קיץ תשנ"ח (כולל פתרונות)

פברואר 23, 2010 · בית

בחינת בגרות בתנ"ך לבתי ספר דתיים
שאלון מס' – 2212קיץ תשנ"ח, 1998


2יחידות לימוד לנבחנים המשלימים ל – 5יח"ל

פרק ראשון – פרק שלא נלמד ( 40נקודות)


שמות יז (לתלמידי בתי הספר התיכוניים)


.5-2 תולאשהמ שולש לעו (!הבוח) 1 הלאשעיין בפרק ובמפרשיו. ענה על

(הבוח) 1 הלאש לע הנע

1 הלאש
בפרק י"ז יש שני חלקים.
עיין בפירושיהם של רש"י ושל ספורנו לפסוק ח'.
הסבר את הקשר בין שני חלקי הפסוק, לפי רש"י ולפי ספורנו.


.'ד-'א ,ז"ט ,תומש עיין בפסוק ב' בפרקנו, בדברי רמב"ן בקטע המסומן ( )1וב

במה אופי התלונה על הלחם שונה מאופי התלונה על המים לפי רמב"ן, וכיצד שוני זה בא לידי
ביטוי בלשון הכתוב?


הבושת


.5-2 תולאשהמ שולש לע הנע


2 הלאש

עיין בפסוק ב' ובפירושו של ראב"ע בקטע המסומן.

לדעת ראב"ע היו בעם המתלונן שתי כתות.
מהכתות להתלונן? איזה ביסוס בסגנון הכתוב אפשר למצוא לדעתו של תחא לכ עינה המ
ראב"ע, שהיו בעם שתי כתות?

עיין בפסוק ב' וברמב"ן, בקטע המסומן ()2

מדוע משה בתגובתו מוסיף את המילים "מה תנסון את ה' ", לפי רמב"ן?
האם גם לדעת רמב"ן היו בעם המתלונן שתי כתות? נמק את תשובתך.


הבושת



3 הלאש

"עבר לפני העם…" (פסוק ה').

עיין ברש"י (בד"ה "עבור") ובספורנו (בד"ה "עבור").
לשם מה ה' אומר למשה "עבר לפני העם" לפי רש"י, ולשם מה הוא אומר זאת לפי ספורנו?
עיין בראב"ע (בד"ה "ויאמר")
לאיזה מהפירושים קרוב פירושו של ראב"ע? נמק.

.('ד קוספ) " 'ה לא השמ קעציו"

:('ו השרפ ,חלשב) אתליכמ

'ויצעק משה אל ה' ' – להודיע שבחו של משה, שלא אמר משה: הואיל והם מדיינין

[מתווכחים] עמי איני מבקש עליהם רחמים, אלא – 'ויצעק משה אל ה' '".

?'ה קוספל י"שר יפל "השמ קעציו" שוריפ המו ,אתליכמה יפל "הקעצ"ה תועמשמ המ

הבושת



4 הלאש

עיין בפסוק ז'.
עיין בראב"ע בקטע המסומן.

הסבר מהו הכלל בלשון הקודש שראב"ע מביא בפירושו, ואיזו בעיה סגנונית בפסוק הוא
.הז ללכ יפ לע בשיימ

(" )1ועל נסתם את ה' " (פסוק ז')

:לאנברבא לאוש וז העיבק לע

"ולמה קרא זה ניסיון, והיא היתה שאלה ובקשה ראויה והכרחית?"

.לאנברבא לש ותלאש תא רבסה
:ןלהלש (םירבד( )2עיין בדברי רמב"ן (מתוך פירושו לספר

"… כי הכוונה… כך היתה, שאם יראו שה' יתן להם מים בנס מאתו, ילכו אחריו
במדבר; ואם לא, יעזבוהו…".

על אילו מילים בפסוק ז' אפשר לבסס את דברי רמב"ן, וכיצד אפשר ליישב את שאלת
?הלא ן"במר ירבד יפ לע לאנברבא

הבושת



5 הלאש

עיין בפסוק ט'.

הברייתא (ביומא נ"ב, ע"א) מונה את המילה "מחר" שבפסוקנו עם "חמש מקראות בתורה
שאין להם הכרע", דהיינו, שאין הכרע אם לצרף את המילה למשפט שלפניה או למשפט
.הירחאלש
.תויורשפאהמ תחא לכ יפל קוספה תא שרפ
לאיזו אפשרות מסייע פיסוק הטעמים? נמק את תשובתך.

עיין בפסוק י"ב ובפירושיהם של ראב"ע ושל רש"י, בקטעים המסומנים.

?וירבדב בשיימ ע"בארש ינושלה ישוקה והמ
?י"שר לש ושוריפב הז ישוק בשוימ דציכ


הבושת

 

פרק ראשון – פרק שלא נלמד


(תוינוכיתה תובישיה ידימלתל) הל רבדמב

.10-7 תולאשהמ שולשעיין בפרק ובמפרשיו, ענה על שאלה ( 6חובה!) ועל

.(הבוח) 6 הלאש לע הנע



6 הלאש

.ה"ל ,רבדמבב ןייע
מהו הנושא של פסוקים א'-ט"ו? תן כותרת לנושא.

