ד"מ ך"נתב תורגב תניחב
|
פרק ראשון – פרק שלא נלמד ( 40נקודות)
|
|
הבושת
|
|
2-5 תולאשהמ שלש לע הנע
2 הלאש עיין ברמב"ן בקטע המסומן. .א ( )1מי אמר לישראל את הציווי "משכו וקחו לכם" לפי ר' יאשיה, ומי אמר אותו לפי ר' יונתן? ( )2מה היו הזקנים צריכים לעשות בהקשר לציווי זה, לפי ר' יאשיה? עיין בדברי אברבנאל שלפניך, והסבר מדוע לדעתו נאמר הציווי "משכו וקחו לכם" דווקא .ב .םינקזל אברבנאל: "… ראה משה לצוות מעצמו לזקנים שהם יזרזו במצווה הזאת מהפסח והם יתחילו ראשונה בלקיחתו ובשחיטתו ובנתינת הדם על המשקוף ועל המזוזות, שהם היו הדברים היותר מסוכנים, ולכך חשש משה אולי יהיה בעיני העם קשה לעשות הדברים האלה, משום " הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו" (שמות ח' כ"ב)… ויפחדו לעשות המצווה הזאת. ולכן, כדי לתת להם אומץ לב בדבר, ציווה לזקנים "משכו וקחו לכם", רוצה לומר: אתם ראשי בני ישראל, זקני העם ושוטריו, התחילו ראשונה במצווה הזאת…" |
|
הבושת
|
|
3 הלאש עיין בפסוקים כ"א- כ"ד וברמב"ן לפסוק כ"ד. ?ושוריפב ן"במר החוד ד"כ קוספב יוויצה לש תיעטומ הנבה וזיא (1) .א מה בפסוקים אלה יכול להביא לידי הבנה מוטעית זו? ?קוספב יוויצה לש הנוכנה הנבהה יהמ ן"במר יפל (2) עיין בדברי "אור החיים" לפסוק כ"ד. .ב אור החיים: 'ושמרתם את הדבר הזה'-… כי ממה שאמר הכתוב 'לחוק לך' בפני עצמו וחזר לומר 'ולבניך'… הרי זה מפרש שאינם שווים בדבר. 'לחוק לך' הוא כל האמור בעניין, 'ולבניך עד עולם'-פרטים מהעניין [שחיטת פסח]…" על מה בלשון הכתוב מבסס "אור החיים" את ההבחנה בין הציווי לדור יוצאי מצרים לבין הציווי לדורות הבאים? לפי "אור החיים", מהו הדבר שהדורת הבאים מצווים לשמור? |
|
הבושת
|
|
4 הלאש עיין בפסוק כ"ה. פתיחה דומה נמצאת גם בדברים, פרק י"ז, י"ד וגם בדברים פרק כ"ו, א'. מהי המשמעות .א תיתכלהה תועמשמה הנוש המבו ,תומוקמה תשולשב הלא תוחיתפ לש תפתושמה תיתכלהה של הפתיחה בדברים בפרק י"ז מזו שבפרקנו? עיין בפרושו של ראב"ע לפסוק כ"ה. כיצד ראב"ע מסביר את העובדא שישראל לא נצטוו .ב לעשות פסח במדבר (חוץ מפסח אחד)? היעזר בשמות י"ב, ח'. |
|
הבושת
|
|
5 הלאש עיין ברש"י לפסוק כ"ח, דיבור המתחיל "כאשר ציווה ה' את משה ואת אהרון", .א .הז קוספל ן"במרבו מהי הבעיה הסגנונית בפסוק שמיישבים רש"י ורמב"ן? לפי יישוב הקושי בידי רמב"ן, מה אפשר ללמוד על מעלתם של ישראל? עיין ברש"י לפסוק כ"ז, בדיבור המתחיל "ויקד העם". .ב מהי תכלית המעשה של העם, לפי רש"י? היכן רמוזה בפסוקים כ"א-כ"ח כלל אחת משלוש הבשורות שמזכיר רש"י? (צטט את לשון הכתוב.) |
|
הבושת ![]() |
פרק ראשון – פרק שלא נלמד ( 40נקודות)
|
|
הבושת
|
|
7-10 תולאשהמ שולש לע הנע
