www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
.
-
ש
?
..
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
י
ס נ*
!ל/קציי
חינוך
ראשי ,ענף
ע
4גמבגג:יע'יונ?ו~נ
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
..
.
מקורת מעריב
י -כ-ל-ה,-כו'ות שמורות ––..–טכ"י /קצ'ן"'נוך ראש' "-נףהשכלילמ
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
ה שם
'סיני
.
נשם .סינף מכונה בימינו
חצי-האי המשתרע מן הנגב ומפרץ-
אילת עד תעלת-סואץ ומטרץ-סואץ ומז הים-התיכון עדים-סוף.בימי
המקרא לא ציין עדיין שם זה את כל חצי-האי כמושג גיאוגראפי
אחד ,שכן הקדמונים נהגו לפצל גם מדבריות לחטיבות גיאוגראפיות
קטנות יותר ולכנות כל אחת מהו בשם שוחד,
כגוז :מדבר באר-
שבע ,מדבר תקוע ,מדבר עין-גו" מדבר יהודה וכר /לא תמיד
משישת במקרא המילה .סיני" ככינת להזדכר מסוים לעתים זהו
שמו של רכס הרים או של הר בודה יתר על כן. :סיני" -ללא
צית נוסף -הריהה בדרך-כלל .הר-סיני (תהלים סח .יח) .כן
איו להכריע .אם תחילה ויתן'השם להר ואחר-כך גם למדבר אשה
מסביכו או להיפך -תחילהכינה בשם זה רק המדבר ורק ברבות
הימים הועבר השם גם להר או לרכס הרים מסימים בתוך המדבר.
סינ'פ.ירפוישרוושושל השם .סיני" לא הובהר בודאות .יש סבורים ,כיהר משונן ומחוףד ויש הקושרים את השם .בהתגלות
האלוהית הראשונה לתשה בסנה.(.בלבת אש מתוך הסנה" -שמות
נ' ב') .שתי ההשערות הללו אינן משכנעות .ה
ניר,אשונה -מפני
שרבים הסלעים המסולעים והמשוננים בנגב ובסי וקעה להכריע
איזה מהם -המשוננ ביוהרן וההשערה השנייה דרשנית היא-ואעה
אלא תולדה מז השם.סיני"י שנית ,קשה לקבוע מ" 1השיח שאליו
יכוון הסיפור המקראי .השית הנקרא בלשון הסורית העתיקה.סנייא"
אינו נפוץ כלל כמדני-סיני .אלא כמקומות קרובים למקורותמים.
דעתם של אלה .הגוזרים את השם -סיני" משמו של אל הירח
הבבליסין .נראית הרבה יותר משכנעת .אלא שאיננו יודעים כיצד
הגיע השם לחצי-האי .המקרא מזכיר מקום בשם סין גם במצרים
(יחזקאל ל ,סו) ובשם סיני הוא מכנה אחד מעמי כנעו (בראשית.
ק יז) .מדבר סין. ,אשר בין אילים וביז סיני" (שמות טז .א,
י
י
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
ק ,במדבר לג ,יא-יב) ,קרוב גם הוא קרבת לשון וקרבת מקום
יי
לסינא
.מכל מקום ברור ,שהשם הוא שמי ולא מצרי וראשיתה
כנראה,בפי הנודדיםהשמיים בנגב ובחצ'-האיסיני.
במקרא גם בשם הריחורב .שם,ה שכיתבייתר
הר-סינ
י,מכאוונל"
ם הוא נוכר גם בספרים מקראיים אחרים (מלכים
בספר דברים
א'' .ט מלאכי ג ,כב) ואפילו בספר שמות ,שבו שולט השם.סיני"
י
(שמות ג,אייז.וי
לג.)1 ,
.הצעות שונות הוצעו להסברת שני השמות .חוקרים אחדים
הטעימו ,שהשם .סינף הוא שמו של רכס הרים ואילו Qvn
ב-
ו
רכ
ומ
דת
מייחד את ההר הקדיש שעליו ניתנה התורה .חוקרים אלה ה.ס
בעיקר על כך ,ש"חורב" זהה בכמה מקומות במקרא עם .הר-
האלוהים" (שמות ג ,מלכים א' יט,
אולם לפי הכתוב בשמות
יפניך שם על הצור בחרב והכית בצור ויצאו
" – 1 .הנני עמדאל
יי.
ממנו מים" -מסתבר ,שהמדובר כאן בחבל ארץ .ולא ב"הר-חורב"
סילוע .היו חוקרים שטענו ,שאולי אין כאן אלא שתי מסורות על
שגי הרים נפרדים ,שנתאחדו במסורת המאוחרת להר אאד .א 6אמנם
כן ,לא ניתן ללמוד מהמקרא איזה משני השמות קדום ממשנהה
שנ' השמות -סיני ושורב -נוכרים במסורות קדומות ושניהם
אפופים הוד של קדושה והתגלותאלוהית.
