קיץ תשנ"ט (כולל פתרונות)

פברואר 23, 2010 · בית

בחינת בגרות בתנ"ך לבתי ספר דתיים
שאלון מס' – 2212קיץ תשנ"ט, 1999


2יחידות לימוד לנבחנים המשלימים ל – 5יח"ל

פרק ראשון – פרק שלא נלמד ( 40נקודות)


במדבר, כ"ז, ו'-כ"ג (לתלמידי בתי הספר התיכוניים בלבד)

'ג ,ב"כ קרפ – ג"ל ,א"כ קרפ ,תומשמ עטקל תורושקה תולאשה לע ונעי תוינוכיתה תובישיה ידימלת

.5-2 תולאשהמ שולש לעו (!הבוח) 1 הלאשעיין בפרק ובמפרשיו, ענה על

(הבוח) 1 הלאש לע הנע


1 הלאש

.ג"כ קוספ דע 'ו קוספ ,ז"כ קרפ ,רבדמבב ןייע
בפסוק י"ב ובפסוק ט"ז מסביר רש"י (בקטעים המסומנים) את סמיכות הפרשיות של

שני עניינים הנזכרים בפסוקים אלה לפרשת בנות צלפחד.
על איזה עניין הוא מדבר בפסוק י"ב ועל איזה עניין – בפסוק ט"ז.
?תומוקמהמ דחא לכב תוישרפה תוכימס תא ריבסמ י"שר דציכ

:ןלהלש (םירבד עיין בדברי רמב"ן (מספר

"… ויהיה זה כאשר נאמר לו 'עלה אל הר העברים הזה', כי אז ביקש רחמים על הדבר
[שיורשה לו להיכנס לארץ]… וכאשר לא שמע ה' בקולו, חזר והתפלל 'יפקד ה' א/לקי
"..הילע הנענ רשא הליפתה [קר] …ריכזה לבא …'הדעה לע שיא רשב לכל תוחורה

כיצד רמב"ן מסביר את הרצף שבין האמור בפסוקים י"ב-י"ד לאמור בפסוקים ט"ז-כ"ג?
מדוע, לדעת רמב"ן, לא מוזכרת כאן תפילת משה שיורשה לו להיכנס לארץ?

הבושת


.5-2 תולאשהמ שולש לע הנע


2 הלאש

ב"נ-ח"מ ,ב"ל ,םירבדהציווי למשה לעלות אל הר העברים נזכר בפרקנו בפסוקים י"ב-י"ג וב
(ובמקומות נוספים בתורה).
עיין בפירוש של רמב"ן לפסוק י"ב (בקטע המסומן).
לדעת רמב"ן, כיצד אפשר להסביר את הכפילות של הציוויים (גם בפרקנו וגם בדברים, פרק
?וירבד תא קמנמ אוה דציכו ,(ב"ל
:ונקרפב שרפמ ם"יבלמ

"… והנה עתה אמר לו שיעלה אל הר העברים ויראה את הארץ, ולא ציווהו עדיין
למות… רק אמר לו שעוד יראה אותה פעם שנית בעת מותו, ועל זה אמר: 'וראיתה
אתה ונאספת' – שתראה אותה שנית בעת תאסף".

במה שונה תפיסת מלבי"ם מתפיסת רמב"ן בעניין הכפילות של הצווים?

הבושת



3 הלאש

"כאשר מריתם פי במדבר צן… להקדישני במים לעיניהם.." (פסוק י"ד)
עיין בפירוש רש"י לפסוק י"ד, בדיבור המתחיל "להקדישני".

?השמ לש ואטח תא תטרפמ הרותה עודמ ,י"שר יפל (1)
( )2המילה "כאשר" מופיעה במקרא במשמעות של דמיון ("כמו") או במשמעות של סיבה
.("ללגב")
איזו מהמשמעויות מתאימה למילה "כאשר" שבפסוק י"ד? נמק את תשובתך.

על החטא של משה במי מריבה כותבים חז"ל:
, י"א, כ"ב] קשה מזו? אלא לפי שבסתר חסך עליו הכתוב, רבדמב"והלא 'הצאן ובקר ישחט' [
וכאן [במי מריבה] שבמעמד כל ישראל לא חסך עליו הכתוב".
ב) 'ה תבושת יפ לע הבירמ ימב ואטחמ רתוי רומח א"י קרפב השמ לש אטחה בשחנ עודמ (1)
?(ג"כ ,א"י ,רבדמב

קרפבש אטחל רשאמ הבירמ ימב אטחל הרמוח רתיב 'ה סחייתה תאז לכב עודמ ,ל"זח יפל (2)
?א"י
?ד"י ,ז"כ ,רבדמב יפ לע ל"זח ירבד תא ססבל רשפא דציכ


הבושת



4 הלאש

"וצויתה אתו לעיניהם" (פסוק י"ט).
עיין ברמב"ן לפסוק זה בקטעים המסומנים

קוספב סיסבה והמו ,י"שר לש שוריפה תא לבקמ וניא( )1מדוע רמב"ן, (בקטע המסומן ( ,) )1
שמביא אותו לכך?
( )2מהי המשמעות של "וצויתה אתו לעיניהם", לפי דברי רמב"ן בקטע המסומן ()2?

