שבילי דרקיע
סוד העיבור
ר' ישראל ליפשיץ
1782 – 1860
חיבור על קידוש החדש ועיבור השנה
מתוך ההקדמה לפירושו למשניות סדר מועד.
על פי מהדורות הדפוס למשניות ע"ב פירושים
נכתב בשנת 1844
עיצוב זהבה גרליץ
שכתוב :יהודה איזנברג
אתר דעת תשע"ח
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
2
תוכן העניינים
תוכן העניינים 2………………………………………………………………………………………….
הקדמה 3…………………………………………………………………………………………………
שבילי דרקיע – סוד העבור 4………………………………………………………………………….
א .קביעת החודש 5…………………………………………………………………………………….
לוח היתרונות (ע"פ פרקי מנהג והלכה) 8…………………………………………………………
ב .עיבור השנה15………………………………………………………………………………………
ג .חשבון התקופות 20………………………………………………………………………………….
התחלת כל החשבונות הנ"ל כולן 22………………………………………………………………….
[תרגילים לחישובי לוח] 24…………………………………………………………………………….
לט .שאל לך שאלה א' 24…………………………………………………………………………..
מ .שאלה ב' ,מתי יהיה מולד תשרי של שנת תר"ה? 24………………………………………..
מא .שאלה ג' ,מתי יהיה ראש השנה של שנת תר"ה? 26………………………………………
מב .שאלה ד' ,אם חשון וכסלו של שנת תר"ה 26……………………………………………….
מד .שאלה ה' ,והאיך קריאת סדר הפרשיות הזוגיין? (עי' לעיל סי' ט"ז)26………………… .
מז .שאלה ו' ,והאיך נחשוב ד' התקופות לשנת תר"ה? 27……………………………………..
ד .חשבון חדשי חמה – הלוח הנוצרי 31……………………………………………………………..
החגים הנוצריים 32………………………………………………………………………………….
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
3
הקדמה
החיבור "שבילי דרקיע" הוא תקציר עקרונות הלוח היהודי ,ובסופו גם תיאור קצר של הלוח
הנוצרי.
רמב"ם בהלכות קידוש החודש כתב תקציר דומה ,ובסופו כתב שחישובי הלוח פשוטים ,וכל
אחד יכול ללמוד אותם בשניים או שלשה ימים.
הרמב"ם היה אופטימי ביחס ליכולת הקליטה של הלומדים .הלוח העברי הוא נושא מורכב
למדיי ,וספרים רבים נכתבים בנושא זה עד היום.
במיוחד יש להזכיר את ספרו של רחמים שר שלום ,שערים ללוח העברי ,מהדורה חדשה
שעת תש"ע .המהדורה כוללת למעלה מ 234-עמודים בפורמט גדול ,הכתובים בצפיפות
רבה ,והם כוללים את כל יסודות הלוחות העברי והלועזיים.
עבודה זו היא עיבוד החיבור של ר' ישראל ליפשיץ ,אותו כתב לפני כ 200 -שנה .יופיו של
חיבור זה בפשטותו ,בריכוז החומר ובשימוש בספרות במקום בגימטריות שלש להפכן
למספרים .מאידך ,לשונו ארכאית והוא השתמש בראשי תיבות – מקובלים וגם בלתי
מקובלים היום.
בעבודתנו פתחנו את ראשי התיבות ,רשמנו את החישובים כמקובל היום ,הוספנו חומרים
נוספים ,כגון לוח היתרונות מתוך הספר פרקי מנהג והלכה של עזרא ציון מלמד ,ובמקרים
רבים ניסחנו מחדש את הדברים.
קיצרנו ואף השמטנו חלקים מהפרק העוסק בהכנת לוח נוצרי ,דבר שאינו מעסיק היום את
הלומדים.
יהודה איזנברג
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
4
שבילי דרקיע – סוד העבור
מתוך ההקדמה לפירוש תפארת ישראל לסדר מועד
שבילי דרקיע -והוא לימוד לעשות לוח בעצמו
הקדמה
הוא מאמר אחד מסוד העיבור בקצרה .בכדי ללמד בני יהודה חשבון תקופות ומזלות ,וגם
לבעבור כי מצוה תהיה לנו ,עסקינו בה (כשבת ע"ה א').
אולם העיקר מה שהניעני לחבר עלים אלה לסדר מועד ,הוא בעבור שבתחילה עלה
במחשבה לפני לעשות נחת רוח לנשמתו הקדושה של ע"ר אאמ"ו הגאון זצוק"ל [הרב גדליה
ליפשיץ ,תקמ"ב – 1782-תרכ"א [1860-אשר באוצר כל כלי חמדה שהניח אחריו ברכה ,נמצא
גם חיבור אחד על עברונות .וגם ידעתי שהיה משתוקק להוציאו לאור .אולם כאשר נדחקתי
כסומכס לפני ולפנים בחדרי דבריו הקדושים ,מצאתי שהמה קצרים מאד משכל אדם פשוט,
ובקצירות דבריו הקדושים המה נאותים רק לשכל ענקי כמוהו זצוק"ל ,שהיה מעניק החמה
בקומתו.
ולכן למען ייהנו בו גם קצרי רואי ,שינסתי מתני וחיברתי חיבור זה והרחבתי העניינים ,וגם
סדרתי הדברים בפרקים פרקים ,כדי להתבונן בין הפרקים (כיומא דף ד ב') .ובכלל דברי -
דבריו הקדושים ,שלי ושלו -שלו .והנה זכות ע"ר זצוק"ל עמדה לי ,כי נתן לי אלהים שכרי,
שחדשתי ת"ל כמה דברים ותירצתי כמה קושיות שלא תרצו לנו הראשונים.
וחששתי דאגב דזוטר מרכס ,לכן חיברתיו לסדר מועד ,מין במינו.
והנה ידיעת חשבון זה ,נחלק לארבעה עניינים ,והן:
א .קביעת החודש.
ב .עיבור השנה.
ג .תקופות החמה.
ד .חשבון חדשי האומות לחמה.
ונפרשם אחד לאחד בס"ד.
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
5
א .קביעת החודש
א .אנחנו ישראל קדושים מונים כל ימי חגינו לפי חדשי הלבנה ,שנאמר" :החודש הזה לכם
ראש חדשים" ,והרי אין לחמה חודשים ,שאין ניכר בהקפתה בגלגלה שום חידוש ,רק בלבנה
יש שינוי בכל חודש ,שבסוף מרוצתה בגלגלה נגרע אורה ,ואח"כ בהתחלת חדשה ,אורה
מתחדש ומוסיף והולך ,ולכן יקראו ימי הקפתה חודש.
ב .אולם טעם הדבר שאור הלבנה מתחזק ונחלש ,הוא משום שאין לה אור עצמי ,שהיא גוף
עכור מימיי ,ומקבלת אור זהרותה מקרני החמה ,לפי מעמדה נגדה בהקפתה בגלגל .ולכן רק
ה צד הפונה אל החמה אפשר שיזהיר כולו או מקצתו ,כפי מעמדה מול החמה .ולכן בחצי
החודש הראשון ,שאז מעמדה הוא באופן שבכל יום יראה לנו יותר מפני הלבנה הפונים אל
החמה ,נראית לנו הלבנה כאילו כל יום אורה מוסיף והולך .ומחצי החודש ואילך ,פני הלבנה
החשוכים פונים אלינו ,והם מתחילים להסתר ממול פני החמה ,ולכן אורה מתחיל להתמעט
לעינינו כל יום יותר ,עד שבסוף החודש כל פני הלבנה הפונים אלינו נסתרים מהחמה .אז לא
ייראה לנו עליה שום קרן אור ,עד אשר תחזור ותט להקיף בגלגלה כדרכה ,אז שוב יתחיל
להראות עליה קו אור דק חדש ,ואותה שעה נקראת מולד ,שנראה כאילו נולד בה אור חדש.
ג .אמנם דבר פשוט הוא ,שמאחר ששעת המולד הוא בעת שיראה קרן אור ראשון על
הלבנה ,א"כ אין שעת המולד בכל מקום על הארץ שווה .דלא בכל מקום בארץ יראה הקרן
הראשון על הלבנה באותו זמן ורגע ,אלא הכול לפי מעמד המקום מול הלבנה ,ומה שיראה
שם ממנה .אבל מפני שבזמן המקדש קידשו הסנהדרין את החודש בירושלים ,לכן זכר
למקדש נחשוב גם עתה חשבון המולד כפי שהוא בירושלים עיר הקודש תוב"ב.
ד .קבלו חכמים ,שאין בין מולד למולד אלא כ"ט יום י"ב שעות ועוד 793/1080חלקים משעה
(והחלקים הם 44דקות 3ו 1/3 -שניות) .ולכן בחרו קדמונינו לחלק את השעה ל1080-
חלקים ,מפני שמספר זה אפשר לחלק לכמה חלקים שלמים ,דהיינו חצי ,שליש ,רביע,
חמישית וכו' חוץ משביעית .ורבינו של"ה נתן סימן לדבר אפשעה בם (ישעיה כ"ז פ"ד)
נוטריקון אלף פ' שעה.
ה .ומפני שלפי האמור ארכו של חדש לבנה הוא כ"ט ימים י"ב שעות תשצ"ג חלקים ,והרי 28
ימים כלים ב 4-שבועות שלימים .מכאן שבסדר ימי השבוע ,מתרחק מולד ממולד שלפניו ,יום
א' וי"ב שעות [ותשצ"ג חלקים – וסימנו :אי"ב תשצ"ג] .זמן זה נקרא "שארית החודש".
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
6
ו .ולכן ,היודע מתי מולד של חודש אחד ,ורוצה לידע באיזה יום בשבוע יחול המולד בחודש
הסמוך לו אחריו ,יצרף למולד הידוע לו ,את שארית החודש ,היינו א' י"ב תשצ"ג .ובמה
שיבוא לו יעשה מהחלקים שעות ,ומהשעות ימים ,ומהימים שבועות .ישמיט את השבועות
מחשבונו ,ומה שיישאר לו אחר כל אלה ,הוא הוא זמן מולד הבא.
למשל :אם מולד הידוע לך היה ביום ו' בשעה כ"ב ושמ"ח חלקים ,ורוצה אתה לידע באיזה יום
בשבוע מולד החודש הבא אחריו ,צרף לו מן מולד הידוע אי"ב תשצ"ג שארית חודש ,כזה:
חלקים
שעות
ימים
1
המולד הידוע
348
22
6
2
יתרת חודש
793
12
1
3
סיכום ביניים
1141
34
7
4
תשובה
61
11
1
הסימן
אי"ב תשצ"ג
תקבל תתשמ"א חלקים ול"ד שעות וז' ימים [שורה .]3תעשה מהחלקים שעות ,ותצרפם
לשעות שיש לך ,ואח"כ תעשה מהשעות ימים ותצרפם לימים שיש לך [שורה ,]4ומהימים
תשליך כל ז' ז' מהן שיעור שבועות ,ונמצא יישאר לך [ 1 – 11 – 61שורה .]4
רצוני לומר שהמולד הבא יהיה ביום א' בסוף שעה 11ו 61-חלקים מתחילת ליל א'.
ז .אולם ,אף על גב שכל המשך כל חודש וחודש שווה ,כ"ט י"ב תשצ"ג ,כמו שבארנו ,אעפ"כ
כיוון שאי אפשר לחלק יום השלושים של החודש להיות חציו הראשון מחודש העבר ,וחציו
השני לחודש הבא (שהרי הפסוק אומר" :עד חודש ימים" -ימים אתה מונה לחודש ולא שעות
[כמגילה דף ה א']) ,לפיכך עושים חודש אחד מלא – בן שלושים יום ,וחודש אחד חסר בן כ"ט
יום (ושתי פעמים תשצ"ג משני החדשים יבואר לקמן בס"ד בסעיף י"ג איך יושלמו).
וכשעושים החודש מלא ,אז גם יום השלושים נקרא ר"ח ,מפני שמקצתו מהחודש הבא.
ואעפ"כ אין מונין חודש הבא רק מיום .31חוץ משני ימים של ראש השנה ,שמונים מהיום
הראשון ,משום שלמדנו שמימי מעזרא ואילך אין אלול מעובר (כראש השנה די"ט ב') .ואין
עושים ראש השנה שני ימים ,רק בגלל מנהג אבותינו.
(כביצה דף ד ב' .ומצינו עיבור חודש כבר בימי שאול המלך ,שנאמר :ויהי החודש וגו' ויפקד
מקום דוד ,וכתיב :ויהי ממחרת החודש השני וגו' .מכאן שחגגו שני ימים ר"ח .ואף שקדשו
ע"פ ראיה ,עכ"פ נהגו תמיד לחוג יום ל' בחודש ,וכשלא באו העדים באותו יום ,נהגו גם מחר
קודש (ראש השנה ל ע"ב)).
