קיץ תשס"א (כולל פתרונות)

2יחידות לימוד לנבחנים המשלימים ל – 5יח"ל

1 הלאש
עיין בפסוקים א'-י"א, ובספורנו לפסוק י"א בקטע המסומן..א

לפי ספורנו, מה הם שני סוגי ההכנות של ישראל לקראת מעמד הר סיני?
לאיזה מסוגי ההכנות שייכת האמירה לישראל שבפסוקים ג'-ו'? נמק את דבריך.

עיין בפסוקים י"א-י"ג, ובראב"ע לפסוק י"ג בקטע המסומן..ב

וכן בדברי המכילתא שלפניך:
"'במשוך היובל' – כשימשוך היובל את קולו אתם רשאין לעלות בהר, רבי יוסי :אתליכמ

אומר [מכאן אמרו] לא מקומו של אדם מכבדו, אלא הוא מכבד את מקומו – כל זמן שהשכינה
בהר כל הנוגע בהר יומת, נסתלקה שכינה הכול רשאין לעלות בהר".
?אתליכמה יפל וז הלימב הנווכה ימלו ,ע"באר יפל ג"י קוספב "המה" הלימב הנווכה ימל (1)
.רהב השודקה תא רצוי המ ,אתליכמה יפל ,רבסה (2)

2 הלאש
(" )1ואשא אתכם על כנפי נשרים"..א

עיין ברש"י לפסוק ד' בד"ה 'על כנפי נשרים', ובדברי מלבי"ם שלפניך:
'ואשא אתכם על כנפי נשרים' – כי הייתם משוקעים בתהום טומאת מצרים :ם"יבלמ

ונשאתי אתכם מן העומק אל הרום כנשר שהנושא את גוזליו לרום שמים…".
מה ההבדל בין רש"י למלבי"ם בהבנת הדימוי "ואשא אתכם על כנפי נשרים" בנוגע לעם
?לארשי
(" )2אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים".
עיין ברש"י לפסוק ד' בד"ה "אתם ראיתם", בקטע המסומן.
לפי רש"י, מה צריכים ישראל ללמוד ממה שעשה ה' למצרים, וכיצד מתקשרים הדברים
?ולוכ קוספל

עיין בספורנו לפסוק ד' בד"ה 'אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים', ובספורנו לפסוק ה' .ב

בקטע המסומן.
כיצד פסוק ה' מתקשר לנאמר בפסוק ד' "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים", לפי דברי
?הלא ונרופס

"ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (פסוק ו')..ב

עיין בספורנו לפסוק ו' בקטע המסומן, וברמב"ן לפסוק זה.
( )1לפי ספורנו, מה הן ההבטחות לישראל הנזכרות בפסוק ו'?
( )2במה הפירוש של רמב"ן להבטחה 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים' שונה מהפירוש של ספורנו
?וז החטבהל

עיין בפסוק ג', ובראב"ע לפסוק ג' בקטע המסומן..ב

תארקש ע"באר ירבדב רזעיה ?התוא בשיימ ע"באר דציכו ,'ג קוספב תררועתמה היעבה יהמ
.א ףיעסב

, כ', ט"ו-י"ז), ובדברי רמב"ן שבהמשך: תומש עיין בפסוקים שלפניך (.ב

ז"י-ו"ט ,'כ תומש

6 הלאש
( )1בפסוקים ד'-י"ט אפשר להבחין בשני חלקים, פסוקים ד'-ט' ובפסוקים י'-י"ט. .א

מה משותף למצוות שבחלק הראשון, ומה משותף למצוות שבחלק השני?
( )2עיין ברש"י לפסוק י"ב בד"ה 'וביום השביעי תשבות', וברש"י לפסוק י"ז בד"ה 'שלש
.'םימעפ
לפי רש"י, איזו מחשבה מוטעית באה התורה להוציא מלבנו בפסוקים י"ב ו- י"ז?

.(א"י קוספ) "התשטנו הנטמשת תעיבשהו" .ב

עיין ברש"י לפסוק י"א בקטע המסומן, וברמב"ן לפסוק י"א בקטע המסומן.
למחברתך את הטבלה שלפניך, והשלם אותה:קתעה (1)
מהציוויים "תשמטנה", "ונטשתה", לפי רש"י ולפי דברי רמב"ן דחא לכב הנווכה המל בותכ
(מהמילים "אבל הכתוב").

