוק אליהו") ואת
פירושו על התורה ("אדרת אליהו") .כן חיבר פירושים לטפרים שונים של הנביאים והכתובים .מרבית חיבוריו של הגר"א,
עניינם בתחום המשנה והגמרא .הוא כתב פירושים על המשנה לסדרזרעים וסדר טהרות ,הגהות לתוספתא ,הגהות למדרשי
ההלבה,הגהותעלהבבליועלהירושלמי ובאורעל ארבעתחלקיה"שולחןערוך".חיבוריםגדולים כתב גםבקבלה.בין השאר -
פירושמקיףלזהר (אחד-עשרחלקים ,נשאר בכתב-יד) ,וסידור הגר"א ,הכולל פירושים על התפלות ברוח הקבלה .ספרי-מדע
כלליים הםחיבורו "צורת הארץותבנית הבית" ,ששמו מעידעל תכנו :הגהות ופירושים ל"סדר עולם רבאוסדר עולם זוטא",
והחיבורהגיאומטרי "איל משולש" .ספרגדול באסטרונומיהוחיבור על ארבע עתות השנה וכוכבי-הלכת ,נשארו בכתובים.
הגר"א נמנע,כאמור,מהרביץ תורה,אף-על-פי-כןנתרכזסביבוחוגקטן שלתלמידיםוחברים,גדולים בתורהוקרוביםאליו
ברוחם .על ידם החלה תורתו מתפשטת ,תחילה מבית-המדרש הנקרא על שמו (נוסד בשנת ,)1780ואחר פטירתו -מישיבת
ןהמפורסמת,שנוסדהעל-ידיהחשובשבתלמידיור'חיים.תורתו שלהגאון הובאה גםלארץ-ישראלעל-ידי כמהמתלמידיו,
ויליז'י
שבראשם עמד ר' ישראל מלקלוב (מחבר הספר "פאת השולחן"),והיא היסודהרוחני לחוג "הפרושים",הקייםזה כמה דורות
בירושלים .הגר"א היה מקודשבעיני אנשי דורו ותלמידיו ,ואגדות רבות מפארות את זכרו .אחד מתלמידיו ,ר' יששכר4-ר
מווילנא ,אף תיאר בספר את דרכיווהליכותיו.
העניןהציבוריהיחידי שהגר"א התערבבוהיתהההסידות והתפשטותהבליטא.הגאון ראה סכנהגדולה בחסידות ,וביזמתו
הכריז בית-הדין בווילנא פעמים אחדות חרםעלהחסידות .ראשי ההסידותהליטאיתהיטיבולהעריך את גדלותו של מתנגדם
והשתדלו לבוא אתו בדברים,כדי להוכיח לו שדרכםכשרה .אולם הגר"א לאנענה להםכידוע ,הוא לא נענה אף לר'שניאור-
זלמן מליאדי ,שהיה לא רק רבן של חסידים ,אלא גם גאון בתורה ,אולי האישיות החשובה ביותר בשדה התורה בליטא
ליד הגר"א.
.כבר בנעוריו נתפרסם
ר' שניאור-זלמן ,שהיה צעיר מהגר"א בעשרים וחמש שנה ,נולד בעירליזעה הסמוכהלוישי~ק
כגדול בתורה.לימים נמשך אחר תורת החסידים ובא לסןריטש ללמוד תורה מפי ה"מגיד" .לאחר שרבו נפטרמן העולם חזר
ר' שניאור-זלמן לסביבות עיר-מולדתו ונעשה כאן מנהיגם של חסידיליטא .בשנת 1800השתקעבעירליאדי .מחמת מלחמת
נאפוליאון ברוסיה נאלץ לעקור ממקומו ( )1813והוא נפטר בדרך ,בחהד הכפרים שבקרבת קורסק.
ר' שניאור-זלמן קנה לו שם בשניחיבוריו :האחד הוא הספר "תניא" ,שבו כלולה תורתו החסידית ,הידועה בשם חב"ד
(=חכמה,בינה,דעת),והאחר הוא ה"שולחןערוך"שלו,ספר-הדיניםהיחידישהולידההחסידותיחיבור"שולחןערוך" חדש ,לאחר
שכבר נתקבל בפולין ,בלא התנגדות ,ה"שולחן ערוך" של ר'יוסף קארוהיה כמובן מעשה נועז למדי .נראה שה"מגיד" הוא
שעורר אותו לכך ,מתוך הנחה שה"שולחן ערוך" המקובל ,הטעון פירושים לאין שיעור,אינו שווה לרוב הבריות ,הטרודים
בטרדות החיים ,והם צריכים ל"שולחן ערוך" מקוצר .בהתאםלכךחיבר ר'שניאור-זלמןתחילה את החלק "אורחחיים",הכולל
את מערכתהדיניםשענינם עבודתהאלהיםוחובותיוהאישיות שלהאדם .בספרזהניתן חלק שימושי ,כתוב בתכלית הפשטות
לצרכיהמוןביתישראל,וחלקעיוניללומדים.לעומת זאתנועד החלק"יורה דעה" (הלכותשחיטה ,טרפות,ריביתועוד)בעיקר
לרב-הלמדן .הספר ערוך דרך-שיטה ולשונויפה וברורה .ר' שניאור-זלמן ערך גם סידור חדש ,שבו שינה כמהמן המנהגים
(כגון את הקשר שלתפילין) .בכלל הרחיק לכת בסידורחייהם הדתיים-העצמאיים שלחסידיו.
לבסוף יש להזכיר בפרק זה,שעניינו תקופת המאה השמונה-עשרה ,את ר'יחזקאלהלוילאנדוי,בעל הספר"נודעביהודה".
הספר כולל שאלות ותשובות על ארבעה חלקי ה"שולחן ערוה" והוא שחד החיבורים החשובים ביותר בסוג זה של הספרות
הרבנית .ר ,יחזקאל נולדבאיטא .בשנת 1732השתקע יחד עם חותנו בברוד ,נמנה כאן עםחבריה"קלויז" המפורסמת ונתמנה
אחר-כך לראשבית-הדין .משנת 1746היה רבביא~פול שבפודוליה,עד שנתמנה בשנת 1755לאב"דביראג ,ושם נפטר לאחר
ששימש שם ברבנות כארבעים שנה.
25
חלוקתה של מדינת פוליןבין שלוש שכנותיה הגדולות ,רוסיה ,אוסטריה ופרוסיה ,השפיעה במשךהזמן את השפעתה גם
בשדההתורה .אמנםעד אמצע המאה התשע-עשרה ניכרתעדיין אחדותמסויימת מבחינהזוביןהקיבוצים היהודים שבשלושת
תחומיהכיבוש.וילנאמציעה בשנת 1836את כסא-רבנותה לר'עקיבאחיקר,גדולהרבנים בחבלפוזנא.המלבי"םמשפיע השפעה
עצומהגםברוסיה וגם בפרוסיה ,ורקצבי-הירש חיות מברוד מתמנה לרבבקאליש .אולם לאט-לאט פוחתות והולכות תופעות
כאלה ,וחלקיה השונים של יהדותפולין לשעבר מתרחקים והולכים אחדמחברו .התושביםהיהודים בחבלפוזנא כברהיובחצי
השני של המאה התשע-עשרה ליהודים גרמנים ,ולימוד התורה בנוסח הישן כמעט שלא היה מצוי עודביניהם .לעומת זאת
היתה בשדה התורה בליטא פריחה ,שלא נודעה כמותה מאז החורבן בגזירות ת"ח ותט"ז .יהודי ליטאעלו בנידון זה לא רק
עליהודי פוזנא אלא אף עליהודי פולין הקונגרסאית ,אשר בתוכם ירש הצדיק במידה מרובה את מקומו של התלמיד-חכם.
גם בגאליציה גברה מאוד החסידות ,אבל לעומתה מרובה היתה השפעת ה"קלויז" בברוד ,שרוב חכמי גאליציה יצאו ממנה,
כגון ר' צבי-הירש חיות ור' שלמה קל41ר ,ואף לר'חיים האל*רזטאם מצאנז,מייסד שושלת הצדיקים הידועה ,היתהזיקה
מסויימת .אליה ולמנהיגה הגדול ר' אפרים-זלמן מרגליות.
התנאים התרבותיים המקומיים טבעו את חותמם גם על הספרות הרבנית .בגרמניה אסרה תנועת הריפורמה מלחמה על
היהדות המסורתית וגם במדינות אוסטריה ניכרו נטיות ריפורמיסטיות ,שחרגו מגדר מה שנוהגים לקרוא "השכלה" .ממילא
נזקקו גדולי התורה בגאליציה ובחבל פוזנא ללמד סניגוריה עלחוקי ישראל ,לנקוט עמדה כלפי נסיונות המודרניזאציה של
בית-הכנסת וכדומה .לעומת זאתהיה מעמדה של היהדות המסורתית בליטאאיתן למדל ודרכו של הגר"א שימשה כאן דוגמא
ומופת לתנועה כבירה בשדה התורה.