כל עוד לא נפתרה השאלה ראוי ,אולי ,להוסיף,כי שני השמות
"ם שמות נרדפים להר אחד או מקום אחד ,ממש כמו אדום ושזיר,
ים-הערבה וים-המלח ,קרית-ארבע והברון ועוד ,אף כי לכב' אחדים
מן'השמות הללוגרגראיזה מהם קדםימשנה,ה
השם "הר-האלוהים" אינו אלא כינוי היכר נוסף ,פעמים צמוד
י.הורב" (שמות ג ,א מלכים א' יט ,ח) ופעמים עומד בפני עצמו
יה ,הנזכר בחזיון הסנה עוד לפני מתן תורה,
(שמות ית ,ה) .שם ז
מרט .אולי על קדושתו של ההרבעיני"שבסים"נודדיםואוליאפילו
על קדושת המדברכולו (והשווה שמות ה' א,ג).
חיי
.
4
4
ן
.
נחל-סצר.ם מאדי
.
.
אג-ער'שג הנבור הגיאוגראפ' הצפוד-מורחי של
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
ם
ג
;
11זק(ק.קג"ג
.;…
ג.ג,"..ט.4ג.
"%ג=.
Σ,,
1
כ
,,%
םזג
'-
*-.
,=..
45=.דגם
*442.:
;-
.ג
פ
?
ץ
"םג
פס, Σ
ם
:
=םג''.4,
(4%%.
;-
.
כ
:
"..
.
כ
ג
זקכ
.
:
ג
*
4
"
.
%:
1
ג4ז4ד;,.,,
www.daat.ac.il
4
*
"╨ג)
מצבוהגיאוגראפי
דעת -מכללת הרצוג
שלחצי-הא,
סיני
חצי-האי סיני משתרע ביז שני ימים המשמשים כנתיבים
ון
יי
בב
האוקיאנוס-הץטלנטי,ל
לאומיים :ביןהים-התיכון .שאליו מתחבר
ים-סוף ,שאליו מתחבל האוקיאנוס ההודק
היתה סינ' בימי-קדש מקום מפגש
הודית למצבה הג
יאווגארראצפו"ת הפרת והחידקל .היא שימשה גשר
'ושבי מצרים ,א"י
וגישרה
בין שני גזעים :בין הגוע השמי ובין"גזע
י-אשורית
את
קי
יל
רב
פב
א-
תיי
מר
חמ
הו
י תרבויות עולמיות :בין התרבות הש
בין שת
וביז התרבות הטורית הקדומה .בנתיביה ירדו שבטים שמיים כדי
לטהור במצרים אז להינחל בה ובדרכיה הצפוניות היו עוברים
מסעם לפעם צבאות הפרעונים לכיבושיהם בארץ רת'נה שכללה את
.
בי
מרביתו ארץ-ישראי,יבנוןוסוריה.
שי
משעברה ,בתקופה ההלניסטית-רומאית .נקודת הכובד של הצי-
וויליזציה לאירופה הדרומית .פחת ערכה הבינלאומי שלסיני .ואילו
בויננ' שוב עלתה חשיבותה .סיני המערבית גובלת בתעלת-סואץ,
והשולט בחצי-האק
המקשרת את מימי הצפון עם מימי הדרו
מיעלתה במיוהד בשנים
שולס ממילא גם בתעלה .השיכותה של סיני
האחרונות ,משהיתה תעלת-סואץ לאחת מנקודות-המוקד בהתרחשויות
הבינלאומיות .ומשהחל חצי"-אי לשמש כמקום מפגש מדיני וצבאי
בין מדינת-ישראללביןמצרים.
גבולות גיאוגראפיים
,
גבולותיו של חצי-האיסיני מוגדרים וקבועים מכל עבריו .חוץ
מצדו הצפון-מזרחי ,שבו איו למצוא נקודת-אחיזה טבעית .מבחינה
גיאוגראפית וגיאוליגית איו הבדל בין סיני לביז הנגב הדרומי
ושניהם שייכים לתצורה טבעית אחת .הגמול כיניהם ,שהיא מעיקרו
,וגראפי ולא גיאוגראפי-טבעי ,הריחו ערוצו התחתון של נהל-
פ
טון
י-
-
6
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
מצרים (אל-עריש) והמשכוידרך אל-קוציימה-כזנתילה-יאט-אך
נקב עד מפרץ-אילת .גבולה הצפוני של סיני הוא הים-התיכה
וסבתת-ברדוויל( .אף-על-פי-בז ,איו לחצי-אי סיני מוצא נוח לים,
והנתלים החשובים נמצאים כולם מעבר לתעלת-סואץ) 1בדרום נובל
חצ'-האי בים-סוף וקצותיו הדרומיים חולשים -כדוגמת האיים
סנפיר ותיראו -על הכניטה למפרץ-אילת .במזרח תותם את חצר
האי סיני מפרץ-אילתי במערב -תעלת-סואץ ובדרום-מצרב -
מפרץ-סואץ .תעלת-סואץ כמוה כנבול טבעי ,שכן מערבה
לה נמצא
.נקעת-וע" נזרז"
ס.(.