גם בפסוק י"ט וגם בפסוק כ"א נזכרת העמידה של יהושע לפני אלעזר הכהן. מתי כל

?ותודימעהמ תחא לכ לש תילכתה יהמו ,עצבתהל הכירצ הדימע


הבושת



5 הלאש

עיין בפסוק כ"א.
.ו"ט-'ג ,'ט קרפ ,עשוהיב ןייע

מלבי"ם מפרש את הביטוי: "ואת פי ה' לא שאלו" (פסוק י"ד) – "על ידי האורים ותומים".
ז"כ ,רבדמב יפ-לע וז תרוקיב ססבל רשפא דציכו ,ד"י קוספבש תרוקיבה יהמ ,ם"יבלמ יפל
?(ונלש עטקב)

.א"כ קוספ ,ז"כ ,רבדמב עיין בפירוש רש"י ל

(ע"א, ב') נאמר: "אין נשאלים [באורים ותומים] אלא למלך ולבית דין ולמי אמוי ,הנשמב
שהציבור צריכין לו".
לאילו מהפרטים הנזכרים במשנה [שנשאלים להם באורים ותומים] אפשר למצוא סמך בפסוק
, ומהו הסמך?י"שר תעדל


הבושת

 

פרק ראשון – פרק שלא נלמד


(תוינוכיתה תובישיה ידימלתל) ג ,בכ-אל ,אכ תומש

עיין בפרק ובמפרשיו ענה על שאלה ( 6חובה!) ועל שלוש מהשאלות .10-7

(הבוח) 6 הלאש לע הנע



6 הלאש

.'ג ,ב"כ קרפ-ג"ל ,א"כ קרפ ,תומשב ןייע

( )1בקטע זה התורה עוסקת במקרים שונים, שבהם האדם מתחייב לשלם לחברו. במה שונה
הגורם לחיובי התשלום הנזכרים בפסוקים ל"ג-ל"ו מהגורם לחיובי התשלום הנזכרים בהמשך
?עטקה
( )2המילה "בעליו" בפסוק ל"ו מתפרשת במשמעות של קניין.
עיין בפירוש רש"י לפסוק ל"ג, בדיבור המתחיל "בעל הבור", והסבר מדוע רש"י אינו מפרש
את "בעל הבור" במשמעו של קניין.

(ג"ל קוספ) "רומח וא רוש המש לפנו …"

עיין בפירוש רש"י, בדיבור המתחיל "שור או חמור", בקטעים המסומנים (.)2( ,)1
באיזו מידה שהתורה נדרשת לומד רש"י ש"הוא הדין לכל בהמה וחיה"?
איזו הלכה רש"י לומד משימוש התורה במילים "שור וחמור"?


הבושת


.10-7 תולאשהמ שולש לע הנע


7 הלאש

עיין בפסוקים ל"ה-ל"ו.
מה ההבדל בין שני המקרים המתוארים בפסוקים אלה, וכמה משלמים בכל אחד

?םירקמהמ

.(ו"ל קוספ) "ונרמשי אלו"

?ן"במרב תורכזנה תועדה יתשמ תחא לכ יפל "ונרמשי אלו"ב הנווכה המ (1)
( )2האם יהיה הבדל בין שתי הדעות לגבי השמירה במקרה של פסוק ל"ה? הסבר את דבריך.


הבושת



8 הלאש

עיין בפרק כ"א, ל"ז ובפרק כ"ב, ג'.
"… משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם" (פרק כ"ב, ג')

מלבים: "לפי פשטות הכתובים משמע שמה שכתוב 'אם המצא תמצא בידו הגנבה' הוא ההיפך
של 'מכרו', ומה שכתוב 'חיים' הוא ההיפך של 'טבחו'."
את מה מתארת המילה "חיים" לפי מלבי"ם, ובמה פירושו שונה מהפירוש של רש"י לפסוק ג',
בדיבור המתחיל "חיים שנים ישלם"?
הפירוש של מי תואם את פיסוק הטעמים בפסוק? נמק.

ללכב רבד לכ"ש י"שר עבוק ,"רומח דע רושמ" ליחתמה רובידב ,'ג ,ב"כ קרפל ושוריפב

.(קוספב רכזנה קר אלו) "לפכ ימולשת
עיין בפירוש רש"י לפרק כ"א, ל"ז, בקטע המסומן.
האם, לדעת רש"י, חלה קביעה זו גם בתשלומי ארבעה וחמשה?
?וירבד תא ססבמ י"שר קוספב המ לע


הבושת



9 הלאש

עיין בפרק כ"ב, א'-ב'.
עיין בפירוש של ראב"ע לפסוק א', בקטע המסומן, וברש"י לפסוק ב', בקטע המסומן.