7 הלאש .(א"י קוספ) "ובונגת אל" הספרא ורש"י עוסקים בבעיות שונות של כפילות בענין "לא תגנבו". .א ( )1עיין בדברי הספרא שלפניך: .הלעהש תוליפכה תייעב תא בשיימ ארפסה דציכ ( .)2עיין בפירושו של רש"י, בדיבור המתחיל "לא תגנבו". .ושוריפב י"שר שמתשמ הבש (תודימ ג"ימ) הדימה תא ראב עיין בפסוק י"א ובדברי הגמרא שלפניך; .ב גמרא: "אמר שמואל אסור לגנוב דעת הבריות ואפילו דעתו של עובד כוכבים". (חולין צ"ד, א'). הסמ"ג ("ספר מצות גדול") מעיר שאין להקשות על דברי הגמרא האלה מדברי הפסוק,משום ש"לא תגנבו" אינו מתייחס ל"איש בעמיתו". ראיה לדבריו מביא הסמ"ג מפיסוק הטעמים. ?ארמגה ירבד תא הרואכל דגונ קוספב המ הסבר כיצד טעמי המקרא בפסוקינו מסייעים לסמ"ג ליישב את הקושיה. |
|
הבושת
|
|
8 הלאש "לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר" (פסוק י"ג). עיין ברש"י, בדיבור המתחיל "עד בקר", ובדברי הכתוב בדברים, כ"ד, ט"ו. .א לפי רש"י, מה ההבדל בין הנאמר בפרקנו לבין הנאמר באותו עניין בספר דברים, בעניין סוג השכיר ובעניין זמן הפרעון בעבור עבודתו? הסבר מה בלשון הכתוב רש"י מבסס את דבריו. רמב"ן בספר דברים כותב: .ב רמב"ן: "וטעם 'ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש'-על דרך הפשט ביאור ממה שנאמר בתורה (ויקרא י"ט, י"ג) 'לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר' כי דרך הכתובים לדבר בהווה, והמנהג לשכור הפועל ביום אחד, ולערב הוא יוצא טרם בא השמש. ויצווה הכתוב לפרעו ביומו בהשלים מלאכתו מיד, ושלא תבוא עליו השמש…ילמד אותנו בכאן, כי מה שאמר בתורה 'לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר' הכוונה בו שתפרענו ביומו, שאם לא תפרענו בצאתו ממלאכתו מיד, הנה ילך לביתו ויישאר שכרו אתך עד בקר וימות הוא ברעב בלילה…" במה שונה פירושו של הרמב"ן מפירושו של רש"י בעניין זמן הפירעון הנזכר בפסוק בויקרא? |
|
הבושת
|
|
9 הלאש עיין בפסוק י"ד. ."שרח ללקת אל" .א עיין ברש"י, בדיבור המתחיל "לא תקלל חרש", וברמב"ן. גם רש"י וגם רמב"ן קובעים שאסור לקלל כל אדם. מה בלשון הכתוב מביא את רש"י למסקנה זו? (ענה לאחר עיון בשמות, כ"ב, כ"ז). באיזו דרך מגיע רמב"ן (על פי הגמרא) לאותה מסקנה? הסבר. "ויראת מאלקיך". .ב עיין ברש"י בדיבור המתחיל "ולפני עור לא תתן מכשול" ובדיבור המתחיל "ויראת מאלקיך", וכן ברמב"ן. לפי באורו של רש"י את האזהרה "ויראת מאלקיך", על איזה מהציווים בפסוק מוסבת אזהרה זו? נמק את תשובתך. האם גם רמב"ן סבור כמו רש"י? הסבר את דבריך. |
|
הבושת
|
|
10 הלאש "בצדק תשפט עמיתך" (פסוק ט"ו). .א עיין ברש"י לפסוק ט"ו, בדיבור המתחיל "בצדק תשפט עמיתך". מהו ההבדל בין שני פירושיו של רש"י? לאיזה משני הפירושים אפשר להביא חיזוק מהציווים האחרים שבפסוק? .עודמ רבסה .(ז"י קוספ) "אטח וילע אשת אלו" .ב עיין ברמב"ן. יהמו ,ן"במרב אבומה סולקנוא שוריפ יפל ,"אטח וילע אשת אלו" לש תועמשמה יהמ המשמעות לפי פירושו של רמב"ן עצמו (מהמילים "ונכון בעיני")? |
|
הבושת
|
(תודוקנ 30) 'ב הדיחי ינש קרפ
|
|
תולאשהמ םיתש לעו 11-14 תולאשהמ םיתש לע :תולאש עבראבפרק זה עליך לענות על
.15-17
שאלה 14מיועדת לתלמידים בכיתות הניסוי, שלמדו את הסוגיה "הקריאה לשלום שים לב:
."המחלמב |
|
ענה על שתים מהשאלות ( 11-14לכל שאלה – 8נקודות)