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
איזור מיושב ומפיתח .המתקנים העיקריים של תעלת-סואץ נמצאים
אף הם בצדה המעדבק שבו קיימת אספקת מים סדירה ודרכי גישה
נוהות.
גבולותמדיניים
קו"-גבול מימי המנדט הבריטי ,שעליו הושתת אחרי מלחמת-
העצמאות גבול שביתת-הנשק בין ישראל למצרים ,היה מלכתחילה
גבול מלאכותי ,ללא כלאחיזה בנוף או בתולדות הארץ.
הניסיון "ראשון ל.תהום גבל בסיני בזמן החדש נעשה לפני
כמאה שנה ,בשעת הסכסוך המזוין בין מותמד עלי-,שעלה לשלטון
נמצרים ,לבין התורכים .המעצמגת הגדולות דאז -אנגליה ,רוסיה
יאוסטריה -רצו למנוע את התחזקותו היתרה של מוחמדעלי ואת
י נסיגה מארץ-ישראל1
התמוטטותה של תורכיה וכפו על מוחמד על
אולם כדי לפצותו במידת-מה,
לרשותו חלק מסינה שנטנתה
העבירי
עד אז על פרובינציה תורכית ,שכללה את ,fi'~lDלבנון וארץ-
ישראל .קו-גבול ברור בין ארץ-ישראל למצרים לא סומן אז ,אולם
מקובל היה לראותו בקו ישר מהעיר סואץ לאל-עריש .הלקה הגדול
.שלסיני נשאר,איפוא,כליל בארץ-ישראל.
קרהגבולמימי המנדט נוצר בתקוטא מאוחרת יותר ,עקב מיקות
פוליטי .ערב מלחמת-העולם הראשונה היו האנגלים ,ששלטו אז
במצרים ,מעוניינים להרחיק את התורכים ואת בני-בריתם הגרמנים
הרחק סכל-האפשר מתעלת-סואז ,אחרי משא-ימחז ממושך הועבה
חצי-האי סיני כולו למצרים וקו הגבול הותווה בקו ישר מרפיח
לגחל-סבה ,שעל תוף-אילת.
המיבנה
שטחו של חצ'-האיסיני .62,000קמ.ר .ואף שאינו גדול-ממדים,
בהשוואה למדבריות אסיה ואפריקה ,גדול ונרהב הוא בשטחו לעומת
ארץ-ישראל .תוץ מכמה נאות-מדבר ,הריחו כולו מדבר שממה.
-,
י)
8
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
גובהו הממוצע מגיע ל-ב 100מ' מעלפני-הים ,אלםקיים הבדל
ניבר בין חלקיו השונים של חצי-האי .בעוד ששני-שלישים ממנו
חט בעיקרם רמה ,הרי ההלק הדרומי הוא הררי וגובה ההרים
הנישאים'בו מגיע למעלה מ 2000-מ'י הר-קתרינה -אף למעלה
מ 2500-מטו.
הרמה שסועה ומבותרת ע"' בקעות ,רכסים וערוצים יבשים
רבים .בולטים בה מישורי"( ysתנודות) המשתרעיםעל-פני מרחבים
www.daat.ac.il
ק
דעת -מכללת הרצוג
עצומים .מעל "נרהשטה ,הבנוי אבו-הול ,מזדקרים צוקים בטריפ
גיר לבנבן .חלקה הצפוני של הרמה ,בקרבת חיט-התיכ ,11הוא
ברונו איזור חוליית נודדות -צר,ומצומצם במזרח ליד רפית,
ומתרהבוהולד במערבליד תעלת-סואץ.
רמה 11מכונה בפ' הברווים .רמת א-מיה" -רשת התועים.
אין לדעת אם שם זהציפן בחובו זכר לנדודי ישראל גמדבר או
שאינו אלא ציון כולל למבלותיהם של גורדים "תועים" בכל דור
ודור ,בדרכי החתחתים של מדבר-סיד דרומית מדרך אילת-סואז .
תחומה רמת-סיני ע"י שני הרים נישאימ :ע"י ג'בל-א-תיה וג'בל-
אל-עגמה.