( )1כיצד מתפרש הביטוי "אם זרחה השמש עליו" לפי ראב"ע, וכיצד מתפרש ביטוי זה לפי
?י"שר
מה בלשון הכתוב מביא את רש"י לפרש ביטוי זה כמשל?

עיין בפירוש רש"י לפסוק א'.

הסבר מדוע רש"י מכנה את הגנב "הבא להרגך", ומאילו מילים בפסוק רש"י לומד שמותר
.וגרהל


הבושת



10 הלאש

"שלם ישלם" (ספוק ב').
עיין בפירוש של ראב"ע לפסוק זה.

על איזה עניין מוסבות המילים "שלם ישלם", לפי ראב"ע?
מה ראב"ע רוצה להוכיח מהפסוק "ואף לאמתך תעשה תעשה כן" (דברים, ט"ו, י"ז)?
ענה לאחר עיון בדברים, ט"ו, י"ב-י"ז.

( )1עיין בפירוש של רמב"ן, בקטע המסומן (סוף הפירוש לפסוק ב').

על איזה עניין מוסבות המילים "שלם ישלם", לפי רמב"ן?
( )2האם דעתו של רש"י (בדיבור המתחיל "שלם ישלם") כדעת ראב"ע או כדעת רמב"ן? נמק.


הבושת

 

(תודוקנ 30) 'ב הדיחי – ינש קרפ

17-15 תולאשהמ םייתש לעו 14-11 תולאשהמ םייתש לע :תולאש עברא לע הנע

שאלה 14מיועדת לתלמידים בכיתות הניסוי, שלמדו את הסוגיה "הקריאהשים לב:
לשלום במלחמה".

ענה על שתיים מהשאלות ( 14-11לכל שאלה – 8נקודות)




11 הלאש

.'ט-'ב ,'כ ,םירבדב ןייע
פניות אל העם לפני היציאה למלחמה.שולש הז עטקב שי ,ל"זח יפל

הרימא לכ הסנ) ?הרימאמה הבסיס בלשון הכתוב לדברי חז"ל, ומהו התוכן של כל
(.דחא טפשמב

הדעות (של חז"ל) בנוגע לפירוש המושג "הירא ורך הלבב"?יתש מה הן

האם הנימוק הניתן בכתוב להימנעותו של הירא ורך הלבב מלצאת למלחמה שונה מהנימוק
להימנעותם של החוזרים האחרים? נמק


הבושת



12 הלאש

.ו"כ-ה"כ ,ג"כ ,םירבדב ןייע
"כי תבוא…" (פסוקים כ"ה-כ"ו).

תנאים הוא רשאי לאכול?ינש מדברים הפסוקים, ובאילו ימ לע
"וחרמש לא תניף על קמת רעך" (פסוק כ"ו)ץ

ספר החינוך:

"לפי שידמה…שלא יהיה לו חטא בלקחו מגידולי הקרקע… שדרך בני אדם שלא
תורהזאה וילע תוברהללהקפיד בדבר כל כך… על כן היה מחסדיו ברוך-הוא
במה שהכישלון מצוי…" (מצוה תקעז)

דציכו ,ג"י ,ט"י ,ארקיוב רומאה רואל ונלש קוספל עגונב תררועתמה הלאשה יהמ
בעל "ספר החינוך מיישב שאלה זו?

הבושת



13 הלאש

.ט"ל-ו"ל ,ב"ל ,םירבדב ןייע
שרוד הדוהי 'ר" :הימחנ 'רו הדוהי 'ר וקלחנ וז השרפ שוריפבש בתוכ י"שר
."תומואה דגנכ הלוכ שרוד הימחנ 'רו לארשי דגנכ הלוכ תא
על-פי דעת ר' יהודה, מהו המצב של ישראל לפי הקטע, ומה (בפסוקים ל"ז-ל"ח)

?ט"ל קוספבש הנקסמל לארשי תא איבי
על-פי דעת ר' נחמיה, מי הוא ה"אומר" בפסוק ל"ז, ומהו תוכן דבריו? אל מי מופנים

?ט"ל קוספבש 'ה ירבד

הבושת



14 הלאש

.ח"י-'י ,'כ ,םירבדב ןייע
על פסוק י"א בכתוב בספרי: "והיה כל העם הנמצא בה לרבות כנענים שבתורה".

כיצד אפשר לבאר את דברי הספרי האלה לפי שיטת רמב"ן לעניין הקריאה לשלום, וכיצד
אפשר לבארם לפי שיטת רש"י?

( )1ציין שנים מהטעמים לחובת הקריאה לשלום במלחמה, שמזכיר בעל "ספר החינוך".

( )2כיצד אפשר להסביר את הטעם לציווי התורה "לא תחיה כל נשמה", המתייחס לשבע
?תומואה


הבושת


.17-15 תולאשהמ םייתש לע הנע


15 הלאש

.ו"ט קרפ ,א לאומשב ןייע
עיין בפסוקים י"ח-כ"א.

