חודש חשוון – פרק מתוך הספר "מעגל השנה היהודית" (סיכומי הלכות – ספר התודעה; ממתי מזכירים גשם בתפילה? / מסכת תענית)

ינואר 28, 2010 · בית






העדותה רפס – תוכלה ימוכיס


חשוון – מרחשוון
חשוון – הוא החודש השני בשנה, והשמיני למניין החודשים שמתחיל מניסן.

חודש זה נקרא בשם "בול", כמו שנאמר (מלכים א ו): "ובשנה האחת עשרה בירח בול,
שדוחבש יפל "לוב" ארקנו ."וטפשמ לכלו וירבד לכל תיבה הלכ ,ינימשה שדוחה אוה
זה העשב בלה בשדה ובוללין לבהמה מהבית, כלומר: מערבבים לה מרעה מן
המספוא אשר בבית. ויש אומרים שהוא מלשון "יבול", שבחודש זה מתחילה
החרישה והזריעה. ויש אומרים מלשון "מבול", שבחודש זה יורדים על הרוב גשמים
הרבה. ובמדרש אמרו, מפני שבחודש זה התחיל המבול, לכך נגזר עליו שיהא בו מטר
וגשם למכביר.

ונתקבל השם "חשוון" שעלה עם הגולים מבבל, שכך אמרו חז"ל: 'שמות חודשים עלו
.'לבבמ


שאילת גשמים
בליל שבעה ימים בחשוון מתחילים בארץ ישראל להתפלל על הגשמים, וכוללים
תפילה זו בברכת השנים שבתפילת שמונה עשרה, ואומרים 'ותן טל ומטר לברכה'.

משמיני עצרת ועד ז' בחשוון עדיין אין אנו שואלים גשמים, אלא רק מזכירים גבורות
גשמים בברכת תחיית המתים, דרך שבח למקום, שהוא משיב הרוח ומוריד הגשם;
ובז' בחשוון, לאחר שכבר הספיק להגיע 'האחרון שבישראל (מעולי הרגלים) לנהר
פרת', מתחילים גם לשאול, כלומר להתפלל ולבקש על הגשמים בלשון 'ותן'.

ובחוץ לארץ, שהמים שם מרובים ואין צריכים מטר כל כך, מתחילים בשאלת גשמים
שישים יום לאחר תקופת תשרי. ומפני שמחשבים תקופות רק לפי שנות החמה, אין
ל'שאלת גשמים' בחוץ לארץ יום קבוע בלוח שלנו הבנוי על חודשי הלבנה, אבל יש לה
יום קבוע בלוח של העמים: בחמישה בדצמבר בשנה פשוטה שלהם – שחודש פברואר
מונה עשרים ושמונה יום, ובשישה בדצמבר – אם פברואר של אותה שנה היה של
עשרים ותשעה יום.

ושואלים את הגשמים עד ערב פסח, ועד בכלל, בין בארץ ישראל ובין בחו"ל.

שכח ולא אמר 'ותן טל ומטר', אם נזכר קודם שסיים הברכה – אומר במקום שנזכר
וגומר הברכה. אם נזכר לאחר שהתחיל 'תקע בשופר' – ממתין עד 'שומע תפילה'
ואומר: "ותן טל ומטר לברכה כי אתה שומע תפילת כל פה" וכו'. נזכר לאחר 'שומע
תפילה' ולפני שהתחיל 'רצה' – אומרו שם. לא נזכר גם אז ונזכר קודם סיום תפילתו,
שעדיין לא אמר 'יהיו לרצון' – חוזר ל'ברך עלינו את השנה הזאת' וממשיך עד סוף
שמונה עשרה. לאחר שאמר 'יהיו לרצון אמרי פי' שבסוף התפילה – חוזר לראש,
.הרשע הנומש לכ תינש ללפתמ ,רמולכ


סדר תענית גשמים


(מן המשנה במסכת תענית, ונוהגים דינים אלה רק בארץ ישראל)
בשלשה במרחשוון שואלים על הגשמים. רבן גמליאל אומר בשבעה בו – חמשה עשר
יום אחר החג כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת.