הפותח בדבר היה ר'חיים מוולוז'ין ,הגדול והחשובבמקורביוותלמידיוהמועטים של הגר"א .ר'חיים נולדבעיירהוולוז'ין
וכאן למדמפי ר'אריה-ליב ,רבה שלהעיירה (אחר-כך רב בעץ).נטיתו הברורה נגד הפלפול המופרז ,שקיבל מרבו ,בקיאותו
המיוחדת במינה ומידותיו התרומיות קרבוהו אל הגר"א ומדי שנה בשנה היה נוסע אליו כדי להתבסם מאישיותו ומתורתו.
בשנת ,1773בהיותו בן עשרים וארבע ,הסכים ,בהשפעת רבותיו ,לקבל את משרת הרבנותבוולוז'ין ובמהרה נתפרסםכגדול
בישראל ,ורבים התחילו פונים אליו בשאלותבעניני הלכה .סמכותו גדלה והלכה ,ואחר פטירתו של הגר"א בראשית המאה
התשע-עשרה ,הוכר כלדול הרבנים בליטא .בשנת 1802נגשלהקיםישיבהמרכזית ,שתשמשאכסניהלרוחו שלהגאון ושתחזור
ותרים את קרן לימוד-התורה ,שירד במקצת גם בליטא עם התפשטותה של החסידות .הוא הוציא כרוז ,בו הזמין בני-תורה
צעירים לבוא לישיבתו והתחיל לעניין הוגיםציבוריים שונים בהחזקתה .מן המועמדים נדרשה רמת-ידיעות גבוהה מאוד,
אף-על-פי-כן נענו למעלה ממאהצעירים מוכשרים וכך נפתחה הישיבה ,שנתקיימה כתשעים שנה ונעשתההישיבה החשובה
ביותר באירופה המזרחית .ר'חיים הקדישלישיבה את עשרים שנותחייו האחרונות והשתדללהנהיג בה את דרךלימודו של
הגאון .הוא הרחיק את הפלפול והחידוד ,אף לא ראהבעין טובה את הלימוד המבוהל לשם בקיאות .דרכו היתה להרגיל את
התלמידים להעמיק בסוגיה בדרך ההגיון ולהבחין יפה בין דעותיהם השונות של החכמים ולא להשלים ביניהן באמצעים
מלאכותיים .בדרכו הלך גם ראש הישיבה שלאחריו ,בנו ר' יצחק (ר'אי?לי),וכן ראש הישיבה השלישי והאחרוןר'נפתלי-
צבי-יהודה ברלין (הנצי"ב) .ביחוד עלתה חשיבות הישיבהבימי הנצי"ב ,ועל כך עוד ידובר להלן.
ו
י
ת
ו
חלק גדול מארכיונו של ר'חיים ובו גם השאלות והתשובות שלו עלה באש ,ורק מקצת תשוב
ו
ס
פ
ד
נ
אחר פטירתו.
חשיבות גדולה נודעה.בעולם התורה לספרו "נפש חיים" ,שהוא מקין פרוגראמה מוסרית-הנהגתית בשביל לומדי התורה
ברוחו של הגר"א.
ת
ו
ב
י
ש
י
של
ת
ו
פ
ס
ו
נ
ם
י
ר
ע
ב
ו
י
ר
ח
א
ר
ר
ג
ת
ב
י
.
ת
ו
נ
ו
ש
ש
י
ן
ד
ו
ס
י
י
ר
י
כ
ז
ה
ל
את
ייסודה של יש וולודין
מהן
הישיבה שנוסדה
בווילנא (בשנת )1831ונקראה בשם"ישיבת הארבעים"(דיפערציגלאך) .אחד מלומדיה היה ר' שמואל שטראשוך שהגהותיו
החריפותעלהתלמודהבבלינדפסו בש"סיבאותןהשנים ,שנות השלושים של המאה שעברה ,החלה הדפסתו של הש"ס בווילנא
על-ידי המדפיס ראם ,הוא הש"סהווילנאיהידוע ,שרמתו המדעית התאימהלרוח-הלימוד החדשה שקמה בליטא ,ושבדפס מאז
26
במהדורותרבות .שעה שהגאון נתגלההיו מצבו שללימוד התורה בליטאנמוךלמדי.עכשיוכשמוניםשנה לאחרמכןוכארבעים
שנה אחר פטירתו כבר היתה ליטא מקום התורה החשוב ביותר בעולם היהודי ,מלאה ישיבות ותלמידי-חכמים.
בסוףסקירתנועללימוד התורהבליטאבחצי הראשון של המאה התשע-עשרה ישעודלהזכיר את ר' אברהםבןר'יחיאל-
מיכל דאנציק .ר' אברהם באבימינעוריו מדאנציק לווילנא והתקרב להוגו של הגר"אי היה תלמידו שלבעל"נודע ביהודה"
ובןגילו של ר'חייםמוולוז'ין.כלימיוחיבווילנא ועסק במסחר ורקבסוףימיוקיבל משרה שלדייןבעיר .ר' אברהםהצטיין
כבעל-הסברהוספרו"חיי אדם" ,הכולל אתדיני החלק "אורחחיים" של ה"שולחןערוך",זכהלמהדורות מרובות מאודוניתרגם
גםלאידיש .בהרבה ערים בליטא אף נוסדו "הברותחיי אדם" ,לשם לימוד הספר הזה .גם שארחיבוריו של ר' אברהם הם
ברובם ספריםעממיים.
לימוד התורה בחבל פוזנא קשור בתקופה זו במיוחד בעיר ליסא ,אשר בה שימש ברבנות ר' יעקב לור*ךבוים
מליסא") ובה ישב בישיבה שנים מספר ר' עקיבא5י4ר.
,
ד
מ
ל
ם
ש
ו
ר'יעקבבןר'יעקב-משה לוך4ךבויםהיהילידגאליציה
ץ (אחר-
בעיקר אצלר' משולםאיגרא ,הרב שלטיי4גי
כךביךסבוךג) .בשנת 1801נתמנה לרב בקאליש ובשנת 1809לרבבליסא ,אשר בהיסדישיבה מפורסמת ,שהיתהבימיו מרכז
("הרב
התורה בחבל פוזנא .אחר שבתו בליסא תקופה ארוכה חזר ,מסיבות בלתי-ידועות ,לקאליש ,אף-על-פי-כןנודע כמקודם בשם
"הרב מליסא" ונשאר קשור קשר אמיץ בקהילה זג.בסוףימיו חזרלגאליציה ושם נפטר בשנת 1832בעיר
ר'יעקב מליסאהיה 5הד הסופריםהפורייםביןרבניזמנווהואהעשירבחיבוריו כמעט את כל מקצועות הספרותהרבנית.
שלא כמרבית הרבנים עסק הרבה גם בפרשנות המקרא.ביןספריו בהלכהידועבעיקרהיבורו "חות דעת"על ה"שולחןערוך"
חלק "יורה דעה".חשוב ומפורסם גםחיבורועל ה"חושן משפט",שנקרא 'נתיבות המשפט".ביחוד נתפשט ספרו "דרךהחיים",
סידור-תפלההכולל אוסףדיניםבשביל פשוטיהעם .ספרזה נדפסוחזר ונדפס במשךעשרים שנהיותר משלושיםפעם.
ואמנם בהבל פוזנאירדה התורה ממעמדה והצורךבקיצור"שולחןערוך"גברוהלך.הנטיותלמודרניזאציה שלהחינוךהיהודי,
שהיו רווחות בקהילות ישראל שבגרמניה ,ומגמות הגרמניזאציה של השלטונות סברו יחד נגד לימוד התורה בנוסחהישן.
הלחץ משני הצדדים הספיקכדי לפשוט מיהודי פוזנא וסביבתה את לבושם "הפולני" ולךמותם ליתר היהודים שבפרוסיה'
ומדיבות גרמניה האחרות .כל אותו תהליך לא ארךזמן רב באופןיחסי,ובערך באמצע המאה התשע-עשרה כבר נראה נצחונו
שלהכיוון החדש .אך התמורה לא באה בלא מלחמה חריפהביןבעליהכיוון החדשלביןבעלי המסורת ,ומלחמהזו קשורה
בשמו של ר' עקיבא אן4ר ,שחזר והקים בפוזנא מרכז גדול של תורה.
