קיץ תשנ"ח (כולל פתרונות)

2יחידות לימוד לנבחנים המשלימים ל – 5יח"ל

1 הלאש
בפרק י"ז יש שני חלקים.
עיין בפירושיהם של רש"י ושל ספורנו לפסוק ח'.
הסבר את הקשר בין שני חלקי הפסוק, לפי רש"י ולפי ספורנו..א


.'ד-'א ,ז"ט ,תומש עיין בפסוק ב' בפרקנו, בדברי רמב"ן בקטע המסומן ( )1וב.ב

במה אופי התלונה על הלחם שונה מאופי התלונה על המים לפי רמב"ן, וכיצד שוני זה בא לידי
ביטוי בלשון הכתוב?

2 הלאש

עיין בפסוק ב' ובפירושו של ראב"ע בקטע המסומן. .א

לדעת ראב"ע היו בעם המתלונן שתי כתות.
מהכתות להתלונן? איזה ביסוס בסגנון הכתוב אפשר למצוא לדעתו של תחא לכ עינה המ
ראב"ע, שהיו בעם שתי כתות?

עיין בפסוק ב' וברמב"ן, בקטע המסומן ()2.ב

מדוע משה בתגובתו מוסיף את המילים "מה תנסון את ה' ", לפי רמב"ן?
האם גם לדעת רמב"ן היו בעם המתלונן שתי כתות? נמק את תשובתך.

.('ד קוספ) " 'ה לא השמ קעציו" .ב

:('ו השרפ ,חלשב) אתליכמ

(" )1ועל נסתם את ה' " (פסוק ז').ב

:לאנברבא לאוש וז העיבק לע

עיין בפסוק י"ב ובפירושיהם של ראב"ע ושל רש"י, בקטעים המסומנים..ב

?וירבדב בשיימ ע"בארש ינושלה ישוקה והמ
?י"שר לש ושוריפב הז ישוק בשוימ דציכ

עיין בפסוקים ט'-ט"ו..ב

, י"ט, א' על הנאמר בפרקנו בפסוק י' ביחס לקביעת זמן םירבדב הרותה הפיסומ המ (1)
?הז עטקבש הווצמה לש בויחה
,ו"ט ,רבדמב( )2במה שונה זמן החיוב של מצוות חלה מזמן החיוב של מצווה זו? ענה על פי
י"ח ועל פי דברי רש"י שלהלן:

7 הלאש

עיין בפסוק י"ד וכן בפירושיהם של רש"י (בקטע המסומן) ושל רמב"ן (בקטעים המסומנים ( )1
.((2) -ו
מהו הקושי שמיישבים רש"י ורמב"ן, וכיצד מיישב כל אחד מהם את הקושי?.א


.ג"מ-א"מ ,'ד ,םירבד עיין בפסוקים י"ג-י"ד וב.ב

:ירפס

עיין בדברי חזקוני:.ב

:ינוקזח

ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם" (פסוק כ"ז)..ב

:ןלהלש (תומשעיין בפירושו של רש"י לפסוק זה ובפירושו של ראב"ע (בפירושו לספר

.'ל – ח"כ ,א"כ ,תומשב ןייע .ב

:ע"באר בתוכ תומשב 'ל קוספ לע

עיין בפסוק ב' ובפסוק ח'..ב

.ז"ט-'א ,ב"י ,תומש סתירות לכאורה, בין הכתוב בפסוקים אלה לבין הכתוב ביתש ןייצ
.הלא תוריתס בשייל רשפא דציכ רבסה

:חישמה תומיל סחייתמ 'ו קוספש בתוכ ן"במר .ב

.(ז"ל קוספ) "וב ויסח רוצ ומיהלא יא רמאו" .ב

לע ."ביואה רמאו" וא דרכים: "ואמר הקב"ה" יתשב הז קוספ שרפל רשפאש בתוכ י"שר
תחא לכ מהדרכים, ומה הכתוב רוצה לומר לפי תחא לכ יפל "רוצ" יוניכה בסומ ימ
?םיכרדהמ

14 הלאש

.ח"י-'י ,'כ ,םירבדב ןייע
:א"ע ,'ו ,תיעיבש ימלשורי .א

"דאמר ר' שמואל: שלוש פרסטיגיות [=איגרות] שלח יהושע לארץ ישראל… מי שהוא
רוצה להיפנות – יפנה, להשלים – ישלים, לעשות מלחמה – יעשה מלחמה".
כיצד אפשר לבאר את דברי הירושלמי לפי שיטת רמב"ן בעניין הקריאה לשלום וכיצד אפשר
לבארם לפי שיטת רש"י?