.('כ קוספ) "..'ה לוקב יתעמש רשא …לואש רמאיו"
כיצד שאול יכול לטעון ששמע בקול ה' (הרי הוא עבר על מצוות ה' בעניין אגג ובעניין החרמת
הצאן והבקר)? ענה לאחר עיון בפסוקים י"ח-כ"א.
?דציכו ,לאומש החוד לואש לש תונעטהמ וזיא

תבושתש ?דוד תבושת 'ה לבקש ומכ (לואש לש] ותבושת הלבקתנ אל המלו" :לאנברבא

דוד המלך היתה שלימה בכל תנאיה ושאול כיסה חטאו…"
מה הבסיס בפרקנו (פסוקים י"ט-ל"א), לדברי אברבנאל ש"שאול כיסה חטאו"? בתשובתך
הבא שני ביטויים.


הבושת



16 הלאש

.א"ל-ז"כ ,'מ ,היעשיב ןייע
ראב"ע: 'נסתרה דרכי' – אין ה' רואה מה אני עושה.. ולא ישפטני על דרכי.. ויש אומרים

כי נסתרה דרכי רמז על הצרות, שישראל יחשבו כי ה'… לא יוכל להושיעם".
הסבר את טענת ישראל לפי כל אחד מהפירושים שמביא ראב"ע.
מה פירוש המילה "דרכי", לפי כל אחד מהפירושים?

עיין בפסוק כ"ח.

לשם מה ישעיהו מזכיר בפסוק כ"ח את בריאת העולם, ומהי תשובתו בפסוק זה לטענת
?לארשי


הבושת



17 הלאש

.'ט-'א ,ג"נ ,היעשיב ןייע
עיין בפסוק ו'.

מה מביא את הגויים למסקנה זו, על פי הקטע?
"אכן חלינו הוא נשא…" (פסוק ד')

:ק"דר

"… וזה שיאמרו האומות אכן חלינו הוא נשא והדומים לזה הוא דברי עצמם לא
שישראל סבלו עון האומות אלא הם יחשבו זה בדעתם…"

הסבר את כוונת רד"ק בדברים אלה, וציין איזה קושי הוא מיישב בדבריו.

הבושת

 

'ג הדיחי – ישילש קרפ

21 הלאש לע ,20-18 תולאשהמ םייתש לע :תולאש עבראבפרק זה עליך לענות על
.23-22 תולאשהמ תחא לכלו (!הבוח)

.20-18 תולאשהמ םייתש לע הנע



18 הלאש

.'ח-'א ,'ה , בויאב ןייע
( )1עיין בפסוק ב'.

?ותרוקיב תא קמנמ אוה דציכו ,הז קוספב זפילא רקבמ בויא לש תוגהנתה וזיא
?עטקה לכב וירבדב בויא תא איבהל הסנמ אוה היואר תוגהנתה וזיאל (2)

בדבריו של איוב בפרק ו', פסוקים ב'-ד' אפשר לראות מענה לטענותיו של אליפז שבפרק

.'ה
מהי תשובתו של איוב לאליפז בפרק ו', פסוקים ב'-ד', וכיצד הוא מוכיח את דבריו מהמשל
?'ה קוספבש


הבושת



19 הלאש

, פרק י"א, פסוקים ז'-ט' ופרק כ"ח, פסוקים כ'-כ"ח.בויאב ןייע
מהו הרעיון המשותף לשני הקטעים האלה, ומהי החכמה הראויה לאדם לפי פרק כ"ח?


מהי טענת איוב בפרק י"א, פסוק ד' לדברי צופר, ובמה דברי צופר בפסוקים ז'-ט'

שבפרק י"א מהווים תשובה לטענתו?

הבושת



20 הלאש

.ג"י ,בויאב ןייע
עיין בפסוקים ו'-י"ב.

מהי התוכחה שבדברי איוב? בסס את דבריך על הכתוב.

עיין בפסוקים י"ז-כ"ב.

אל מי מופנים דברי איוב "אך שתים אל תעש עמדי" (פסוק כ')? מה הם שני הדברים שאיוב
?שקבמ


הבושת



21 הלאש

.ט"לק ,םילהתב ןייע
עיין בפסוקים י"ט-כ"ד.

"אשר ימרוך למזמה…" (פסוק כ').
מצודת דוד: "'אשר יומרוך למזימה' – הם מרוממים אותך למען עשות את הזמה. ר"ל
שאומרים הנה רם ה' ואין זה כבודו להשגיח בעולם השפל, וכל עצם כוונת מחשבתם לעשות
."המזה תא
'המ שקבמ ררושמה המו ,דוד תדוצמ לש ושוריפ יפל ,עשרה לש ותעשר יוטיב ידיל האב המב
שיעשה לרשע? בסס את דבריך על הכתוב.