לאמיתו של דברהיו עוד כמה וכמה רבנים בסביבה ,שהחזיקוישיבות וחיברו חיבורים בעלי-חשיבות .בימי שבתם של
ר' עקיבא 5יגר ור'יעקב לור*רבוים בליסא ישב בה גםיליד העיר ר'יהודה-ליב קאלישר ,שחיבר כמה ספרים חשובים:
בש?ינא ישב בישיבה ר' ישראל-יונה לאנדוי ,בעל "מעון הברכות" ,ואחריו בנו ר' שמואל בעל "משכן שילה" .אף לאחר
פטירתו של ר' עקיבא איגר המשיך את מסורת התורה ,במשך ארבעים שנה ,תלמידו רן צבי-הירש קאלישר ,רבה המפורסם
שלטורן .כל הרבבים האלה שמרו ,איש-אישלפי כוחו ,על שארית דעת-התורה ,וזכותםהיא שחבלפוזנאעלהבכךעל שאר
כלאזורי גרמניה עד מלחמת-העולם הראשונה .אולם המקום שבו ערךר'עקיבא איגר את מלחמתו ,מלחמת התורה-פוזנא
בירת המחוז -היה חשובלאין ערוך מכל אותם המקומות שבהם שימשו הרבנים הנזכריםלעיל ,ונוסף לכךהיה ר' עקיבא
איגר "משכמו ומעלה גבוה מכל העם",הן כגדול בתורהוהן כאישרב-לזלים.
ר' עקיבא איגר היהיליד אןז4זטאט ,ובמאעךסדורף הסמוכה לה קנה ראשית דעת בתורה.בימינעוריו הלך ללמוד תורה
מפי ר'חיים-יונה תאומים?-ך4קל בבךסלא ,כאן נשא לו לאשה בת טובים מליסא וכך נקשר לכלימיחייו לסביבת פוזנא.
בשנת 1780השתקע בליסא וישב בה למעלה מעשרשנים .חותנו העשיר נתן לו ספריה גדולה וכלכל אתישיבתו .בתחילה
סירב ר' עקיבא לקבל עליו עול רבנות ובחר ללמוד תורה לשמה,אולםנסיבותחייו הביאוהו לבסוף אל כסאהרבנות .בשנת
1791נתמנה לרב בטךקיש-פריךלאןד ,אחת הקהילות החשובות במערב פרוסיה ,ושימש שם עשרים ושלוש שנה ,לאחר מכן
עבר לפוזנא ושימש כאן ברבנות עוד עשרים וארבע שנה .עיסוקו בתורה ובצרכי הציבור ,ביחוד בתקופת רבנותו בפוזנא,
סירי.
27
נודע לתהלה ,ופרשתחייו משכה תשומת-לבם שלרביםמבני דורו והבאים אחריו .נדמה ששום גאון בישראל ,והגאון מווילנא
בכלל ,לא זכה למספר כה רב של ביוגראפיות בר' עקיבאאיגר.
ר' עקיבא איגרהיה גדול מאוד בתורה והעמידתלמידים הרבה ,אף היה סופר פורה מאודוחיבוריווחידושיו שימשו עד
ימינולעיון וללימוד בישיבותפוליןוליטא .הוא חיבר תוספות והגהות למשנה ,חידושיםעל הרבה מסכתות,הגהותעל הש"ס
("גליון הש"ס") וספר "כללי התלמודוהפוסקים",המכיל שלוש מאות כללים מיתודולוגיים בחקר ההלכה.כן חיבר הגהות על
ארבעת חלקי ה"שולחן ערוך" ויותר מאלף תשובות .חשיבותן של התשובות האלה מרובה ביותר ,שטן נכתבו בידי אדם
שעמד על פרשת שתי תקופותוסייע לציבורהיהודי לעבור את מפתן התקופה החדשהמבלילהפסיד אתכל מורשת התקופה
שלפניה .ר' עקיבא איגר היה ,אגב ,אחד מן הראשונים בפולין שכתב תשובות,מפני צורך השעה,גם בשפת המדינה.
כשנפטר'ר ,עקיבא איגר ,בשנת ,1838הוזמן למלא את מקומו ר' מאיר-ליבוש בן ר' יחיאל-מיכל(המלבי"ם) ,אך קהילת
וךזנא שבה שימש אותה שעה ברבנות לאהניחהלולעזבה .המלבי"ם היהילידהעיירה~לוישיסקבפודוליה .הוא למד תורה
אצלרבניםשונים,וכברבהיותוצעיר-לימים נתפרסםבגודל שכלו,במקוריות דרכו בתורה ובכוח הסברהיוצא-מן-הכלל.תחילת
פרסומוהיתהבווארשא .אחר-כךהוציא בברסלא את ספרו "ארצותהחיים" על ה"שולחןערוך" חלק "אורחחיים" ,ושנה לאחר
(שתיהןבסביבת פוזנא),ואחר-כך לכמהקהילותשמחוץלפולין.
פרסום הספר נתקבללרבבוךזנא .משםהלךהמלבי"ם
ב בשנת ,1879המלבי"ם קרבה לנדוד וקשה
בסוףימיו אנו מוצאים אותו בערים שונות ברוסיה ובאוקראינה .הוא נפטרבקיי
לקבועלאיזו סביבה היתה זיקתו מרובה ביותר,אך נדמה שרוחוושעלו התאימו ביותר לסביבת פוזנאבימי ר' עקיבאאיגר,
אשר בה גם שימש ברבנות .רבה היתה השפעתו האישית ,בפרט בתור דרשן ,ומבחינה זואולי לא העריכועדייןכראוי את
הלקו בקיום שארית דעת-התורה בסביבת פוזנא ,בימי רבנותו באותה סביבה .פרסומו של המלבי"ם הלך ורב ושתמיד עד
*
ימינו ,בעיקר בשל פירושו התורה ,שנעשה שחד הפירושים החביבים ביותר על הלומדים.
לקיינא
עי
שלא כחבל פוזנא נשארהגאליציה ,על-אף מגמות ההשכלה מכאן והתפשטות החסידות מכאן ,מקום תורה חשוב ,ואם לא
הגיעה למעמדה שלליטא,הריעל-כל-פנים עלתה מבחינהזועל.פוליןהקונגרסאית .ההבדלהעיקרישביןליטאלביןגאליציה
היה בזה ,שבליטא הלכו ונתרבו הישיבות ואילו בגאליציה נשארלימוד התורה ב"מדרגתוהעליונה"ענין שליחידים,שקיבלו
תלמיד מפירבו.
.הראשון והחשוב
מקור-מהצבתם של גדולי-התורהבגאליציהבחצי הראשון של המאה התשע-עשרההיתה ה"קלויז"בירוד
שבהם היה ר' אפרים-זלמןמרגליות .הוא היה בןגילו של ר' עקיבא איגרוהיה מוכרכגאוןגם בהלכהוגםבקבלה .כלגדולי
גאליציה ואוקראינהקיימו קשרים אתו; בקבלההיו לודין ודברים עם ר'לוי-יצחק מברדיטשב ,בהלכההיה נושא ונותן עם
ר'חיים האל*ךזטאם מצאנוועוד.
סמוך לפטירתו של ר' אפרים-זלמן מרגליות השתקע בברוד ר' שלמה קלקר ,שהיה הסופרהפורהביותרביןהרבנים בכל
הזמנים .הוא נולד בקומארוב שבפולין בשנת ,1783וימינעוריועברועליובזאמוזיש.כאן נפגשעם ר'יעקבקרא*ץ,ה"מגיד
מדובנא" ,ובאמצעותו הגיעה אליו השפעה מסוימת מתורת הגאון מווילנא ,אשר המגיד היה מבניחוגו .ר' שלמה שימש רב
במקומות שוניםבפולין ובגאליציה ,בעיקר בברוד ,אשר בה שימשלסירוגין ראש-בית-הדין במשך חמישים שנהבערך .הוא
החזיקישיבה והיה מפורסם בכשרון-ההוראה שלו .בהלכה היה נוטה ,בדרך-כלל ,להחמיר ,אולי מחמת מלחמתם החריפה של
המשכילים בברוד ,שלא נמנעו אף ממלשינות וגרמו לסגירת הישיבהעל-ידי הממשלה .בשדה ההלכה-למעשה עסק ר' שלמה
קלוגר בעיקרבעניני אישות והוא שביסס את ההיתר לשלוחגיטיןעל-ידי הדואר ,שנתקבלעל-ידי רבני כל העולם.
ה"שולחןערוךן
ר' שלמה קלוגר כתב מא1ת חיבורים :פירושים,חידושים והגהות למסכתותשונות של הש"ס,לארבעתחלקי
ולכמה ספרים מכתבי הקודש .נוסף לכך כתב קרוב לע שר ת אלפים תשובות .הוא חיבר גם מאמרי הערכה על רבים
מגדוליהרבניםבניזמנו שנפטרוכפניו,כגון ר'אפרים-זלמןמרגליות ,ר'יעקב מליסא ,ה"חתם סופר" ועוד,ובזה פתח סוג חדדו
בספרותהרבנית.