מהו הקשר בין פסוקים א'-ט"ו לבין המשך הפרק?

עיין בפסוקים ט'-ט"ו.

, י"ט, א' על הנאמר בפרקנו בפסוק י' ביחס לקביעת זמן םירבדב הרותה הפיסומ המ (1)
?הז עטקבש הווצמה לש בויחה
,ו"ט ,רבדמב( )2במה שונה זמן החיוב של מצוות חלה מזמן החיוב של מצווה זו? ענה על פי
י"ח ועל פי דברי רש"י שלהלן:

"'בבאכם אל הארץ' – משונה ביאה זו מכל ביאות שבתורה… אבל זו נאמר בה:
'בבואכם' – משנכנסו בה ואכלו מלחמה, נתחייבו בחלה".


הבושת


.10-7 תולאשהמ שולש לע הנע


7 הלאש

עיין בפסוק י"ד וכן בפירושיהם של רש"י (בקטע המסומן) ושל רמב"ן (בקטעים המסומנים ( )1
.((2) -ו
מהו הקושי שמיישבים רש"י ורמב"ן, וכיצד מיישב כל אחד מהם את הקושי?


.ג"מ-א"מ ,'ד ,םירבד עיין בפסוקים י"ג-י"ד וב

:ירפס

"'והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה' – עם הראשונות [=שהבדיל משה]. אתה
אומר עם הראשונות או אינו אלא חוץ מן הראשונות? כשהוא אומר 'את שלש הערים
תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען' [הווי אומר עם הראשונות]…".

מה אפשר היה לחשוב בקשר למספר ערי המקלט, ומהי המסקנה בעניין זה? הסבר כיצד לומד
זאת הספרי מלשון הכתובים.

הבושת



8 הלאש

עיין בפסוקים ט"ז-י"ח.
עיין בפירוש רש"י לפסוק ט"ז.

חיכומ י"שר דציכו ,גגושמה יכול היה להביא למחשבה שפסוקים אלה עוסקים בהורג ב
?דיזמשהפסוקים עוסקים ברוצח ב

עיין בדברי חזקוני:

:ינוקזח

"ואם בכלי ברזל הכהו למה נאמר, אם משהכהו באבן או בעץ חייב, בברזל לא כל שכן,
אלא לכך נאמר ואם בכלי ברזל הכהו, ללמדך שאין עונשין מן הדין [=מקל וחומר]"

מהי הבעיה בפסוקים ט"ז-י"ח שחזקוני מיישב בדבריו, וכיצד הוא מיישב אותה?

הבושת



9 הלאש

עיין בפסוקים ו'-ז'.

(דף י', עמוד א') מבחינה בין שני סוגים של ערי מקלט: תוכמ תכסמב ארמגה

"הללו קולטות בין לדעת [ = ידיעת הרוצח שהעיר שהוא נמצא בה קולטת] ובין שלא
לדעת, והללו לדעת – קולטות, שלא לדעת – אינן קולטות"

מהו הבסיס בפסוקים ו'-ז' לחלוקת ערי מקלט לשני סוגים? מהי התכלית העיקרית שהכתוב
מייעד במפורש לערים שקולטות לדעת? (השב לאחר עיון בפסוקים א'-ז'.)

ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם" (פסוק כ"ז).

:ןלהלש (תומשעיין בפירושו של רש"י לפסוק זה ובפירושו של ראב"ע (בפירושו לספר

"אין לו דמים – אין על הורגו שפיכת דמים".

למי מהנזכרים בפסוק הכוונה במילה "לו" לפי רש"י, ולמי הכוונה – לפי ראב"ע? האם יש
הבדל הלכתי ביניהם? נמק את תשובתך.

הבושת



10 הלאש

עיין בפסוקים ל"א – ל"ב, בפירושו של רש"י (בקטע המסומן) ובפירושו של רס"ג

.ןלהלש
:ג"סר

,טלקמה ירעמ תחאל והוסינתו רפוכ ונממ וחקת אלו – 'סונל רפוכ וחקת אלו'"
כדי שישוב לשבת בארץ אחרי מות הכהן הגדול".

?י"שר יפל קסוע אוה ימבו ,ג"סר יפל ב"ל קוספ קסוע ימב
כיצד אפשר ליישב את הכפילות שבין פסוקים ל"א -ל"ב לפי רש"י, וכיצד – לפי רס"ג?