7
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
ח .וכיון שמהטעם שהוסבר בסעיף ז' צריך שיהיה חודש אחד מלא וחודש אחד חסר ,בחרו
לעבר תשרי שזכה למועדים ,וכסליו שיש בו נס חנוכה ,ושבט שיש בו ראש השנה לאילנות.
(ולא מלאו אדר שיש בו פורים ,משום שכך הסדר מתשרי ולהלן ,תמיד החודש המלא קודם
לחסר .מיהו בשני אדרים מעברים הראשון ,משום שכבר מקובל שבין פורים לפסח 30יום,
ואם היינו ממלאים אדר השני ,היה ביניהן 31יום ,ויבוא על ידי זה מכשול באכילת חמץ
בפסח) ,וניסן מלאוהו שזכה לפסח ,וסיון משום עצרת ,ואב משום ט"ו שבו ,שהיה יום טוב
גדול בזמן בית המקדש (כפי שמבואר בסוף מסכת תענית).
ט .ולפי האמור לעיל (סעיף ה') ששארית כל חודש הוא אי"ב תשצ"ג ,א"כ אם נכפיל סך זה
12פעמים ,כמניין 12חדשי השנה ,ונעשה מהיוצא מסך החלקים שעות ,ומהשעות ימים,
ומהימים נשליך סך השבועות ,יישאר לנו מי"ב חדשי השנה 4 ,ימים וח' שעות ותתע"ו חלקי
תתר"ף (והם 48דקות 40שניות) ,וסימנך ד"ח תתע"ו ,והוא הנקרא "שארית השנה".
ואם השנה שעברה מעוברת ,דהיינו בת 13חודש ,אז נוסיף על ד"ח תתע"ו הנ"ל עוד שארית
חודש אחד ,דהיינו אי"ב תשצ"ג ,ויהיה אז שארית השנה ה' ימים כ"א שעות תקפ"ט חלקים
(והם 32דקות 43 1/3שניות) וסימנך הכ"א תקפ"ט ,זהו "שארית שנה מעוברת".
(דאע"ג שאנחנו עושים חודש העיבור בן 30יום ,וא"כ איך הוסיפו על ד"ח תתע"ו רק אי"ב
תשצ"ג ,נ"ל אף שאנחנו נחשוב לחודש העיבור 30יום מחמת שלא נוכל לחלק את היום
[כאמור בסי' ז'] עכ"פ מולדה של לבנה בחודש ההוא אינו כי אם לסוף כ"ט י"ב תשצ"ג שלו).
י .ובאשר שידענו שארית השנה כמה הוא ,א"כ אם נדע מולד של ראש השנה האחד ,ונרצה
לידע מתי יהיה המולד של ראש השנה הבא ,אז בנקל נוכל לידע זאת .דהיינו שנוסיף על
המולד של ראש השנה שעבר את שארית השנה.
דהיינו אם השנה שבין שתי מולדות הללו היא פשוטה ,נוסיף על המולד של ראש השנה
שעבר ד"ח תתע"ו ,ואם השנה הייתה מעוברת ,נוסיף על המולד של ראש השנה שעבר
הכ"א תקפ"ט ,ומה שיצטרף מהחלקים נעשה שעות ,ומהשעות ימים ,ומהימים נשליך
השבועות ,ומה שיישאר מהימים והשעות והחלקים הוא הוא המולד של ראש השנה הבא.
למשל :מולד ראש השנה של שנת תר"ד הוא ביום א' בשעה ט' ושפ"ד חלקי שעה ,כזה:
חלקים
שעות
ימים
מולד תר"ד
384
9
1
יתרת שנה פשוטה
876
8
4
מולד תר"ה
180
18
5
הסימן
ד"ח תתע"ו
8
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
ובאשר שהשנה פשוטה ,נוסיף על מולד זה ד"ח תתע"ו ,ונצרף כנ"ל ,ונעשה מהחלקים שעות,
ומהשעות ימים ,ומהימים נשליך כל שבעה-שבעה ,שהן מספר השבועות השלימות ,ונמצא
שיישאר – 5-18-180ה' י"ח ק"פ .דהיינו שמולד ראש השנה של שנת תר"ה יהיה ביום ה'
בשעה י"ח וק"פ חלקים.
לוח זה מחשב את היתרות של השנים:
לוח היתרונות (ע"פ פרקי מנהג והלכה)
א .חודשים
ב .שנים של מחזור
ימים שעות
חלקים
ג .מחזורים
ימים שעות חלקים
ימים שעות חלקים
1
1
12
793
1
4
8
876
1
2
16
595
2
3
1
506
2
1
17
672
2
5
9
110
3
4
14
219
3
7
15
181
3
1
1
705
4
6
2
1012
4
4
23
1057
4
3
18
220
5
7
15
725
5
2
8
853
5
6
10
815
6
2
4
438
6
1
6
362
6
2
3
330
7
3
17
151
7
5
15
158
7
4
19
925
8
5
5
944
8
4
12
747
8
7
12
440
9
6
19
657
9
1
21
543
9
3
4
1035
1 10
7
370
10
6
6
339
10
5
21
550
2 11
20
83
11
5
3
928
20
4
19
20
= 12יתרת שנה
12
2
12
724
30
3
16
570
יתרת שנה פשוטה:
13
6
21
520
40
2
14
40
14
5
19
29
50
1
11
590
15
3
3
905
60
7
9
60
16
7
12
701
70
6
6
610
17
6
10
210
80
5
4
80
18
3
19
6
90
4
1
630
100
2
23
100
200
5
22
200
300
1
21
300
8
4
876
יתרת שנה מעוברת:
5
21
589
מולד תוהו:
2
= 19יתרת מחזור
5
204
מולד תשע"ז (מחזור )305
7
20
724
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
9
יא .אמנם מן הראוי הוא ,שיהיה ראש השנה תמיד ביום המולד .רק לפעמים אינו כן .הסיבה
היא שיש ארבע מצבים שבהם נדחה ראש השנה מיום המולד .ואלה סימני הדחיות:
א .לא אד"ו ראש.
ב .מולד זקן בל תדרוש.
ג .ג"ט ר"ד בשנה פשוטה גרוש.
ד .בט"ו תקפ"ט אחר עיבור עקור מלשרוש.
והילך פירושן:
שתי הדחיות הראשונות נועדו לקבוע את ראש השנה ביום מתאים בשבוע ,וכן כדי ליצור
מצב שאפשר יהיה לראות את המולד של ירח תשרי בראש השנה .ואלה הן:
א .דחייה א' .לא אד"ו ראש .ר"ל כשיהיה מולד תשרי ביום א' או ביום ד' או ביום ו' מימי
השבוע אז יידחה ראש השנה ליום שאחר המולד (א"ח תכ"ח).
וטעם הדחייה זו הוא ,שאם יהיה ראש השנה ביום א' ,אז יחול הושענא רבה בשבת ,ולא
יחבטו אז הושענות .ולפעמים יקרו 2ו 3-ראשי שנים זה אחר זה ביום ראשון ,ותשתכח
מצות חיבוט ערבות.
בראש השנה לא חששו שיחול בשבת ,למרות שתתבטל מצות תקיעת שופר שהיא
דאורייתא .וההבדל בין ראש השנה להושענה רבה הוא ,שחיבוט ערבות הינו רק הלכה
למשה מסיני (כסוכה מ"ד א') והוא מצווה קלה על האדם ,ולכן חכמים עשו חיזוק לדבריהם
יותר משל תורה (ככתובות דף נ"ו א').
בימי ד' או ו' אין קובעים ראש השנה ,שלא יחול יום הכיפורים סמוך לשבת .אם נקבע ראש
השנה ביום ד' ,יחול יו"כ ביום ו' ,וכשנקבע ראש השנה ביום ו' יחול יו"כ ביום א' .חששו חז"ל
להצמיד את יום הכיפורים לשבת ,משום ירקא ומתיא ( -ירקות יכמשו במשך יומיים ,ומת אי
אפשר להמתין בקבורתו יומיים -כראש השנה דף כ ע"א) .לכן אם מולד ראש השנה חל ביום
רביעי או שישי ,דוחים את יום ראש השנה ליום שאחר המולד (ראב"ד פ"ז מקה"ח).
ב .דחייה ב' ,מולד זקן בל תדרוש .אם יהיה מולד תשרי 18שעות מתחילת היום [המתחיל
בשעה 6בערב] ,שהוא בחצות היום ,או אחרי כן ,נקרא המולד "מולד זקן" ,ונדחה ראש
השנה מאותו יום ליום שלאחריו.
וטעם הדבר 24 ,שעות מכוסה הירח בסוף החודש( ,פ"א דראש השנה דף כ) ,לבני חוץ
לארץ 6 ,מהחודש הבא 18 ,מהחודש המסתיים; ולבני ארץ ישראל להיפך .א"כ ,כשיהיה
המולד אחר 18שעות ביום ,לא תיראה הלבנה באותו יום בשום מקום בעולם ביום ראש
השנה .דבר זה יגרום לזלזול בבית הדין ,שקבע ראש השנה ,ואי אפשר לראות שהיה מולד.
לכן דוחים את יום ראש השנה ליום שאחר יום המולד.
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
10
ואם יהיה למחר אחד מימי אד"ו ,כמו ראש השנה תר"ה הבעל"ט ,שהמולד הוא ביום ה' י"ח
שעות וק"פ חלקים ,ולכן הוא מולד זקן .ולמחרת ביום ו' אי אפשר שיהיה ראש השנה ,בגלל
הדחיה הראשונה" :לא אד"ו ראש" ,לכן ,נדחה ראש השנה ליום שבת קודש ,דהיינו 2ימים
אחר המולד .אולם אם יחסר רק חלק אחד מתתר"ף חלקי שעה מ 18-השעות הנ"ל ,אז אין
ראש השנה נדחה מיום המולד ,מפני שאז אפשר שתראה הלבנה באותו יום ברגע האחרון
באיזה שהוא מקום בעולם.
שתי הדחיות הבאות הן תוצאה של הדחיות הראשונות :מספר הימים בשנה העברית היא
354לשנה רגילה ,ו 384-ימים בשנה מעוברת .חודשים חשון וכסליו יכולים להיות בני 29או
30יום ,ולכן מספר הימים בשנה רגילה הם ,353-354-355ובשנה מעוברת —383-383
.35כאשר דוחים את ראש השנה פעמיים ,כגון מולד זקן +אד"ו ,מאריכים את השנה בשני
ימים ,דבר שאינו אפשרי .במקרה זה צריך להאריך את השנה שלפניה ביום אחד ,והתוספת
תתחלק בין שתי שנים .דחיות ג-ד מכסות את כל האפשרויות האלה:
ג .דחייה ג' ,ג"ט ר"ד בשנה פשוטה גרוש .אם השנה הבאה תהיה פשוטה ,והמולד של
ראש השנה הוא ביום ג' בשעה ט' ור"ד חלקים ,מהתחלת הלילה ,או מאוחר משעה זו ,נדחה
את ראש השנה מיום המולד .וגם למחר ,ביום ד' ,אי אפשר שיהיה ראש השנה ,בגלל "לא
אד"ו ראש" .לכן נקבע ראש השנה ביום ה' ,דהיינו למחרת מחרתו מיום המולד.
וטעם הדבר :כשתוסיף על ג"ט ר"ד הוא מולד ראש השנה זה ,ד"ח תתע"ו שהוא שארית
השנה הפשוטה המתחילה בראש שנה זה ,יהיה המולד של ראש השנה הבא ז' י"ח -,יום
שבת י"ח שעות מתחילת היום .מולד שהוא משעה [ 18חצות] ואילך הוא "מולד זקן" .במקרה
כזה נצטרך לדחות ראש השנה מיום המולד ליום ראשון .אבל ראש השנה יידחה משבת ליום
ראשון ,וגם מיום ראשון נצטרך לדחותו ,בגלל "לא אד"ו ראש".
מסקנה :אם היינו קובעים ראש השנה זה ביום המולד ,שהוא יום ג' ,יהיה בין יום ראש השנה
זה ליום ראש השנה הבא 6ימים [ 4ימים ההפרש הרגיל בין שני ראשי שנה בשנה פשוטה,
ועוד 2ימים בגלל שתי דחיות .אורך השנה ,במקום להיות 354יום ,יהיה 356ימים] .כדי
לקבל מספר כזה של ימים במשך השנה ,נצטרך לעשות שמונה חדשים מלאים ורק 4חדשים
חסרים .דבר זה בלתי אפשרי ,כי אפשר להאריך את השנה ביום אחד בלבד – כאשר גם
חשוון וגם כסליו הם חודשים מלאים של 30יום.