הרי-סיני הדרומיים מורכבים בחלקם הצפוני מאבד"ול נוכית
ובחלקם מאבן-שחט .ההרכם העיקריים בהם הם הר-משה (ג'בל-
מוסה) -כ 2285-מ' .הר-סרבל -כ 2080-מ' והר-קתרינה
כ 2640-ס /בין ההרים האלה מצויים דרכי מעבר ונאות-מדבר,
שהחשוב שבהם נמצא בואדי-פיראט בדרום חצי-האימצויים אוצרות
נחושת וטורקיז.
רצועת-החיף של סיני מכוסה לרוב מכל עבריה חוליות ,ואילו
בעמקים היוצאים פבין ההרים לשפת-הים משתרעיט שטחי חוור
ושטחי גיר וגבס ,המכילים בתוכם לפעמים מים ומצמיחים שיחים
דלים.
הנחלים
,האקליםבסיני מדבריויבש והמשקעיםהשנתייםזעומים.בצפינה
מגיעים מי הגשמיט.ל 69-מ"מ בשנה ובדרומה -ל 30–20-מ"מ.
מאחז .נחלי אכזב מבתרים-את חצי-האי ששווים-לו צורה פראית
ורבגונית .בחלקו הצפוני מצויים עמקי נחלים נלחצים ,המתפשטים
על-צגי שטחים גדולים ,ואילי בחלקו הדרומי מעמיקים הנחלינו
שעומקם מגיע למאית
לפיקים
יתוץ
יח2י
10
הימלי?
קנייעם"
'
נעה 3מזנר_; אנ-קוציימח
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
5י".
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
טטרים .אחריסיפות גשמיםיש שהנחלים מתמלאיםטים לכמהיסים
ולעתים גורמים גשמ' הועף.גט לשטפונות .אולם עד מהרה 2עלמיט
המים בנחלים והמדבר חוור למראהוהצחיח.
הנחל העיקרי בסיני הוא נחל-מצרים (אל-עניש) .גליל מימיו
פרוש לאורך 250ק"מ ,מג'בל א-חיה שבקצה הדרומי של ומת
א-תיה .בלב סיני ,עד הים-הת'ב .11רוחבו מגיע בכמה מקומות ל5-
ק"" .רק בחלקו התחתון זורמים בו מים בכל ימות השנה ואילו
ערוצו העליזו והתיכון חרב לגמרי .נחל גדול אחר ,העובר במרכו
סיני ,הוא ואדי אל-ג'רף ,הנופל למפרץ-סואץ .הנחל העיקרי בדרום
הוא ואדי-נסב ,הנופל למפרץ-אילת .באזורו של נחל זה
סינ
.
'אים מכרות הנחושת הקדומיםמימיהפרעונים- .
. .
נמצ
מקורות המים
מקורות המים דלים ומעטים במדבר סיני .זהו אחד המדבריות
השוממים ביזתך נעולט :ההרים צהיחיטן הרטוט והמישורים
ורחוקים ואכולרסופות וכוחותן האפיקים חרבים אף מאפיק' הנגב.
אף-על-פי-כן .איו .מדבר סיני נעדר מעיינות ,בארות ,בורות ,גבים,
גמטיות ונקיקים תת-קרקעיים ,המוליכים למי-תהום .אולם כדי להגיע
למים תת-קרקעיים אלהיש להעמיק בהול ץד הקרקע הקשה ,כלהוציא
כלשון המקרא.
טיט מן
"בארהוסתלעה-מים פזורות לכל אורך.חצי-האי ,אולם במיוחד מרוכזות
הן בחלקו הצפוני ובחלקוהדרומי .מדרוס-מערב לנגב צפופים יחסית
מקורות המים ליד אבו-עגיילה ,אל-ק~צ'ימה ~קדש-ברנת".ט פזורים
גם ~אורך מסילת-הברזלביז אל-עריש לקנטרה .הדרך איסמעיליה
ניצנה ורועה גם היא מקורות מים .לעומת ואת ,מועטות הבארות
בדיד כונתילה-א-נחל-סואז .מקורות מים לא-מבוטלים נמצאים
12מקים שבין ההרים הדרומיים :הר-סרבל ,הר-משה (ג'בל-מוטה)
והר:קתרינה .כלכלתם הדלה של נוודי סיני היתה תלויה 'תמיד
'12
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
במקורות המיםז לידם היו מקייטים תפילות האודיה ,משתיחהים
לאלוהיהם ומקריבים להם קרבנות .למעז השליטה בהם נאבקו ונלחמו
ביניהם ב"מריבות ומסות".