רק חלק מספריו המרובים של ר' שלמה קלוגר נדפסו ,למעלה ממאה ספרים וכמה אלפים תשובות מצויים עוד בכתב-יד.
28
השפעתו של ר' שלמה קלוגר על בני-דורו היתה רבה מאד .בברוד היה מפורסם גם כבעל דרשן;יתכן שהושפע בכך בימי
נעוריו מהמגיד מדובנא.
יליד ברוד ותלמיד של ר' אפרים-זלמןמרגליותהיהר'צבי-הירשחיות,שהיהצעירמרי שלמהקלוגרבעשרים שנהבערך.
הואהתקרבבמובןמסויםלחוגיהמשכיליםהמתוניםבעירזו,שעליהםנמנו ר'נחמןקר94מאלור,שלמה-יהודה-לייב ראפ181רט:
אף ידע לשונותהעמים .עם זאת היתה זיקתו למסורת מוחלטת .בספרו "תורת הנביאים" ,שנתחבר בקשר להתעוררותה של
בעית המסורהעל-ידי המשכילים בגאליציה ,ניסה לקבוע אתאחידות התורה שבעל-פה ושבכתבויחסןההדדי .בלשון חריפה
יצא נגדהריפורמיסטיםבגרמניה .בכלל מורגשת בכתביו המגמה ה8קטואלית של הגנה על המסורת בדרכים מדעיות.
יצירתו שלר'צבי-הירשחיות בשדההספרותהרבניתפנתהבעיקרלבעיתהמיתודיקה.החשובשבספריו הוא "מבוא התלמוד",
אשר שמו מעיד על תכנו .הספר הזה ניתרגם גם לגרמניתועדיין ערכוקיים ועומד .בספרו "דרכי משה" בחן ר' גבי-הירש
חיות את המירודה של הרמב"ם ב"יד החזקה" ,ובספר "דרכי הוראה" דן בהתהוות ההלכה.
ר' צבי-הירש חיות שימש כרב בקהילות זולקווא וקאליש .הוא נפטר בלבוב בשנת .1855
י בגאליציהמייסדה של שושלת צאנו ר'חייםהאי9ךקטאם ,שמילאבגאליציה תפקידדומהלשל ר,
באותו זמןח
שניאור-
זלמןמליאדי בליטא:היה רבן של חסידים ועם זהגאון מפורסם בתורה .ר'חיים נולד במשפחת רבנים ולמד תורה בעיקר
מפי ר' ברוך 9ך9קלמלן9ניק שבסיירן ,בעל "ברוך טעם" .בתחילההיה רב ברוךניק ,בשנת 1830נתקבל לרב בצאנו וכאן
שימש ברבנות קרוב לחמישים שנה ,אף יסד בה ישיבה רבת-תלמידים .ספריו של רן חיים ,שנקראו כולם "דברי חיים"
(חקירות וחידושים בהלכותגטין ומקואות ,חידושיםעל מסכתות שונות בתלמוד ,שאלות ותשובותופירושעל החומש) ,הם מן
המעולים בספרות הרבנית של המאה התשע-עשרה.
מביןגדולי גאליציה בתקופהזוישלהזכיר גם את ר יעקב-משולם בן ר'מרדכי-זאבאור9קטןד שהיה רבבזולקואואתר-
כךבלבוב במשךשלושים ושלוש שנה ( .)1839-1806הוא חיברשניספריםחשובים בשם "ישועותיעקב" .האחדהואחידושים
ופירושים על ה"שולחן ערוך" ,והשני -פירוש על התורה.
יב
ההגמוניה בשדה התורה ,שנועדהלליטאבסוף המאה השמונה-עשרהובחצי הראשוןשלהמאההתשע-עשרה,נתקיימהבידה
גם בחציה השני של המאה התשע-עשרה .נשארבעינו,בדרך-כלל ,אף מעמדה של גאליציה,וגם בתקופהזו הצטיינה במספר
רב של גדולי-תורה (כגון ר' יוסף-שאול נמנס1ן בעל "שואל ומשיב" ,ר'יצחק
בעל "בית יצחק") ,אם-כי לאהיו בה
ישיבות מרובות .תמורות חשובות חלובפוליןהקונגרסאית ובחבלפוזנא .בסביבת פוזנא4תמעטו האנשים שעשו תורתם קבע
ואףרבני הקהילות כברקיבלו את תורתם לא בישיבות מהסוג הישן אלא בבתי-המדרש לרבניםבגרמניה .לעומת זאת חורה
ונעורהבפולין הקונגרסאית תנועה ללימוד התורה ,בעיקר בהשפעת אחדים מגדוליהצדיקים.
בעולם הישיבות בליטאהיוימי המחצית השניה של המאה התשע-עשרה תקופה של תסיסה רבה .אף שישיבת וול4ז'ין
היתה מופרתשישיבה העיקרית והגיעה אז ,בהנהלתו של רן נפתלי-צבי-יהודהברלין(הנצי"ב),לשיא התפתחותה וחשיבותה,
נוסדו במקומות שונים במדינה(נילונים,סיר ,אןשישוק ,סלאפוךקה9 ,לז)ישיבות חדשות ולא בכולן המשיכו בדרך הלימוד
הוולוז'ינית .אףבוולוז'ין עצמה נכבשה דרך חדשה בלימוד התורה בהשפעת ר'חיים סולוסן9שיק ,שהיה תחילה סגן ראש
הישיבה בוולוז'ין ואחר-כך נתפרסם כריחיים מבריסק.שינויים גדולים ביותר חוללה בחייהישיבות תנועת המוסר ,מיסודה
ן מסאלאנט.
של ר' ישראללייקי
מבין כל הישיבות שנודעה להן חשיבות בעולם היהודי ,לא זכתה אף אחת לתיאורים כה רביםכישיבתוולוז'ין.ישיבה
זו ריכזה בתוכה ממיטב בני-הנוער היהודי ,שפעלו אחר עזבם את הישיבה ,בתחומיםשונים,ולאמעטים מהםניסולהציב לה
זכרון ,איש-אישלפידרכו.
בימי כהונתו של הנצי"ב כראש ישיבהוולוז'ין למדו בה למעלה מארבע מאות תלמידים ,מתרומות שנאספו במעט בכל
י9ישס
29
העולםהיהודי נבנהבניןנהדיר אשרבני-הישיבההיו מתחלפים ולומדים בו חבורות הבורות במשך כל שעותהיוםוהלילה.
התלמידיםהיו לומדים לעצמם,זוגותזוגות,בעיקר בתלמוד ופוסקים(.על חלק האגדה שבתלמודהיההבחוריםדולגים בדרך-
כלל) .המפגריםהיו שוכרים לעצמם אחד הקשישים ("חזר-בחור") ,שהיה שונה חתם ומדריכם בלימוד .ביחודהיו הבחורים
נותנים דעתם על הסוגיות בגמרא ,שבהן עמד ראש הישיבהאוסגנולהגיד את ה"שיעור",כדישיוכלולעקוב בלאקושי אחר
גוף השיעור ואחר השקלא וטריא שנתעוררה עלידו .השיעורהיה נאמריום-יום בשעה שתים-עשרה וחצי בצהרים .החומר
לשיעור היה נבחר על-פי רוב מתוך סוגיא ,שיש בהענין לשקלאוטריא.בימי ששי בשבוע היה גם שיעור מיוחד ברא"ש.
השיעורניתן בצורת הרצאה של ראש הישיבה ,שלא הופרעה בדרך-כללעל-ידי הערות וקושיות .רק אחר גמרהשיעורהיה
ויכוח .בחינות לאהיובוולוז'ין ,אבל מתוך המשא והמתןביןבני-הישיבה ,במשך שנותלימודם ,נתרקמהמעין "דעת קהל" על
שיעורידיעתםוטיב כשרונם של הלומדים.
,
)
"
ר
ב
ד
הנצי"ב חיבר פירוש חשוב על התורה ("העמק
ספר אחר ("העמק שאלה") הקדיש לשאילתות דאב אחאיגאון -
ם
ה
י
ב
ת
כ
ב
ר
ק
י
ע
ב
.
ה
כ
ל
ה
ה
ם
י
נ
ו
ש
א
ר
ה
של
שבה
ו
י
ד
זה וזה בהתאם למנהגו לעסוק ולהעסיק אתתלמי
הדרך
הדריך
ובמדרשי
הנצי"ב אתבניישיבתו היתה,כשלר,חייםמוולודין,דרכו שלהגאון .הוא שנא את הפלפול העקום,אם גם לא פסל אתנהייתם
שלצעירים בעלי-שכל אחר השקלא וטריאשבחידוד .אףהבהילותאחריבקיאות מופרזת בספרותהרבנית לאהיתהלפירוחו.