לכן נוח לדחות ראש השנה זה מיום המולד ביום ג' ליום ה' ,ויהיה ראש השנה הבא ביום ב',
ויהיה בין ראש השנה זה לראש השנה הבא רק 4ימים ,ותהיה השנה כסדרה.
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
11
אבל אם יחסר רק חלק אחד מתתר"ף של שעה ממולד ג"ט ר"ד ,אז יחסר חלק אחד מ18 -
השעות של יום המולד הבא ,או אם השנה הבאה היא מעוברת שני מקרים אלה לא יהיה
ראש השנה הבא מולד זקן ,אז ייקבע ראש השנה ביום המולד ,דהיינו ביום ג'.
ד .דחייה ד' ,בט"ו תקפ"ט אחר עיבור עקור מלשרוש .אם יהיה מולד ראש השנה שאחר
שנה מעוברת ביום ב' בשעה ט"ו ותקפ"ט חלקים ,או לאחר שעה זו ,נדחה את ראש השנה
שאחר שנה מעוברת מיום המולד ,ונקבע אותו ביום ג' שלאחריו.
וטעם הדבר :אם מולד זה הוא בעת בט"ו תקפ"ט ,א"כ היה מולד ראש השנה שעבר ג' י"ח,
[אם תנכה מ -בט"ו תקפ"ט ,שהוא מולד של ראש השנה השנה ,את יתרון של שנה מעוברת
שעברה שהוא הכ"א תקפ"ט (כלעיל סי' ט') ,ישאר לך ג' י"ח והוא המולד שהיה בראש השנה
שעברה.
(ואם תאמר :איך אפשר לנכות 21מן 15או 5מן ,2י"ל תלוה לך להט"ו שעות יום א' מה2
ימים ,ויהיו יחד 39שעות ומהן תנכה 21שעות וכ"כ ליום אחד הנשאר לך תלוה שבוע
שלימה ,ויהיו יחד 8ימים ומהן תנכה 5ימים) כזה:
חלקים
מולד זה
589
המולד שעבר
ימים
שעות
15
2
18
3
וא"כ מולד שנה שעברה היה מולד זקן ,ונדחה אז ראש השנה מיום ג' שבו היה המולד .וגם
ביום ד' שלאחריו לא היה אפשר לקבוע ראש השנה אז ,דלא אד"ו ראש ,ועל כורחך היה אז
ראש השנה ביום ה'.
וא"כ ,אם נקבע ראש השנה זה ביום המולד שהוא יום ב' ,לא יהיה בין ראש השנה זה לראש
השנה שעבר רק 3ימים .והרי זה אי אפשר כשהשנה מעוברת ,אם לא שיהיו ח' חדשים
חסרים בשנה שעברה ,וזה קיצור הרבה מי"ג פעמים כ"ט י"ב תשצ"ג חדשי העיבור.
לכן דוחים את יום ראש השנה הזה מיום מולדו ליום שלאחריו ,ואז יהיו 4ימים בין ראש
השנה זה לראש השנה שעבר .ועשינו ג"כ מטעם זה השנה שעברה חסרה ,דהיינו חשוון
וכסליו שניהן חסרים ,כמו שנבאר להלן (סי' י"ב) .אולם אם נחסר רק חלק אחד מתתר"ף מן
בט"ו תקפ"ט הנ"ל במולד השנה ,שאז לא היה מולד של ראש השנה שעבר מולד זקן ,או
שלא הייתה שנה שעברה שנת עיבור ,אז נקבע ראש השנה זה ביומו.
בזמן שקידשו ע"פ ראייה לא פנו אל ארבע הדחיות הנ"ל ,ולעולם קדשו החודש ביום שבאו
העדים (רמב"ם פ"ה מקדה"ח ה"ב).
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
12
יב .בארבע דחיות אלה תלויה קביעת חשוון וכסליו ,שיהיו שניהן מלאים [שנה מלאה] ,או
שניהן חסרים [שנה חסרה] ,או אחד מלא ואחד חסר [-כסדרן] .שאם אין שם שום דחייה
בראש השנה הזה וראש השנה הבא ,אזי יהיה בין ראש השנה השנה לראש השנה הבא ,חוץ
מיום קביעת של זה ושל זה 3 ,ימים בשנה פשוטה ,ו 5-ימים בשנה מעוברת .ולכן עושים אז
חשון חסר וכסלו מלא ,ונקראת השנה כסדרן (כלעיל סי' ח') .ואם ע"י הדחיות הנ"ל שבראש
השנה השנה ,יהיו בין 2ראשי השנה ,חוץ מימי קביעתן בעצמן 2 ,ימים בשנה פשוטה ,או 4
ימים בשנה מעוברת ,אז נעשה חשון וכסלו שניהן חסרין ,ונקראת השנה חסרה .ואם ע"י
הדחיות הנ"ל תנתק ראש השנה הבא מיומו ,ויהיה עי"ז בין 2ראשי השנה ,חוץ מימי קביעתן,
4ימים בשנה פשוטה ,ו 6-ימים במעוברת ,אז יהיו חשון וכסלו שניהן מלאים ,ונקראת השנה
שלימה.
(וטעם הדבר שאנו מחסרים או ממלאים דווקא 2חדשים אלו ,הוא משום שמוטב לתקן השנה
מתחילתה ,כדי לידע סידורן מיד ,שלא יבוא הדבר לידי שכחה .רק שלא היה אפשר להוסיף
או לגרוע בתשרי ,שיש בו צומות ומועדים כדי שלא יתבלבלו ע"י השינוי ,ולכן בחרו לעשות
השינויים בחשון וכסליו הסמוכים לתשרי [כן כתב המפרש לקדה"ח פ"ח ה"ו].
ועוד ,משום שחשון וכסלו רחוקים מהמועדות ,ואף אם טעו בהם בקביעת החודש ,לא יבואו
לאכול חמץ בפסח ,שבתוך הזמן המרובה הזה כבר ישמעו מאחרים אם היו חסרים או מלאים
[ועי' עירובין דף מ ע"ב].
ואם תאמר שיעברו או יחסרו אחד מחדשי הקיץ ,הדבר אינו אפשרי :מניסן ועד תשרי אי
אפשר לחסר או למלא יותר ,כי הימים האלה מנויים הם לנו ,כי מתחילת פסח ועד עצרת צריך
להיות 50יום ,ומעצרת עד יו"כ צריך להיות 3פעמים 40יום ,כנגד 3פעמים 40יום שהיה
משה רבנו ע"ה בהר ,עד שביום האחרון שהוא יו"כ ,אמר לו הקדוש ברוך הוא 'סלחתי
כדבריך' ,א"כ לא נשאר בידינו למלאות כי אם חשון וכסלו).
יג .ולפעמים ממלאים חשון וכסלו משום טעם אחר .דהיינו משום חלקי תשצ"ג שנחסרו לנו
בכל חודש וחודש שלא חישבנום כשעשינו השנה כסדרה ,דהיינו ו' חדשים מלאים ו-ו' חסרים
בסירוג (כלעיל סי' ז') .והרי בחשבון כסדרן לא היה די ,רק אם היה כל חודש רק כ"ט יום
ומחצה אז חצי היום שחסר בחודש אחד יתמלא בחודש הסמוך לו .אבל הרי כל חודש הוא
תשצ"ג חלקים יותר מכ"ט יום ומחצה ,נמצא שכל שנה שחישבנוה כסדרה ,אחד מלא ואחד
חסר ,חסרו לנו בסוף השנה 12פעמים תשצ"ג חלקים שלא חישבנום ,וכשנצרפם נמצאם 8
שעות ותתע"ו חלקים ,ובכל 3שנים יתהווה מהם יום שלם שחסר לנו בחשבוננו להילוך
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
13
הלבנה .כדי לאזן תוספת זו ,הוסיפו תחתיהן למלאות חשון ,ועי"ז יושלם לנו היום ההוא
שנחסר לנו (רמב"ם פ"ד מקדה"ח ה"ג) .ולקמן סימן כ' נביא עוד דעתנו בזה בס"ד.
יד .קדמונינו ז"ל מסרו לנו סימנים לידע אם חשון וכסלו שניהן מלאים ,או שניהן חסרין ,או
אחד מלא ואחד חסר .והסימנים הללו בנויים על עיקרי זה החשבון והדחיות שאמרנו .וזה ע"י
7מלות קוד לשנה פשוטה ו 7-מלות קוד לשנה מעוברת ,כזה:
בשנה פשוטה
בשנה מעוברת
2
בחה
בחג
2
בשה
1
בשז
2
1
השא
השג
1
החא
גכה
הכז
גכז
2
זשג
זשה
זחא
זחג
טו .וזה פירושם :אות ראשונה של מלה מרמזת ליום בשבוע שחל בו ראש השנה שלפני
השנה ההיא .והאות האחרונה מרמזת ליום שבשבוע שחל בו ר"ח ניסן בשנה ההיא .והאות
האמצעית ,אם היא אות ח' היא תחילת המילה חסרה ,ורצונו לומר שכשחל כך אז חשון
וכסלו שניהן חסרים .וכשהאות האמצעית היא ש' היא תחילת המילה שלימה ,רצונו לומר
שכשחל כך אז חשון וכסלו שניהם מלאים ,וכשהאות האמצעית היא כ' ,היא תחילת המילה
כסדרן ,ופירושו שחשון חסר וכסלו מלא.
טז .ולפי מלות הקוד האלה ,נדע את קביעת כל השנה ,ונדע את סדר הקריאה בתורה :נחבר
או נחלק ג"כ 7זוגות פרשיות שבתורה ,שהן ויקהל פקודי ,תזריע מצורע ,אחרי קדושים ,בהר
בחוקותי ,חוקת בלק ,מטות מסעי ,נצבים וילך .וזה לבעבור שנתנו לנו קדמונינו ז"ל גם
בקריאת הפרשיות כללים קבועים בזה הלשון:
א .בפשוטה -פקדו ופסחו ,ובמעוברת -סגרו ופסחו.
ב .ולעולם מנו ועצרו,
ג .צומו וצלו,
ד .קומו ותקעו.
וזה פירושן:
הסימן הראשון ,בשנה פשוטה תקראו לעולם צו קודם פסח ,ובמעוברת תקראו מצורע
(שצריך הסגר) קודם פסח .חוץ שאם חל ראש השנה ביום ה' והשנה היא מעוברת אז הרי
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
14
שצריך לקרות פרשת נח בשבת ר"ח חשון ,וניתוסף שבת אחד בחורף ,לכן קורין אז 'אחרי'
קודם פסח.
והסימן השני ,לעולם מנו ועצרו ,ר"ל לעולם תקראו פרשת במדבר שיש בה מניין ישראל
קודם עצרת ,כדי להפסיק בקריאת פרשה אחת בין בחוקותי שיש בה התוכחה ,לבין חג
השבועות ,שהוא ראש השנה לאילנות ולפירות .חוץ שאם ראש השנה ביום ה' והיא מעוברת,
אז קורין 'נשא' קודם שבועות מטעם שבסימן א' הנ"ל.
והסימן השלישי ,צומו וצלו ,ר"ל תצומו צום ט' באב ומיד בשבת שלאחריו תקראו פרשת
ואתחנן .והטעם כדי שיקראו פרשת דברים שמתחלת בתוכחותיו של משרע"ה ,קודם תשעה
באב .ואחר יום העכור נקרא פרשת ואתחנן שיש בה קבלת התורה ,דאחר עבור עונשם יקבלו
על עצמן לקיים התורה כאילו קבלוה מחדש.
והסימן הרביעי ,קומו ותקעו ,ר"ל לעולם תקראו נצבים קודם ראש השנה ,שיש בה עניני
תשובה הצריכה קודם ליום ראש השנה .ועוד כדי להפסיק עם קריאת פרשה אחת בין תוכחה
שבפרשת כי תבוא ,לראש השנה .ולכן כשראש השנה ביום ב' או ג' ,שאז יהיו 2שבתות בין
ראש השנה לסוכות ,אז מחלקים נצבים וילך ,וקורין וילך בין ראש השנה ליו"כ ,ופרשת האזינו
בין יו"כ לסוכות (ונתנו בה סימן :בג המלך פת וילך [פירוש :אם ראש השנה ,שבו מלך הקדוש
ברוך הוא על העולם שבראו ,יהיה ביום ב' או ביום ג' אז פותתים ומחלקים פרשת וילך מן
פרשת נצבים]).
הערות:
.1בכל השנים שהקוד מסומן ב – 1 -חל פסח ביום שבת [האות האחרונה של הקוד היא
ז – שבת ,והיא מסמלת את הפסח] .בשנים אלה יש הבדל בין קריאת התורה בארץ
לקריאתה בחו"ל ,כי בשנים אלה השבת שלאחר הפסח היא אחרון של פסח בחו"ל,
שקוראים בה קריאת מיוחדת לפסח ,ואילו בארץ ישראל השבת אסרו חג ,וקוראים
בה פרשה רגילה .בשנים אלה מחברים בחו"ל שתי פרשות שאינן מחוברות בארץ
ישראל.