.'ל – ח"כ ,א"כ ,תומשב ןייע

:ע"באר בתוכ תומשב 'ל קוספ לע

חצורה] הזו … יכ ,(א"ל ,ה"ל ,רבדמב"'אם כפר' – אין זה היפך 'ולא תקחו כפר' (
"…רושק ותויהל [ורוש] רמש אלש רובעב שנענ קר ,חצר אל [תומשב רכזנה

ובין המקרה המתואר בקטע שלנו תומשמהו ההבדל ההלכתי בין המקרה המתואר בספר
?רבדמב רפסב
סתירה בין שני המקומות?ןיאש ריבסמ ע"באר דציכ

הבושת

 

'ב הדיחי – ינש קרפ

.17 – 15 תולאשהמ םייתש לעו 14 – 11 תולאשהמ םייתש לע :תולאש עברא לע הנע

.14-11 תולאשהמ םייתש לע הנע



11 הלאש

.ז"י-'א ,ז"ט ,םירבדב ןייע
בפרשתנו התורה אינה מזכירה את תאריכי המועדים. כיצד התורה מציינת בפרשתנו

מהמועדים, ומה משותף לציוני הזמן האלה?דחא לכאת הזמן לקיום

עיין בפסוק ב' ובפסוק ח'.

.ז"ט-'א ,ב"י ,תומש סתירות לכאורה, בין הכתוב בפסוקים אלה לבין הכתוב ביתש ןייצ
.הלא תוריתס בשייל רשפא דציכ רבסה


הבושת



12 הלאש

.'י – 'א ,'ל ,םירבדב ןייע
?הז עטקב החנמה הלימה יהמ

המשמעויות השונות של מילה זו בקטע, וכיצד הן קשורות ביניהן?שולשמה הן

:חישמה תומיל סחייתמ 'ו קוספש בתוכ ן"במר

"… אבל לימות המשיח תהיה הבחירה בטוב להם טבע, לא יתאוה להם הלב למה שאינו
ראוי… והיא המילה הנזכרת כאן, כי החמדה והתאוה ערלה ללב ומול הלב הוא שלא
"…הואתי אלו דומחי

עיין בפסוקים ט"ו – כ'.
איזו קביעה, העולה מפסוקים ט"ו – כ', הביאה את רמב"ן לומר את דבריו אלה על פסוק ו'?



13 הלאש

.ח"כ – ט"י ,ב"ל ,םירבדב ןייע
מהי הסיבה לעונש שהתכוון ה' להביא על ישראל, ומדוע אין הוא מממש את כוונתו

במלואה? בסס את דבריך על הכתובים.

.(ז"ל קוספ) "וב ויסח רוצ ומיהלא יא רמאו"

לע ."ביואה רמאו" וא דרכים: "ואמר הקב"ה" יתשב הז קוספ שרפל רשפאש בתוכ י"שר
תחא לכ מהדרכים, ומה הכתוב רוצה לומר לפי תחא לכ יפל "רוצ" יוניכה בסומ ימ
?םיכרדהמ


הבושת


שאלה 14מיועדת לתלמידים בכיתות הניסוי, שלמדו את הסוגיה "הקריאה לשלום:בל ומיש

."המחלמב


14 הלאש

.ח"י-'י ,'כ ,םירבדב ןייע
:א"ע ,'ו ,תיעיבש ימלשורי

"דאמר ר' שמואל: שלוש פרסטיגיות [=איגרות] שלח יהושע לארץ ישראל… מי שהוא
רוצה להיפנות – יפנה, להשלים – ישלים, לעשות מלחמה – יעשה מלחמה".
כיצד אפשר לבאר את דברי הירושלמי לפי שיטת רמב"ן בעניין הקריאה לשלום וכיצד אפשר
לבארם לפי שיטת רש"י?

.ז"כ-א"כ ,'ט ,עשוהיב ןייע

, כ', י"א בהסדר שעורכים םירבדהסבר, לפי שיטת רמב"ן, כיצד מתקיים ציווי התורה ב
יהושע והנשירים עם הגבעונים, הנזכר בקטע זה.
לפי שיטת רמב"ן, מה הפסידו הגבעונים בזה שבאו בדרך של הערמה, ולא גילו את מצבם
?יתימאה


הבושת

.15 – 17 תולאשהמ םייתש לע הנע


15 הלאש

.ב"כ – א"כ םיקרפ ,א לאומשב ןייע
בהריגת כוהני נוב אפשר להטיל את האשמה על דוד, על דואג האדומי ועל שאול. ציין

.השעמב דוד לש וקלח היה המו לואש לש וקלח היה המ הרצקב

.'ט ,ב"י קרפ ,ב לאומשבו א"כ ,ב"כ קרפ ,א לאומשב ןייע

, כ"ב, בקשר להריגת כוהני נוב) ועל דברי נתן לדוד א לאומשב) דודל רתיבא ירבד לע
, י"ב, בקשר להריגת אוריה) כותב רד"ק בשם חז"ל:ב לאומשב)

"… אף על גב שבכל התורה כולה אין שליח לדבר עבירה, ובכל מקום השולח פטור
והשליח חייב, כאן הכתוב קראו הורג… והטעם לפי שהוא מלך ואין עובד על מצוותיו"
?ותוא בשיימ ק"דר דציכו ,תומוקמה ינשמהו הקושי המשותף ל


הבושת



16 הלאש

.ה"כ-ג"י ,'מ היעשיב ןייע
בקטע זה הנביא מדבר על פעולות של ה' ועל מעשיו של האדם.