11 הלאש עיין בדברים, י"ב, א'-ו'. "לא תעשון כן לה' אלקיכם" (פסוק ד'). .א יש פרשנים שקושרים פסוק זה לענין שלפניו, ויש פרשנים שקושרים פסוק זה לעניין שלאחריו. מהו הציווי שבפסוק אם נפרש שהוא קשור לעניין שלפניו, ומהו הציווי שבפסוק אם נפרש שהוא קשור לעניין שלאחריו? גם בסוף הפרק נאמר: "לא תעשה כן לה' אלקיך" (פסוק ל"א). על פסוק זה כותב .ב רמב"ן:"…ועתה בפרשה הזאת הזהיר 'לא תעשה כן לה' אלקיך'- לעבדו במקדשו [=בבית המקדש] בעבודות שלהם". עיין בפסוקים ל'- ל"א והסבר כיצד לומד רמב"ן את דבריו מהכתוב, ומהו הנימוק שנותנת התורה לציווי "לא תעשה כן…" (פסוק ל"א). |
|
הבושת
|
|
12 הלאש עיין בדברים, ט"ז י"ח- כ'. בקטע זה יש ציווים המופנים אל הדיינים, אל הממונה את הדיינים ואל בעלי הדין. "צדק צדק תרדף" (פסוק כ'). .א רש"י: "הלוך אחר בית דין יפה." ספורנו: "כשתיתן לך שופטים… בחר את היותר שופטי צדק…" ?י"שר יפל יוויצה הנפומ ימל כתוב למי מופנה הציווי לפי ספורנו, וציין ציווי נוסף בקטע, המופנה אל אותם אנשים. "ולא תקח שוחד כי השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים" (פסוק י"ט). .ב ".קדצ טופשל וליפא-'דחוש חקת אל' " :י"שר הסבר מה מביא את רש"י לפרש כך. |
|
הבושת
|
|
13 הלאש עיין בדברים , י"ט, א'-ג'. "…ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ ונשל הברזל מן העץ…" (פסוק ה').באר את המקרה .א המתואר בפסוק זה, וציין מהו הדבר ש"מצא את רעהו", לפי המקרה שתיארת. עיין בפסוק י' ובפסוק י"ג. .ב את מי מכנה הכתוב במילים "דם נקי" בפסוק י', ואת מי מכנה הכתוב במילים "דם נקי" בפסוק י"ג? נמק את תשובתך. |
|
הבושת
|
|
שאלה 14מיועדת לתלמידים בכיתות ניסוי, שלמדו את הסוגיה "הקריאה לשלום במלחמה.
14 הלאש עיין בדברים, כ', י- י"ח. רש"י ורמב"ן חלוקים בעניין הקריאה לשלום במלחמה. כתוב בקיצור שתי ראיות מהתנ"ך שמביא רמב"ן לשיטתו, ובאר כיצד מיישב אותן .א .י"שר תטיש יפל ם"ארה עיין במלכים א' פרק ט', ט"ו-כ"ב. .ב על מעשיו של שלמה, המתוארים בפסוקים כ'-כ"ב, כותב רמב"ן: (בדברים) "והעניין הזה ."ואשע הרותכ לאיזו בעיה הלכתית רומז רמב"ן בדבריו? האם בעיה זו קיימת גם לפי שיטת רש"י? נמק את תשובתך. |
|
הבושת
|
|
ענה על שתים מהשאלות ( 15-17לכל שאלה – 7נקודות)
15 הלאש עיין בשמואל ב, פרק י"ט. עיין בפסוקים ג'-ד' ובפסוקים י'-י"א. .א מיהו "העם" הנזכר בפסוק ג'? האם זהו אותו "העם" שבפסוק י'? הוכח את תשובתך מדברי העם שבפסוקים י'-י"א. בפסוקים מ"ב- מ"ד מוזכר ויכוח בין איש ישראל לאיש יהודה. .ב ( )1הסבר מהי הטענה של ישראל " עשר ידות לי במלך" (פסוק מ"ד ). ( )2הסבר מהי הטענה של ישראל "ומדוע הקלותני ולא היה דברי ראשון לי להשיב את מלכי" .(ד"מ קוספ) |
|
הבושת
|
|
16 הלאש עיין בישעיה מ"ד. .(א"כ קוספ)"…בקעי הלא רכז" .א מה נדרש עם ישראל לזכור, וכיצד מנמק הנביא את דרישתו זו? בפסוקים כ"ה-כ"ח הנביא מתאר את כוחו של ה' בעולם. .ב לפי פסוקים אלה, הסבר כיצד כוחו של ה' בא לידי ביטוי בקשר לנביאי ישראל, וכיצד כוחו בא .הרז הדובע ידבועל רשקב יוטיב ידיל |
|
הבושת
|
|