.2בכל השנים שהקוד מסומן ב ,2 -חל חג השבועות ביום שישי ,ובחוץ לארץ ,בגלל יום
טוב שני של גליות ,אין קוראים בשבת שאחרי החג פרשה רגילה אלא את פרשת
החג .גם כאן יהיה הבדל בין הקריאה בארץ ישראל ובחו"ל ,עד שיגיעו לפרשת חוקת:
בארץ ישראל יקראו פרשת חוקת ,ואילו בחו"ל יחברו את חוקת ובלק .צירוף זה של
פרשות אינו קיים בארץ ישראל לעולם.
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
15
עד כאן דברנו מאופן קביעות החודש של לבנה ודיניה .ועתה נחל בס"ד לדבר מעיבור השנה
שתלוי ועומד מהלוך הקפת החמה.
ב .עיבור השנה
יז .החשבון שדברנו בו עד כה ,היה די לנו אם היינו מונין רק לחדשה של לבנה .אבל הרי
הקדוש ברוך הוא צוונו בתה"ק "שמור את חודש האביב ועשית פסח" (דברים ט"ז פ"א),
ופירושו שלעולם יהיה חג הפסח בזמן האביב .וכן כתיב בסוכות" ,בחג האסיף באספך מעשך
מן השדה" (שמות כ"ג פט"ז) ,שמשמע לעולם יהיה סוכות בזמן האסיף.
ואם היינו מונין רק לחודשי הלבנה ,לפעמים היו חלים פסח וסוכות באמצע הקיץ ,ולפעמים
באמצע החורף .שהרי ארבעת חלקי השנה :אביב ,קיץ ,בציר ,חורף ,נקבעים לפי מעמד
החמה בתקופתה בהילוכה ביחס לכדור הארץ.
שנת החמה ,דהיינו משך ימי הקפתה בגלגלה ,עד שעוברים כל ארבעת חלקה השנה ,הוא
[ 365שס"ה] ימים ושש שעות (וי"א מעט פחות מזה ,רמב"ם רפ"ח מקדה"ח ובאמת הוא 5
שעות 48דקות 51שניות) .והרי שנת הלבנה ,שהיא 12חדשים ,כל אחד אינו יותר מכ"ט יום
י"ב שעות ותשצ"ג חלקים (כלעיל סי' ה') .ואם תכפיל 12פעמים כ"ט י"ב תשצ"ג ,תקבל 354
ימים 8שעות ותתע"ו חלקים .ואם ננכה סך זה מ 365 -ימים ושש שעות שנות החמה ,נשארו
10ימיחם 21 ,שעות ו 204-חלקים [י' ימים כ"א שעות ור"ד חלקים; = יכ"א ר"ד] שפחותה
שנת הלבנה משנת החמה.
יח .הקושי גדול יותר ,מפני שבשנה רגילה החודשים הם אחד מלא ואחד חסר (כסי' ח') ,א"כ
יהיו ימי שנת הלבנה רק 354ימים .ואם בגלל מצד 4הדחיות נעשה חשון וכסלו שניהן
מלאים ,לא יהיו יחד יותר 355ימים .ואם יהיו חשון וכסלו שניהן חסרים ,יהיו כל ימי שנת
הלבנה 353ימים ,וא"כ פחותה שנת הלבנה הרבה משנת החמה ,והרי אנו צריכים לכוונם
יחד וכאמור.
אם תאמר שנוסיף על כל שנה ושנה של לבנה 11ימים כשיעור החסר מימות החמה ,זה אי
אפשר ,שהרי נאמר לחדשי השנה ,חדשים אתה מונה לשנה ,ולא ימים (כמגילה דף ה א').
מחזור קטן של לבנה
יט .ולפיכך נמסר לנו מרבותינו ז"ל לחשוב שנת הלבנה ע"פ מחזור קטן ,שהוא מעגל של 19
שנה של לבנה .שבכל 19שנה יעשו 7שנים מעוברות ,בני 13חדשי לבנה ,דהיינו שנת ג' ,ו',
ח' ,י"א ,י"ד ,י"ז ,י"ט (וסימנך גו"ח אדז"ט) .על ידי 7חדשי עבור אלה יושלמו הימים ש19-
שנות לבנה פחותים מ 19-שנות החמה בקירוב האפשרי.
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
16
בכל שנת לבנה חסרו י' ימים כ"א שעות ור"ד חלקים (כמבואר בסי' י"ז) ,ואם תכפיל זה 19
פעמים כשנות מחזור הקטן ,תקבל 206ימים 18 ,שעות ו 636-חלקים [ר"ו י"ח תרל"ו] .וזהו
מה ש 19-שנות הלבנה פחותים מ 19-שנות החמה.
הוספה של 7חדשי עיבור ב 19-שנים מכסה את ההפרש בדרך זו 7 :פעמים כ"ט י"ב תשצ"ג
יעלו 204ימים 17שעות 151חלקים .וכשתנכה זה הסך מהיתרון שי"ט שנות חמה יתרים
על י"ט שנות הלבנה כלעיל .כזה:
יתרון 19שנות חמה
חלקים
שעות
ימים
636
18
206
על 19שנות לבנה
7חודשי עיבור
151
17
הפרש כל 19שנים
485
1
206
לא יי שאר ממה ששנות החמה הוא יתר על שנות הלבנה תוך י"ט שנים רק שעה אחת ותפ"ה
חלקים (כ"כ הרמב"ם פ"ט מקדה"ח).
כ .ועדיין השאלה במקומ :הרי כשיתרבו המחזורים יתרבו אלו השעה ותפ"ה חלקים ,עד
שיצורפו לכדי כמה ימים שתהיה שנת החמה יתירה על שנת הלבנה .והרי אנו רוצים
שיתקרבו בכל מה דאפשר .וראיתי שהמפרש בקדה"ח פ"ט ה"ג כתב שכשיבא גואל צדק
יתורץ קושיא זו.
[כיצד מאזנים את שנות החמה עם שנות הלבנה]
ויען האזוב אשר בקיר,
ישראל הקטן נים ולא תיר.
ברוך מצמיח ישועה ולדוד ניר.
דלפע"ד בלא זה קשה ,הרי מה שחשבנו שחסר לנו ב 19-שנות הלבנה 206ימים 18שעות
ו 636-חלקים ,היינו רק מה שחסרה הלבנה ב 19-שנים נגד 19שנות החמה .אבל הרי אנחנו
נחשוב שנת הלבנה רק 354יום ,א"כ מחשבון שנות הלבנה גופה יחסרו לנו בכל שנה 8
שעות 876חלקים (דהיינו 12פעמים )793וא"כ ב 19-שנות הלבנה יחסרו לנו 19פעמים 8
שעות ו 876-חלקים ,שהן יחד 6ימים ו 23-שעות ו 444-חלקים.
ואם נצרפם ל 206-ימים 18שעות ו 636-חלקים ,דהיינו יתרון 19שנות החמה על שנות
הלבנה כלעיל ,יבוא 213ימים ו 18-שעות שחסרו לנו בקביעות ה 19-שנה.
ואם נעשה נגד זה ב 19-שנות הלבנה 7חדשי עיבור בני 30 ,30יום ,שהן יחד 210ימים,
עדיין חסר לנו בקביעות 19השנים 3ימים ו 18-שעות ואיה נשארו אלה לנו?
17
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
חלקים
שעות
ימים
חוסר ב 19-שנות לבנה לפי החשבון שלנו
636
18
206
חוסר נוסף לפי חשבון של 354ימים בשנה
444
23
6
18
213
סך הכל פיגור 18שנות הלבנה
אם נוסיף 7חודשי עיבור של 30יום כל אחד
חסר בכל 19שנה
210
18
3
וא"כ לא לבד דקשיא לשמואל בחשבון תקופותיו (כעירובין דנ"ו א') ,דקיי"ל כוותיה לחשב שנת
החמה 365ימים ושש שעות וכלעיל ,אלא אפי' לרב אדא ,שכתב הרמב"ם (פ"י ה"ו מקדה"ח)
שעל חשבון של רב אדא היו סומכין הסנהדרין בעיבור השנה ,ואין שנות החמה רק 365ימים
ו 5-שעות ועוד 417/456משעה ,ושא"כ בסוף 19שנה אשר בכללן יש 7שנים מעוברות
יעלה שנות החמה עם שנות הלבנה שוה בשוה לדעת הרמב"ם.
עכ"פ קשה דעכ"פ לפי חשבוננו ,שנעשה חודש אחד מלא וחודש חסר ,יחסרו לנו בכל סוף
מחזור 6ימים ו 8-שעות .ואפי אם ננכה מזה 7חצאי ימים בקירוב שהוספנו בכל 7חדשי
עיבור עדיין חסרים 3ימים בקירוב בסוף כל מחזור?
ומה שרצה המפרש לקדה"ח להשקיט רוחנו שנמתין עד שיבוא גואל הצדק לתרץ קושיא
זאת ,בזה לא תתיישב דעתנו בזאת הקושיא ,כי גם קודם שיבוא גואל צדקנו בב"י לא נוכל
לעבור את פי ה' שצוונו לבלי לחוג חג הפסח רק בזמן האביב (כסי' י"ז) ,והרי לפי חשבוננו
הנ"ל יחסר לנו בכל 19שנה 3ימים ו 8-שעות .ובאשר שאנחנו עתה בסוף מחזור רצ"ה
מבריאת העולם ,א"כ כבר עברו יותר מ 3-שנים ששנות החמה קדמה ללבנה .וא"כ על כורחך
כמה פעמים היה פסח במחזורים הרבים האלו באמצע הקיץ או באמצע החורף ,והרי ידוע
שלא היה כך ,והיכן נשארו לנו הימים והשנים הרבים שחסרו לנו?
כא .אולם הראני ה' בציור הלוחות של מחזורים שבטור (סי' תכ"ח) ,שבכל מחזור של י"ט
שנה יהיו ח' או ט' שנים שלימות ,דהיינו שחשון וכסלו יהיו שניהן בני ל' יום .ורק ד' או ה' שנים
חס רות ,שחשון וכסלו יהיו שניהן בני כ"ט יום .ולמה יהיו בכפל השלימים מהחסרים? על
כורחך ,הא שנעשה חשון וכסלו מלאים ,הוא לא לבד מטעם הדחיות (כלעיל סי' י"ב) ,כי אם
גם כדי למלאות ולהבליע ה 3-ימים וי"ח שעות שיחסרו לנו בכל מחזור .וימלאו לחשון או
יחסרוהו ,הכל לפי הנאות לפי חסרון שיעור מה 3ימים וי"ח שעות הנ"ל.
כב .אמנם הא דבחרו לעבר דוקא 7שנים של גו"ח אדז"ט (עי' סי' י"ט) ,היינו משום שבאלו
השנים כבר ניתוסף שנות החמה על שנות הלבנה כשיעור חודש לבנה שהוא כ"ט י"ב תשצ"ג
18
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
או יותר .ובשנת ח' אף שלא נשאר אז מותרות לחמה עדיין רק כ"ז ימים ושעה א' ותקנ"ב
חלקים ,כזה:
חלקים
יתרות כל שנה של חמה על שנת 204
שעות
ימים
הסימן
21
10
יכ"א רד
הלבנה
ונכפיל המותר הנ"ל 3פעמים בעד
שנת אב"ג
א"כ יהו יתרות 3שנים שנות חמה 612
15
32
הנ"ל….
30
לכן נעשה בשנת ג' 2אדרים וננכה
30יום של אדר הראשון ממותר
הנ"ל…..
נשאר עדיין בסוף ג' שנים מותרות 612
15
2
לחמה
וכ"כ נשאר לחמה יתרות משנת 612
15
2
דה"ו אחר ניכיון אדר הראשון
שקבענוהו בשנת 6
נצרף לזה שוב יתרות לחמה 408
18
21
משנת ז"ח דהיינו ב' פעמים יכ"א
ר"ד……
נמצא שבשנת ח' יהיה יתרות 452
1
27
לחמה על שנת הלבנה….
והרי זה אינו בכדי אדר הראשון שנקבע בשנת 8שהוא 30יום .אפ"ה מעברים שנת ח' ,שאם
נמתין מלעבר השנה עד שנת ט' במחזור ,תהיה החמה אז יתירה הרבה מאד מכדי חודש על
הלבנה .לכן מקדימים ומעברים השנה בשנת ,8וכן נעשה ב 8-שנים השניים ,עד שבסוף
המחזור מעברים מסיבה זו 2שנים בסירוג רק שנה א' ,דהיינו שנעבר שנת 17ולא שנת ,18
ואח"כ נעבר שוב שנת ,19כדי שבסוף המחזור לא יישאר מותרות לשנות החמה על שנות
הלבנה רק שעה א' ותפ"ה חלקים ,וכמו שבארנו.