7 הלאש
עיין בפסוקים ד'-ה'.
.'ד-'א ,ב"כ ,םירבדהמצוות שנזכרות בפסוקים אלה, מופיעות גם ב
עיין בפסוק ד'..א

:בתוכ ('א ,ב"כ) םירבד רפסל ן"במר
"'לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים' – זו מצווה מבוארת שאמר בתורה (בספר
, כ"ג, ד') 'כי תפגע שור אויבך או חמורו תועה השב תשיבנו לו', והוסיף בכאן לאמור תומש

'נדחים', כי תועה, שתעה מדרכו ויכול להטותו הדרך בלא עמל גדול, ועתה הזכיר 'נדחים',
."וקיחרהו ונממ וחרבש
?ן"במר יפל ,ונקרפב 'ד קוספב ראותמה הרקמה והמ (1)
?תומשב רמאנה לע ('א ,ב"כ) םירבדב הווצמה בויחב תפסותה יהמ ,ן"במר יפל
.תומשב רמאנה לע 'ג-'א ,ב"כ ,םירבד( )2ציין עוד שני דברים שהתורה מוסיפה לבאר ב

עיין בפסוק ה', וברש"י לפסוק זה בקטע המסומן..ב

יפל התנווכ יהמו ,טשפה יפל "ול בזעמ תלדחו" יוטיבב הרותה תנווכ יהמ ,י"שר יפל (1)
?שרדה
, ומה יהיה סימן טשפ( )2מה יהיה סימן הפיסוק בסוף הביטוי "וחדלת מעזב לו" לפי ה
?שרדה יפל קוסיפה

."גרהת לא קידצו יקנו" .ב

עיין ברש"י לפסוק ז' בד"ה 'ונקי וצדיק אל תהרג', ובד"ה 'כי לא אצדיק רשע'.
?'גרהת לא קידצו יקנו' יוויצל י"שר לש שוריפב תואבומש תויורשפאה יתש( )1מה הן
תא רבסה ?י"שר יפל ,"עשר קידצא אל יכ" הרמאב תקמנמ הרותה תויורשפאה יתשמ וזיא (2)
.ךירבד

עיין ברמב"ן לפסוק י"ג בקטעים המסומנים (.)2( ,)1.ב

( )1במה הביאור של רמב"ן לציווי "ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו" שונה מביאור
?הז יוויצל אתליכמה
?"וריכזת אל" יוויצב הרותה הפיסומ המ ,ן"במר יפל (2)

עיין ברמב"ן לפסוק י"ח בקטע המסומן ()4.ב

?הלעמ ן"במרש קוספב היעבה המ
?וניתובר תעד יפל ,היעבה תא בשיימ ן"במר דציכ

('ז קוספ) "…תלכאו תלשבו" .ב

בשייל רשפא דציכו ,'ט-'ח ,ב"י ,תומשב רמאנל האוושהב הז קוספמ הלועה היעבה יהמ
?וז היעב

"ואתה תבער הדם הנקי מקרבך" (פסוק ט')..ב

"מגיד שאם נמצא ההורג אחר שנתערפה העגלה, הרי זה ייהרג, והוא הישר בעיני ה' :י"שר

."
"כי לא יישפך דם נקי בארצך אם תעשה הישר בעיני ה' ".:ע"באר

מה ההבדל בין רש"י לראב"ע בפירוש של הציווי "ואתה תבער הדם הנקי"?

עיין בפסוקים י"ג-י"ח..ב

בקטע זה יש ניגוד בין יחס ה' אל עמו ובין יחס העם אל ה'.
?הז דוגינ יוטיב ידיל אב המב (1)
( )2מהו הגורם ליחס זה של העם אל ה'? בסס את דבריך על הכתוב.

שאלה 14מיועדת לתלמידים בכתות הניסוי, שלמדו את הסוגיה "הקריאה לשלום
."המחלמב

.'ז ,'ט ,עשוהיב ןייע .ב

ק"דר יפלו י"שר תטיש יפל ,('ז קוספ) "לארשי שיא" לש הלאשה תנווכ התייה המ רבסה
.(הרותב ן"במר תטישכ רבוסה)

15 הלאש
.'ז-'א ב"מ ,היעשיב ןייע
עיין בפסוקים א'-ד'..א

.ןהמ ענמנ דבעהש תויוגהנתה תוטרופמ הז עטקב
דברים שאפשר ללמוד על האופי של העבד מפירוט ההתנהגויות שהוא נמנע מהן. ינש ןייצ
בסס את דבריך על הכתוב.