תחומים שונים (פעולה אחת בכל תחום), וציין במה באים ינשב 'ה לש תולועפ יתש טרפ
לידי ביטוי מעשי האדם.
בסס את דבריך על הכתוב.

"הלוא הבינותם מוסדות הארץ" (פסוק כ"א).

:ק"דר

"… כלומר, אם יש לכם דעת להבין, תוכלו להבין ממוסדות הארץ".

( )1אל מי מופנית אמירה זו לדעת רד"ק, ומה אפשר להבין וללמוד מ"מוסדות הארץ", לדעתו?
.ו"כ קוספב והיעשי לש ותיינפ תא המילשמ וז הנבה המב רבסה (2)

הבושת



17 הלאש

.ז"י-'י ,ב"מ ,היעשיב ןייע
עיין בפסוקים י'-יג.

על מה באה שירה זו, ומהו תוכנה? בסס את דבריך על הכתובים.

עיין בפסוקים י"ד-י"ז.

המצבים המנוגדים המתוארים בפסוק י"ד, ומה הנביא רוצה להביע ינשמה הם
?םתועצמאב
איזה משני המצבים בא לידי ביטוי בפסוקים ט"ז-י"ז? נמק את דבריך.


הבושת

 

'ג הדיחי – ישילש קרפ


21 הלאש לע ,20-18 תולאשהמ םייתש לע :תולאש עבראבפרק זה עליך לענות על
.23-22 תולאשהמ תחא לעו (!הבוח)

.20-18 תולאשהמ םייתש לע הנע



18 הלאש

.'ל-ד"י ,'ו ,בויאב ןייע

"הואילו פנו בי… שבו נא.. ושבו עוד…" (פסוקים כ"ח-כ"ט).

מהי בקשתו של איוב מרעיו במילים אלה?

מה אפשר ללמוד מבקשתו זו על יחס הרעים אליו?

מה בדברי איוב בפסוקים י"ד-כ"ז עשוי היה להוביל ליחס זה של הרעים? בסס את

דבריך על הכתובים.


הבושת



19 הלאש

.'ח ,בויאב ןייע
עיין בפסוקים י"א-י"ג.

הסבר מה טוען בלדד כלפי איוב במשל זה.

עיין בפסוקים כ'-כ"ב.

.'כ קוספב דדלב לש ותעיבק תא רבסה (1)
( )2לדעת רלב"ג, יש קשר בין פסוקים כ'-כ"ב לבין פסוקים א'-ז'.
לפי דעתו של רלב"ג, מה צריך איוב לעשות כדי שיתקיים בו האמור בפסוקים כ"א-כ"ב?


הבושת



20 הלאש

.ב"מ ,בויאב ןייע
"כי אם פניו אשא לבלתי עשות עמכם נבלה" (פסוק ח')

:ע"באר

"… וחלילה שיעשה ה' נבלה רק בעבור שהיו חברי איוב מצדיקי השם. אם השם יביא
עליהם רע, יאמרו תועי רוח: הנה זה דבר נבלה…"

מדוע "תועי רוח" עלולים לחשוב שהעונש שמבקש ה' להביא על רעי איוב הוא "דבר נבלה"
מדברי הרעים בספר איוב, שעליהם יכולים "תועי הרוח" לבסס את מחשבתם השולש אבה
.וז

"… כי אל דברתם אלי נכונה…" (פסוק ח').

:י"שר

"… והיה לכם לנחמו… ולא די לאיוב בצרתו וייסוריו כי גם הוספתם על חטאתכם פשע
."וטינקהל

במה מואשמים רעי איוב לפי רש"י? מהו הביסוס לדברי רש"י, שאפשר למצוא בדברי איוב
?א"י-'א ,ג"י קרפב

הבושת


(הבוח) 21 הלאש לע הנע


21 הלאש

במזמורים ע"ט ופ"ג בתהלים מתואר יחסם של העמים לישראל ולה'.
םיקוספ ינש מהמזמורים? (ציין דחא לכ במה בא לידי ביטוי יחס העמים לישראל ב

מכל מזמור) לשם מה מתאר המשורר את יחס העמים לה' במזמורים אלה?