כג .והא דבחרו לעבר חודש אדר ,דבר נושן הוא ,שכן מצאנו ביחזקיהו המלך שנאמר (ד"ה
ב' ,ל' ,פ"ב) ויעץ המלך ושריו וגו' לעשות הפסח בחודש השני ,והרי פסח שני לא הוקבע
בציבור ,אלא שעיבר את אדר (פסחים נ"ו א') .והא דבחרו לעבר דוקא אדר ,נ"ל משום דאז
יראו אם כבר קרב האביב לבוא ,ולא יהיו יכולים לטעות (סנהדרין י"א ב').
[יתרת מחזור]
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
19
כד .ובאשר שידענו שבכל 19שנים יש 7שנים מעוברות (כלעיל סי' י"ט) ,וידענו ג"כ שכל
שארית השנה של פשוטה הוא ד"ח תתע"ו ושל מעוברת הכ"א תקפ"ט (כלעיל סי' ט') ,א"כ
יהיה שארית כל המחזור 2 ,ימים ט"ז שעות תקצ"ה חלקים (וסימנך בי"ו תקצ"ה) .שהרי אם
נכפיל 12פעמים ד"ח תתע"ו (הוא השארית של י"ב שנים פשוטות) ,יבוא נ"ב ימים ט' שעות
ותשצ"ב חלקים .וכמו כן נכפיל עוד 7פעמים הכ"א תקפ"ט (הוא השארית של ז' שנים
המעוברות) ,יבוא מ"א ימים ו' שעות ותתפ"ג חלקים .צרפם יחד עם נ"ב ימים ט' שעות
ותשצ"ב חלקים הנ"ל כזה:
חלקים
שעות
ימים
מותר י"ב שנים פשוטות
792
9
52
מותר ז' שנים מעוברות
883
6
41
סך הכל
595
16
93
חיסור 13שבועות שלמים
יתרה [שארית מחזור]
הסימן
91
595
16
2
בי"ו תקצ"ה
יבוא צ"ג ימים ט"ז שעות ותקצ"ה חלקים .השלך צ"א ימים שהן מספר 13שבועות מצ"ג ימים
הנ"ל וישאר לך ב' י"ו תקצ"ה חלקים ,והוא שארית כל מחזור.
כה .א"כ אם ידעת מולד של ראש השנה אחד שבראש המחזור ,ותרצה לידע מולד של ראש
השנה של מחזור הסמוך לו אחריו ,תוסיף רק על המולד של ראש השנה של המחזור שידעת
ב' י"ו תקצ"ה ומן היוצא לך תעשה מהחלקים שעות ,ומהשעות ימים ,ומהימים תשליך כל ז' ז'
שהן ימי שבוע ,ומה שיישאר לך הוא עת המולד של ראש המחזור הסמוך שתבקש .וכ"כ
כשתרצה לידע מולד ראש המחזור שלפני מולד זה ,תנכה ממולד זה בי"ו תקצ"ה ,והנשאר
הוא המולד שתבקש.
כו .מכל האמור תדע ,דהא דאמרי אחרים (ראש השנה דף ו ב') דאין בין ראש השנה לראש
השנה רק בפשוטה 4ימים ובמעוברת ה' ימים ,לא קיי"ל כוותהו .אלא שבשנה פשוטה יהיה
בין ראש השנה שבראשה לראש השנה שבסופה ,לפעמים ב' ולפעמים ג' ולפעמים 4ימים
בסדר ימי השבוע ,וסימנך ב ג ד .ובשנה מעוברת יהיה בין זל"ז לפעמים ד' ולפעמים ה'
ולפעמים ו' ימים וסימנך ד ה ו.
ש הרי שנה פשוטה חסרה אינו רק שנ"ג ימים ,וש"ן ימים כלין בשבועות ,וא"כ יהיה יום שנ"א
באותו יום עצמו של ראש השנה שעבר ,וראש השנה הבא יהיה ביום שנ"ד ,א"כ יהיה בין ב'
ראש השנה רק 2ימים .ואם יהיה השנה הפשוטה כסדרן ,תהיה בת שנ"ד ימים ,וא"כ באשר
שיום שנ"א הוא כמו ראש השנה שעבר ,וראש השנה הבא יהיה ביום שנ"ה ,א"כ יהיה בין 2
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
20
ראשי השנה 3ימים .ואם השנה פשוטה תהיה שלימה ,אז יהיו ימי השנה שנ"ה ימים ,א"כ
לפי דרך הנ"ל יהיה בין 2ראשי השנה 4ימים .אבל בשנה מעוברת ,אם היא חסרה הרי היא
בת שפ"ג ימים ,והרי שע"ח ימים כלין בשבועות ,וא"כ יום שע"ט חל באותו יום עצמו שחל
ראש השנה העבר ,וראש השנה הבא יחול ביום שפ"ד ,א"כ יהיה בין 2ראשי השנה 4ימים.
ואם השנה המעוברת תהיה כסדרן ,אז היא בת שפ"ד ימים ,ואם כן יהיה בין 2ראשי השנה
לפי דרך הנ"ל 5ימים .ואם השנה המעוברת היא שלימה אז השנה היא בת שפ"ה ימים ,ויום
שע"ט הוא כיום של ראש השנה העבר ,ויום שפ"ו הוא ראש השנה הבא ,א"כ יהיה חילוק בין
2ראשי השנה 6ימים .והכלל שאין בין ראש השנה לראש השנה לא פחות מ 2 -ימים ולא
יותר על 6ימים.
כז .ומהאמור נתברר ,שבאם נדע ימי 2ראש השנה ,דהיינו של העבר ושל הבא ,מיד נדע אם
השנה מעוברת או פשוטה ,גם אם היא שלימה או חסרה .דאם נראה שהחלוק ביניהן 2ימים,
נדע שהיא פשוטה חסרה .ואם החילוק ביניהן 3ימים ,נדע שהשנה פשוטה כסדרן .וכ"כ אם
החילוק ביניהן ה' ימים נדע שהשנה מעוברת כסדרן .ואם ו' ,נדע שהשנה הייתה מעוברת
שלימה .חוץ שכשהחילוק ביניהן 4ימים אז יש ספק ,אם השנה הייתה פשוטה שלימה או
מעוברת חסרה .עד שנדע באיזה שנה שבמחזור הייתה השנה ,אז מיד נדע אם היא מעוברת
או פשוטה .ועי"ז ג"כ נדע אם חסרה או שלימה הייתה.
כח .עוד יש סימן לידע אם השנה חסרה או שלימה או כסדרן ,כשרק נדע אם השנה מעוברת
או פשוטה ,ובאיזה יום חל ראש השנה ובאיזה יום חל יום א' דפסח (ועי' לעיל סי' י"ד באותיות
שמסרו לנו קדמונינו) אז מיד נדע ג"כ אם השנה שלימה או חסרה או כסדרן .למשל שנת
תר"ד הייתה שנת פשוטה ,וראש השנה היה ביום ב' ,ופסח היה ביום ה' א"כ לפי סימני
האותיות הנ"ל היה הקביעות בש"ה ,וירמז הש' שבאמצע שהשנה שלימה ,דהיינו שחשון
וכסלו שניהן מלאים .וכ"כ שנת תר"ה ידענו שתהיה מעוברת וראש השנה חל בשבת ,ופסח
חל ביום ג' א"כ הקביעות הוא זח"ג ,ותרמז האות האמצעי שהשנה היא חסרה ,דהיינו חשון
וכסלו שניהן חסרין ,וכן תעשה תמיד.
ג .חשבון התקופות
כט .חשבון זה של התקופות תודיענו לחשוב נקודת 4חלקי הגלגל של חמה בהקפתה אותו.
וזה ניכר במעמד הכוכבים כפי שנראים מיד אחר השקיעה השתא ,ושכך היו נראים ברגע זו
אשתקד .שע"י הקפתה יתהוו 4זמני השנה ,אביב ,קיץ ,בציר ,חורף .והן הנקראים תקופת
ניסן ,תקופת תמוז ,תקופת תשרי ,תקופת טבת( .אף על גב שלפי האמת תקופת ניסן
ותמוז הן ארוכות יותר מתקופת תשרי וטבת ,והטעם מפני שגלגל החמה הוא יוצא המרכז
מהארץ ,אפ"ה כך קבלנו לחשוב כל תקופה לרביעית שנה).
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
21
בנקודת תקופת ניסן (שלפעמים חל כבר באדר) הימים והלילות שווים ,ומשם ואילך מתחילים
הימים להתארך על הלילות .ובנקודת תקופת תמוז (ולפעמים חל בסיון) ,הימים הן בתכלית
האורך ,ומשם ואילך מתחילים להתקצר קצת מאריכתן .ובנקודת תקופת תשרי (ולפעמים חל
בחשון) ,שוב הימים והלילות שווים ,ומשם ואילך מתחילים הימים להתקצר יותר מהלילות.
ובנקודת תקופת טבת (ולפעמים חל בשבט) הלילות הן בתכלית האורך ,ומשם ואילך
מתחילים הימים להתארך קצת.
ל .וצריך לנו לדעת חשבון התקופות לכמה דיני התורה .דהיינו לענין אמירת טל ומטר
בתפילה ,שמתחילים לאומרו בערבית יום 60לאחר תקופת תשרי ,ויום התקופה בכלל ה,60-
דהיינו שיהיה בין יום התקופה לבין היום שמתחילים לומר ותן טל ומטר 58 ,יום (כא"ח קי"ז).
וכ"כ לענין עיבור השנה ,דכדחזינן דמשכה תקופת טבת עד שיתסר בניסן נעברוה להאי שתא
(כראש השנה כ"א א').
וכ"כ מנהג ישראל תורה להיזהר להניח ברזל על המשקות ומאכלים רטובים שאינן כבושים,
מלוחים או מבושלים (כי"ד קט"ז) .אבל חשבון התקופות אשר נבאר בס"ד אינו בכל מקום
בכדור הארץ שווה .וחשבוננו בזה הוא כמו במולדות (לעיל סי' ג') ,לפי הזמן שתחול התקופה
בירושלים (רמב"ם ספ"ה מקדה"ח) .אבל זמן ק"ש ותפלה ,וזמן הכנסת שבת ויו"ט ויציאתן,
וזמן אכילת חמץ ,שנחשבים לפי אורך וקוצר היום ,לפיכך נחשבים ג"כ בכל מקום ומקום לפי
האקלים שהוא שם.
לא .אולם לעניין המשך זמן מתקופה לחברתה ,אמר שמואל (עירובין נ"ו א') אין בין תקופה
לתקופה אלא צ"א יום ו 7שעות ומחצה .והוא חלק הרביעי משס"ה ימים ושש שעות (כלעיל
סי' י"ז) .ולכן מפני שצ"א יום הן 13שבועות שלימות ,א"כ היודע תקופה אחת ורוצה לדעת
מתי תקופה שלאחריה ,יוסיף על תקופה שיודע רק 13שבועות מיום ליום .ובאותו יום עצמו
שחלה תקופה שיודע ,יוסיף רק 7שעות ומחצה ,וידע שאז הוא זמן תקופה שלאחריה.
לב .למשל אם תקופת ניסן חלה בשעה ראשונה של יום ד' בשבוע ,יחול תקופת תמוז
שלאחריו אחר עבור 13שבועות מיום ליום באותו יום עצמו שחל בו תקופת ניסן דהיינו ביום
ד' אחר 7שעות ומחצה .וכן בכל תקופה ותקופה ,תמיד תרחק זו מזו רק 7שעות ומחצה ,עד
שאחר עבור כ"ח שנים יחזור תקופת ניסן לחול שוב בתחילת יום ד' ,שתגיע אז החמה לאותה
הנקודה ממש בגלגלה כאותה שעה שבראה יוצר הכל ב"ה.
ומפני שאז החמה הקיפה בגלגלה וחזרה לנקודה הראשונה שהייתה בשעת הבריאה ,להכי
קראו משך זמן כ"ח שנים הנ"ל מחזור הגדול.
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
22
לג .אולם אחר שידענו ששנת החמה הוא שס"ה יום ורביע יום (בקירוב) ,נמצא חודש החמה
הוא ל' יום וי' שעות ותק"ס חלקים ,דזהו חלק הי"ב של שס"ה יום ורביע יום .והרי חודש
הלבנה הוא כ"ט י"ב תשצ"ג (כלעיל סי' ד') .א"כ יתרון חודש החמה על חודש הלבנה ,הוא
כ"א שעות תתכ"ז חלקים .נמצא יתרון של ג' חדשים שהוא תקופה אחת ,הוא 2ימים י"ז
שעות שכ"א חלקים .דכך עולה השיעור של ג' פעמים כ"א שעות ותתכ"ז חלקים .וזהו יתרון
התקופה.