.ז"כ-א"כ ,'ט ,עשוהיב ןייע .ב

, כ', י"א בהסדר שעורכים םירבדהסבר, לפי שיטת רמב"ן, כיצד מתקיים ציווי התורה ב
יהושע והנשירים עם הגבעונים, הנזכר בקטע זה.
לפי שיטת רמב"ן, מה הפסידו הגבעונים בזה שבאו בדרך של הערמה, ולא גילו את מצבם
?יתימאה

.'ט ,ב"י קרפ ,ב לאומשבו א"כ ,ב"כ קרפ ,א לאומשב ןייע .ב

, כ"ב, בקשר להריגת כוהני נוב) ועל דברי נתן לדוד א לאומשב) דודל רתיבא ירבד לע
, י"ב, בקשר להריגת אוריה) כותב רד"ק בשם חז"ל:ב לאומשב)

"הלוא הבינותם מוסדות הארץ" (פסוק כ"א)..ב

:ק"דר

עיין בפסוקים י"ד-י"ז..ב

המצבים המנוגדים המתוארים בפסוק י"ד, ומה הנביא רוצה להביע ינשמה הם
?םתועצמאב
איזה משני המצבים בא לידי ביטוי בפסוקים ט"ז-י"ז? נמק את דבריך.

מה בדברי איוב בפסוקים י"ד-כ"ז עשוי היה להוביל ליחס זה של הרעים? בסס את .ב

דבריך על הכתובים.

עיין בפסוקים כ'-כ"ב..ב

.'כ קוספב דדלב לש ותעיבק תא רבסה (1)
( )2לדעת רלב"ג, יש קשר בין פסוקים כ'-כ"ב לבין פסוקים א'-ז'.
לפי דעתו של רלב"ג, מה צריך איוב לעשות כדי שיתקיים בו האמור בפסוקים כ"א-כ"ב?

"… כי אל דברתם אלי נכונה…" (פסוק ח')..ב

:י"שר

21 הלאש

במזמורים ע"ט ופ"ג בתהלים מתואר יחסם של העמים לישראל ולה'.
םיקוספ ינש מהמזמורים? (ציין דחא לכ במה בא לידי ביטוי יחס העמים לישראל ב.א

מכל מזמור) לשם מה מתאר המשורר את יחס העמים לה' במזמורים אלה?

.ו"ל-ו"כ ,ב"ל ,םירבדב יןיע .ב

הסבר את הקשר בין מצבו של עם ישראל לבין יחס העמים לה' לפי פסוקים אלה.
.םירבדלאיזו תוצאה מביא קשר זה? בסס את דבריך על הכתוב ב

22 הלאש

.'כ-'ט ,ב"כ עשוהיב ןייע
מהי הבעיה המתעוררת מהשוואת דברי פנחס והנשיאים לשניים וחצי השבטים עם .א

ינש פרק כ"ד בעניין הגמול? בסס את תשובתך על הפסוקים המתאימים בםירבדב רמאנה
.תומוקמה

:בתוכ ח"י קוספל ושוריפב ג"בלר .ב

עיין בפסוקים ה'-ז' ובדברי רלב"ג: .ב

וליאו ,לארשי ינבל רסחש המ לע תמוערתב תדקוממ (ז"ט ,תומש התלונה על הלחם (ב.ב

התלונה על המים ממוקדת במריבה עם משה ועם אהרון.
"הבירמ" הלימב שומישה לומ ז"ט ,תומשב "הנולת" הלימב שומישה אוה בותכב יוטיבה
.ונלש קרפב

לדעת רמב"ן, משה מפרש לבני ישראל שמשמעות המריבה שהם עושים היא לנסות ה'. .ב

לפי רמב"ן, הייתה רק כת אחת, "מה תנסון" מפרש את "מה תריבון", ואינו מציין כת אחרת.

לפי המכילתא הצעקה היא תפילה (של משה על ישראל) או לימוד סנגוריה עליהם, ואילו .ב

לפי רש"י הצעקה הייתה תלונה (הוצאת לעז על העם).

( )1שאלת אברבנאל: מדוע משה רואה בכך ניסיון, הרי באמת לא היה להם מים ובקשת .ב

המים שלהם הייתה חיונית.
( )2אפשר לבסס את דברי רמב"ן על המילים: "… היש ה' בקרבנו אם אין".
היישוב לשאלת אברבנאל: בקשתם נחשבת ניסיון משום שהתנו את המשך אמונתם בה'
באספקת המים.

הקושי הלשוני: כיצד ייתכן שהמילה "ויהי" (בלשון יחיד) מתייחסת למילה "ידיו" .ב

(בלשון רבים).
כיצד ייתכן שהמילה "אמונה" (בלשון יחיד) מתיחסת למילה "ידיו" (בלשון רבים).:וא

"הנומא" הלימה :וא .וידיל אלו השמל תסחיתמ "יהיו" הלימה :י"שר לש בושייה

.וידיל אלו השמל תסחיתמ

היא שהחובה לקיים את המצווה היא רק לאחר ירושת הארץ םירבדב תפסותה (1) .ב

.התבישיו
( )2זמן החיוב של מצוות חלה מתחיל מרגע שעברו את הירדן, כלומר, ממש עם כניסתם לארץ.