.ו"ל-ו"כ ,ב"ל ,םירבדב יןיע

הסבר את הקשר בין מצבו של עם ישראל לבין יחס העמים לה' לפי פסוקים אלה.
.םירבדלאיזו תוצאה מביא קשר זה? בסס את דבריך על הכתוב ב


הבושת


.23-22 תולאשהמ תחא לע הנע


22 הלאש

.'כ-'ט ,ב"כ עשוהיב ןייע
מהי הבעיה המתעוררת מהשוואת דברי פנחס והנשיאים לשניים וחצי השבטים עם

ינש פרק כ"ד בעניין הגמול? בסס את תשובתך על הפסוקים המתאימים בםירבדב רמאנה
.תומוקמה

:בתוכ ח"י קוספל ושוריפב ג"בלר

"… 'ומחר על כל עדת ישראל יקצף' – והנה אמרו זה כי אולי זה העון משך לב קצת
העם דרך המרי…".

כיצד רלב"ג מיישב את הבעיה הנזכרת בסעיף א, ומהו הבסיס בלשון הכתוב לפירושו.



23 הלאש

.'ז ,םיטפושב ןייע
עיין בפסוקים א'-ט"ו.

מהי התכלית המשותפת לציווי ה' לגדעון בפסוקים א'-ז', ובמה שונה התכלית של דברי ה'
לגדעון בפסוקים ט'-ט"ו מהתכלית של הציוויים שבפסוקים א'-ז'?

עיין בפסוקים ה'-ז' ובדברי רלב"ג:

"והנה לזאת הסבה… לא רצה השם שישארו עמו זולתי המלקקים בידם אל פיהם, כי
זה מורה על חריצות וגבורה, ואולם אשר כרעו על ברכיהם לשתות הם עצלים…".

הסבר מדוע נבחרו "המלקקים בידם אל פיהם" לדעת רלב"ג.
כיצד אפשר להסביר זאת בדרך אחרת?


המגודל תובושת רחבמ


1 הבושת

לפי שניהם הקשר בין החלקים הוא של סיבה ותוצאה:

חטאו של העם (=הספקנות אם ה' בקרבנו) גרם לבואו של עמלק להילחם :י"שר יפל
.לארשיב
: המריבות והחולשה של עם ישראל גרמו לעמלק לנצל את המצב לטובתו ולתקוף ונרופס יפל
.לארשי תא

וליאו ,לארשי ינבל רסחש המ לע תמוערתב תדקוממ (ז"ט ,תומש התלונה על הלחם (ב

התלונה על המים ממוקדת במריבה עם משה ועם אהרון.
"הבירמ" הלימב שומישה לומ ז"ט ,תומשב "הנולת" הלימב שומישה אוה בותכב יוטיבה
.ונלש קרפב


האבה הלאשה



2 הבושת

המניע של אחת הכתות היה רצון למים, והמניע של השנייה היה רצון לנסות את ה'.

לקבל גם: חוסר ביטחון בה'.
:וא בדברי משה יש התייחסות לשתי תלונות – "מה תריבון" ו"מה תנסון". :סוסיבה

"עמדי" ו"את ה' ". יתקבל גם ביסוס מפסוק ז' על שם המקום.

לדעת רמב"ן, משה מפרש לבני ישראל שמשמעות המריבה שהם עושים היא לנסות ה'.

לפי רמב"ן, הייתה רק כת אחת, "מה תנסון" מפרש את "מה תריבון", ואינו מציין כת אחרת.


האבה הלאשה



3 הבושת

לדעת רש"י, ה' מבקש להוכיח את משה (להראות לו שדבריו על ישראל אינם נכונים)

, ה' מציע למשה פעולה שתסייע לשכך את כעס העם כשיראו שמשה טורח ונרופס תעדל
.םרובעב
, דהיינו, שהתכלית היא להרגיע את העם המבקש ונרופס לש הזל בורק ע"באר לש ושוריפ
.םימ

לפי המכילתא הצעקה היא תפילה (של משה על ישראל) או לימוד סנגוריה עליהם, ואילו

לפי רש"י הצעקה הייתה תלונה (הוצאת לעז על העם).


האבה הלאשה



4 הבושת

כאשר הכתוב מזכיר שני פרטים ושב להתייחס אליהם, בעת החזרה הוא :אוה ללכה

מתחיל בפרט השני (האחרון) "שהוא הקרוב", ורק אחר כך חוזר לדון בפרט הראשון.
הבעיה הסגנונית בפסוק היא שהכתוב מזכיר קודם את "מסה" ואחר כך את "מריבה", ואילו
כשהוא מסביר את הסיבה לכך שהמקום נקרא בשם זה, הוא מבאר את "מריבה" לפני
."הסמ"

( )1שאלת אברבנאל: מדוע משה רואה בכך ניסיון, הרי באמת לא היה להם מים ובקשת

המים שלהם הייתה חיונית.
( )2אפשר לבסס את דברי רמב"ן על המילים: "… היש ה' בקרבנו אם אין".
היישוב לשאלת אברבנאל: בקשתם נחשבת ניסיון משום שהתנו את המשך אמונתם בה'
באספקת המים.