במה ההשקפה של הרשע מנוגדת להשקפה של המשורר בפסוקים א'-י'? בסס את דבריך

.בותכה לע


הבושת



22 הלאש

.ח"כ-'א ,ד"כ קרפ .עשוהיב ןייע
( )1לשם מה כינס יהושע את אספת העם בשכם? בסס את דבריך על הכתוב.

?הלעמ עשוהיש תירוטסיהה הריקסה תילכת המ (2)

"ואם רע בעיניכם לעבד את ה'…" (פסוק ט"ו)

מהר"י קרא: "שלא יהיה לכם מחר פתחון פה לומר אנוסים היינו…"
?הלא וירבדב בשיימ ארק י"רהמ קוספב היעב וזיא


הבושת



23 הלאש

ח"י ,םיטפושב ןייע
תיאור המצב "בימים ההם אין מלך בישראל" (פסוק א') חוזר כמה פעמים בספר

.םיטפוש
.ונקרפ שארב וז הדבוע רוכזא ידי לע ראבל בותכה הצור המ רבסה

עיין בפסוקים ה', י', כ"ד, ל"א.

רד"ק מביא את דברי חז"ל: "כל אלוקים האמור במיכה חול חוץ מאחד [בפסוק ל"א]."
הסבר מדוע נכלל פסוק ה' בתוך הכלל של חז"ל, ומדוע הוצא פסוק ל"א מכלל זה.


הבושת


המגודל תובושת רחבמ


1 הבושת

בפסוק י"ב מדבר רש"י על הציווי למשה לעלות להר העברים

לארשיל גיהנמ תונמל השמ תשקב לע י"שר רבדמ ז"ט קוספב
:י"שר לש רואיבה
– משה חשב שכיוון שהוא עוסק בהנחלת הארץ לבנות צלפחד, יתיר לו הקב"ה להיכנס לארץ,
.וז הבשחמ ובלמ ריסהל האב ב"י קוספב תוכימסה
– משה חשב שכיוון שעסק בהנחלת הארץ לבנות צלפחד, הגיע הזמן לטפל גם בהנחלה לבניו,
שלהם רצה להוריש את גדולתו (מנהיגותו). הסמיכות באה כדי לשלול מחשבה זו.

משה נצטווה לעלות להר העברים (פסוקים י"ב-י"ד). בעקבות הציווי התפלל משה

.(ונקרפב העיפומ אל וז הליפת) התנענ אל ותליפתו הרזגה לוטיבל
לאחר שתפילתו לא נענתה והתברר לו שלא יוכל להיכנס לארץ, ביקש בתפילתו שימונה מנהיג
חדש (פסוקים ט"ו-כ"ג).
תפילה זו לא התקבלה, ולכן לא נזכרה.


האבה הלאשה



2 הבושת

שני המקומות מתייחסים לאותה עלייה להר העברים, אלא שבדברים מסופר על המעשה

ן"במרה .דיתעל יוויצ לע רבודמ רבדמבב וליאו ,ועוציב לעו השמ לביקש יוויצה לע – ומצע
מסתמך על כך שהמקרא אינו מזכיר בפירוש עלייה של משה אל ההר, ומכאן שכנראה לא
.דימ תאז תושעל רבדמבב הווטצנ

,רהל היילעה תא דימ עצבל השמ בייחתמ אל רבדמבבש יוויצב ,ן"במר תעדל :ינושה

לעומת מלבי"ם הסובר שמשה נצטווה לעלות מיד להר העברים.


האבה הלאשה



3 הבושת

( )1כדי שיהיה ברור שמשה לא נענש בגלל חטא המרגלים; לכן כאשר מזכירים את

עונשו, מזכירים גם את הסיבה לעונש זה.
.הביס לש איה תועמשמה (2)
– מפני שאי אפשר להבין את הפסוק אם קוראים אותו במשמעות של דמיון; כי אין כל סיבה
לדמות בין מותו של אהרן לבין החטא במי מריבה.

( )1החטא בפרק י"א נחשב חמור יותר משום שהוא מטיל ספק ביכולת ה' לתת בשר

.לארשיל
( )2לפי חז"ל, ה' התייחס ביתר חומרה לחטא במי מריבה כיוון שנעשה בגלוי לעיני ישראל.
, כ"ז: "להקדישני במים לעיניהם" (פסוק י"ט).רבדמב – סוסיבה


האבה הלאשה



4 הבושת

( )1רמב"ן אינו מקבל את הפירוש של רש"י, כיוון שלדעתו, אם משה רצה לציין מגרעות של
ישראל, היה עליו לעשות זאת בצנעה בינו לבין יהושע, ולא בפומבי.
העובדה שהקב"ה אומר למשה וציווית "אתו לעיניהם" (פסוק י"ט) יכולה להיות בסיס לדברי
.ן"במרה
( )2לפי הפירוש של רמב"ן, משמעות הציווי היא עצם המינוי שלו כשופט ומנהיג.
התכלית של העמידה כאן היא לצוות את יהושע (למנות אותו או להזהיר אותו – לפי הפרשנים
.(םינושה
בפסוק כ"א – העמידה צריכה להתבצע בעתיד בחלוקת הארץ או כשיצטרך לצאת למלחמה.
התכלית של העמידה כאן היא לשאול באורים ותומים כיצד יש לנהוג.