בעיקר דרש להעמיק בדברים,כדי להבינם במשמעותם הנכונה והישרה.
ראש הישיבה השני ר'חייםסילוסןטשיק הלך בדרך מקלו ,דרך הניתוח ההגיוני של גוף העניןהנידון .הואהיה מנתח
כל הלכה ליסודותיה הראשונים ועומד עלייחודו של כל יסוד ויסוד בתוכה .בשיעוריו לא היה נזקק כלל לדברי האחרונים,
אלאהיהמייסד אתעיקרי תורתו על ההלכות שברמב"ם שישעליהן השגות של הראב"ד .גם תלמידיו שהלכו בדרכו עסקו
בעיקר במבחר של הראשונים,ומבין האחרונים לא הכניסו לתחום עיסוקם אלא את אלה שהצטינובחריפותמסוייגתעל-ידי
הגיון ותבונה .כך נתרקמה אצלחכמי ליטאמיןמזיגהשביןלימוד הפשט העמוקודרךהחידודהמסוייג.איןמן הנמנע שאמנם
מזיגהזוהיאשהיתה משאת-נפשם שלחכמי המאה החמש-עשרהיוצרי "החילוק",אלאשהתפתחותושל ה"חילוק"הלכהבדרכים
לא נכונות ,והוא לבש צורה משונה מכפי שעלתה במחשבתם.
גם ר' אליעזרגורדיןמייסדה וראשה שלישיבתשלז,הישיבה השניה במעלה לאחרישיבתוולוז'ין,הדגיש אתעקרוןההגיון
הישר וכושר-הניתוח,אף-על-פי-כן היתה דרך הלימוד בשתי הישיבות שונה זומזו.בעלז נעשה נסיון ליצור סדר-לימודים
קבוע ,כמעטמודרני.גם הנצי"ב שקדעל הסדר,אךנמנעמלהטילעלהבחורים פיקוח מופרז ורצהלהגיע לסדר שלקבעעל-ידי
שיתוף-פעולה חפשי מצדם.לכן לאהיובוולוז'ין בחינותואףהנוכחות בשיעור לאהיתהחובה.בטלו לעומת זאת סודרוכעין
"כיתות",וכל בחורצורף לאחת מהן,לפי הערכתם שלראשיהישיבה .ההשתתפותבשיעור היתה חובהואףבחינותהיונערכות
לעתיםקרובות.גם צורת
היתה שונה בטלז מאשרבוולוז'ין .בטלזהיה ראשהישיבה נמנע מלהרצות ,אלאהיה משתדל
י
ו
ע
י
ש
ה
לעוררויכוחבינולבין שומעיו ,בעוד הוא מכוון את הוויכוח ,מבליט את הדעות שנודעת להן חשיבות ומוכיח את בטילותן
של דעות מוטעות.על-ידי כך העלה את כושר החידודההגיוני של תלמידיהם למדרגה גבוהה .אףכי בטלז נתקיימו כאמור
כיתות שונות,היה סדר-הלימודים בישיבה אחיד ,בכל הכיתות למדו בעת-ובעונה-אחת אותה המסכת(כרגיל אחת המסכתות
שסדרי נשיםונזיקין) ,כל כיתהלפי *שרה ורמתידיעותיה.
הנצי"ב נתמנה לראש ישיבתוולוז'ין בשנת 1853ועד סמוך לפטירתו עמד במאבק קשהעלקיומה .בגללמלשינות נסגרה
הישיבה בשנת .1838היא נפתחה אחר-כך ונסגרה שוב בשנת ,1879לרגל דרישת הממשלה להנהיג בה לימודי חול .לבסוף
נסגרה הישיבה לחלוטין בשנת ,1892שואייותכניתהלימודים לא נמצאה מתאימהלדרישות הממשלה,ואףהלימודיומםולילה
היה בגדראיסור.
ל
כ
מ
ה
י
ס
ו
ר
ו
ה
ר
א
כ
ו
ב
מ
ם
י
ר
ו
ח
ב
,
ד
ב
ו
כ
מ
ו
בוולוז'ין למד
מעמד
.
ז
א
ק
ו
א
ק
ו
ם
י
ר
ו
ח
ב
ה
ואף
היהבדרךכלל
קצויפולין
הם לאאכלו
"ימים" אצלבעלי-בתים ,כמות שנהגו בהרבהישיבות אחרות ,אלאנסתייעו מהוריהם או מן הישיבהגופא .קבוצת מעולים
התפרנסה מפירותיה של קרן מיוחדת לכך ונתכנו ה"ורוך9קאים" על שם בעל הקרן ,ישראל*רודסקי מקרבי נתנגשהמעין
ריפובליקה שלבני-ישיבה עםסדרים מולה.הישיבה עצמההתקיימהעל תרומות ,שנאספו למענה בכלרחבירוסיהוגםבחוץ-
4
()3
לארץ .בעשרים השנים האחרונות לקיומה היה בווילנא ועד מיוחד שדאג לכלכלתה .פרסומה של הישיבה היה רב ביותר,
ומשנסגרה,הרגישהציבורהיהודי באבדההגדולה .המאורעצוייןגם בספרות בצורות שונות,ר'יצחק-אייזיקפרידמאן,מתלמידי
ישיבת טלו ,אף כתב מחזה מיוחד על כך בשם "חזיון סגירתישיבתוולוז'ין"( .המחזה נדפס ב"רשומות" ,כרך חמישין
ישיבת טלו.נוסדה ,כאמור,על-ידיר'אליעזרגורדון .הואהיהילידסוירבסביבתוילנא.בנעוריו באלקוקנה ונעשהתלמידו
של ר' ישראל מסאלאנט .תחילה שימש ראש ישיבה בקובנה ,אחר-כך היה רב בשלם ,ובשנת 1880בא לטלז ויסד כאן את
ישיבתו המפורסמת .הוא נפטר בשנת 1910בלונדון ,אשר בה עשה אותה שעה לטובתישיבתו .אחרפטירתומילא את מקומר
חתנו ר'יוסף-לןפ*לוך ,שטבע את חותםאישיותועל דמותה שלהישיבה.ישיבת טלזנתקיימהעדימינו .בתקופתהריפובליקה
הליטאית העצמאית נודע לה פרסום רב בעולם היהודי ,ותלמידים רבים נהרו אליה גם מפולין ומגרמניה.
כפישראינונבדלוישיבתווליז'יןוישיבתשלז אחת מחברתה,בעיקרבסדריהםהפנימיים.שינוייםמהותייםהכניסה במערכתו
הישיבות תנועת המוסר מיסודו של ר' ישראל מסאלאנט .לתורתו ולתנועתו של ר' ישראל נודעה השפעה בכמהתחומים של
חיי ישראל ,אך זיקתה העיקרית היתה אל הישיבות,והשינויים שהשתדלה לחוללבחייהןענינ
ם לאהיה כיצד ללמוד אסא
מה ללמוד .תנועת המוסר באהלהוסיףעלהלימודהנהוגבישיבות אתהעיוןבספרייראים,כדישהישיבותלא 11בלבדשיפתחו
את שיעור-ידיעתם וכושר-הבנתם של התלמידים אלא גם ?פתחו את לבם ליסודות המוסריים של היהדות.
ן נולד בשלז' בשנת .1810בתחילה למד אצל אביו ,שהיה רבהעיר .אחר-כך עבר
מייסדה של התנועה ר' ישראללייקי
לסאלאנט (מכאןכינויו "סאלאנשר") ושם למד אצל ר' יוסף-זונךל ,שהפנה אותו לספרות המוסר.יכנה לקח אתלבועדכדי
כך שזמן-מה הזניח את לימוד התלמוד ,אך עד-מהרה הבין שלא זו הדרך ומאז שאףלמיזוגם של שני התחומים .בשנת 1840
נתמנה ר' ישראל לראש ישיבת ר' סןלא בווילנא ,אך כעבור זמן קצר עזב ישיבה זו ,ויסד ישיבה מקלו ובה התחיל להפיז
אתדעותיו .הוא שקדבמיוחדעללימודם של ספרי-המופתהמוסריים" :חובת הלבבות" לרבנובחיי ו"מסילתישרים" לר' משה-
חיים לוצאטו .אףעוררלחזור ולהדפיס ספרי-מוסרעתיקים שנשתכחו.עם זאתהטיף ר'ישראללשיפורהמידותבחיייום-יום
אף הטיף לאהבת המלאכה .מווילנא יצא לקובנא ויסד גם בה ישיבה ו"מוסר-שטייל" לידה ,שנותחייוהאחרונות עברועליו
בערים שונות באירופה המערבית,ובכל מקוםבואו מצא תומכיםלרעיונו .בשנת 1861הקים בממל במה להפצתדעותיו,שבועון
בשם "תבונה" .ר'ישראלחיבר כמה ספרים,בעיקר בתחום המוסר,כגון הספר "אמרי בינה",הכוללתיאורמקיף שלהשקפותיו,
.חשיבות רבה נודעת לספרו "אבן ישראל",הכולל
וכן "אגרת המוסר" ו"אור ישראל" ,שהוציא*דול תלמידיו ר' יצחקילאזר
את דרשותיו ,חידושים על הש"ס ותשובות .ר' ישראל נפטרבש~יגס*ךג בשנת .1883
בתחילה נתכוונה תנועת המוסר בעיקרלחוגיבעלי-הבתים .המשיךבכך גם אחדמתלמידיו של ר' ישראל,המגיד המפורסם
ועיירות ודורש בפני המוני ישראל על דרך הישרועל ההתרחקותמןהחטא.