האבה הלאשה



5 הבושת

אם מצרפים את המילה "מחר" למשפט שלפניה: משה מצווה את יהושע לצאת

ולהילחם בעמלק מחר. אם מצרפים את המילה "מחר" למשפט שאחריה: משה מצווה את
יהושע לצאת ולהילחם בעמק מיד, ומחר הוא אומר שיתייצב על ראש הגבעה.
פיסוק הטעמים תומך באפשרות השנייה.
.אבה טפשמל "רחמ" הלימה תא תרשוקה "קלמע" הלימב אתחנתא שי :קומינ

הקושי הלשוני: כיצד ייתכן שהמילה "ויהי" (בלשון יחיד) מתייחסת למילה "ידיו"

(בלשון רבים).
כיצד ייתכן שהמילה "אמונה" (בלשון יחיד) מתיחסת למילה "ידיו" (בלשון רבים).:וא

"הנומא" הלימה :וא .וידיל אלו השמל תסחיתמ "יהיו" הלימה :י"שר לש בושייה

.וידיל אלו השמל תסחיתמ


האבה הלאשה



6 הבושת

הנושא על פסוקים א'-ט"ו הוא: ציווי על הבדלת ערי הלוויים וערי המקלט.

הקשר להמשך הפרק: בהמשך הפרק ניתנים הכללים של מי שצריך לגלות לערי המקלט ומי
שאינו רשאי לגלות לשם.

היא שהחובה לקיים את המצווה היא רק לאחר ירושת הארץ םירבדב תפסותה (1)

.התבישיו
( )2זמן החיוב של מצוות חלה מתחיל מרגע שעברו את הירדן, כלומר, ממש עם כניסתם לארץ.


האבה הלאשה



7 הבושת

הקושי הוא אי ההתאמה היחסית בין מספר ערי המקלט לבין גודל האוכלוסייה שלה

הן מיועדות.
הסיבה היא אופיים של יושבי עבר הירדן שהיו בהם רוצחים רבים, ולפיכך היו י"שר תעדל
לודגה יפרגואגה חטשה איה הביסה ן"במרזקוקים ליותר ערים באופן יחסי, ואילו לדעת
שהיה לשבטי עבר הירדן, שהצריך פריסה של ערים רבות יחסית לכיסוי שטח זה.

אפשר היה לחשוב כי שש ערי המקלט מופיעות בפרקנו נוספות על הערים שהבדיל משה.

.ןהב תולולכהמסקנה היא שהן
הספרי מגיע למסקנה זו מתוך שהתורה כותבת שש ערי מקלט וטורחת לפרש שלוש מעבר
לירדן ושלוש בארץ כנען, על כורחך שהשלוש שמעבר לירדן (אלה שהבדיל משה) כלולות בתוך
.ששה


האבה הלאשה



8 הבושת

המחשבה שמדובר ברוצח בשגגה יכולה להתבסס על כך שהקטע ט"ז-י"ח ממשיך ברצף

אחרי הפסוקים הקודמים העוסקים ברוצח בשוגג.
יוטיב ידיל האבש ,הגגשב הגירה לש תואיצמ תראותמ ובש ,ג"כ קוספמ איה י"שר תחכוה
בסגנון הכתוב, המוסיף "בלא ראות", ומזה ניתן להסיק שפסוקים ט"ז-י"ח עוסקים ברוצח
.דיזמב

לכאורה אזכור דין כלי הברזל מיותר, משום שאם מתחייבים מיתה על הריגה :היעבה

בכלי עץ או בכלי אבן קל וחומר שיתחייבו מיתה על הריגה בכלי ברזל.
התורה מציינת בפירוש "כלי ברזל" כדי ללמדנו שאף על פי שהדין יכול היה :בושייה

להילמד מקל וחומר, לא היו הורגים את מי שרצח בכלי ברזל רק מכוח הלימוד בקל וחומר,
לפי שאין עונשין מן הדין.


האבה הלאשה



9 הבושת

התורה איננה מסתפקת בציון הסכום הכללי של ערי המקלט ( 48ערים) אלא מבחינה

בין 42ל- 6ערים. הערים שקולטות לדעת, מיועדות לישיבת הלוויים, לבהמותיהם ולכל
.םשוכר

"לו" – לפי רש"י הכוונה לרוצח, ולפי ראב"ע הכוונה לגואל הדם.

אין הבדל הלכתי ביניהם: לדעת שניהם, אם הרג גואל הדם את הרוצח שיצא מעיר מקלט –
.רוטפ אוה


האבה הלאשה



10 הבושת

ב"ל קוספ וליאו ,דיזמב חצורמ רפוכ תחיקל רוסיאב קסוע א"ל קוספ – י"שר יפל

.גגושב חצורב קסוע
– שני הפסוקים עוסקים ברוצח במזיד, אלא שפסוק ל"א אוסר לקיחת כופר כדי ג"סר יפל

לפטור את הרוצח מעונש מצוות, בעוד שפסוק ל"ב מוסיף איסור לקיחת כופר כדי לחייבו
.גגושב חצורכ טלקמ ריעל תולגל

צריך לקחת כופר.תומשב :אוה יתכלהה לדבהה


האבה הלאשה



11 הבושת

."ביבאה שדוח" – חספ

."המקב שמרח לחהמ תועובש העבש" – תועובש
סוכות – "באספך מגרנך ומיקבך".
המשותף לציוני הזמן – הזמן נקבע על פי העונה החקלאית.