17 הלאש עיין בישעיה, נ"ח, א'-י'. בנבואה זו מופיעות דרישות מהעם שכוללות הן תיקון עוולות והן עשיית חסד. .א ציין שתי דרישות של הנביא לתיקון עוולות, ושתי דרישות של הנביא לעשיית חסד. כתוב את הפסוק המתאים לכל אחת מהדרישות. עיין בפסוקים א'-ג'. .ב רש"י " 'ודעת דרכי יחפצון' – חפצים לשאול הוראות לחכמים כאילו רוצים לקיימם." מה מביא את רש"י להוסיף את המילה "כאילו" בפירושו? לפי פירושו של רש"י, האם יש להוסיף את המילה "כאילו" גם בביטוי "קרבת אלקים יחפצון"? נמק את דבריך. |
|
הבושת
|
( תודוקנ 30) 'ג הדיחי ישילש קרפ
|
|
בפרק זה עליך לענות על ארבע שאלות:
על שתים מהשאלות 18-20ועל שתים מהשאלות .23- 21 ענה על שתים מהשאלות ( .20 – 18לכל שאלה – 8נקודות). 18 הלאש עיין באיוב י"ב א'-ו'. .('ד קוספ) "…היהא והערל קוחש" .א על אילו דברים של צופר מגיב איוב בדבריו אלה? בסס את דבריך על הכתוב. עיין בפסוק ו'. .ב מהו המצב שעליו מתלונן איוב בפסוק זה, ומהו המצב שעליו הוא מתלונן בפרק ט', כ"ג? |
|
הבושת
|
|
19 הלאש עיין באיוב, פרק י' פסוק ב' ובפרק י"א, פסוקים ה'-ו'. גם איוב וגם צופר מבקשים שה' יענה לאיוב וידבר אתו. .א למה מצפה איוב מדברי ה' אליו, ולמה מצפה צופר מדברי ה' לאיוב? בסס את תשובתך על .בותכה עיין בפרק ל"ח. .ב בפרק זה מדבר ה' עם איוב. האם דברי ה' לאיוב בפרק זה עונים על הציפיות של איוב, שציינת בסעיף א'? נמק את דבריך. |
|
הבושת
|
|
20 הלאש עיין באיוב ל"א. בפרק זה מזכיר איוב את התנהגותו לפני שבאו עליו הייסורים. ציין שתי מצוות שונות שאיוב נזהר בהן (אשר מוזכרות בעשרת הדיברות), והסבר כיצד .א הוא מנמק את הקפדתו בכל אחת מהן. בסס את דבריך על הכתוב. עיין בפסוק כ"ט ובפסוק ל"ג. .ב מאיזו התנהגות נזהר איוב בכל אחד מפסוקים אלה? במה התנהגותם של הצעירים, המתוארת בפרק ל', פסוקים א'-י', שונה מהתנהגותו של איוב ?ט"כ קוספב |
|
הבושת
|
|
ענה על שתים מהשאלות ( .21-23לכל שאלה – 7נקודות)
21 הלאש עיין בתהילים פ"ג. פעמיים מזכיר המתפלל במזמור את דברי האויבים. .א צטט את דברי האויבים בכל אחת מהפעמים, וכתוב מהי תכניתם לפי כל אמירה. עיין בפסוקים י"ז -י"ט. .ב ( )1במה שונה התפילה בעניין הגויים בפסוקים אלו (י"ז- י"ט) מהתפילה בעניין הגויים ?ז"ט- ד"י םיקוספבש ?'ו קוספ ,ט"ע קרפב ררושמה לש ותשקב המוד תוליפתה יתשמ וזיאל (2) הסבר את תשובתך. |
|
הבושת
|
|
22 הלאש עיין בתהילים ע"ג. .(ב"כ קוספ) "עדא אלו רעב ינאו" .א באיזה עניין מרגיש המתפלל שהוא "בער"? לפי פסוקים י"ז -כ' מהי ההבנה שאליה יגיע המתפלל ב"מקדשי אל"? בסס את דבריך על הכתוב. עיין באיוב, ה', ג'-ה'. .ב האם דברי אליפז בפסוקים אלה דומים להבנה שאליה מגיע המתפלל ב"מקדשי אל" בתהילים? נמק. |
|
הבושת
|
|
23 הלאש עיין ביהושע ז', א' -ט"ו. (א"י קוספ)"…לארשי אטח" .א :('א ,'ז ,עשוהי) ג"בלר "ונאמר… שהקיבוץ המתאחד [=כלל ישראל], ייתכן שיקרה בו בזולת [=בלי] עוול… בחטא האיש האחד… וזה כי הקיבוץ ההוא כמו איש אחד, והאיש ממנו הוא כמו איבר מאיברי איש ההוא, וכמו שכשיחלה איבר… מאיברי האדם ייזוק בו האדם ההוא בכללו, כן כשיחטא איש אחד מהקיבוץ ההוא יינזק בו כלל הקיבוץ.וכאן הותרו כל הספיקות…" ?התוא בשיימ אוה דציכו ,בשייל אב ג"בלרש בותכב היעבה יהמ גם בפרקנו (בפסוקים ד'- ט"ו) וגם בשמואל א (פרק ד', פסוקים א'- ד') נזכרת תגובה של .ב מנהיגי העם על כשלון במלחמה. מה משותף לתגובה בשני המקומות? ציין את הביטויים המתאימים מלשון הכתוב. הסבר מדוע בכל זאת יש הבדל בין שני המקומות בתוצאה הסופית של המלחמה. |