וא"כ יתרון שנת החמה על שנת הלבנה ,שהן ד' תקופות הוא י' ימים ,כ"א שעות ,ר"ד חלקים,
ויתרון מחזור של י"ט שנים ,שעה א' ותפ"ה חלקים (כלעיל סי' י"ט) .לפיכך היודע יתרון
תקופה אחת ורוצה לידע יתרון של התקופה שלאחריה ,יתן על יתרון תקופה שבידו ,ב' י"ז
שכ "א ,ויצרף יחד חלקים לחלקים ושעות לשעות וימים לימים ולא ישליך הימים בז' ז' כמו
במולדות ,רק ישליך כל כ"ט י"ב תשצ"ג ,ומה שישאר בידו שלא יעלה לכ"ט י"ב תשצ"ג ,הוא
יתרון תקופה המתבקשת .וכ"כ תעשה בבקשך שארית השנה ,תוסיף שארית שנה על שארית
שנה שבידך .וכ"כ בבקשך שארית המחזור.
התחלת כל החשבונות הנ"ל כולן
לד .כתב אדוני אבי ומורי הגאון זצוק"ל וזה לשונו :לענין המולדות אנו הולכים בשיטת רבי
אליעזר (ראש השנה די"ב) שבתשרי נברא העולם.
דהיינו אדם הראשון שהוא תכלית הבריאה נברא בראש השנה שהיה אז בערב שבת ,וא"כ
הייתה בריאת העולם ביום א' כ"ה אלול (כספ"ד דסנהדרין) ,ונתלו המאורות ביום ד' כ"ח אלול
בתחי לת הלילה ואעפ"כ לא הפיצו אורן עד בסוף ג' שעות מהתחלת היום ,דהו"ל ט"ו שעות
מהתחלת ליל שלפניו .וה"ט ממ"ד וכל צבאם ,דכל מעשה בראשית בקומתן נבראו (כראש
השנה די"א א') .והרי עיקר תוקף זריחת השמש בסוף ג' שעות מהתחלת היום .ושמשה חמה
עם לבנה בתחילה יחד וחזרה הלבנה ונעלמה מיד ,יום א' וכ"ג שעות ,עד סוף שעה י"ד
מהתחלת הלילה שקודם יום ו' ,שאז חזרה ונולדה .וא"כ אז היה מולדה הראשון האמיתי,
וסימנך וי"ד ,ר"ל יום ו' סוף שעה י"ד.
רק כיון שהתחלת בריאת העולם היה ביום א' כ"ה אלול מהשנה שקודם בריאת העולם ,לכן
מונין למולדות כאילו נברא העולם בראש השנה שלפניו .וכיון שבין מולד ראש השנה למולד
הסמוך לו יש ד"ח תתע"ו (כסי' ט') ,א"כ כשננכה ד"ח תתע"ו ממולד לבנה הראשונה באמת
מן וי"ד ,יבוא בהר"ד ,והוא מולד של ראש השנה שקודם בריאת העולם .ור"ל דהו"ל כאילו
היה המולד הראשון ביום ב' בשעה ה' ור"ד חלקים .ולכן נקרא מולד הראשון זה מולד תוהה,
ר"ל המולד הזה הוא מהעת שלא היה שום דבר בעולם רק תוהה ,וכמ"ש והארץ הייתה תוהו
ובהו.
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
23
ולרבינו בחיי מרומז מולד תוהה זה בתה"ק ,דכיון דבריאת העולם בשם מ"ב ,להכי בהתחלת
התוה"ק יש ב' גדולה במילת בראשית ,ולאחר מ"ב אותיות יש אות ה' במילת ובוהו ,ושוב
אחר מ"ב אותיות יש אות ר' במילת ויאמר ,ושוב אחר מ"ב אותיות יש אות ד' במילת ויבדל.
לה .אמנם אף על גב שבאמת נבראת החמה (עם הלבנה) בתחילת ליל ד' בכ"ח אלול ,אפ"ה
לתקופת החמה קיי"ל כר"י (ראש השנה י"ב א') כאילו בניסן שלפניו נברא העולם .דהיינו
שמצרפין אותו יום אחד וכ"ג שעות שקדמה חמה ללבנה (כמבואר בסי' ל"א) ,עם חצי שארית
השנה ,שמניסן של תהו ועד תשרי שבו נברא העולם .והרי שארית השנה שהחמה יתירה על
הלבנה בהמשך שנה הוא י כ"א ר"ד (כלעיל סי' י"ז) ,נמצא חצי שארית הנ"ל הוא ה' ימים י'
שעות ותרמ"ב חלקים .צרפם ליום אחד וכ"ג שעות שקדמה חמה ללבנה ,יעלה ז' ימים ט'
שעות ותרמ"ב חלקים שקדמה חמה בתקופת ניסן קודם למולד לבנה שבניסן של תהו,
וסימנך ז"ט תרמ"ב .זהו תקופת חמה הראשונה ,וממנה חושבין כל התקופות שלאחריה,
דחשבונו כאילו כבר נבראה החמה אז.
לו .לפי האמור למעלה (סי' ל"א) שכל תקופה מרוחקת מחבירתה רק 7שעות ומחצה ,וגם
אמרנו שם (סי' ל"ב) ,שהתקופה הראשונה האמתית הייתה בתחילת ליל יום ד' ,א"כ יש בכל
כ"ח שנים שהוא מחזור גדול 7 ,סיבובים קטנים בני 4שנים ,שחוזרת בכל אחד מהן התקופה
חלילה ,דהיינו בשנה ראשונה של כל מחזור גדול תהיה התקופה בתחילת שעה ראשונה של
ליל ד' ,תקופת תמוז שאחריה תהיה בסוף 7שעות ומחצה בליל ד' ,ותקופת תשרי הסמוך לה
תהיה בסוף ג' שעות על היום ביום ד' ,ותקופת טבת שאחריה תהיה בסוף 10שעות ומחצה
ביום ד' וסימנך אזג"י .ובשנה השנית שבמחזור הגדול ,תהיה תקופת ניסן בסוף שעה 6בליל
ה' ,ותקופת תמוז תהיה אחריה בסוף שעה א' ומחצה ביום ה' ,ותקופת תשרי בסוף ט' שעות
על היום ביום ה' ,ותקופת טבת בסוף ד' שעות ומחצה בליל ו' וסימנך ואט"ד .אח"כ בשנה
שלישית ורביעית חוזר לסימן אזג"י ואט"ד .רק שתחת שב 2-שנים הראשונים חלו 2תקופות
ניסן בלילה ,עתה בשנה שלישית ורביעית יתחיל עם תקופת ניסן ביום ,דהיינו תקופת ניסן
שבשנה שלישית תהיה בתחילת שעה א' של יום ו' ,ושאר התקופות נמשכות אחריה מ7-
שעות ומחצה ל 7-שעות ומחצה ,עד שבשנה הרביעית תחזור תקופת ניסן לחול בסוף שעה ו'
ביום שבת ,ותקופת תמוז 7שעות ומחצה אח"כ ,דהיינו בסוף שעה א' ומחצה בליל יום א' ,וכן
ב' התקופות נמשכות אחריה ,מ 7-שעות ומחצה ל 7-שעות ומחצה .וזהו הסיבוב הראשון של
ד' שנים הראשונים .אח"כ מתחיל שוב הסיבוב השני של אזג"י ואט"ד ב' פעמים ,כתמונת
סיבוב הראשון ממש .וכן הוא בכל סיבוב וסיבוב מז' הסיבובים של ד' ד' שנה .אמנם בסדר
ימי השבוע חוזרת תקופת ניסן ב 7-הסיבובים הנ"ל ,באלו הימים ,בתחילת סיבוב הראשון
יחול תקופת ניסן בתחילת ליל ד' ,ובתחילת סיבוב שני בתחילת ליל ב' ,ובתחילת סיבוב ג'
תחילת ליל ז' ,ובסיבוב ד' בתחילת ליל ה' ,ובסיבוב ה' בתחילת ליל א' ,ובסיבוב ו' בתחילת
24
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
ליל ג' ,ובסיבוב ז' בתחילת ליל ז' ,עד שבתחילת המחזור הגדול הבא אח"כ ,יהיה שוב
תקופת ניסן באותה שעה ובאותה רגע כמו שעת הבריאה ,בתחילת ליל ד' (כלעיל סי' ל"א).
וכן חוזר תמיד חלילה.
לז .נמצא תקופת ניסן אינה נופלת רק בתחילת היום או הלילה ,או בחצי היום או הלילה.
ותקופת תמוז אינה נופלת רק ב 7-שעות ומחצה או בא' שעה ומחצה ביום או בלילה .ושל
תשרי נופלת בג' שעות או בט' שעות ביום או בלילה .ושל טבת נופלת בד' ומחצה או בי'
ומחצה ביום או בלילה.
[תרגילים לחישובי לוח]
לח .ועתה אתה הקורא החביב ,אם שמת על לבך היטב כל הדברים אשר דברנו עד עכשיו,
בכל הכללים והפרטים ,ואתה בקי בהן ובשמותיהן ,כבר נתבשלה ידיעתך בחכמה זו ,עד
שאם גם לא ידעת משום מולד מתי היה בחודש הקודם ,גם לא ידעת משנה הקודמת אם
הייתה מעוברת או פשוטה ,גם מתקופה הקודמת לא ידעת מתי הייתה ,וגם מסדר הפרשיות
לא ידעת דבר ,אעפ"כ אם רק ידעת באיזה שנה מבריאת העולם ,ובאיזה חודש ,ובאיזה יום
בחודש ,ובאיזה יום בשבוע אתה עומד ,די לך רב כח לסדר לך לוח בכל הדברים הנ"ל כראוי.
לט .שאל לך שאלה א'
אם השנה של חמשת אלפים תר"ה הבעל"ט פשוטה או מעוברת? תשובה :תחלק מספר
השנים שעברו ,שהן 5604למחזורים קטנים של י"ט י"ט שנה ,ונמצא שעברו כבר רצ"ד
מחזורים ,ונשאר י"ח שנים כזה:
5604/19=294ושארית 18שנים
א"כ שנת תר"ה הוא שנה י"ט במחזור קטן .וא"כ היא מעוברת (עי' סי' י"ט).
מ .שאלה ב' ,מתי יהיה מולד תשרי של שנת תר"ה?
תשובה :על זה נשיב ,כיון שעברו משנות העולם רצ"ד מחזורים וי"ח שנים ,לכן נצרף תחילה
רצ"ד פעמים בי"ו תקצ"ה שארית כל מחזור (עי' סי' כ"ד) עולה תחילה ביחד תש"צ ימים י"ז
שעות ואלף נ' חלקים כזה[ :שורה ]1
1
שארית 294מחזורים
חלקים
שעות
ימים
1050
17
790
25
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
2
שארית 12פשוטות
792
9
52
3
שארית 6מעוברות
294
9
35
4
מולד תוהו
204
5
2
5
סך הכל
180
18
880
6
פחות 125שבועות שלמים
7
מולד תר"ה
875
180
18
5
נצרף לזה שארית של י"ח שנה שיש בהן י"ב שנים פשוטות ושש שנים מעוברות (עי' סי' כ"ד).
שארית י"ב שנים פשוטות ,הוא י"ב פעמים ד"ח תתע"ו (עי' סי' ט') ,הן נ"ב ימים ט' שעות
ותשצ"ב חלקים כזה [שורה .]2ושארית של שש שנים מעוברות (עיין סימן ט') הוא ו' פעמים
הכ"א תקפ"ט (עיין סימן ט') ,הן ל"ה ימים ט' שעות רצ"ד חלקים כזה [שורה .]3נצרף לזה
מולד תהו בהרד (עי' סי' לד) כזה [שורה .]4עולה הכל ביחד תת"פ ימים ח"י שעות ק"פ
חלקים כזה [שורה .]5השלך מזה המספר תתע"ה ימים דכל שבעה שבעה ימים הן שבוע,
נמצא שהן קכ"ז שבועות שלימות [שורה .]6נשאר ה' ימים ח"י שעות וק"פ חלקים כזה [שורה
.]7זהו מולד תשרי של שנת תר"ה.
[מולדות חודשי שנת תר"ה]
וממולד ר"ה ,נקל לך לחשוב מולד של כל חודש וחודש ,דהיינו בשתוסיף בכל חודש אי"ב
תשצ"ג על מולד שלפניו דהיינו:
מולד תשרי תר"ה יהיה ביום ה' י"ח שעות וק"פ חלקים .יום חמישי ,שעה ראשונה אחר
הצהרים.
מולד חשון תר"ה ביום שבת ו' שעות ותתקע"ג חלקים .ליל שבת ,שעה ראשונה אחר חצות
הלילה.