משלם ר' משה-יצחק ,שהיה עובר עלפני
אולם כשהתחילוגדוליתלמידיו של ר'ישראל -ר' איצל *לאקר,ור'שמחה-זיסללייסדישיבות משלהם (בסלאבוךשה הסמוכה
לקיבנה ובקלם) ,פרצה מחלוקת גדולה בעולםהרבניםוהישיבות ,שפן חששולביטוללימוד התלמוד ,מהמת השתקעות מופרזת
בספרות המוסר .בסופו של דברניצח המוסר ,אם גם לא נצחון שלם ,וברוב הישיבות בליטא הונהג לימוד מוגבל בספרות
המוסר .אף בטלו הנהיגו ללמוד ,כמחצית השעה ליום ,באחד מספריהמוסר.
הזרם הקיצוני בתנועת המוסר לא הסתפק בשעה ליום ,אלא ביקש לעשות את המוסר בישיבה לעיקר .ישיבה ראשונה
מסוג זה נוסדה בנאווארודוקעל-ידי ר'יוסף-יוזיל .הישיבות האלה נקראו "קיבוצים",ובני הישיבות נקראו,לפי מקומו של
הקיבוץ הראשו 4בשם "נאווארדקואים".
עיים
עליה מסוימת ברמה הכללית שלידיעת התורה ניכרה בחצי השני של המאה התשע-עשרה בפולין הקונגרסאית.
בפוליןמילאו את תפקידן של הישיבות בליטא בתי-המדרשובתי-התפילה שלהחסידים("קטיילאך").משהגיע הנערלגיל
ולידיעות שהצדיקו את יציאתו מן "החדר" הגבוה שבעיר ,עבר ממילא ,אם דעתוהיתהלעסוק בתורה-לבית-המדרש ,מקום
שישבוצעיריםבנימינוולמדאיעצמם ,ללאפיקוח וכמעט ללאהדרכה .השאיפההכלליתהיתה להרבותבבקיאות,היינולעבור
ולחזור ולעבור על הש"סכולו .נוסף לכך המנהג ללמוד גמרא בעל-פה ,שמצא בפולין עידוד רב אצל בעלי-הבתים; רבים
קבעו פרסים לבחורים שידעו בעל-פה מספר רב של דפים בגמרא .כך נוצר מצב,שצוייןבפיבעלי-בקורת" :גמראדאוונען"
(להתפללגמרא),כלומרלימוד שלשיגרה,בלינתינת-דעת מספקתעלתובןהדברים .אמנםבערים ,שבהןישבו רבנים תלמידי-
חכמים מעוליםהיו הללו מרכזים ,כרגיל ,את מיטבהצעיריםשבעיר ולפעמים גם.מן הערים הסמוכות ומלמדים אותם תורה.
כך נוסדו בהרבה מקומותישיבות "קטנות" ומהןיצא חלקגדול מהחכמים ,ששימשורבניםבקהילותבסוף המאה התשע-עשרה
ובראשית המאה העשרים.
בעולםהרבניםבפוליןהיה מספרלא-מועט שלגדולי התורה,דילהזכיר את ר'יהושע 9ר41ק מקו9נאור'חיים-אלעזר ואקס,
רבה של קהילת קאליש .גםביןצדיקי החסידיםהיו מרובים בתקופהזוגדולי התורה ,ועובדהזו חיבבה בודאי את לימוד
התורה על המוניהחסידים .מייסדה של שושלת גור רן יצחק-מאיר קלטר ,בעל "חידושי הרי"ם" ,היה מיוהד בין הצדיקים
בגודל תורתו ,ואף שעיקר פעולתו חל בחצי הראשון של המאה התשע-עשרה (הוא נפטר בשנת ,)1866הרי נתבלטה השפעת
ספריו(חידושים לכמה מסכתות ,תשובותוחידושיםל"שולחןערוך" חלקי "חושן משפט" ו"אבן העזר") כגורם ממריץ ללימוד
התורהוההלכהבעולםהחסידות,דוקאבמחציתהאחרתשל המאה.בתקופהזונודעביןצדיקיפוליןבגודלתורתוגםנכדור'יהודה-
לןב ,הנקרא על שם חיבורו (חידושיםעל התורה) :בעל "שפת אמת".
ם
י
ק
י
ד
צ
ה
.
ה
י
צ
י
ל
א
ג
ב
ת
ו
ל
ש
ו
ש
ה
מ
כ
גדולי תורההיו גם במשפחות אחרות של צדיקים,וביחודהצטיינו בכך
לתשומת-
מבני
לב מיוחדת ראוי מבחינהזור,גרשון-חנוך (ר' גרשון-הניך)ליינר ( ,)1891-1839הרבי מראךזין .בגילצעיר מאוד כברחיבר
את החלק הראשון של ספרו המיוחד-במינו "סדרי טהרות" .הוא אסף מן התלמוד ומהמדרשים את כל הפירושים המתיחסים
להלכות שבמשנה ושבתוספתא ממסכתכלים,שכידועאיןעליה גמרא,וחיברם יחד בספר זהלכעין מסכת של התלמודהבבלי.
אףהוסיף הערות והסברות לקטעי הגמרא והמדרשים שהביא ,בצורת שניפירושים ,האחדבדומהלפירוש רש"י לגמראוהשני
בדומה לתוספות .הספר עורר התפעלות מכאןוהתנגדות מכאן .לאחר זמןהופיע גם חלקשני ,שעתנו מסכתאהלות .רעשעוד
יותרגדולעוררההודעתר'גרשון-חנוך ,שמצא אתהחלזוןלצביעתהציצית בצבע התכלת,וחסידי ראדוין התחילו מאזלקלוע
לתוךהציציתפתיל של תכלת .ר' גרשון-חנוךביססוהגןעל דעתובענין התכלת בשלשהחיבורים ,וגם החולקיםעליו פרסמו
כמה חיבורים להוכיח את טעותו .חסידי ראדזין קיבלו את דעת רבם ועד היום הם כורכים בציציותיהם פתיל של תכלת.
בימי המלחמה הגדולהבין ר' גרשון-חנוךלבין שושלת גור נעשה פתיל התכלת של חסידי ראדזין כקין סמל של מלחמתם,
והרבה נרדפועליו.
יג
ארבעים השנים האחרונות ,מראשית המאה העשרים ועד מלחמת-העולם.השניה,הן בדרך-כלל תקופה של גיאות בשדה
התורהבפולין .בעקבות המודרניזאציה הכללית שלהחייםחלו תמורות גדולות במערכתהחינוך,הלקיםרביםמןהנוער ,רחקו
מחינוך של תורה ,אף-על-פי-כן לא נחלש מעמדה הכללי התורהבמדינה .הסכנות שארבו ללימוד התורה מבפניםהניעו
אתהרבנים ושאראפטרופסיםללימוד התורהלנקוט גם הםבדרכיםמודרניותיותר,כדי לסגל את הלימוד לתנאי הזמןההדש.
אף לתקומתה של מדינת פולין ,שחזרה והקימה את אחדותו של הקיבוץהיהודי הגדול,נודעה השפעה מרובה.
לימודהתורחנצטמצםבעיקרבשלבוהנמוך,לאמורבחינוךהעממי.החדרים החלו מתמעטים כבר בראשית המאה,משהתחילה
התנועה הציונית נותנת דעתה עלעניני תרבות והוחל בייסודם של "חדרים מתוקנים" ,ואחר-כך בתי-ספר מודרניים ,שהיו
שמעטים בלימוד התלמוד ומרבים לעומת זאת בלימוד התנ"ך ,השפה העברית ולימודיםכלליים .מרובה ביותרהיתה סכנתה
של רשת החינוך הכללית במדינתפולין החדשה ,שקלטה רבבותילדיםיהודים אשר לא קיבלו כמעט כלחינוך תורני .נוכח
הסכנה הזאת התחילושתי המפלגות החרדיות בתוךהיהדותהפולנית,ה"מזרחי" ו"אגודתישראל",כל אחתלפי דרכה,בייסוד
"חדרים" ,שהקנו לתלמידיםידיעות רבות ככל האפשר בתורה ,נוסףלידיעות כלליות ,בהתאמה מסוימת לתכנית בתי-הספר
הכלליים .לימוד התורה בנוסה הישן נתקיים בעיקר ב"חדרים" מיסודה של "אגודת ישראל" ,שנקראו כרגיל"יסודי התורה".