עיין בפסוקים ה'-ז'..ב

יש פרשנים הסבורים שפסוק ו' מופנה לנביא, ויש פרשנים הסבורים שהוא מופנה לישראל.
.הלאה תועדהמ תחא( )1באר את הדברים "ואצרך ואתנך לברית עם" (פסוק ו'), לפי
( )2לפי הדעה שכתבת, מי אמור לפקוח את עיני העם העיוורות (פסוק ז'), ומהי התכלית של
?וז הלועפ

עיין בפסוקים ג'-ה'..ב

( )1אילו מעשים של הגויים מביאים את הנביא לידי הקביעה "ותמיד כל היום שמי מנאץ"
(פסוק ה')? בסס את דבריך על הכתוב בפסוקים אלה.
( )2הסבר את הקשר שבין קביעה זו ובין דברי הנחמה שבפסוקים ו'-י'.

עיין בפסוקים שלפניך (פסוקים י"ז-כ'):.ב

עיין בדברי אליפז לאיוב (בפרק ד', פסוקים י"ב-י"ט).ב

מהי הטענה שאליפז מציג לאיוב בפסוקים אלה?
ותאירקב) ותנעטל עיגמ דדלב הבש ךרדהמ הנוש ותנעטל עיגמ זפילא הבש ךרדה המב
?(בויאל

מהי הטענה הכללית של איוב כלפי ה' העולה מפסוקים ג'-ז'?.ב

?'ה יפלכ תיללכה ותנעטל 'ד קוספב בויא לש תוירוטרה תולאשה תועייסמ המב

.'כ-ב"י ,'מ ,היעשי עיין בפסוקים כ'-כ"ו וב.ב

.האירבב 'ה לש ותלוכי לע רפוסמ תומוקמה ינשב
שבו הדברים רשקהה יפ לע הנע ?תומוקמהמ דחא לכלשם מה מסופר על יכולתו של ה' ב
נאמרים בכל מקום.

21 הלאש
.ד"פ רומזמ ,םילהתב ןייע
.ג"י קוספבו 'ה קוספב "ירשא" הרימאב שמתשמ ררושמה הז רומזמב .א

מפסוקים אלה? בסס את דבריך על הפסוקים דחא לכב וז הרימאל ררושמה תא איבמ המ
הקודמים לכל אמירה.

עיין בפסוק ד'..ב

את הדימוי שבפסוק ד' אפשר לפרש בשתי דרכים.
מהדרכים, והסבר כיצד הוא משתלב בדברי המשורר במזמור. תחא יפל קוספה תא ראב

עיין בפסוקים ו'-י"ט, ובדברי רד"ק שלפניך:.ב

(לפסוק י"ח): "… והנה הכול נברא לתועלת ולצורך, אין דבר ריק, והקטן במעלה ק"דר

"…ונממ לודגה תלעותל ארבנ
דברים המוזכרים בקטע זה, שבהם באים לידי ביטוי דברי רד"ק. השולש ןייצ

( )1לפי ראב"ע, הכוונה רק לאהרון ובניו ושבעים הזקנים, ולפי המכילתא הכוונה לכל .ב

.לארשי
( )2לפי המכילתא, ירידת השכינה על ההר היא שיוצרת את הקדושה בהר (ואין קדושה בהר
.(ומצע

האזכור של מה שעשה ה' למצרים לאחר שלא שמעו בקול ה' ולא התיחסו לאזהרותיו .ב

צריך לשמש דוגמה ואזהרה לישראל, שעליהם לשמור את הברית ולא – ייענשו.

(" )1ממלכת כהנים" – ההבטחה היא שישראל יביאו את כל המין האנושי לאמונה בה'..ב

"גוי קדוש" – ההבטחה היא שעם ישראל יתקיים לנצח.
( )2לפי רמב"ן, התפקידים של ישראל הם ייחודיים ומיועדים רק לעם ישראל – שיהיו
משרתים את ה' ודבקים בו. ואילו לפי ספורנו, התפקידים של ישראל הם גם ביחס לשאר
.םימעה

הבעיה בפסוק ג': איך ייתכן שמשה עלה אל ה' (ככתוב בתחילת הפסוק), ואילו הקריאה .ב

של ה' למשה לעלות להר נזכרת רק אחר כך? לקבל גם: כיצד עלה משה להר בלי שה' אמר לו
?תאז תושעל
היישוב: [לפי הכלל המובא בראב"ע] "ויקרא אליו ה' " הוא עבר מוקדם יותר, דהיינו, שה'
קרא למשה עלות להר לפני כן.