|
הבושת
|
| תובושת רחבמ |
|
1 הבושת ( )1חלוקה: פסוקים כ"א- כ"ד – פסח מצרים. .א פסוקים כ"ה- כ"ז – פסח דורות. או: פסוקים כ"א-כ"ג-פסח מצרים. פסוקים כ"ד-כ"ז – פסח דורות. ( .)2פסוק כ"ח שייך לפסח מצרים. נימוק: פסוק כ"ח עוסק בפסח שנעשה כבר על ידי בני ישראל והוא רק פסח מצרים. הקושי הוא בכפילות שבין "משכו" ו "וקחו". .ב יישוב הקושי: לפי המכילתא אין כפילות בין הציווים. הציווי "משכו" כוונתו להתרחק מעבודה זרה, והציווי "וקחו" כוונתו לדבוק בה' ובקיום מצוות הפסח. |
|
האבה הלאשה |
|
2 הבושת ( )1לדעת רבי יאשיה הציווי "משכו וקחו לכם" נאמר לישראל על ידי משה, ואילו לדעת .א רבי יונתן הציווי נאמר לישראל על ידי הזקנים. |
|
האבה הלאשה |
|
3 הבושת ( )1ההבנה המוטעית היא שהציווי לתת דם על המשקוף ועל שתי המזוזות מוסב גם לדורות. .א הבנה זו יכולה להסתמך על הסמיכות של פסוק כ"ד לשני הפסוקים שלפניו שעוסקים בנתינת |
|
האבה הלאשה |
|
4 הבושת המשותף – בכל שלש המצוות תחילת החיוב הוא עם כניסתם לארץ. .א השונה – בשני הפרקים בדברים החיוב אינו מיד לאחר הכניסה לארץ, אלא לאחר כיבוש הארץ .התקולחו לדעת ראב"ע ישראל לא נצטוו לקיים את קרבן הפסח במדבר כיון שהוא צריך להיאכל עם .ב מצות, ובמדבר היה להם רק מן, ולא היה להם מצות. |
|
האבה הלאשה |
|
5 הבושת הבעיה היא הכפילות – "ויעשו בני ישראל" ו"כן עשו". .א מעלתם של ישראל שקיימו את המצוות ה' בדקדקנות. תרושב .ולביקש תובוטה תורושבה לע 'הל האדוה איה הדיקה לש תילכתה ,י"שר יפל .ב הגאולה – "ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם", "בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל". בשורת ביאת הארץ – "והיה כי תבאו אל הארץ". בשורת הבנים – "לך ולבניך"; "כי יאמרו אליכם ."םכינב |
|
האבה הלאשה |
|
6 הבושת לא תגנבו – הציווי כולל גם את מי שרואה שגונבים ושותק. .א לא תכחשו – הציווי כולל גם את מי שיודע עדות לחברו ולא מעיד. לא תשבעו – הציווי כולל גם את מי שמשביע אחרים בטענת שקר. לא תעשו עוול במשפט – הציווי כולל גם את העדים. הרעיון המשותף לכל הציווים הוא שהאיסור אינו כולל רק את המעשה, אלא גם את השותף לו או המסייע בידו. לפי ראב"ע תכלית הזכרת שם ה' בשבועה היא שהנשבע רוצה לאמת את דבריו (כשם שה' .ב אמת כך דברי הנשבע אמיתיים). בשעה שאדם נשבע לשקר הוא מוכיח שגם מה שסמך עליו בשבועתו,דהיינו שם ה', גם הוא .עבשנה לש ותניחבמ תמא וניא |
|
האבה הלאשה |
|
7 הבושת ( .)1הספרא מציין כי בפרשתנו התורה עוסקת בציווי ואזהרה (בלאו), ואילו בפרשת משפטים .א .בנגה לע לטומה שנועב תקסוע הרותה |
|
האבה הלאשה |
|