מולד כסלו תר"ה ביום א' י"ט שעות ותרפ"ו חלקים .יום ראשון שעה אחרי הצהרים.
מולד טבת תר"ה ביום ג' ח' שעות ושצ"ט חלקים .הלילה שלפני יום שלישי ,אחרי 2אחר
חצות הלילה.
מולד שבט תר"ה ביום ד' כ"א שעות וקי"ב חלקים .יום רביעי אחרי 3אחר הצהרים.
מולד אדר א' תר"ה ביום ו' ט' שעות ותתק"ה חלקים .הלילה שלפני שישי ,אחרי 3שאחר
חצות.
מולד ואדר תר"ה ביום שבת כ"ב שעות ותרי"ח חלקים .שבת אחרי 4אחר הצהרים.
מולד ניסן תר"ה ביום ב' י"א שעות ושל"א חלקים .הלילה שלפני שני ,אחרי 5שעות שאחר
חצות.
מולד אייר תר"ה ביום ד' ,מ"ד חלקים .שלישי אחרי 6אחרי הצהרים.
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
26
מולד סיון תר"ה ביום ה' י"ב שעות תתל"ז חלקים .חמישי בבוקר ,אחר .6
מולד תמוז תר"ה ביום ז' שעה א' ותק"ן חלקים .שישי אחרי 7אחר הצהרים.
מולד אב תר"ה ביום א' י"ד שעות ורס"ג חלקים .ראשון אחרי 8בבוקר.
מולד אלול תר"ה ביום ג' ב' שעות ותתרנ"ו חלקים .הלילה שלפני שלישי אחרי 8בערב.
מולד תשרי תר"ו ביום ד' ט"ו שעות ותשס"ט חלקים .רביעי בבוקר ,אחרי .9
מא .שאלה ג' ,מתי יהיה ראש השנה של שנת תר"ה?
תשובה על זה נשיב שצריכים אנחנו בתשובת שאלה זו ,להשגיח על המולד של ראש השנה
זה אם אין בו אחד מן ארבע הדחיות (עי' סי' י"א) .ונמצא במולד של תשרי שנת תר"ה שהוא
מולד זקן ,מדהוא לאחר י"ח שעות ביום ה' .ולכן צריכים אנו לדחות את ראש השנה מיום ה'.
וגם למחר ביום ו' אי אפשר שיהיה דהרי לא אד"ו ראש .וע"כ צריך שיהיה ראש השנה של
שנת תר"ה ביום השבת( .ומה"ט היו חשון וכסלו של שנה שלעבר שניהן מלאים ועי' סי' י"ב).
מב .שאלה ד' ,אם חשון וכסלו של שנת תר"ה
שניהן מלאים ,או חסרין ,או אחד מלא ואחד חסר?
על זה נשיב שבתשובת שאלה זו נצטרך להשגיח על חלוק הימים שבין ראש השנה דהשתא
לבין ראש השנה הבא (כלעיל סי' י"ב) .והרי ראש השנה דהאי שתא יהיה ביום השבת (כסי'
מ"א) .וראש השנה דשנת תר"ו הרי לפי שהמולד של תשרי תר"ו יהיה ביום ד' ,הרי לא אפשר
שיהיה ראש השנה ביום ד' ,דלא אד"ו ראש וע"כ צריכים אנו להעתיקו ליום ה' .א"כ בין ראש
השנה דהשתא לראש השנה הבא ,מלבד ב' הימים של זה ושל זה ,יהיה 4ימים ביניהן .והרי
כבר ידענו ,שכשהחילוק ביניהן 4ימים בשנה מעוברת ,אז חשון וכסלו שניהן חסרין.
מג .ומעתה נקל לנו לדעת כל הקביעות כולה .ראש השנה וסוכות ושמ"ע ביום שבת .צום
גדליה ויו"כ ביום ב' .הוש"ר ביום ו' .ר"ח חשון יום א' וב' .ר"ח כסלו יום ג' .חנוכה יום ו' .ר"ח
טבת יום ד' .צום י' בטבת יום ו' .ר"ח שבט יום ה' .ר"ח אדר א' יום ו' וז' .פורים קטן יום ו'.
ר"ח אדר ב' יום א' וב' .תענית אסתר מוקדם ליום ה' .פורים ביום א' .ר"ח ניסן ביום ג' .פסח
ביום ג' .ר"ח אייר ביום ד' וה' .ר"ח סיון ביום ו' .שבועות ביום ד' .ר"ח תמוז שבת ויום א' .צום
י"ז בתמוז ביום ג' .ר"ח אב ביום ב' .תשעה באב ביום ג' .ר"ח אלול ביום ג' וד' .וראש השנה
דשנת תר"ו הבעל"ט יהיה ביום ה'.
מד .שאלה ה' ,והאיך קריאת סדר הפרשיות הזוגיין? (עי' לעיל סי' ט"ז).
תשובה על זה נשיב ,כיון שהשנה זאת מעוברת צריך לקרות מצורע בשבת הגדול ,לפי הסימן
שמסרו לנו קדמונינו סגרו ופסחו (כמבואר בסי' ט"ו) .והרי שבת הגדול יחול בי"ב ניסן ,כפי
הנראה לעינינו (בסי' מ "ג) .והרי בכל ז' חדשי החורף בכל חודש וחודש יהיה ד' שבתות ,חוץ
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
27
מתשרי ואדר ראשון ,שיהיה בכל אחד ה' שבתות .נמצא שיש בכל החורף ל' שבתות .ועוד ב'
שבתות בניסן עד י"ב בניסן .נמצא שיש בין הכל מראש השנה וראש השנה בכלל ,עד י"ב
בניסן ,וי"ב בניסן בכלל ,ל"ב שבתות .ינוכה מזה ,ד' שבתות מתשרי מדאין מתחילים בזה
השנה לקרות פרשת בראשית עד שבת שחל בו כ"ט תשרי .נמצא שלא נשאר לנו שבתות
בחורף לקרות בהן הסדרות ,רק כ"ח .והרי מבראשית עד מצורע ומצורע בכלל ,אין בין הכל
רק כ"ח סדרות ,ומדמוכרחים אנחנו לקרות מצורע קודם פסח ,על כרחך שב' הזוגין ויקהל
פקודי ,ותזריע מצורע ,שניהן יחולקו.
מה .ולפי הכלל שבידינו מאבותינו שקריאת ד' פרשיות וההפסקות שביניהן הוא לפי מה
שיחול ר"ח אדר ,ונתנו סי' זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו .ר"ל כשחל ר"ח אדר ביום ז' ,תהיה הפסקה בין
ד' הפרשיות בט"ו לאדר .וכשחל ר"ח אדר ביום ב' ,תהיה הפסקה בו' באדר .וכשחל ר"ח ביום
ד' ,תהיה ההפסקה בד' לאדר .וכשיחול ר"ח אדר ביום ו' ,יהיו ב' הפסקות ,דהיינו בב' לחודש
ובי"ו לחודש אדר .א"כ בשנה זאת שר"ח אדר השני (הוא עיקר האדר) הוא ביום ב' (דתמיד
מונין ר"ח מיום ב' כלעיל סי' ז') ,א"כ נקרא פרשת שקלים בשבת שלפני ר"ח אדר השני,
ובשבת שאחר ר"ח שהוא ו' אדר ,תהיה הפסקה אחת .ובשבתות שלאחריה יקראו שאר הג'
פרשיות זכור ,פרה ,החודש ,זה אחר זה תכופים.
מו .ולעני ין קריאת הפרשיות בקיץ? הנה מדאין בין פסח לשבועות רק ששה שבתות,
ומפרשת אחרי עד במדבר ובמדבר בכלל ,יש ששה סדרות ,א"כ לפי הכלל שבידינו מנו ועצרו
(עי' סי' ט"ז) שנקרא פרשת במדבר סמוך וקודם לחג שבועות ,א"כ ב' הזוגות ,אחרי קדושים,
ובהר בחוקותי ,צריך שיהיו שניהן נחלקים .ומפני שבין שבועות לשבת נחמו ,ושבת נחמו
בכלל ,אינן רק י' שבתות ,ומפרשת נשא שנקרא מיד בשבת שאחר שבועות עד פרשת
ואתחנן ואתחנן בכלל יש י"א סדרות ,והרי כלל בידינו צומו וצלו (עי' סי' ט"ז) שנקרא פרשת
ואתחנן בשבת נחמו ,א"כ ב' הזוגות שביניהן ,חוקת ובלק ,ומטות ומסעי ,על כרחך שנחבר זוג
אחד מהן לקרותן בשבת אחת .ולכן נחבר חוקת ובלק ,שהן קטנים יותר ממטות ומסעי .וכיון
שאחר שבת נחמו לא נשאר בשנה זאת רק ו' שבתות קודם ראש השנה ,ואחר פרשת ואתחנן
עד לאחר האזינו הן ח' פרשיות ,ומדחל ראש השנה דשנת תר"ו ביום ה' ,א"כ לא יהיה שבת
בין יו"כ לסוכות וא"כ על כורחך שיקראו האזינו בשבת שובה ,וא"כ נשארו ז' פרשיות לו'
שבתות שבין שבת נחמו לראש השנה ,והרי הכלל בידינו קומו ותקעו (עי' סי' ט"ז) ,א"כ על
כורחך שנחבר הזוג של נצבים וילך ,לקרותן יחד בשבת הסמוך לראש השנה מלפניה.
מז .שאלה ו' ,והאיך נחשוב ד' התקופות לשנת תר"ה?
והרי אין לנו לוח לעיין על התקופות הקודמות ,ולחשוב מהן ולהלן .והרי ידיעתן נצרך לנו
לכמה דיני התורה (כלעיל סי' ל').
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
28
על זה נשיב ,בתחילה אנו צריכים לבקש באיזה יום בשבוע ,ובאיזה שעה אז הייתה תקופת
ניסן של שנת תר"ד .וזה תעשה בדרך זה:
א.
א .באשר שקביעת התקופות ,בסדר ימי השבוע ובסדר השעות שביום ,שוה בכל מחזור גדול
למחזור גדול חברו (כלעיל סי' ל"ו) ,לכן תחלק מספר השנים שכבר עברו מבריאת העולם
שהן 5603למחזורים גדולים בני כ"ח כ"ח שנים (על פי כלל חשבון דיפיזיאן) כזה:
200
5603
28
3
11/4
33/4
3
63/4
נמצא שכבר עברו 200מחזורים ,ועוד 3שנים ממחזור .201
ב .ומפני שכל תקופה מרוחקת מחברתה 7 1/2שעות (כלעיל סי' ל') ,ובכל שנה יש 4
תקופות ,א"כ מרוחק למשל תקופת ניסן שבשנה זו מתקופת ניסן שלפניו או שלאחריו 1 1/4
יום ,דהרי ד' פעמים ,7 1/2הוא ל' שעות ,שהוא 1 1/4יום .לכן תקח בעד כל שנה מג' שנים
שעברו במחזור ר"א 1 1/4יום ,ואמור ג' פעם 1 1/4עולה ,3 3/4וזהו השיעור מה שמרוחק
תקופת ניסן של התחלת שנת תר"ד מתקופת ניסן שבראש מחזור זה.
ג .וכיון שידענו שתקופה ראשונה של כל מחזור הוא בהתחלת שעה ראשונה של לילה שקודם
יום ד' (כלעיל סי' ל"ב) ,א"כ בתקופת ניסן שבראש המחזור כבר עברו אז 3ימים מימי
השבוע .לפיכך נצרף ג' ימי שבוע אלו ,עם אותן 3 3/4ימים שמרוחקת תקופת ניסן בשנת
תר"ד מתקופת ניסן שבראש המחזור .נמצא שעולה יחד 6 3/4ימים ,כחשבון דיפיזיאן הנ"ל,
דהיינו ששה ימים מימי השבוע וי"ח שעות.
א"כ מבורר שתקופת ניסן בשנת תר"ד הייתה אחר יום ו' וי"ח שעות.
מח .ומעתה נרצה לדעת באיזה יום בחודש הלבנה הייתה התקופה הזאת.
ב.
א .לתשובת שאלה זאת צריכים אנחנו לחלק את השנים שעברו מבריאת העולם ,דהיינו
,5603למחזורים קטנים של לבנה בני י"ט י"ט שנה (ע"י כלל חשבון דיפיזיאן) ,כזה:
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
5603
294
29
19
38
180
171
93
76
17
יצא רצ"ד ונשאר י"ז ,ר"ל שכבר עבר מעת שנברא העולם רצ"ד מחזורים קטנים וי"ז שנים.