תחנות הנדודים של שבטי ישראל בסיני מוזכרות במקרא:
מרה .אלים ,דפקד ,,אלוש .הצרית ,רתמה ועוד (נמדכר לג) ,אדאיו
.אנו יודעים לזהותו בימינו .נראה ,שייך מרביתושי .תחנות איה
היו מקורות מים כלשהם .כדרר לקדש-ברגע נעשו ,לפי המסורת.
ofo1/iליוצאי מצרים ומשה הצלית להוציא מים מהסלע לעיני כל
העדה.קיים .אםכז' רקעריאלי למסורת.11
.הודות למימי התהום,קיימים בכמה אזורים בחצי-האיסיני נאות-
מדבר .המתאימים במידה כלשהי לחקלאגת -בעיקר לגידול תמרים
וירקות ,אולם מספרם מועט .הבולטים שבהם הם :אל-עריש .קדש-
ברנע ,המד ,א-נהי ,נוה-פיראו ולזהב .בחיקו הדרומי של חצי-
הא' מצויות חתימות-ירק בעמקים .ואף אלה אינו אלא רצועות
צרות .שעיבודן אינו כדאי .בואד'-פיראז ובמישור אל-קעג ,בחלק
חצי-האי ,מטוטחת פה ושם הקיאות קבע ,אולם
הדרום-מערבי
איו היא עשויה לשמש בסיס כלכלי יציב לחיי הנוודים.
מעולם לא כלכל חצי-איסיני עםרב .עיקר חשיבותו באוצרותיו
הטבעיים ובשמשו כארץ מעבר ,הודות לסצכו הג'אוגראפי .כמדבריות
אחרים ,היטה גם הוא את לב האדם להתבודדות ,לתפילה
ולהשתוההות כלפיאיתני הטבעוכלפי חזיונותאלוה.
שי
הדרכים
כבר בימי
ם קדומים השפיעו דרכיסיני.על מצבו הגיאו-פוליטי
של חצרהאי ~.אף עתה משוית לו דרכי המעבר ,החוצות אותו
לאורכו ולרוחבו ,את עיקר חשיבותה.דרכי סיני הן בעיקרן.דרכי'
אוהב ,וזאת -הז בשל המיבנה הטיפזגדאפ' על הזטח ,והן בשל
יעודן ומטרותיהן.
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
לחמש דרכים בסיני -מהן דרכי אורד ומהן דרכי רוחב -
נודעת חשיבות בינלאומית:
א .דרך-הים ,ב .דרך-שורו ג .דרך-החוגגיםי ד .דרך עזה-
אילת ,ה .דרך-הנוצרים.
דרך-הים
עם תעלת-סואץ .
קטע מדרך-הים העתיקה .המקשר את רפיה
מוליך בין דיונות הול לאורך החוף הצפוני של סיני .במקביל לו
עוברת כיום מטילת-הברל אל-עריש-קנטרה .התהנות החשובות
לאירכן הן עתה רפית .אל-עריש ,אל-מזר ,מצפיק ,ביר-אל-עבד,
א-רומאני ,גרובנה ותל-אל-אחמר.
בימי-קדם נקרא קטע זה בשם .דרך ארץ-פישתים" .ובתעודות
.מצריות -בשם .דרכי-חור" ,כלומר דרכי-האל חור ("ורוס) .שכן
עברו בו פרעונ' מצרים שנחשבו ע"י בני-עמם לאל הורוס בצמו
במסע-ותיהם הצבאייט בארץ-ישראל ובסוריה.
להתגלמותו
אי
לאורכו הקימו לעצמם תחנות ,אכסניות ומצודות .קטע זה של דרך-
הים אף זכה לתיא-
ור בתבליטים מצריים.משנת 1300לפה"ס בקירוב,
סמ,ד לזמן יציאת-מצרים .בתקופה מאוחרת יותר עברו בו צבאות.
אשור ,בבל ופרס לכיבוש מצרים.
ו טסילת-הברזל ,שהונח במקביל לקטע :ה של דרך-הים בין
,ן'ק
מצרים לארץ-ישראל ולסוריה ,שימש עד מלחמת-העצמאות כקו
ר בין מצרים לא"י' ,ללכנ 41לסוריה ואף לתורכיה .מאז הקמת
מיש
מדינת-ישראל נודעלו.ערך מקומיגרידא.
*
דרך-שור'
הרחק
ש
י
ב
כ
מ
א
ל
נמשכה
ה
ק
י
ת
ע
ה
ר
ו
ש
ך
ר
ד
נראה,כי
ניצנה-
.איסמעיליה של.ימינו ,המחבר את תעלתנסואץ עם ישראל .זהו כיום
במדבר,
כביש מסוג א /ואף
שהואל-עחגו'בירב בואדי אמלצ-וחיגי'ם.ב,בכמבהיר-מגס'עפיגפ'יפי
ה
פק41ות מים :ביר-ברת ,א
,
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
,ן
,
.