.'הב הנומאב לארשי תא ליגרהל :תחאה תילכתה .ב

התכלית השנייה: שתהיה להם יראת שמים גדולה.

(1) .ב

( )1לפי הפשט, כוונת התורה לומר שאינך רשאי להימנע מלעזור לפרק את החמור. .ב

לפי הדרש, כוונת התורה היא שבתנאים מסוימים אתה רשאי להתעלם ולא לסייע בפריקה.
( )2לפי הפשט – סימן הפיסוק הוא סימן שאלה.
לפי הדרש – סימן הפיסוק הוא פסיק או: נקודה.

( )1האפשרויות שרש"י מעלה הן:.ב

.1מדובר באדם שיצא חייב בדין ואם יש ערעור לזכותו, צריך לדון בו שנית.
.2מדובר באדם שיצא זכאי בדין, וגם אם יש ערעור לחובתו אין לדון בכך כדי להורגו.
(" )2כי לא אצדיק רשע" מנמק את האפשרות השנייה, שבה מי שיצא זכאי מבית הדין, אין
להחזירו ולחייבו [ואין בכך משום עוות דין], משום שהקב"ה שיודע את רשעו יפרע ממנו את
.ושנוע

קסוע הז יוויצ ,אתליכמה יפלש דועב ,הרז הדובע ירוסיאב קסוע יוויצה ן"במר יפל (1) .ב

.תבש ירוסיאב
(" )2לא תזכירו" – שלא להזכיר שם עבודה זרה לפני עובדי עבודה זרה, ועל ידי כך יגרמו להם
להזכיר שם עבודה זרה.

הבעיה – לפי הנאמר בספר שמות, אסור לאכול את קרבן הפסח כשהוא מבושל, ואילו .ב

מהפסוק בדברים משתמע שצריך לבשל את הפסח.
היישוב – גם צלי נקרא בישול, וכוונת התורה בדברים שצריך לצלותו. או: הבישול האסור הוא
רק בישול במים, ואילו בדברים נאמר לבשל סתם (בלי מים). או: "ובשלת" – מוסב על קרבן
השלמים שהוקרב עם קרבן הפסח.

האצותה וז ,ע"באר יפל וליאו ,אצמיישכל חצורה תא גורהל יביטקא יוויצ והז ,י"שר יפל .ב

.'ה יניעב רשיה תיישע לש החטבהה :וא

( )1ניגוד זה מתבטא בכך שה' נותן כל טוב לישראל (פסוקים י"ג-י"ד), ואילו ישראל .ב

חוטאים בעבודה זרה ומכעיסים את ה' (פסוקים ט"ו-י"ח).
( )2הגורם ליחס זה הוא שהטוב המרובה שנתן ה' לישראל גרם להם שלא יכירו שקיבלו את
הטוב ממנו ויפנו לעבודה זרה. ביסוס: "וישמן ישרון ויבעט".

לפי שיטת רש"י – כוונת השאלה של איש ישראל הייתה לברר אם הם מתושבי הארץ, .ב

ואם כן אין להשלים עמהם ויש להחרימם.
לפי רד"ק (לשיטת הרמב"ן) – השאלה של איש ישראל התמקדה בכריתת הברית, איך יוכלו
לכרות עמהם ברית בלא שעבוד, ואולי הם מעמי ארץ ישראל.

( )1על הנבחן לענות לפי אחת משיטת אלה:.ב

– לפי הסבורים שהקריאה מופנית אל הנביא (רש"י, ראב"ע): תוכן הנבואה הוא שה' יגן עליו
או: יצר אותו, ומשימתו היא להחזיר את עם ישראל בתשובה (להחזירו לברית ה').
– לפי הסבורים שהקריאה מופנית לישראל (רד"ק): תוכן הנבואה הוא שה' יגן על עמו, והוא
יהיה יסוד הקיום של העולם.
לקבל גם: ה' יגן על עצמו והוא יהיה דוגמה לעולם לברית שקיימת בין ה' לעם שבחר בו (דעת
.(ארקמ
( – )2לפי הסבורים שהקריאה בפסוק ו' מופנית לנביא: הנביא הוא שאמור לפקוח את עיני
ישראל, והתכלית היא להחזיר בתשובה את העם לה' [על ידי שיראו את מעשי ה' לטובתם].
– לפי הסבורים שהקריאה מופנית לישראל: ה' הוא שאמור לפקוח את עיני ישראל, והתכלית
.תולגהמ וא תורצהמ לארשי תא ליצהל איה

