אספנית

פברואר 22, 2010 · מאת יהודית מליק שירן · מבוע, גיליון ל"ט, 2003 · בית


יֵשׁ אֲנָשִׁים הָאוסְפִים תְּמוּנות בִּמְכִירָה פּוּמְבִּית.

יֵשׁ אֲנָשִׁים הָאוסְפִים נַעֲלַיִם יְשָׁנות

וְיֵשׁ הַמְּסַדְּרִים בִּקְפִידָה שׁוּרָה אַחַר שׁוּרָה

בּוּלִים נְדִירִים בְּיָפְיָם.

יֵשׁ הָאוסְפִים הִבְהוּבֵי מַצְלֵמָה בְּיום סַגְרִיר

וְיֵשׁ הָאוסְפִים עָלִים שֶׁנָּשְׁרוּ צובְעִים אותָם בְּתַרְסִיסֵי- צֶבַע

יוצְרִים מֵיצַג פִּסּוּלִי

שֶׁל רַכּוּת חוּשָׁנִית.

וַאֲנִי אוסֶפֶת מַחֲשָׁבות הַבָּאות אֵלַי

בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ מֵאֲנָשִׁים שֶׁאֲנִי לא מַכִּירָה

כְּשֶׁעֵינַיִם זָרות מַבִּיטות בִּי

מִתַּחֲנָה לַתַּחֲנָה

בְּגַעְגּוּעַ.

עַכְשָׁו אֲנִי אוסֶפֶת אֲנָשִׁים שֶׁהִתְעַקְּמוּ מֵהַחַיִּים

וְכוכָב קְטַנְטַן מֵאִיר אֶת תּוכָם

בִּפְתִיתֵי אור

מְסַמֵּן לָהֶם נָתִיב שֶׁל תִּקְוָה-