ב"חדרים" של "המזרחי" צומצם לימוד התלמוד,מפניהצורך להקדיש תשומת-לב רבהיותר ללימוד השפה והספרותהעברית
שי
32
ותנ"ך,מקצועות שנלמדובבתי-הספר של "אגודתישראל"אךבמידה מצומצמת .בעולם הישיבות נגעו נסיונות המודרניזאציה
בדרך-כלל רק בצדןהארגוני .תוכןהלימודים נשאר כמקודם ,וההתלהבות ללימוד התורה אף גברה במקומות רבים,
בישיבותליטאמועטיםבדרך-כללהשינוייםבפרק-הזמןהנידון.מבחינהזוראוילתשומת-לבבעיקרנסיונושלהרבר'יעקב-
יצחקנן4סמליראלייסדישיבה מודרנית .הרבכן4ס,יוצרה של מפלגת "המזרחי" ,השתדל למצוא אתשביל הזהב,כדי להקנות
לתלמידיםידיעות מרובות בתלמודוכן גםידיעות כלליות ,הדרושות לפרטואולי עודיותרלרבבישראל,בתקופה שלשינוי-
ערכין גדול בציבורהיהודי .לתוכן המודרני שלישיבה זו ,שנוסדה בשנת תרס"ד (,)1904התאיםארגונההחיצוני.היאהיתה
מחולקת לכיתות ,נערכו בה בחינות וכדומה.הישיבה נתקיימה למעלה מעשר שנים ונסגרהבימי מלחמת-העולם הראשונה.
בכלל גרמה מלחמת-העולם הראשונה הרבה הרפתקאות לישיבותליטא .רבות מהןהיו אנוסותלעזוב את מקומן ולעבור
דרך-ארעילערי אוקראינה וקניםרוסיה .רובן הצליחו עם גמר המלחמה לחזור לליטאולפוליןוהתפתחוכאן התפתחותרבה.
ביןישיבות ליטא-של-קובנה נתפרסמו ביותרישיבות וילאבוךקא .חלק מראשי ישיבת סלאבודקאותלמידיה עלו אחרי
המלחמהלארץ-ישראל,והישיבהמוסיפהלהתקייםבירושלים בשם"ישיבתחברון".ישיבתטלזנודעהביותראצלחרדיגרמניה,
שהיו שולחיםלישיבהזו אתבניהם,ללמוד בה שנהאושנתים ,אחרשסיימו אתהגמנסיהובטרםהתחילוללמודבאוניברסיטה
או לעסוק במשא ומתן .חרדי גרמניה גם תרמו הרבה להחזקתה שלישיבתטלז.
מבין הישיבות המרובות בליטא-של-וילנא ,שסופחה לפולין ,נתפרסמה ביחודישיבתסיר .גם היא זכתה למספר רב של
תלמידים מגרמניה .המספרהכללי של התלמידים בישיבת מיר נשתווה לשלישיבתוולוו'ין בשעתה .עם כיבושה שלפולין
בידיהנאציםיצאוכשלושמאותמתלמידיה,יחדעםאחדיםמראשיהישיבה,אתהארץוהגיעולשאנכייומשם,אחרגמרהמלחמה -
לאמריקה .בראשקהילותיהוישיבותיה של ליטא הפולנית עמדו גם בדורהאחרון תלמידי-חכמים מובהקים,שידיעתם בתורה
ויצירתםהתורנית שימשו המשך נאה למסורת התורה הליטאיתמימיוולוז'ין .התבלטוביניהםביחודשניאישיםן ר'ישראל-
מאירבן רן אריה-זאב הכהן פ91קא,הידוע בעולםהיהודי כבעל "חפץ חיים" ,ור'חיים-עוזר4רוךן4סקימווילנא.
ר' ישראל-מאיר הכהן ישב רובימיובעיירהראדון(במחוזוילנא)ונפטר בה בשנת תרצ"ג (,)1933בהיותובןתשעים שנה
ומעלה .הוא היה גדול בתורה ,אלא שצדקותו הלבה האפילה על גדלותו בתורה ,בחסידותו ומה לגאוןמווילנא ,אבל היהבו
גם מאישיותו של ר' ישראל מסאלאנט ,שהיה לא רק חסידבחייו האישיים אלא היה גם עושה ומעשה להרמת קרן המוסר
בחייהציבור.ר'ישראל-מאירהכהןנתןדעתועלשיפורחיי הפרטמבחינהמוסרית .ספרו המפורסם "חפץחיים" ,שזכה למספר
רב של מהדורות ,עתנודיני רכילות ולשוןהרע.כן נתן דעתועל רבבותהיהודים המשרתים בצבאוהנתוניםלקשייםמרובים
בקיום אורח-חייהםהיהודי.לעניןזההקדישאתספרו "מחנהישראל".נוסףלכךחיברר'ישראל-מאירהכהן"משנה ברורה"והיא
פירושעלה"שולחןערוך" חלק "אורחחיים",המצטייןבבהירותיתירהובמבנהוהמתוקן.בישיבה שהקיםבעירו שקדר,ישראל-
מאירביחודעל לימוד סדר "קדשים" ,מתוך אמונה עמוקה,כיישראל עתידים להיגאלבכליום,וידיעתדיני הקרבנותעלולה
להיות עד-מהרה צורך השעה ,הישיבה נתפרסמה כמקום שבו אפשר לקנות תורה ולקבל הדרכה מוסרית גםיחד.
ר'חיים-עוזרגרוךזן9קיהיהמתלמידיישיבת%לוז'ין,שלאנתפסולדרך תורתו שלר,חיים מבריסק,אשרשלל אתההתעסקות
בהלכה מבחינהספרותית-היסטורית .ר'חיים-עוזר קנה בקיאות רבה בספרי האחרונים ,ובדיוניו בהלכה היה ppt1במידה.
מרובה לדבריהם שלקודמיו .דרכוזדהיתה ברוחה של האסכולההווילנאית העתיקה,שהעדיפה אתהבירורהמקיףעלהניתוח
החדוהדק .מפני זה נתחבב ר'חיים-עוזרעל חכמי וילנא והם ראו בו את ראשם עדיומו האחרון .דרכו של ר' חיים-עוזר
בתורה מצאהלהביטוימזהיר בספרו"אחיעזר",אוסףשאלות ותשובותמסודרלפיחלקיה"שולחןערוך"(הופיעושלשהכרכים).
ר' חיים-עוזר שימש אב-בית-הדיןבווילנא .הוא עצמו לא ישב ביזיבה ,אך היה שקוד עלההזקתן שלהישיבותמבחינה
המרית .לשם כך יסד את "ועד הישיבות" ועמד בראשו כל שנות קיומו ,בעשותו ממנו מכשיר חשוב להחזקתהישיבות.בעית
החזקתן שלהישיבות הלכה והחמירהבמדינתפולין,מהמת התרוששותו שלהציבורהיהודי בתקופהשביןשתימלחמות-העולם.
הישיבותנסתייעו במידה מרובה מחוץ-לארץ .הישיבות בליטא-של-קובנאנעירה הרבהעל-ידייהודי גרמניה,וישיבותליטא
הפולניתעל-ידייהודי אמריקה,בעיקרעל-ידי ה"ג'וינט" .בשנים האחרונותלפני מלחמתנהעולם השניהנסתייעו הישיבות
בליטא ובפולין במידה ניכרת מן הקרן שהניח לטובת הישיבות ה*אק9ריולוג הידוע פרופיסור ולאדימיר מלקין מלוזאן.
9יז
33
עלית הרמה הכללית שלידיעת התורהבפולין הקונגרסאית,שראינובחציהשני של המאה התשע-עשרה ,נמשכה גם בדור
האחרון .לימוד התורה בבתי-התפילה שלהחסידים נתפשטוהלך,וכןנתרבואףבעיירותועירותישיבות קטנות ,ומספרןהגיע
למאות .בערים הגדולות ניכרה בחוגי הנוער העובד והעוסק במסחר שאיפה ללמור תורה ,ובערים שונות כגון וארשא,
י
ו
ד
ו
ל
ועודנוסדוסברות לשםלימודותפילה בשבתות.ביחודרבו "חברות משניות",שלמדו משנהעםפירושו שלר,עובדיהמבך?נורא
ו"תפארתישראל".