בפרשתנו נאמר שאפשר שקרבן פסח יכול להיות מצאן ובקר, :'ב קוספב הריתסה (1)

נאמר שהקרבן צריך להיות רק מן הצאן.תומשב וליאו
היישוב: האזכור של הבקר בפרשתנו מתייחס לקרבן חגיגה ולא לקרבן פסח.
תומש בפרשתנו נאמר שצריך לאכול מצה שישה ימים, ואילו ב:'ח קוספב הריתסה (2)
נאמר שצריך לאכול מצה שבעה ימים.
שישה ימים אוכלים מן התבואה החדשה, ושבעה ימים מהתבואה הישנה.:בושייה

שמכאן למדים שאין חובה לאכול מצה כל שבעה, אלא ביום הראשון בלבד.:וא


האבה הלאשה



13 הבושת

.הרז הדובעב ואטח לארשי :הביסה

"קנאוני בלא אל", "דור תהפכת המה", "בנים לא אמן בם".:סוסיבה

ה' אינו מביא את העונש בשלמותו משום חשש של חילול ה' על ידי הגויים, שיאמינו שניצחו
.'וכו "רוגא ביוא סעכ ילול" :סוסיבהבזכות עוצמתם ולא בזכות ה'.

( )1לפי הפירוש "ואמר הקב"ה" – צור הוא כינוי לע"ז. ה' מקנטר את עם ישראל; היכן

האלילים שישראל בטחו בישועתם?
( )2לפי הפירוש "ואמר האויב" – צור הוא כינוי לקב"ה: האויב מקנטר את עם ישראל שנוצח
על ידו: היכן ה' אלוקיהם שאמור היה להצילם?


האבה הלאשה



14 הבושת

יהושע שלח איגרות ובהן הקריאה לשלום גם לשבעת העממים ן"במר תטיש יפל

תא חלש עשוהי י"שרשבארץ ישראל, משום שכך מחייבת התורה לשיטתו. לפי שיטת
האיגרות לפי שעברו את הירדן ואז היה רשאי לקרוא לשלום, כי הציווי "לא תחיה כל נשמה"
הוא רק לאחר שעברו את הירדן (על פי הרא"ם).

לדעת רמב"ן בכך שהגבעונים הופכים לחוטבי עצים ושואבי מים יש משום מילוי של

הצווים שבתורה למס ולעבדות. הגבעונים הפסידו בהערמה שלהם בכך שלא אפשרו להם
אלמלא :ואלהיות ל"מס עובד" סתם אלא הפכו לחוטבי עצים ולשואבי מים (על פי רד"ק).
ההערמה שלהם היו נפטרים במס קל ובעבדות סמלית, ובגלל הערמתם נאלצו לעבוד בגופם
.(ג"בלר יפ לע) תושק תודובע


האבה הלאשה



15 הבושת

– ציווה על דואד להרגם.לואש

– גרם למותם באופן עקיף בכך שביקש לחם מאחימלך.דוד


הקושי בשני המקומות: שאול ודוד לא הרגו במו ידיהם אלא על-ידי שליחים, והרי אין

שליח לדבר עברה, אם כן מדוע הם הואשמו בהריגה.
כיוון שהם מלכים לשליחים לא הית כל ברירה אלא לציית להם, והם מואשמים :בושייה

כאילו הרגו בעצמם.

האבה הלאשה



16 הבושת

על הנבחן לציין שתי פעולות מבין הפעולות האלה:

– בריאת העולם – "הנוטה כדק שמים" (פסוק כ"ב)
.(ג"י קוספ) "ונעידוי ותצע שיאו" :וא– נתינת נבואה לאדם "מי תכן את רוח ה' "
– השגחה על בני האדם – "הישב על חוג הארץ", הנותן רוזנים לאין" (פסוקים כ"ב-כ"ג).
– חידוש הבריאה יום יום – "המוציא במספר צבאם" (פסוק כ"ו).
– שלטון בעולם – "הנותן רוזנים לאין" (פסוק כ"ג).
מעשי האדם באים לידי ביטוי בעשיית פסלים – "הפסל נסך חרש… להכין פסל לא ימוט"
.('כ-ט"י םיקוספ)

( )1הפנייה מופנית אל עובדי עבודה זרה, שיבינו ממוסדות הארץ שהקב"ה הוא בורא

העולם ומנהיגו.