האבה הלאשה



5 הבושת

הביקורת: שלא שאלו "באורים ותומים".

(ז"כ קוספ) "ול לאשו" :סוסיבה

למלך – מ"שאל לו". הכוונה היא ליהושע שהיה בבחינת מלך שמוציא אותם למלחמה.

לבית דין – מ"וכל העדה", שזו סנהדרין.


האבה הלאשה



6 הבושת

( )1הגורם לחיוב התשלום בפסוקים ל"ג-ל"ו הוא פעולה שעשה אדם בממונו שגרמה

לנזקים. ואילו הגורם בהמשך הקטע הוא אדם שהזיק בגופו.
( )2כיוון שהבור נחפר ברשות הרבים, ולחופר אותו אין בעלות קניינית ברשות הרבים. (ולכן
רש"י מפרש את הבעלות במשמעות של אחריות על הנזק (התקלה) שייגרם על ידי הבור)

."הווש הרזג" איה הדימה (1)

( )2ההלכה היא: אדם חייב בנזקי בור רק אם נפלו לבור בהמה וחיה, אבל לא במקרה שנפלו
לתוכו אדם או כלים.


האבה הלאשה



7 הבושת

.יוציפה לדוגבו קיזמה רושה גוסב אוה לדבהה

פסוק ל"ה – עוסק בשור תם והוא משלם חצי נזק.
פסוק ל"ו – עוסק בשור מועד והוא משלם נזק שלם.

.תדחוימו הלועמ הרימשב ונרמשי אלש הנווכה הנושארה העדה יפל (1)

לפי הדעה השנייה הכוונה שלא ישמרנו כלל, אף לא בשמירה רגילה.
( )2במקרה של פסוק ל"ה אין הבדל בין שתי הדעות, ולדעת הכול צריך לשמור על השור
שמירה רגילה וראויה, ואם לא ישמור שמירה כזו, יתחייב בנזק של שור תם.


האבה הלאשה



8 הבושת

לפי מלבי"ם (לפי פשטות הכתובים) המילה "חיים" מתארת את המצב שבו נמצאת

הבהמה הגנובה, ואילו לפי רש"י המילה "חיים" מתארת את גובה התשלום או את אמצעי
התשלום. המילה "חיים" מופרדת מ"שניים ישלם", כלומר, אינה מתארת את סוג התשלום.

.דבלב לפכ ימולשתב אלא ,השימחו העברא ימולשתב הלח הניא וז העיבק ,י"שר תעדל

תשלומי ארבעה וחמישה הם רק על טביחה ומכירה של שור ושל שה.
רש"י מתבסס על כך שהתורה מוסיפה "תחת השור" "ותחת השה" שהם ביטויי מיותרים.
מהתוכן של ביטויים אלה למדים שדין זה חל דווקא בשור ובשה.


האבה הלאשה



9 הבושת

( )1לפי ראב"ע, הכתוב מתאר את הזמן שבו נכנס הגנב, ומשמעותו היא כפשוטה – אם

הגנב בא ביום, אסור להרגו.
לפי רש"י, הכתוב מתפרש כמשל שנמשלו: אם ברור שכוונת הבא במחתרת אינה להרוג (או
שכוונתו לשלום), אסור להרגו.
אלא "וילע" קר תחרוז הניא שמשה ירהש ,שמשה תחירז רואיתב תפסונה "וילע" הלימה (2)
אם כן נפרש בדרך של משל.

לפי רש"י, הגנב יודע שאדם שגונבים ממנו בנוכחותו אינו מבליג, לכן כאשר הוא נכנס

לבית שבעל הבית נמצא בו, חזקה עליו שהוא מוכן לאפשרות שיצטרך להרוג את בעל הבית,
ולכן הוא נקרא "הבא להרגך", רש"י לומד שמותר להרגו מהמילים "אין לו דמים".


האבה הלאשה



10 הבושת

המילים "שלם ישלם" מוסבות על הגנבה המתוארת בפרק כ"א, פסוק ל"ז ("חמשה בקר

ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה")
ראב"ע רוצה להוכיח מהפסוק בדברים שיש אפשרות שמילים בפסוק אחד אינן קשורות
לפסוק הסמוך לו, אלא לפסוקים הקודמים לו.