ב .תקח בעד כל מחזור לבנה שעבר ,שעה א' ותפ"ה חלקים (כלעיל סי' י"ט) דהיינו מה
שקדמה חמה ללבנה בי"ט שנים .לכן אמור 294פעם 1 485/1080עולה י"ז ימים ח"י שעות
ל' חלקים ,כזה:
חלקים
שעות
ימים
30
18
17
228
18
185
וזהו שארית רצ"ד מחזורי לבנה ,מה שהחמה קדמה בהן ללבנה.
ג .ומאחר שעברו עוד י"ז שנה ממחזור רצ"ה ללבנה ,ובכל שנה קדמה חמה ללבנה יכ"א ר"ד
(כלעיל י"ז) ,ר"ל י' ימים כ"א שעות ר"ד חלקים ,לכן תכפיל סך זה י"ז פעמים עולה קפ"ה ימים
ורכ"ח חלקים ,זהו שארית של י"ז שנים שעברו.
ד .ותצרף הסך הזה שארית הי"ז שנים עם שארית הרצ"ד מחזורים הנ"ל ,עולה יחד ר"ב ימים
ח"י שעות ורנ"ח חלקים ,כזה:
חלקים
שעות
ימים
258
18
202
וזהו מה שקדמה עתה חמה ללבנה מעת בריאת עולם עד עכשיו.
ה .ומאחר ששאלתנו הוא בכמה ימים למולד הלבנה עומדת עכשיו החמה בעת תקופתה
בניסן ,א"כ היה מן הראוי שאותן ר"ב ימים י"ח שעות ורנ"ח חלקים ,שקדמה חמה ללבנה כמו
שביררנו ,נחלקם כמה פעמים כ"ט י"ב תשצ"ג יש בהן ,דהרי מה שסיבבה הלבנה תוך זמן זה
היקף שלם ,אין לנו לחשבו לקדימת החמה ללבנה ,רק מה שישאר מכל היקיפים שלה .לכן
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
30
מה שישאר נוסיף על מולד ניסן של עכשיו ,ובאותו יום שיבוא ,נדע שבאותו יום תחול תקופת
ניסן .אלא שזה אי אפשר .שהרי בכלל ר"ב ימים וכו' הנ"ל ,נכלל ג"כ שארית רצ"ד המחזורים
שעברו ,כמבואר לעיל ,ובכלל הרצ"ד מחזורים יש ג"כ השנה הראשונה של בריאת העולם,
וחשבנו כאילו בניסן הראשון שאחר בריאת העולם כבר עבר שנה לחמה וללבנה ,והרי
בשארית אותה שנה שנכלל בכלל הר"ב ימים וכו' הנ"ל ,יש ג"כ ז' ימים ט' שעות ותרמ"ב
חלקים (ז"ט תרמ"ב) ,שקדמה חמה בהלוכה קודם למולד הלבנה הראשון בעת הבריאה
(כלעיל סי' ל"ה) .וא"כ איך נחשב אותן ז"ט תרמ"ב לכ"ט י"ב תשצ"ג של לבנה?
מט .לכן בתחילה ננכה מאותן ר"ב ימים וכו' ,סך ז"ט תרמ"ב כזה:
חלקים
שעות
ימים
258
18
202
642
9
7
696
8
195
ונשאר קצ"ה ימים וח' שעות ותרצ"ו חלקים .זהו מה שקדמה חמה ללבנה עכשיו בניסן ממולד
הלבנה הראשון בעת הבריאה בתשרי .ומן סך זה נעשה חדשי לבנה של כמה פעמים כ"ט י"ב
תשצ"ג .אמור כמה פעמים כ"ט י"ב תשצ"ג יש באותן קצ"ה ימים ח' שעות ותרצ"ו חלקים,
ששה פעמים ,דהרי ו' פעמים כ"ט י"ב תשצ"ג עולה קע"ז ימים ד' שעות ותל"ח חלקים .תנכה
סך זה מן קצ"ה ימים ח' שעות ותרצ"ו חלקים הנ"ל ,נשאר י"ח ימים ד' שעות ורנ"ח חלקים
כזה:
חלקים
שעות
ימים
438
4
177
258
4
18
ובאשר שכבר למדנו לבקש כל מולד שנרצה ,על פי הכללים שבארנו (לעיל סי' כ"ה וסי' מ'),
א"כ ידענו ג"כ שמולד ניסן מן שנת תר"ד הוא אחר עבור י"ג שעות ותתכ"ב חלקים ביום ג'
בשבוע.
חלקים
שעות
822
13
18
ימים
18
ונצרף הי"ג שעות ותתכ"ב חלקים אל הי"ח ימים וד' שעות ורנ"ח חלקים (ד 3ימים של המולד
אי אפשר לנו לצרף למנין זה ,דהם מורים רק שביום ג' בשבוע יהיה המולד ,והרי אנחנו רק
רוצים לידע בכמה ימים בחודש משעת המולד תהיה התקופה) עולה י"ח ימים וי"ח שעות .ר"ל
שאחר עבור משעת מולד ניסן י"ח ימים וי"ח שעות אז תהיה תקופת ניסן של שנת תר"ד.
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
31
וא"כ כמו שאם חל ר"ח ביום ה' בשבוע ,יהיה ט"ו בחודש ג"כ ביום ה' ,כ"כ אם המולד חל ביום
ג' בשבוע קודם לר"ח ,יהיה ט"ו יום אחריו ג"כ באותו יום ג' בשבוע שקודם יום ט"ו לר"ח .והרי
אותו יום ג' בשבוע הוא י"ג בחודש ,א"כ י"ח ימים וי"ח שעות משעת המולד ,כלין מיד אחר
חצות בשבת י"ז לחודש ניסן ,ואז הוא תקופת ניסן בשנת תר"ד.
נ .ומאחר שידענו מתי תקופת ניסן ,בנקל נוכל לידע ג"כ מתי תקופת תשרי שאחריו ,שנוסיף
על י"ז ניסן עוד קפ"ב ימים וט"ו שעות ,דהיינו ב' פעמים צ"א יום ו 7שעות ומחצה ,שהן שיעור
הרוחק בין תקופה לתקופה (כלעיל סי' ל"א) ,ובאותו שעה שכלה החשבון ,שם הוא תקופת
תשרי .וכן נעשה מתקופה לתקופה שנחשב תמיד מזו לזו צ"א יום ו 7שעות ומחצה .נמצא
שד' תקופות של שנת תר"ה חלים כך:
תקופת תשרי תר"ה ליל שקודם כ"ג תשרי ,דהיינו מוצאי שבת 3שעות אחרי חצות הלילה.
תקופת טבת תר"ה ביום כ"ו טבת ,דהיינו ראשון 10.5לפני הצהרים.
תקופת ניסן תר"ה כ"ט אדר שני ,דהיינו ראשון 6אחר הצהרים.
תקופת תמוז תר"ה ליל שקודם ב' תמוז ,דהיינו הלילה שלפני שני 1.5 ,שעות אחרי חצות.
ומעתה תדע ג"כ מתי השאלה דהיינו באיזה זמן מתחילים לומר ותן טל ומטר ,לפי מאי דקיי"ל
(תענית דף י ע"א) שיהיה בין יום תקופת תשרי ובין יום שמתחילים לומר ותן טל מטר נ"ח
יום ,חוץ מיום התקופה וחוץ מיום האמירה .א"כ באשר שתקופת תשרי הוא בכ"ג תשרי א"כ
מתחילים לומר ותן טל ומטר במעריב שקודם יום ד' כ"ג כסלו תר"ה הבעל"ט.
ד .חשבון חדשי חמה – הלוח הנוצרי
נא .ואחר שידענו כל אלה ,נקל לנו לחשוב ולסדר ג"כ בעצמנו חשבון חדשי חמה של האומות
הנקרא קאלענדער (והמלה הזאת נגזרת ממילת (קאלענדאע) בלשון רומי שכך היה נקרא
אצלם יום הראשון של כל חודש ,שבו הכריזו ברומי בעת מלכותם בשוקים ורחובות ג"כ מתי
יום ראשון של לבנה [ועי' ע"ז דף ח א'.)].
וכך הוא חשבונם כעת (לפי חשבון הלוח הגריגוריני) :שהן מחשבים שנות החמה שס"ה ימים,
ומחלקים הימים האלו ל 12 -חלקים ,וקראו לכל חלק בשם "חודש" .ונתנו לכל חודש וחודש
30ו 31-יום לסירוגין ,חוץ מהחודש השני הנקרא פברואר ,שעשאוהו 28יום אף שלפי הסדר
היה ראוי להיות ל' יום .וכ"כ חוץ מחודש ז' וח' שנקראים יולי ואוגוסט ,שעשאום שניהן בני
ל"א יום אעפ"י שהן רצופים .וכך הן שמות י"ב חודשיהם ,ומספר ימי כל אחד ואחד:
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
32
ינואר ( )31יום .פברואר ( .)28מרץ ( .)31אפריל ( .)30מאי ( .)31יוני ( .)30יולי (.)31
אוגוסט ( .)31ספטמבר ( .)30אוקטובר ( .)31נובמבר ( .)30דצמבר ( 31יום) .סך הכל
365יום.
נב .אולם בכל שנה רביעית (אשר נוכל לחשבו בין שנחלק לד' ד' שנות מספרם או שנות
מספרינו) ,עושים שנת עיבור .והוא כדי להשלים הו' שעות (בקירוב) שחסרים בכל שנה
מימות החמה (כלעיל סי' י"ח) .ולכן בכל שנה רביעית ,שהצטרף כבר חסרונות הד' שנים לכ"ד
שעות ,שהוא שיעור יום ,יעשו אז פברואר 29יום .כמו שנה זאת שנת 1844שאם יחולק סך
השנים האלו לד' ד' שנים לא ישאר מאומה ,א"כ השנה הזאת היא שנת הרביעית ,ולכן עשו
לפברואר 29יום .ומפני שה 6-שעות האלו הם רק בקירוב ,וכלעיל ,לכן בכל שנת מאה ,אף
שכשיחולק מספר השנים לד' ד' לא ישאר מאומה ,וא"כ היה ראוי לעשותו מעובר ,אעפ"כ לא
יעשוהו מעובר .ורק כל שנת ת' יעשוהו מעובר .ולכן שנת 1900 ,1800 ,1700לא עשום
(שאלטיאהר) .רק שנת ,2000יעשוהו מעובר כסדר העומד.
החגים הנוצריים
חגי הנוצרים הם משני סוגים :חגים קבועים בלוח; חגים נודדים.
חגים קבועים
1בינואר – ראש השנה 6 .בינואר – התגלות; 2בפברואר – טהרת מרים; 25במרץ -
הבשורה למרים; 24ביוני – הולדת יוחנן המטביל 29ביוני – חג השליחים פטרוס ופבלוס;
15באוגוסט – עלליית מרים; 8בספטומבר – הולדת מרים; 29בספטמבר – יום מכאל
המלאך 1בנובמבר -יום כל הקדושים; 2בנובמבר -כל הנשמות; 25בדצמבר – קריסטמס,
חג המולד.
חגים נודדים
יום האפר – התחלת צום הארבעים יום – 46ימים לפני פסחה.
פסחא – בין 11למרץ ו 25 -לאפריל .ביום ראשון בשבוע לאחר מלאת הירח של האביב.
עלית השמים – ביום הארבעים מהפסחא – יום חמישי
שבועות – פנטקוסטה ,יום ה 50 -מפסחא – יום ראשון
חג השילוש – חג השלוש ,יום ראשון ,שבוע לאחר פנטקוסטה.
פסטוס קריסטי – יום חמישי בשבוע שלאחר חג השילוש.
שבילי דרקיע * ישראל ליפשיץ * מהדורה מעוצבת * אתר דעת *
33
הערה :החגים הנוצריים שונים ואינם אחידים בשל הפיצול של הנוצרים לקבוצות ולמדינות.
חלק מן הנוצרים [הכנסייה המזרחית] עדיין חיים לפי הלוח הגרגוריאני ,שהוזכר למעלה ,ולכן
יש הבדל בינם לבין הלוח המקובל בשבועיים בערך .לא נכנסנו כאן לפרטים.
גם המועד של חג הפסחא מורכב .החג צריך להיות בחודש האביב ,ולכן הנוצרים מקיימים
לוח ירחי-שמשי ,בדומה ללוח היהודי ,לצורך שמירת הפסחא במועדו .באסיפת ניקאהבשנת
325לספירה נקבע שיש לחוג את הפסחא ביום ראשון של השבוע ,אחרי יום מלאו הירח
הראשון אחרי יום תקפות האביב ,ובתנאי שלא יהיה זה ביום חג הפסח היהודי .האפיפיור
גריגוריוס ביטל את ההסתייגות האחרונה ,ולכן היום יכול הפסחא לחול יחד עם חג הפסח
היהודי.
[כיצד להכין לוח נוצרי]
פרק זה הושמט בשל חוסר העניין בו.
ובריך רחמנא דסייען עד כאן.
הק' ישראל ליפשיץ.