( )2בפסוק כ"א הנביא מפנה את עובדי העבודה הזרה ללמוד ממוסדות הארץ, מהיווצרותה של
הארץ, ובפסוק כ"ו הוא מפנה אותם ללמוד מן השמים "שאו מרום עיניכם".
הוספת הדברים שבפסוק כ"ו משלימה את האמור בפסוק כ"א – היקום כולו, הארץ וגרמי
השמים, הם מקור להבנה שהקב"ה בורא את העולם ומנהיגו.


האבה הלאשה



17 הבושת

השירה באה על גאולת ישראל או על ניצחון ה' על אויביו (שהם אויבי ישראל). תוכן

השירה הוא סיפור גדולתו של ה' שהתגבר על אויביו ונתינת שבח והודיה על כך.
"תהלתו מקצה הארץ" (פסוק י'), "ישימו לה' כבוד ותהלתו באיים יגידו (פסוק י"ב) :סוסיב

(ג"י קוספ) "אצי רובגכ 'ה" :וא


המצבים המנוגדים: מצד אחד שתיקה והבלגה ומצד אחר צעקה ובכייה.

הנביא מסביר באמצעותם את ההנהגה האלוקית ששתיקתו של ה' נובעת מהתאפקות ולא
הנביא מסביר באמצעותם שה' מגיב בחומרה הנובעת מההבלגה הממושכת.:וא .השלוחמ
גם פסוק ט"ז וגם פסוק י"ז משתייכים למצב השני.
בפסוקים אלה אין יותר שתיקה אלוקית, אלא התערבותם בסיוע לעיוורים – :הקמנה

ישראל להיגאל, ובהפחדה ופגיעה בעובדי האלילים.

האבה הלאשה



18 הבושת

שישובו להקשיב לו ולהתבונן מחדש :וא איוב מבקש מהם שלא ינתקו אתו קשר

.וירבדב
מכאן נראה שהרעים רצו לעזבו ולא רצו להקשיב לו עוד. דבריו הקשים של איוב כלפי הרעים
עשויים היו לגרום ליחסם של הרעים כלפי איוב.

האשמותיו את הרעים בבגידה (פסוק ט"ו); בחנופה לה' (פסוק כ"א); בעיוות דין או

בפגיעה בחלשים (פסוק כ"ז), וכן דברי הלעג כלפי הרעים (פסוקים כ"ה-כ"ו).


האבה הלאשה



19 הבושת

הטענה של בלדד היא שייסורי איוב נגרמו לו משום שחטא לה':


( )1הקב"ה, אינו פוגע בצדיקים ואינו מסייע לרשעים.

.'הל ללפתהלו הבושתב רוזחל בויא לע (2)

האבה הלאשה



20 הבושת

תועי הרוח יחשבו זאת לנבלה משום שהרעים הצדיקו את ה' ויצאו נגד החטא. ולכן אם

ה' יפגע בהם ייראה הדבר כמעשה נבלה. לדוגמה (יש להביא שלושה מהדברים):
"זכר נא מי הוא נקי אבד" (ד', ז'); "אם בניך חטאו לו וישלחם ביד פשעם " (ח', ג'); "האנוש
מאלוק יצדק (ד', י"ז); "כי עתה הייתם לו תראו חתת ותיראו" (ו', כ"א); (ח', ג-ד', ו', כ');
דועו ,(ו"ט-ד"י ,א"י)

הרעים מואשמים בכך שבמקום לנחם את איוב הם מקניטים אותו.

בפרק י"ג איוב מאשים את רעיו בכך שהם "טופלי שקר" או שהם נושאים פנים לה', ומדברים
אלה משתמע שדבריהם אכן הקניטו אותו.


האבה הלאשה



21 הבושת

הרג ופגיעה: "שפכו דמם כמים" (פסוק ג'), לעג לישראל: "היינו חרפה :ט"ע רומזמב

לשכנינו" (פסוק ד'), "למה יאמרו הגוים איה אלקיהם" (פסוק י').
רצון להשמיד את ישראל: "אמרו לכו ונכחידם מגוי" (פסוק ה'), לפגוע :ג"פ רומזמב

בישראל: "על עמך יערימו סוד" (ספוק ד'), לרשת את ארץ ישראל; "נירשה לנו את נאות
אלקים" (פסוק י"ג).
המשורר משתמש בתיאור יחס העמים לה' כדי לבקש את הצלת ישראל: כי אויבי ישראל הם
אויבי ה' והצלחתם מול ישראל גורמת לחילול ה'.

הקשר הוא: שהניצחון של הגויים על ישראל גורם לחילול ה'.

התוצאה: ה' לא ייתן לגויים להכרית את ישראל או: ה' ינקום בגויים.
הביסוס: "אמרתי אפאיהם" "לולי כעס אויב אגור" ו"פן יאמרו ידנו רמה ולא ה' פעל כל
זאת", "כי ידין ה' עמו…".


האבה הלאשה




           
תוכן תנך
           
תוכן מבחנים בתנך