( )1המילים "שלם ישלם" מוסבות על תחילת הפסוק, כאשר ברור שהגנב לא בא להרוג,

אלא לגנוב בלבד, ואז חייב לשלם את גנבתו.
( )2דעתו של רש"י כדעת רמב"ן: רש"י מדגיש שהגנב חייב ממון ולא מיתה, ומכאן שאין
.הלילב אבה בנגב ותעדל רבודמ


האבה הלאשה



11 הבושת

הבסיס הוא: בפסוק ב' נאמר: "ודבר אל העם"

בפסוק ה' נאמר: "ודברו השוטרים"
בפסוק ח' נאמר: "ויספו השטרים לדבר"
מפסוקים אלו משמע שהיו שלוש אמירות שונות.
תוכן האמירות:
האמירה הראשונה – דברי חיזוק וביטחון
האמירה השנייה – פירוט של שלושת החוזרים מעורכי המלחמה: בנה בית, נטע כרם ואירש
.השיא
האמירה השלישית – החוזר לביתו משום שהוא ירא ורך לבב.

.(י"שר) ודיבש תורבעמ ארי אוה – תרחא העד יפלו ,המחלמהמ ארי אוה – תחא העד יפל

הנימוק לירא ורך הלבב קשור לנזק שהוא עלול להסב לשאר היוצאים למלחמה (או: להצלחת
המלחמה), ואילו הנימוק לשאר החוזרים קשור לטובת הפרט (ולא למלחמה).


האבה הלאשה



12 הבושת

.לעופב קסוע בותכה

התנאים שבהם הוא רשאי לאכול:
.ריצבה תעשב
.דבלב הליגר הליכא

פסוק כ"ו מיותר לכאורה, משום שכבר נאמר "לא תגזל" בפסוק י"ג בויקרא.

היישוב: אמנם איסור זה כלול ב"לא תגזל", אבל התורה מוסיפה להזהיר בנוגע לפועל (בפסוק
כ"ו), משום שהוא עלול להורות לעצמו היתר לקצור בעבור עצמו, במחשבה שבעל הבית לא
יקפיד על כך.


האבה הלאשה



13 הבושת

המצב של ישראל מתואר בקטע כמצב של תבוסה ורפיון כשהאויב ושולט על ישראל.

בשל העובדה שאלילי השקר שבטחו בהם לא עזרו להם, יגיעו ישראל למסקנה שה' הוא
.םיקולאה

'ה ירבד .ומעל רזוע וניא 'ה עודמ המת אוהו ,ביואה אוה "רמואה" ,הימחנ 'ר תעדל

בפסוק ל"ט מופנים אל הגויים.


האבה הלאשה



14 הבושת

לפי רמב"ן – מאחר שדין הקריאה לשלום נוהג גם בערים הקרובות, אפשר להסביר

שמדובר בכנענים היושבים בערים הקרובות.
לפי רש"י – מאחר שדין הקריאה לשללם נוהג רק בערים הרחקות, אפשר להסביר שמדובר
בכנענים בודדים המצויים בערים הרחקות, שהיינו סוברים שיש לנהוג בהם כדין של אנשי
הערים שבארץ ישראל, ומכאן אנו למדים שנוהגים בהם כדין הערים הרחוקות.

( )1על התלמיד לציין שניים מהטעמים האלה:

– ישראל רחמנים, ולכן ראוי שינהגו ברחמים גם כלפי האויב.
– הגויים יעלו מס לישראל.
ישראל עלולים להצטייר בגויים כאכזרים אם יהרגו.
.הרז הדובעמ לארשי תא קיחרהל ידכ (2)


האבה הלאשה



15 הבושת

שאול סבור שכיוון שהחרים את העם העמלקי, והותיר רק את אגג חי בידו (והוא יכול

להרגו בכל עת) – פעולותיו נחשבות כקיום הציווי.
באשר לצאן ולבקר חשב שאול שמותר לקחת אותם שלל, כי במיטב הבהמות ישתמשו לצורך
קרבן לה'. או: העם חמל על השלל כדי להקריב קרבן.
שמואל דוחה בעיקר את טענתו בנוגע לצאן ולבקר, משום שהעיקר הוא לשמוע בקול ה' ולא
.תונברק ול בירקהל

הבסיס בפרקנו הוא ששאול מודה, אך הוא מציג תירוצים.

('כ) "'ה לוקב יתעמש רשא"
או: "ויקח העם מהשלל" (כ"א)
או: "חטאתי… כי יראתי את העם (כ"ד).
או: "לזבח לה' אלהיך" (פסוק כ"א).
הערה: "על הנבחן לציין שני ביטויים.


האבה הלאשה



16 הבושת

.ונישעמ לע חיגשמש וניא 'ה .1

.תורצהמ ונתוא עישוהל לוכי וניא 'ה .2
לפי הפירוש הראשון "דרכי" – מעשיי.
.ונתוא תופקותה תורצה – "יכרד" ינשה שוריפה יפל

ישעיהו מזכיר את בריאת העולם כי היא המוכיחה את כוחו של ה' ואת השגחתו, ויש

.ונישעמ תא תוארל ותלוכיב וא 'ה לש וחוכב קפס תוליטמה תונעטל הנעמ הזב


האבה הלאשה



17 הבושת

השינוי הגדול שחל בעבד – בעבר ראוהו סובל ומדוכא ועתה רואים את גדלותו – מביא

את הגויים להסביר את הסבל בעבר בגלל חטאיהם [ולא בגלל שהיה ראוי לעונש].