8 הבושת לפי רש"י, בפרקנו התורה עוסקת בשכיר יום. זמן הפירעון שלו עד סוף הלילה. הביסוס: .א "לא תלין…עד בקר". בדברים עוסקת התורה בשכיר לילה . זמן הפירעון שלו הוא עד סוף היום. ."שמשה וילע אובת אלו…" :סוסיבה לדעת רמב"ן, זמן הפירעון צריך להיות תמיד מיד, בלי להמתין. לעומת רש"י, על פיו .ב הפירעון הוא עד סוף הלילה. |
|
האבה הלאשה |
|
9 הבושת רש"י מגיע למסקנה זו מתוך האזכור של המילה "בעמך" בשמות, שממנו הוא לומד .א שאסור לקלל את כל מי שבעם. מהפסוק בויקרא למדים .ברמב"ן (ע"פ הגמרא) מגיע למסקנה זו על-פי המידה בבניין א על הפשוטים והאומללים שבעם ("חרש") ומהפסוק בשמות למדים על החשובים ("אלוקים…ונשיא") – מתוך כך למדים בבניין אב על כל אדם שאסור לקללו. ."רוע ינפל" יוויצה לע קר תבסומ הרהזאה י"שר יפל .ב נימוק: לפי דעת רש"י "ויראת מאלוקיך" משמעו שהוא יודע את מחשבותיך וזה נחוץ רק באיסור של לפני עור, שאתה נותן לו עצה שאינה הוגנת. אבל בקללת חרש, החטא – הקללה, גלוי לכל ואין צורך להזהיר בו "ויראת מאלוקיך". רמב"ן אינו מפרש כך. נימוק: לפי רמב"ן האזהרה מוסבת על שני הלאווים – "לא תקלל חרש" ."רווע ינפל" לעו |
|
האבה הלאשה |
|
10 הבושת ההבדל בין הפירושים – למי פונה הכתוב. לפי פירוש א' לשופט, לפי פירוש ב' לכל אדם. .א שוריפ יפל ,רשוי איה התועמשמ 'א שוריפ יפל – "קדצ" הלימה תועמשמב אוה לדבהה :וא .תוכז איה התועמשמ 'ב אפשר להביא חיזוק לפירוש הראשון, כיוון שכל הציווים האחרים מתייחסים לשופט ולא לכל .םדא לפי פירוש אונקלוס – המשמעות היא שעליך להוכיח את חברך כדי שלא תיענש (אם לא .ב .(ונחיכות לפי רמב"ן – המשמעות היא שלא תשמור את החטא של חברך ואת שנאתך אליו בליבך .(וישעמ לע רפכל לכוי אל זאש) |
|
האבה הלאשה |
|
11 הבושת אם הציווי קשור לעניין שלפניו – הציווי בפסוק הוא שלא למחוק את שם ה'.או: שאסור .א לנתץ אבן ממזבח ה'. אם הציווי קשור לעניין שאחריו – הציווי בפסוק הוא שלא להקריב קורבנות מחוץ לבית .שדקמה רמב"ן מסיק את דבריו מפסוק ל' "איכה יעבדו הגויים את אלוהיהם ואעשה כן גם אני"? .ב כוונת דבריהם היא לעבוד את ה' בסוגי העבודות שהגויים עובדים לאלילים. ההנמקה שנותנת התורה היא שכל מעשי הגויים נחשבים לתועבה בעיני ה', ולכן אין לעשותם .'הל |
|
האבה הלאשה |
|
12 הבושת לפי רש"י הציווי מופנה לבעלי הדין. .א לפי ספורנו הציווי מופנה לממני הדיינים. הציווי הנוסף: "שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך" (כלומר, הציווי למנות שופטים בכל מקום בארץ ישראל). רש"י מפרש כך בגלל הכפילות עם "לא תטה משפט" שבתחילת הפסוק. .ב או: מתוך ההנמקה שנאמרת בתורה "כי השוחד יעור עיני חכמים", ואם הכתוב היה עוסק בשוחד שניתן כדי להטות משפט לא היה צורך בהנמקה זו. |
|
האבה הלאשה |
|