( )1הנביא אומר זאת בגלל מעשי העוול שעשו הגויים לישראל. ביסוס: "חנם נמכרתם" .ב

(פסוק ג'), "ואשור באפס עשקו" (פסוק ד'), "לקח עמי חנם" (פסוק ה').
( )2הקשר בין קביעה זו לדברי הנחמה: בגלל המצב שבו שמו של הקב"ה מחולל, הוא נדרש
.הז בצמ תונשל ידכ לארשי תא לואגלו ברעתהל

( )1מבחינה תחבירית אם הפסוק ייקרא בניחותא, המשפט חסר ואין לו השלמה .ב

.הבוטב וביוא תא חלשיש ימל השעייש המל תסחייתמש
לקבל גם: החלק הראשון של הפסוק מדבר בגוף נסתר, והחלק השני מדבר בגוף נוכח.
( )2לפי פרשנים אלה שאול מביע בדבריו אלה את הכרתו שדוד היה יכול להרגו, ואם בכל זאת
לא הרגו, הרי שהוא, דוד, צדיק ונוהג לפנים משורת הדין.

הטענה של אליפז: אדם איננו יכול להיות צודק מול ה' או יותר ממנו..ב

הדרך שבה אליפז מגיע לטענתו היא דרך ההתגלות האלוקית לעומת דרכו של בלדד המסתמך
על הניסיון ההיסטורי של הדורות הקודמים.

הטענה הכללית של איוב היא שה' יודע שהוא (איוב) לא חטא, והוא פוגע בו אף על פי .ב

שלא מגיע לו עונש. לקבל גם: שה' מתנכר למעשה ידיו.
בשאלותיו הרטוריות שבפסוק ד' איוב מבטא את הרעיון שראייתו של ה' אינה דומה לזו של
האדם [ואינה מוגבלת], ולכן הוא מיטיב לדעת שאיוב לא חטא, ופוגע בו אף על פי שהוא נקי.

בספר איוב נזכרת יכולתו של ה' כדי לבאר מדוע אין האדם יכול להבין את חכמת ה' או: .ב

.המכחה רקחל עיגהל לוכי 'ה קר עודמ
בישעיה נזכרת יכולתו של ה' כדי להראות את אפסות האלילים. לקבל גם: כדי להבהיר
לישראל שביכולתו של ה' לשנות את מצבם ולגאול אותם.

על התלמיד לענות לפי אחד מהפירושים האלה:.ב

.1משמעות הפסוק היא ביטוי לחורבן בית המקדש כשהציפורים מקננות שם. הפסוק משתלב
בכיסופיו של המתפלל שה' ישוב וישכין את שכינתו במקדש.
.2משמעות הפסוק היא סמלית. כמו שלציפור יש מקום קבוע, כך גם המתפלל (או: כנסת
ישראל) רוצה שיהיה לו מקום קבוע לשכון שם. גם זה משתלב בכיסופיו של המתפלל לשוב
.שדקמה תיבל

<br>
23 הבושת<br>
</font></b><br>א.<b><red=font color> הבעיה: מפרק ז', כ"ד נראה שגדעון שלח מלאכים לשבט אפרים להזמינם לבוא להילחם
<br>עמו, ולפיכך לכאורה אין בסיס לתלונתם.
<br>היישוב: תלונתם היא על כך שגדעון לא זימן אותם בתחילת המלחמה.
<br>הביסוס: בפרק ו' נאמר שגדעון שלח מלאכים אל מנשה, אשר, זבולון ונפתלי, ולא נזכר שם
.םירפא<br>
<br>
</font></b><br>ב.<b><red=font color> המעשה של גדעון שונה בכך שהוא שם את האפוד בעירו ולא במשכן שילה, ולא כמו
.דעומ להואב ללשה חנוה ויפל ,רבדמב רפסב רפוסמש<br>
<br>לדעת רלב"ג דברי זה גרם לישראל לסטות אחרי האפוד ולעבוד אותו כעבודה זרה.