אפשר היה לחשוב כי שש ערי המקלט מופיעות בפרקנו נוספות על הערים שהבדיל משה. .ב

.ןהב תולולכהמסקנה היא שהן
הספרי מגיע למסקנה זו מתוך שהתורה כותבת שש ערי מקלט וטורחת לפרש שלוש מעבר
לירדן ושלוש בארץ כנען, על כורחך שהשלוש שמעבר לירדן (אלה שהבדיל משה) כלולות בתוך
.ששה

לכאורה אזכור דין כלי הברזל מיותר, משום שאם מתחייבים מיתה על הריגה :היעבה .ב

בכלי עץ או בכלי אבן קל וחומר שיתחייבו מיתה על הריגה בכלי ברזל.
התורה מציינת בפירוש "כלי ברזל" כדי ללמדנו שאף על פי שהדין יכול היה :בושייה

להילמד מקל וחומר, לא היו הורגים את מי שרצח בכלי ברזל רק מכוח הלימוד בקל וחומר,
לפי שאין עונשין מן הדין.

"לו" – לפי רש"י הכוונה לרוצח, ולפי ראב"ע הכוונה לגואל הדם..ב

אין הבדל הלכתי ביניהם: לדעת שניהם, אם הרג גואל הדם את הרוצח שיצא מעיר מקלט –
.רוטפ אוה

צריך לקחת כופר.תומשב :אוה יתכלהה לדבהה .ב

בפרשתנו נאמר שאפשר שקרבן פסח יכול להיות מצאן ובקר, :'ב קוספב הריתסה (1) .ב

נאמר שהקרבן צריך להיות רק מן הצאן.תומשב וליאו
היישוב: האזכור של הבקר בפרשתנו מתייחס לקרבן חגיגה ולא לקרבן פסח.
תומש בפרשתנו נאמר שצריך לאכול מצה שישה ימים, ואילו ב:'ח קוספב הריתסה (2)
נאמר שצריך לאכול מצה שבעה ימים.
שישה ימים אוכלים מן התבואה החדשה, ושבעה ימים מהתבואה הישנה.:בושייה

שמכאן למדים שאין חובה לאכול מצה כל שבעה, אלא ביום הראשון בלבד.:וא

( )1לפי הפירוש "ואמר הקב"ה" – צור הוא כינוי לע"ז. ה' מקנטר את עם ישראל; היכן .ב

האלילים שישראל בטחו בישועתם?
( )2לפי הפירוש "ואמר האויב" – צור הוא כינוי לקב"ה: האויב מקנטר את עם ישראל שנוצח
על ידו: היכן ה' אלוקיהם שאמור היה להצילם?

לדעת רמב"ן בכך שהגבעונים הופכים לחוטבי עצים ושואבי מים יש משום מילוי של .ב

הצווים שבתורה למס ולעבדות. הגבעונים הפסידו בהערמה שלהם בכך שלא אפשרו להם
אלמלא :ואלהיות ל"מס עובד" סתם אלא הפכו לחוטבי עצים ולשואבי מים (על פי רד"ק).
ההערמה שלהם היו נפטרים במס קל ובעבדות סמלית, ובגלל הערמתם נאלצו לעבוד בגופם
.(ג"בלר יפ לע) תושק תודובע

( )1הפנייה מופנית אל עובדי עבודה זרה, שיבינו ממוסדות הארץ שהקב"ה הוא בורא .ב

העולם ומנהיגו.

( )2בפסוק כ"א הנביא מפנה את עובדי העבודה הזרה ללמוד ממוסדות הארץ, מהיווצרותה של
הארץ, ובפסוק כ"ו הוא מפנה אותם ללמוד מן השמים "שאו מרום עיניכם".
הוספת הדברים שבפסוק כ"ו משלימה את האמור בפסוק כ"א – היקום כולו, הארץ וגרמי
השמים, הם מקור להבנה שהקב"ה בורא את העולם ומנהיגו.

האשמותיו את הרעים בבגידה (פסוק ט"ו); בחנופה לה' (פסוק כ"א); בעיוות דין או .ב

בפגיעה בחלשים (פסוק כ"ז), וכן דברי הלעג כלפי הרעים (פסוקים כ"ה-כ"ו).

הרעים מואשמים בכך שבמקום לנחם את איוב הם מקניטים אותו..ב

בפרק י"ג איוב מאשים את רעיו בכך שהם "טופלי שקר" או שהם נושאים פנים לה', ומדברים
אלה משתמע שדבריהם אכן הקניטו אותו.

הקשר הוא: שהניצחון של הגויים על ישראל גורם לחילול ה'..ב

התוצאה: ה' לא ייתן לגויים להכרית את ישראל או: ה' ינקום בגויים.
הביסוס: "אמרתי אפאיהם" "לולי כעס אויב אגור" ו"פן יאמרו ידנו רמה ולא ה' פעל כל
זאת", "כי ידין ה' עמו…".