לאחר מלחמת-העולם הראשונה נוסדו גם בפולין כמה ישיבות גבוהות ,ובכולן היה משום נסיון ליצור טיפוס חדש של
ישיבה.הישיבה הגבוהה הראשונה נוסדהעל-ידיבניחוגו שלהרבי מגור ,לשם הכשרתרבנים.ישיבהוו ,ה"מתיבתא",נתקיימה
בווארשא עד פרוץ המלחמה האחרונה והעמידה עשרות רבנים בשביל הקהילות .שלא כבישיבות ליטא ,ניתנה כאן הדעת
בעיקרעללימודמקיףשלה"שולחןערוך"ונושאי-כליו,על-מנתלהכשיר אתהצעיריםלהיותפוסקי-הלכה.הלימוד ב"מתיבתא"
היה נמשך שנים אחדות.מרבית שעותהיום למדו תורה וכשעה-שעתים-לימודיםכלליים.המסיימיםהיונבחניםעל-ידי ועדת
רבנים ,בעיקר מבין חברי ועד הרבנים בווארשא ,ומקבלים התרת-הוראה .הכנה ל"מתיבתא" שימשו,במידה מסוימת,החדרים
"יסודי התורה" ,שגומריהםהיו מתקבלים בדרך-כלל ל"מתיבתא" בלי בחינות.
שונה מן ה"מתיבתא" היה בית-המדרש לרבנים מיסודו של "המזרחי" ,ה"תחכמוני" .מוסדזהנתכווןלהכשיררבניםבעלי
ידיעות עמוקות בתלמוד ובפוסקיםובעליידיעות כלליות בשיעור של בית-ספרתיכון .סדרהלימודים התאים,מבהינת ארגונו
הפנימי ,לנהוג בגמנסיות היהודיותבפולין .ה"תחכמוני" התקיים קרוב לעשרים שנה והוציא מחזורים אחדים של מוסמכים,
שקיבלו התרת-הוראה .אכז,אף-על-פי שעמדו בראש המוסד גדולי-תורה מפורסמים (בתהילה ר'חייםהלריאחר-כך ר ,משה
סולוכןטשיק ,בנו של ר'חיים מבריסק) ,לא מילא את תפקידה לימוד המקצועות הכלליים וכן תולדות ישראל ומפרותו תפסו
במוסד מקום רב מכדי שיוכלו התלמידים לקנות ידיעה עמוקה גם בתלמוד ובספרות הרבנית המסועפת .רק מעטים מבין
המוסמכים של ה"תחכמוני" ,שבאו אל המוסד מן הישיבות ותלמודם בידם ,נתמנו לרבנים בקהילות .אכן ,מהלך ההתפתחות
בערים הגדולות וגם בהרבה מקומות במערב המדינההצריך הכשרתרבנים בדרכו של ה"תחכמוני" ,ולולא החורבן,היה ממלא
בוודאי בעתיד תפקיד גדוליותר.
הישיבה הגבוהה השלישית ,שנוסדהבפולין כעשרשנים לאחרייסודן של ה"תחכמוני" וה"מתיבתא",היתה שונה מהןשינוי
יסודי .מטרתה-היאהיתה-לימודלשמו.יוצרהישיבה,ר'מאיר שפירא,ילידגאליציה ,שימש ברבנותב~לינא,סאניק?9 ,ךקוב
ולבסוףבלובלין .הוא היה איש רב-מרץ ורב-לעלים ואת כל מרצו וכשרונותיו העמיד להגדלת לימוד התורה .רעיונו הגדול
הראשון בתחום זה היה ה"דףהיומי" .בכנסיה הגדולה של "אגודת ישראל" ,שהתקייפה בשנת ,1923קראלכל אדם מישראל
כלמוד דף גמרא מדי יום ביומו ,אותו הדף לכל הלומדים.הרעיון נתקבל בהתלהבות רבה ,ולוח הדף היומי נדפס אחר-כך
גם במהדורות החדשות של התלמוד.
,
ת
י
ז
כ
ר
מ
ה
י
ה
ה
ב
י
ש
י
הרעיון הגדול השני של ר' מאיר שפירא להקיםבלובלין
שתקרא "ישיבת חכמילובלין"על שםגדולי
העיר לשעבר :המהרש"ל ,המהר"מ וחבריהם .תוכנה תכנית שלבניןענקי ובו אולמי הרצאות ,ספריה גדולה ,חדרי איכסון
לכמה מאות תלמידים ,חדרי אוכל וכדומה,כדי שהתלמידים ילמדו מתוך הרחבת-הדעת ,בלא "אכילת ימים" וכיוצא בכך.
היוזםיצאבעניןזהלאירופה המערבית ולאמריקה והשיג את האמצעים הדרושים .בשנת תר"ץ ( )1930הושלםבנין הישיבה
וסמוך לכך התחיל גם הלימוד בתוכה .כאן היה העיקר ,כאמור ,לא הכשרת רבנרי,ם בשביל הקהילות ,אלא הדרכתהצעירים-
שהיו רובם מן המעולים שברחביפולין -בלימוד תורה לשמה .מטעם זה בחר מאיר במסכתות שנשארועדייןבמידה רבה
בבחינת קרקע-בתולה ,דהיינו בסדר "קדשים" .אמנם אין ספק שהשפיעה בכך גם קריאתו של בעל "חפץ חיים" לעסוק
ב"קדשים",וכן האמונה בשיבתציון ,שגברהבין החרדים.
פרסומה של ישיבת חכמילובלין הלך ורב ,ברחבי המדינה נאספוספריםבשביל ספריתה ,ועוברי-אורה שבאולפוליןהיו
סריםללובלין לראות את הישיבה .כאן התחיל להתהוות גם אורח-חיים של ישיבה מודרנית .אולם מאחר שהישיבה נוסדה
במאוחרוכן מחמת מותו הפתאומי של מייסדההעיקרי ר ,מאיר שפירא ,לא נראו ,עד החורבן ,התוצאות הגדולות המקוונת.
אף-על-פי-כן היתה "ישיבת חכמי לובלין" מעשה רב ,המעשה המזהיר האחרון של יהדות פולין בשדה התורה.
34
עליה ברמתידיעת התורה ניכרה בדור האחרון גם בגאליציה ,אלא שמרכז התורה עבר כאן בשנים האחרונות ממזרת
(*רוד)למערב.כאןאנומוצאים תלמיד-חכםגדול בשםר'יוסף אנגל,יליד טארנא,שחיברלמעלה ממאהספריםבהלכה,באגדה
ובקבלה .נוסף לכך חיבר מוין אנציקלופדיה תלמודית ,בת שלושים ושנים כרכים .כמה עשרות מספריו ,הנקראים כולם
"אוצרות יוסף",הופיעו בדפוס .ר'יוסף שימש ראש בית-הדין בקראקא ונפטר בווינא ,בסוף מלחמת-העולם הראשונהי
רןיוסף אנגל ועוד כמה מגדולי הרבנים בגאליציה (כגוןר'מאיראריק מטארנא)מזכיריםלנו את התקופה ,אשר בההיתה
גאליציה מלאה גדולי-תורה ,אלא שהיתה הסרה מערכת ישיבות בדומהלשלליטא אולולפוליןלפחות.בסוף מלחמת-העולם
הראשונה חלשינוי גם בזה,ביזמתו שלהרבימביפוב רבן-ציון האלברשטאם .שושלת בשובהיתהמיוצאי-חלציו שלר'חיים
מצאנו ,בעל "דברי חיים" ,ומסורת לימוד התורה נתקיימה בתוכה כלהימים .כבר בשנת תר"ם ()1880הקיםמייסד השושלת
ר ,שלמה האלברשטאםישיבהבווישניץ ,שנסגרה בפרוץ מלחמת-העולם הראשונה ,מחמתיציאתו של ר,בן-ציון האלברשטאם,
מנהלה השני,לווינא .בשנת תרפ"א ( )1921חזר הרבי לפולין והשתקע בקראקא ,וכאן חזר ויסד את הישיבה וקךאה "עץ
חיים" .הצלחת הישיבה היתה גדולה ,וא'בן-ציון הקים גם סניפים לישיבה ברובערי גאליציה המערבית ואף בחלק מערי
גאליציה התיכונה ,כששיםסניפים במספר .הרשת שלישיבותבופובבמערבגאליציה נתרחבה והלכהעד מלחמת-העולםהשניה.
בסקרנו עכשיו ,עם חורבנה של יהדות פולין ,את השתלשלות לימוד התורה בתוכה במשך קרוב לחמש מאות שנה,אין
לנו אלא לחזור על דברי המקונןעל חורבנו של קיבוץיהודי זהבגזירות ת"ח…" :המפורסמותאיןצריכיןראיה ,שלא היתה
כל-כך הרבה תורה בכל תפוצות ישראל כמו במדינתפולין"…
35