,,,
".
.
,,ש-
1
1-
י[1,.ןן,,
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
מדרום להן 1ביר-רוד-סלים ממזרחיחן-1ביר-המה ,בואדיאי-המה,
(גם היא ממזרה ישת' הבארות הנזכרות) ,ומשש א-סיר .מקורות
מים מצויים גם ליד אברעגיילה ובסביבתה .הכביש עובר בסיגי
ליד אברעגיילה מסתעפים
הצפונית בכיוון כללי ממורה למערבי
ממנו שני סעיפים :לדרום-מזרח -לאל-קוציימה .ולצפון-מערב -
לאל-עדיש .באל-עניש מתחבר סעיף 1ה עם כביש עזה-קנטרה.
לכבישניצנה.1-סמציליה פורצת חשיבותבינלאומית משתישחייות:
לשמשחוליה מקשרתבין כביש החוף הארצישראלילבין
ההוא
תעלת-סעושאוץי )2 1הוא תוואי התנועה הנוח ביותר לחציית סיני.
מהמת מצב המלחמה בין ישראל ובין מצרים משמש כיום נתיב
זה כעורק תנועהפנימי ומקומ בלבד.
ייש 1ה הובלטה מאוד במערכת-סינק
חשיבותו הרבה של כב
אולם הובלטה בה גם מגבלתו -מגבלה "משותפת ,למעש" ,לכל
דרכי המדבר :הוא חשוףיגלוי להתקפה,וישבידי הכוחותהיריבים
להקריע לתנועה תקינה בו בימי חירום .אכן ,צה"ל הנתיח
כמדהילומות כבדות על השריון והחיגה המצריים שנעו בה במיוחד
ליד ג'בל-לבני ,שבסביבת ג'בל-הלאל (המזוהה על-ידי כמה חוקרים
עם הריטיני המסורתי) וליד ביר-גמגמה ,במרחק כ 75-ק"מ
מניצנה.
מכביש זה ממתעטות דרכים רבות מסוג ב' ושבילי עפר.
באמצעותם קשור כביש איסמעיליה-ניצנה בסיני המרכז-ת .במפרץ-
אילת ובקצה הדרומי של תעלת-סואץ.
"כאמור ,לא הרחק מכביש זה הוליך בימי-קדם .נתיב הנודדים
השמיים מכנעז ומאדום למצרים .הורך נמשכה מבאר-שבץ לחלוצה,
לבאריתים (שיריין) ,למויל" ,לנחל-מצרים ומשם עד ביצורי הגבול
המצריים שבמדבר שור .יש יסוד להניח ,שבדרך 11ירדו האבות
ימצרים .ושבבארות שבצדה איוו להם מושב יוצאי מצרים .בצדי
נמצאו שרידים שונים המעידים על יישובי קבע שהתקיימו
הד~
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
לאורכה במחצית הראשונה של האלף הב' לפה-ס ,היא תקופת
האבית.
ררך-החוגגים
דרך בינלאומית נוססת בסיני היא דרך ראס-א-נקב-א-נחל-
סואץ ,הנמשכת גם היא בכיוון כללי ממזרף למערב .הנקודגת
-העיקריות בה הן :ראם-א-נקב ,אל-תמד וא-נחל .מקורות המים
שלאורכה דלים ביותר ומרותקים זה מזה :ביר-אבן-מוחמד (ליד
א-תמד) ,ביר-ג'בל-תיצז ,ביר-מבוק וביר-מור ליד המוצא לסואץ.
דרך זה הנמשכת בלב המדבר הצחיח ,היא רבת חתחתים וקשה
למעכר .חשיבותה בכד ,שמלכד היותה דרל-רוהב במרכו סיני היא
מתחברת לדרך הנמשכת לאורד החוף המזרחי של מפיץ-אילת ,עד
לחצי-האי ערב ועד למכה,העירהידושה למוסלמים.
נראה ,כי כבר בתקופת המקרא שימשה דרך 11כקו מחבר בין
נודדי ערב.ואדים מזה לבין נודדי שני מז" ,וייתכו ש"מפגש גיז
המדיינים לבין העמלקים התקיים אר הוא לאורכה .יש המשערים
שזוהי .דרך-הר-שעיר" (דברים א ,ב) ,שכן הוליכה דרך אילה גט
להרי-אדום .תוואי דיך 11טרם נחקר יראוי ,אולם מסתבר ,כי
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
לאורכה נעו אורחות-מסחר הן בתקופה הנבאטית 4ה 1בתקופה
הרומאית .במשך דורות רבים שששה נתיב עלייה-לרגל למכת
והיישובים שבצדה "תפתחו והתבצרו בזכותז שלאורחיתהחוגגים.