הגיע שבעה עשר במרחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים מתענים שלוש
תעניות. אוכלים ושותים מחשכה, ומותרים במלאכה, וברחיצה, ובסיכה, ובנעילת
.הטימה שימשתבו ,לדנסה

הגיע ראש חודש כסליו ולא ירדו גשמים – בית דין גוזרים שלוש תעניות על הציבור.
אוכלים ושותים מחשכה, ומותרים במלאכה, וברחיצה, ובסיכה, ובנעילת הסנדל
.'וכו

עברו אלו ולא נענו – בית דין גוזרים שלוש תעניות נוספות על הציבור. אוכלים
ושותים מבעוד יום, ואסורים במלאכה, וברחיצה, ובסיכה וכו', ונועלים את
.תואצחרמה

עברו אלו ולא נענו – בית דין גוזרים עליהם עוד שבע, שהן שלוש עשרה תעניות על
הציבור. הרי אלו יתרות על הראשונות, שבאלו מתריעים ונועלים את החנויות. בשני
מטים עם חשכה, ובחמישי מותרים (למכור בחנויות) מפני כבוד השבת.

עברו אלו ולא נענו – ממעטים במשא ומתן, בבניין ובנטיעה, באירוסין ובנישואין
ובשאלת שלום בין אדם לחברו, כבני אדם הנזופים למקום. היחידים חוזרים
ומתענים עד שיצא ניסן. יצא ניסן וירדו גשמים – סימן קללה, שנאמר: "הלוא קציר
חטים היום, אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר ודעו וראו כי רעתכם רבה" (שמואל א,יב).

סדר תעניות כיצד? מוציאים את התיבה לרחובה של עיר, ונותנים אפר מקלה על גבי
התיבה ובראש הנשיא ובראש אב בית דין, וכל אחד ואחד נוטל ונותן בראשו. הזקן
שבהם אומר לפניהם דברי כיבושין: "אחינו, לא נאמר באנשי נינוה 'וירא אלקים את
שקם ואת תעניתם' אלא 'וירא האלקים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה'" (יונה ג).
ובקבלה הוא אומר (יואל ב): "וקרעו לבבכם ואל בגדיכם".

עמדו בתפילה, מורידים לפני התיבה זקן ורגיל, ויש לו בנים, וביתו ריקם, כדי שיהא
לבו שלם בתפילה, ואומר לפניהם עשרים וארבע ברכות – שמונה עשרה שבכל יום,
ומוסיף עליהן עוד שש.

ואלו הן: זיכרונות ושופרות, אל ה' בצרתה לי קראתי ויענני, אשא עיני אל ההרים
וגו', ממעמקים קראתיך ה', תפילה לעני כי יעטוף. רבי יהודה אומר לא היה צריך
לומר זיכרונות ושופרות, אלא אומר תחתיהן: רעב כי יהיה בארץ, דבר כי יהיה וגו',
אשר היה דבר ה' אל ירמיהו על דברי הבצרות, ואומר חותמיהן:

על הראשונה הוא אומר: מי שענה את אברהם בהר המוריה, הוא יענה אתכם וישמע
בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' גואל ישראל.

על השנייה הוא אומר: מי שענה את אבותינו על ים סוף, הוא יענה אתכם וישמע
בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' זוכר הנשכחות.

על השלישית הוא אומר: מי שענה את יהושע בגלגל, הוא יענה אתכם וישמע בקול
צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' שומע תרועה.

על הרביעית הוא אומר: מי שענה את שמואל במצפה, הוא יענה אתכם וישמע בקול
צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' שומע צעקה.

על החמישית הוא אומר: מי שענה את אליהו בהר הכרמל, הוא יענה אתכם וישמע
בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' שומע תפילה.

על השישית הוא אומר: מי שענה את יונה ממעי הדגה, הוא יענה אתכם וישמע בקול
צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' העונה בעת צרה.

על השביעית הוא אומר: מי שענה את דוד ואת שלמה בנו בירושלים, הוא יענה אתכם
וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' המרחם על הארץ.

כתבו הפוסקים, שבזמן הזה אין נוהגים בסדר תעניות אלה, אפילו לא בארץ ישראל.


סדר תענית גשמים – מקורות

* משנה תענית פרקים א, ב
* כתבו הפוסקים – ע' שע"ת תקעה,א ומשנ"ב שם סקכ"ה