13 הבושת שתי דרכים לתאר את המקרה (יש לציין אחת האפשרויות): .א .1האדם שבא לחטוב עצים הניף את הגרזן כדי לכרות את העץ, והברזל (של הגרזן) נשמט מן .וגרהו ורבחב עגפ לזרבו ,ולש תקה .2האדם שבא לחטוב עצים, הניף את הגרזן כדי לכרות את העץ, והגרזן התיז חתיכה מן העץ והיא פגעה בחברו והרגתו. – "אצמו" הלימה לפי פירוש ,1מתייחסת לברזל של הגרזן אשר מצא את רעהו והמיתו. לפי פירוש ,2מתייחסת לחתיכת העץ שהתבקע והיא שמצאה את רעהו והמיתה אותו. בפסוק י' – "דם נקי" מכונה הרוצח בשגגה. .ב ירע השרפה תילכת לש רבסה הזו ,הגגשב חצורב קסוע יוטיבה עיפומ ובש רשקהה :קומינ מקלט – כדי שלא ישפך דם נקי של הרוצח בשגגה שאינו חייב מיתה. בפסוק י"ג – "דם נקי" הוא הנרצח. נימוק: כיון שהקטע עוסק ברוצח במזיד, ולא ייתכן שהוא יקרא "דם נקי". |
|
האבה הלאשה |
|
14 הבושת :ן"במר לש תויארה .א .1מסיחון – משה קרא לו לשלום למרות שהיה אמורי. .2מהגבעונים – הכתוב אומר שה' חיזק את לבם של העמים שלא ישלימו עם ישראל ומשמע שאם היו משלימים כמו הגבעונים – היו נענים בחיוב על-ידי ישראל. :ם"ארה יפל בושייה .1בסיחון רק רצו לעבור ולא לכבוש ואז מותר לקרוא לשלום גם לדעת רש"י. .2כוונת הכתוב שה' נתן בלבם שלא יסכימו להפסיק לעבוד ע"ז ולקבל שבע מצוות בני נח, אבל לו היו מסכימים, מותר לקרוא להם לשלום גם לדעת רש"י. הבעיה – אצל שלמה נזכר שהיו אמורים ויבוסים בין עבדיו, וכיצד קיימם? .ב |
|
האבה הלאשה |
|
15 הבושת ה"עם" בפסוק ג' הם אנשי דוד שהלכו עמו בזמן המרד. .א לא! "העם" בפסוק י' הם עשרת השבטים שהיו עם אבשלום בזמן המרד. ההוכחה היא מפסוק י"א בו הם מזכירים במפורש שמשחו את אבשלום למלך עליהם. ( )1ישראל טוענים שהם עשרת השבטים, ולכן יש להם כביכול עשרה חלקים בדוד. .ב ( )2הטענה היא שישראל היו הראשונים לבקש מדוד לשוב לפני שיהודה ביקשהו. |
|
האבה הלאשה |
|
16 הבושת העם נדרש לזכור את אפסות האלילים של הגויים (לא יתפתה ללכת אחריהם). .א או: העם נדרש לזכור שעבד בעבר ע"ז, ואף על-פי-כן ה' אוהבו (על-פי ראב"ע). הנביא מנמק את דרישתו בכך שישראל הם עבדי ה'. בקשר לנביאי ישראל הדבר בא לידי ביטוי בכך שה' יכול לקיים את דברי הנביאים (שבבל .ב .'ה תוחילשב שרוכ ידי-לע ולאגיי לארשיו ברחית לגבי עובדי עבודה זרה, ה' מבטל את מחשבות בני אדם ואינו נותן להם להוציאם לפועל. |
|
האבה הלאשה |
|
17 הבושת תיקון עוולות: .א –לשחרר את הנדכאים או את העבדים – "ושלח רצוצים חפשים" (פסוק ו'). –לבטל את עיוות הדין או: לבטל את השעבוד מעל הכבושים תחתיך (מלשון מוט, עול)- "וכל .('ו קוספ) "וקתנת הטומ –להפסיק לריב ולהכות זה את זה – "הן לריב ומצה תצומו ולהכת באגרף רשע" (פסוק ד'). :דסח תיישע –תמיכה בזולת, סיוע וצדקה – "פרס לרעב לחמך" (פסוק ז') "ותפק לרעב נפשך ונפש נענה .('י קוספ) "עיבשת –תמיכה בעניים – "כי תראה ערום וכיסתו"(פסוק ז'). "ומבשרך אל תתעלם" (פסוק ז), רש"י מוסיף את המילה "כאילו" כיוון שמפסוקים אחרים נראה שהם חוטאים, וכיצד .ב אומר עליהם הנביא שהם דורשים את ה'? לדעת רש"י הם מעמידים פנים כאילו הם רוצים .'ה תווצמ תא תעדל גם את הביטוי "קרבת אלוקים יחפצון" יש לפרש עם המילה "כאילו". נימוק: מפני שהוא מתייחס לאותם האנשים באותו עניין. |
|
האבה הלאשה |
|