' משאמרו.התירכים להתקיף את סואץ ב ,1916-1915-לא-פסחו
גם על דרך קשה זה היא שימשה להם בעיקר להבטחת האגפים
ולהסחת דעתם של הכוחות הבריטיים מהדרך הראשית . -אל-
,
מכונתילה
קוציימה-איסמעיליה .בדרך זה הן מראם-א-נקב
נעו כוהות צה"ל לתעלת-סואץ בימי מערכת-סינ' .נוה-המדבר א-
נהל שימש בסיס חשוב לכוחותינו בדרך מדברית קשה ומסולעת ;ה
יהד
המנותקת מיישובי קבע,
לגבי דרך זו ניתן למר בסיכום ,שאין אופיה קבוע ועומד.
בעיקר שימשה כדרך עולי-רגל מקודשת.-,דרב אל-חג'" (דרך
החוגגים) .אולם פעמים גם כדרך מדברית-מסחרית או כציר-משנה
לתנועת גרסות בין ארץ-ישראל למצר-ס (כגון בימי מערכת-סיני).
על אף מגבלותיה הטבעיות' ,ש .איפוא לראות גם אותה כדרך
בינלאומית מובהקת.
-דרך עזה-אילת
דרר אורך הראויה לציון מיוהד
דרך עזה-אל-קוציימה-
" .זהו נתיב התנועה "נוח
'ט
הי
אילת ,העוברת סמוך ליובלי נהל-מצר
י גם בני-ישראל היוצרם
ביותר ביז אילת לים-התיכ ,11ונראה כ
שהצרים עברו בו ארפעםבימי נדודיהם במדבר .בתקופה הנבאטית
ובתקופה הרומאית-במנטית -עת שימש הנגב כאהדמנתיבי המסהר
ה -גולעה לדרך ;ו השיבגת ראשונה
הבינלאימ בין אסיה לאירופ
ייר אילת-עזה וציר פטרה-עזה ,המקביל לה היו באותה
במעלה .צ
'תקופה מעורקי הההבכרה הבינלאומיים החשובים ביותר מעיו תעלת-
ץ בימינוו התלכדו בהן דרכי המדבר מהצי-הא' ערב ,מהמ;רח-
סו"
הרחוק וסהמ;רה-התיכון לקראת מטרתן הסופית -נמלהייצוא שלהן
בעזה,
————
- -
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
דהר-הנוצרים
.בשם דרך הנוצרים נקראת דרך-האורך העוברת בחוף המערבי
שלסיני .מול איזור ההרים
סיני פונה הדרך מזרחה ומוליכה
לסביבת הר-סיני המסורתי .לדרך
חציזו לא נודעה כל חשיבית מדינות
או ממהרית ,אולם ערכה הדתי שיווה לה השיבות בינלאומית.
במשך מאות השנים שבהן הנודרכיסיני נשמות ,בגלל השפלהמדיני
והכלכלי שפוד את האיזור ,היתה ז' 1הדרך היחידה שעדיין היתה
בה תנועה כלשהי ,מתנועת נוודים מקומיים .במעברים ההרריים
אפשר P'A~iהו
כהמשכה
ישל דרך DA 11למפרץ-אילת ,שבחופו.המזרחי
של חצי-האג
.
רתכית פנימיות
הדרכיםהפנימיותבמינויש שהו מקשרותבין הדרכיםהראשיוה
ויש שאינן אלא שבילים נשכחים בין נאות-מדבר.
ובמרכזה מקשרות הדרבים הפנימיות בין שלוש דרכי-הרוחב
ההשובות :בין כביש רפיח-אבו-עגייל"-קנטרהי כביש ניצנה-
איסמעיליהז דרך אילת-א-נחל-םיאץ.
התשובות שבהן הן :א .דרך סודר-אל-חייטן-ביר-הסג",
הדוברת בלב המדבר ,והמוליכה בהסתעפות מביר-הסנה לאברעגיילה
בדרך לא'נחנ ,הצומת החשובביב סיני
בצפון סיני
"-גללה,:114י,ין
.ז
)
www.daat.ac.il
"'יי
דעת -מכללת הרצוג
ולראם-אחמר ,שעל כביש אל-עריש-אבו-עגיילה 1דול 11משמשת
א-נחל-ביר-הסנה .ג.
אוי
הנתמיובליכאהזורמיא-לננהולדדילאהלמ-דקגורצ.יימב.ה נותמימבנה לניצנה מצד אחד ולה
אב
עגיילה ולאל-עריש מצדשני.