כוונת רד"ק בדבריו אלו לקבוע שהאמירה "אכן חלינו הוא נשא" אינה משקפת את דעת

הנביא, אלא את דעת הגויים.
הקושי שרד"ק מיישב: הרי דברים אלו עומדים בסתירה לתורת הגמול ש"הנפש החוטאת היא
."תומת


האבה הלאשה



18 הבושת

סעכה :וקומינ ,'ה ינפל ויתונולתב בויא לש המחהו סעכה :רקבמ זפילאש תודגנתהה (1)

לא מוצדק שכן אדם אינו סובל סתם – אם הוא סובל, משמע שחטא ומגיע לו עונש.
( )2ההתנהגות הראויה שעליה הוא ממליץ לאיוב: לפנות בתפילה לה' (פסוק ח').

תשובתו של איוב לאליפז היא שמכאובו הגדול מנשוא הוא הגורם לו להתלונן ולזעוק.

ההוכחה מהמשל שבפסוק ה' היא שמי שטוב לו אינו צועק, כלומר, אם הוא נושא צעקה
.דואמ דע ול ערש עמשמ


האבה הלאשה



19 הבושת

הרעיון המשותף הוא שחכמתו של האדם אין די בה כדי להבין את חכמת הבורא ואת

.ותגהנה יכרד
.המכחה תא תוולל הכירצש וז איהו 'ה תארי איה היוארה המכחה

טענת איוב היא שהוא צדיק וישר אפילו בעיני ה', ולכן הוא מתמרמר על ייסוריו.

התשובה היא שאיוב כאדם אינו יכול להבין את הנהגת ה' ואת צדקתה.


האבה הלאשה



20 הבושת

התוכחה היא: שהם אינם אומרים את האמת שהם חושבים על איוב, אלא מדברים

מתוך פחד מה' "הלא שאתו תבעת אתכם" (פסוק י"א) או מתוך רצון למצוא חן בעיניו "הפניו
תשאון" (פסוק ח').

הדברים מופנים אל הקב"ה

שני הדברים הם: ( )1שיפסיק לייסר אותו; ( )2שיפסיק להפחיד אותו בייסורים בעתיד (מצודת
.(דוד
הערה למעריך: לקבל גם: שלא ימנע אותו מלדבר וישמע לדבריו.


האבה הלאשה



21 הבושת

לפי מצודת דוד, הרשע הוא זה "המרומם" את שם ה' כדי לאפשר לעשות את מעשיהם

הרעים (טוען שה' רם ונישא מכדי שתהיה השגחתו נתונה לעולם), כלומר, הרשע זומם נגד ה'
.ותחגשהב רפוכו
הבקשה של המשורר היא להמיתו "אם תקטל אלוה רשע" (פסוק י"ט).
;('ב קוספ) " …ימוקו יתבש תעדי התא" :סוסיבה
"אם אסק שמים שם אתה" (פסוק ח');
ועוד פסוקים רבים אחרים.

האבה הלאשה



22 הבושת

( )1תכלית האספה בשכם הייתה לכרות ברית עם ישראל שתבטיח את המשך דבקותם

.עשוהי תומ ירחא הרותב
הביסוס: "ויכרת יהושע ברית לעם…" (פסוק כ"ה).
( )2תכלית הסקירה ההיסטורית הייתה לחזק את מחויבותם של ישראל להמשיך לעבוד את ה'
מתוך הזכרת הטובות שעשה להם ה'.

הבעיה היא מדוע מציע להם יהושע את הבחירה בין עבודת ה' לעבודה זרה, ואינו אומר

להם ישירות שיעבדו את ה'.


האבה הלאשה



23 הבושת

הכתוב רוצה להסביר כיצד יכול היה להתפתח הפולחן סביב פסל מיכה, שהרי בימים

שבהם היה שופט לישראל, הוא לא היה מאפשר לתופעה כזו להשתרש.
הערה למעריך: לקבל גם: הכתוב רוצה להסביר מדוע נאלץ שבט דן לפעול לבדו להרחבת
נחלתו. כיוון שאילו היה מלך (או שופט), הוא לא היה נותן לשבט דן להילחם, אלא היה מגייס
את העם לטובת העניין כסיוע.

בפסוק ה' מתבקש הנער הלוי לשאול באלוקים, והרי לא היה לו האפוד, ולכן צריך לומר

ש"אלוקים" הנזכר בפסוק זה הוא חול.
או: והרי הם ידעו שהוא לא היה כהן? ולכן צריך לומר שכשהם ביקשו ממנו לשאול אלוקים,
כוונתם היתה לאלוהי נכר.
בפסוק ל"א המילה אלוקים מתקשרת עם המשכן בשילה, ולכן שם זה הוא קודש.




           
תוכן תנך
           
תוכן מבחנים בתנך