18 הבושת .בויא יפלכ ונווכ רשא רפוצ לש געלה ירבד לע ביגמ בויא .א הביסוס: "בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלים".(י"א, א') או: "ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך" (י"א, ד'). או: "ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד" (י"א, י"ב). המצב שעליו מתלונן איוב בפסוק ו' הוא של רשע וטוב לו, ואילו בפרק ט' על מצב של צדיק .ב .ול ערו |
|
האבה הלאשה |
|
19 הבושת .('ב ,'י) "ינבירת המ לע ינעידוה" .שנוע ול עיגמ (המ לע וא) עודמ ול ריבסי 'הש הפצמ בויא .א וצופר מצפה שה' יודיע לאיוב שאין מקום לתלונתו, כיון שייסוריו באו לו כעונש. "ודע כי ישה לך ה' אלוה מעונך" (י"א, ו'). כיון שה' אינו .אל :תחא תורשפא .ב ריהבמ קר אלא] ותוא שינעמ אוה עודמ בויאל ריבסמ ול .[ותנבה תלוכימ הלעמל איה 'ה תגהנהש אפשרות אחרת: אפשר לראות בדברי ה' מענה לצפיותיו של איוב בכך שה' מבהיר לו שהנהגתו .ותנבה תלוכימ הלעמל איה |
|
האבה הלאשה |
|
20 הבושת יש לציין שתי מצוות: .א .1ענייני זנות "אם נפתה לבי על אשה" (ט'). ההנמקה היא שזו "זימה עוון פלילי" או: כי הם מזיקים מאד: "אש היא עד אבדון תאכל". או: שהוא מפחד מהעונש: "ומה אעשה כי יקום .(ד"י קוספ) "לא .2ענייני עבודה זרה "אם שמתי זהב כסלי" (כ"ד). ההנמקה כי בכך הוא כופר בה' "כי כחשתי .(ח"כ) "לעממ לאל .ולשכנ ויביואשכ חמש אל – ט"כ קוספב בויא רהזנ הנממש תוגהנתהה .ב בפסוק ל"ג – אינו מסתיר את עוונותיו ומודה עליהם. בהתנהגות הצעירים בפרק ל', אנו מוצאים מצב הפוך – אותם צעירים לועגים למצבו הקשה .בויא לש |
|
האבה הלאשה |
|
21 הבושת (" )1לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד" (פסוק ה') – התכנית שלהם להשמיד את .א עם ישראל . (" )2נרשה לנו את נאות אלוקים" (פסוק י"ג) – התכנית שלהם לרשת את בית המקדש ולהרוס .ותוא או: התכנית שלהם לכבוש את ארץ ישראל. ( )1התפילה בפסוקים י"ז-י"ט עוסקת בבקשה של עונש רוחני או של עונש רגשי, היינו .ב לגרום להם להרגיש בושה בתכניותיהם עד אשר יגיעו להכרה בה'. לעומתה התפילה שבפסוקים י"ד-ט"ז עוסקת בבקשה לעונש פיזי. ( )2התפילה בפרק ע"ט דומה לתפילה הראשונה (בפסוקים י"ז-י"ט). ההסבר: בשתי התפילות הדגש של המשורר הוא על הצורך ועל החשיבות של לדעת את ה'. |
|
האבה הלאשה |
|
22 הבושת .ול בוטו עשר תלאשב "רעב" אוהש שיגרמ ללפתמה .א .ינמז אוה עשרל בוטהש לא ישדקמב לבקל לוכי אוהש הנבהה ביסוס: "איך היו לשמה כרגע" (י"ט) או "כחלום מהקיץ ה' בעיר צלמם תבזה" (כ'). דברי אליפז דומים לתשובה הניתנת בתהילים. הדמיון הוא בכך שבשני המקומות מתוארת .ב .תפלוחו תינמז החלצהכ עשרה תחלצה |
|
האבה הלאשה |
|
23 הבושת הבעיה היא: כיצד קורה שאדם אחד חוטא וכל ישראל נענשים? .א התשובה – היחיד והעם מחוברים כאיבר לגוף, וכשהיחיד חוטא – כל הציבור נענש. המשותף – בשני המקומות תולים זקני העם את הסיבה לכישלון ביחס ה' אליהם .ב ומתלוננים על כך ועושים חשבון נפש. ביהושע: "למה העברת …את העם הזה את הירדן לתת אותנו ביד האמורי…" (פסוק ז'). .('ג קוספ) " 'ה ונפגנ המל" לאומשב ההסבר – ביהושע עשו תשובה והסירו את החוטא שהוא סיבת הכישלון. בשמואל הם לא עשו תשובה, אלא רק הביאו את ארון ה' למחנה וקיוו שיצילם מיד פלישתים, ולכן הובסו לבסוף. |