אין כמעט דוכים המקשרות את סיני המרכזית עם סיני
הדרומי.ת .רק שביל' עפר ושים למעבר מוליכים מדרך אילת-א-
נחל-סואץ ,דרך ג'בל אל-חיה וג'בל אל-עגמה .לדרוםסיני .שבילים
אלה שימשו בחלקם את עולי-הרגל הנוצריים למנזר-קתרינה שבדרום
סינ' .בצד המערבי של סיני מסתעפים נהינים מזרחה מדוך סואץ-
א-טור .הם מוליכים למכרות הקדומים שבשטח ואדי-נסב ולמנזר-
קתרינה והר-משה .בצד המזרחי של חצי-האי נמשך נ"ב מאילת עד
למבואותיו הדרומיים של מפרן-אילת .בנתיב זה נעה בימ' מערכת-
סיני חטיבה 9בדרכהלכיביש שרם אל-שייה/ית' דרכים מסתעסות
מטנה אל הדרך העוברת בחוף המערבי של חצ"האי .מהמת התחתי
הקרקע הן מלאות עיקולים ופיתולים מסוכנים והן .מתאחדות ונפרדות
חליפות.
נראה,כי בימי-קדם שימשה דרך חוף אילת כדרך מעברלנוודים
מהנגב ,מהערבה ומאדום לסיני הדרומית .אולי היה זה גם נתיבם
של הקינים והמדיינים למכרותסיני .לדרך 11נודעתבימינו השיבות
'מדינית ,שכן חולשת היא בקטעים רבים על מפרץ-אילת ועל הנתיב
הימי לאילת.
הופז המורהי של חצי-האי סיני אינו מתאים לפיתוח קשר-ימם
לעומת-זאת ,נוה למדי הקשר הימי ב' 1סיני המערבית .שבחופה
נמצאים כמה נמלים טבעיים קטנים.לים-האיום .הדרך הנותה בהתר
ביז,מצרים לסיני הדרומית היא_בדרך הים ,דרך נמל אבו-ונימה,
וממנו בדרך היבשה למכרות ולמנורים .יבר .המצרים הקדומים
התוגמשו בדרך הים לשם.גישה למכרות הנחושת העתיקים בדרום
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
אוצרותסיניבימי קדםובימינו
הנפט
חשיבותה "כלכלית_העיקרית של סיני בימינו היא באוצרות
הנפט והמתכת הטמונים באדמתה..
.כבר לסני מלחמת-העולם הראשונה נערכו חיפוש' נפט במדבר
.סיני ובמדבר שממערב למפרץ-סואץ .אולם הבארות המעטות שנתגלו
לא היו בעלות חשיבות כלכלית רבה .עם תום מלחמת-העולם
'הראשונה נמשכוחיפושי הנפט בשחלת אל-קאע -באבו-דרכה ,במר-
חק " Q~p 18מדרום לסואץ -ובסביבות א-נחל .גם חיפושים אלה
הסתיימו בתוצאות דלות בלבד ,שכן רוב הבארות שנתגלו לאהיו
כדאיות לניצול מסחרה
המפנה הל לאחר מלחמה-העולם השנייה .נשנת 1946נתגלתה
בא-סודר ,במרחק 45ק"מ מדרום לסואץ ,,באר u~a-עשירה .אחרף
חזרך לאת-זנייתה ואורך מפרץ סואץ
,ויי
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
,נתגלו בארות נטט גם בעטל ,כ 18-ק"ממדרים לא-סודר,
כז
בראס-
מהרמה ,בין א-סודו לעמל ,שאדי-פיראז ובראם אבו-סוויירה ,שעל-
יך העיירה א-טור .שעה שתפוקתם של שדות הנפט המצריים
וכממערב לתעלת-סואז -ראם-עריב והורגדה -פוחתת בשנים
"אחרונות ,גוברת והולכת חשיבותו של נפטסינילנכי מצרים.
התפוקה השנתית של הנפט בסיני מגיעה למיליון וחצי ט11
בקירוב .כמות 11מספקת את צרכיה המנימיים של מצרים ואף
משיירת כמות קטנה של נפטומוצריולייצוא.
'גילוי היוהב "שחוד" הפיה רוההיים כחוףהמירב
י שלחלי-
י בישל הגיעו הכיחום הישראליים לאיזור זה ,במערכת-
מיי
נפתעו ל DY~ %למצו ,בוית כל הסממנים צול ציביליזציה
יי
סיני,סה
מודרנית :מיכלי נפט ,רשת צינורות להזרמת הנוזל היקר בכוח
גראביטציה ,כבישי אספלט ושיכונים מודרניים מצוידים בתדנות-
"שמל ובמתקנרמים.
א-סודר יישוב הנפטהמרכזי שלסינ' -היאעיירהמודרנית